{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-150","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":150,"title":"פרק ז:","hebrewTitle":"פרק ז:","segments":[{"index":1,"he":"פרק ז: \nומה שצריך שנדענו שאין כל האלפא ביתות שוות כי האלפא ביתא שתהיה עולה בחשבונה לעולם \nמורה על מעלתה שהיא עולה דרך הסולם ואינה יורדת. המשל בזה אלפא ביתא של אח\"ס בט\"ע \nוכו' עולה לעולם ואינה יורדת. ר\"ל כי חשבון של אות ראשונה של תיבה הראשונה היא א' \nוהראשונה שבתיבה שנייה הוא בי\"ת עולה לעולם. וכן כל שאר ה תיבות וכן כל שאר האותיות \nהם עולות לעולם ואינם יורדות. וזה מורה על דבקות האלפא ביתא הזאת במקורה העליון \nולכן עולה כנגד מעלה בחשבון אותיותיה. ויש אלפא ביתא שתעלה ותרד המשל א\"ת ב\"ש כי \nעולה בחצייה ויורדת בחצייה מורה על כי אינה גדולה במעלתה כ\"כ. כי העולה עולה \nומתאחדת במקורה ואינה יורדת שמורה על תוקף עלייתה עד שלא יורדת. והאחרת אמת כי עלתה \nאבל לא עלתה כ\"כ עד שנתייחדה במקורה אלא חזרה לרדת דרך המעלות אשר עלתה. לפעמים \nתעלה במקצת ותרד יותר מאותם המעלות אשר עלתה זה מורה על שאינה עולה במעלה ובדרגה \n"},{"index":2,"he":"כאשר האלפא ביתות השוות בעלייתם וירידתם ומכל שכן שאינם שוות עם העולה יותר \nמירידתה. סוף דבר לפי ענין העלייה והירידה תהיה מדרגת האלפא ביתא. ולא בלבד האלפא \nביתא אלא אפי' השם המצטרף מהאלפא ביתא העולה תהיה מעלתו משובח מהשם המצטרף מאלפא \nביתא היורדת שהיא תשר\"ק וכו'. וכן המצטרף על ידי האלפא ביתא העולה ויורדת משובח \nמאותה היורדת לעולם ולכן השם שיצטרף ע\"י אבג\"ד משובח משם המצטרף ע\"י א\"ת ב\"ש כמו \nמצפ\"ץ, מפני שאבג\"ד עולה ואינה יורדת וא\"ת ב\"ש עולה בחציה ויורדת בחציה. ושם מ\"ב \nשעיקר צרופו הוא ע\"י אלפא ביתות העולות ואינם יורדת שהם אלב\"ם, אי\"ק בכ\"ר, אח\"ס \nבט\"ע, ואבג\"ד והשאר כמבואר בשער פרטי השמות ע\"פ קבלת הגאונים ע\"ש. הנה מעלתו \nומדרגתו יותר מכלם להיות שעולה ואינו יורד. ובהקדמה זו יובן דברי הרשב\"י ע\"ה בפ' \nתרומה (דף קל\"ב ע\"ב) וז\"ל שמא דמ\"ב אתוון רזא דיליה אבהן דקא מתעטרן בעלמא עלאה, \n"},{"index":3,"he":"ועלמא עלאה במה דלעילא. וע\"ד סליק ולא נחית אתעטר גו מחשבה עלאה. זכאה חולקיה מאן \nדידע ביה ואזדהר ביה. שמא דע\"ב אתוון דוד דקא מתעטרא באבהן ורזא דיליה סליק ונחית. \nכגוונא דא מצפ\"ץ שמא דתליסר מכילין דרחמי. אינון תריסר רזא דרתיכא קדישא דנפיק מחד \nדשרייא עלייהו. ובג\"כ סליק ונחית וכולהו סלקין ונחתין בר האי [שמא דמ\"ב] דסליק ולא \nנחית וע\"ד שמא דע\"ב סליק ונחית סליק מסטרא דא ונחית מסטרא דא. [שמא די\"ג מכילן סליק \nמסטרא דא ונחית מסטרא דא] וההוא דנחית [בגין] לאמשכא טיבו לתתא. ועל דא א\"ת ב\"ש ג\"ר \nד\"ק ה\"ץ ו\"ף ז\"ע ח\"ס ט\"ן י\"מ כ\"ל. אתוון קדמאין סלקין בחשבנא ואתוון אחרנין נחתין \nבחושבנא בגין לאמשכא טיבו מעילא לתתא. שמא דמ\"ב איהו מעטרא לרתיכא עלאה שמא דע\"ב \nאיהו מעטרא לרתיכא תתאה. זכאה חולקיה מאן דאשתדל למנדע למאריה זכאה איהו בעלמא דין \nובעלמא דאתי עכ\"ל. וכוונתו מבוארת כי אמר כי שם בן מ\"ב הוא עולה ואינו יורד כדפי' \n"},{"index":4,"he":"לעיל מפני זה הוא מורה במקום גבוה כי אותיוו רומזים האבות שהם מתייחדים בבינה ובינה \nבחכמה וכתר נמצא עולה למעלה ואינו יורד. וזה כיוון באמרו שמא דמ\"ב רזא דיליה אבהן \nשהם גדולה וגבורה ת\"ת. וכבר נודע שהם אחוזים בג' ענפיהם המסתעפים מהם ולכן בהם רמז \nששה משמותם ואולם השם השביעי רמוז בבינה כי ת\"ת ומלכות ובינה הכל א' והם סוד שבת. \nוכן ז' שמות אלו סוד ז' ימים כדפי' בשער פרטי השמות בפי\"ג ולכן עקרו באבות שהם אבות \nלנצח הוא יסוד והם עולים ומתעטרים בסוד יום השבת שהוא השביעי בבינה עצמה והבינה \nמתייחדת במה שלמעלה ממנה. נמצאנו למדים כי הוא עולה ואינו יורד כי הוא עולה גו \nמחשבה עלאה הוא סוד כ\"ע הנקרא מחשבה עליונה כנודע. אמנם שם בן ע\"ב דוד דקא מתעטר \nבאבהן כי ג' פסוקים שהם ו\"יסע ו\"יבא ו\"יט הם גדולה גבורה ת\"ת ובפרטם וכלליותם ע\"ב \nרי\"ו דהיינו ויעב\"ר סוד העיבור כי עיבור ויעבר אותיות דדין כאותיות דדין והוא יורד \n"},{"index":5,"he":"למטה בסוד הזווג איש ואשתו בסוד ת\"ת ומלכות כי שם עיבור הנשמות. ולכן עולה בסוד \nהפסוק המהופך המורה על העלייה וההסתלקות למעלה כי הוא הופך את פניו לעלות אל מקורו. \nואין לתמוה על היות העלייה ע\"י הגבורה שהיא השמאל פסוק ויבא כי אין עלייה דרך מעלות \nהסולם אלא בסוד השמאל והירידה בימין ומפורסם הוא ולכן הדחייה לעולם בשמאל כאז\"ל \n(סנהדרין קז) לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת ולכן ההסתלקות בשמאל מורה על הדחייה \nמשא\"כ שמות הרחמים כי העקר הוא ההמשכה למטה בסוד ההשפעה הנשפעת. וזה כוון באמרו \nכגוונא דא מצפץ שמא דתליסר מכילן דרחמי וכו' הם חלוף י\"ג מדות בא\"ת ב\"ש כמפורסם \nומצד האלפא ביתא שבה הוא מתחלף בערך זה נקרא עולה ויורד. ואמר ואינון תריסר רזא \nדרתיכא וכו' פי' כי הם י\"ב גבולין והכח הכולל המקור המשפיעם ומאצילם הם י\"ג. והי\"ב \nהם י\"ב אבנים שהם מרכבה לת\"ת כדפי' בענין י\"ב גבולין בשער פרטי השמות פ\"ו. והי\"ג \n"},{"index":6,"he":"הוא המקור המאצילם הסובב אותם ומקיפם הוא השוכן עליהם וחופף עליהם. ובג\"כ סליק \nונחית וכו' פי' מטעם היותו רחמים הוצרך לרדת ולהשפיע. וכלהו סלקין כו' פי' כי להיות \nהעלייה צורך אל הקבלה והירידה צורך אל ההשפעה כל השמות כלם עולים ויורדים עולים \nלקבל ויורדים להשפיע כדרך הכחות והשמות זולת שם בן מ\"ב שהוא עולה להתעטר למעלה \nואינו יורד להראות עוצם גבורתו וכחו ושהוא מתאחד בשרשו ולכן יצדק עליו שהוא דין עם \nהיות שאין עקר עלייתו אלא לשבח להתעלות עכ\"ז עולה להתעטר ואינו יורד להשפיע ויש \nבענין הזה דין כיון שהוא מסתלק ואינו משפיע. ואין כן שם ע\"ב שהוא רחמים ומשפיע עולה \nויורד. וזה רצה באמרו וע\"ד שמא דע\"ב סליק ונחית וכו' שמא דתליסר וכו' כי י\"ג מדות \nהם של רחמים וסוד הרחמים להשפיע ולכן עולה ויורד. וע\"ב וי\"ג הכל דבר א', כי שם ע\"ב \nתלוי בי\"ב גבולים שהם י\"ג כמבואר בשער פרטי השמות. וכל עצמו לא הביא שם הרשב\"י ע\"ה \n"},{"index":7,"he":"י\"ג מדות אלא להכריח לשם ע\"ב שהוא רחמים ומשפיע. ולכן אחר עלייתו יורד. ובזה נתבאר \nכל שאר המאמר. ויצא לנו ענין סוד האלפא ביתות העולות והיורדות. גם נמצאנו למדים כי \nהעולות הם בסוד העלייה ולכן הם עולות במספרם. וקשה כי לפי זה הי' ראוי שאלפא ביתא \nשל אבג\"ד שמורה על העלייה יהיה בסוד המלכות בסוד האור החוזר בסוד הקבלה, ואלפא \nבית\"א של תשר\"ק תהיה בסוד הת\"ת בסוד האור ישר בסוד ההשפעה והרחמים, ולא כן דברי \nהרשב\"י בשיר השירים כדפי' בפרק הקודם דקאמר כי תשר\"ק היא במלכות ואבג\"ד בת\"ת. ולזה \nנשיב כי כשנדקדק דברי הרשב\"י התם דקאמר כי ענין תשר\"ק במלכות ואבג\"ד בת\"ת הוא בסוד \nאחור וקדם צרתני. פי' קודם הנסירה של חוה שבארנוה בשער המיעוט פ\"ב. ולכן היו \nאחוריים באחוריים מתדבקים הזכר פונה למעלה אל שרשיו והנקבה למטה נמצאו לפי זה סדר \nהאותיות כך אבג\"ד וכו' פנים, והאחוריים הם א\"ת ב\"ש וכו', והזכר פונה למעלה בסוד \n"},{"index":8,"he":"האחוריים והנקבה פונה למטה הפך רדתם. ואחר הנסירה שהיה חיבורם פנים בפנים הזכר \nמשפיע מביט כלפי מטה אל הנקבה והנקבה כלפי מעלה אל הזכר לקבל ממנו ולכן עולה אבג\"ד \nבזכר ותשר\"ק בנקבה וכדפי'. הנה נכלל חלק הצרוף בכל הצריך. ועתה נבא לבאר חלק \nגימטריאות: \n \nשער ל פרק ח\n"},{"index":9,"he":"פרק שמיני: \nבחלק הגימטריא והוא ענין מספר האותיות שוה בשוה ולחלק זה חלוקים אחרים והם ראשונה \nחלק המשקל והוא המשובח שבכל הגימטריא ופי' כמו רזיא\"ל שעולה לחשבון אברהם \nואותיותיהם שוות זה ה' אותיות וזה ה' אותיות וכן בי\"ט עולה יה\"ו שבזה ג' אותיות וזה \nג' אותיות והם שקולים יחד זה כזה וזה כזה וזה המשובח שבכל הגימטריאות מפני שכל ענין \nהענפים והכחות שבשם זה הם בשם זה אלא שנתחלפו האותיות והכחות בכחות אחרים. וזה אפשר \nלהיות ע\"ד שכתבנו למעלה ודרך זו קרובה בצד מה אל התמורה. ותחת החלק הזה יש חלק אחר \nוהוא חלק החיבור והפרוד. וענין החיבור הוא אם יהיו בתוכה ג' אותיות שיתחברו אל שתים \nכיצד הו\"ה שיתחברו שני ההי\"ן אל י' ויהי' י\"ו וכן אהי\"ה שיתחברו אל\"ף וה\"א אל וא\"ו \nויעלה יה\"ו וכן חיים שיתחברו שני יודי\"ן אל כ\"ף ויהיה חכם וזה חלק משובח קצת שאינם \nמשתנים האותיות מכל וכל בדרך החשבון כמו שנבאר אלא הם עומדות במקומם אלא שתים מהם \n"},{"index":10,"he":"נתחברו או נפרדו ומהיחוד והחבור יודע הפירוד ומהפירוד יודע היחוד ולכן אין צורך \nלהאריך בו. אמנם הענין הוא כי כל אות ואות לפי מספרו יהיו כחותיו כי המספר לא על \nחנם הוא. כי התי\"ו יהיו לה ד' מאות ענפים מסתעפים ממנה כלם כפתור ופרח. וכן לכל \nהקנים היוצאים מן המנורה הטהורה שבה קבועות כ\"ב חפצים כדפי' בשער האותיות. ועם היות \nשנמצא שהא' הוא בכתר חשבונו א' מורה על ענף א', ות' היא במלכות או באיזה מקום שיהיה \nמורה על ד' מאות. ובודאי כי אלף הוא במעלה גדולה יותר מן התי\"ו. זו אינה שאלה, כי \nיש ענף כי עם היותו מיוחד כולל ענפים רבים מסתתמים ומתעלמים בו כמו האלף הכוללת כל \nהענפים ר\"ל כל האותיות כמו שפי' בשער האותיות וכלן מתיחדות בא'. ובזה יובן עתה ענין \nהגמטריא כי הוא ענין א' עם הדבר הנמנה בו. המשל אמ\"ן שעולה יאדהונה\"י כמפורסם בדברי \nהרשב\"י ע\"ה. כי כאשר יתחברו ת\"ת ומלכות יתייחדו ביחוד כ\"ו ענפים שבת\"ת כמנין שם בן \n"},{"index":11,"he":"ד', וס\"ה ענפים שבמלכות כמנין אדנ\"י. וכאשר נרצה לחברם נחברם בשם סוכ\"ה או בשם אמ\"ן \nאו בשם מלאך כי בכלם נרמזים צ\"א ענפים שביחודם. אמת שלא ישתוו בעניינם כי סוכה הוא \nמיוחד יותר שהוא כ\"ו ה\"ס שענפיהם מתגלים על ענין הנרמז בשתי שמות וכיוצא בזה כאשר \nנחבר שתי אותיות אל אחד וכן שני שמות אל אחד הנה אותו האות ואותו השם לא יתייחס \nבעצם [א] באות הראשון או בשם הראשון שהיה עיקרי ברוחניותיה. ומזה נקיש אל כאשר \nתשתנה התיבה מכל וכל. ואולם סדר מנין הגימטריא קבלו בהם היותם תשעה ואלה שמותם כאשר \nכנו להם הקדמונים. א מספר המעוגל הכללי והוא בחזרת הגלגל ר\"ל שהאלפים אינם נחשבים \nאלא כאחדים כגון חמשה פעמים רי\"ו שעולים אנכ\"י. ורבים כנו מספר זה בשם מספר קטן \nוהטעם מפני שהוא מקטין המספר כי ממאה יעשה א' ומשלש מאות ג' ומארבע מאות ארבעה. וכן \nעל דרך זה יקטין מספר האלפים אל מדרגת האחדים. ומכנה הרשב\"י ע\"ה המספר הזה לחנוך \n"},{"index":12,"he":"וכן המורגל במקומות הרבה בפרט בתיקונים לחשבן זעיר דחנוך. ונראה לנו היות הענין הזה \nכי חנוך הוא נער מטטרו\"ן והמלאך הזה המקטין את המדות מפני שהוא מראה קטנה רצה לומר \nשיש בו ענפי הספירות מתפשטות ומתלבשות באורו ואינו זוכה אליהם בהיותם כלולות מעשר \nאו יותר. כי זהו סוד המספר שבאותיות כי יתעלו האחדים אל העשירות בסוד אחד כלולה \nמעשר ומהעשירות אל המאות בסוד כי כל א' כלולה מי' וי' מי' כי כל אחד מי' ענפים \nיוכללו עוד מעשר ונמצא מא' עולה אל מאה וכן על דרך זה יעלו לאלף. ומטטרון הפך מדה \nזו כי אור הכללות חשך בעדו ואין לו כללות המדות לפי שהוא בעולם הפירוד (היינו עולם \nהיצירה) ולכן אדרבה הוא מקטין מספר האותיות ומה שמאיר למעלה בספירה באלף מאיר למטה \nבמטטרון באחד וזהו סוד מספר קטן ומזה נוכל להקיש אל המספרים המוסיפים שהם מוסיפים \nהכלליות והמוסיפים באותיות עצמם הם מוסיפים עצם הענף הכולל וכן המוסיף התיבה וכיוצא \n"},{"index":13,"he":"בזה וכן המוסיפים המילוי בסוד המילויים שפי' בשער שם בן ד' ודי בזה הערה להשכלות \nשאר המספרים כדי שלא נצטרך לבארם כי בשער זה יכנסו כלם מעלה מטה: \nב מספר הקדמי כגון ג' עולה ששה כשנמנה מתחלת האלפא ביתא ועד הג'. ד' עולה י' וה' \nעולה ט\"ו כשנמנה מראש האלפא ביתא. והנרצה לסיים הנה כל המספרים כלם מראש האלפא ביתא \nועד סופה כדי שיקל אלינו למנות כשנצטרך אל המספר. וזו צורתה. א ב עולה ג א ב ג עולה \nו א ב ג ד עולה י א ב ג ד ה עולה טו אבגדהו עולהכא אבגדהוז עולהכח א ב ג ד ה ו ז ח \nעולה לו אבגדהוזחט עולהמה אבגדהוזחטי עולהנה אבגדהוזחטיס עולהעה אבגדהוזחטיכל \nעולהקה אבגדהוזחטיכלמ עולהקמה אבגדהוזחטיכלמג עולהקצה אבגדהוזחטיכלמנס עולהרנה \nאבגדהוזחטיכלמנסע עולהשכה אבגדהוזחטיכלמנסעפ עולהתה אבגדהוזחטיכלמנסעפצ עולהתצה \nאבגדהוזחטיכלמנסעפצק עולהתרצה אבגדהוזחטיכלמנסעפצקר עולהתשצה אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרש \n"},{"index":14,"he":"עולהאלףצה אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת עולהאתצ\"ה והנה בלוח זה יקל אלינו הוצאת המספר \nלכל המצטרך בעזר הצור וישועתו: \nג מספר הכרחי והוא מספר המלה לפי מה שהיא כגון חסד עולה ע\"ב גבורה רי\"ו או ארי\"ה: \nד מספר מוספי הוא שמוסיפין האותיות מן המלה על המספר או המלה עצמה אם יצטרך הכל לפי \nהצורך וכן אלה נתבאר העלמם למעלה וכן טעמם והטעם אל הקדמיי מאחר שהיא סבתה ע\"ד \nשפירשתי בספירות בשער סדר האצילות: \nה מספר המרובע הכללי כגון דוד שעולה יד צריך לצרף המלה לפי סדר האותיות. ונאמר ד' \nפעמים י\"ד יעלה נ\"ו. ו' פעמים י\"ד יעלה פ\"ד הרי ק\"מ. וד' פעמים י\"ד יעלה נ\"ו. סך \nכלם קצ\"ו. וטעם הענין כי אחר שהם י\"ד ענפים בג' כחות וודאי כל אחד מהכחות שבג' כחות \nכלול מכל הכחות ולכן יהי' י\"ד פעם י\"ד כי כל אחד מהכחות כלול מכלם כמו שפי' ולכן \nיעלו למספר גדול הזה: \nו מספר המרובע הפרטי כגון שני פעמים ב' עולים ד', ג' פעמים ג' הרי ט', וכן ד' פעמים \n"},{"index":15,"he":"ד' הרי י\"ו. והענין הזה שיוכלל האות בכלל הכחות שבה לבד לא בכל כוחות שבתיבה כמו \nהכללות הקודם במספר הכללי: \nז מספר שמיי ר\"ל לשום על המלה מלוי האותיות כגון ידוד במלוי אלפין כזה יוד ה\"א וא\"ו \nה\"א שעולה מ\"ה כמספר אדם. וזה כבר נתבאר לעיל: \nח מספר המספריי ר\"ל י' עשרה, ועשרה עולה תקע\"ה. ה' חמשה, וחמשה עולה שנ\"ג. והענין \nהזה הוא כי אותם חמשה כחות נכללים במנין שמם כי שם מספרם מעיד עליהם: \nט מספריי הגדול ר\"ל יו\"ד במילואו עשרים ועשרים בגימט' כתר. וביאורו ע\"ד שפי' \nבהשמיני ויגיד עליו רעו. הנה נכלל החלק הגימטריאה: \nעוד יש קרוב לענין זה והוא נקרא נוטריקון והוא ענין ראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי \nהתיבות. המשל אל, מלך, נאמן, שראשי תיבות אמן וסופי תיבות לכ\"ן ותוכי תיבות מל\"א \nוכיוצא בזה ושאר מן השמות היוצאים מראשי תיבות או מסופם או מאמצעותם או בדילוג אות \nאחת ולקחת אות אחת בדילוג חברתה וכדברים האלה כמו שם הס\"ר תי\"ו אה\"ן היוצא מהנסתרות \n"},{"index":16,"he":"לה' אלדינו בדילוג אות ולקחת אות וכן רבים כדברים האלה. ואין צריך להאריך כי כל \nענין זה מורה על כבוד התורה והעלמה שנתגשמה וקבלה כל הצרופים שיכולים להיות בעולם \nונתלבשה בלבוש נכר כדפרישית בשער האותיות בפרק א' וכל זה כדי להשלים נפשותינו כי ה' \nחפץ למען צדקו וגו'. ובזהר פרשת בראשית (דף מ\"ו ע\"ב) נראה בפירוש כי חשבונות \nוגימטריאות הם כלם תלוים במלכות. כי בספירות למעלה אין הענפים מתגלים בחשבונות \nוגימטריאות ומה שנמצא חשבון וגימטריא שם עם כל זאת עקרן במלכות ומשם רומזים למעלה. \nובזה נשלם הפרק הזה ונכלל השער הזה בס\"ד. ברוך ה' לעולם אמן ואמן ברוך הנותן ליעף \nכח ולאין אונים עצמה ירבה: \n \n"},{"index":17,"he":"שער לא פרק א\nשער הנשמה הוא שער לא: \nאחר שבשערים הקודמים נתעסקנו בכל חלקי החכמה הנעלמה הן רב הן מעט. כוונתנו בשער זה \nלבאר ענין האדם ר\"ל צורתו שהוא נשמתו ורוחו ונפשו ויהיה עסקנו בג' חלקי הדרוש הזה. \nהאחד מקום הנשמה ועניינה בעה\"ו ותועלת בריאתה. שנית חיבורה בגוף הנגוף עם היותה \nהויה דקה רוחניות יותר ממלאכי השרת כדפירשנו בשער היכלות. שלישית ענין חטאה ועונשה \nופגימתה למעלה בשרשים הנכבדים ופגימת עצמה וכן קיצוצה בנטיעות ח\"ו: \n"}]}
