{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-131","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":131,"title":"שער כד פרק ג","hebrewTitle":"שער כד פרק ג","segments":[{"index":1,"he":"שער כד פרק ג\nפרק ג': \nהיכל השלישי היא נקרא היכל נוגה. ההיכל הזה הוא יותר נעלה ומשובח משני ההיכלות \nהקודמים ובהיכל הזה ד' פתחים לד' רוחות העולם פתח א' לצד דרום ובו ממונה א' ושמו \nמלכיא\"ל והוא שולט על כל פסקי הדינין אשר נגזרו על בני אדם לדון אותם כשיוצאים מב\"ד \nהעליון באים תחת ידי הממונה הזה ותחת ידו ב' סופרים ושמם שמשיא\"ל והם מתקנים כל \nהפתקים היוצאים על בני אדם לדון אותם ובעוד כך הוא מעכב אותם שלא ימסרו ביד \nסנגדיא\"ל המלאך הממונה בהיכל הראשון אשר בצד השמאלי בתמורות העומדים לקטרג על בני \nאדם ולפעמים לדון אותם ה' יצילנו. ונאריך בשער היכלות התמורות בה\"ו. ולפיכך המלאך \nהממונה הזה מתקן אותם ומגלגל עוד בזכותם לראות שמא יש עליהם מלאך מליץ א' מני אלף \nולרכך הדין החזק עליו ואחר שנתקנו כל הפתקים וגזרי הדינין בפתח זה לוקח אותם \nגזריא\"ל ומביא אותם אל הפתח השני שבצד המזרח ושם ממונה א' שמו עזריא\"ל. ושם כל פתח \n"},{"index":2,"he":"ופתח על שם הממונה אשר עליו והממונה אשר בפתח הזה הוא לחתום הפסקים לחיים או למיתה \nח\"ו ותחת ידו ב' שמשים ששמם סטרי\"ה עדיא\"ל, א' עומד מימינו וא' עומד משמאלו, העומד \nעל הימין בידו תלוים החיים וחותם חיים והעומד על השמאל בידו תלויה המיתה וחותם מות \nבידו והשער הזה סגור כל ששת ימי המעשה ובשבת ור\"ח נפתח להראות החיים בחותם החיים \nאשר שם וביוה\"כ השער הזה סגור עד עבור שעת המנחה של י\"כ אחר תפלת המנחה מתעורר ויצא \nרוח מהיכל זכות שהוא היכל ד' כאשר יתבאר בע\"ה ונפתח השער הזה ועומד המלאך הממונה \nושני שמשים א' מימינו וא' משמאלו וחותם חיים ומיתה בידם וכל גזרי דינין וחותמין \nאותו הן למיתה הן לחיים. בפתח ג' לצד צפון בפתח הזה נודע כשגוזרים על האדם במיני \nיסורים בין לחלאים בין לעניות כל גזר דין שאינו למיתה ועל הפתח הזה ממונה א' \nקפציא\"ל שמו והוא ממונה שם לסגור הפתח על גזירת האיש הנגזר שלא תקובל תשובתו בשום \n"},{"index":3,"he":"אופן בלתי אם תהיה שלימה וחזקה ועל זאת נאמר (איוב יב יד) יסגור על איש ולא יפתח. \nוכאשר נגזר דין על בני האדם הקטנים בעונות אביהם תחת יד הממונה הזה יש מלאך א' ששמו \nעיריא\"ל ויוצא ומכריז לצד שמאל אז מתעורר בצד הטומאה כח א' אסכרה שמו ושולט בנער \nההוא ח\"ו ונותן לו רשות כמ\"ש הענין בארוכה בשער היכלות התמורות. פתח ד' עומד לצד \nהמערב והשער הזה הוא שער הרפואה ועל השער הזה ממונה א' פדא\"ל שמו והוא מלאך הרפואה \nומכניס כל תפלת בעלי חולי ומכאובות וצער להיות למליץ עליהם והמלאך הזה מעלה זכותם \nותפלתם ומכניסם לפני המלך יי' צבאות. וע\"ז נאמר (איוב לג) אם יש עליו מלאך מליץ א' \nמיני אלף וכתיב שם ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. בתוך ההיכל הזה מאור א' נק' \nנוגה וזה הרוח והמאור משובח ונעלם (משער) [משאר] מאורות שבהיכלות שאמרנו. ואין בו \nגוון מתגלה כלל ולכן נקרא טוהר להורות על טהרתו ואינו מתגלה כ\"א בהתעלות בתוכו שאר \n"},{"index":4,"he":"המאורות ואז ע\"י מתגלה אור גוון משונה משאר גווני המאורות והמאור הזה נקרא זהריא\"ל \nוזה המאור נברא משמן משחת הקדש היורד ושופע מהבינה עה\"ב וע\"ז נאמר (תהלים קלב יז) \nערכתי נר למשיחי וע\"י כניסת שאר מאורות ההיכלות התחתונים בתוך ההיכל הזה ובהיותם \nנכללים בו נמשחים ונדלקים בשמן הטוב. וזה המאור הוא לכל אותם שיש להם להם חלק לעולם \nהבא והוא מעטרם זיו וזהר לשיכנסו בשאר ההיכלות בלי רשות ואין מוחה בידם. וכאשר \nההיכל הזה מתוקן בשאר ההיכלות התחתונים אשר בתוכו אז הוא מוציא אור א' משובח \nאהדיא\"ל שמו וזה המאור עומד תחת המאור אשר אמרנו למשוח שמן משחת קודש לכל אותם \nהנשמות אשר עולות למעלה כי בעלותם דרך שאר ההיכלות שזכרנו נרשמו בכ\"ב אותיות התורה \nובהגיעם אל ההיכל הזה המלאך הזה מושח אותם ועולות ונכנסות בנהר דינור ומשם עולות \nלהיותם נקרבות על גבי המזבח. והמאור הזה אהדיא\"ל הוא כלול מג' מאורות מפני כי שמן \n"},{"index":5,"he":"המשחה הוא כלול מג' גוונים ובהיות המאור הזה מתנוצץ מתנוצצים ממנו כ\"ב מאורות כנגד \nכ\"ב אותיות הרשומות בנשמה והכ\"ב מאורות כלם ממונים ושמשים לפניו וכלם נקראים על שמו \nוכלם כלולים בו והמאור הזה עם הכ\"ב מאורות כלם כלולים בתוך המאור הגדול זהריא\"ל אשר \nאמרנו וכאשר באים להתחבר יחד מאורות ההיכלות והמאור אהדיא\"ל בכ\"ב אותיות בתוך המאור \nהגדול זהריא\"ל יוצאת מבין כלם חיה אחת ששמה אהיא\"ל והיא כלול בשני גוונים אריה ונשר \nכלול הכל בצורה אחת. וכאשר המאור הגדול מאיר בה יוצא מבין ההתנוצצות ד' אופנים \nכלולים בכל הגוונים ושמם הדריא\"ל יהדריא\"ל אהדורי\"א אסימו\"ן והם לד' רוחות העולם \nולכל א' מאלו ח' כנפים וד' כנפים וד' פנים. והב' פנים מסתכלים לתוך אמצעיתם אל החיה \nהגדולה אשר עליהן והב' פנים החיצונים מכסים בכנפיהם שאינם יכולים להביט בהמאורות \nהגדולים שבהיכל מרוב התנוצצות והזיו והזוהר ואלה האופנים הם מראים המלחמה או עקירת \n"},{"index":6,"he":"מלך שאין מלחמה בעולם הזה שאינה למעלה תחלה בצבא השמים ותחלה עוקרין השר ואחר כך \nהאומה וכאשר יסעו האופנים האלה להראות מלחמה כפי הנשפע להם מלמעלה מהיכל זכות ששם \nמקום הדין. מזיעה שלהם נעשה תחתם כמה מיני חיילים מחנות שאין להם חשבון ומהם קצתם \nבעלי שירה לשבח ליוצרם מהם שלוחים ממונים בעולם לשמור ת\"ח מאותן הכתות הטמאים \nהיוצאים מן הקליפות כמ\"ש בשער התמורות בה\"ו. וע\"ז נאמר (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה \nלך על כפים ישאונך פן תיגוף באבן וגו' כי גם את זה לעומת זה עשה אלדים כמו שיש אבן \nבוחן פנת פנת יקרת צור ישראל כן יש אבן נגף צור מכשול ויתבאר בשער התמורות. וכן הם \nעומדים לשמור הולכי דרכים של מצוה שלא ינזקו מהכתות האלה היוצאים מהיכל ג' שבקליפ' \nכמו שנבאר שם. באמצע ההיכל בתוך המאור אהדיא\"ל אשר אמרנו אשר באמצעיתו כאשר יהיה \nהאופן שבתוך האופן עומד היכל א' ולו ד' פתחים לד' רוחות העולם ובכל פתח ופתח י' \n"},{"index":7,"he":"ממונים שהם בכללם מ' אלו המ' נוטלים ומקבלים דין מהיכל זכות שהוא היכל הדין כמ\"ש \nומיסרים הנשמה הצריכה ליסרה ועומדת שם נזופה עד מלאות ימי נזיפותה וכן המ' האלה \nמנדים לכל מי שיוצא דברי ניבול מפיו, ומ' יום תפלתו אינה נכנסת למעלה. וכן מנדין \nג\"כ לכל עובר עבירה שהוא חייב עליה נדוי. ועשרה כרוזים יוצאים בכל יום בכל הרקיעים \nומכריזים ואומרים הזהרו מפלוני שהוא מנודה על עון פלוני וכל ימי נידויו תפלתו אינה \nנכנסת למעלה ולא נשמתו בלילה והמלאכים המלוים לאדם בדילים ממנו עד שישוב בתשובה \nואחרי שובו מתקבצים אותם המ' ומתירים לו ומכריזים עליו פלוני שרא נזיפא הוא. ובהיכל \nזה יש מקום אחד שגוון אורו כאור הזהב הקלל ומתנוצץ לאור העינים ובאותו מקום גנוזים \nכמה חיילות ומחנות מלאכים ולד' רוחות ההיכל הזה עומדים כמה מגינים שורות שורות אלו \nעל אלו סביב וגוון אורם כגוון הזהב והמקום הזה נקרא תא הרצי\"ם. והטעם כי המלאכים \n"},{"index":8,"he":"שבתוך המקום הזה המגינים הם נקראים חשמלים והם עומדים להגן על כל הצריך מגן מגינים \nעל ישראל ורצים ללחום עם הרצים הרעים אשר ישנם בהיכל ג' שבקליפות כי הם רצים נגד \nרצים. אלו יוצאים להיטיב ואלו יוצאים להרע על אלו נאמר (אסתר ג טו) והעיר שושן \nנבוכה ועל אלו נאמר (שם ח טו) והעיר שושן צהלה ושמחה וזהו הרצים יצאו דחופים בדבר \nהמלך וע\"ז נקרא המקום הזה תא הרצים לפי שהם רצים להגן על ישראל בכמה רמחים בכמה \nחרבות מלאים דין מכח היכל הד' היכל הזכות. וכאשר רוצה לכנס במקום הזה האופן העומד \nעל ד' ממונים שזכרנו לעיל נכנסים לפני הד' הממוני' על ד' הפתחים ועולים כל המגינים \nומתיחדים כלם ברוח א' ומאור עליון ונקרא כלם מגן א' וסימן אנכי מגן לך (בראשית טו \nא). בתוך ההיכל הזה י\"ב אופנים וסדורם בתוך ההיכל הזה והם שרפים בשני גוונים לבן \nאדום רחמים ודין. ואלו נקראים חלונות לפי שהם ממונים להשגיח על בעלי צער המצטערים \n"},{"index":9,"he":"על ידי בני אדם וזש\"ה (שיר ב ט) משגיח מן החלונות. והם עומדים להשגיח על אותם \nהמתפללים המקדימים להיותם נמנים מן הי' הראשונים ועולים וכותבים אותם למעלה ונעשים \nלהם חבירים וזהו חבירים מקשיבים לקולך השמיעני (שם ח יג). והם מעלים התפלה למעלה עד \nפתח היכל ד'. מאלו האופנים הי\"ב יוצאים ד' עמודים לד' רוחות העולם ושמם [ב] עניאל \nעזריה עזריאל יתריאל ונקראת חרכים ועליהם נאמר מציץ מן החרכים מפני שעקר ההשגחה \nההשקפה השלימה. וד' אלה נקראים חרכים שהיא בהשגחה מועטת וזהו לשון מציץ. והד' חרכים \nהאלה עומדים להשגיח על אותם העוסקים במעשים טובים וכן על אותם שחשבו מחשבות מצוה עם \nהיות שלא עלה בידם מפני שלא יכלו. עניאל עומד לצד המזרח. עזריה עומד לצד הדרום \nלהשגיח על אותם המנחמים העניים או המצערים עצמם עליהם אע\"פ שאינם ביכלתם לתת להם \nדבר, ועל כל אותם ההולכים לדבר מצוה ואתם העושים חסד עם המתים וזה מעלה אותם למעלה \n"},{"index":10,"he":"וחוקק צורתם שם לזכותם לחיי עה\"ב. עזריאל עומד לצד צפון והוא עומד להשגיח על כל \nאותם החושבים לעשות רע או עבירה וכבשו את יצרם ולא עשו. יהריא\"ל עומד לצד מערב והוא \nעומד להשגיח על כל העוסקים בתורה ומכניסים בניהם לת\"ת ולכל אותם מבקרים חולים \nומשגיחים עליהם להשיבם בתשובה לפני קונם כדי שיתרפאו. וכל הד' האלה ביחד עומדים \nלהשגיח על כל אותם המיעצים עצה רעה ומעלים הדבר למעלה ומבטלים אותה העצה. ותחת כל \nא' מאלה הד' מלאכים יש כמה מלאכים אשר אין להם חשבון וזה ההיכל בהיותו מתייחד ענף \nבשורש ושורש במקור ועם היותו מתיחד בהיכלות התחתונים ומתיחד ומתעלם ע\"י עמוד א' \nהעומד באמצע ההיכל ועולה עד ההיכל הד' וזהו חשקו ותאותו וחפצו ושלימותו. וגם ההיכל \nהזה נסמך על ח' יתידות כהיכלות הקודמים. ושני ממונים הם לצד מזרח ושמם יהו\"דיה \nעזריא\"ל וכל א' מהם ממונה על י\"ב אלף ממונים אחרים ולצד הדרום ב' אחרים ושמם \n"},{"index":11,"he":"שכניא\"ל עזוזי\"ה וכל א' ממונה על י\"ב אלף ממונים אחרים ואלה הם ממונים על הבל פיהם \nשל תינוקות של בית רבן וכל הבל והבל עושה ממנו רוח א' ועולה להתעטר למעלה ונעשה \nממנו שומר א' לקיום העולם. ולצד צפון ב' אחרים ושמם עזפיא\"ל קטטריהא\"ל וכל א' ממונה \nעל י\"ב אלף ממונים אחרים וב' ממונים לצד מערב ושמם עססני\"ה אהדירי\"ה וכל א' מהם \nממונים על י\"ב אלף ממונים אחרים ואלה הם ממונים להכריז בכל רקיעים לכל אותם \nשמעבירים בניהם מהתלמוד ומבטלים אותם מלמודם ומכריזים עליו ואמרים ווי לפלוני \nשהעביר את בנו מהתורה ווי לו שאבד חלקו מהעוה\"ב יי' הרחמן יצילנו: \n \n"},{"index":12,"he":"שער כד פרק ד\nפרק רביעי: \nהיכל הרביעי נק' היכל זכות. וההיכל הזה עומד לשמור דרכי התורה ובו נדונים כל הזכיות \nוהחובות וכל שכר ועונש לכל שומרי התורה או עובריה ח\"ו. בתוך ההיכל הזה ד' היכלות זה \nמשונה מזה וכלם יחד היכל א' בהיכל הזה יש מאור א' הנק' זכותא\"ל ועל שמו נק' היכל \nזכות והוא הנק' אל וכאן נדונים כל דיני בני העולם וזהו ואל זועם בכל יום (תהלים ז \nיב). והד' היכלות הנ\"ל להם ד' פתחים ובהם ד' ממונים כאשר נבאר: \nובפתח ההיכל הזה הכולל הד' הוא הנק' היכל זכות יש ממונה א' ושמו סנסיניא [נ\"א \nסנסני\"ה] ועל הממונה הזה יש ממונה א' בצד שמאל שהוא נוטל ממנו ענייני הדין לעבור \nאותו בעולם ומפני שהוא נוטל ממנו נק' על שמו סנסיניא\"ל [נ\"א סנסני\"ה] וכאשר הדין \nנגמר בתוך היכל זכות הממונה הזה אשר בשער עומד ומכריז הדין לאותם י\"ב ממונים \nהממונים על י\"ב שערים. והם עומדים ומכריזים כל הדינים שנדונים בהיכל זה. המאור הזה \n"},{"index":13,"he":"שאמרנו שהוא כולל הכל הנק' זכותא\"ל ממנו יוצאים ע' מאורות וכלם עומדים כגורן עגולה \nלהיותם נכללים זה עם זה שלא יסתר א' מחבירו כדרך הסנהדרין העומדים כחצי גורן עגולה \nכדפירשו רז\"ל. ויוצא מאלו בתוך אמציעותם ב' מאורות עומדים להעיד עדות תמיד. וסוד \nהענין כי ז' עיני ה' המשוטטת בכל הארץ אשר ייחסו להם הגאונים אלו השמות אורפניא\"ל \nתגריא\"ל דנריא\"ל פלמיא\"ל אסימו\"ן ספיא\"ל בוא\"ל והם המשגיחים בענייני בני אדם ובהם \nובעצמותם נצטייר כל דמות ודיוקן וצורה מכל הדברים הנעשים בעה\"ז הן רע הן טוב \nובהיותם עולים למעלה מביטים בהם הב' מאורות הללו ורואים המצוייר ומעידים לפני הע' \nודנין את הזכאי ואת החייב לטוב או לרע לזכות או לחובה. ושנים הנזכרים הם סופרי \nהדיינים. הע\"ב מאורות הללו עומדים באמצע ההיכל וזהו שררך אגן הסהר (שה\"ש ז ג). ונגד \nאלו לצד ימין ע\"ב מאורות אחרים ומצד שמאל ע\"ב מאורות אחרים נמצאו כלם רי\"ו מאורות. \n"},{"index":14,"he":"וכלם נכללים במאור הגדול הנקרא זכות א\"ל ואף על פי שיש ע\"ב לימין וע\"ב לשמאל עיקר \nהדינים אינם כ\"א ע\"י הע\"ב האמצעים כי נודע ענין ע\"ב של ימין רמז בגדולה וע\"ב של \nשמאל בגבורה וע\"ב אמצעיים הפנימיים יותר בתפארת שהוא המכריע וחותך הדין ולכן עיקר \nהדין על ידי האמצעיים והם פנימיים מכלם. ובזהר פ' בשלח (דף נ\"א ע\"ב) בפסוק ויסע \nויבא ויט וז\"ל ותנינן מסטרא דחסד ע\"ב סהדין, מסטרא דגבורה ע\"ב סופרין, מסטרא דת\"ת \nע\"ב גוונין לאתפארא עכ\"ל. ולנו דרך אחרת כי הנה בפ' פקודי (דף רנ\"א.) פירש כי שני \nמאורות הם עדים כדפירשנו. במאור הזה הנקרא זכותא\"ל רשימין בו ג' אותיות שם יה\"ו \nוכאשר יתחברו ג' אותיות אלה בהיכל זה אז מצטיירים בו ג' אותיות אלה ועליהם אמר \nדהע\"ה (תהלים צד כב) ואלהי לצור מחסי בתיבה זו רמז א\"ל שם ההיכל וג' אותיות \nהמצטיירות בתוכו שהם יה\"ו. אח\"כ יצא מאור אחר מאיר ומתנוצץ לד' רוחות שהם ד' היכלות \n"},{"index":15,"he":"והמאור הזה הוציא ג' מיני מאורות שהם ג' בתי דינים המתחלקים למטה לדון בענייני \nהעולם בעושר בעניות בחלאים וברפואה וכדומה. והד' היכלות שנים מהם לב' מיני מאורות \nשזכרנו למעלה שהם אל הימין והשמאל. וההיכל הג' לכל אותם בעלי העינים החושבים \nבענייני העולם. וההיכל הד' לסופרים אחרים שהם תחת אותם הראשונים הפנימיים. אלה הד' \nהיכלות הם נכללים בהיכל הזה הנקרא היכל זכותא על שם המאור הגדול זכות א\"ל כדפירשנו. \nבכל פתח ופתח מאלו ההיכלות יש ממונה א'. בפתח א' יש ממונה א' ושמו גזריא\"ל והוא \nממונה להודיע הדינים שנגזרו [ג] למלאך הממונה בהיכל א' שבצד הטומאה ועל ידי המלאך \nהזה מתגלים הדינים וכרוזים יוצאים ומכריזים בכל הרקיעים בטהרה ובטומאה ואופן \nהשתלשלות הכרוז מפה אל פה ומרקיע אל רקיע עד רדת הגזרה ההיא אפילו ביד העופות \nומכריזים אותו למטה ביד בני אדם וזו היא חכמת צפצוף העופות. בפתח שני יש ממונה א' \n"},{"index":16,"he":"ושמו דהריא\"ל והוא ממונה להכניס זכות בני אדם לפנים כדי שיהיו נדונים לכף זכות. \nוכאשר האדם בערש דוי והמלאך הזה מכניס זכיותיו ונמצאו מרובים מעונותיו והוכרעה הכף \nזכות מודיע לממונה אשר בפתח היכל ג' ששמו פדא\"ל והוא מכריז ואומר פדעהו מרדת שחת \nמצאתי כופר ומשם יורדת הגזירה ממדרגה למדרגה עד העה\"ז כדפירשנו לעיל. בפתח ג' יש \nממונה אחד גדיא\"ל שמו והוא לצד שמאל ממונה על כל חובות בני אדם ועונותיהם ומביא \nאותם אל המשקל אשר בפתח ד' כאשר נבאר. ושם שוקלות אלו כנגד אלו זכות נגד חובה. ותחת \nיד הממונה הימיני שבפתח ד' אשר נבאר כמה מלאכים מזומנים להציל האדם מצד השמאל אם \nגברו זכיות ואם גברו החובות אז כמה מלאכים תחת הממונה הזה השמאלי מודיעים הדברים \nלכמה מלאכי חבלה ובאים ונוטלים הנשמה. פתח רביעי בפתח זה ממונה א' ושמו יאזני\"ה \nוהוא המשקל אשר בו שוקלים חובה וזכות כדפירשנו ותחת ידו ב' ממונים א' לימין וא' \n"},{"index":17,"he":"לשמאל שבימין הריא\"ל שמו ושבשמאל גדובאל (נ\"א גדודיא\"ל] שמו וכאשר נשקלו חובה וזכות \nזה המכריע לזכות וזה המכריע לחובה וכל אלו הכחות והמאורות הם נכללים בהמאור הגדול \nהנקרא זכות א\"ל. וכאשר נכללים בו יוצאת חיה אחת לוהטת ושמה קומיאל [נ\"א תומיא\"ל] \nוהחיה הזאת עומדת להשגיח בענייני בני אדם בעה\"ז בכלל ויש כמה אלף אלפים וריבו רבבות \nבעלי עינים וכלם נקראים עיני ה' המשוטטות בכל הארץ והם משגיחים על כל המעשים הנעשים \nבסתר וכן משגיחים באותם המעשים הנעשים בלב טוב ובכונה טובה ואע\"פ שאינם במעשה כראוי \nוכן החיה הזאת עומדת על כל שאלת בני אדם אשר שואלין ועל כל התפלות כי כל שאלה \nמתעכבת בהיכל הזה מ' יום ובבל יום יוצאה החיה הזאת ולוקחת אותה שאלה ומניחה לפני \nהע\"ב מאורות ודנין אותה ואז אותה המאור הנקרא זכות א\"ל מעיין בה כראוי אם ראוי \nלקיים השאלה אם לאו אם זכתה התפלה ההיא בשאלתו יוצאים עמה י\"ב ממונים וכל אחד קובע \n"},{"index":18,"he":"קיום השאלה. תחת החיה הזאת ד' שרפים מלהטים ושמם [ד] הרפיא\"ל ברק\"י קדש\"י קרומ\"א \nואלו הד' עומדים תחת החיה הזאת לד' רוחות העולם והם ממונים לעיין באותם שומרי שבת \nומענגים אותו כראוי כאשר נבאר בע\"ה. ואלו הד' כאשר הם נוסעים יוצאים נצוצות של אש \nבכפתור ופרח ומאלו הנצוצות נעשו ע\"ב אופנים מלהטים אש וכאשר אלו האופנים נוסעים \nנעשה תחתיהם נהר דינור אלף אלפין משמשין לההוא [נהר] אש ורבו רבבן קדמוהי יקומון \nמתוך האש ההוא ומשם יוצאים כמה אלפים חיילים ואופנים ואלו הד' שרפים שזכרנו שמהם \nיוצא הנהר של אש. בתוך הנהר ההוא שורפין כמה חיילים כמה מלאכים כמה רוחות כמה \nשליטים בכל ימי חול וכאשר נכנס השבת כרוז יוצא ומשכך האש והרעשותיו וכל העולם בנחת \nוהחיה הזאת הולכת ומתעלה על ד' שרפים הנזכר ונכנסת בתוך אמצעות ההיכל הזה והוא נקרא \nענג והטעם כי בשבת במקום הזה מסתדרים כל שולחנות של בני ישראל השומרים השבת ונקרא \n"},{"index":19,"he":"בני היכל המלך ואלף אלפים עומדים ממונים על השולחנות האלו וכאשר נכנסת החיה הזאת עם \nהד' שרפים ורואה כל השולחנות וכל העומדים עליהם עומדים ומברכים אותם וכל אותם אלף \nאלפי אלפים עונים אמן וכן כל ע' המאורות הנזכר מברכים אותם. כלל הדברים כל הדינים \nוכל הגזירות דנים אותם בהיכל זה, חוץ מג' שהם בני חיי מזוני שאותם אינם תלוים בהיכל \nזה הנקרא זכות אלא תלוים למעלה במזל ואע\"פ שאינם תלוים בזה ההיכל עכ\"ז דנים אותו \nבהיכל זה ואם זכה נותנים לו מלמעלה ופירוש נותנים יצוו לתת כי הנתינה אינה אלא למטה \nכדפי' בשערים הקודמים. וההיכל הזה עומד בשמירה יותר משאר ההיכלות הקודמים ויש לו \nל\"ב יתידות עליונות ותחתיהם חמש מאות אלף ממונים אחרים ועל כלם ד' ממונים שהם על \nל\"ב ושם הד' חסדיא\"ל קסירי\"ה קדומ\"יה דהריא\"ל ואלו הד' הם ממונים על כל הדינים \nשנדונו ולא ניתנו ליכתב וכלם באים לשאול את פי אלו הממונים והל\"ב ממונים הם ממונים \n"},{"index":20,"he":"על כל אותם הקובעים עתים לתורה וכלם ממונים להעניש על כל אותם שהיו יכולים לעסוק \nבתורה ולא עסקו: \n \n"}]}
