{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-126","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":126,"title":"פרק כ\"א:","hebrewTitle":"פרק כ\"א:","segments":[{"index":1,"he":"פרק כ\"א: \nשאלה פי' בתיקונים (תקוני ז\"ח דף קט\"ז.) כי המלכות מצד החסד עם החכמה נקרא שאלה \nולכן נחתם במלת שאלה שם א\"ל שהוא חסד. ולכן בה נאמר לשלמה (מ\"א ג ה) שאל מה אתן לך. \nושאל חכמה שהוא על החסד. והוסיפו שם הביאור: \nשאגה פי' שאגת לביא הוא בחסד מצד הדין שבו והענין מורה כן כי הוא שואג מצד הדין \nוהוא אריה שהוא חסד ופשוט הוא. ולכן נאמר (עמוס ג ח) אריה שאג מי לא יירא אחר שהכל \nמתלבשין בדין ואפי' החסד: \nשאר כבר בארנו בערך משה החילוק שבין יעקב אבינו למרע\"ה. ומלכות נקרא שאר מצד בחינתה \nעם התפארת במציאותו הנעלם אשר שם מרכבת מרע\"ה. כן פי' הרשב\"י ע\"ה בתקונים. ולשון \nשאר הוא כמו שאר בשרו כד\"א (בראשית ב) ובשר מבשרי: \nשאור יש שפירשו בגבורה. ולא יצדק כי אם בקליפה. אם לא שנאמר כי מפני שהיא נשפעת משם \nנקראת על שמה וזה דוחק: \nשבועה היא במלכות וכן מבואר בר\"מ (פנחס רנה). ובמ\"א (משפט' קט\"ז) פי' כי שבועה \n"},{"index":2,"he":"ביסוד. ובמ\"א פירש כי היא בבינה. והענין כי לשון שבועה פירוש מלשון שביעיות והכוונה \nכי זאת כלולה משבע קנים ולא תקרא שום ספירה שביעית פירוש כלולה משבע אם לא ע\"י \nהיסוד כמו שנבאר בערך שביעית. ונמצאנו למדים ששבועה הוא במלכות בעלייתה אל היסוד. \nוע\"כ השבועה חי ה' שהוא היסוד הנקרא חי כנודע. והכל ע\"י הבינה כי עיקר השביעיות \nוהחיות של היסוד הוא ע\"י שפע הבינה ולכן השבועה תצדק על הבינה, ועל היסוד, ועל \nהמלכות. ועקרה במלכות בעלותה אל היסוד ונכללת שם משבע קני מנורה על ידי הבינה: \nשביעיות כל לשון שביעית שביעי וכיוצא בו הכל מסטרא דצדיק, ואם יהיה בספירה אחרת. \nוז\"ל הרשב\"י בתיקונים [קמא] כל ספירן אתקריאו שביעיות מסטרא דצדיק. אמנם לא יתכנו \nהספירות מצד הצדיק אם לא בקבלתו מהבינה וכן פירש בתיקונים: \nשבע שנים היא בינה [קמב]: \nשבע שבתות כל ספירות משבע ימי הבנין נקרא שבת א' בסוד שמיטה א'. ואמנם בינה מפני \n"},{"index":3,"he":"היותה יובל והיא כלולה משבע שבתות נקרא ג\"כ שבע שבתות. והכוונה שהיא נקרא כן בהיות \nשהבינה כלולה מז' ספי' וז' ספי' כל אחת כלולה מז' נמצאו מתראות בה מ\"ט ספי' בסוד \nמ\"ט שערים ובסוד מ\"ט שני היובל. ושאר הענין בדרוש זה הארכנו בשער השערים: \nשבעה פי' בזהר פ' אמור (דף ק\"ב) שהוא הרמז לתפארת ביחוד החסד והגבורה כי הת\"ת חמשי \nושניהם עמו הרי שבעה ע\"ש: \nשבעת ימים פי' בזוהר פ' אחרי (דף פ\"ט ע\"ב) ובאמור (דף צ\"ב) כי הבינה נקראת שבעת \nימים מפני שהיא כוללת בתוכה ו' ימים שתחתיה. ובפרשת מקץ (דף ר\"ד) פירש כי למעלה הם \nז' ימים עליונים ולמטה ז' והם שבעת ימים ושבעת ימים י\"ד יום [קמג]: \nשבכות פירוש השבכות שעל הכותרות שעל ראשי העמודים יכי\"ן ובוע\"ז והם נצח והוד \nוהכותרות שעל ראשיהם הם גדולה וגבורה שהם כותרות על ראשי נצח והוד. ועל ראשי \nהכותרות האלו הם בינה וחכמה שבכות עליהם: \nשבת בענין השבת יש דעות חלוקות ואנו נבאר באופן יתוקן הכל כמו שכתבנו בערך ימים. \n"},{"index":4,"he":"עלה בהסכמתינו כי שבת נשאר לפי חשבון הימים בין יסוד ומלכות. ועיקר השבת הוא מלכות \nוסימנך ש' ב\"ת. והכוונה ב\"ת היא מלכות במציאות היו\"ד במציאות הה'. ש' הם שלשה אבות \nהכלולים במציאות הה\"א כמו שהארכנו בשער האצילות. כן פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים [קמד] \nובר\"מ (פינחס דף רנ\"ד.) פירש כי ש' הם ג' כתרין כתר חכמה בינה. והכל עולה אל מקום \nאחד. כי ראשי הווי\"ן הם סגולתא דהיינו שלש' יודי\"ן. ואחר ששבת היא מלכות ידענו שהיא \nמדת לילה. נמצא ליל שבת היא לבדה ולכן אנו אומרים בתפלת ליל שבת וינוחו בה לרמוז אל \nהנקבה. אמנם ביום שהוא הזכר כמו שנבאר אנו אומרים וינוחו בו לרמוז אל הזכר. ושבת \nשהיא מלכות לא יקרא שבת אלא ע\"י היסוד שביעי כדפירשנו לעיל בערכו. והנה השבת שהיא \nמלכות היא כלולה עם היסוד. ולכן אנו אומרים ויכולו בליל שבת כי ויכלו הוא ביסוד \nולכן עולה ע' כי ע' [קמה] הוא ביסוד שהוא שביעי כדפירשנו לעיל. נמצא לפי זה שאין \n"},{"index":5,"he":"שבת אלא בכללות היסוד עם המלכות. וכן מלת יסו\"ד הוא כללות היסוד עם המלכות. כי \nהיו\"ד היא בשכינה. וסוד הוא סוד ה' ליראיו (תהלים כה יד). ובהיות הבקר שהוא מדת יום \nהנה תהיה המלכות שהיא שבת עולה להתייחד עם שבת שני שהוא התפארת שהם שני שבתות כאחד \nביחוד גמור. וזהו ישמח משה במתנת חלקו בסוד הת\"ת כמו שנודע. ובהיותם מיוחדים שניהם \nיעלו להתעטר במדת הבינה והיא שבת הגדול. ועליה אנו אומרים נשמת כל חי שהיא נשמה \nשממנה הנשמות אצולות כנודע. לכן נמצא שבת שבתון. כיצד שבת נקראת המלכות כדפי', \nשבתו\"ן נקרא הבינה. כיצד שבת מלכות, ו' ת\"ת, ן' בינה. נמצא שבתון כולל ג' שבתות \nבבינה. ובהיות היחוד הזה משלשה מדות הללו הנה יתיחדו ע\"י הבינה והחכמה וע\"י הת\"ת \nו\"ק והמלכות בעצמה. ולזה נקראו כלם יחד שבתות הרבה זה הסכמתינו בעינן שבת מוכרח \nמתוך דברי הרשב\"י ע\"ה: \nשדה סתם היא המלכות וכן מבואר בזהר פרשת חיי שרה (דקכ\"ב ע\"א ע\"ש) ונקראת שד\"ה ובשר \n"},{"index":6,"he":"בשדה טרפה (שמות כב ל) וכן כי בשדה מצאה וכו' (דברים כב כז). ובשדה תפוחים יש בו \nפי' והנראה כי עיקר המלה הזאת בת\"ת ונקרא כן מפני שהוא כלול מג' גוונים אדום ולבן \nוירוק והם גווני התפוח וכזה פי' רבי משה. ובר\"מ (פנחס דף רל\"ב) הת\"ת נק' ארך אפים \nכדפי' בערכו. והטעם כי יש לו שני פנים, פני החסד בסוד הלובן, ופני הדין בסוד האודם \nהפנים הם כדמות שני תפוחים, זה מצד זה, וזה מצד זה. ומטעם זה נקרא הת\"ת שדה של \nתפוחים שיש בו שני תפוחים. ובזהר פרשת תולדות (דף קמב ע\"ב) פירש כי המלכות נקראת \nשדה של תפוחים. והטעם כי היא נקראת שדה וכל התפוחים שהם האבות משפיעים אליה. וכן \nבפר' ויחי (דף רמ\"ט) ז\"ל ת\"ח כד שלטא סיהרא שדה תפוחים אקרי עכ\"ל. והמלכות נקראת \nג\"כ שדה ענתות כאשר היא עניה כ\"פ בזוהר שם: \nשדרת הלולב פי' רבי משה כי היסוד נקרא שדרת הלולב והלולב הוא היסוד והת\"ת יחד כדפי' \nבערכו ונקרא כן בסוד העלים העולין בקנה ימין ושמאל והם רומזים אל הקצוות הנכללים \n"},{"index":7,"he":"בשניהם. וכאשר נאמר שדרת הלולב יהיה הכונה אל היסוד ואל הת\"ת הנכללים בכלל והרמז אל \nפרטיותם לבד: \nשה פירש הרשב\"י ע\"ה בר\"מ שהוא סוד החסד דהיינו שה תמים זכר (שמות יב ה) וכענין איש \nתמים, התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז א) (ע' בר\"מ פרשת צו דף כ\"ח ע\"א): \nשוטר פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (משפטים ד\"קיז ע\"ב) כי הת\"ת מצד המלכות נקרא שוטר. והטעם \nכי השוטר הוא שליח השופט כי השופט חותך הדין והשוטר מקיים את הדין בעל כרחם של בעלי \nהדינים ואם צריכים להלקות השוטר מלקה אותם ומטעם כי המלכות היא הרצועה הטהורה \nלהלקות הרשע לכן הת\"ת בהיותו מלקה ע\"י נקרא שוטר מצד המלכות (וע' בס' ק\"י): \nשוכן עד פיר' ר' משה כי הת\"ת נקרא שוכן עד. והטעם כי היסוד נקרא עד כדפי' בערכו. \nובהיות הת\"ת שופע על היסוד בהיותו נקרא עד נקרא הת\"ת שוכן עד. או אפשר לומר כי הוא \nשוכן בבינה הנקרא עד, או במלכות הנקראת עד כדפי' בערכו: \nשולחן נקראת המלכות בסוד קבלתה מן הגבורה והגבורה שורה עליו. וזהו שלחן בצפון כן \n"},{"index":8,"he":"פי' הרשב\"י ע\"ה (בתקונים בתקונא כ\"ד דף ס\"ח. ובתקונא מ\"ז דף פ\"א ע\"ב) שולט פי' \nהרשב\"י ע\"ה בר\"מ שם כי הת\"ת מצד היסוד נקרא שולט והטעם כי שולט אינו כ\"כ כמו מלך \nולכן השולט תחת המלך. ובהיותו הת\"ת במדרגת שולט הוא מצד בחינת היסוד ששם הוא השולט. \nכדכתיב (בראשית מב ו) ויוסף הוא השליט: \nשועה פי' במלכות. וכן נתבאר בזהר פרשת שמות (דף י\"ט ע\"ב) ז\"ל אמר רבי יצחק אין לך \nשועה אלא בתפלה שנא' שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה כו' הרי כי השועה היא בתפלה שהיא \nהמלכות: \nשופט פי' הרשב\"י ע\"ה (בר\"מ משפטים קי\"ז ע\"ב) כי הספירות כלם נקראים שופטים מצד \nהבינה ובפרט הת\"ת שנקרא שופט. והטעם כי בינה גבורה נקרא. מפני שממנה נשפע הדין \nלמטה. ולכן בהיותה מתפשטת בכח הדין כל הספירות כלם נקראות שופטים מצדה ובהיות \nהתגבורת הזה על הת\"ת אז נקרא שופט: \nשופר יש שופר גדול ושופר סתם. שופר סתם הוא הת\"ת הנקרא ג\"כ קרן כדפי' בערכו. אמנם \n"},{"index":9,"he":"שופר גדול הוא הבינה ולכן נקראת גדול מפני שבה תלוי החירות בסוד היובל ולכן נקראת \nקרן היובל. ואפשר שנקראת גדול מצד הגדולה. וזה מורה על גדולתה שאינה מושגת אלא \nבגדולה לבד. ובבחינת העלמתה אל שעור הזה נקראת שופר גדול: \nשוקים הנצח וההוד נקרא שוקים בסוד כי הת\"ת שהוא הגוף נשען עליהם. ונראה שאינם \nנקראים שוקים אלא בהיותם כלולים מנצח נצחים הוד הודות כדפי' בערך נצח שכן כתיב \n(שה\"ש ה טו) שוקיו עמודי שש: \nשור המוסכם בדברי המפרשים כי השור הוא בגבורה. אמנם בשור הזה יש שור תם ושור מועד. \nשור תם הוא מצד הקדושה במדרגת הקדושה. ושור מועד הוא מצד הטומאה כי הוא מועד להרע. \nולהיות כי השור הזה מצד תוקף הדין מרחיקין משור תם חמשים אמה. ובתקונים פי' כי הת\"ת \nמצד הגבורה נקרא' שור. ובתקונים (בהקדמה דף ח' ע\"ב) נראה עוד כי הנדרש שור שהקריב \nאדה\"ר קרן א' הי' לו במצחו הוא המלכות. והקרן במצחו יסוד כדפי' בערך קרן: \n"},{"index":10,"he":"שושן יש שושן אדום ושושן לבן. לפעמים האדום שולט על הלבן וגובר עליו והוא ההוד \nהגובר על הנצח שהוא לבן נוטה לאדום ושושן לבן גובר על האדום והוא הנצח הגובר על \nההוד והוא אודם נוטה ללובן. ואלו הם שושן בלשון זכר. אמנם יש שושנה נקבה ויתבאר \nבערכה בע\"ה: \nשושנה היא המלכות והיא ג\"כ כלולה מב' גוונים אדום ולבן שהוא גוון ההתעוררות הימין \nוהשמאל. וכן בזהר פר' אמור (דף ק\"ז.) פי' כי היא נקראת שושנה. בזמנא דבעיא לאזדווגא \nביה במלכא [אקרי חבצלת. בתר דאתדבקת ביה במלכא] באינון נשיקין אקרי שושנה עכ\"ל. \nוכבר נודע כי קודם הנשיקין הוא החיבוק דהיינו ע\"י הגדולה והגבורה אודם ולובן והם \nגווני השושנה. ובזהר פרשת בראשית (דף א') פי' כי שושנה יש שם י\"ג עלין וכן מלכות יש \nלה י\"ג מכילין דרחמי, א\"כ שושנה רומזת בהיותה מאירה מי\"ג מדות עליונים. ובתקונים \n(תקונא ל\"ח דף ע\"ח ע\"ב) פי' הרשב\"י ע\"ה בענין השושנה בפרטיותיה וז\"ל בראשית ברא \n"},{"index":11,"he":"אלהי\"ם פתח ואמר כשושנה בין החוחים וכו' (שה\"ש ב ב) שושנה אית בה חמש עלין מלגאו \nוה' מלבר. ואינון ה' ה'. שרביט דילה ו'. תפוח דילה י'. וכלא אלדים, חמש אתוון \nדיליה, ה' חמש עלין מלבר, ה' חמש עלין מלגאו. י' תפוח, ו' מלא שרביט כו' עכ\"ל. ופי' \nכי כיון לבאר שם אלהים שבבראשית ברא אלהים לכן פתח בפסוק כשושנה בין החוחים. \nוהכוונה על השכינה שהיא בגלות בין החוחים בין הקליפות של טומאה שהם קוצים וחוחים \nוברקנים. וכוונתו בהתחלה בפסוק זה לבאר שם אלהים שבו ה' על י' ואין זה סדר האותיות \nבשם בן ד' אלא י' על ה'. ולבאר ענין זה אמר ששם אלהים בשכינה ושושנה בשכינה ושם בן \nד' בשושנה ובשכינה. והנה השם הזה מהופך כי ה' ה' הם חמש עלין דלגאו ולבר. והכונה על \nהאמת במשל השושנה כי בשושנה יש חמש עלין פנימים והם עיקר השושנה. וחמש עלים חצוניים \nהם לבוש אל החמש פנימים שהם בפנים. וכן מלכות ה' ובינה ה' והכונה כי במלכות ה' ספי' \n"},{"index":12,"he":"שהם ה' בריחי המשכן שהם גדולה וגבורה ת\"ת נצח הוד. ויסוד נכלל עם הת\"ת. ואלו החמשה \nהם בבינה ומאירה הבינה הה' אלו בה' תחתונים שבמלכות ומאירה אלו באלו. ונמצא לפי זה \nה' עליונים נשמה לחמשה תחתונים. והתחתונים לבוש אל העליונים. וזהו הנמשל אל עלין של \nהשושנה. שרביט דילה ו', פי' השרביט שבו נאחז השושנה הוא ו' שהוא הת\"ת. והתפוח שהוא \nתפוח השושנה הוא י'. נמצינו למדים בשושנה אין השם כתקונו וכשורתו שההי\"ן על ו' י' \nוכן בשם אלדים. וז\"ש וכלא אלדים, פי' כל מציאות הזה הוא בשם אלדים. כי הה' אותיות \nבעצמן הם ה' עלין דלבר, והה' בפני עצמה היא ה' עלין דלגאו, והי' הוא תפוח, ושאר השם \nשהוא אותיות מל\"א לרמוז על וא\"ו במלואה שהוא השרביט. והרי בזה אין לתמוה על היות \nהה\"א על הי'. וכיון לומר מל\"א ולא אל\"ם כדרכו במקומות אחרים, מטעם שתיבת מלא רומז \nלת\"ת דהיינו ו' אבל אלם רומז למלכות כדמוכח בתקונים פעמים הרבה. ע\"כ פי' המאמר. \n"},{"index":13,"he":"ומתוכו מתבאר ענין השושנה שבה נרמז יהו\"ה בהפוך אתוון ובה נרמז שם אלהים. וכן נתבאר \nענין רמז מציאות השושנה. עוד בתקונים (תקונא כ\"ה דף ס\"ט ע\"ב) שושנים הם ב' והם \nשכינתא עלאה ושכינתא תתאה כו' ועליהם נאמר שושנים בלשון רבים. ויש בהם י\"ג עלין שהם \nששה וששה בסוד דין ורחמים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה וכן לכל אחד ואחד ע\"ש: \nשחקים נקראים נצח והוד ופי' הרשב\"י ע\"ה כי כאשר שוחקים מן לצדיקים דהיינו ההשפעה \nהבאה על ידם לצדיק כי כמו ששתי ביצי הזכר הם מבשלים הזרע שאם לא כן לא יוכל לבא אל \nהברית, כן הדבר בשתי ספירות אלו כי הם משפיעים שפע ת\"ת ומבשלים אותו ומהוים אותו \nהוי\"ה ראויה אל היסוד. ונקראים שחקים כששוחקים שפע מצד השמאל הגבורה אמנם מצד הימין \nנקראים טוחנות, כן באר הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (פינחס דף רל\"ה ע\"א) ופי' בערכו: \nשחר פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (משפטים דף קי\"ט: \nובפינחס דף רמ\"ג.) כי שתי מדרגות הם בקר ושחר, בקר דאברהם, ושחר בנצח. כי הבקר הוא \n"},{"index":14,"he":"אחר ההארה הגמורה ועלות האור בעצם. ושחר הוא קודם אור היום שהוא תחלת עמוד השחר \nולשונו מלשון עמוד השחר. ועל האמת פי' עמוד השחר לשון שחרות כי אע\"פ שהוא לבן, בערך \nהחסד שחור הוא ונקרא הנצח שחר כאשר הוא בחסד כמו החסד עצמו והוא קודם אליו ממטה \nלמעלה: \nשטנה פי' ר' משה שהוא בגבורה ואינו מתישב אצלינו. אלא הוא בקליפות המשטינות את \nהעולם והוא הבאר אשר רבו עליה (בראשית כו). באר נשבר שלא יכיל מימיו. אמנם הבאר \nמקור מים חיים לא רבך עליה. ועל האמת כי נכון היא שטנה הוא בקליפות ולא בקדושה: \nשיבה פי' בזהר פרשת קדושים (דף פ\"ז) בפסוק (ויקרא יט לב) מפני שיבה תקום כי שיבה \nהוא בכתר ואפשר הטעם מפני הלבנינות שבו שיח פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא נ\"א דף \nפ\"ד.) בפסוק (בראשית ב) וכל שיח השדה טרם יהיה וז\"ל אמר ליה ר' אלעזר, אבא, שיח מנא \nלן דאיהו צדיק. א\"ל ברי ביה תשכח ח\"י ש' איהו כללא דכליל תלת עדרי צאן דאינון שורשא \n"},{"index":15,"he":"דאילנא כו' עכ\"ל. הנה כי הצדיק נקרא שיח בהיותו ח\"י מצד חיות הבינה ובהיותו מצידה \nכלול מג' גוונים שהם חסד דין רחמים. ודקדק בקראם ג' עדרי צאן להכריח שהגוונים האלה \nביסוד. והטעם כי ג' עדרי צאן רובצים עליה ואמר הכתוב (שם כט ב) והנה באר בשדה היא \nמלכות וג' עדרי צאן רובצים על הבאר ממש דהיינו ג' גוונים. וקראם שורש האילן לרמוז \nאל שהוא כלול מהם מצד הבינה שהיא שרש האילן מפני שבה שקועים שרשי האילן שהוא \nהאצילות: \nשיטה פי' בתיקונים (תקוני ז\"ח דף קט\"ז ע\"א) כי המלכו' נקראת שיטה מצד פשיטת החסד כי \nהוא [מלשון] פשוטה. פי' כמו תקיעה שהיא פשוטה והיא סוד החסד: \nשיר פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים כי שיר הוא בחכמה וסימנך שר י'. ובמ\"א פי' המלכות \nנקראת שירה פי' שיר ה'. ולפעמים מפרש שי\"ר במלכות, ובפרט בשיר השירים אין ספק. \nוהטעם כי החכמה והמלכות יש להם מציאות א' בסוד הי' שבמלכות כדפי' בשער המציאיות \n"},{"index":16,"he":"ובאותה בחינה יצדק שי\"ר שר י'. אמנם במציאות היו\"ד והה\"א שתיהם יחד תקרא שירה שפי' \nשר י' שר ה'. ובמ\"א (בהקדמה ת\"ז דף ג'.) אמר שיר הלוים משמאלא. אפשר לומר בישרא\"ל \nשאמר שם שי\"ר א\"ל ופי' שיר הלוים ע\"ש. אבל במ\"א שאמר שיר פי' שיר י' אין ספק שיש לו \n"}]}
