{"id":"kabala-b34e2671e842-1-13","bookId":"kabala-b34e2671e842","part":1,"torah":13,"title":"פרק ב משנה א","hebrewTitle":"פרק ב משנה א","segments":[{"index":1,"he":"פרק ב משנה א \nמ\"א עשרים ושתים אותיות יסוד. פירוש אחר שביאר בפ\"א מהות הנתיבות וחקיקתן ומהות \nהספירות ודוגמתן בעולם בשנה ונפש ויחודן והעלמתן ועצמותן חזר ופירש לך בפרק זה האיך \nמשתלשלים האצילות מהם. ולכן אמר יסוד כי הם יסוד לכל הנמצאים. ואמר כי הג' אמות אשר \nהם אם ויסוד לכל הנמצאים לפי שכל הנמצאות נמצאו מהם. ומה שבעצמי הספירות נקראו אמות \nמלשון כי אם לבינה תקרא נקרא למטה מהם יסודות. ואמנם גם הכפולות והפשוטות מן האמות \nנמצאו. והמשל בזה הנה חכמי הרופאים כינו לאיברי האדם על שם היסודות עד שכנו המוח \nבשם הליחה הלבנה, וכנו לטחול בשם השחורה ולכבד הדם ולמרה שבכבד הירוקה כנגד אש עפר \nרוח ומים. ואיני סבור שיחשוב שום אדם ממי שחננו השי\"ת שכל מי שיחשוב שהמוח הוא \nהליחה לבדה או [המרה מן] הירוקה לבד או הכבד מן הדם לבד או הטחול מהשחורה לבד. אמנם \nכל אחד מהם מורכב מכולן וכן הדין בכל איברי האדם וכן הדין בעצמי הכפולות והפשוטות \n"},{"index":2,"he":"שיסודן אמ\"ש. אמנם נקראו פשוטות לערך מה שמורכב מהם או לפי שאין להם תמורות. ויש לך \nלדעת כי לשון פשוטות יאמר על כמה פנים. האחד מהם מלשון ופשט את בגדיו כי הוא מחליף \nבגדי השלחים בשלח וכולם בדרך חסד ורחמים מעילוי לעילוי, והשני [מלשון] אל פשטתם \nהיום שפירושו שמתפשטים ונמשכים והולכים עדי עד ועיין בספר הבהיר. ומלת כפולות מלשון \nבכפל דסנו מי יבא כי הוא כפול מזכר ונקבה ומדבור ומתמורה. ולפי שיש מן הי\"ס אשר הם \nעגולים וכדורים כעין גלגל ויש מהם כענפים המתפשטים מהשרש. והמשל בזה גלגל ההיקף \nבגלגלים ויש מהם ענפים לענפים המשל בזה האילן שיש לו ענפים וענפים לענפים וענפי \nענפי ענפים לענפים ויש לו עלין ופרחים ופירות כן עץ החיים הנקרא אדנ\"י הוי\"ה אהי\"ה \nיש לו שרש שממנו נובע מקור להוציא כל הנמצאים ממנו. ובלי ספק שהמקור הנובע ממנו \nלעליונים הוא מעצם המקור. אמנם הנתיב חשר ממנו נובע לתחתונים נבדל מהנתיב אשר ממנו \n"},{"index":3,"he":"נובע לעליונים. וכן לכל מין ומין יש לו נתיב בפ\"ע, יש מהנתיבות ההם והענפים ההם אשר \nנמשכים אליו לצד זכות ולהפך בזכות הנמצא ולהעלותו מעילוי לעילוי להשיבו אל אביו \n(בינה), וכיוצא באלו הנתיבות הנמשכות אליו מן החסד להעלותו אל אביו כן יש נתיבות \nהנמשכות אליו מצד הדין והחובה להשליכו הבורה אשר הוא מלא נחשים ועקרבים וכל מיני \nהפסד, נמצאת אומר שמקור ההויה וההפסד המתחלפות בכל הנמצאות כולם נובעות אליהן ר\"ל \nאל כל מין ומין מן הזכות אשר לו בעליונים כ\"ל מחסדי ה' ומהחובה אשר לו מהשם מצד \nהדין. וע\"פ הזכות והחובה יתהוה ויפסד ויתחלף בדין בני חלוף ר\"ל להיות פושט צורה \nולובש צורה, ולהיות השי\"ת פועל בכפים האלה כל פעולותיו נאמר נשא לבבנו אל כפים אל \nאל (חסד) בשמים (ת\"ת) וכמו שיש כף ידים כך יש כפות רגלים. והסוד של כף זכות ושכותי \nכפי עליך עד עברי. והנה כל הנמצאות חקוקות בכפים האלה שנאמר הן על כפים חקותיך וגו' \n"},{"index":4,"he":"והסוד ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו כי האדם אדם ממש והבן זה. והנה ע\"י \nמבינים היודעים להתחסד עם יוצרם שנאמר במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום, ואומר אשר בידו \nנפש כל חי, הנה ביאר לך כי כל הנפשות והרוחות הם בידו בסוד בידך אפקיד רוחי:\nכף זכות וכף חובה. צא\"ל כשם שאנו מצווים לעבוד יוצרנו בתרי\"ג מצות כך כל אחת ואחת \nמהי\"ס מצווה לעבוד את יוצר הכל ויתנשא המלך לעדי עד. וז\"ס שאנו אומרים אשר קדשנו \nבמצותיו כי המצות ניתנו מן העולם ועד העולם וזהו סוד מנין שהקב\"ה מניח תפילין. וז\"ס \nשארז\"ל מנין שהקב\"ה מתפלל שנאמר ושמחתים בבית תפלתי. ונאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע \nעוזו אלו תפילין. וכן תמצא בכמה מקומות שהקב\"ה עוסק בתורה. וכן אם תדקדק בדברי רז\"ל \nובדברי הנביאים ע\"ה תמצא זה מבואר מאד וכן נקראת תורת ה' וכן תמצא בכמה מקומות תורת \nמלאכי השרת כמו שארז\"ל בפסוק אשר תנה הודך על השמים בענין מ\"ת ולפיכך יש במלאכים \n"},{"index":5,"he":"ג\"כ עונש וגמול ודחייה קל\"ח שנים והם המלאכים שבאו להפוך סדום מפני שגלו סודו של \nהקב\"ה ואמרו כי משחיתים אנחנו נדחו ממחיצתם מאז עד סולם יעקב אבינו והנה מלאכי \nאלהים וגו' שזמן זה תמצאהו קל\"ח שנים ועיין בב\"ר, מכאן אתה למד שכף זכות וכף חובה \nפשוטות לעליונים ולתחתונים והכל לפי הדין. כף זכות וכף חובה שארז\"ל עבר אדם עבירה \nאוי לו שהכריע עצמו ואת כל העולם כלו לכף חובה, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו ואת \nכל העולם כלו לכף זכות:\nולשון חק מכריע בינתים. פירוש כל צבא השמים עומדים עליו מימינו לזכות מצד החסד \nומשמאלו לחובה מצד הדין אלו מלמדים חובה ואלו מלמדים זכות שנאמר אם יש עליו מלאך \nמליץ אחד מני אלף וגו' ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר:\nולשון חק. פירוש הבינה שהיא מרוח אלהים היא מכרעת בין האש ובין המים שנאמר המשל \n(חסד) ופחד (גבורה) עמו עושה שלום במרומיו. ומ\"ש לשון ולא אמר רוח מכריע בינתים שכן \n"},{"index":6,"he":"דרך הרוח להכריע בין האש ובין המים לפי שרצה לכלול במלת לשון עולם שנה נפש כי יש \nלשון ים בעולם ובשנה ובנפש לשון החי. והנה הלשון מכרעת בין החיך העליון והתחתון \nובין הלב והמוח והיא מכרעת בין האש ובין המים, כי בתפלה יהפך מדת הדין לרחמים \nובדברי נבלה תהפך מדה\"ר למדה\"ד כמ\"ש רז\"ל הכל יודעין למה כלה נכנסת לחופה אלא כל \nהמנבל את פיו אפילו נגזר עליו משבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה שנאמר בכל זאת לא שב \nאפו ועוד ידו נטויה ועיין במס' כתובות. ואמר לשון חק, פירוש הבינה כי ברית לשון \nפירושו יסוד ובינה ונקרא הלשון חק כי כל חק ומשפט משם יצאו וידוע כי מצד הזכות \nהחיים ומצד החובה המות וזש\"ה מות וחיים ביד לשון וכל עניני החוק הן של כמות של כל \nמין ומין הן חק האיכות של כל מין ומין הן חק האנה ר\"ל בתנועה וגלגול הן חק המצב הן \nחק הלו הן חק הפועל וההפעלות כולם יצאו על פי הלשון ע\"פ ה' יחנו וע\"פ ה' יסעו כן \n"},{"index":7,"he":"הלשון שהיא הבינה מכרעת בין עולם עליון לתחתון ובין האש והמים ומוציאה מה שבמחשבה \nלנראה כי היא מגלה כל נסתר:\nשלש אמות מ\"ם דוממת. פירוש קול דממה דקה וסוד נאמן רוח מכסה דבר מצד טבע החסד שהיא \nשוקטת וכחה ביסוד המים ומנהיג בנחת לבריותיו ודוגמתו בעולם העליון זש\"ה לך דומיה \nתהלה. וכל לשון דממה רומז אל החסד, ושי\"ן שהוא של אש משמעת קול המיה וצעקה ושריקה \nוידוע הוא כי הסערה הוא מצד המיית הרוח וחבור שתי המדות יקים סערה לדממה, דממה וקול \nאשמע. ונאמר מצד הדין ישרוק ה' לזבוב וזבוב הוא אלהי עקרון, והבן זה:\nאל\"ף חק מכריע בינתים. פירוש כ\"ע נקרא אל\"ף חק וכשם שהבינה מכרעת בין זכות וחובה כן \nכ\"ע מכריע בין דממה ושריקה. ורומז אל הצינורות היורדות מכ\"ע אל החסד והגבורה ואל \nהאמצע להכריע:\n \n"},{"index":8,"he":"פרק ב משנה ב \nמ\"ב עשרים ושתים אותיות יסוד. פירוש הם יסוד ושרש לכל הנמצאות:\nחקקן. באויר ובמים ובאש כמו שביארתי לעיל:\nחצבן. פירוש הפריד חלקי כל אות ואות עד שנשלמה צורת כל אות ואות של כ\"ב אותיות הן \nבאויר הן במים הן באש, וחקקן בתהום שנאמר בחקו חוג על פני תהום וחקקן בשמים שנאמר \nהידעת חוקות שמים וחקקן בארץ שנאמר בחקו מוסדי ארץ. וחצבן בכל אחד מאמ\"ש אותיות \nהקדש שבהם באש שנאמר קול ה' חוצב להבות אש, ובמים נאמר קול ה' על המים, ובאויר נאמר \nקול ה' יחולל אילות פירוש מלשון חללו של עולם, ועיין בספר הבהיר בפירוש מזמור זה:\nשקלן. פרוש אחר שנתהוו האותיות סדרן במדה ובמשורה מי ראוי להיות ראש בכל רמ\"ח \nאיברים ושס\"ה גידים מי יהיה קבוע ומתנועע כי יש בהם רוח חיים כי עץ חיים היא \nלמחזיקים בהם והם מרוח אלהים חיים. וזש\"ה מי מדד בשעלו מים פירוש לצורך בריות שבמים \nהעשויות באותיות הקדש, ושמים בזרת תכן אותיותיהם לכל צבא השמים העליונים, וכל בשליש \n"},{"index":9,"he":"עפר הארץ פירוש לכל יצורי תבל הן דומם צומח חי מדבר, ושקל בפלס הרים אלו אותיות \nהקדש שהם הורים ואמות לעולם ומלואו, וגבעות במאזנים פירוש מי תכן את רוח ה' ואיש \nעצתו יודיענו:\nוהמירן, זה שהיה ראש להיות סוף בסוד הגלגול ברוח כי אל מקום אשר יהיה שמה הרוח ללכת \nילכו לא יסבו בלכתן. והמירן מגריעות לעלוי ומעלוי לגריעות מימין לשמאל ומשמאל לימין \nממעלה למטה ומלמטה למעלה מלפנים לאחור ומאחור לפנים. והמירן מהיפך אל ההפך:\nוצרפן, פירוש בצורה כל מין ומין בצורתו ר\"ל באותיות ופירושו חברן:\nוצר בהן כל היצור, פירוש מדת הכל שהיא כוללת כל הנפשות וכל הנמצאות בתבנותם \nבאיכיותיהם וכח חומר פשוט מוסכם לכל שמיטה ושמיטה שיתפעל ממנו פעולות ידועות \nלמקובלים באמת:\n \n"},{"index":10,"he":"פרק ב משנה ג \nמ\"ג עשרים ושתים אותיות יסוד לכל דבור ומעשה פירוש בנפש:\nחקקן בקול וחצבן ברוח וקבען בפה. דע כי הקנה מתמלא מרוח הנשאב בדרך הריאה והרוח \nהדבק בדופני טבעות של הקנה והרוח הדופק על הטבעות ונגרר מטבעת לטבעת ועולה בטבעות \nויורד בחוליא ועולה בטבעות הוא הוא המשמיע קול בפי האדם העליון ובאדם והרוח האמצעי \nאשר איננו נגרר בטבעות נקרא רוח והרוח המשתלח אל הפה ומתחלק ונחתך בה' איברים והם \nבגרון ובלשון ובחיך ובשינים ובשפה הוא הנקרא דיבור. וכל האותיות נחלקו לה' חלקים \nוכל חלק מהם ניתן לו כלי להניעם. כלי המיוחד לאותיות אחה\"ע כלי שלהם הוא משך הרוח \nבגרון לבד ר\"ל בבית הבליעה, והם רוחניים למאד לפיכך נבחר מהם הה' לשמו הגדול וה' \nבקריאתו מושך הא' עמה כמו ה\"א ומושך יו\"ד עמה כמו ה\"י לפיכך נבחרו אלו לשמו הנעלם \nר\"ל אהי\"ה. והופקדו אותיות בימ\"ף לשפתים, ולפי שהגיון הוא\"ו פעמים הוא יבא בחול\"ם \n"},{"index":11,"he":"והוא אז רוחני בלתי שימוש כלי השפה לפיכך נבחר עם שאר שתי אותיות לשמו המפורש. \nוהופקדו אותיות גיכ\"ק לחי\"ך, ולפי שהיו\"ד הוא כעין גולם בלי צורה והיא בכל ונסתרה \nמכל לפיכך הושמה בראש השם המפורש, ולפי שהיא ראשית הכל ואחרית הכל, לפיכך נתנה בראש \nשל הנכתב ובאחרית הנקרא, כי הוא ראשון והוא אחרון. והופקדו אותיות דטלנ\"ת בלשון, \nולפי שהדל\"ת היא כעין מעזיבה ותקרה שנתנה בקצה שלה הימנית על עמוד אחד לבד ואמצעות \nהתקרה וצדה השמאלי אין לה על מה להשען והיא עומדת ברוח אלהים חיים לפיכך נקרא ד\"ל \nואם דל הוא ואין ידו משגת לעמוד השני. וידוע הוא שאות הנו\"ן עקומה היא דל\"ת הפוכה \nכזה ד נ. אלא שזה תקרתו מלמעלה ונו\"ן עשה תקרתו לאסקופה ולכן נתחברו שניהם לספירת \nהעטרה והוא ד\"ן את כל העולם בכח שבה וזהו סוד אדנ\"י. כן הלשון שהוא הבינה יונקת מכח \nאל\"ף של כ\"ע ויו\"ד של חכמה ודנה את כל העולם כולו בסוד צדק צדק תרדוף צדק עליון \n"},{"index":12,"he":"(בינה) וצדק תחתון (עטרת) [למען תחיה] בכח חיים (כ\"ע) וירשת את הארץ (עט'). ועיין \nבספר הבהיר. והופקדו זסשר\"ץ לשינים, ולפי שהשי\"ן יש לה ג' ראשים והוא כעין בית קבול \nר\"ל (טי\"ת) [עט'] המוכנת לקבל בה כח עליון ר\"ל ג' ראשים של ג' אותיות השם והם יו\"ד \nה\"א וא\"ו כן העטרה מקבלת מכל הספירות שעליה, ולפיכך שמוה בראש שד\"י. ואות דל\"ת \nויו\"ד כבר פירשתי לעיל, ואותיות צד\"י ותי\"ו אשר בצבאות כבר פירשו בו רז\"ל אות הוא \nבצבא שלו כי כל הצבאות נראות בה ר\"ל בעטרת. וצד\"י הוא צדיק יסוד עולם ותי\"ו הוא \nתפארת במקדשו. והושם למ\"ד מן אותיות דטלנ\"ת בשם אל כי זו הוא עולה ממעל לכל האותיות \nעד א' של כ\"ע. ולכן מורה על כח שנאמר יש לאל ידי פירוש כח ועוצם. והושמו זסצר\"ש \nבשינים ר\"ל בל\"ב נתיבות שבפה אשר בראש שכללו כעין יו\"ד אטומה כי נתיבותיו נעלמו. \nויש להבין מזו המשנה פני האדם ודבורו:\n \n"},{"index":13,"he":"פרק ב משנה ד \nמ\"ד כ\"ב אותיות יסוד קבועות בגלגלי הספירות אות לפנים מאות עד המרכז, ואמר כי יש \nאותיות ממש בולטות העשויות בחקיקות מסביב עד שעצם האות עומד בו בעצמו, והנה חקיקת \nהירכות אשר מסביב לגופי האותיות הוא ששנינו חקקן כמין ערוגה, כי בערך שהחורש בתלם \nחורש וחופר מצד אחד עד שצד אחד שבצדו עולה כן היתה החקיקה מסביב לאותיות עד שגופי \nהאותיות מעצמם היו, ואח\"כ לקח האותיות והעמידם כזר זה אחר זה כעין חומה שמסודרת \nבאבן אצל אבן כן אבני האותיות אשר נחצבו מגופי הגלגל העמידם זה אצל זה עד שהקיפם את \nכל הזר של הרקיע כמין החומה וזהו סוד קבועות בגלגל, סככן כמין מעזיבה, פירוש סכך \nנתיבות של האותיות כי הנתיבות אשר נחצבו ממנו האותיות הנתיבות ההם הם עוברות עוביו \nשל הגלגל ועובי הגלגל הוא מהלך ת\"ק שנה כדאיתא בב\"ר ובפ' אין דורשין, והנה סכך על \nהנתיבה הוא כמין מעזיבה. והנה מספר האלפ\"א בית\"א הם רל\"א אלפ\"א ביתו\"ת הקבועות \n"},{"index":14,"he":"ובולטות בגלגל:\nוחוזר הגלגל. פירוש הגלגל חוזר ומקיף והאותיות קבועות ואינן זזות ממקומן אותן \nהאותיות אשר הציבן כמין חומה וקבען בגלגל חוזר גלגל מצד החסד לבריאתו ואחור מצד \nהדין והגבורה לסתור ולהחריב וכל פנים מצד הרחמים ואחור מצד הדין שלמטה, וכן ארז\"ל \nשותף מדה\"ר עם מדה\"ד וברא את העולם. ודע כי סדרי אותיות של צד פנים הם הפוכות מצד \nהדין הנקרא אחור, והמשל בזה אם תמצא בשלפנים א\"ל תמצא בצד הדין הנקרא אחור ל\"א וכן \nכולם. הנה מכאן נתבאר לך כי יש אותיות קבועות והם בגלגל, ויש אותיות חוזרות \nומתגלגלות והם באוירי הגלגלים של הספירות ויש סדר לבריאה ויש סדר הפוך לחרבן:\nוסימן לדבר, של תמורה ושינוי והפך יולד מכח שינוי סדרי הגיון האותיות, כי הנה \nאותיות ענג הן אותיות נגע ונגע הוא צער ואין בטובה (חסד) למעלה מענג ואין ברעה \n(דין) למטה מנגע. וכולם אותיות אחדים הם אלא בשינוי סדרם ישתנה ענינם מרעה לטובה, \n"},{"index":15,"he":"מכאן יש להבין כי אותיות הפנים ואותיות אשר לאחור אחדים הם אלא שסדרי האותיות אשר \nלאחור הפוכים בסדרם מסדרי האותיות אשר לרחמים:\n \nפרק ב משנה ה \nמ\"ה כיצד שקלן והמירן כו' אל\"ף עם כולם. פירוש כי אלפ\"א בית\"א הראשונה מתחלת באל\"ף \nעל סדר אב\"ג דה\"ו ז\"ח ט\"י כלמ\"נ ס\"ע פצ\"ק רש\"ת הרי א' עם ב' ושאר כל האותיות עמהם. \nואח\"כ ידלג אות א' ויבא א' עם ג' וי\"א אותיות בדילוג אחת אחת עמהם, ואח\"כ יתחיל בא' \nוידלג ב' אותיות וכלם עמהם, ואח\"כ ידלג ג' ואח\"כ ידלג הד ואח\"כ ו' ואח\"כ ז' ואח\"כ \nח' ואח\"כ ט' ואח\"כ י' ואח\"כ י\"א ואח\"כ י\"ב ואח\"כ י\"ג ואח\"כ י\"ד ואח\"כ ט\"ו ואח\"כ ט\"ז \nואח\"כ י\"ז ואח\"כ י\"ח ואח\"כ י\"ט ואח\"כ כ' ישאר א\"ל באמצע בצירוף א' עם כולם. ואח\"כ \nיסדר שישליך הא' לבסוף זה שהיה ראש להיותו סוף כזה. בג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ ס\"ע \nפ\"צ ק\"ר ש\"ת א', וידלג ע\"פ סדר ראשון וישאר באמצע ב\"ם ויו\"ד אלפ\"א ביתו\"ת מלמעלה \n"},{"index":16,"he":"ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ יסדר ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ ס\"ע פ\"צ ק\"ר ש\"ת א\"ב, וידלג כאשר \nבתחלה וישאר ג\"ן באמצע ויו\"ד מלמעלה ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ יסדר ד\"ה ו\"ז ח\"ט י\"כ ל\"מ \nנ\"ס ע\"פ צ\"ק רש\"ת אב\"ג, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ד\"ס באמצע ויו\"ד מלמעלה ויו\"ד \nמלמטה. ואח\"כ יסדר ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ ס\"ע פ\"צ ק\"ר ש\"ת אבג\"ד, וידלג כאשר בתחלה \nוישאר ה\"ע באמצע ויו\"ד מלמעלה ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ יסדר ו\"ז ח\"ט י\"כ ל\"מ נ\"ס ע\"פ צ\"ק \nרש\"ת אבגד\"ה, וידלג כאשר בתחלה וישאר ו\"ף באמצע ויו\"ד מלמעלה ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ \nיסדר ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ ס\"ע פ\"צ ק\"ר ש\"ת אבגדה\"ו, וידלג כאשר בתחלה ויעלה ז\"ץ באמצע \nויו\"ד מלמעלה ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ יסדר ח\"ט יב ל\"מ נ\"ס ע\"פ צ\"ק רש\"ת אב\"ג ד\"ה ו\"ז, \nוידלג כאשר בתחלה ויעלה ח\"ק באמצע ויו\"ד מלמעלה ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ יסדר ט\"י כ\"ל \nמ\"נ ס\"ע פ\"צ ק\"ר ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח, וידלג כאשר בתחלה וישאר ט\"ר באמצע ויו\"ד \n"},{"index":17,"he":"מלמעלה ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ יסדר י\"כ ל\"מ נ\"ס ע\"פ צ\"ק רש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו זח\"ט, וידלג \nכאשר בתחלה ויעלה י\"ש באמצע ויו\"ד מלמעלה ויו\"ד מלמטה. ואח\"כ יסדר כ\"ל מ\"נ ס\"ע פ\"צ \nק\"ר ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י, וידלג כאשר בתחלה ויעלה כ\"ת באמצע ויו\"ד מלמעלה ויו\"ד \nמלמטה. ע\"כ סדר אשר לפנים. מכאן ולהלאה רל\"א שערים אשר לאחור. (ואח\"כ) ויסדר ל\"מ \nנ\"ס עפ\"צ ק\"ר ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח טי\"כ ויבא ל\"א באמצע ויו\"ד למעלה ויו\"ד למטה. \nואח\"כ יסדר מ\"נ ס\"ע פ\"צ ק\"ר ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל, ויבא מ\"ב באמצע ויו\"ד \nלמעלה ויו\"ד למטה. ואח\"כ יסדר נ\"ס ע\"פ צ\"ק רש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כל\"מ, ויבא נ\"ג \nבאמצע. ואח\"כ יסדר ס\"ע פ\"צ ק\"ר. ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ, ויבא ס\"ד באמצע. \nואח\"כ יסדר ע\"פ צ\"ק רש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מנ\"ס, ויבא ע\"ה באמצע. ואח\"כ יסדר \nפ\"צ ק\"ר ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ ס\"ע, ויבא פ\"ו באמצע. ואח\"כ יסדר צ\"ק רש\"ת \n"},{"index":18,"he":"א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ סע\"פ, ויבא צ\"ז באמצע. ואח\"כ יסדר ק\"ר ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו \nז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ ס\"ע פ\"צ, ויבא ק\"ח באמצע. ואח\"כ יסדר רש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל \nמ\"נ ס\"ע פצ\"ק, ויבא ר\"ט באמצע. ואח\"כ יסדר ש\"ת א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח ט\"י כ\"ל מ\"נ ס\"ע פ\"צ \nק\"ר, ויבא ש\"י באמצע. ואח\"כ יסדר ת\"א ב\"ג ד\"ה ו\"ז ח\"ט י\"כ ל\"מ נ\"ס ע\"פ צ\"ק ר\"ש, \nויבא ת\"ך באמצע. ואלו הן הרל\"א שערים של אחור והם הופכים את הבריאה לקדמותה כי הם \nמצד הדין, והראשונים להויה וסימנם יוצר הכל הוא ה' צבאות שמו, והאחרונים להפסד. \nוצא\"ל כי בכל אלפ\"א בית\"א ואלפ\"א בית\"א צריך שיבא סדור הדלוג כמו שבארתי בא', \nולפיכך יבאו יו\"ד אלפ\"א ביתו\"ת ממעל למרכז ויו\"ד מלמטה והמרכז באמצע, וכל אלפ\"א \nבית\"א מאלו של מעלה למרכז ושלמטה ממרכז הם מכ\"ב אותיות ונמצא שמספר כולם רל\"א שערים \nלבנין, כי י\"א פעמים עשרים הם ר\"כ וי\"א מרכזים הרי רל\"א לבנין וכן לסתירה. ועוד \n"},{"index":19,"he":"צא\"ל שלכל האלפ\"א ביתו\"ת הן לפנים הן לאחור הראשונה מהם כ\"ב אותיות והשניה י\"א \nולפיכך פועלים, וזהו פירוש שקלן אי זה אות יתחבר וישתוה עם חבירו מכל רל\"א שערים \nוחלופן. והמירן זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש:\nא' עם כלם וכלם עם א'. וכן הדין לכל כ\"ב אותיות כמו שפי' לעיל:\nוחוזרת חלילה ברל\"א שערים. והט::ם ליציאת הרל\"א שערים וכל לשון בגלגול אלפי ביתות, \nלפי שאם תעשה עד\"מ עשרים ושנים עיגולים זה בתוך זה,:יהיה בכל א' מהם כ\"ב אותיות אז \nתראה בעיניך איך כל הדבורים והלשונות יצטרפו מתוך גלגולם ברל\"א שערים. וי\"א רכ\"א \nומביאים ראיה מדרז\"ל במסכת יומא כוס דדוד מחזיק מאתן ועשרים וחד לוגא שנאמר כוסי \nרוי\"ה בגימ' הכי הוו. ואין ביניהם חילוק אלא למ\"ד רכ\"א מונה מרכזיהם א' ולמ\"ד רל\"א \nמונה מרכזיהן י\"א:\nנמצא כל הדבור וכל היצור יוצא מהן. פירוש מן האותיות כי האותיות הם חיות רצות ושבות \nברוח הקדש שבהם ויוצאות דרך מקומות החמשה אשר בחשמ\"ל. והנה דבר ה' יוצא ממקומו \n"},{"index":20,"he":"ובכלל הדבור הוא כל שם של כל מין ומין ממיני הנמצאות:\nונמצא כל היצור יוצא בשם אחד. פירוש בשם יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א אשר מצטרף עם כל אות \nואות שיש ברל\"א שערים קד\"ם פעמים, ל\"ו עם היו\"ד ול\"ו פעמים עם ה\"א ול\"ו פעמים עם \nוא\"ו ול\"ו פעמים עם ה\"א הרי קד\"ם פעמים עם א' וכן עם כל או\"א מכ\"ב אותיות נמצא קד\"ם \nפעמים כ\"ב יעלו חוא\"ג. (פירוש הן יחידות עשירות מאות אלפים והן ג' אלפים וקס\"ח) \nאותיות בכ\"ב אותיות בלבד, וחשוב שלשת אלפים מאה וששים ואחת פעמים רל\"א יעלו מספרם \nשבע מאות ושלשים ואחד אלף שמונה מאות ושמונה:\n \n"}]}
