{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-112","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":112,"title":"פרק אחד עשר:","hebrewTitle":"פרק אחד עשר:","segments":[{"index":1,"he":"פרק אחד עשר: \nכבד הוא הזכר של לילית. כי מסטרא דשמאלא יש זכר ונקבה, כמו שיש בקדושה. וכבר רמזנו \nענין זה בערך יותרת ובערך טחול כי כל אלו האברים הם שמאליים, ובפרט כבד כי הוא \nהשולח המובחר והטוב שבדם לכל האברים וקולט את השמרים ובצדו המרה הלענה אשר מצודים \nוחרמים לבה: \nכבוד המפרשים פירשו כי כל הספירות נקראות כבוד כי כל אחת כבוד למה שלמטה ממנה וקראו \nלחכמה כבוד ראשון לפי שהיא תחלה לאצילות, וכן בינה כבוד עליון וכיוצא בזה. וכל \nהדברים האלה הם בלי טעם. אמנם דעת הרשב\"י ע\"ה כי כבוד נקרא השכינה כאשר תתחבר אל \nדודה ותתמלא פגימתה ותהיה לבנה במילואה אז נקראת כבוד והטעם כי נתן לה בעלה כח הל\"ב \nנתיבות העליונות כי כך עולה כבוד. ובחכמה עיקר הכבוד. ולא בכל יחוד אשר תתייחד תקרא \nכבוד אלא דוקא בהיותה מתקשטת ומתלבנת בהיכל נחמד הנקרא כבוד. וזהו ובהיכלו כלו אומר \nכבוד (תהלים כט) ואז מלא כל הארץ כבודו. ודברים אלו צריכים אריכות גדול ואין ראוי \n"},{"index":2,"he":"להאריך הנה. ובס' רעיא מהימנא (פנחס דף רמ\"ט.) נתבאר ענין זה בארוכה אצל רבי אבא \nפתח כאיל תערוג, קרוב אליו קצת. וקרוב לענין זה פי' בזוהר פרשת בראשית (דף ח'.) \nבפסוק השמים מספרים כבוד אל. וז\"ל בכל יומי שתא אקרי אל והשתא דעאלת לחופה אקרי \nכבוד ואקרי אל עכ\"ל. הנה בפירוש כי מפני כניסתה לחופה נקרא בלשון כבוד ואפשר שאז \nמתקשטת בל\"ב נתיבות העליונות המאירים מצד החכמה כדפירשנו. עוד נקרא הבינה כבוד מטעם \nשהחכמה מעוררת בה נתיבותיה וכן נקרא בית נתיבות. וכבודי הרמז בבינה בסוד ל\"ב נתיבות \nי' עשר אמירן ובהיותה מנהרת בכל זה אז נקראת וכבודי [נט] כדפירשנו. ויש חילוק בין \nכבוד ובין ל\"ב עם היותם שניהם רומזים אל ל\"ב נתיבות. כי כבוד נקרא ל\"ב נתיבות \nעליונות שהם בחכמה ע\"י הבינה, ולב נקרא ל\"ב נתיבות שהם במלכות. וכן פירוש בר\"מ \n(פנחס דף רנ\"ו ע\"ב) ונפרש בערך לב. ונקרא המלכות כבוד בהיותה מקבלת אותם נתיבות \n"},{"index":3,"he":"העליונות בסוד היחוד. ונתבאר בזוהר פ' מקץ (דף קצ\"ז ע\"ב) כי הנתיבות נשפעים במלכות \nעל ידי היסוד בערך בחינתו הנקרא שלום: \nכבוש פירוש בתקונים (בהקדמה דף ח' ע\"ב) כי הת\"ת הוא כבוש עם המלכות בסוד יחודה עמו \nאפילו בגלות מצד החכמה. ומצדה נקרא כבוש: \nכביר הוא אחד מכנוי הגבורה והוא מורה על חזקה. וכאשר נקרא כביר כח, מורה על הגבורה \nהיונקת מכח שהוא הבינה בבחינה שנבאר בערכו: \nכבר המלה זו כוללת ג' ספירות עליונות כ' כתר ב' בינה ר' ראשית חכמה. וטעם ההפוך הזה \nורמזיו וענייניו הארכנו בשער המכריעים בפ\"ה, ופי' כב\"ר עניינו רכ\"ב לעילת העלות \nב\"ה: \nכבשים בר\"מ (פנחס דף רמ\"ח.) פי' הרשב\"י ע\"ה. שבעה כבשים הם כמו שבע שבתות תמימות \n(ויקרא כג טו) שהם כללות שבע ספירות בהיות כל אחת מנהרת בז' ימים שלהן. ונוכל לומר \nשהם כך מצד הבינה ונקראים כבשים שהם כובשות הדין בסוד ימי לבון כי הוא ביעור אלילים \nמן הארץ. ובתיקונים פי' הרשב\"י ע\"ה כי הת\"ת מצד החסד נקרא כבש. ואפשר כי מצדו גם כן \n"},{"index":4,"he":"נקראים כלם כבשים בסוד שהם לבנים: \nכבשן המלכות נקרא כבשן מצד הגבורה המבערת אותה ככבשן ומדלקת אותה בכח הדין. אמנם \nנקרא בלשון כבשן ולא בלשון חשך או תכלת. לפי שהיא כבושה תחת בעלה ודינה כבוש תחת \nהרחמים. והוא מקום אפייה ובשול השפע הנשלח אליה מבעלה אל מזון החיילות כמו שנודע \nשהנקבה מכח החמימות מבשלת הזרע להוליד בדומה. ונמצא לפי זה כי בהיות המלכות יונקת \nדין ואותו דין כבוש תחת בעלה ובכח אותו הדין מבשלת השפע לתחתונים והיא אופה ומבשלת \nאז תקרא כבשן. וכל זה נתבאר (בר\"מ פנחס דף רנ\"ב ע\"ב): \nכד פי' בתקונים (תקונא כ\"א דף מ\"ה ע\"ב) כי היסוד נקרא כד שהיא כ\"ד ספרים דאורייתא \nוכ\"ד אותיות בשכמל\"ו. ושכינה איתקריאת כד\"ה שפירשו כ\"ד ה'. ועל שתיהם נאמר (ישעיה \nנד יב) ושמתי כד כד שמשותיך שהם שתי כדים. ונקראים כדים בהיותם מלאים מי שפע ברכה \nמן הנהר (ע' בהקדמת ת\"ז דף י\"ג ע\"א): \nכה מדת מלכות נקראת כה. ופירוש הרשב\"י עליו השלום בזוהר פרשת לך (דף צ' ע\"ב) בפסוק \n"},{"index":5,"he":"(בראשית טו ה) כה יהיה זרעך מסטרא דגבורה אתקריאת כה וכו'. כנראה שכ\"ה רמז למלכות \nמצד הדין. וכן בפ' נשא (דף קמ\"ה ע\"ב) בפסוק (במדבר ו כג) כה תברכו פי' כי כה נקרא \nהמלכות מצד הדין והביא שם על ענין זה הכרחיות רבים. אמנם בזוהר (ואתחנן דרס\"ט) נמצא \nכי כה יש לצד ימין וכה לצד שמאל. וזה שאמר הכתוב כה תברכו מלשון ברכה מצד אברהם. \nובמקום אחר לדין וזהו נלכה עד כה (בראשית כב ה) והיא בשעת העקידה. ועוד הלא כה דברי \nכאש (ירמיה כג כט) שהוא לצד הגבורה. ופירש עוד (בתקונים) כי אלו שני פעמים כ\"ה \nאותיות דקריאת שמע דבקר וקריאת שמע דערב, אלו נגד בקר דאברהם ואלו נגד ערב דיצחק. \nלכן נראה לנו לומר כי המלכות נקרא כ\"ה מצד כ\"ה שערים שמקבלת ע\"י הימין וכן נקראת כה \nמצד כ\"ה שערים שמקבלת על ידי השמאל. כיצד י' של גדולה וי' שבנצח וחמש של תפארת לצד \nימין הם כ\"ה שערים לימין. וכן כה לשמאל כיצד י' בגבורה וי' בהוד וה' של התפארת שבצד \n"},{"index":6,"he":"השמאל הם כ\"ה בצד שמאל. והמלכות מקבלת אותם על ידי היסוד כי בינה עד הוד אתפשטת כמו \nשהארכנו בשער חמשים שערים. ומתוכו יכנס המעיין אל דברינו אלה. ועם היות שאמרנו שהם \nכ\"ה אל הימין וכ\"ה אל השמאל עם כל זאת לפי שמצד השמאל הם השערים ששם הבינה, כענין \nאמרם ז\"ל הרוצה להעשיר יצפין. ובינה בגבורה עקר גלויה נמצא שאפילו אותם שהם מצד \nהחסד הם בגבורה. ובתקונים (בהקדמה דף י\"א. ותקונא כ\"א דף מ\"ה.) פי' הרשב\"י ע\"ה \nשבינה נקראת כ\"ה, ואינו מן התימה אחר שהיא כלולה כ\"ה וכ\"ה שהם חמשים שערים: \nכהן גדול הוא בחסד ונקרא גדול מטעם שהוא גדול מכל ימי בראשית והוא ראש ונקרא כהן כי \nהכהנים מצד החסד הם כדכתיב (דברים לג) תומיך ואוריך לאיש חסידך מצד חסד. ובר\"מ (נשא \nדף קכ\"א ע\"ב) פירש הרשב\"י ע\"ה כי מיכאל הוא כהן הדיוט. ומן הראוי שכאשר ישמש בראש \nכל ההקף אז יקרא גדול [ס]: \nכובע ישועה יש שפירשו באין סוף ויש שפי' בתפארת ויש שפירשו במלכות. וזה עיקר שהיא \n"},{"index":7,"he":"כובע ועטרה בראש, והיא ישועה מצד הגאולה שהיא בשתוף החסד: \nכוס של ברכה הכוס הזה רמז במלכות אך לא בעצמותה אלא בבחינתה אל צד החיצון ולפיכך \nצריך הדחה ושטיפה לטהר אותה מן הקליפות. והמקום הזה נקרא כסא וכאשר הכסא הזה אינו \nשלם נקרא כ\"ס. אמנם בהיותה נקראת כו\"ס של ברכה רומז ענין גדול ראשונה רומז ענין \nהוא\"ו אשר בה ואיך ישב עליה בעל הכסא כתפארת אדם לשבת על הכסא ע\"כ הוא כוס מלא ברכת \nה'. וקודם ישיבתו שם נטהר הכוס ע\"י הדחה שטיפה כמו שהוא בברכת המזון. ועוד שהיא \nאחוזה בימין סמוכה ותמוכה בחסד וכאשר יהיה לה כל הכבוד הזה אז נקראת כו\"ס של ברכה \nכי כל אלו המעלות יש לכוס של ברכה. ויש כו\"ס ישועות והיא נקראת כן בהיותה אחוזה \nומיוחדת בחמשה ישועות שהם חמשה אצבעות שהם ה' בריחי המשכן שבצד ימין. ולכן כוס של \nברכה ביד ימין כן פי' בזהר פ' בראשית (דף א' ע\"א ובתרומה דף קס\"ט ע\"א): \nכותל פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (משפטים ד\"קטז.) שהרמז בו אל הת\"ת בהיותו מתייחד עם \n"},{"index":8,"he":"המלכות על ידי הצדיק. וזה פי' כ\"ו היא בחשבון שם בן ד' שהרמז בו אל התפארת. ות\"ל \nהוא תל שהכל פונים אליו שהוא המלכות עם הצדיק שע\"י מתייחדים שניהם. ובודאי שנקראת \n[גם] היא כותל בהיות לה כל הכבוד הזה דוקא: \nכיור וכנו פירש הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (בהקדמה דף י\"ב ע\"ב) כי כיור וכנו הם נצח והוד. \nולכן יוכרח שהכיור הוא הנצח, וכנו הוא ההוד שההוד ודאי כן ומושב לנצח. כמו שפירש \nבמ\"א (בתקוני ז\"ח דף קי\"ב.) ממראה מתניו ולמעלה נצח וממראה מתניו ולמטה הוד. \nוהמסתפק אצלנו בענין זה הוא כי כיור וכנו היו נחשת והיה ראוי שיהיה הכיור של כסף \nהמורה על הנצח שעקרו בקו החסד, וכיוצא בזה אנו מסופקים בעמודים יכין ובועז הרמוזים \nאליהם למה היה שניהם נחשת ולא היה יכין שכנגד הנצח של כסף. ואפשר הטעם בכל זה מפני \nכי הרמז אליהם בהיותם נוטים אל הדין, כמו ששניהם כסף בחצוצרות בהיותם נוטים אל \nהחסד. אלא דקשיא כי כיור היה בו מים שנראה בחסד. אם לא שנאמר שהמים האלה היו מצד מי \n"},{"index":9,"he":"גשמים היורדים בגבורה. ולכן היו נפסלים בלינה [סא] מפני שהיה שולט בהם הדין החזק: \nכח בפירוש מלה זו הארכנו בשער פרטי השמות בענין כ\"ח אותיות והעונה אמן בכל כוחו. \nאמנם כלל העולה משם כי כח היא בבינה בהצטרפות חכמה כ\"ח מ\"ה. ור' משה קרא לתפארת כח \nאדני ופירש הטעם כי הוא הנותן כח להמלכות. ואם כדבריו צריכין אנו לומר שנותן לה כח \nהבינה בדווקא ואז נקרא כח אדנ\"י. ובזוהר פ' שלח (דף קס\"א ע\"ב) פי' כי השפע הנשפע \nלמלכות מלמעלה על ידי המדרגות מכתר אל חכמה ומחכמה אל הבינה ומהם אל המלכות אז נקרא \nכח אדנ\"י וכו' ע\"כ עיקר דבריו. ור' משה פירש כי הנצח נקרא כח החסד מפני שהוא ענף \nממנו. ונקרא ההוד כח הגבורה ג\"כ מן הטעם הזה. ואמר שנקרא הנצח כח מגדל לפי שהוא \nמגדל הנפש הצומחת בכח חסד ורחמים. ונקרא ההוד כח מחליש לפי שהוא מחליש כח הנפש \nהצומחת בכח הגבורה. וקרא עוד לנצח כח עצם הגוף ולהוד כח בשר. ואפשר מפני [שהבשר] \n"},{"index":10,"he":"אדום בא מכח הוד, ועצם שהוא לבן בא מכח נצח. וקרא ליסוד כח גיד והטעם כי הוא הגיד \nהעליון להוליד בדומה וקראו כח להמשיך הדבר ותמורתו והטעם כי מקבל התמורות וההפוכים \nמימין ומשמאל היורדים בו דרך הצנורות חובה וזכות ע\"כ. ויש מכנים לכל הספירות בלשון \nכחות ואין להאריך: \nכי כל. פי' ביסוד וכן פי' הרשב\"י ע\"ה (בר\"מ פינחס דף רכ\"ז.) בפסוק (דה\"א כט) כי כל \nבשמים ובארץ ואמר שהוא יסוד. ולזה כיון יונתן שאמר דאחיד בשמיא ובארעא, והכונה שהוא \nמייחד הת\"ת והמלכות: \nכל כלה כל פירש הרשב\"י עליו השלום (בר\"מ פנחס דף רכ\"א: \nותז\"ח דף קי\"א.) כי יסוד נקרא כל מסטרא דאימא עילאה שבה חמשים שערים וכאשר יונק \nממנה ונכלל בחמשים שערים כמנין כל אז נקרא כל. וכאשר המלכות מקבלת החמשים מצד היסוד \nאז נקראת כלה. פירוש בהיותה מקבלת שבע ברכות ואז נקראת כלה. וכן נתבאר בזהר פ' \nתרומה (דף קסט.) וז\"ל. בכל חופה איצטריך תקוני שפירא לחופאה לחופה ליקרא דכלה סתם \n"},{"index":11,"he":"דהא דא כגונא דדא קיימא כו' כגוונא עילאה. אינון שבע ברכאן ירתא כלה מרוחא עילאה \nאתר דכל ברכאן נגדין מתמן עכ\"ל. וכוונתו מבוארת כי צריך לתקן החופה בכל מיני יופי \nוהטעם מפני כבוד השכינה אשר שם. ואמר כי כשם שהכלה לא נקראת כלה אלא כשמקבלת ז' \nברכות כן מלכות אינה כלה אלא כשמקבלת ז' ברכות. ופי' כי ז' ברכות היא מקבלת מהבינה \nשהיא רוחא עילאה אתר דכל ברכאן נגדין מתמן והיא הבינה כי משם השפעת כל הברכות \nכנודע. והפירוש הזה מוכרח ממקומו שם. ושם פירש כי ברכת היין הוא ברכה שמקבלת \nמהבינה. ובזה נתבאר יותר אמרו כלה כל ה' שהוא נ' שערים. כי ידוע כי כל הוא יסוד \nכדפירשנו והה' הוא סוד המלכות והכל הוא סוד חמשים שערים שהם חמשה ספירות כדפירשנו \nבשער חמשים שערים. הרי ששה ספי' וברכת היין ששם עיקר רמז הה' הרי ז'. נמצא בזה דברי \nהזוהר ודברי התיקונים (והר\"מ) צדקו יחדיו. וכלה רומזת הכל כדפירשנו. כי כל הוא \n"},{"index":12,"he":"היסוד שעל ידו המלכות תקבל מהבינה כנודע. וכל הוא חמשים שערים שהם חמש ספירות. \nוהחמשים עצמם רמיזתם בבינה הרי שש והה\"א רמז אל המלכות המקבלת אותם. ובזוהר (שמות \nדף ב') פירש כלה שלימתא כהאי סיהרא דאשתלימת מן שמשא בכל נהורא ונציצו ע\"כ. וקרוב \nלמה שפירשנו שלא נקראת כלה אלא בהיותה שלימה בכל מיני שלימות מקבלת אותם מן היסוד \nולא שהם של היסוד אלא העקר מן השמש בעלה ודאי ועל ידו עקר הקבלה מהבינה וזהו לשון \nכלה רצה לומר שלימה. ובפ' בא (דמ\"ג ע\"ב) פי' הרשב\"י ע\"ה וז\"ל כל, רזא דחסד בכל \nדוכתי בין לעילא בין לתתא. נראה משם כי כל מקום שנכנה שם כל, הכונה מצד החסד. וזהו \n(אמרם ז\"ל ב\"ב דף ט\"ז ע\"ב) בת היתה לאברהם אבינו ובכל שמה. והכונה שנקראת כל מצד \nהחסד ומצדו ודאי נכללים חמשים שערים. ובתיקונים פירש כי בהיות צדיק כלול משלשה אבות \nנקרא בכל מכל כל שהם שלשה אבות על ידי צדיק. ועל כל זה כל לשון כל הוא על ידי חסד. \n"},{"index":13,"he":"וכן הכריח הרשב\"י ע\"ה (בתקונא מ\"ז דפ\"א). עוד שהיסוד נקרא ויכלו שעולה ע\"ב ולהאריך \nיותר אין ראוי: \nכליות הם נצח והוד. ונראה לי כי על מציאותם הנעלם המייעצים, נקראים כליות. וכן אמרו \nז\"ל (ברכות ס\"א) כליות יועצות ואין ספק שהם נקראים כן בסוד קבלתם מן החכמה על ידי \nהבינה. וכן נאמר (איוב ל\"ח) מי שת בטוחות חכמה. פירוש מ\"י שהיא הבינה היא מושכת \nומשפעת מהחכמה אל הטוחות שהם הכליות ומטעם זה נקראים כליות לשון כל לפי שהם מצד \nהבינה כדפירשנו. ומן הראוי שיקראו כלות והוסיפו יו\"ד ונקראו כליות להורות שהם \nמקבלים ע\"י הבינה מחכמה כדפי'. ויש חילוק בין טוחות לכליות כי טוחות נגזר מלשון טח \nלשון הסתר והעלם בעוד שמקבלים, אבל כליות הוא אחר השפעתם. וכן דקדקנו מעצמנו שאין \nלכל הנדרש בכנוי זה גלוי מן המפרשים ולא מזולתם: \nכנור הוא המלכות והיא בת עשרה נימין לפי שהיא כלולה מעשר. ורוח צפונית המנשב בה הוא \n"},{"index":14,"he":"התעוררות הגבורה אשר משם בא אליה בסוד צפונית גבורה. מערבי\"ת מלכות כדפירשנו בשער \nמהות והנהגה בסוד החבוק והיא מנגנת מאליה על ידי השפע הבא מן הצפון. והנגון והשיר \nמן השמאל כן פי' בזוהר. ושמענו בזה [סב] נוטריקון כ\"ו נ\"ר והכונה חבור ת\"ת שהוא כ\"ו \nבחשבון שם בן ד' ונ\"ר היא מלכות כדכתיב (משלי ו כג) כי נר מצוה והכוונה על הזווג: \nכנסת ישראל שכינה מלכות נקראת כנסת ישראל. והטעם פי' בזוהר (בלק דף קצ\"ז.) ב' \nפירושים במ\"א. הפי' הא' הוא לשון קבוץ שהכונה אסיפת עם ונקרא כן מפני שהיא מאספת כל \nהמחנות העליונות בתוכה. הפירוש הב' כנסת לפי שהשפע כנוס לתוכה ואינה נותנת אלא מעט \nמעט והטעם לפי שמרוב יופיה כלם אדוקים אליה ולמיעוט הזכיות אשר למטה אינה משפעת אלא \nמעט מעט וכלו כנוס בתוכה: \nכנפים פי' הרשב\"י ע\"ה במקומות רבים כי ארבע כנפים הם שם אדנ\"י וארבעה פנים שם \nידו\"ד. והכונה כי כמו שהכנפים הם לכסות הפנים כן שם אדנ\"י מכסה ומסתיר לשם בן ד' \n"},{"index":15,"he":"כנודע. ויקרא זה פן וזה כנף בשעת החבור לרמוז אל כניסת זה בתוך זה כזה יאהדונה\"י. \nומטעם זה כנפי העין הם נצח והוד מפני שהעין היא ענין ג' אבות חג\"ת. ומלכות רגל ד' \nלמרכבה למעלה במקומם. ונקרא נצח והוד כנפי העין מפני שהם מסככים ומכסים בעד הספי' \nהנזכר: \nכסא יש כסא דין וכסא רחמים. המלכות נקרא כסא דין, והתפארת כסא רחמים. והטעם כי הם \nהולכים זה לימין וזה לשמאל. אמנם לפעמים תמצא הבינה נקרא כסא רחמים והטעם כי הוא גם \nכן כסא לרחמים עליונים. ותפארת נקרא כסא הכבוד ונקרא כן כשהוא כסא לכבוד שהם ל\"ב \nנתיבות וכשנשפעים הל\"ב בו אז נקרא כסא הכבוד. ויש שפי' כי השכינה נקרא כסא כבוד, \nלפי שהיא כסא לתפארת שנקרא ה'. ובכל מקום שנמצא כסא הוא רומז לכסא או ליושב על \nהכסא, כל אחד לפי מקומו הראוי לו. אמנם שסתם כסא הוא במלכות, ולא במלכות אלא במקום \nכסאה הנקרא עולם הבריאה כסא הכבוד בסוד המרכבה כדפי' בשער אבי\"ע: \n"},{"index":16,"he":"כסה היא השכינה כשהיא עולה אל הכתר שהוא מכוסה. כי כשהיא עולה למקום המכוסה שהוא \nהכתר דאתמר בי' במכוסה ממך אל תחקור נקראת היא כסה שמתכסה שם (ע' תקונא נ\"ה דף \nפ\"ו.): \nכסף הוא מצד הגדולה וכן הכסף לבן בסוד הרחמים. ואמר בר\"מ (תצא דף רע\"ז.) כי בינה \nמצד הגדולה נקרא חמשים כסף כי הם חמשים בסוד נ' שערים וכסף בסוד הגאולה ע\"ש: \nכף זכות וכף חובה כף זכות היא חסד, כף חובה גבורה. והטעם כי זו מלמדת זכות ומרחמת \nעל הבריות, וזו כף חובה לדון כל העולם. ור' משה אמר כי הכף הוא החסד והזכות ת\"ת: \nכפורים פירש רבי משה שהיא הבינה ונקראת כן מפני שמלבנת עוונותן של ישראל עכ\"ל. וכן \nביוה\"כ אסור ברחיצה וסיכה ואכילה ושתיה ונעילת סנדל ותשמיש המטה. ה' עינוים כנגד ה' \nעלאה ועל זה אמרו העה\"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה כו'. ואולם אפשר כפורים לשון רבים \nשהם ה' עלאה משפעת ומאירה לה' תתאה. וכן פי' בזהר פ' אמור (דף ק\"ב): \n"},{"index":17,"he":"כפורת הוא היסוד והוא עומד על הארון שהוא מלכות וכן פי' בתקונים ואפשר שיקרא כן \nדוקא כשהוא על המלכות וחופה עליה כענין בן פורת יוסף (בראשית מט) הנדרש בזהר (וישלח \nדף קע\"ה ע\"א): \nכפות תמרים נקרא צדיק בהיותו אוחז בשמים ובארץ. וזהו ל' כפות שפי' כפות ל' מקושר \nאוחז למעלה ואוחז למטה. כמה דאת אמר כי כל בשמים ובארץ ומתרג' דאחיד בשמיא ובארעא \nכן ביארו בזהר פרשת ויקרא (דף כ\"ד ע\"א): \nכרובים הלשון הזה משמש אל מקומות רבים. ראשונה והיא כפשוטה הם רומזים אל שני כרובים \nאשר תחת המלכות, ואפשר שהם מטטרון וסנדלפון. זהו כרובים כפשוטן. ואמנם באצילות על \nהרוב נקראים נצח והוד [כרובים] (ע' ר\"מ פנחס רל\"ו א') והם על הכפורת שהוא יסוד \nכדפי'. והם זהב מצד הגבורה כנודע. ויש שפי' כרובים בתפארת ומלכות ויש שפי' בגדולה \nוגבורה על דרך מקרה. ולעתים מתייחסים כרובים חכמה ובינה (בתקונא ע' דקל\"א ע\"ב). \nובתקונים (בתקוני ז\"ח דף קי\"ב ע\"ב) מצאנו דבר שבו יתיישב הכל וז\"ל ועמודא דאמצעיתא \n"},{"index":18,"he":"ושכינתא עלייהו אתמר והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה מאן גדפין דלהון לעילא ימינא \nושמאלא. סוככים בכנפיהם תרי סמכי קשוט. על הכפורת דא צדיק דצריך לכסאה ליה. ופניהם \nאיש אל אחיו אינון חו\"ב דאינון אנפין דכרובים. ולמאן הוו פרשי גדפייהו ומסתכלין איש \nאל אחיו לההוא דעאל בכתרא עלאה דאיהו מכוסה וכו' עכ\"ל. והנה בפי' כי עיקר הכרובים \nהם תפארת ומלכות. וכנפיהם הפורשים למעלה הם גדולה וגבורה. וצד הכנפים שהם סוככים \nבכנפיהם על הכפורת הם נצח והוד. ופניהם הם חכמה ובינה. ואחר שכל המדות האלו כלולים \nבכרובים א\"כ כבר נתייחס שם הכרובים עליהם בריחוק. והעיקר הוא תפארת ומלכות שהם ממש \nעצם הכרובים. ואומרו דא צדיק דצריך לכסאה ליה, פי' הכנפים הם צריכים לכסות הצדיק \nמפני שהוא הברית העליון ומדרכו להיות נעלם כדרך העולם כי הוא מקום מוצנע. וטעם \nהכסוי למעלה כדי שלא יתעוררו החצונים ליינק מצנור השמאלי שבו כדפירשנו בשער \n"},{"index":19,"he":"הצנורות. ואמרו לההוא דעאל כו' הוא הכרח גדול לשאין הא\"ס הוא הכתר, כדפירשנו שם: \nכרם הוא המלכות וקרא צווח (ישעי' ה') כי כרם ה' צבאות בית ישראל. ובית ישראל היא \nהמלכות כנודע. ואפשר שנקראת כן בהיות הרמז אל השפע הזרוע לצדיק שורות שורות ככרם \nכדפירשנו בשער מהות והנהגה: \nכריעה פירש רבי משה כי היא בנצח והוד. ובס' הזהר (פנחס דף רכ\"ט.) פי' הרשב\"י ע\"ה כי \nהכריעה היא בצדיק וזהו כל הכורע כורע בברוך שהוא צדיק וכל הזוקף זוקף בשם שהוא \nהתפארת: \nכתב כבר הארכנו בענין הכתיבה בערך חותם: \nכתובים סתם, במלכות כי נודע כל הכתובים ברוח הקדש נאמרו והוא למטה מן הנביאים \nהידועים. ושניהם למטה מן התורה הידועה. ואולם מלת כתובים בפרט יורה על חסד וגבורה \nשהם הכתובים והיינו מלכות מגלה אותם וכן פי' בתקונים (תקונא כ\"א דף מ\"ז ע\"ב וז\"ל \nוממלכות כתובים ואינון חו\"ג). כתית פי' הרשב\"י ע\"ה בתקונים כי מציאות היסוד המתייחד \n"},{"index":20,"he":"עם המלכות בסוד יחוד הזכר עם הנקבה ע\"י האבר הקדוש המתעלם בה נקרא כתית היינו ו' \nזעירא שבמציאות ה'. והיינו שפי' בר\"מ (פנחס דף רמ\"ז) ענין כתית דכתיש כתישין שבסוד \nהנענוע הזרע נעקר ממקומו ונשפע וזהו ענין שמן כתית כי הזרע והשמן הכל ענין אחד. \nולכל זה מבשרי אחזה אלוה (איוב יט כו): \nכתלי החופה בארנו ענין החופה בערכו ושם נתבארו כתלים שהם רומזים אל החכמה ואל היותר \nיעו\"ש: \nכתנות עור פי' הרשב\"י ע\"ה בתקונים (תקונא נ\"ט דף צ' ע\"א): \nכתף יש כתף ימין ויש כתף שמאל והם ב' ההי\"ן עליונה בימין ותחתונה בשמאל ושניהם \nמציאותם בשני זרועות ימין ושמאל. וידוע כי בינה אל הימין ומלכות אל השמאל כן ביארו \nבתקונים (תקונא י\"ט דף ל\"ט ע\"ב): \nכתר טעמים רבים פי' בשם זה. יש שפי' מלשון המתנה כמו כתר לי זעיר (איוב ל\"ו. וע' \nתקונא ע' דף ק\"ל.). והכונה אל תחשוב במקום הזה כלל, אמנם המתן עד שיתפשט ואז תוכל \nלהבין, כן פי' הגאונים. ויש שפי' כתר כמשמעו, והטעם כמו שהכתר ראש לכל לבושי הגוף \n"},{"index":21,"he":"כן מדה זו ראש לכל האצילות. ויש שפי' כתר מלשון מכתיר שהוא לשון סבוב שמסבב לכל \nהאצילות בתוכו כדפי' בשער סדר עמידתן. ונקרא כן לרמוז אל תר\"ך עמודי אור המאירים \nממנו ובעצמותו והם כחות נעלמות השופעים האור הנעלם אל הנאצלים התחתונים. אמנם ראוי \nלדעת כי כתר הוא לשון נקביות לרמוז אל צד המקבל ממנו בעצמו בסוד [אור] החוזר כאשר \nהארכנו בשער ממטה למעלה בפ\"ה ע\"ש. ורמז לזה מצאנו בר\"מ (פנחס דף רנ\"ו ע\"ב) ז\"ל וכתר \nאתקרי מסטרא דאמא עלאה עכ\"ל. ומבואר הוא כי מצד הבינה נקבה אקרי כתר. ודקדק באמרו \nאמא ולא בינה לרמוז אל הנקבה ממש. ועוד פי' בזהר (חדש) פ' יתרו (דף מ\"ט) במלת אנכי \nוז\"ל ובכל אתר כי דא איהי נוקבא דאקרי כתר כו' (ע\"ש) עכ\"ל [סג] והענין כי הכתר עצמו \nכשהוא נקרא כתר מורה על צד המקבל שבו והיא נקבה בערך צד המשפיע כי קצתו מקבל מקצתו \nכמו שפי' בשער הנזכר. ובתקונים [סד] פי' כי המלכות נקרא כתר והיא כתר תורה וכתר \n"},{"index":22,"he":"כהונה וכתר מלכות בהיות' על ג' אבות בסוד אשת חיל עטרת בעלה (משלי יב ד) שביארנו \nבשער המציאיות. וסוד העטרה היא י' ובבאה מאת המלך אביה נחלקה לג' יודין על ג' אבות \nג' ווי\"ן ג' כתרים ג' זיינין בסוד הש. עד הנה הגיע כחנו החלש בעזר האלהי השופע \nעלינו בביאור אות הכ\"ף. ואנו נכנסים בביאור הלמ\"ד בס\"ד: \n \n"}]}
