{"id":"kabala-b34e2671e842-1-14","bookId":"kabala-b34e2671e842","part":1,"torah":14,"title":"פרק ב משנה ו","hebrewTitle":"פרק ב משנה ו","segments":[{"index":1,"he":"פרק ב משנה ו \nמ\"ו ובאלו שמותיו [יצר מתהו] ממש. פירוש לממשות של היצירה כי הלביש צורה לדבר תהו:\nועשה אינו ישנו. ואצילות הנמשך מאין שאין לו צורה ודמיון והשכל אלא כל חכמות הבריות \nנאספו מלידע מהו. הנה ע\"י אלו ההויו\"ת הוציאו מאין ליש כל הנמצאות:\nוחצב עמודים גדולים. והוא שנאמר בהם חצבה עמודיה שבעה והם הנזכרים בפסוק לך ה' \nהגדולה וגו' וקראם גדולים להיות ראשיתם גדולה:\nמאויר שאינו נתפס. פירוש מרוח אלהים (בינה) חיים (חכמה) יש בהם שש מאות ועשרים \nעמודי אור וכל עמוד ועמוד הוא עמוד ויסוד לעולם שנאמר וצדיק יסוד עולם. וגם נתן בהם \nכח להיות כל אחד מהם צופה ומסתכל בחכמה העליונה ההויו\"ת:\nוממיר. האותיות כ\"ב אותיות עד רל\"א שערים לכל מין ומין וע\"י כך עושה בתחלה בשם לפי \nשכל פעולות העליונות נפעלו בו' קצוות מגדולה ולמטה. והעטרת שהיא שם ה' ר\"ל של תפארת \nוהיא שם אחד היא פועלת כל מעשה וחדוש ע\"י אותיות הללו:\n"},{"index":2,"he":"וסימן לדבר. יחוד ה' כי הנה כ\"ב חפצים והם יו\"ד אצבעות ידים ויו\"ד אצבעות רגלים ושם \nיד ושם רגל הרי כ\"ב בגוף אחד. אע\"פ שהידים מתפצלים אחת לימין ואחת לשמאל וכן הרגלים \nאחת לימין ואחת לשמאל מ\"מ הם נובעים מגוף אחד, כן בעולם וכן בשנה. וכן בשם ית' שכל \nכחותיו מתאצלים מאחדות הפשוטה ית'. וי\"מ כ\"ב חפצים בגוף אחד הם כ\"ב אותיות אשר \nנחצבו בכדור אחד שהם היו\"ד:\n \n"},{"index":3,"he":"פרק ג משנה א \nמ\"א והנה הזכיר בפרק ראשון נתיבות ואותיות וספירות, ובפרק שני הזכיר אמות ואותיות \nוגלגולם ולא רצה להזכיר בהם ערך לפי שבב' פרקים שקדמו מדבר בכ\"ע וחכמה ובינה לפיכך \nהסתיר ערכם בסוד עולם ובסוד שנה ונפש. אבל בזה הפרק שהוא רומז חסדי ה' התחיל לדבר \nבערכם אל עולם שנה ונפש ואמר כערך שיש לעולם העליון מקור לאמ\"ש שממנו מתפשטים אמ\"ש \nשבעולם ההוא כן יש בעולם החסד אמ\"ש שיסוד כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתיים \nוהם כללי ספרים והם שלשה ספרים שנפתחים בר\"ה אחד של צדיקים גמורים והם בכף זכות \nואחד של רשעים והם בכף חובה ואחד של בינונים והם בלשון חק מכריע בינתים. וצא\"ל כי \nצורת הנשמה המחוברת מאותיות הקדש בסדרי המצות אלו יעשה אותם האדם וחי בהם ממש כי \nיתלוו אליו החיים והשלום על נשמתו בעליונים וממנו יגיע אל אדם הגופני חיים וחסד \nויתחזק כל אבר ואבר מאיברי הנשמה בכח רוח אלהים חיים, ואם יעבור אדם על המצות אזי \n"},{"index":4,"he":"ישתנו סדרי האותיות אשר בנשמתו ויכתבו לעבירה אשר עשה שנאמר ותהי עונותם (חקוקים) \nעל עצמותם. והנה הוא בכף חובה וה' בעל החסד והרחמים והחיים סר מעליו והאבר ההוא אם \nהנשמה תלויה בו מיד מת או נכרת ואם הוא אבר שאין הנשמה תלויה בו הרי הוא האבר חולה \nאו נפסד בסוד והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת. ולא כמאמר הרופאים שאחת \nמלחותיו גוברת עליו כי דורשי ה' לא יפעל בהם טבע רק ה' עליהם יחיו, ואם לא סר מר \nהמות:\nולשון חוק מכריע בינתים. פירוש בינה ותפארת במקבלי מצות כשם שיש כף זכות וכף חובה \nבמשפטיו המגיעים אלינו כך יש כף זכות וכף חובה בשרי מרום שנאמר יפקוד ה' על צבא \nהמרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה, ונאער והוא מהשנא עידניא וזמניא מהעדא מלכין \nוגו':\n \n"},{"index":5,"he":"פרק ג משנה ב \nמ\"ב שלש אמות אמ\"ש סוד גדול מופלא ומכוסה. פירוש כשנבא לחקור איך נאצלו שני הפכים \nכמו אש ומים מכח פשוט נמצא שהדעות נלאו מהשיג סבה זו. ולפיכך קראו סוד פירוש דבר \nנעלם:\nגדול מגדולה ומופלא מגבורה ומכוסה מבינה. פירוש אפילו ג\"ג ובינה נעלם מהם אמתת סבת \nההפכים איך היו בכ\"ע באחדות השוה:\nוחתום בשש טבעות. פירוש שש טבעות הם ששה קצוות שנחתמו בששה שמות אלו הן יה\"ו יו\"ה \nהי\"ו הו\"י וי\"ה וה\"י כמו שפי' בפ\"א ושש הויות אלו הן מקורות לששה סדרים של אמ\"ש \nאש\"ם מש\"א מא\"ש שא\"מ שמ\"א ונקראו טבעות כי בטבעת המלך נחתם ונגמר ונתכסה ונעלם מה \nשרצה להעלימו ונשלם מה שרצה להשלימו. ולפי שכל (אלו) הטבעות אשר בכל בעלי הטבע מאשר \nבמציאות כולם מוטבעים בטבעות הללו על כן נקראו ג\"כ טבעות, והנה יו\"ד מן יה\"ו כנגד \nא' מאמ\"ש והוא שרש לאויר כד\"א רוח אלהים בחכמה כמו ששנינו אחת רוח אלהים חיים וה' \nמן יה\"ו כנגד מ\"ם מאמ\"ש והוא מים מרוח, וא\"ו מן יה\"ו כנגד שי\"ן מאמ\"ש והוא כנגד אש \n"},{"index":6,"he":"ממים. ודע כי מאמ\"ש ולמטה מתחלקין הנפעלין מהם לסוד זכר ונקבה אבל באמ\"ש אין ראוי \nלהזכיר שם זכר ונקבה. והנה סוד יו\"ד עם ה\"ו אין ראוי לומר בהם זכר ונקבה אע\"פ שהם \nכח לאמ\"ש:\nיסודן אויר מים אש. כי בחקיקת הא' נתהוה אויר בעולם ובשנה ובנפש. ובחקיקת המ\"ם \nובחציבותו בסלע יצא לו מעין מים חיים הרי רוח אלהים חיים מרחפת על פני המים. \nובחקיקת השי\"ן יצא אש ממים שנאמר מים תבעה אש:\nומהם נולדו אבות כשם ששם יה\"ו סבה לשלש הויות אותיות אמ\"ש כן שלש אמות סבה לכל אויר \nמים אש אשר במציאות מלמטה מהן. אמנם כל מה שבתורת הספירות נקרא אמות ומה שלמטה מהן \nנקראו אבות כדאמרו רז\"ל האבות הן הן המרכבה וכשם שאמ\"ש הן יסוד לכל הספירות שנמצאו \nמהן כן האבות הם סבות ויסודות לכל הנמצאים מהם. הנה ג' אבות במשנה ב' יתפרש בעולם \nכי יסודם נעלם. ובאמרו זכר ונקבה מתפרש בנפש, ובאמרו שמהם נברא הכל מתפרש בשנה:\n \n"},{"index":7,"he":"פרק ג משנה ג \nמ\"ג ג' אמות אמ\"ש בעולם אויר מים אש. שמים נבראו מאש וארץ נבראת ממים ואויר נברא \nמרוח מכריע בינתים. ק\"ק ממה שארז\"ל שמים אש ומים. ועוד ארז\"ל בב\"ר ובספר הבהיר מלמד \nשטפח הקב\"ה אש ומים ועשה מהם השמים. וי\"ל כי דברי רז\"ל הם ברקיעי התפארת שבודאי \nנבראו מאש וממים כי המים בימינו ואש בשמאלו. אמנם אמרו בכאן שמים נבראו מאש פירוש \nשמים שבגבורה. ומה שנאמר בתורה יהי רקיע בתוך המים הם רקיעים אשר בגדולה:\nוארץ נבראת ממים. שנאמר יקוו המים מתחת השמים וגו' ונאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ. \nואויר נברא מרוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, והנה האויר מכריע בין האש ובין \nהמים. וק\"ק אחר שאמ\"ש הן יסודות לשמים ולארץ ולרוח והן בעצמם מן הנחקקים בגלגל כי \nהן מאותיות כ\"ב והחקיקה בהכרח לאחר מציאות השמים אשר יקבלו החקיקה. וי\"ל כי עצם \nהרקיעיס הראשונים אשר קבלו החקיקות הם הם בעצמם הצורה והם סבות לאמ\"ש ומהם נמצאו כל \n"},{"index":8,"he":"שאר השמים והארץ והאויר וכל צבאם והבן זה. ואל זה הסוד רומז בהזכירו שש טבעות ומהם \nיצא אש רוח ומים והבן במשנה שלישית של זה הפרק:\n \nפרק ג משנה ד \nמ\"ד שלש אמות אמ\"ש בשנה קור נברא ממים וחום מאש ורויה מרוח מכריע בינתים. קור וחום \nרויה מכריע בינתים קיץ וחורף ורויה מכריע ביניהם כי יש שני זמנים של רויה והם ימי \nניסן וימי תשרי. והנה עיניך רואות שכשם שסבת קור וחום ורויה ר\"ל אלו ג' זמנים הם \nסבה להויה כן סבתם להפסד, וביאור זה כי תקופת טבת שהיא קרה ולחה בו יתלחלחו הזרעים. \nוכאשר יגיע תקופת ניסן ר\"ל זמן רויה אזי יצמחו הצמחים ויתמעט הקור מעט מעט עד זמן \nהרויה ומשם יתרבה החום מעט מעט וכח החום מושך לצמיחת הזרעים מן הנסתר אל הנגלה. \nולפיכך בתקופת ניסן תדשא הארץ דשא עשב ויתמלאו האילנות אמנם לא יתבשלו תכלית בישולם \nעד הגיעם אל תכלית החום והוא זמן תקופת תמוז ואזי יתבשלו הפירות בתכלית הבישול עד \n"},{"index":9,"he":"שיהיו ראוים להאכל ולהתחלף באדם ואזי מתוך שעבר החום הגדול על הצמחים ישתנה מראיהם \nויתיבשו ויחזרו להיות כגוון גחלת שנשרפה עד שחזר לאפר כירה ר\"ל קרה ויבשה והיא \nתקופת תשרי עד שתחזור אל תקופת טבת ויתלחלחו הזרעים וישובו עוד בגלגול חמשים שבועות \nר\"ל כל השנה כן ג\"כ קור וח:ם ורויה, קור בגי' שא\"ה חום בגי' מי\"ד רויה בגי' ריי\"א \nהם ג\"כ סבה לכל הויה והפסד אשר מגיעים בעולמי השמיטות והיובל:\n \n"},{"index":10,"he":"פרק ג משנה ה \nמ\"ה שלש אמות אמ\"ש חקקן. בכח החכמה הן באויר הן במים הן באש והמציא מהן יסודות ושרש \nבעולם ובשנה ובנפש. וכן חצבן בכח הבינה הן באויר הן במים הן באש והמציא מהן יסודות \nושרש בעולם ובשנה ובנפש:\nצרפן. פירוש חבר ההויו\"ת אשר נתיסדו באויר ומים ואש:\nשקלן. האותיות שבהן מי יעלה בתחלה:\nוהמירן. זה שהיה סוף להיות ראש וזה שהיה ראש להיות סוף. וי\"מ צרפן בשם של יו\"ד ה\"א \nוא\"ו ה\"א כמו שרמזתי לעיל:\nוצר בהם ג' אמות בעולם וג' אמות בשנה וג' אמות בנפש זכר ונקבה. פירוש כשם שיש זכר \nונקבה בנפש כן יש סוד זכר ונקבה בשנה עד שתמצא שיחסו החוזים ו' מזלות לזכרים ו' \nמזלות לנקבות. ומזלות הזכרים אלו הן, טלה שור אריה מאזנים קשת דלי, ואלו הן הנקבות \nתאומים סרטן בתולה עקרב גדי דגים, ופירוש נקבות כי מכחם יולדו הנקבות בדומם וצומח \nוחי ומדבר, וכנגדם ו' הויו\"ת זכרים ו' הויו\"ת נקבות, וכן חלקו את ז' כוכבי לכת קצת \n"},{"index":11,"he":"לזכרים וקצת לנקבות, וכן היא השנה והזמן קצתו מורה ומוליד זכר וקצתו נקבות, וכן \nהרוחות קצתם זכרים וקצתם נקבות. וכן יתחלפו הזכרים לנקבות והנקבות לזכרים לפי ערך \nהד' רבעים שהן מקיפין בו ולפי היום והלילה. ומכאן נתבונן כי כל אלו הכחות כולם \nנשפעו לכוכבים ולמזלות וליום ולילה ולרבעים משם של ההויו\"ת ושם של מ\"ב כאשר רמזתי \nבו לעיל:\n \n"},{"index":12,"he":"פרק ג משנה ה \nמ\"ה המליך אות אל\"ף. ר\"ל במה שעלה בתחלה בכח מלך (בינה) מלכי המלכים (עטרת):\nוקשר לו כתר פי' קשר אות א' ברוח אלהים חיים הנקרא כ\"ע והגיע מכ\"ע רוח חיים באויר \nוע\"י כ\"ע יצא אויר העולם שממנו חיי כל העולם, ר\"ל חיות אשר בגלגלי המרכבה ובהויות \nאשר בהם:\nורויה בשנה. הוא רוח האויר האמצעי המתפשט מן י\"ב הויו\"ת כשהוא ממוצע שאינו לא קר \nולא חם:\nוגויה בנפש. פירוש גויה מלשון מן גו יגורשו, שפירושו מתוך וכן תרגום של תוך גו. וכל \nאותו רוח חיים אשר בנפש כל חי בעליונים ובתחתונים שרשו הוא מא' של אמ\"ש. וצא\"ל שאלו \nשלש מלות עולם שנה ונפש יתפרשו בדרך כלל. עולם על בינה ומה שלמעלה הימנה כי הוא \nעולם עליון. שנה על תפארת כי בה י\"ב הויו\"ת ובה יהיה קבוע חדשים וזמנים. ונפש על \nהמלכות כי בידה נפש כל חי. ויתפרש ג\"כ על דרך הפרט, עולם על גלגלי המרכבה וארצות \nהמרכבה ואוירם, ושנה על בינת יצורי המרכבה בחזרת וסיבובי המרכבות על ראשם וספירת \n"},{"index":13,"he":"זמן עלייתם וירידת ם וסבובם והשתנות אוירם יקרא שנה מלשון שינוי והתחלפות היצורים \nבהם לפי מערכות ההויו\"ת כי לכל הוי\"ה והוי\"ה טבע ידוע מאמ\"ש ומכל ל\"ב נתיבות ומכל \nנ' שערי בינה. ויתחלפו טבעיהם לפי מקומם או התקרבותם אל מי שמנגד לטבעם או לפי שם \nבן מ\"ב כאשר רמזתי לעיל. ולפי שכל הצורות מדומם וצומח וחי ומדבר כולם כלולים \nבהויו\"ת וכולם כלולים בעולם ובשנה ובנפש, לפיכך יאמר יצירה על הימים שנאמר ימים \nיוצרו ולא אחד בהם. ועל דרך זה כל מה שייוחס לעולם ייוחס לשנה ולנפש:\n \n"},{"index":14,"he":"פרק ג משנה ז \nמ\"ז המליך אות מ\"ם. במה שהעלהו בתחלה בכח בינה:\nוקשר לו כתר. פירוש קשר אות המ\"ם ברוח אלהים חיים הנקרא כ\"ע והגיע למ\"ם כח מכ\"ע:\nוצר בו ארץ בעולם. פירוש בגלגל מפנימי נקרא ארץ מצד גבנינותו לעומת הגלגל שעליו. \nוהנה ביאר כי גבנינות גלגלי המרכבות נוצרו ממים אע\"פ שקערירותן נבראו מאש כדאמר \nלקמן זה שארז\"ל שמים מאש ומים:\nוקור בשנה. פירוש צר מכח המ\"ם טבע הקור בי\"ב הויו\"ת כאשר יעלו יתעורר מהם הקור מכח \nתפארת המ\"ם הבא מכ\"ע:\nופרי בטן בנפש. פירוש כח הזרע אשר בכל חי הוא מכח מים חיים שבתי, כן הקור איננו \nהקור אשר הוא חלק מגדר סבת המות שהוא קר ויבש ואשר בסבתו יעדרו חיי כל חי. אמנם \nהקור הזה הוא בסוד מים קרים על נפש עיפה. והסוד אותי עזבו מקור מים חיים, וזה הקור \nהוא במקום גשם נדבות ובמקום טל של תחיית המתים. ופי' פרי בטן נוהג בעליונים בסוד \nבנים אתם לה' אלהיכם:\n \n"},{"index":15,"he":"פרק ג משנה ח \nמ\"ח המליך אות השי\"ן וקשר לו כתר. במה שהעלהו בתחלה בכח בינה וקשר אות השי\"ן ברוח \nאלהים חיים הנקרא כ\"ע והגיע לשי\"ן מכח כ\"ע כח:\nוצר בו שמים בעולם. פירוש קערורית השמים מאש וכן ראוי כי מצד המים אשר מעל השמים \nיתפעל גבנונית השמים לקבל קור המים מהם ומן האש אשר בטבע קערורית השמים יתפעל יסוד \nהאש. ועוד מן השי\"ן של אע\":ז יתפעל חום המיוחד להיות בשנה. והם ג\"כ סבת המציאות \nוהחום ההוא הוא סבת חיי החי. וכן מן החום של שי\"ן מאמ\"ש יתפעל ראש בנפש. ומלת ראש \nבנפש אינו ר\"ל המוח כי המוח קר ולח הוא. אמנם הוא כח החום החיוני השוכן בין שני \nקרומי המוח כי בחיותו יחיו כל האיברים ויבא בהם ההרגש והרצון. וצא\"ל שכל הנמצאות \nנמצאו זכר ונקבה לפי שכ\"ע ובת זוגו שהיא עטרת הם מקור לכל הנמצאים בהכרח יתפעל מסבת \nרוח הזכר זכר ומסבת רוח הנקבה נקבה. וכן מים יש מהם זכרים והם מים עליונים ותחתונים \nנקבות ועיין בב\"ר ובמסכת תענית. וכן האש יש ממנה זכר והיא אם עליונה ויש ממנה נקבה \n"},{"index":16,"he":"והיא אש שלמטה. וזהו סוד שפעמים אנו מוצאים אש בלשון המקרא זכר ופעמים בלשון נקבה, \nוכן רוח, וכן מים. וכן יש שמים זכרים ויש מהם נקבות, וכן בכוכבים ובמזלות. וכן יש \nארץ נקבה ויש ארץ זכר, וכן יש רוח זכר ורוח נקבה. והרוחות הם ח' ופרטיהם י\"ב מיני \nרוחות, וכנגדם י\"ב רוח שבים. ואלו ח' אבות וד' תולדותיהן, רוח מזרחית א', רוח \nמערבית כ', רוח צפונית ג', רוח דרומית ד', מזרחית צפונית ה', מזרחית דרומית ו', \nמערבית צפונית ז', מערבית דרומית ח', מזרחית רומית מזרחית תחתית מערבית רומית \nמערבית תחתית דרומית רומית דרומית תחתית צפונית רומית צפונית תחתית, הסר מהן ד' \nתחתיות כי הם למות ובהם ירדו הספינות לתהום ישארו י\"ב רוחות והם מסודרות ע\"פ י\"ב \nמזלות. וכבר ידעת כי המזלות ו' זכרים ו' נקבות וה\"ה ברוחות, וכן יש שנה זכר ונקבה \nלפי הכוכבים והמזלות, וכן זכר בנפש ונקבה בנפש וכן בדומם ובצומח וחי ומדבר וכולם \n"},{"index":17,"he":"בשם יה\"ו בסוד אמ\"ש בחכמה ובתבונה ובדעת, והבן זה:\n \nפרק ד משנה א \nמ\"א שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת מתנהגות בשתי לשונות ב\"ב ג\"ג ד\"ד כ\"כ פ\"פ ר\"ר ת\"ת. רך \nוקשה גבור וחלש. דאהב\"ז כי הגיוני האותיות כאשר יתגלגלו בחשמ\"ל עד שיוצא בקול ורוח \nודבור ברוח אלהים כאשר פירשתי, וכאשר יטו האותיות לצד הגבורה יתגבר הרוח בכלי של \nהאות להדגישו בכח גבורת השם המניעו. ופעמים ירפה הרוח בקול דממה וירפה האות מהדגישו \nבכח חסדו המתנהגת בנחת עם כל היצורים כי רוח אלהים מרחפת על פני המים בנחת ולא ברעש \nולא בהמיה. ורוח המנהג האותיות האלו מתחלק לימין ולשמאל לחסד ולגבורה לת\"ת ולנצח \nולהוד וליסוד והמלכות בכללן, ויש לך לדעת כי כל משפטי העליונים ותחתונים הם כולם \nבסוד אלו ג' שמות והם אל אלהים הוי\"ה, כי אל מצד החסד פותח בזכות, אלהים מחייב, \nוידו\"ד מכריע, והלכה כדברי המכריע. אמנם בכל אחד מאלו יש בהם ז' כפולות ותמורות, \n"},{"index":18,"he":"ולפיכך מתנהגות בשתי לשונות לחיים ולמות לטוב ורע ודעת הוי\"ה אינה דעת שלישית כי \nאינה מוספת בעצמותה דבר מה שחינו בכלל אל אלהים. אמנם היא פוסקת הדין במקצת דבריו \nשל אל ובמקצת דברי אלהים, לפיכך יקרא שלום ותמורתו מלחמה. ויש ממנו פנימיות והיא ה' \nאיש מלחמה, ויש ממנו תמורה שנאמר מלחמה לה' בעמלק והבן זה. ובדברי רז\"ל אילו נאמר \nמלחמת ה' בעמלק הוה משמע שהשם נלחם בעמלק ועכשיו שנאמר מלחמה לה' מלמד שאין השם שלם \nואין הכסא שלם שנאמר כי יד על כס יה עד שימחה זרעו של עמלק. רך מצד החסד, קשה מצד \nהגבורה, גבור מצד התפארת, חלש מצד העטרה כי החולשה בנקבות. שבע כפולות יסודן, חיים \nא', ושלום ב', וחכמה גד, ועושר דד, וחן וז', וזרע ו', וממשלה זד. הנה ענין החיים \nהוא נמשך ממקור החיים והוא חיי כל חי והוא חי העולמים, וממנו חיי הספירות וכל \nמיניהם, וממנו חיי הרקיעים וה,:מים והארץ עד שאפילו הארץ ההיא נקראת חיים והיא ארץ \n"},{"index":19,"he":"החיים, וממנו חיי הדומם והצומח והחי והמדבר והמלאך ומים חיים וכל אשר נשמת רוח חיים \nבאפיו. ותמורתו המות וממנו שערי המות ושערי צלמות. ועל דבר החיים והמות נאמר עת \nלפרוץ ועת לבנות בענין השמטות וחדושם, ועת להרוג ועת לרפוא, כי ההריגה היא השחתת \nהכלי המקבל החיים, ולרפוא הוא תיקון הכלי המקבל החיים, וכל חיי כל חי נמשך מכח \nהבינה כי הוא אלהים חיים ומלך עולם. שלום ארז\"ל שמו של הקב\"ה שלום שנאמר ויקרא לו \nה' שלום. והוא אחד מג' דברים שהעולם עומד עליהם על הדין ועל האמת ועל השלום. והשלום \nהוא המכריע בין מדת החסד ומדת הדין. ועת מלחמה שהשי\"ת משתמש בסוד ה' איש מלחמה כגון \nבים ובתמורות ויצא ה' ונלחם בגוים ההם. ועת שלום שהשם ית' משתמש בשלום שנאמר ישא \nפניו (עט') אליך. וישם לך (ישראל) שלום (יסוד). ויש מלחמה פנימית ויש מלחמה נכרית \nשנאמר אני שלום וכי אדבר המה למלחמה, ועת לאהוב בתורת שלום ועת לשנוא בתמורות בתורת \n"},{"index":20,"he":"מלחמה. ודע כי האהבה היא מצד החסד והשלום, והשנאה מצד הדין והמלחמה, ושלום הוא יסוד \nעולם כי עליו העולם עומד כי השלום שהוא יסוד המכריע בין חסד ודין וימין ושמאל פנים \nואחור. חכמה, שנאמר גם אויל מחריש חכם יחשב. וזס\"ה עת לחשות בסוד החכמה כי היא קול \nדממה דקה. ועת לדבר בסוד אולת כי קול כסיל ברוב דברים, ועת לתפור הקרעים בסוד \nהחכמה, ועת לקרוע בסוד אולת כדארז\"ל איזהו שוטה זה המקרע כסותו, והתפירה שייך \nבבגדים. וכן בחלקי האדם המשתלחים, ועת לקרוע מצד האולת. עושר, עת כנוס אבנים והוא \nלהכניס עושר ואבנים יקרות כד\"א בתוך אבני אש התהלכת, ומצפון זהב יאתה והוא העושר. \nעוני עת להשליך אבנים פירוש להשליך מחיתו, עת לבקש אחר העושר והמחיה, ועת לאבד כי \nהעוני והעושר מצד הגבורה שנאמר מצפון זהב יאתה. חן, שנאמר עת לחבוק מצד החן של \nהזיווג, ועת לרחוק מחבק מצד הכיעור, עת לשמור מצד החן והתפארת שעל דבר הנשמר. ועת \n"},{"index":21,"he":"להשליך מצד הכיעור ובו סוד הגירושין. זרע, עת ללדת מצד החסד (נצח) שהוא גלגול \nהנפשות, ועת למות מצד השממה. ועת לטעת הנפשות כי האדם עץ השדה מצד נצח, ועת לעקור \nנטוע מארץ החיים מצד השממה. ממשלה, עת רקוד מצד הממשלה, ועת ספוד מצד עבדות, ועת \nלבכות מצד עבדות ועת לשחוק מצד הממשלה כמו שפירשנו לעיל. ועל שבע תמורות החיצונות \nנאמר שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו, עינים רמות לשון שקר וידים שופכות דם נקי לב \nחורש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים. \nדע כי כשם שיש לשון אמת כך יש לשון שקר בתמורות לפיכך שארית ישראל לא יעשו עולה ולא \nידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ועינים רמות כנגד דוגמת חכמה וכ\"ע כי התכלת \nכוללת כל העינים והצבעים והוא פסול והוא צבע קלא אילן שמו. וידים שופכות תמורת יד \nימין ושמאל הידים ידי עשו, ולב חורש מחשבות און תמורת גופו של יעקב, והוא עשו תמורת \n"},{"index":22,"he":"התפארת, ורגלים ממהרות לרוץ לרעה, אלו תמורת נצח והוד, יפיח כזבים עד שקר, תמורת \nיסוד שהוא עד אמת (תפארת) ומשלח מדנים בין אחים, תמורת שלום בין איש לאשתו. ואלו \nשמות התמורות, זרים, אכזרי, נכרי, אדם בליעל, איש און, זונה, הומיה, לץ, רשע, כסיל, \nפתי, חסר לב:\nתמורת עושר עוני, דכתיב רש עושה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר. בן חכם (יסוד) ישמח אב \nובן כסיל תוגת אמו:\nתמורת חכמה כסילות ואולת. בן מביש תמורת יסוד. תמורת ברכה חמס, חכם לב יקח מצות, \nפי' מן התפארת ואויל שהוא תמורת חכם שפתים ילבט, פי' יכשל ויתעוית. תמורת עושר עוני \nשנאמר הון עשיר קרית עוזו ומחתת דלים רישם. מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלימה רצונו. \nתמורת זדון קלון של צדיק וכבוד. חנף תמורת צדיק גומל נפשו איש חסד פי' שעתיד \nלהתגלגל בדין בני חלוף בגבול הבא על הערוה שנאמר בה חסד הוא. תמורת אור חשך. אמנם \nכפרת העון יהיה בחסד ואמת ר\"ל באל ידו\"ד שנאמר בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור \n"},{"index":23,"he":"מרע:\nשבע כפולות בג\"ד כפר\"ת בדבור ובתמורה. ידוע כי כל משפטי השם הם על ידי י\"ב הויו\"ת \nושלש שמות כי בידם כל המשפטים בסוד אל אלהים ה'. ידוע הוא כי ששה מי\"ב הויו\"ת יהיו \nתמיד מלמעלה לארץ החיים וששה מלמטה. והנה הוי\"ה א' הממונה לחיים הז' להוי\"ה ההיא \nממונה למות. והוי\"ה השניה הממונה על העושר הח' שהיא ז' לב' ממונה על האולת, הוי\"ה \nהד' הממונה על החן הז' לה שהיא היו\"ד היא ממונה על הכיעור. והחוזים הופכים אלו \nהבתים הד' על הכיעור והי' על החן, הה' הממונה על הזרע הז' ממונה על השממה, הוי\"ה \nהו' הממונה על הממשלה והז' לה ממונה על העבדות. והפילוסופים הופכים אלו שני בתים \nואומרים כי הוי\"ה הי' לממשלה והו' לעבדות והי\"א לאוהבים ולחן. וכל דומם וצומח וחי \nומדבר ויסודות וגלגלים ומלאכי מרום כולם מקבלים כחות מי\"ב הויו\"ת איש על מטהו ואיש \nעל דגלו לצבאותם, וע\"י כן יש כח ודרך לנביאי ידו\"ד:\n \n"}]}
