{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-101","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":101,"title":"קטע 101","hebrewTitle":"קטע 101","segments":[{"index":1,"he":"הרחמים מפי חשכו. לפיכך נקרא הגבורה אפלה: \nאפסי ארץ פי' המלכות מצד בחינותיה האחרונות. והם בחינות נצח והוד שבה והעד על זה מי \nאפסים (יחזקאל מז), שהם היותר למטה שברגלים: \nאפרוח בר\"מ (נשא ד\"קכא ע\"ב) פי' הרשב\"י ע\"ה כי האפרוח הוא התפארת כלול (שם) [שש] \nקצוות שהם שש כנפים פורח למעלה ולמטה. אמנם בתיקונים בריש ספרא בהגדה דרבה בב\"ח \nמפרש בו האפרוחים הם מצד הצדיק בסוד האור החוזר ממטה למעלה. ופי' האפרוחים הם כמו \nפרחים שאינם גמר פרי והם הספירות מצד האילן ההופך את פניו ממטה למעלה מצד היסוד \nשהוא בחינה משובחת מחזרת' מצד המלכות כמו שביארנו בשער ממטה למעלה. ואפשר שגם \nהתפארת נקרא כן מצד הצדיק כמו שבארנו ענין זה בשער הנזכר: \nאפעה ענין צעקה כמו כיולדה אפעה (ישעיה מב). וענין תבקע אפעה (שם נ\"ט) הוא עניין כח \nהקליפה הקשה יותר מן הנחש כנודע ענינה: \nאפריון פי' הרשב\"י ע\"ה בזהר פ' תרומה (ד\"קכז) כי אפריון היא המלכות בהיותה נכללת \n"},{"index":2,"he":"מעשר ספירות וכל אחת מהם כלולה מעשר עד שיעלו למאה. וזהו י' ומקבלת אותם ע\"י הצדיק \nי' אות ברית. ואפריון הוא היכל ולשון יופי. ונקר' המלכו' כן בהיותה דומה קצת לבינה \nוכמו שנתבאר בערך אפרסמון בע\"ה. ועקר התיבה הוא אפרין. וגם יתייחס שם זה לבינה. וכן \nביאר הרשב\"י ע\"ה בפ' בראשית (ד\"כט) והוא בהיות בינה נכללת ג\"כ מעשר ע\"י החכמה שהיא \nי': \nאפרסמון פי' הרשב\"י ע\"ה בפ' תרומה שם שהוא הבינה בהיותה נכללת משש קצות וכל אחד \nמהקצוות כלול מעשר שעולים ששים וזהו ס'. ובהיותה סובבת על ארבע קצוות וכל א' \nמהקצוות כלול מעשר עולה מ' ועיקר התיבה הוא אפרון ומ\"ם וסמ\"ך לרמוז אל הסוד הנדרש \nשהיא נק' אפרסמון ברצותה להיות סובבת על הבנים כי קודם בהיותה מסתלקת מעליהם נרמזת \nבמ\"ם סתומה ובהיותה סובבת עליהם נק' מ\"ם פתוחה. ובהיות שהיתה מסולקת והיא שבה \nועדיין לא שבה בעצם אלא רוצה לשוב נרמזת באפרסמון: \nאצבעות היא בשתי פנים. הא' הוא י' אצבעות הם רומז' לי' ספירות כמו שפי' עניינם בשער \n"},{"index":3,"he":"י' ולא ט' בפ' א'. ועוד יש מציאות אחר כנדרש בס' הזהר (פ' בלק ד\"קפו) כי חמשה \nבריחים הם ה' אצבעות והבריח התיכון הוא קו האמצעי ת\"ת הוא אצבע אמצעי הגבוה מכלם כי \nראשו מבריח מן הקצה אל הקצה והה' אצבעות הם גדולה גבורה מצד א' שני בריחים או גדולה \nנצח. ושנים הנשארים מצד השני. ועצם כללות יד ימין הוא בחסד ויד שמאל בגבורה. \nהאצבעות הם בידות כי כל א' כלולה מעשר כנודע. ובמלת אצבע אלהים פי' ר' משה בספר השם \nז\"ל כי האצבע א' מחמשה ביד והוא האצבע הפועל בכח אלדים לפי זה ביארו במלכות: \nארגמן פי' בזהר פ' תרומ' (ד\"קלט) ארגמן דא כנופיא דכל גוונים כדפי' בשער הגוונים \nובדרך נוטריק\"ן ארגמן א'וריאל ר'פאל ג'בריאל מ'יכאל נ'וריאל ופי' ארג\"מ הוא גדולה \nגבורה ת\"ת ומלכות. ואוריא\"ל ונוריא\"ל הכל דבר אחד לפי קבלתו אם מהימין אם מהשמאל אם \nאו\"ר ואם נו\"ר ובארנוהו בשער ההיכלות פרק ו': \nארוך הוא התפארת והוא נק' עולם ארוך שהוא ו' ארוך כן ביאר הרשב\"י ע\"ה במקומות רבים \n"},{"index":4,"he":"בתיקונים ובר\"מ ופי' שם כי בארכא אחרא הוא מצדו [כט] וכן כל מקום בתורה שנמצא בו \nאורך הוא מצדו. וכן פי' (בר\"מ פנחס דרל\"ב) שנק' ארך אפים א' ארך. ו\"ו אפים י\"ג מדות \nשל רחמים. והם י\"ב גבולין ו' בת\"ת ו' בצדיק זה לימין זה לשמאל הם י\"ב. וא' באמצע \nהוא מיחד אותם דגוף וברית חשבינן חד. ופי' זה בענין אחר בערך ארך אנפין. עוד פי' שם \nכי מה שכתוב והארכת ימים,. לעולם שכלו ארוך, הוא בת\"ת (והוא בר\"מ פנחס ד\"רנב): \nארון היא השכינה ונקראת ארון לפי שהיא ארונו של תפארת והוא נגנז בתוך ארונו וזהו \nהברית והיא הנקראת ארון הברית. אמנם כאשר היא נקראת ארון הברית הוא ביחוד עמה הצדיק \nמבית ומבחוץ וכן דרש ברמז בפסוק (שמות כה יא) מבית ומחוץ תצפנו. וכן פי' בפ' נח \n(ד\"נט) וז\"ל ובאת אל התיבה וכדין הוא תיבה ארון הברית. ופי' כי קודם שנכנס נח שהוא \nנק' ברית הי' המלכות נקראת תיבה לבד אמנם כאשר נכנס בה נח שנתייחד בה אז נקראת ארון \n"},{"index":5,"he":"הברית. ובזוהר פ' ויקהל (ד\"ריד.) ארון דא איהו רזא למיעל בה תורה שבכתב ואתגניז ביה \nואינון שית לוחין מסחרן ודא אקרי ארון. כד סחרין אינון שית למהוי כחדא כדין איהו \nגופא חד לעאלא ביה רזא דאורי' בשית סטרין. ואינון לוחין אינון חמש ועאלין ביה חמש \nספרים ואינון חמש אינון שית בחד דרגא דעאל בה בגניזו דאקרי רזא דכלא והאי איהו רזא \nדברית. כד עאל דא גו אינון חמש לוחין כדין קיימא ארונא ואורי' ברזא דתשע דרגין \nדאינון תרין שמהן יהו\"ה אלהי\"ם. ולבתר קיימא לוחא חדא רזא חדא רזא עלאה דחפי על \nכלא. וההוא הוי רזא דההוא רקיעיא דסחרא וחפי על כלא וכלא קיימי בגניזו עכ\"ל. והכונה \nבקצור כי המלכות הוא ארון בו נגנז התפארת שהוא התורה והנה כמו שהתפארת כלול משש \nקצוות כן מלכות כלולה משש קצוות. ושש הם היכל לשש וכן הארון היו בו שש קצוות ודאי. \nאחר כך אמר כי הארון היא מחמש שכן מלכות נקראת ה' שעולה חמש והם גדולה גבורה תפארת \n"},{"index":6,"he":"נצח הוד. וכן התפארת שהיא התורה בו חמשה ספרים שהם ה' ספירות הנ\"ל ונשלמת השכינה \nלששה בסוד השושבין האמצעי שהוא היסוד שהוא נכנס בה בהעלם בסוד יחוד זכר ונקבה ובו \nנשלמים שניהם בסוד ששה ששה ולכן נק' ארון הברית דהיינו אדון התורה. והכפורת חופף על \nהכלל היא הבינה ובזה מבואר המאמר וענין הכנוי: \nארזי לבנון הם הספירות במציאותם הדק. אשר עליהם אז\"ל (בהר בראשית ד\"לה תנן) כקרני \nחגבים הוו וכו' והיינו לבנון מקום הלובן וזהו ארזי לבנון אשר נטע (תהלים קד). ובפ' \nבלק (דר\"ג) פי' ארזי לבנון ג' אבות גדולה גבורה תפארת. ואפשר מפני שהם קרובים \nיונקים מן הלבנון: \nארז סתם, פי' בזהר פ' ויקרא שהוא הת\"ת בסוד הדעת המתעל' לינק מן הלבנון כ\"ע. וכן \nפי' בפ' מצורע (ד\"נג): \nאריה חסד. בסוד ופני ארי\"ה אל הימין לארבעתם (יחזקאל א) בסוד המרכבה העליונה. וכן \nהרמז אל אותיות שם ע\"ב שעולים רי\"ו: \nארך אפים הוא התפארת ובתקונים פי' כי הוא ארך אפים מצד החסד. וענין ארך אפים בארנו \n"},{"index":7,"he":"בע' ארוך ובע' אנפי רברבי: \nארמן ודאי שהיא המלכות כדכתיב (ירמיה ל יח) וארמון על משפטו ישב ואין ספק שהיא נק' \nכך בהיותה למעלה. כענין על משפטו דהיינו על התפארת הנק' משפט דהיינו בהיותה בבינה: \nארמנות פי' בזוהר פ' ויקרא (ד\"ה) בפסוק אלהים בארמנותיה (תהלים מח ד) כי נצח והוד \nהם ארמנות המלכות. מטעם כי בשעת הזווג מתקבץ בהם השפע כדמיון הביצים שבזכר שבהם \nקבוץ הזרע וע\"י הברית נשפע למעי הנקבה. כן השפע מתקבץ בנצח והוד דאינון תרין ביעין \nדדכורא ונפיק על ידא דצדיק. וכאשר הם מלאים ומזומנים לזאת נקראים ארמנות מלאות שפע: \n\n"},{"index":8,"he":"ארץ סתם, היא השכינה שהיא ארץ מצד כל הספירות. וכן נתבאר בתקונים (תקונא נ\"א ד\"פד) \nאת השמים תפארת ומלכות, ואת יסוד ומלכות, הארץ דא מנא דכלהו פי' כלי המקבל כל מה \nשלמעלה כמו הארץ שהיא מקבלת כל הנשפע מן העליונים ובארנו המאמר הזה בארוכה בשער \nמהות והנהגה. עוד בר\"מ (פנחס ד\"רמג ע\"ב) סבא סבא שכינתא אתקריאת ארץ דקב\"ה שנאמר \nוהארץ הדום רגלי מסטרא דחסד אתקריאת וכו' מסטרא דגבורה כו' ואיהי ארץ קרקע לכלהו \nע\"כ. והוא אותו הצד התחתון שבה שהיא הבחינה האחרונה שבעצמותה שהיא המקבלת מכלם יחד \nולכן היא מנא דכלהו. אמנם נקראת ארץ מלשון רצון שכבר נתרצה מהשפע הטוב שקבלה. וכן \nפי' הרשב\"י ע\"ה בזהר פ' בראשית (ד\"יב) בפסוק ויקרא אלהים ליבשה ארץ וז\"ל ומה דהות \nיבשה אתעבידת ארץ וכו' ארעא רעוא שלים כדקא יאות עכ\"ל. וכאשר יתלווה ארץ אל תיבה \nאחרת יש בהם פירושים האלו. ארץ עליונה היא הבינה ונקראת ארץ כי היא בערך ג' ראשונות \n"},{"index":9,"he":"כערך המלכות אל שלמעלה ממנה. או מפני שכמו שהארץ מוציאה כל מיני צמיחה ותולדות כן \nהבינה הוציאה כל ההויות והמציאם לפועל. ויתייחס טעם זה אל המלכות ג\"כ. ונקראת \nעליונה, לחלק בין העליונה שהיא הבינה, לתחתונה שהיא המלכות. ויש ארץ החיים וזה \nיתייחס על שתיהן. ובמלכות כתב בספר האורה כי בהיות המדה הזאת שואבת בריכות עליונות \nומיני שפע ואצילות מעץ החיים על ידי המדה הנקראת א\"ל ח\"י, נקראת ארץ החיים עכ\"ל. \nוזה אינו מתייחס אל הבינה. ור' משה פי' הטעם בבינה מפני שהחכמה שוכנת בתוכה והחכמה \nנקראת חיים כי משם חיים נמשכים כדכתיב (קהלת ז יב) החכמה תחיה בעליה. ונ\"ל מפני \nשחיי הספירות ומזונם ושפעם תלוי בבינה, וכן חיי התחתונים במלכות, לכן נקראים ארץ \nהחיים פי' בחינת' המשפעת חיים בכל השואבים חייהם ממנה ומצאנו לפי' זה סמך בזהר פ' \nבראשית (ד\"א ע\"ב) ז\"ל ארץ החיים שהוא העה\"ב עכ\"ל הנה בפי' כי בחי' העה\"ב דהיינו הצד \n"},{"index":10,"he":"המשפיע היא נקראת ארץ החיים [ל]. ובתקונים פי' הרשב\"י ע\"ה כי מפני שהמלכות כלולה \nמז', נקראים כלם בה ארצות החיים: \nעוד נקרא כל אחת מהן ארץ חפץ והטעם הנכון מפני שהספירות חפצות בהם את הבינה לקבל \nממנה והעליונים ממנה להשפיע בה וכלם להשפיע במלכות מטעם כי שכינה בתחתונים צורך \nגבוה כמבואר בשערים הקודמים וחפץ היינו לשון השפעה: \nעוד נקראת המלכות ארץ חמדה והיינו כשהיא כלולה ממה שלמעלה. שכן פי' חמדה כלולה. \nויכ\"ל אלהי\"ם תרגום ירושלמי וחמיד. הטעם כי בהיותה כלולה בכל קשוטיה היא חמודה \nמעליונים ותחתונים: \nעוד נקראת ארץ טובה וזה כשהיא יונקת האור מצד הטוב דהיינו החסד ופי' מאירה כמו \nבהיטיבו את הנרות (שמות ל ז) והטוב יתבאר בערכו: \nעוד נקראת ארץ רחבה בהיותה יונקת מהבינה מן הבחינה התחתונה שבה שהיא נקראת רחובות \nהנהר, ברחובות תתן קולה (משלי א כ). כאשר יתבאר בערכו בעה\"ו: \nעוד יש בקליפה ארץ גזרה והיא ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזר\"ה (ויקרא טז \n"},{"index":11,"he":"כב) כן פי' בתקונים (תקונא כ\"א ד\"ן ע\"ב) ואפשר שגם היא ארץ מלחה ולא תשב (ירמיה יז \nו). וקשיא לן לשון ארץ כי הפי' לשון רצון. אלא שנאמר שפי' כאן לשון רץ לשון ארץ כי \nהפי' לשון רצון. אלא שנאמר שפי' כאן לשון רץ כמו כי רגליהם לרע ירוצו (ישעיה נט ז): \n\nאש בכל מקום שנמצא אש סתם הוא בגבורה והוא שם מורה על הדין כאש בחזקו. אמנם יש \nאישים הרבה והם ה'. וזהו שאמר וכליל לאישים שהם ה' אישים מצד הגבורה והיא נקראת אש \nאוכלת ומלהטת ומכלה כל: \nויש אש חלושה והיא הבינה ונקראת כן מפי שממנה התחיל הדין כדפי' בשער מהות והנהגה. \nוברע\"מ (צו דל\"ד) קרא לבינה אש יורד רחמים. ולמלכות אש עולה דין. כי מצד יניקתה מן \nהגבורה היא אש. וכן הגבורה נקראת אש הגדולה לאפוקי המלכות שהיא קטנה. וכן הגדולה \nחסד נקראת אש לבנה לרמוז אל הדין הקרוב אל הרחמים בסוד הלבנינות. ויש מיחסים שם זה \nלתפארת שהוא אש מצד הגבורה, לבנה מצד החסד. ונקראת הגבורה אש ממים כי היא נאצלת \n"},{"index":12,"he":"מחסד שהוא מים ע\"ד שפי' בשער סדר האצילות. ותפארת נק' אש מים כאשר נבאר בערך שמים. \nועוד יש אש נוגה ופי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (תצא ד\"רפב. וגם בהקדמת ת\"ז ד\"ו: \nקראה אש נוגה) כי השכינה נקראת אש נוגה מצד נצח והוד. אש מצד הוד. נוגה מצד נצח: \nאשה המלכות נקראת אשה. ויש מי שפי' הטעם כי האישים שהם למטה מקבלים ממנה. וזה דוחק \nכי כל אשר תחתיה מעולם הנפרדים נזונים ממנה. אמנם נקראת אשה מפני שהיא כח הנקבה \nהמקבלת השפעה מכל האצילות ומשפעת במרכבות ועוד שהיא אשה לבעלה החתן כנודע בשערים \nת\"ת בעלה. ואין ספק כי גזרת המלה הזאת היא אש יונקת מצד הגבורה והיא ה' בסוד הנקבה. \nמה שאין כן איש שהוא אש י' בסוד הזכר ושתיהם יחד אש י\"ה. ואין ספק שאש אחד מצד \nהימין אש לבנה, ואש אחד מצד שמאל אש אדומה. והיינו י\"ה י' בימין ה' בשמאל: \nאשה היא המלכות מצד בחינתה התחתונה אשר בה ששם מתייחדים כל כחות הדין עם הרחמים \nובהיות כלם מיוחדים ומקובצים אליה אותה הבחינה תקרא אשה. כן בארו הרשב\"י בשה\"ש \n"},{"index":13,"he":"(בז\"ח ד\"עג) בפסוק משכני אחריך נרוצה וגו': \nאשישות פי' בתיקונא (י\"ט ד\"לח) כי אשישות הם תרי אישות אש י' ואש ה'. ופי' כי הזווג \nהוא ע\"י ב' הגוונים שהם אש אדום ואש לבן בסוד החיבוק ע\"י צפון ודרום, כדפי' בשער \nמהות והנהגה. וכאשר חונה על ב' אשות אלה אבא ואימא דהיינו י\"ה, י' אבא אל הדרום \nלימינא, ה' אמא לצפון לשמאלא, וזהו איש ואשה, וע\"ז אמר סמכוני באשישות (שה\"ש ב ה) \nבתרי אישות ורמז אל החיבוק. בסוד שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני (שם שם ו) והוא \nמאמר השכינה. אבל בזהר פ' שמיני (ד\"מ) פי' וז\"ל אשישות אילין אינון אבהן דאילין \nאתמליין בקדמיתא מן ההוא חוזר טב דמנטרא עכ\"ל. ירצה כי ג' אבות נקראים אשישות \nבהיותם מלאים מיין המשומר דהיינו שפע הבינה. וכאשר [פי' לעיל] אפשר לומר דהיינו איש \nואשה שהם נקראים כן בסוד עמידתן בגדולה וגבורה שהם מתלבשין באש דהיינו יין המשומר \nהמשמח ומעורר תאות האהבה: \n"},{"index":14,"he":"אשכלות הם נצח והוד שהם אשכלות לצדיק שבו הוא נמשך סוד היין המשומר בענביו והוא \nהדורך אותו בגת ע\"י היחוד הם נצח והוד והם נקראים כן בהיותם מלאים תירוש ויין \nלהמשיך לצדיק בסוד היחוד. וכנגד אלו הקדושים, יש שנים מבחוץ והם נקראים אשכלות \nמרורות למו (דברים ל\"ב) [לא] והם לשון שכולה וגלמודה (ישעיה מט כא) שהם נמשכים מארץ \nמשכלת. והארץ כבגד תבלה (שם נ\"א ו'). לילית הרשעה: \nאשמורת פי' בזהר פ' בשלח (ד\"נד) בפסוק (איכה ב') קומי רוני בלילה לראש אשמורות. כי \nראש הוא יסוד ואשמורות הם נצח והוד שיסוד ראש לשניהם כמבואר בשער סדר האצילות. ור' \nאבא פי' שם אשמורת הוא חסר, שהיא אשמורה אחת וכן הוא יסוד ח\"י עלמין [הראש \nלאשמורה]. ואפשר שנקראים נצח הוד יסוד לשון אשמורת להיות שהם לשון שמירה שהלילה \nמתחלק' אליהם כי היא יונקת משלשתם פעם מזה פעם מזה: \nאשל פסוק (בראשית כא לג) ויטע אשל וכו' פי' במלכות. ולי נראה הת\"ת והיינו במלכות \n"},{"index":15,"he":"ששם נטיעתו כדכתיב ויטע אשל בבאר שבע. וכן פי' המלה אילן גדול. ונקרא אשל מצד הבינה \nכי ג' אותיות אלה הם רומזים בה כמבואר במקומות רבים: \nאשר במלת אשר פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא ל\"ט ד\"עז ע\"ב) שני פירושים. א' אל \nהבינה כד\"א (בראשית ל יג) באשרי כי אשרוני בנות וזה אמרה לאה. וכן פי' בזהר פ' ויחי \n(ד\"רמו) וז\"ל ת\"ח מאשר דא הוא אתר דכולא מאשרין ליה ומאי איהו עלמא דאתי דעילאי \nותתאי מאשרין ליה ונכספין ליה עכ\"ל. והנה פי' הלכתא וטעמא. ואח\"כ פי' בתיקונים שם \nפירוש אחר קרוב לזה שאשר הוא בכתר אמנם מסטרא דאימא. וז\"ל אשר איהו אשר אהי\"ה ודאי \nודא כתר עלאה מסטרא דנוקבא אתקרי אשר וכו': \nובשה\"ש (בז\"ח דף ע\"ג ע\"ב) בפסוק אשר לשלמה פי' אשר בת\"ת ופי' כי הוא רצוא ושוב עולה \nאל הבינה ויורד אל המלכות וזהו אשר פי' קאים הכא והכא. ובמ\"א בתיקונים פי' כי אשר \nהוא בחכמה וז\"ל מסטרא דכתר עלאה אתקריאו תלת ספירן אהי\"ה אשר אהי\"ה. הרי לפי זה אשר \n"},{"index":16,"he":"בשלשה מקומות בבינה בחכמה בתפארת. וכן עוד בתיקונים אשר איהו רמיז במלת בראשית אשר \nדא אימא דאיהו אהי\"ה אשר אהי\"ה. ולתקן הענין הזה נאמר כי אשר הוא בסוד השפעת החכמה \nבבינה בסוד היחוד בסוד הדעת. ובזה נתבאר בזהר פ' אחרי מות (דף ס\"ה) וז\"ל אשכחנא \nבספרא דשלמה מלכא. אשר בקטורא דעדונא קסטירא עילאה חברותא אשתכח כד\"א באשרי כי \nאשרוני בנות עכ\"ל ופי' מלת קסטירא היכל וכן תרגום בירושלמי (בראשית כה טז) ואלה \nשמותם בחצריהם [ובטירותם] ובקסטרותהון. והנה לפי זה קסטירא פי' היכל, קטורא פי' \nקשור ויחוד. ופי' דבריו בקיטורא דעדונא פי' ביחוד וקשר העדן שהוא החכמה עם הבינה \nשהוא ההיכל העליון דהיינו קסטירא עלאה, חברותא אשתכח פי' ביחוד גמור אשתכח פי' נמצא \nתיבת אשר. ועניינו כי הבחינה אשר לחכמה המתייחדת עם הבינה היא נקראת אשר. ונמצא אשר \nבחינה אחרונה של החכמה וראשונה של הבינה. וזהו שאמרה לאה באשרי כי אשרוני בנות פי' \n"},{"index":17,"he":"השפע נשפע אליה מהחכמה שבו היא מתאשרת בין הבנות דהיינו שאר הספירות ע\"כ פירוש \nהמאמר. ונמצינו למדים שהחכמה בבחי' יחודה עם הבינה, וכן הבינה בבחי' יחודה עם החכמה \nנקרא אשר. ובזה לא יתרחק אלינו היות גם אשר בת\"ת כי הוא המייחדם ומזווגם בסוד הדעת \nכמבואר בשער אם הא\"ס הוא הכתר בפ' ח', וכן בשער מהות והנהגה בפ' י\"ז. ומפני היות \nהאושר נשפע ע\"י מן החכמה לבינה לכן הוא נקרא אשר. ובז\"ח שה\"ש הנ\"ל נראה שאשר נקרא \nמלשון הליכה כמו לא תמעד אשוריו (תהלים לז לא) וז\"ש קאים הכא והכא פי' עומד בבינה \nועומד במלכות כדמוכח התם. ואפשר לומר שהוא עולה אל הבינה בסוד הדעת להתייחד. ונמצא \nאגב חדא תרתי לשון הליכה ולשון אושר ממש דהיינו עולה ומייחד אבא ואימא ויורד \nומתייחד עם המלכות והכל בבת אחת. עוד נמצא אשר ביסוד וכן פי' הרשב\"י בפרשת בראשית \n(דף מ\"ז ע\"ב) על פסוק מאשר שמנה לחמו ואפשר שנקרא כן בהיותו יונק מן הת\"ת בעת היחוד \n"},{"index":18,"he":"הנעלם ומה גם במה שפיר' כי עולה ומייחד או\"א ויורד ומתייחד במלכות ע\"י היסוד וע\"י \nהשפע נשפע מחכמה אל הבינה ומשם משפיע אל היסוד ומשם אל המלכות ולכן נקראת אשרה כאשר \nנבאר בעזרת הצור וישועתו: \nאשרה פי' בזהר בראשית (דף מ\"ט.) כי מלכות נקראת אשרה בהיותה יונקת מן התפארת שהוא \nבעלה בהיותו נק' בבחי' אשר. הוא אשר והיא אשרה. כי כן דרך רוב כינוייהם במשקל צדיק \nצדק עופר עפר: \nאת כל המפרשים הסכימו היות התיבה הזאת במלכות כי היא נקבה. אמנם הרשב\"י (בז\"ח דף \nע\"ז) פי' א' דכר ת' נוקבא. ואמר שנקראת המלכות כן כאשר מצוייר בתוכה כח הזכר שקבלה \nעליה כבר. וכבר בארנו המאמר בעצמו בשער השמות בפ\"ו. וכן פי' במקום אחר אורייתא \nכלילא מא' עד ת' כי ע\"י קבלת הזכר נתחקקו בה האותיות כאשר יתבאר בשער האותיות. עוד \nבארו בזוהר פ' ויחי (דף רמ\"ז.) כי בהיות הל\"ב נתיבות נשפעות לתפארת מהתורה העליונה \nנובלת חכמה של מעלה תורה, והתפארת משפיע למלכות הל\"ב הנזכר. אז נקראת המלכות את. \n"},{"index":19,"he":"מפני כי את מורה היותה נכללת בכ\"ב אותיות. והל\"ב נתיבות הם כ\"ב אותיות וי' מאמרות. \nנמצא לפי זה כי את הוא במלכות ומורה על כללות הל\"ב ע\"י התפארת דהיינו יחוד א' דכר \nעם ת' נוקבא ע\"י החכמה המשפעת הל\"ב נתיבות בתפארת כדפי'. ובתיקונים פי' היסוד נקרא \nא\"ת ופי' מלשון אות דהיינו אות כדפי' לעיל בערכו: \nאת נתבאר בזהר פ' לך (דף פ\"א ע\"ב) בפסוק הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את כי המלה \nהזאת הרמז למלכות. עם היות שנקראת אתה כמו שנבאר, יהיה על דרך ליל לילה נער נערה \nכדפי' בשער סדר האצילות בפ' שני: \nאתה בספר האורה פי' כי התפארת נקרא אתה והביא ראיה אתה נורא אתה (תהלים עו ח). נורא \nודאי בת\"ת, כאשר יתבאר בערכו. והטעם שנקרא אתה מפני שהוא סוד הקו האמצעי תפארת \nשממנו מתפשטות כל הענפים והפארות והמרכבות בסוד בריאתם וע\"י האלפ\"א ביתות נבראו כלם \nבסוד ס\"י ולכן בא הא' והת' בשם זה. וה' רמז אל חמשה מוצאות הפה היוצאת מהבינה ולכן \n"},{"index":20,"he":"נקרא אתה. זה תורף כוונתו בקצור נמרץ. והוסיף עליו ר' משה ואמר כי מפני שנאצלה \nמהבינה אמר (תהלים צג ב) מעולם אתה. וכן הסכים הרשב\"י ע\"ה בתקונים (תקונא י\"ט דף \nל\"ח.) כי אתה הוא בתפארת. אבל מצאנו להרשב\"י ע\"ה בפקודין פקודא לברכא (בפ' עקב דף \nרע\"א) הפך זה. וז\"ל אתה שרותא לאתגלייא לבר. ובג\"כ אקרי אתה ומאן איהו דא רזא \nדימינא. הנה פי' כי החסד נק' אתה לנוכח להורות על תחלת הגלוי וההתראות מה שאין כן \nבשלש ראשונות שהם נעלמות כדפי' בשער מהות והנהגה וכן שם העתקנו מהזהר שפי' בזה \nהפסוק ה' אלדי אתה. ונוכל לתקן זה במה שבאר עוד בפקודין (שם ע\"ב) אפי' לנהורא דלא \nנהיר בשעתא דאתדבק בימינא איקרי אתה. הנה לפי זה התפארת מפני היותו מטה אל הימין כי \nמשם נקרא תורה שבכתב כמו שיתבאר בערכו ב\"ה לכן אז נקרא אתה וכן המלכות מפני היותה \nמטה אל הימין כענין כוס של ברכה שהוא בימין לכן נק' אתה. ובסבא (דמשפטים דף ק\"ד) \n"},{"index":21,"he":"פי' איפכא כי עקר אתה הוא המלכות ומפני שמתייחד החסד עמה נקרא החסד אתה ופליג בהדיא \nלמאי דקאמר הרשב\"י ע\"ה. וז\"ל דהא אתה כהן לעולם וגו' הכא אתקשר כוס של ברכה בימינא \nכדקא יאות עכ\"ל. והתם קאמר בפי' דפליג בקצת אר\"ש. ובזוהר (בלק דף קצ\"ג ע\"ב) בפסוק \nה' אלדי אתה פי' אתה בחסד והכריחו הענין מפסוק אתה כהן לעולם. אמנם אמר והא אוקימנא \nדתלת דוכתי אינון דכל חד אקרי אתה. והכונה כי התפארת נקרא אתה. וכן המלכות נקרא אתה \nוכן פי' בזוהר בפ' ויצא (דף קנ\"ד) שהוא עולם הנגלה, ולפיכך נקרא אתה. ויש שפי' הטעם \nאת ה'. ולי נראה שכיון שהיא נקראת את דהיינו אורייתא וכו' כדפי' בערכו וכן בהוסיפה \nטובה על טובתה נקרא אתה בסוד נער נערה ליל לילה והכל בסוד הימין כי משם תחלת התגלות \nהאותיות ומשם נק' התפארת תורה שבכתב. ובפרשת פקודי (דף רכ\"א) וז\"ל אתה רזא \nדאספקלריאה דלא נהרא דאחזי ליה בגווה כל אינון דיוקנין ע\"כ. וי\"א שגם החכמה נקרא \n"},{"index":22,"he":"אתה. ויש שפי' שהבינה נקרא אתה והסוד לשון ואתה מרבבות קדש (דברים לג) כי כן נקרא \nעולם הבא. ולא מצינו לזה גילוי בזוהר: \nאתנים פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא כ\"א דף מ\"ב.) כי נצח הוד יסוד נקראים אתנים \nשפי' בצירוף תנאים ובענין תנאים ואמוראים פי' בערך אמוראים עוד יש אית\"ן פי' הרשב\"י \nע\"ה בצרוף תניא ונבאר בערכו בעה\"ו: \nאתקפתא פי' בערך התקפתא יעו\"ש: \nאתרוג היא המלכות והיא רמוזה אל הלב שהיא שכינה. ואמנם מלת אתרוג ירצה מלשון ונחמד \nהעץ להשכיל ותרגומו ומרגג. והכוונה כי היא חמודה כנדרש למעלה, ולכן ראוי להיות בלי \nמום כענין אחת היא יונתי תמתי ברה היא ליולדתה (שה\"ש). אמנם נקרא' אתרוג כשהיא גדלה \nעל כל מים שהיא קרובה אל החכמה וכ\"פ הרשב\"י ע\"ה בספר ר\"מ (משפטים דף קכ\"א). עוד פי' \nשם מה ששנינו (בכורים פ\"ב) אתרוג שוה לאילן בג' דרכים כי היא מקבלת מתלת סטרין שהם \nחסד דין ורחמים כמו האילן ת\"ת. עד הנה הגיע כחינו הכשל והחלש בביאור ערך א' בעזרת \nאלדים והננו נכנסים לבאר ערך ב' בע\"ה ית': \n \n"}]}
