{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-103","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":103,"title":"שער כג פרק ג","hebrewTitle":"שער כג פרק ג","segments":[{"index":1,"he":"שער כג פרק ג\nפרק שלישי: \nגאולה היא הבינה כי עיקר הגאולה בסוד גאולה תהיה לו וביובל יצא (ויקרא כה לא). כי \nשם ר\"ל בגאולה החרות כנודע. כי אין דיני המקטרגים עולים אלא עד הבינה ולא עד בכלל. \nוממנו שואב היסוד הגאולה. ונקרא גואל מצד הבינה ומשפיע הגאולה אל המלכות. וזהו אם \nיגאלך טוב (רות ג יג). כד\"א (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב. ואם לאו שאין יכולת, \nוגאלתיך אנכי בינה כדפי' בערכה כן פי' הרשב\"י ע\"ה בתקונים. ובזוהר פרשת אמור (דף \nצ\"ה ע\"ב) פי' כי המלכות נקרא גואל ע\"י היסוד המשפיע בה ע\"י הנצח וההוד שהם מסייעים \nאל הזווג כמו שנודע שהם שני ביצי הזכר. ואמר שם כי לפיכך ארבעתם יחד נצח הוד יסוד \nומלכות נקראים ארבע גאולות: \nגאון פי' ר' משה בתפארת. וז\"ל גאון יעקב (עמוס ו ח. נחום ב ג, תהלים מז ה) אשירה \nלה' כי גאה גאה (שמות טו א). ואינם הכרח גמור. ואפשר היות ענין הגאון לפי מציאות \nשפע שעל ידו מתגאה הספי' ומתלבש בגאות ועלוי על ידו. ויש לזה דמדומי ראיה בזהר: \n"},{"index":2,"he":"גאות הים פי' [בזהר] בפ' נח (דף ס\"ט ע\"ב) כי חוט של חסד המשוך עד המלכות נקראת גאות \nהים והטעם כי ע\"י הוא המתגאה הים [שהיא המלכות] ומעלה אותה למעלה להתייחד עם בעלה \nכענין וימינו תחבקני (שה\"ש ב): \nגבוה סתם, גבוה הרמז לא\"ס כי הוא גבוה מהכל עד אין תכלית. אמנם לפעמים על צד המקרה \nתתיחס גם אל מדות אחרות כד\"א (קהלת ה ז) כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם: \nגבול פי' בתקונים כי המלכות נקרא גבול מטעם שהיא גבול לשם בן ארבע. שעדיה מגיע \nהאצילות ולא תוסיף. והיא ה' אחרונה והיא אחרית וסוף לאצילות. והיא נקראת כן מצד \nהבינה והחכמה כי מצד המאציל היא עולה לבלי גבול והמאציל מתעלם ומתאחד בכתר: \nגבורה מדת יצחק מדת הדין הקשה נקרא כך. ופי' בספר שערי צדק תוקף הדין וכח הגבורה \nבלתי גבורי כח החרדים וכובשים את יצרם כמה דאת אמר (אבות פ\"ד מ\"א) איזהו גבור הכובש \nאת יצרו. ופי' כי הגבור הוא מרכבה לגבורה וראוי להכנס בהיכלה. והגשמים מטעם שהם \n"},{"index":3,"he":"יורדים בכח הדין נקראים גבורת גשמים כמ\"ש רז\"ל (תענית דף ח' ע\"ב) קשה יומא דמטרא \nכיומא דדינא. ובס' השם פי' ר' משה שנקראת גבורה מטעם שהיא גוברת ומתגברת לעשות דין \nונקמה כפי הראוי לעליונים ולתחתונים. ובספר האורה (שער ו') כתב בענין זה דברים יפים \nוזה קיצור דבריו המדה הזאת מתגברת לעשות דין בפושעים והיא הנוקמת ממתקוממים והיא \nב\"ד שלמעלה וע\"י כח הגבורה נגמרים כל הדינין והיא הגומלת לכל הראויים לגמול. \nוכשחטאו ישראל נחלשת כח הגבורה. וזהו שאמר הנביא (ישעיה סג טו) איה קנאתך וגבורתיך. \nולמעלה מהגבורה הזאת יש כח משפיע והיא הבינה [נובעים ממנה כמה כוחות של גבורה] \nונקראים גבורות כדכתיב (תהלים קו יב) מ\"י ימלל גבורות ה', ומי היא הבינה כאשר \nיתבאר. ובהיותם ישראל טובים וזכאים אותם הגבורות נשפעים אל הגבורה ונוקמת נקמת ה' \nואז ישראל מתגברים על אומות העולם ע\"כ בס' האורה. ובס' שערי צדק בענין הגבורות פי' \n"},{"index":4,"he":"כי הבינה נקראת גבורות לפי שגבורותיה מבטלים כח הגבורה כד\"א (ישעיה יד כז) וידו \nהנטויה ומי ישיבנה עכ\"ל. ובגבורה פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים כי הפחד נק' גבור ל' זכר \nוהמלכות גבורה ל' נקבה, כמו שנבאר בערך גדולה ב\"ה. והתפארת מצד הגבורה נק' גבור. \nוכן המלאך גבריא\"ל מצד יניקתו משם נקרא פועל גבורות. ופי' בזהר פ' יתרו (דף פ\"ג) \nוז\"ל מי ימלל כו', מי ימלל, מי ידבר מבעיא לי'. א\"ר חייא כד\"א (דברים כג) וקטפת \nמלילות בידך. גבורות יהו\"ה דסגיאין אינון ומגבורה חד נפקין. ותנא חד גבורה עלאה \nעטרא דעטרין מתעטרא ונפקין מינה נ' תרעין, מנהון ימינא ומנהון שמאלא. וכל חד וחד \nגבורה אקרי וכל חו\"ח מתעטרא בקרדיטי גליפין נהורין. וכלהו אקרין גבורות ה'. אמר ר' \nחייא גבורות ה' חסר כתיב, דהא כלהו בדא כלילן עכ\"ל. ופי' הוקשה לו כי היה ראוי \nשיאמר ידבר שהוא לשון דבור כי ימלל לשון תרגום ואין לו ענין ללשון הקודש. ולזה תירץ \n"},{"index":5,"he":"ר' חייא כי ימלל אינו לשון דבור אלא לשון קבוץ ואסיפה מלשון וקטפת מלילות שהוא ענין \nעימור ואסיפת השבלים. ושיעור הכתוב מי שהוא הבינה כאשר יתבאר בערכו בע\"ה, הוא המאסף \nוכולל לכל הגבורות. וזה רצה באמרו דסגיאין אינון גבורות ומגבורה חד שהוא מ\"י הם \nיוצאים ומתאצלים, וכוונתו בזה כי הבינה ג\"כ נקראת גבורה. ולזה הביא ראייה תנא חד \nגבורה עלאה, שהוא הבינה וקראה עטרא דעטרין לפי שיש גבורה אחרת והיא מדת הגבורה סתם \nוהיא ג\"כ נקראת גבורה עלאה. לפי שיש גבורה תתאה שהיא המלכות לכן קראה עטרא דעטרין \nשהיא הבינה שהיא עטרה על ראש האצילות שהם עטרות על כל. מתעטרא ונפקין כו', פי' \nמתעטרא בסוד כללות הספירות בה כדי שיוכללו בה חמשים שערים שהם ה' ספי' וכל אחת \nכלולה מעשר כדפי' בשער השערים. מנהון ימינא ומנהון שמאלא, כדפי' שם. וכל חד וחד \nגבורה אקרי, כי אחר שהם תולדות הגבורה הגדולה העליונה שהיא הבינה אם לכלם, נקראו על \n"},{"index":6,"he":"שמה גבורות. וכל חד וחד מתעטר בקרדיטי גליפין נהורין, פי' כל גבורה וגבורה מהם יש \nלה כחות תחתיה עד לאין מספר שהיא מתפשטת בהם. וקבוצם יחד כלהו אתקריאו גבורות ה'. \nולכן עליהם נאמר מ\"י שהוא הבינה ימלל ויקבץ גבורות ה' שהיא כוללת אותם. א\"ר חייא \nכו' כלהו בדא כלילן, פי' כי בתוספתא לא הוזכר שהיא עצמה נקראת גבורה, אלא היא נקראת \nמ\"י וכוללת כל הספירות. ור' חייא קאמר כי תיבת גבורות כתיב חסר להורות שכלם נכללים \nבגבורה אחת שהיא ממש הבינה ועליה נכתב גבורת ה' חסר. הנה למדנו מזה ענין הבינה \nנקראת ג\"כ גבורת ה' וחמש גבורות נכללים בה וכל אחת מתפשטת לכמה גבורות. ואין לפרש \nבמאמר הזה כי ימלל לשון מל וכריתה שאין המאמר מתיישב בזה כלל. ומוכרח כדפי': \nגבירה נקראת המלכות כי היא הגבירה. ויש שפחה כד\"א (משלי ל כג) ושפחה כי תירש גבירתה \nוזה מבואר בשער התמורות בע\"ה: \nגבעות בינה ומלכות כל אחד מהם נקרא גבעה וכן מבואר בזהר (וארא דף נ\"ב.). אמנם גבעות \n"},{"index":7,"he":"הם בתולות אחריה רעותיה (תהלים מה טו) וכן מבואר בזהר (תשא דף קפ\"ט ע\"ב) בפסוק \n(ישעיה ב ב) ונשא מגבעות דגבעות הם בתולות אחריה רעותיה והיא למעלה מהם. ובזהר פ' \nויחי (דף רל\"ז ע\"ב) פי' כי גבעות לשון רבים נק' הבינה ומלכות. וזה עיקר פי' גבעות. \nמפני שהם גבעות וגבוהות על מה שלמטה מהם. המלכות גבוה על כל חייליה התחתונים. \nוהבינה היא גבוה על כל הבנין. ומה שפי' שם גבעות שהם בתולות אחריה רעותיה הוכרח \nמפני הענין כי אחר שבית ה' היא המלכות. ואמר ונשא מגבעות א\"א לפרש גבעות כדרכו שהוא \nבינה ומלכות. לכן פי' גבעות בתולות אחריה רעותיה שהם ז' היכלות שלה ולעולם עיקר \nגבעות הם בינה ומלכות. עוד המלכות נקראת גבעת הלבונה בסוד הלבנה כמו שיתבאר בערכה \nבע\"ה: \nגג החופה נקרא כ\"ע ונקרא כן מפני שהוא גבוה על כל האצילות כגג והוא החופף עליו \nכדמיון אפריון וחופה כמו שנבאר בערך חופה: \nגד הוא השכינה ונקרא ג\"ד שהוא מצד הימין וכן פי' בתקונים (תקונא י\"ט דף ל\"ט ע\"ב). \n"},{"index":8,"he":"עוד שם אמאי אתקריאה ג\"ד בגין דאיהי כלילא משבע ספיראן דסלקין לחשבון גד עכ\"ל הנה \nבפי' כי המלכות בהיותה כלולה מז' מצד החסד נקרא ג\"ד. ובזהר פ' ויחי (דף רמ\"ד) פי' \nכי ג\"ד פי' גימ\"ל דלי\"ת. גימ\"ל הוא בינה משקה לדלת, שהיא מלכות שהיא דלה כנודע. \nואפשר שרמז המלה שהג' רומז לג' אבות גדולה גבורה ת\"ת. וד' תחתיהם שהם נצח הוד יסוד \nמלכות כי דרך אלו בא השפע. וטעם שהיא נקראת גד מצד החסד מפני שהבינה נקראת גומלת \nחסד וזהו פי' גימ\"ל. וזהו עוקצה לצד מטה לצד הימין. ובתקונים במ\"א (תקונא כ\"א דף \nנ\"ב ע\"ב) גד איהי ימינא ושמאלא גמו\"ל דלי\"ם עכ\"ל. והיינו כי הימין הוא גמול, בינה \nהגומלת ונטייתה אל הימין. ודלים היא המלכות אתרא דמסכני ונטייתה אל השמאל בסוד \nהעניות: \nגדולה נקרא החסד והטעם נתבאר מן המפרשים וזה לשונם נקרא גדולה מפני כי כל הספירות \nוהכחות כלם מתגדלים מזאת הספירה ואפילו המקטרגים. וזה שאמר הכתוב (תהלים קד) \n"},{"index":9,"he":"הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם. הכפירים הם המקטרגים, שואגים ר\"ל להוציא דבה \nולקטרג על עולם השפל, ואע\"פ שהם נאצלים מצד שמאל הם מבקשים מאל אכלם כי אל מדת חסד \nומבקשים השפעה ולכן נקרא גדולה עכ\"ל ודבריו מבוארים. ובתקונים (תקוני ז\"ח דף קי\"ח.) \nנראה שהחסד נקרא גדול ומלכות מצדו נקרא גדולה וכן גבורה הפחד נקרא גבור והמלכות \nמצדו גבורה כו' וז\"ל שם ומסטרא דתלת אבהן דאתקריאו אל אלקים יהו\"ה דאינון האל הגדול \nהגבור והנורא אתקריאת גדולה גבורה ת\"ת עכ\"ל. והנה פי' כי המלכות נקרא גדולה גבורה \nת\"ת מצד ג' אבות. והאבות עצמם נקראים גדול גבור ונורא ולשון גדולה היא במלכות \nדהיינו גדול ה' ופי' הה' מתלבש בלבוש הגדול שהוא חסד וע\"ד זה נראה בת\"ת שהוא \n[מפואר] והה' נקראת תפארת לשון נקבה ויתבאר בע\"ה בערך תפארת: \nגויה כתבו המפרשים ובפרט ר' משה שהוא ביסוד ורחוק הוא ואמת שהיסוד ברית מילה נקראת \nראש הגויה בלשון המשנה. ובתקונים [יד] פי' כי הת\"ת נקרא גויה וז\"ל ושתים מכסות את \n"},{"index":10,"he":"גוויותיהנה (יחזקאל א יא) דא עמודא דאמצעיתא דאיהו גופא עכ\"ל. והענין מבואר: \nגלגלת הוא כנוי לג' ראשונות בכלל. אמנם בפרטות בגלגלת יש ג' אוירים וג' מוחות. והם \nיו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י. ג' יודי\"ן בכתר. ויו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א ג' אלפין בחכמה. האלפים \nנקבות ואוירים שבהם מתעלמים היודי\"ן שהם טיפי מוחין המתעלמים [טו]. וכמו שמתעלמים \nהטיפים באוירים שבהם כנזכר, כן הכתר מתעלם בחכמה והכל כנוי לראש. אמנם קרקפתא נקרא \nהכתר, כי כמו שהעצם ההוא הוא על המוח ועל הכל, כן הכתר הוא על כל הספירות וכותר \nאותם: \nגלגל כנוי הוא אל השכינה שעל ידה מתגלגלים הנפשות ועיין בר\"מ (פנחס דף רט\"ז ע\"ב): \nגולת הכותרות כבר נודע כי הם על ראש העמודים שעשה שלמה בבית המקדש. וקראם יכין \nובועז והם נגד נצח והוד ועל ראשם גולת הכותרות והם נגד גדולה גבור\"ה זו לימין וזו \nלשמאל ולכן הגדולה נקרא גולת הימינית וגבורה גולת השמאלית. אמנם היסוד נקרא גולת \n"},{"index":11,"he":"הזהב היא המריקה השמן הטוב בראש המנורה. והזהב הטהור מצד הדין. כנדרש בשער פרטי \nהשמות בשם אלדים: \nגוף נקרא הת\"ת. והטעם כי כמו שהגוף ממנו מתפשט הידים והרגלים לד' צדדים. כן הת\"ת יש \nלו שתי זרועות והם גדולה וגבורה זו אל הימין וזו אל השמאל ושתי שוקים נצח והוד, \nוהוא משך הגוף באמצע. וכמו שהגוף נמשך ממנו האבר לבין השוקים כן הת\"ת נמשך ממנו \nהיסוד. וכמו שהגוף יש למעלה ממנו הראש כן הת\"ת למעלה ממנו ג' ראשונות. וכמו שהגוף \nיש לו בטן כן השכינה בטן לת\"ת. וכן פי' הרשב\"י ע\"ה (בתיקונא ח\"י דף ל\"ה.) שכינ' בטן \nוגוף דילה עמודא דאמצעיתא. הכונה אל מציאותה בבית בעלה קודם המיעוט. ובזה יובן מה \nשכתב ר' משה בס' השם כי ת\"ת נקרא גוף השכינה, עם היות שהוא דרך בטעם זה דרך אחרת \nוזה לשונו גוף השכינה דע כי כל הבנין יחד יקרא שכינה וגם המלכות יקרא שכינה ובענין \nהאצילות יחד הת\"ת הוא גוף וג' ראשונות היא הראש וגו' ועם העזר כנגדו הוא אדם שלם \n"},{"index":12,"he":"שנאמר זכר ונקבה בראם וגו' עכ\"ל. ומה שכתבתי נ\"ל עיקר שהם דברי הרשב\"י ע\"ה: \nגזרה שוה פי' בתקונים כי הת\"ת נקרא כן מטעם שהוא גוזר ומחלק בין הקליפות שלא יתחברו \nויזדווגו אלא שיהיו מופרשים. ונק' ג\"כ שוה מפני שהוא משוה בין שני (קצוות) [זרועות] \nשבקדושה בסוד ההכרעה: \nגחלת החכמה נקרא גחלת כאשר היא מתלבשת בסוד הגבורה וכן המלכות נקרא גחלת בקבלתה משם \nלהראות שהם נחלקות באש הגדולה. וכן נקרא החכמה בפ\"ע גחלת וזהו ענין כשלהבת הקשורה \nבגחלת [טז] ופי' כי כמו שהגחלת הוציאה מכחה השלהבת ואינו דבר מחודש בה כי בכחה היתה \nהשלהבת מעיקרא ולא נתוסף בה כי אם הוצאת השלהבת מהעלם אל התגלות. וכן כבר נודע כי \nהיו\"ד האצילה אותיות הו\"ה כנודע. והנה היו\"ד גחלת והוא\"ו שלהבת וה' ראשונה הם ה' \nאורות המאירות בה' גוונים של ה' אחרונה כנודע (מתקונא כ\"א דף מ\"ג ע\"ב) ומבואר בשער \nהגוונים. וכבר בארנו בשער ממטה למעלה כי כמו שהיו\"ד חכמה מלמעלה למטה גחלת ושלהבת, \n"},{"index":13,"he":"כן י' ממטה למעלה גחלת ושלהבת בסוד אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד ו). וצורת א \nיוכיח כדפירשנו בשערים הקודמים: \nגיד הנשה פירש הרשב\"י ע\"ה (בתקונא י\"ט דף ל\"ט ובדנ\"ב ע\"ב) כי גיד הנשה הוא השכינה \nעם הצדיק כי שכינה נקראת ג\"ד כדפירשנו בערכו ועם י' דצדיק אתעביד גי\"ד. וכבר פי' \nלמעל' ענין גד. ואמנם ענין ותקע כף ירך יעקב (בראשית לב כה) אין זה מקומו אלא בשער \nירך יעקב: \nגיהנם כל המפרשים הסכימו כי הוא בגבורה. והטעם פי' ר' משה כי היא מצד המקטרגים מבית \nומחוץ והוא אש לא נופח והוא משל לכח הדין הקשה עכ\"ל ויפה פי' כי כנוי זה לגוון \nהשחור כדפירשנו בשער הגוונים ונקרא ג\"י לשון עומק כי שוחה עמוקה פי זרות (משלי כב \nיד): \nגי חזיון נקרא המלכות וכן פי' בזהר פ' מקץ (דף ר\"ג.) כי הוא מראה שכל הנביאים צופים \nבה ונקראת כן בשעת יניקתה מן החוזים הנביאים נצח והוד. ונקרא ג\"י לשון עומק כאמרם \nז\"ל ירד למרכבה [יז] שהוא עומק הדברים בהסתרתם ולכן המלכות עומק הנבואה: \n"},{"index":14,"he":"גל נעול נקרא השכינה לפי שהיא בתולה ואיש לא ידעה בסוד הצלע מציאותה הנעלם ואז ואיש \nלא ידעה עדיין כדפירשנו בשער המיעוט בפרק י' וכן בארו בתקונים: \nגלגלי המרכבה פי' ר' משה שהם נצח והוד. והענין כי המרכבה עצמה הם פני אריה חסד, פני \nשור גבורה, פני אדם או נשר ת\"ת. פני נשר או אדם מלכות. וגלגלי המרכבה הם נצח והוד. \n(ע' לעיל בע' אופן): \nגלים פי' בזוהר פ' נח (דף ס\"ג.) בפסוק (ישעיה ל י) צהלי קולך כו' בת גלים ברתיה \nדאברהם אבינו הכי אוקמוה בת גלים כד\"א גל נעול. גלים אינון נהרין דמתכנשי ואזלי \nועאלין לגווה ומליין לה כד\"א שלחיך פרדס רמונים. ופי' בת גלים היא המלכות ונקרא בת \nלאברהם אבינו והטעם כי על ידה היא יונקת חוט של חסד המשוך עליה. וזה פי' גלים פי' \nהם הספירות בהתייחדם כלם להשפיע אל המלכות ועל שמה נקראים גלים בהכנסתם שם כי היא \nנקראת גל והם גלים על שמה. וכאשר היא מלאה מהם היא מגלה מציאותם כי היא המלאה מהמים \n"},{"index":15,"he":"והומים גליה. והביא ראייה למה שאמר ועאלין לגווה ומליין לה מפסוק שלחייך פרדס \nרמונים. פי' שלחייך הנהרות השלוחים אליך הם עושים אותך פרדס רמונים שאת מלאה כפרדס \nשל רמונים כאמרם ז\"ל מלאים מצות כרמונים. ונמצא לפ\"ז ששבע הספירות שבע נהרות נקראים \nגלים בהיותם בגל שהיא המלכות. ובפ' ויחי (דרמ\"ט) פי' הרשב\"י ע\"ה שהבינה נקרא גלים \nוז\"ל עלמא דאתי אקרי גלים בגין דכלא קיימא ביה ואתכליל ביה תלי תלים ונפקא מיניה \nלכלא עכ\"ל. והנה פירש כי הבינה נקרא גלים מטעם כי השפע הראוי לכל הספי' כמו הראוי \nלגבורה לגבורה והראוי למלכות למלכות וכן לשאר הספירות הכל עומד שם תלי תלים ומשם \nנשפע לכלם. והנה לפי\"ז שגם כן מפאת שתקרא המלכות גלים תקרא הבינה גלים זה מצד \nהשפעתה וזה מצד קבלתה. ועוד פי' שם פי' אחר שהבינה קרא גלים והגלים הם שבע הספירות \nשהם יוצאים מהבינה ובאים אל המלכות כגלי הים שאינם שקטים לעולם. ולכלהו פירושים בין \n"},{"index":16,"he":"הבינה בין המלכות נקראו גלים על שם הספירות הנקראים גלים כדפירשנו. ובפרשת נח (דף \nס\"ט ע\"ב) פירש כי גלי הים הם כחות אשר במלכות הם שואגים ותובעים לטרוף טרף והם \nהמתגאים בתוקף הדין ועליהם נאמר (תהלים קד) הכפירים שואגים לטרף. ואפשר לומר שהם \nהגלים המתגלים בה מגלים העליונים והכל ענין אחד: \nגמל פירש בזהר פ' פקודי (דף רל\"ו.) וז\"ל סיום דרוגזא קשיא איהו גמל לתתא ודא איהו \nרזא דמותא וכו' ת\"ח האי גמל היינו רזא דכתיב וגמולו ישלם לו דא גמול דאינון חייביא \nכו' והאי איהו גמל דקיימא לאכלא כלא ולשצאה כלא עכ\"ל ע\"ש: \nגמילות חסדים המלכות נק' כן מצד החסד כן מבואר בתקונים (בתקוני ז\"ח דף קי\"ד ע\"ב \nוז\"ל דהא שכינתא מסטרא דחסד אתקריאת גמ\"ח): \nגן נקרא הבינה והמלכות והטעם מבואר כי הבינה היא גן לנטיעות שהיו כקרני חגבים \nכדפירשנו לעיל בשערים הקודמים. ומלכות נקרא גן כי היא גן לנטיעות התחתונות לכל אשר \n"},{"index":17,"he":"יהיה חפץ ורצון המאציל להאציל שם הכל בא אל הגן התחתון. ובזוהר פ' שמות (דף ד') פי' \nוז\"ל דאמר רבי אלעזר מה הגן הזה צריך לעדור לשמור ולהשקות כו' ע\"ש עכ\"ל ופי' ענין \nלשמור כמו על ירושלים הפקדתי שומרים (ישעיה סב ו), וכן איש חרבו על ירכו וכו' (שה\"ש \nג ח). ובתיקונים פירש הרשב\"י ע\"ה שנקראת גן שהיא כלולה מג\"ן סדרים שבתורה שבכתב. \nלהורות כי היא יונקת ומאצלת נטיעות הגן אשר לבעלה כנודע והוא המשקה אותם להגדיל \nנטיעותיה כנודע. עוד יש גנים והם חמש הספירות כי כל אחד מהם מוציא פרי למינהו וכן \nיש להם מעין משקה אותם והוא הגן בינה. ואחר שנעשה מהגן מעין משקה את הגנים. וכן הגן \nהתחתון מלכות מגן נעשה מעין ומשקה את הגנים אשר תחתיה בתולות אחריה רעותיה (תהלים \nמה טו) וכן פירש רבי פנחס בן יאיר בזוהר (פרשת בלק דף ר\"א ע\"ב). וכן בינה ומלכות כל \nאחת מהן נקראת גן עדן. ובזהר פ' תולדות (דף קמ\"א ע\"ב) פי' כי המלכות נקרא גן רו\"ה \n"},{"index":18,"he":"בהיות היסוד בתוכה וממלא אותה ומרוה אותה מים עליונים כמנהגו הטוב. עוד נקראת גינת \nאגוז כי היא גן נזרעת מן האגוז אשר ביסוד: \nגפן נקראת השכינה כי היא גפן פוריה (תהלים קכח ג) והיא גפן ממצרים תסיע (שם פ ט) \nבצאתם מן הגלות. ועליה נאמר הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת (שם שם טו) גפן דהיא זאת \nודאי. והטעם שנקראת גפן כי כמו שהגפן אינה מקבלת הרכבה ממין אחר כן המלכות אינה \nמקבלת אלא מבעלה כ\"פ בזוהר פ' ויחי (דף רל\"ח.). ובה ג' שריגים שהם האשכלות שפירשנו \nבערכם והיא יונקת מן היין המשומר בענביו הם ענבים יפים לחלום שפע הנשפע מן הבינה \nכאשר נבאר בערך יין: \nויש גפן הנקרא סורי גפן נכריה וענביה ענבי ראש אשכלות מרורות למו. והם הקליפות. ויש \nגפן בינונית והיא הגפן והענבים שאינם יפים לחלום שהם מצד הדין: \nגר לפעמים הת\"ת חוץ ממקומו והוא גולה בסבת העונות כנודע. כצפור נודדת מקנה כן איש \nנודד וגו' (משלי כז ח). וכביכול משפיע אל החיצונים ואז נקרא ג\"ר וע\"ז אמר מרע\"ה \n"},{"index":19,"he":"שמדרגתו הת\"ת כי גר הייתי בארץ נכריה (שמות יח ג). ומטעם זה נקרא המתגייר גר כי הוא \nהיה עומד עד עתה במקום הקליפ' בארץ נכריה יונק יין נסיכם השפעת סורי הגפן נכריה \nרחמנא ליצלן. עד הנה הגיע דלות דעתינו בביאור אות גימל. והננו נכנסנו בביאור אות ד' \nבעזרת הבינה השופע בינה על בריותיו: \n \n"}]}
