Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

פירוש הראבד לספר יצירה

פרק ד משנה ב

קטע 15 מתוך 16

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

פרק ד משנה ב מ"ב שבע כפולות בג"ד כפר"ת כו' שבע ולא שש. שלא להוציא העטרה מכלל ז' כפולות: ז' ולא שמונה. שלא לכלול את הבינה בכלל הכפולות כי אין תמורה לעצם הבינה ואע"פ שיש תמורה לדוגמתו של מעלה אשר בוא"ו קצוות הם שיש להם תמורה ולא לג' עליונות: בחון בהם בג"ג. וחקור מהם במשך הנמשך מהם והם נצח והוד. והעמד דבר (עטרת) על בוריו (יסוד), והשב יוצר (ת"ת), על מכונו שהם נו"ה. וי"מ תן לרחמים (ת"ת) כח תשובה בינה:

2

פרק ד משנה ג מ"ג שבע כפולות בג"ד כפר"ת כו' מעלה ומטה ימין ושמאל פנים ואחור והיכל הקדש מכוון באמצע. פי' כל גוף וכל נמצא לא ימלט מוא"ו קצוות אלו. אמנם מרכז כולם הוא היכל הקדש שהוא מכוון ומסודר כנגד כל מה שבשמים. וארז"ל מכון לשבתך פעלת ה' שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה. ואמרו רז"ל בבית המקדש מיכאל כה"ג בשמים ומקריב נפשותיהן של צדיקים, והבן זה בסוד אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מכם ממש. וי"מ היכל הקדש (עטרת) מכוון באמצע (ת"ת) כי הוא נושא את כולם. ועל משנה זו היא קבלת רז"ל ליחד את השם מעלה ומטה ובד' רוחות, והוא באמצען, אמנם המקבלים הם ביו"ד עומקים שפירשנו בפ"א:

3

פרק ד משנה ד מ"ד שבע כפולות בג"ד כפר"ת חקקן חצבן שקלן צרפן המירן. חקקן בחכמה, חצבן בבינה, שקלן בכח חסד, צרפן בכח הגבורה המירן בכח תפארת. ביאור אחר שנחקקו האותיות אלו בחכמה ואחר שחצבן בבינה והפריש חלקי האותיות אלו מעל אלו ואחר ששקלן מי יעלה ומי ירד בעיגול ואחר שצרפן וחברן בהגיון דבור שנאמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. ואומר כי הוא אמר ויהי. והמירן זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש, וצר בהם כוכבים בעולם וימים בשנה ושערים בנפש. כוכבים פי', מהם מקבלים ז' כוכבי לכת ומהם בא הכח והשמוש בשבעת ימים ומהם מקבלים שבע שערים שבאדם: אבג יתץ. קרע שטן. נגד יכש. בטר צתג. חקב טנע. יגל פזק. שקו צית: שבתי. צדק .מאדים. חמה. נגה. ככב. לבנה: ראשון. שני. שלישי. רביעי. חמישי. ששי. שביעי: עין ימין. עין שמאל. אזן ימין. אזן שמאל. נחיר ימין. נחיר שמאל. והפה: חיים. חכמה. שלום. חן. עושר. זרע. ממשלה:

4

פרק ד משנה ה מ"ה כיצד המליך אות ב' בחיים וקשר לו כתר וצר בו שבתי בעולם ויום ראשון בשנה ועין ימין בנפש, ר"ל שהעלה את הבי"ת להיות ראש בכח כ"ע ושם בו כח החכמה וצר בו כוכב שבתי אשר מתחת לשם אבגית"ץ והוא הוא אשר מסר חכמה לשבתאי אע"פ ששבתאי הוא כוכב על חרבן בסוד השמטות יש בו כח החכמה. וטעם להיותו ממונה על חרבן לפי שאינו חפץ בענין מענייני הגוף לפיכך מחריבן ואינו משגיח בהם ולא בקשוטן אלא על השכלים הפשוטים ועל השגת השם ית' ועל השגת השביעיות. וממנו כח המניע לשדים המבטלים איברי האדם כמו הנכפים ובעלי הפליגה הקטן והגדול וחסרי הדעת. וא"ת אם הוא ממונה על החכמה א"כ איך יצאו ממנו חסרי הדעת. ביאור, חסרי הדעת בעניני העולם הזה אמנם נוסף בהם כח נבואיי כמו שארז"ל מיום שחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים ולתינוק ולתינוקת ועיין במסכת בבא בתרא. וזהו סוד היותו ממונה על החלאים והמות ובית הסוהר והדלות והקלון והחרפה

5

מזה העולם ועל כל עיכוב, ולהיות בו החכמה הוא ממונה על הדינים ועל הבניינים בהצטרפו עם שם הוי"ה המורה על חידוש השמטות, ולהיותו נסתר מורה על כל דבר נסתר כמו הקרקעות והמטמונות. ולהיותו בשביעי אחרית כל הכוכבים מורה על אחרית כל דבר ועל הזקנים, ולהיותו ממונה על החכמות והדעות ממונה על היהודים לפיכך הם בצרה בזה העולם. וממונה על העבדים בארצות הכושים. ולהיותו בשמטה מבטל כל העסקים ומלאכות. ולהיותו מסולק מן זה העולם מורה על הדאגה ועל טינופי בני אדם במעשיהם ובבגדיהם ובדבורם ויגיד על דבר שחור וירידה ממעלת הכבוד והגדולה ולו הם המוכסים והפקידים. ויורה על ספנים והמיית הים ואבידה. ויורה על חיטה ושעורה ועל אבני דומם, ויורה על עצות רעות ועל חשד, ויורה על עומק המחשבות ועל עצלות ועל חשך ועל שוחות וקברות מתים, ויורה על מחנות גדולות ועל מחנות אויבים ועל השלוחים ועל הספינות ועל תנורים וריחים ואשפות ועל

6

הרדופים במלחמה ואל האסירים ועל הגנבים ועל סותרי בתים ועל חכמת הכשפים ולדעת העתידות ועל השפלות וזול בסחורה ועל החרטה ועל שהוא מאמין בפיו ואינו מאמין בלבו ועל חנף והרמאות וחרבן מדבר יערים והרים ופרידה ורעב ועינוי ומבקשי פת לחם ועל מיתת החולים והעבדים והשמועות הרעות והיאוש ועל פסחים ועל עורים וכופרים ועל תוחלת ממושכה ועל תנאים ועל המשכון: אמנם היותו ממונה על המות הוא בסוד השמיטות וידוע כי החלאים הוא השתנות המזגים לפיכך בסודו סוד החלאים כי הוא משנה ומחליף בדין בני חלוף כל העניינים הנמצאים ומחסרם לפי שחסרון הממון וחסרון הכבוד ברשותו. ולהיות תנועתו באיחור מורה על כל עיכוב, ולהיותו עליון לז' כוכבים מורה על הדינים. ובהצטרפו בשם ההוי"ה מורה התחדשות ההויות והבניינים, ולאיחור תנועתו מורה על כל דבר כבד בלתי מתנועע כמו הקרקעות וכל דבר שנסתר ועל כל מטמון וחפירות ובורות ושיחין ומערות וקברות. ולהיותו אחרית הז'

7

כוכבים מורה על כל דבר אחרית וסוף כל דבר וזקנה. וידוע כי הבינה הוא ז' ממטה ולמעלה ומקבלת מן החכמה וכ"ע ולפיכך הוא ממונה על החכמה ועל ישראל והבינה יהב חכמתה לחכימין ומנדעא לידעי בינה והוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא, והוא מהעדה מלכין ומהקם מלכין. ולהיותו מורה על כובד מורה על הבדל ועל כל דבר שחור ועל מרה שחורה ועל אבני דומם וחשך ואפלה ועלטה ועל חותרי בתים ועל גנבים ושפלות וחרטה ועל מי שסר לאחור בדברו ואינו מקיים וחרבן ומדבר ושממה ויערים והרים ופרידה ושמועות רעות וכל זה לפי שאינו משים השגחתו רק לשכלים של מעלה ממנו ולפיכך הוא מורה על עמקי המחשבות והחכמות. זה הכלל כל מלאכה שתשוב לפעמים לאחור כמו הספינות פעם תלך ופעם תעמוד ופעם תשוב לאחור וכן התנורים פעם יחם ופעם ישוב לאחור ויקרר וכיוצא באלו הוא ממונה עליהם. ולפי שהוא ממונה על ההתמדה לפיכך כשיגיע עלייתו לא ירד עולמית

8

שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה, והוא סוד משיח ה'. ולהיות הבינה משותפת מכל שכל ואצילות ושש קצוות לפיכך יש בו שני מיני פעולות, בעת שמתדבק בעליונים. הנה חרבן למטה ובעת שמתדבק בשש קצוות מתחדש כל טוב שבענינים. לפיכך כל עליתן של ישראל אינו רק במצות בהמשיך עליהם כח הבינה. ולפיכך נצחונם בלי חרב ובלי חנית ובלי כלי מלחמה כי לא בחרב ולא בחנית יושיע ה' (בינה). ובזמן שמסתלקים מן המצות מיד מסתלק מהם הבינה וירדו עד תכלית הירידה , וזהו סוד אם בחקותי תלכו וסוד כל התוכחות:

9

פרק ד משנה ו מ"ו המליך אות ג' וקשר לו כתר וצר בו צדק בעולם יום שני בשנה ועין שמאל בנפש, ר"ל שהעלה אות ג' להיות ראש בכח כ"ע וחכמה ושם בו כח שלום מכח החסד וסגל בו על החסד ויושר וצדק וענוה ומעשים טובים ושם טוב ובעל דין של חסד ואנשי שם ונאמן וחכמת התורה שנאמר ותורת חסד על לשונה. והסתירות בדין בני חלוף ומקח ומשא ומתן והצלחה בכל עסק וריוח והעושר כי לו הכסף ותקוה טובה של חסד והחדוה והנישואין, ומורה על הריון בכח סוד הגלגול והבנים המצליחים כי הם הנפשות המושלחים. ולו השלום והשלוה והבטחון מכל פחד ועוזר בחסדו ואוהב הנאמנים וישובים טובים ובתים נאים כי הוא תחלת הבריאה והיכלי מלכות ועבודת מלך מלכי המלכים הקב"ה (ר"ל בינה), ומציאות חן וחסד ומליץ ביושר ונוטה לצד חסד ופותח בזכות וברכת הארץ (עטרת) ורוב תבואה ושלום העיר וחברת האוהבים ורפואת החולים כי הוא רופא חולים ושלום האסירים והחבושים בדין בני חלוף וצאתם מבית הסוהר

10

על ידי חסד ומליצים טובים ועל ידי מלכי אמת ושופטי צדק. בדולח אליו נמצאים כי הוא כמראה אבן ספיר, והשגת כל חפץ. ולו מן האנשים הנכבדים ונשואי הפנים והחזנים בבתי כנסיות ומושב החסידים ותפלות ותחנונים ובתי המתבודדים לעבודת השם, ויורה על היוקר בסחורות גם בחיטה ויורה על יועצי המלכות והשותפין:

11

פרק ד משנה ז מ"ז המליך אות ד' וקשר לו כתר וצר בו מאדים בעולם ויום ג' בשנה ואזן ימין בנפש. והוא מורה על אמיץ לב וקשה ערף ואכזריות ועל החמה והכעס והרציחות והמלחמות כי כן משפטי הגבורה ועל שרי החיל ועל שופכי דמים דם חיה ודם אדם וכל מלאכה אשר יבא באש מיוחס לו כי לו האש הגדולה. ולו הזהב והפנינים האדומים וכל דבר אדום. ועל ביטול החפצים ועיכוב בהשתתפו עם בינה. ולו כל מיני פחד ולו השכרות ובית הבישול. ולו הבשר והדם והתבלין והיין אדום ומעורר מצד הדין על הביאה ותשמיש ודם בתולים ואליו איסור נדה שיחזר מתוך חומו אחרי הזיוג, ולו הקנאה והשנאה, ולו הדם אשר הוא הנפש וחיותו של אדם ולו החום הטבעי. ומורה על לסטים מצד החיצונים ועל הרוגי חרב והפצעים. ולו המרקחות החמות ורפואות ורופא של נגעים ובעלי הכוויות, ולו המטונפות כדם לידה, ודם ברית מילה, ולו מן החלאים הקדחות ולו העבדים הבורחים כי לא יוכלו לסבול את כעסו,

12

ולו כל מיני עונש, ולו המלקיות וכרת ולו בריות משונות המפחידות ולו הבצורת מפני יובשו ולו החום, ולו הכופרים בדת מצד התמורות ולו כעס המלכים ואליו לנקום משבועות שוא ולנקום על עדי שקר ותקוה מכזבת. ואליו יתיחסו בעלי השגעון מכח אבוד הדעת, ולו הנפילה ממקום גבוה ולו אש וגפרית ומשרפות מים ומקום שחיטות הצאן לפיכך שחיטתן בצפון. ומלחמה ותנור ומרחץ ועקרב וחיות רעות ומשמרה שניה כלבים צועקים והזאבים ובגדים אדומים, ולו משקים החדים:

13

פרק ד משנה ח מ"ח המליך אות כ' וקשר לו כתר וצר בו חמה בעולם יום רביעי בשבת בשנה ואזן שמאל בנפש. ולו החן (והתפארת) הכבוד (עטרת) והמלוכה ויחוד השם מבואר בנכתב ובנקרא ומורה על אורות הנעלמות, ועבודת המלכים כי הוא משרת לבינה. ועל חברת בעלי חסד וחסידים, וזה מבואר. ועל חכמת הטבע מבואר מאד כי הוא קבוץ אמ"ש ועל עושר מצד ימין כסף ומשמאלו זהב והצלחה וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, ולו הכח מצד הגבורה ורוב עוזרים מצד היחוד ועליו יגיע כל מסחר כסף וזהב ומכל אשר תצמח האדמה, ובו כל אבן יקרה וי"ב אבנים של חושן המשפט ואבני האפוד. ומצד שהוא מקבל מגבורה יגיד על היזק ויגיעה בעסקים ואיבה מן השרים. ולפי שהוא משלים בין האש והמים לפיכך מגיד על שלום מפחד ושלוה ובריאות. וליסע ביבשה טובה מאד אמנם ליסע בים ובכל מיני מים רעה כי כל חיות הארץ (ת"ת) אין להם קיום במים לבדם. והוא מכניע האויבים בכח הגבורה וידו בערף

14

אויביו ומבקשי רעתו. ויעיד על שלוח עבדים לחפשי בסוד השמיטה ועל יציאת האסיר מבית הסוהר בדין בני חלוף וכן היושבים במצור יסיר מעליהם אויב כי שמש ומגן ה' צבאות עליהם, וישיב רצון בני אדם, וימציא חן בעיני אלוהים ואדם, ויעיד על הגאוה והנדיבות, ובו יתרפאו החולים כי הוא ממוצע בין חם ולח וקר ויבש:

15

פרק ד משנה ט מ"ט המליך אות פ' וקשר לו כתר וצר בו נוגה בעולם. מכח חק"ב טנ"ע ויום חמישי בשבת בשנה ונחיר ימין בנפש. ושם בכוחו הזרע והזיווג וחן של נשים וחן של יופי והשגת חפציו בנשים שנא' וימינו תחבקני וכתיב נעימות בימינך נצח. ושלום מפחד מכח התפארת הבא אליו. ויש לו עוזרים מצד החסד, ואוהבים מצד התפארת ומבקשים טובתו. ויש לו חלק בנשים (עטרת) והתשמיש וחשק בכלי השיר והשמחה והאירוסין וכלי התכשיטין והגנים ופרדסים וכל מיני הנאה. ומורה על הנאות הבאות מצד החסד על העטרה ושלום האויבים כי הוא המנצח ומתוך שהוא מקבל מצד הגבורה מראהו כזהב המעורב בכסף לבן, ויעיד על הצורפים ועל משי ורקמה ומיני ציורים, וכל תענוג ושלוה. ולו השמיעה ובשורה טובה מצד הטוב וגמילות חסדים ורחמנות ונדבה ועזרה ובתים יפים ושכיות החמדה, ולו כח ההריון כי בו רוח חיים וחם ולח ונוטה ללחות, ולו הבחורים וילדות בנים ובנות. ולו צבע צהוב נוטה מעט לאודם

16

לפי שצינור הגבורה מתערב בו כל מיני פתוך, ומעשה נחמד יוחס לו. ולו קבוץ נשים לטוב. ופעמים מצד הדין לרע, וממנו מגדלות מרקחים והרי בשמים וריח טוב וכל תכשיטי הנשים וסחורה, ולפעמים מריבה מצד האש: פרק ד משנה י מ"י המליך אות ר' (בחכמה) וקשר לו כתר וצר בו כוכב בעולם מכח יג"ל פז"ק ויום ששי בשנה ונחיר שמאל בנפש, ולו הספרים והחכמה והכתיבה מתורה שבכתב (ת"ת) והשכל והדיבור והעצה והסברה, ולפי שיש לו כח מריבות והוא משתתף. ולו כל מיני אומניות כי הוא ההוד. ולכן יתחבר עם כל אדם. ולו מלאכת הציור והרקמה והכתיבה. והוא מחבר האויבים אם לשלום מצד התפארת, אם למלחמה מצד האש, ופעמים יגיע לו שיבוש לרוב חומו וכעסו, ולו הערמה כי הוא מלומד מלחמה מצד הגבורה ויש לו מתק שפתים מצד הת"ת ויש לו מיני שחוק וניגון מכח החום הטבעי של הגבורה ויש בו רבוי דברים מכח האש והתפארת. ויש בו המון בני אדם מצד י"ב שבטי ישראל הבאים עליו מכח התפארת ומחלוקת מכח האש בחכמתו, ולפי שהוא נלחם

17

עם אויבי השי"ת צריך להיות לו כח כדי לשבש דעתם בדברים ובכל ענין והוא עובד למלך התפארת כי הוא כותב גזירתם והוא מורה על אנשי כפול. ולו התחנונים והתפלות כי ממנו ישתלשלו. והוא כמו שליח צבור ומתפלל בעד לישראל ובני המלכות, ואליו יבאו שמועות שקר מצד התמורות. אמנם גם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם וכו': מי"א המליך אות ת' (בממשלה) וקשר לו כתר וצר בו לבנה בעולם מכח שק"ו צי"ת עם יסודי עולם ויום שבת בשנה ופה בנפש. ושם בו כח ההילוך והנסיעה והחברה והליכה בים החכמה (עטרת) וקיבוץ עם כי שם יתקבצו כל המראות העליונות, ולהיות צורות העטרה כנועים לצורות עליונות בסוד וכבשה לפיכך יורה על הכניעה ובקשת רצון העליונים. ולהיותה מתפשטת תורה על הנדוד ומיעוט מנוחה. ולהיותה מתקרבת ופעם מתרחקת תורה פעמים על הגאולה ופעמים על הגלות אמנם תשיג חפציה. ולה הבשורות והכתבים מתפארת ולה שלוחים ומליצי יושר (יסוד). ולהיותה פעמים בכבוי אורה תורה על חלאים מסוכנים ובכיה. ותורה

18

לפעמים על תכריכי המת בסוד המלבוש בדין השלח. ופעמים על בריאות לפי התחברותו לחיים (ימין) או למות (שמאל). ולה הגשם מן חסדו אשר בשמים. והשלג והברד והנחלים והימים ושקתות המים ולה גם הגנים והפרדסים כי הוא ג"ע ממש. ולה השררה כי היא מלכות. ולה עבודת המלך ולה המלחמה (עטרת) ושלום (יסוד) ולה עוברי המים (חסד) ולה הקור מחסד והסחורות כי לה יובילו ע' מלכים שי ומנחה לה'. ולה הקור מחסד והסחורות מתפארת ולה המריבה מאש והשמחה (עטרת) והכבוד (ת"ת). הנה באלו ז' מעלות תמצא כל כח של ז' כוכבי לכת איך מתפשטים אליהם הכחות מכח שם ידו"ד וי"ס מכח שם בן מ"ב והרי הם ראשי פרקים, וכאשר תחפש במקרא תמצא לכל אחד ואחד פסוקים מן התורה הם הם ראשי פרקים של הכחות ויהיו תמיד לעיניך ובהם יודע כל העתיד בשם ידו"ד אדנ"י ית' וית': שבע כפולות בג"ד כפר"ת צר בהם ז' רקיעים ז' כוכבים ז' ארצות וז' שעות וז' ימים וז'

19

חדשים וז' שנים וז' שמטות יובל קדש וז' שערים בנפש וחיים ושלום וחכמה, וחן ועושר וזרע וממשלה לפיכך חבר שבעי (יסוד) תחת כל השמים: אב"ג יתץ. קר"ע שט"ן. נג"ד יכ"ש. בט"ר צת"ג. חק"ב טנ"ע. יג"ל פז"ק. שק"ו צי"ת: רקיע שבתי. רקיע צדק. רקיע מאדים. רקיע חמה. רקיע נגה. רקיע כוכב. רקיע לבנה: שבתי וארצו. צדק וארצו. מאדים וארצו. חמה וארצו. נגה וארצו. כוכב וארצו. לבנה וארצו: ושמטתו. ושמטתו. ושמטתו. ושמטתו. ושמטתו. ושמטתו. ושמטתו: יובל יום א'. יובל יום ב'. יובל יום ג'. יובל יום ד'. יובל יום ה'. יובל יום ו'. יובל יום ז': עין ימין. עין שמאל. אזן ימין. אזן שמאל. נחיר ימין. נחיר שמאל. פה: חיים ימים. שלום ימים. חכמה ימים. חן ימים. עשר ימים. זרע ימים. ממשלה ימים: שבת חדש. שבת חדש. שבת חדש. שבת חדש. שבת חדש. שבת חדש. שבת חדש: מי"ב שתי אבנים בונות שני בתים שלש בונות ששה בתים, ד' אבנים בונות כ"ד, חמש בונות

20

מאה ועשרים בתים, שש אבנים שבע מאות ועשרים, שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים. פירוש אבנים אותיות, וכן נאמר בתוך אבני אש התהלכת שפירוש מלאכים. וכתיב משם רועה אבן ישראל, ונקראו האותיות אבן כי בערך שהאבן נחצב מסלע כן האותיות נחקקו ונחצבו משם ה' סלעי וצורי. ולפי שהבתים והעיירות נבנים מאבנים לפיכך נקרא בנין אבנים בתים. ובלי ספק שיש לו כתלים ותקרה ומעזיבה שביארנו לעיל. ולפי שכל הבריות הן כעין בתים כי האדם כתליו הצלעות ופנימיותו חלל גופו כעין בית. וכן הראש חלל שבראשו כעין בית וכן בכל חי וכן בכל דומם אע"פ שנראה לך שהוא אטום אינו כן אלא בתים יש לו, וכן בכל צומח וכן העולם בכללו וכן בכוכבים וכן באותיות וכן בי"ס, ולפי שלא יולד תולדה אלא מזכר ונקבה ולכן לא יתכן להיות מאבן אחד בנין כלל. והא לך סדר כפילתן הנה סדרתי לך מאותיות בג"ד כפר"ת סב"ז צירופים יעלה מספר כולם ארבעים וחמשה אלפים. כיצד

21

כאשר המלכת ב' בראש יעלו סב"ז. ועם סדר תבג"ד כפ"ר, סב"ז. הרי ס"ד ס"ה. כי במלוך ב' יעלו סב"ז, ובמלוך ג' יעלו סב"ז, ובמלוך ד' יעלו סב"ז. ובמלוך כ' יעלו סב"ז, ובמלוך פ' יעלו סב"ז, ובמלוך ר' יעלו סב"ז, ובמלוך ת' יעלו סב"ז. הרי שיתא אלפי הוי עלמא וחד חריב. וזה שער לשמיטות ויובלות וסוד ז' ימים של השבוע, ושבעה שבועות שהם מ"ט יום שבין פסח לעצרת, וז' חודשים ממועד פסח למועד סכות. וסוד נ' שבועות שבשנה ונ"ג פרשיות שבתורה והם על סוד שמטות ויובלים: ואלו הן שבעת ימים ז' ימי בראשית, בא להודיעך כשם שיש ז' ימים למטה כן יש ימים ושבועות וחדשים ושנים ושמטות ויובלים כלפי מעלה. וזהו סוד העבור של חדשים וסוד שבת לה' אלהיך והוא יום ה' הגדול והנורא. ועיין בפרשת בראשית שם ביארתי סוד זה: