{"id":"kabala-b34e2671e842-1-9","bookId":"kabala-b34e2671e842","part":1,"torah":9,"title":"פרק א משנה ג","hebrewTitle":"פרק א משנה ג","segments":[{"index":1,"he":"פרק א משנה ג \nמ\"ג עשר ספירות בלי מה. פי' אחר שסדר בדרך כלל במשנה א' ל\"ב נתיבות לכל הנמצאים \nבעולם שנה ונפש וסדר אח\"כ יס\"ב משנה שניה בשנה, חקר וסדר במשנה הג' בנפש ואמר שגם \nחלקי הנפש אשר הם בכל בע\"ח הן בעליונים הן בתחתונים הן בכל הנמצאים שרש סבתם הם י\"ס \nומהם יו\"ד עצמים שמהם יתהוו כל הנמצאות. והמשל בזה במציאות בע\"ח ידוע כי האיברים \nהמורכבים שבו יהיו מן האיברים הפשוטים ומספר האיברים הפשוטים אשר כל האיברים הורכבו \nמהם עשר במספר יס\"ב, ואלה שמותם, העצמות א', והסחוס ב', והעצבים ג', והעצלים ד', \nוגידים הדופקים ה', וגידים שאינם דופקים ו', והבשר ז', והשומן ח', והקשורים י', \nוצא\"ל שכל אלו עשרה יסודות הפשוטים כולם נתהוו מכח אמ\"ש אשר באדם, ובאור זה כי המים \nאשר בכח הטיפה בה כח האש והקרישה ואת אשר יבשה ביותר חזר להיות לעצמות והרוח שבטיפה \nחקק נתיבות וחלולין של עצמות בדרך שנתקשו המים וחזרו להיות רקיעים אשר הם חזקים \n"},{"index":2,"he":"כראי מוצק ואשר צף וסר מהיותו עצם לרוב הלחות שבו יותר מביסוד אשר חזר לעצם חזר \nולבש צורת הסחוס אשר הוא רך מן העצמות וקשה מן הבשר והוא ממוצע בין העצמות והעצבים \nכי העצב רך מן הסחוס כי טבעו הוא לח מטבע העצם ומטבע הסחוס, העצלים הם יותר רכים מן \nהעצבים והם מתחברים עם העצבים של פרקים בדוק שעל גב שעליהם וגידים דופקים, וגידים \nבלתי דופקים הם יותר רכים מן הגידים הדופקים לפי שבהם הדם משתלח מן הכבד לכל \nהאיברים, והבשר ממוצע בין הגידים הדופקים לשומן, והשומן ממוצע בין הבשר למוח. והמוח \nממוצע בין הבשר לקשורים וכל זה יתפעל בכח אמ\"ש בזרע, נמצא שנקודת הטפה הדומה לגולם \nיו\"ד בתחלת יצירתה בדם מתחלקת בכח האויר שבה לעשרה חלקים והם האיברים הפשוטים \nשהזכרנו כמו שהיו\"ד נחלקת ליו\"ד ספירות וכשם שמן האיברים הפשוטים מתרכבים האיברים \nהמורכבים כן מהחלקים הפשוטים אשר בי\"ס נתרכב מהם כל הנמצאים לאורך ולרוחב ולעובי \n"},{"index":3,"he":"ולראש וסוף ואמצע לכל אחד מהם ולכולל. וכשם שאמ\"ש הוא סבת זריעת הטיפה כי מן האש \nיתחמם המתחמם והאויר יעורר והמים יודחו בכח חום והאויר, כן כח אמ\"ש פועל בכל אחד \nמהאיברים הפשוטים ובכל אחד מהאיברים המורכבים ומתוך כך יתמזגו האיברים הפשוטים \nויבדלו זה מעל זה. ואל יעלה על דעתך באמרי איברים פשוטים שלא יהיו מורכבים מאמ\"ש כי \nזהו כשם שהאיברים הפשוטים באדם הם מורכבים באדם מד' ליחות, והם ליחה לבנה, ליחה \nאדומה, ליחה שחורה, ליחה ירוקה, כן הוא בעצם הספירות אע\"פ שכל גלגל מגלגלי הספירות \nהם פשוטות מ\"מ א\"א שלא יהיה בהם כח אמ\"ש כדלקמן שמים נבראו מאש וכו' אמנם לערך צבא \nהשמים אשר נבראו מהן והורכבו מהן השמים נקראו פשוטים זהו ששנינו יס\"ב במספר עשר \nאצבעות. וצא\"ל שכשם שכל אבר מהאיברים המורכבים א\"א להם מבלתי שיהיו מורכבים ממקצת \nאלו היו\"ד איברים הפשוטים או מכולם כן ביס\"ב הנמצאות אשר בהן מן המורכבות כולם \n"},{"index":4,"he":"נתרכבו מכח י\"ס הפשוטים אשר זכרנו, כי כל אשר בגלגלי הספירות כולם נתרכבו מכחות \nהפשוטים אשר בגלגלים. ודוגמא זה עשר אצבעות וכל אצבע מהם מג' פרקים הרי ל' פרקים \nושני פרקי היד הרי ל\"ב נתיבות שבהם יעשה כל מלאכה וכל פרק מהם כלול מעשר איברים \nהפשוטים שהרי יש בכל אבר ואבר מהם, עצמות א', וסחוסים ב', ועצלים ג', ועצבים ד', \nוגידים הדופקים ה', וגידים בלתי דופקים ו', ובשר ז', ושומן ח', ומוח ט', וקשורים \nי', וכנגדן ברגלים עשר אצבעות, כן ל\"ב פרקים כנגד עולם עליון ועולם תחתון הן. וכשם \nשעל ידי האיברים הפשוטים מתקשרים כל איברי האדם להיות לגוף ולבשר אחד עד שיהיה הרגש \nאחד מהם מתפשט בכל האיברים ידיעת ההרגש כן ג\"כ בי' ספירות על ידי הפשוטים והצינורות \nוהנתיבות מתיחדים ונאחזים כולם להיות אחד וזהו סוד שאמר איוב ואחר עורי נקפו זאת \nומבשרי אחזה אלוה, ונאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם. ולפי שהידים עסקניות הן למשמש \n"},{"index":5,"he":"כל מקום ולפיכך נצטוינו ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם כדי לטהרם מהיסח \nהדעת כי סילוק הדעת פוסל בידים לאכל לחם שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא \nבגוים, והבן זה. וכל שכן בבואם אל אהל מועד (עט') או בגשתם אל המזבח. ולפיכך מים \nבקומו מן המטה שחרית המבטלן אוחזתו שבת פירשו רז\"ל רוח ביטול האיברים כי יסתלק ממנו \nרוח אלהים חיים וחל עליו רוח מתים ולפיכך לא ישליכום במקום מדרך בני אדם כי רוח \nהמתים השוכנת על בני אדם בהיותם ישנים אזי הם דומים למתים ולפיכך לא יקבל אדם מים \nאלא ממי שכבר נטל ונסתלק ממנו רוח המתים ולפיכך אמרו רז\"ל המזלזל בנטילת ידים סופו \nלבא לידי עניות כי עני חשוב כמת והמת נקרא עני ורש שנאמר לועג לרש חרף עושהו (עיין \nברכות י\"ח). ולפיכך מים שלפני הסעודה צריכין כלי עליון רמז לכלי עליון הטהור הנקרא \nכיור (חסד) ואין צריך לכלי תחתון כי לא שרה עליהם רוח טומאה, אבל ידים מלוכלכות \n"},{"index":6,"he":"שורה עליהן רוח טומאה, ולכן מים אחרונים צריכין כלי תחתון (עט') כדי לקבלן שלא \nיעברו עליהן בני אדם וכל ראוי לגבי המזבח (עטרת) צריך מים כי בו תהיה קנאה לתמורות \nולפיכך והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל (תפ'). תימה גדול למה אמר ידו ולא אמר \nידיו והלא אמר ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש (תפ') כי אין נשיאות כפים בלילה. אלא \nמכאן אמרו (בס' הבהיר) שאסור לו לאדם להיות ידיו פרושות לשמים ג' שעות ולפיכך הרים \nיד ימין כדי להשפיל כח יד שמאל של עשו הבא מיצחק ולא אוכל לבאר. ולפיכך ברכת כהנים \nבנשיאות כפים כמספר עשר אצבעות כמספר עשרת הדברים, והנה ישראל (ת\"ת) נושא כפיו \nבעשור לחודש השביעי ואזי הוא יום סליחה וכפרה לכל שבי פשע, וביום עשירי בניסן הוא \nמקחו של קרבן פסח שנאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות, והוא סימן \nגאולה ולעשות שפטים באלהי העמים, ובעשירי באב נשא ידיו עמלק וכן בי' טבת. והבן זה \n"},{"index":7,"he":"כי ט' באב ותעניתו היה ראוי להיותו בעשירי, ועיין בגמרא דתענית:\nיס\"ב כמספר עשר אצבעות שנאמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת א\"כ \nיראה כי גלגלי הספירות הם עשר והם מעשה של עשר אצבעות ומה שנאמר וימיני טפחה שמים \nשיראה כאילו בטפח נעשו ואומר ושמים בזרת תכן ואומר ומעשה ידיך שמים שיראה כאילו \nבשתי ידים נעשו. האמת הוא כי יש שמים לשמים וכל אחד מהם לפי מעלתו. והנה עשר קרנים \nיש בעשר ספירות שנאמר קרנים מידו לו ורומז לעשר מלכיות והסוד וקרנין עשר לה. וארז\"ל \nג' שותפין יש באדם אביו ואמו והקב\"ה, אביו מזריע לובן שממנו עצמות א' וגידים ב' \nוצפרנים ג' ומוח שבראש ד' ולובן שבעינים ה'. ואמו מזרעת אודם שממנו דם א' ובשר ב' \nושער שבראש ג' והעור ד' ושחור שבעינים ה', ג' שותפין רמז לג' אמות אמ\"ש וקרא לרוח \n(תפארת) אלהים (בינה) חיים (חכמה) הקב\"ה ולמים האב ולאש האם והבן גם זה, ועיין \n"},{"index":8,"he":"במסכת נדה:\nחמש כנגד חמש. הם חמש ספירות עליונות והם כח\"ב ג\"ג כנגד ת\"ת נהי\"מ כי אלו העליונות \nכמו הנפש והתחתונים כעין גשם כדי לקבל כח עליון. וי\"מ חמש כנגד חמש כתר א' חכמה ב' \nחסד ג' ת\"ת ד' נצח ה', כנגד חמש בג\"ה י\"מ ובין כח\"ב ג\"ג בינה מכרעת שהיא הלשון. \nובין חמש שלמטה שהם תפארת נצח הוד יסוד מלכות יסוד הברית מכריע בין נצח והוד כי הוא \nמקבל משניהם ולפיכך (השני) [אצ\"ל המשיל] הנה הבינה שהיא כעין הלשון בפה שמוציאה מה \nשעלה במחשבה כן הבינה מכרעת בין עולם אשר ממעל לו ובין עולם אשר מתחת לו כי היא \nמקבלת מלמעלה ומשפעת למטה אבל לפי סדר הספירות ר\"ל גלגלי המרכבה כי עשר גלגלים של \nגלגל הבינה מכריע ביניהם בין עולם הגלגלים העליונים אשר לא ייוחס אליהם צד גשמות כל \nעיקר, כן צד הבינה היא ממוצעת בין עולם השכלים ובין עולם כחי הגשם כן הלשון הוא \nממוצע ר\"ל בדיבורו בין עולם השכלים ר\"ל המחשבה והחכמה אשר עוררוהו לדבר כדי להביא \n"},{"index":9,"he":"הנחשב מתהו אל ממש כדרך שכ\"ע וחכמה מעוררים הבינה ליצירה, וכן בענין היסוד כי הוא \nממוצע בין עולם המושכל ובין עולם המוטבע והם מעוררים את היסוד להוציא ההתעוררות \nלפועל כדרך שההרהור נולד באדם מכח הראיה והמחשבה ומתוך כך יתעורר הכלי המיוחד \nויתמלא מרוח אלהים חיים להוציא את ההרהור לפועל מתהו אל ממש ולעשות אינו ישנו. ואל \nתתמה בהיות כח אחד בעצמו פעמים נקרא בשם גשם ופעמים בשם שכל כי מלת גשם ושכל נאמר \nבהצטרף והמשל בזה כי השמים בעלי הכוכבים הנפרדים נקראים שכלים כנגד היסודות ומה \nשהורכב מהם ונקראים גשמים גמורים בערך השכלים:\nיס\"ב במספר י' אצבעות. הנה בחושים שהם ראיה שמיעה ריח לעיטה משוש כנגדם בדמיון כח \nאלו הה' חושים כי אדם ידמה ראיה שמיעה ריח לעיטה משוש גם בחלום. הנה הם ה' הרגשות \nגשמיות וה' הרגשות דמיוניות. וברית יחיד מכוונת באמצע כי מכח אחד שהוא השופט נובעים \nההרגשות הגשמיות וההרגשות הדמיוניות. ועוד יס\"ב במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש כי \n"},{"index":10,"he":"עשר תנועות הן, ואלו הן. שור\"ק א' קמ\"ץ ב' חיר\"ק ג' ציר\"י ד' חול\"ם ה' שב\"א ו' פת\"ח \nז' סגו\"ל ח' קבוץ שפתים ט' חטף קמ\"ץ י'. ה' כנגד ה' וכולם מתיחדים בלשון וברוח \nומתחלקים בחתוכם. וכן ה' מקומות של מוצא האותיות והם חך א' שפה ב' שנים ג' לשון ד' \nגרון ה' כולם מתקבצים להתייחד בלשון ולהחחלק בחתוכם לפי מקומותם. וכן בתחילת \nהיצירה, מחשבה א' והרהור ב' ודמיון ג' והתעוררות ד' וחפץ ה', ורוח א' ואש ב' ומים \nג' והתכה ד' ותנועה ה', הרי ה' כנגד ה', וברית יחיד מכוונת במלת הלשון לדבור לרצות \nוהמעור למעשה. ואמנם אמרו יס\"ב לפי שכולם באים מכח עילת העילות וכ\"ע והחכמה:\nבמספר עשר אצבעות. אע\"פ שיש בנבראים מי שאצבעותיו יתרים כד\"א ואצבעות ידיו ואצבעות \nרגליו שש ושש אין עיקרו אלא עשר כי הוא כולל כל הקדושות וכל המספרים, ולהיות אדם \nנעשה בצלם אלהים להיות למשכן לו שנאמר ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה אם כן \n"},{"index":11,"he":"יש לך להבין מזה כשם שה' אצבעות מימין וה' אצבעות משמאל כולם מתפצלים מן האמצע שהוא \nהלב (תפארת) כי הוא תחלת היצירה וממנו משתלחים האיברים לכל צד ליד ימין ושמאל כד\"א \nוברית יחיד מכוונת באמצע ר\"ל בלב כי הוא שרש לכל המתפצלים כן ביס\"ב אע\"פ שיראה \nהתפצלותם לכח רבים אין הרבים רבים אלא מכח אחד הגמור ר\"ל תפארת וכנגד זה תמצא שכל \nהאצבעות חוזרים להיות לכף אחת בימין ולכף אחת בשמאל ושתי הכפות לשתי זרועות ושתי \nזרועות מתיחדות ללב וכן ברגלים הנה האמצע ושרש שתי הרגלים מעידים על יחוד עולם \nעליון ועל יחוד עולם תחתון ולהיות הפה דוגמת יו\"ד חקוקה ובו קשורים כ\"ב אותיות \nמיוחדות בלשון ובו נבראת הבריה כמו שאמרו רז\"ל רבא ברא גברא וכן במילה דוגמת יו\"ד \nובו מצטייר עובר הנעשה בתמונת כל היצורים באמ\"ש בג\"ד כפר\"ת הו\"ז חט\"י לנ\"ס עצ\"ק \nוהלשון דוגמת ו' וכן הצינורות שלמטה ולא אוכל לבאר אלא שהתשעה לזכר ועשר עם הנקבה \n"},{"index":12,"he":"והמשכיל ידום. ולכן נאמר במלת לשון שבו קשור הכל ובמלת המעור שבו קשור הכל והבן זה. \nופירוש ענין אמרו וברית יחיד מכוונת באמצע רומז אל היות הספירות כולם מעורבות מאמ\"ש \nוטבעיהם ולפיכך פעמים נהפכת מדת הרחמים לדין ופעמים מדת הדין לרחמים ואין בכל \nהספירות פשוט גמור רק כ\"ע שאם יהיה החסד רק בטבע המים לבד א\"א לה ליהפך למדת הדין \nוכן אילו יהיה מדת הגבורה מיוחדת לאש בלבד אי אפשר לה ליהפך למדת הרחמים כי המים \nהפך האש וגדר ההפכים הם שני דברים אשר הם בתכלית הריחוק במציאות וכל אחד מהם בקצה \nהאחרון מן האחר ולא יהיו בנושא אחד ברגע אחד ולכן מחוייב להיות כח האש יש בו כח מים \nוכח מים יש בו כח האש. ולפיכך שנינו וברית יחיד בספירות ר\"ל היות שתי התמורות \nמתיחדות בכח אחד ר\"ל בתפארת אשר הוא אמצע בין הגדולה והגבורה לעד כי אינם שני \nהפכים. וכן הלשון המכריע בין עולם העליון ובין עולם התחתון לעד כי אינם שני הפכים \n"},{"index":13,"he":"כי הלשון (בינה) מקבל ומשפיע וכן היסוד מכריע בין נצח והוד להודיע שאינם שני הפכים. \nוכן המלכות מקבלת מכולם להודיע יסוד אלהינו ית' וית', ויהיה פירוש מכוונת מסודרת, \nוי\"מ מכוונת מלשון וכוין פתיחין ליה בעליתיה, פירוש חלונות וצנורות. ואמנם אמרו \nמכוונת ל' נקבה ולא אמר מכוון רומז אל סוד העטרת שכשם שיש יחוד בין יסודי אמ\"ש \nשבי\"ס כן יש יחוד בין אמ\"ש שבעטרה ואמר שיחודה תהיה באמצע ר\"ל תפארת ובמלת הלשון \nר\"ל בדבור הנאצל בלשון ר\"ל בבינה, וענין מלה מלשון דבור כדתנן קול ורוח ודיבור זהו \nרוח הקדש ורומז אל החכמה כמד\"א כי אין מלה בלשוני (כ\"ע חכמה בינה. ואומר כי יחוד \nהה\"א אחרונה עד תפארת בינה וחכמה וכ\"ע בכללה ר\"ל יו\"ד ה\"א ו\"ו עד כל אלו המעלות \nמתיחדת העטרה ולכן אמר מכוונת ולא אמר מכוון. ואמר ובמלת המעור יש מפרשים שגם כן \nהוא רומז אל הדיבור אשר נאצל מיסוד אל העטרת אמנם אין לשון מעור נופל על דבור. ולכן \n"},{"index":14,"he":"י\"מ ובמילת המעור מלשון וימל אברהם, ופירוש במילה אשר במעור כי כאשר יחתוך מן המעור \nשהוא הברית הערלה והן התמורות אזי ברית יחיד עטרת ביסוד ותפארת מכוונת ויהי מעור \nמלשון מעורה בטרפשין, פירוש מחובר וקשור. ולהיות היסוד קשור בקשר העטרה וכן העטרת \nקשורה בברית ה' נקרא מעור. והנה ביאר היחוד במילת מעור. וי\"מ מעור מלשון ותער כדה \nשפירוש יציקה ולפי שהיסוד מציק השפע אל העטרה נקרא מעור. וי\"מ כמער איש ולויות מאי \nכמער איש ולויות אמר רבא בר שילא כאיש המעורה בלויה שלו פירוש כאיש הדבק באשתו בשעת \nמעשה בסוד ודבק באשתו והיו לבשר אחד, ולפי שיש במקום מוצא האותיות י\"ס ול\"ב נתיבות \nאמר וברית יחיד מכוונת באמצע פירוש ב' שפתי הפה ושינים העליונים ושינים התחתונים \nוחיך עליון ותחתון וגרון עליון ותחתונו ובית הבליעה שהוא כעין לשון קטן והלשון הרי \nיו\"ד כלים לדבור ול\"ב נתיבות של השינים. והנה רוח אלהים חיים הנושב אל ימין ושמאל \n"},{"index":15,"he":"עובר על פני המים העליונים אשר ממעל לרקיע (ת\"ת) שעל פני המים דוגמת החיך שמבדיל \nבין מים העליונים לתחתונים ויורד אותו רוח דרך צינור שבסוף בית הבליעה וממנו מתפשט \nבכל הגידים ובכל האיברים וממנה מוציאה אותו הלשון בקול ורוח ודיבור על פי יו\"ד ה\"א \nו\"ו ה\"א, כי הפה דוגמת י' חקוקה והלשון דוגמת ו\"ו והחיך ובית הבליעה ר\"ל לשון קטן \nשבסוף החיך תלויה דוגמת ה\"א הפוכה נמצא שכל הדיבור עובר על י' כלים כנגד י\"ס ועל שם \nידו\"ד ועל ל\"ב נתיבות ר\"ל שינים ולפיכך שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא \nימצא בפיהם לשון תרמית כי ה' אלהים אמת וזהו סוד ולא תשקרו איש בעמיתו, וכנען שהוא \nמדרכי התמורות צוה אל בניו אל תדברו אמת אהבו את הגזל שנאו את אדניכם שנאמר כנען \nבידו מאזני מרמה לעשוק אהב בלי ספק וזהו ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בדברי תורה \nולא בדברי סרה:\n \n"}]}
