{"id":"kabala-b34e2671e842-1-16","bookId":"kabala-b34e2671e842","part":1,"torah":16,"title":"פרק ה משנה א","hebrewTitle":"פרק ה משנה א","segments":[{"index":1,"he":"פרק ה משנה א \nמ\"א אחר שפירשתי לך שחכמת הספירות וחיותם ושלומם וחנם ועשרם וזרעם וממשלתם נאצלים \nמבג\"ד כפר\"ת אל פני אדם שבהם. חזר ופירש לך בזה הפרק שגם כח ההרגש וכח התנועה וכח \nהנפשיות כלם נמשכין אל י\"ס מכח י\"ב פשוטות שהם ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק, ומהם \nנמשכות כח הראיה א' לי\"ס, וכח שמיעה ב', וכח ריחה ג', וכח שיחה דד, וכח לעיטה ה', \nוכח תשמיש ו', וכח מעשה ז', וכח רוגז ח', וכח הלוך ט', וכח שחוק י', וכח הרהור י\"א, \nוכח שינה י\"ב, מכח י\"ב אותיות של שם בן י\"ב אותיות ומהם לשם בן י\"ב הויו\"ת ומהם \nלי\"ב צינורות ומהם לי\"ב שבטים. והנה הראייה מיוחסת לראובן שנאמר כי ראה ה' בעניי, \nושמיעה לשמעון שנאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי. שיחה ליהודה שנאמר הפעם אודה את ה', \nלעיטה לאשר שנאמר מאשר שמנה לחמו, הלוך לזבולן שנאמר זבולון לחוף ימים ישכון ואמר \nשמח זבולן בצאתך, רוגז לדן שנאמר יהי דן נחש עלי דרך, שחוק לנפתלי שנאמר ולנפתלי \n"},{"index":2,"he":"אמר נפתלי שבע רצון ומלא וגו', הרהור ליששכר שנאמר יששכר חמור גרם רובץ בין \nהמשפתים, ומתוך הרהורו בתורה מוציא את התורה לאור, תשמיש ללוי שנאמר ובריתך ינצורו. \nואומר הפעם ילוה אישי אלי, שינה לבנימין שנאמר ובין כתפיו שכן, ריחה ליוסף כשנמלט \nמאשת פוטיפר יצא ריחו מסוף העולם ועד סופו. וי\"מ ריחה ללוי שנאמר ישימו קטורה באפך \nוגו', ותשמיש ליוסף שנאמר בן פורת יוסף מלשון פריה ורביה והמלטו מאשת פוטיפר. וי\"מ \nשיחה לנפתלי שנאמר הנותן אמרי שפר, ומעשה ליהודה שנאמר ידיו רב לו כי לו המלכות אשר \nכל מעשה בידה. וי\"מ ריחה ליששכר שנאמר הדודאים נתנו ריח פי' בשכר דודאי ראובן נולד \nיששכר. וללוי הרהור התורה שנאמר יורו משפטיך ליעקב. ובכל אלו י\"ב מדות מתארים פעולת \nהשי\"ת, ראיה וירא ה', וישמע ה', וירח ה', וידבר ה', ולשונו כאש אוכלת, כי ה' אלהיך \nאש אוכלה הוא, ואנכי בעלתי בכם, את כל מעשה ה' הגדול, וחרה אף ה', הלכו אלהים, יושב \n"},{"index":3,"he":"בשמים ישחק, חשב ה' להשחית, עורה למה תישן ה', ואם תמצא בתורה בנבאים ובכתובים תאר \nמאלו המדות לשם ית'. דע כי צריכים התארים האלו לפי המקובל מפא\"פ ולא יתפרשו רק ע\"ד \nמשל בעילת העילות כי ח\"ו שיתאר באלו התארים וכבר ביארתי לעיל מהות כל או\"א מאלו \nהמפעלים. ולפיכך אינני צריך לחזור ולבארם:\nשנים עשר פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק מדתן י\"ב גבולי אלכסון, גבול מזרחית \nצפונית. גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית תחתית, וכו' גבול \nמערבית תחתית, גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית, גבול דרומית רומית, גבול \nדרומית תחתית, אבל אין למנות בצפון או בדרום צפונית מזרחית צפונית מערבית או דרומית \nמזרחית דרומית מערבית כי כבר מנית אותם בכלל מזרח ומערב. ופירוש אלו שנים עשר גבולי \nאלכסונות הנה פירשתי לך בספר היכלות וע\"ש ותמצאם מסודרים:\nומרחיבים אלו י\"ב גבולי אלכסונות והולכין עדי עד. פירוש מתחלת הבנין עד סופו:\n"},{"index":4,"he":"והן הן זרועות עולם שנאמר מעונה אלהי קדם וגו' מלמד שהשמים וכל צבאם תלויים בזרוע \nימינו. שהוא החסד, וי\"ב הויו\"ת וששה גבולי אלכסנותיו מקיפין לתפארת מצד ימין. מלמד \nשהארץ וכל צבאיה תלוין בזרוע שמאלו של הקב\"ה והוא הגבורה , וי\"ב הוויותי\"ו וששה \nגבולי אלכסונות המקיפין לעטרת מצד שמאל. וכל פמליא של מעלה ושל מטה עוברים בי\"ב אלו \nגבולי אלכסונות כי האותיות מרובעות והנקודה עגולות. ולפיכך יתגלגלו הנקודות באותיות \nוהם חיותם כמו הנשמה חיות לגוף:\n \n"},{"index":5,"he":"פרק ה משנה ב \nמ\"ב י\"ב פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק חקקן חצבן צרפן שקלן המירן. כבר פירשנו אלו \nה' מלות לעיל:\nוצר בהם י\"ב מזלות בעולם טש\"ת סא\"ב מע\"ק גד\"ד. י\"ב חדשים בשנה נא\"ס תא\"א תח\"כ טש\"א. \nוי\"ב מנהיגים בנפש. אלו הם שתי ידים שתי רגלים שתי כליות טחול כבד מרה המסס קיבה \nוקרקבן. הנה בשתי ידים ובשתי רגלים כלולים י\"ב הויו\"ת ול\"ב נתיבות בכל אחד מהם. \nובשתי כליות יש בכל אחד י\"ב צינורות טבעם משרש אחד מריקים מהם השפע אל אות ברית \nקדש. והוא ח\"י עולמות על ידי י\"ב הויו\"ת אלו:\nהמליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה ויד ימין בנפש. פירוש המליך \nוקשר לו כתר בראשו כבר פירשתי לעיל ולפיכך אינני צריך לחזור ולפרשו. אמנם מכח הה' \nנובע מבוע להמציא כח הוי\"ה של טלה (וטלה) שהם הויו\"ת מקובצות על פי צורת טלה, וכן \nבכל י\"ב מזלות וכל אשר בארץ הן כולן מן ההויו\"ת מצויירות כפי קבוצת דמותם, ונקראים \n"},{"index":6,"he":"אלו שלמטה בשם עליון בכח ה':\nוניסן בשנה. כי כל זמן קבלת הירח העליון מאותה ההוי\"ה יקראו הימים ההם ניסן שנאמר \nבחדש הראשון (לצאת בני ישראל מארץ מצרים), הוא חדש ניסן:\nהמליך אות ו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ויד שמאל בנפש. הנה השור ר\"ל \nפני שור בכח ו' של ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק ובו יד שמאל כי פני השור מהשמאל \nלארבעתן, ובשנה חדש אייר:\nהמליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל ימין בנפש. ותאומים \nכעין דו פרצופין זכר ונקבה מחוברין וסוד תאמי צביה מכח אות ז' ולו רגל ימין והחכמה \nולפיכך נתנה בחדש ההוא ובהוי\"ה ההיא התורה לישראל שנאמר בחדש השלישי וגו' ולא \nבצורות זולת תאומים כי השכל והחכמה והבינה והדעת נתן לבן אדם לבד:\nהמליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש. כל אלו \nנאצל מאות ח' כי חיות הנה. שבריה זו גדילה במים, ויש מים טובים ורעים, של שמחה \n"},{"index":7,"he":"דמעתה מאירה את העינים. ושל בכיה דמעתה מכהה את העינים והסוד נשים מבכות את התמוז, \nולו רגל שמאל בנפש ההולך באחרונה:\nהמליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימין בנפש. והנה פני \nאריה מהימין בכח ט', לו כח הסוס וגבורתו שהוא ימיני. לפיכך אריה בגימ' גבורה. \nולפיכך יצאת אש בחדשו מן השמים ושרפה את בית ה' בחודש אב, ונתבטלה עצת ישראל הקדש \nהבא מצד נצח ישראל ולו הכוליא הימין:\nהמליך אות י' וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאל בנפש. ידוע \nהוא כי בתולה היא צורת נקבה ולה פני אדם אמנם אין לה דעת שלימה כזכר כי נשים דעתן \nקלות והתאוה מתגברת בהן מצד הכוליא השמאלית ולפיכך תש כח החמה בחדש אלול, והגיע \nליובש:\nהמליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם והוא ג\"כ פני אדם מאזני צדק ואבני \nצדק והוא ממוצע בין חם ולח וקר ויבש. אם הוא נוטה ליובש כמו הכבד שהוא משכן לדם \n"},{"index":8,"he":"ונוטה ליובש להיות מרירה תלויה בו. ולפיכך זמנו (תשרי) רויה ממוצע בין חום לקור ולח \nויבש וכנגדו כבד בנפש:\nהמליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה וטחול בנפש. כי צורת עקרב \nראש בשרצים הפך הנחש והולך לאחור ולא לפנים והוא קר ולח קצת ביחוסו אל אריה אבל \nטבעו קר ויבש כמו הטחול ובו קדחת רביעית לשבים מאחרי ה', ולפיכך יתעוררו בו הקדחת:\nהמליך אות ס' וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם ובו כח האש כי הוא חם ויבש כאש וכסליו \nבשנה כי אז יתיבשו מקום מקורות העולם. ומרה בנפש, כי בו יסוד האש שבטבע האדם:\nהמליך אות ע' וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה והמסג:\nבנפש וטבעו קר ויבש כעפר ושעירים ירקדו ש:ז. ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו. \nוכן זמנו קר ויבש, ואליו הקיבה שבכחו מקריש ומיבש ומחזיר המים לקרח הנורא:\nהמליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דלי ולו פני אדם בעולם הממונה על כח רוחני כי בידו \n"},{"index":9,"he":"נפש, ושבט בשנה והמסס בנפש כי בו יולדו רוחות אשר בנפש לטוב ולרע:\nהמליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ולו כח המים ואדר בשנה וקרקבן או \nאצטומכא בנפש, כי בו יטחן ויתדקדק המאכל כדרך שהמים ממסים את העפר ואחר כן משלח \nהמציצה ממנו אל הכבד ומתבשל שם ומשם משקה כל האיברים:\nעשאן כמין מריבה טא\"ק אש. שב\"ג עפר. תמ\"ד רוח. סע\"ד מים. סע\"ד מריבים עם טא\"ק ותמ\"ד \nעם שב\"ג, אלה מזכין ואלו מחייבין, אלה מחיים ואלה ממיתים, אלה חמים ולחים ואלה קרים \nויבשים, אלה עולים ואלה יורדים, אלה לחיים ואלה למות, אלה לעושר ואלה לעוני, אלה \nלקרב ואלה לרחק, אלה לאחרית ואלה לראשית, אלה לשפלות ואלה לרוממות, אלה לכבוד ואלה \nלבזיון, אלה לעבדות ואלה לאדנות, אלה לזיווג ואלה לגירושין, אלה לדרכים ואלה לישוב, \nאלה למלכות ואלה לעבדות, אלה לאהבה ואלה לשנאה, אלה לנקימה ואלה למחילה, אלה לגרות \nואלה לספינות. הנה מריבה ומלחמה. וכן בנפש אלה פועלים ואלה נפעלים. הנה עשה כמין \n"},{"index":10,"he":"מריבה וערכן וסדרן כעין מלחמה שנא' גם את זה לעומת זה עשה האלהים:\n \nפרק ה משנה ג \nמ\"ג ומן ג' אמות של י\"ס יצאו שלשה אבות של הנפרדים דוגמת אמ\"ש אויר מים אש. וז' \nכפולות וי\"ב פשוטות:\n \nפרק ה משנה ד \nמ\"ד אלו הם כ\"ב אותיות שבהם חקק י\"ה ידו\"ד צבאות אלהים חיים אלהי ישראל רם ונשא \nשוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש הוא. פירוש זאת המשנה כפירוש משנת פרק ראשון אלא \nשכאן הוא מבאר איך העשר ספירות בלתי הנפרדים והנבדלים וכל מה שנמצאו מן הנפרדים כמו \nשנאמר את השמים ואת הארץ אני מלא:\n \n"},{"index":11,"he":"פרק ו משנה א \nמ\"א שלש אבות. פירוש אמ\"ש שבכח המרכבות ועולם של כל אחד ואחד ממיני המלאכים \nותולדותיהן של אמ\"ש הנשפע מן הספירות אל המרכבות ומן המרכבות אל המלאכים ומן \nהמלאכים אל השכלים ומן השכלים אל הגלגלים והכוכבים ומהם אל עולם השפל, וז' כוכבים \nהנשפעים מן שבע כפולות אל כל כת וכת שהזכרנו ומהם אל עולם השפל וקרא לכל הנולדים \nמשבע כפולות צבאות הכוכבים וי\"ב גבולי אלכסון בכל כת וכת שהזכרנו:\nוראיה לדבר עדים נאמנים עולם ושנה ונפש. כי כל מה שיש בנפש תמצא בשנה ובעולם וכן \nבכל אחת מהם, הנה העדים נאמנים שמקור אחד לכולן כי חוק י\"ב וז' וג' פקידים בתלי \n(בינה) גלגל (ת\"ת) ולב (עטרת) הנה מי\"ב יעלו ל\"ו וכן בלב ל\"ו הרי ע\"ב וסי' לולב ל\"ו \nל\"ב וכן בתלי בגלגל וכן בלב הרי רי\"ו וכן ג' הרי ט' וכן בסוד ז' סוד הג' אמ\"ש אש \nמים רוח, אש למעלה מים למטה, ורוח חוק מכריע בין האש והמים, כי כן מחוייב לעשות \n"},{"index":12,"he":"שנאמר תתהפך כחומר חותם וסימן לדבר האש נושא את המים, כי האש שואבת המים. מ\"ם דוממת \nשי\"ן שורקת אל\"ף חוק מכריע בינתים:\n \nפרק ו משנה ב \nמ\"ב תלי בעולם כמלך על כסאו. שאינו מתפעל לדבר מן הדברים:\nגלגל בשנה כמלך במדינה שמתעסק במשפטי המדינה (עטרת). לב בנפש כמלך הנלחם עם אויביו \nאו להרוג כו' או לסבול כן ראוי לאדם לקבל עול מלכות שמים. כי גם את זה לעומת זה עשה \nהאלהים (בינה). טוב (חסד), לעומת רע (דין), טוב מטוב נצח וצד דין הת\"ת מחסד. ורע \nמרע מצד שמאל התפארת והוא מדין. וי\"מ טוב הם הפנימים מטוב, ורע הם התמורות מרע מצד \nהדין הטוב מבחין את הרע, כי ממנו יצא הדין והוא יודעו לפיכך פותחין בדיני נפשות \nלזכות ולא לחובה. והרע מבחין אח הטוב, כ\" כל דין יהיה על פי אל אלהים הוי\"ה כמו \nשפירשתי לעיל אלו מזכין ואלו מחייבין וי\"י מכריע והלכה כדברי המכריע. טובה מצד \nהחסד. שמורה כו', כי צדיק וישר הוא.ורעה לרעים, כי אל אמונה ואין עול:\n"},{"index":13,"he":" \nפרק ו משנה ג \nמ\"ג ג' כל אחד לבדו עומד. להעיד על כח יחוד השי\"ת, כיצד, שבעה חולקים שלשה מול שלשה \nוחק מכריע בינתים, שלשה אמות אחד מזכה וא' מחייב וא' מכריע בינתים, שנים עשר עומדים \nבמלחמה שלשה מחיים ושלשה ממיתים ושלשה אוהבים הלב והפה והאזנים ושלשה שונאים הכבד \nוהמרה והלשון. ואל מלך נאמן מושל בכולן, בעשר ספירות ובכל העולמים:\n \n"},{"index":14,"he":"פרק ו משנה ד \nמ\"ד וכיון שצפה א\"א והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף וצר ועלתה בידו. פי' שחקר \nבחקירה אחר חקירה עד שעלה בידו כי יש נמצאים נעלמות והן י\"ס והתחיל לבחון זה עד \nשחקק בחכמתו וחצב בבינתו אותיות הקודש. וצרף ועלתה בידו הבריאה שנאמר את הנפש אשר \nעשו בחרן מלבד שנתעסק אברהם אבינו ע\"ה בצירוף האותיות של ס\"י, כדארז\"ל רבא ברא גברא \nשדריה לקמיה דר' זירא הוי משתעי בהדיה ולא אחיב ליה אמר האי מן חבריא הוא תוב \nלעפרך. ואמרו רז\"ל ואמלא אותו רוח אלהים יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו \nשמים וארץ. וכאשר עלתה (עטרת) בידו נגלה עליו אדון (יסוד) הכל וקראו אוהבו כי נחקק \nי\"ס בצורתו וכרת לו ולזרעו ברית את (יסוד) עולם (עטרת) שנאמר והאמין בה' (ת\"ת) \nויחשבה לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו במילה באות ברית קדש. ובין עשר \nאצבעות ידיו והוא ברית הלשון ר\"ל (בינה) שהשפיע לצורתו בשמים ממעל ובארץ מתחת וגלה \n"},{"index":15,"he":"לו אח סודו מצד הנבואה כפי מה שנתחכם מעצמו ולפיכך שכן עליו כבוד (עט') ה' (ת\"ת) \nמשכן במים (חסד) פירוש לאותיות הקודש. דלקן באש (גבורה). רעשן ברוח, הרי אמ\"ש של \nהנבואה שהשפיע השם על אברהם אבינו ע\"ה. בערן בשבעה, הוא שבע כפולות של הנבואה \nשהשפיע השם ית' על אברהם אבינו ע\"ה:\nסליק פירוש הראב\"ד:"}]}
