{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-116","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":116,"title":"קטע 116","hebrewTitle":"קטע 116","segments":[{"index":1,"he":"במציאות הה\"א המיוחדת עם הה\"א העליונה להיותה כפול'. ונ\"ל כי גם הבינה תקרא מכפלה \nכי גם היא כפולה כי הכל א': \nמכריע ראשון ושני. קראו כן המפרשים לת\"ת וצדיק. וכבר הארכנו בזה כל הצורך בשער \nהמכריעים: \nמכתם פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (פנחס דף רכ\"ג ע\"ב) כי מלה זו נחלקת לשנים מ\"ך ת\"ם מך הוא \nצדיק וכן נק' עני. ותם הוא הת\"ת ובהיות' מיוחדים נקראים מכתם. וגוף ברית חשבינן חד: \n\n"},{"index":2,"he":"מלא בפסוק לה' הארץ ומלואה פי' בזוהר פ' נח (דף ס\"ז) השכינה שהיא ארץ עליונה. \nוהמלוי שלה הם נשמות של הצדיקים. ובכל מקום מלוי השכינה הוא השפע והאור העליון הבא \nמן ת\"ת אל המלכות והם הם נשמות הצדיקים: \nמלאך המלכות נקראת מלאך בהיותה עושה שתי שליחות ומפני כך נקרא' מלאך פי' שהיא עושה \nשליחות' ע\"י מטטרון או סנדלפון. ולפעמים תקרא בשם לווי מלאך ה' והטעם בהיות' עושה \nשליחות בעלה בפרטות. וזהו ה' בעלה ת\"ת. או ירצה כאשר בעלה ג\"כ עמה בסיוע ההוא והכל \nא'. ונקראת מלאך הגואל בהיות שליחותה לגאול מצרה. ולכן קראה יעקב המלאך הגואל מפני \nשמעולם גאל אותו מכל צרה. ונקראת מלאך הברית בהיותה משכרת על הברית או בהיותה חרב \nנוקמ' נקם ברית ונקראת מלאך פניו בהיות' משמשת את פני המשלח כי לפעמים יהי' שליחותה \nבהסתר פנים עליונים ופעמים בהיותה מאיר את פניה הפנים העליונים המאירים. ולפעמים \nנקראת מלאך האלהים בהיותה משגחת לדין. וזהו ביציאת מצרים ויסע מלאך האלהים. מפני \n"},{"index":3,"he":"שהיתה פעולתה האבד למצריים בכח הדין. ולא תקרא מלאך בעת הפעולה [אלא מקודם שפועלת \nכדאיתא בזוהר בלק (דף קפ\"ז ע\"א) וז\"ל אלא כד איהי שליחא] מלעילא וקבילת זהרא מגו \nאספקלריא דלעילא דכדין מברכין לה אבא ואימא להאי אמרי לה ברתי זילי נטורי ביתיך \nפקידי לביתך הכי עבידי לביתך הכי זילי וזני לון. זילי דההוא עלמא דלתתא מחכאן לך \nבני ביתך מחכאן מזונא ממך הא לך כל מה דתצטרכי למיהב לון כדין איהי מלאך ואי תימא \nוהא בכמה דוכתין אקרי מלאך ולא אתי למיזן עלמין. ועוד דבשמא דא לא זן עלמין אלא \nבשמא דיי' הכי הוא ודאי כד שליח מגו אבא ואימא אקרי מלאך וכיון דשארי על דוכתיה על \nתרין כרובי' ה' שמיה עכ\"ל והנה מבואר שאינה נקרא בשם מלאך אלא בעת בואה קודם התחלת \nהפעולה דהיינו ישיבתה על הכרובים לפעול: \nמלאכה פי' בזוהר פ' וישלח (דף קע\"ב.) כי המלכות נקראת מלאכה מפני שעל ידה נעשה כל \nמלאכת העולם הזה ונקראת כן בבחינתה הפועלת בעולם. וכן פי' בתיקונים (בהקדמה דף \n"},{"index":4,"he":"מ\"ב.) בפסוק ואמלא אותו וגו' ובכל מלאכה דא ה' עכ\"ל: \nופי' עוד (שם דף י\"ג.) שהיא נקראת מלאכה מלשון ותכל כל עבודת משכן וגו' שהיא לשון \nשלימות [פא]. וכן ע\"י המלכות כל העליונים שלימים כי היא המשלמת הבנין. וה' המשלמת \nהיא ה' רביעית לאותיות יהו\"ה הוא שלימות הכל: \nמלוכה פי' בזהר פ' ויקרא (דף ז' ע\"ב) וז\"ל והיתה לה' המלוכה מאי מלוכ' דא כ\"י דמלכא \nבה אתקשר עכ\"ל ומבואר כי השכינה נקרא מלוכה בהיותה מתייחדת במלך שהוא הת\"ת כמבואר: \nמלון היא השכינה וכן ביאר הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (בהקדמה דף א' ע\"ב) ונקראת כן מפני \nשהיא מלון ואכסניא להקב\"ה ת\"ת. ונקראת כן בעת שאינה מתייחדת עמו בעצמות אלא אכסניא \nוהיינו מלון לינה א'. ובמ\"א (בתקוני ז\"ח דף קי\"ח ע\"א) פי' כי היא נקראת מלון אורחים \nבסוד היסוד האורח המתאכסן אצלה ע\"ש: \nמלח כפי הנראה מתוך דברי הזוהר בפי' ויחי (דף רמ\"א ע\"ב) כי מלח הוא יסוד כי הוא \nהנותן טעם בתבשיל ואם לא מפני שפעו ומלחו אין אדם יכול לעמוד מפני מרירות הדין \n"},{"index":5,"he":"שבמלכות ועל שמו נקרא המלכות ים המלח שיונק' מברית [מלח כדפי' בערך ים המלח]: \nמלך בשם זה רבו הפי'. ומתוך דברי הרשב\"י ע\"ה ברוב המקומות נראה כי מלך סתם הוא \nהת\"ת. אמנם לא יקרא מלך אלא בעמדו על המלכות וכן ביאר הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (תצא דף \nרע\"ו) וז\"ל לאו אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל. קב\"ה כד איהו לבר \nמאתריה לאו איהו מלך וכד אתחזר לאתריה והי' ה' למלך וגו' והכי ישראל אתמר בהון כל \nישראל בני מלכים. כגוונא דאבא אינון בנוי לאו אינון בני מלכים עד דיתובון לארעא \nדישראל עכ\"ל הרי מבואר שלא נקרא מלך אלא בהיותו על המלכות. וזהו דווקא במדת מלך \nסתם. אמנם כאשר יתלווה אליו מלה אחרת אז יהי' באופן אחר לפי הלווי. וכן ביאר הרשב\"י \nע\"ה במ\"א בר\"מ (בהר דף ק\"ט.) וז\"ל ובכל אתר המלך סתם דא קב\"ה. ופי' הת\"ת כדמוכח \nהתם. ובזוהר פרשת תרומה (דף קכ\"ז ע\"ב) בפסו' אפריון עשה לו המלך שלמה וגו' פי' כי \n"},{"index":6,"he":"מלך סתם היא המלכות שהוא מלך המשיח כמו שנבאר בודאי פליגא על דא. אם לא שנאמר כי \nכמו שהוא נק' מלך סתם כן היא על שמו נקרא מלך סתם וזה דוחק. ויש מל\"ך שלמ\"ה ובו ג' \nפרושים אחת בת\"ת ונק' מלך שהשלום שהוא יסוד הוא שלו כנודע כן פי' בפרשת תרומה שם. \nועוד פי' בשיר השירים כי מלך שלמה הוא בבינה שהשלום שהוא הת\"ת הוא שלו כנודע. ובסבא \n(דמשפטים דף ק.) פי' כי מלך שלמה הוא חכמה והשלום שהוא הת\"ת הוא שלו בסוד שנק' בן \nישי בן י\"ש י' שהיא חכמה כדפירשנו בערכו וע' פנים לתורה. ולכולהו פי' לא תקרא מלך \nשלמה אלא בסוד השפעתה בשלימות ובהיות הת\"ת או היסוד עמה תתייחס בשם שלמה שהוא \nההכרעה כמבואר בערך שלמים. ויש המלך הגדול והוא הבינה כשמשפיע בחסד. ולפעמים תקרא \nהבינה המלך הקדוש. ופי' רבי משה שנקרא כן מצד הת\"ת שנקרא קדוש. ואפשר שנקרא קדוש \nמצד הגבורה כי גם מצדה הקדושה כמו שנבאר בערכו וכמו שבארנו בערך יב\"ק. וכן הענין \n"},{"index":7,"he":"הזה בסוד הדין הוא נקרא המלך הקדוש וכבר אפשר שיקרא הת\"ת מלך הקדוש ומלך טהור. א' \nמצד הגדולה וא' מצד הגבורה שמצדה הקדושה והטהרה כמו שבארנו בערך טהרה. ומלך גדול \nמצד הגדול'. וכדי שנוכל להבחין אימת יהי' המלך בת\"ת או בבינה והיה כאשר בראש המלה \nובראש השם תתלווה ה' הידיעה כמו המלך הקדוש המלך המשפט כי שניהם בבינה בהיותם שוכנת \nבת\"ת. אז ה' הידיעה עד נאמן שהכנוי הזה בבינה כדפי' בערך ה'. אבל בלא ה' אז יהי' \nבת\"ת וזה הכלל נראה אצלינו עיקר. עוד נשפוט הלווי לפי עניינו בפני עצמו. ומלת מלך \nלפי שפיטתו בה' הידיעה בא' משני מקומות הנזכר [פב] (ובזוהר פרשת ויצא (דף קנ\"א) כי \nהבינה נקראת אלף רבתי והבינה קרית מלך רב הכריח כפי' הראשון. ואפשר שיקרא כן מצד \nהחכמה ששם ענין רבות, כי הגדולה גדול בחכמה ר\"ב. ואפשר מצד הגדולה). ובתיקונים \n(בתקוני ז\"ח דף קכ\"ז) החכמה נקרא מלך רב והבינה קרית מלך רב הכריע כפירוש הראשון \n"},{"index":8,"he":"בענין רב. עוד מלך העולם ורמז זה בבינה ודאי. והטעם כי הוא מלך העולם שהוא רמז אל \nההקף ואין זה מתייחס אלא בבינה, ובהיותה מלך על כל העולם שהוא רמז אל ששת ימי \nבראשית שאז משפעת בהם כמו שהמלך זן ומפרנס לכל עבדיו. ור' משה פי' בתפארת ואינון \nמתיישב והוא הפך דעת הזהר. עוד יש מלך מלכי המלכים ורבי משה פי' מלך בינה. מלכי שהם \nג' אבות שהם מלכי על המלכים שהם ג' ענפים הנמשכים מהם זו היא כוונתו בקיצור. והיותר \nמתיישב אצלינו. כי מלך הוא כ\"ע והוא מלך המולך על מלכי שהם שני מלכים חכמה ובינ' \nשהם מלכים המולכים על שבע' מלכים שהם שבע' ימי הבנין. ונמצא בג' מלות אלה כלול כל \nהעשר. ולפי דרכנו בחיבור הזה בהזכירנו א\"ס אנו אומרים אח\"כ מלך מלכי המלכים, ליחדו \nבעשר ספירותיו ולהמליכו בהם. עוד יש מלך נורא הוא התפארת והוא עצמו נקרא נורא כמו \nשיתבאר בערכו. עוד יש מלך שלם והיא הבינה כ\"פ בזוהר פרשת לך (דף פ\"ז ע\"א) ואפשר \n"},{"index":9,"he":"שנקראת כן בעת שהיא שולטת על התפארת שהוא השלם. עוד פי' שם כי המלכות נקראת מלך שלם \nבהיותה מתיחדת עם התפארת שאז היא שלימה. עוד פי' בזוהר פרשת ויחי (דף רל\"ח.) כי \nהמלכות בערך בחינת' שאין לה אלא מה שמקבלת מהת\"ת נקראת היא מלך המשיח. ואפשר לפרש \nמלך שאין לה אלא משיחת השמן העליון: \nמלכות המדה העשירית נקראת המלכות. והטעם כי היא מלכותו של מלך. ושם מלכות כולל כל \nפמליא של מעלה. כי כמה פנים לפנים הנוראים. וכמה אחוריים לאחוריים דלאו נראין \nובהיות הכל כלול נקרא מלכות. כי שם זה כולל כל המלכות קטנים וגדולים. אמנם בהיות \nהמד' הזאת ובתולות אחריה רעותי' מתייחדות במלך התפארת. אז נק' מלכות שמים ושמים הוא \nהת\"ת כמבואר בערכו. ובהיותה נכללת ביחוד בעלה עם כל מה שלמעל' אז נקראת מלכות שמים \nשלימ' המור' על שלימות' ולא על פרצות'. שהיא מצה שלימ' לא פרוס'. ולפעמים נק' מלכות \nבית דוד. והטעם כי כל מלכות בית דוד תלוים בה וכן יש לה כ\"ח עתים כמנין מלכי בית \n"},{"index":10,"he":"דוד. וכמו שיש מלכות שמים כן יש מל' זדון הרשע' שתעקר ב\"ב וזהו היא לילית הרשע' \nופמליא שלה כמו שנבאר בשער התמורות ושער היכלי התמורות: \nמלכי צדק בארו בזוהר (בלק דף קצ\"ג ע\"ב) שהיא המלכות וז\"ל אתה כהן לעולם כו' מאן על \nדברתי מלכי צדק, אלא כהן עלאה דא איהו דקיימא על דבר בגין דההוא דבר לא קיימא אלא \nבימינא. וההוא דבר מאן איהו, מלכי צדק כך שמיה עכ\"ל: \nמלפני ה' פי' בזהר פרשת תרומה (קע\"א.) כי מלפני הוא הבינ' שהוא על הת\"ת ושם פי' ג\"כ \nבנצח והוד וצ\"ע שם: \n(וע\"ש בד\"א) ממלכת כהנים פי' הרשב\"י ע\"ה בזוהר פרשת צו (דף ל\"ד ע\"ב) כי כשמתייחדת \nמלכות עם הת\"ת ומתעלת על ידי החסד המשפיע ע\"י הכהנים. נקראת ממלכת כהנים: \nמנוחה פי' ר' משה כי יסוד הוא מנוחה מטעם כי הוא לשון נופש ומנוחה כי הוא נח בביתו. \nאו מלשון ירידה כי תרגום וירד ונחת כי הוא יורד למלכות. ונראה לי כי הבינ' נקרא \nמנוחה מטעם וישבות ותרגומו ונח. מנוחת הדברים בסוד היובל הגדול ושם מנוחת הגילגול \n"},{"index":11,"he":"בשמיטות כלם. והיא נקראת שבת הגדול כאשר יתבאר בערכו: \nמנורה היא השכינ' בהיות' מנהרת בסוד שבעת הנרות בהיותן ז' ספירות עליונות מוצקות \nלשבע נרות שבה ויש מנור' עליונ' והם שבע הספי' עצמן. והמורגל היא השכינ' ונקראת כן \nבקבלת' מן החכמ' ע\"י החסד. והוא פירוש מנו' בדרום והרוצ' להחכים ידרים כן פי' \nבתיקונים (בהקדמה דף י\"ב ע\"ב) עוד שם במ\"א (בדף י\"ג ע\"ב) כי מטטרון הוא מנור' פי' \nכלי המנור'. הפתיל' היא השכינ' השמן הוא שפע היסוד. האור הוא הת\"ת: \nמנחה פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (פנחס דף רמ\"ז) שהיא המלכות. כאשר היא בין שתי הזרועות אז \nנקראת מנחה חדשה. [פג] אמנם תפלת המנח' היא מצד הגבור' כדפירשו רז\"ל יצחק תקן תפלת \nהמנחה: \nמסגרת לעמת המסגרת תהיינ' וכו' פי' הרשב\"י ע\"ה בזהר בראשית (דף ל\"א ע\"א) שהוא בינה \nעלמא דאתי ע\"ש: \nמספר הימים פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא מ\"ט דף פ\"ג ע\"ב) כי המלכות נקראת מספר \n"},{"index":12,"he":"הימים והטעם כי היא חשבון ומספר לימים עליונים ופי' כי הימים העליונים מתגלים על \nידי המדה הזאת והיא המגלה אותם. כמו החשבון שהוא הגבלת הדבר הנמנה ומצד הגבול \nוהחשבון מתגלה: \nמעון פי' רבי משה כי החסד נקרא מעון. מפני שנאצלת מחכמה עליונה הנק' מעונה שנאמר \n(דברים לג) מעונה אלהי קדם. ולשון קדם מורה על החכמה. ואמר שלפעמים נקרא ג\"כ החכמה \nמעון. ואמר שג\"כ המלכות נקראת מעון שהוא מעון לעליונים ולתחתונים. ויש שפי' בכתר: \nמעיין במלה זו רבו הפי' בין בדברי המפרשים בין בדברי הרשב\"י. וזה ישוב הדברים על \nמתכונתם. הבינה נקרא מעיין גנים. והגנים הם הספי' אשר תחתיה ובתוך המעיין מקור שבו \nיוצאים המים והיא החכמה שממנה יוצאים מים אל הבינה והבינה משפעת למטה. והכתר נקרא \nמעיין חתום לפי שהוא נקודה פנימי שממנו ואילך מוצא המים. פי' הוא הויות המים ונמצא \nלפי זה כי מעיין צודק בג' ספירות ראשונות. ועל האמת שלשתם יחד הם המעיין. כיצד \n"},{"index":13,"he":"המוצא שממנו מתהוים המים הוא הנקודה שממנו ואילך הוויות המים היא הכתר. והמעיין \nשע\"י נשפע המים היינו סילון המעיין המקלח המים היא החכמה. והמעיין עצמו היינו קילוח \nהמים אל ההוץ היא הבינה. ונמצא לפי זה כי כשנאמר מעיין, הכוונה ע\"ד ההשפעה הזאת \nמכתר אל החכמה, והחכמה אל הבינה, והבינה משפעת ומשקה הגנים. ואח\"כ כשתקבל השפע \nומתמלאת ממנו נעשית מעיין לגנים התחתונים. ובהם ג\"כ ג' מדרגות אלה ואין צורך להאריך \nכי משלש ראשונות נקיש אל ג' אלה. ועתה כשנאמר מעיין במלכות יהיה ברבוי השפע שישפיע \nבה הת\"ת שהוא נקודת מוצא המים, ויסוד סילון המים, ומלכות מעיין. כי היסוד הוא \nהסילון המקלח המים אל המעיין כדפי' לעיל: \nמעייני הישועה פי' בזוהר פ' בלק (דף רי\"ב) כי חכמה ובינה נקרא כן מטעם כי מהם נשפע \nהישועה והחירות. וג\"כ פי' כי נצח והוד נקרא כן. ואפשר שנקראים כן בהיותם שואבים \nהישועה מחסד שבו עיקר הישועה כדפי' בערכו. והחסד מקבל הישועה מהבינה והם משפיעים \n"},{"index":14,"he":"הישועה לששון שהוא היסוד. וזהו ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה (ישעיה יב ג) כן \nפי' התם: \nמעל שמים פי' בזוהר פ' ויקרא (דף ט\"ז.) וז\"ל על שמים משמע ההוא אתר דקיימא על שמים \nולא יתיר כיון דאמר מעל שמים משמע ההוא אתר דקיימא על השמים לעילא לעילא ומאי איהי \nאיהי אימא עכ\"ל. ופי' אם היה אומר על שמים פי' הוא גדולה וגבורה שהם על הת\"ת הנקרא \nשמים. אבל עתה שאמר מעל שמים פי' העליון על אותם שהם על השמים דהיינו בינה שהיא על \nמעל מגדולה וגבורה שהם למעלה משמים שהוא ת\"ת כדפי': \nמעמקים פי' ר' משה כי החכמה והכתר נקראים מעמקים ועליהם נאמר (תהלים קל) ממעמקים \nקראתיך ה'. ובזוהר (בשלח דף ס\"ג ע\"ב) ובמקומות רבים נראה כי החכמה נקרא מעמקים: \nמערב המלכות נקראת מערב מכמה טעמים. הא' מפני שבו הערב שמש כי שם ביתו. ועוד כי \nמזרח הוא הת\"ת וכנגד מזרח הוא מערב שהיא האשה שהיא עזר כנגדו. ועוד נקרא מערב מפני \n"},{"index":15,"he":"שבה מתערב ומתבלל כל השפע העליון ושם נעשה בו מזיגה יפה. ומפני טעם זה קראוה (הגאון \nבצחצחות פ\"ד) מעורב בוא\"ו. ועוד כי שם הערב שמש והחשך כמו שנודע ששם העדר האור: \nמערכה פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ כי הבינה נקרא מערכה. ואפשר הטעם מפני שבה נערכים כל \nההויות המתהוים כמו שנבאר בשער השערים. והיא הנקבה המתעברת מן הויות הדקות והולידם \nוהצמיחם. ולפי טעם זה כבר יצדק שם מערכה גם במלכות שהיא ג\"כ נקבה המגלה ומעבה \nההויות היוצאים מן הת\"ת: \nמעשה הרשב\"י ע\"ה קורא בתמידות אל הבינה מעשה והחכמה מחשבה. והטעם כי כמו שהמעשה \nגלוי המחשבה ועל ידי המעשה היא גמר המחשבה, כן ע\"י הבינה הוא גמר ההויות המתהוות \nע\"י החכמה כדפי' בערך מערכה. ובזהר פ' פקודי (דף רל\"ו.) פי' בפסוק (שמות לו ד) \nויבאו כל החכמים העושים. ימינא ושמאלא. והיינו חכמה ימין ושמאל מעשה והיינו שהמלכות \n[פד] נקרא חכמה ומעשה בינה כדפי' בערך חכמה וכמו שנבאר: \n"},{"index":16,"he":"מעשה מרכבה פירוש בתקונים (בהקדמה דף י\"ג ע\"ב) כי מטטרון נקרא מעשה מרכבה שהוא רכב \nמה פי' רכב למ\"ה שהיא המלכות שהיא נקראת מה, ומטטרון מרכבה לה: \nמעשה בראשית היא המלכות. ואפשר הטעם מפני שהיא פועלת כל פעולות בראשית או שהיא \nמרכבה לחכמה הנקרא בראשית: \nמעשר המלכות נקרא כן וכן בארו בזהר פ' לך (דפ\"ז ע\"ב) בפסוק (בראשית יד כ) ויתן לו \nמעשר מכל. ופי' הטעם כי היא מעשר האצילות העליון והיא העשירית ממש מעשר. וכן אמרו \nבתקונים. ויש מעשר מן המעשר ופי' בתקונים (תקונא י\"ז דף לא.) כי מעשר נקרא סוד \nיחודה עם הלוי גבורה. ומעשר מן המעשר הוא יחודה בכהן בסוד הימין. ויש בענין הזה סוד \nכדפי' בערך אי\"ק כי א' הוא סוד מעשר מן המעשר והיא נקודה אמצעית והיא חסד ומתפשטת \nאל הגבורה כי ידוע כי חסד הוא מוח לגבי גבורה, וגבורה קליפה. וגבורה מתפשטת בת\"ת, \nות\"ת קליפה לגבורה בסוד מציאותו למטה מגבורה. ולכן ת\"ת הוא במאה ענפים שנתפשטו מעשר \n"},{"index":17,"he":"מהגבורה והיא הלוי. וגבורה היא י' ענפים שנתפשטו מהחסד שהוא נקודה א' והיינו א' \nמעשר מן המעשר: \nמפתחות החצוניות במלכות בסוד שם אד' כפי' הרשב\"י (בהקדמה ד\"ד: \nוד\"י ע\"ב) והטעם כי שם פתח הכניסה אל שאר הספי': \n(מעס\"ר) מצבה פי' בזהר פרשת נח (דע\"ב ע\"ב) כי המלכות בהיותה מיוחדת עם הת\"ת נקראת \nמצבה. וז\"ל והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, מאי מצבה דהות נפולה ואוקים לה עכ\"ל: \nמצה פרוסה בסוד המלכות ונקראת מצה שאין בה תערובת חמץ שכבר נטהרה לבעלה. ונקראת \nפרוסה שעדיין לא נזדוגה כדי שתושלם פרצתה. ולה רמז מצה פרוסה בפסח. ואפי' שלא נאמר \nפרוסה אלא מצה סתם מסתמא הוא לחם עוני. וכן מבואר בזוהר פרשת ויצא (דף קנ\"ז.). \nובתקונים (תקונא יג דכ\"ח ע\"ב) פי' כי מצה היא ה', והיותה פרוסה הוא ד'. ואפשר היות \nמצה גם כן בבינה ששם ג\"כ ה\"א. ויש לזה קצת הוכחה מהלשון ע\"ש. ובתקונים (תקונא ט\"ו \nדף כ\"ט ע\"ב) פי' דבת זוגיה דצדיק איהי מצה שמורה לגבי מצה שלימה עשירה. על כן נראה \n"},{"index":18,"he":"היותה נקראת עשירה ושלימה ושמורה הכל לפי הבחינות עשיר' מצד העושר ולכן אין יוצאין \nבפסח במצה עשירה מפני כי עיקר מצותה מצד החסד שהוא מצד הדרום ולא בעושר שהוא מן \nהצפון כאמרם הרוצה להעשיר יצפין. שלימה שנשלמה פרצתה. שמורה ר\"ל מקושטת וממתנת \nלבעלה לשון שומרת יבם: \nמצוה היא המלכות ונקראת מצוה (כמש\"כ פ' ויצא דף קנ\"ז.) שהוסיף ו' על המצה לרמוז \nשנתיחדה עם בעלה ולכן עקרה מצוה בתורה לייחדה עם בעלה ושלא להפרידה. ועוד במצוה \nגלוי שם בן ד' בשלימות כי מ\"ץ הוא י\"ה באתב\"ש. וכן נקראת מצות המלך מצות מלכו של \nעולם שהוא הת\"ת כנודע: \n"}]}
