{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-27","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":27,"title":"שער ז פרק ב","hebrewTitle":"שער ז פרק ב","segments":[{"index":1,"he":"שער ז פרק ב\nפרק שני: \nאחר שבפרק הקודם נטענו את עץ החיים לדעת טוב וכיצד התהומות תהום אל תהום קורא לקול \nהצנורות ראוי למעיין ליזהר בעבודתו ובשמירתו כדי שלא נצטרך עוד אל ציורו בפרקים \nהבאים ב\"ה. ועתה נבאר מה הקריאות האלה משמשות. והנה מהכתר יוצאים ג' צנורות: \nצנור ראשון אל החכמה. מזה הצנור התחלת התפשטות של עולם העליון והם הפנים המאירים \nאשר משם כל העולם האירה מכבוד אצילותו ומשם נתגלו כל הספירות וקראו שמו צנור הנעלם \nלהיות כי אין נעלם יותר ממנו כי התחברות החכמה אל הכתר אין נודע כיצד והאיך עד \nשכמעט דרך אותו צנור לפעמים יונק החכמה בשפע מהא\"ס ע\"י הכתר כי שם הסתר סבת הסבות. \nוזה הענין ביאר הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא נ\"ב דף פ\"ד) וז\"ל בפסוק אדנ\"י ידו\"ד \nחילי וגו'. מאי חילי, תוקפא דכלא מלעילא חילי חיל י' ודא אבא תוקפא דיליה נביעו \nדיליה א\"ס (נ\"א נביעו דלית ליה סוף) עכ\"ל. ומפני שידמה המעיין לדחות ראיותינו זו \n"},{"index":2,"he":"באמרו כי לעיתים כתר יקרא אין סוף ראינו לבאר המאמר כדי שמתוכו יוכרח שא\"ס הוא האין \nסוף ממש. וזה פירושו. מאי חילי. מטעם כי למעלה ביאר כל שאר הכתוב ועתה שאל מלת חילי \nמהו פירושו. והשיב תוקפא דכלא מלעילא והכוונה בא\"ס. ומפני שאין סוף לא יצדק בו לא \nשם ולא מלה, לזה אמר כי פי' חילי הוא מלשון כח והכוונה האין סוף הוא הנותן כח וחיל \nועצמה לכל הספירות. ומפני שכבר יצדק ענין זה בכתר כי כתר נמי נותן כח וחיל לכל אשר \nלמטה ממנו לכן האריך בלשונו ואמר תוקפא דכלא מלעילא. פי' אותו הנותן כח לכל, והוא \nלמעלה מן הכל שאין למעלה ממנו והיינו הא\"ס. ומפני כי אחר שחילי ר\"ל כח העליון הייתי \nאומר כי פי' חילי היינו חילי של כתר, לזה אמר חיל י', דהיינו חכמה שהיא הנקרא יו\"ד \nכנודע. ומה שאמר ודא אבא הוא נמשך עם שאר פירוש המאמר ואין להאריך. ואמרו כי אל \nהצנור הזה שמכתר לחכמה רמז רצועה ימנית של תפלין של ראש והיינו בהיות הרמז של בי\"ת \n"},{"index":3,"he":"בכתר ומן הצנור הזה יצאו מים חיים נוזלים מן לבנון אל החכמה: \nצנור שני יוצא מן הכתר אל הבינה מן הצנור הזה תקבל הבינה שפע רב טוב מהכתר. ואמרו \nכי ממנו מתפשט היין המבושם אל הבינה והבינה מוציאה אותו מכח אל הפועל והיין המבושם \nמתפשט עד המזבח כדי לתקן תבשיל הקדרה המסרחת מחמת עבירות ישראל ושם בעונותי' מנסכים \nאותו. כי כאן לא שייך יין נסך, כי אין כאן מגע גוי. ורצו באמרם לתקן תבשיל המסרחת \nכענין מה שבארו בזהר (אולי כוונתו לזהר בלק דף קפ\"ט א' ב' ע\"ש) בענין יצחק כי היה \nמעורב ביינו יין של עשו הנסוך לברך אותו. והביא לו יעקב מיין הרקח מיין הטוב כדכתיב \n(בראשית כז כה) ויבא לו יין ואז נתוסף עליו כח הרחמים. וכן מן הצנור הזה נשפע \nהרחמים אל הבינה להניק כח החלב אל הבנים להיות עינינו רוחצות בחלב וישקטו וינוחו \nכמו שנבאר בשער מהות והנהגה פ\"ו. ואז בהתרחצם בחלב יתלבנו העינים האדומים וזה בכח \n"},{"index":4,"he":"הצינור הזה המשפיע כח החלב מן הלובן העליון. והצינור הזה נעלם. ואמרו כי היא רצועה \nשמאלית של תפלין של ראש: \nצנור ג' יוצא מהכתר אל הת\"ת ומשם דרך עלייתו אל הכתר לקבל שפע ורב טוב להשפיע אל \nארבעת עדרי צאן אשר תחתיו והם נצח הוד יסוד מלכות ודרך הצינור הזה יעלה לחבר אב ואם \nבסוד יחודם ע\"י הדעת כמבואר לעיל בשער אם הא\"ס הוא הכתר. וע\"י השפע הנשפעת עליו מן \nהכתר דרך הצנור הזה יש לו כח להטות כלפי החסד כי מפני היותו יונק מחסד וגבורה עומד \nבין שניהם שוה וכאשר יושפע עליו שפע מהלובן העליון אז יטה כלפי חסד והצינור הזה \nקרוי קו האמצעי עם המשכו עד המלכות. ופירשו המפרשים כי הצינור הזה הוא שבקש מרע\"ה \nלידע והשיב לו כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ). ואלו הם דברי נביאות כי מעולם לא \nשאל מרע\"ה בזה: \nעוד ג' צנורות נמשכים מן החכמה. הא' אל הבינה. הוא אשר בו נמשכים הל\"ב נתיבות מן \nהחכמה אל הבינה והם כ\"ב אותיות וי' מאמרות הנעלמות בחכמה כ\"ח מ\"ה ובינה מוציאם מכח \n"},{"index":5,"he":"אל הפועל, כ\"פ המפרשים. ואפשר היות זה הצינור שבו היה ההתפשטות מהחכמה אל הבינה \nבעצמות הספירות בתחלת האצילות כדפי' בשער סדר האצי' בס\"ד, ודרך הצינור הזה מתעלמת \nהחכמה בתוך הבינה כמבואר בזוהר בהרבה מקומות: \nצנור ב' נמשך מהחכמה אל החסד. דרך הצינור הזה נמשך שפע החסד אל הגדולה מהחכמה. ודרך \nהצינור הזה נמשכים אל החסד הע\"ב גשרים כמה שנבאר בשער מהות והנהגה פרק ט\"ז. והע\"ב \nגשרים הם בחכמה כ\"ח מ\"ה בכח, ובחסד בפועל. וכן חכמה עולה ע\"ג שהם ע\"ב גשרים והחסד \nחופף עליהם. וכן ע\"י הצינור הזה נמשך השמן הטוב על הרא\"ש יורד על הזקן זקן אהרן כמו \nשנבאר בשער ערכי הכינויים בערך שמן שעיקר השמן הוא מהכתר ע\"י החכמה אל הכהן איש \nהחסד. ומפני ששרשו בכתר לכן שמ\"ן בא\"ת ב\"ש עולה בי\"ט הוא אהי\"ה והוא שם קדוש. וכן \nדרך הצנור הזה ירד [שפע] החכמה אל החסד כאמרם ז\"ל הרוצה להחכים ידרים, וע\"י כך \nיכונה י' של שם לעתים בחסד כמורגל בזוהר ובתיקונים: \n"},{"index":6,"he":"צנור ג' נמשך מהחכמה אל התפארת וזה לא מצאנוהו אלא לבעל היריעה. ואפשר הטעם כי \nהתפארת הוא בן החכמה והבינה והנה יוכרח היות כח האב בכח הבן וכן כח האם כי ג' \nשותפים באדם. ואפשר כי דרך הצנור הזה הוא ענין ישראל עלה במחשבה. ויש לענין זה \nגילוי ממקומות הרבה בזוהר ובאדרא כאשר יתבאר בספר אור יקר בס\"ד: \nעוד שני צנורות נמשכים מהבינה. הא' אל הגבורה. ופי' המפרשים שהוא להשקיט דין הגבורה \nוכח הקליפות. וידוע כי משני פנים תשפיע הבינה אל הגבורה. האחד הוא הדין והגבורה. כי \nהבינה פועל גבורות נקראת. ומסטרא דיליה דינין מתערין. כמו שנבאר בשער מהות והנהגה. \nוזה דוקא כאשר תשפיע בצינור הזה לבד שהוא מעצמותה. אמנם כאשר תקבל בצנור אשר לה \nמהכתר ותשפיע בצנור הזה אל הגבורה. אז השפע הוא להשקיט הדין והגבורה. ובדרך הזה \nימשך חולשות הקליפות שהם שוטרי הדיינים מבחוץ. ובהתבטל הדין יתבטל כחם, מאחר שאינם \nפועלים פעולתם: \n"},{"index":7,"he":"צנור ב' מבינה אל ת\"ת. הנה הצנור הזה יתבאר ע\"ד שבארנו למעלה בצנור הג' הנמשך מחכמה \nאל הת\"ת. ודרך הצנור הזה יעלה הת\"ת אל הבינה. ודרך הצנור הזה כונן הבינה את הת\"ת. \nכענין כונן שמים בתבונה (משלי ג יט). כמו שיתבאר בשער המציאות ונתבאר בשער י' ולא \nתשע: \nעוד ג' צנורות יוצאים מהחסד. והא' מהם אל הגבורה. וכן מהגבורה יוצא כח אש של גבורה \nאל החסד ליבש לחות המים של חסד. וכח מים של חסד לכבות אש הגבורה. כי כן ביאר הרשב\"י \nע\"ה. ועם זה יובן דבר המנגד זה לזה. כי הדרום הוא חם ויבש, והצפון קר ולח. והיה מן \nהראוי להיות להפך. ומה שפי' בזה מבואר בשער מהות והנהגה בפי\"א ובשער ערכי הכנוים \nבשם הרשב\"י ע\"ה. רבים פירשו כי בין הצנור הזה הוא הת\"ת שהוא המצרפם. ובמה שבארנו \nהוא יותר מתיישב כי בזולת הת\"ת יש להם צנור יחד והוא היותר מסכים עם רוב דברי \nהזוהר. וע\"י הצנור הזה נכללים חסד בגבורה וגבורה בחסד בלי הצטרפות הת\"ת כמבואר \n"},{"index":8,"he":"בזוהר ופי' בשער מהות והנהגה. צנור ב' יוצא מהחסד אל הת\"ת. ואמרו כי מזה הצנור \nנמשכים ל\"ה שרים אל הת\"ת. והת\"ת מוציאם מהכח אל הפועל. והם המיימינים לזכות, כן פי' \nהמפרשים. וכן ע\"י הצינור הזה נמשכים ג\"כ ע\"ב כוחות המצטרפים אל ע\"ב שמות כנודע, שהם \nרי\"ו אורות ע\"ב ימינים ע\"ב שמאלים ע\"ב אמצעים. והת\"ת הוא המוציאם מהכח אל הפועל \nומכריען אל הימין. וכן ע\"י הצנור הזה הוא ענין ההכרעה בצרוף אותו של גבורה: \nצנור ג' יוצא מהגדולה אל הנצח משם עיקר יניקת הנצח מהחסד. והסוד נעימות בימינך נצח \n(תהלים טז יא). כי הוא שליח הגדולה ועקר פעולת הנצח הוא בחסד, וכמו שבחסד ע\"ב כוחות \nאל שם ע\"ב כן יש גם בנצח. כי ג' אבות ג' ווי\"ן \"ויסע \"ויבא \"ויט (שמות יד). וג\"כ הם \nנצח הוד יסוד, ובהם ג\"כ שם ע\"ב. כ\"פ הרשב\"י בתיקונים: \nעוד נמשכים שני צנורות מהגבורה. האחד אל הת\"ת. ופי' המפרשים כי משם נמשכים ל\"ה שרים \nהמשמאילים לכף חובה והת\"ת מוציאם לפועל. וכן מתוך הצנור הזה נמשכים ע\"ב כוחות \n"},{"index":9,"he":"המצטרפים אל ע\"ב שמות כנודע שהם רי\"ו אורות וע\"ב מהם שמאלים וע\"י הצנור הזה ושל חסד \nהוא המכריע ביניהם כאשר בארנו. ועוד ע\"י סיוע צנורות אלו של חסד ושל גבורה הוא \nמתיחד בכלתו בסוד (שה\"ש ב ו) שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. וכמו שנבאר בשער מהות \nוהנהגה. וכבר כתבנו בשערים הקודמים קצת מזה: \nצנור ב' יוצא מהגבורה אל ההוד ועל ידו עקר יניקת ההוד מן הדין כאשר בארנו למעלה \nבשער י' ולא תשע. ופי' המפרשים כי ע\"י הצנור הזה נמשכים מצות ל\"ת מהגבורה אל ההוד \nובהוד ביאורם, וכן מ\"ע מהחסד אל הנצח ע\"י צנור שיש לו ממנה. ואפשר כי גדולה וגבורה \nהם עיקר כחות מ\"ע ומצות ל\"ת וע\"י נצח והוד מתגלים כמו ששאר הפעולות שבחסד ובגבורה \nמתגלים על ידם: \nעוד ג' צנורות נמשכים מהת\"ת. הא' אל הנצח. ועל ידו יונק קצת מאודם הגבורה לסבת המזג \nכמבואר בארוכה בשער י' ולא ט' בפ\"ד. ויש מי שלא כתב הצינור הזה וכן היוצא ממנו אל \n"},{"index":10,"he":"ההוד. וסברא בטלה היא זו. וזו היא מוסכמת כדפירשנו: \nצנור ב' יוצא מהת\"ת אל ההוד למתק דינו מעט. וזה מסבת נטייתו הלובן אל האודם כמבואר \nבשער הנזכר ויתבאר בשער הגוונים. וע\"י שני הצנורות הנז' משפיע ויורד הט\"ל מן השמים \nת\"ת אז והם שוחקים מן לצדיקים יסוד ומלכות צדיק וצדק. ויתבאר בשער ערכי הכינויים \nבערך שחקים: \nצנור ג' יוצא מהת\"ת ליסוד. ועל ידו מקבל היסוד רב טוב ליחד החתן עם כלתו, כי על ידו \nירד מזונה והוא השושבין. נמצא לצנור הזה שתי פעולות. הא' המזון השופע לאשה ע\"י \nהשליש וכן מזון היסוד בעצמו. והפעולה השנית כי הוא דרך עלייתה להתיחד עם בעלה אחרי \nאשר היא מקושטת ככלה תעדה כליה: \nעוד ב' צנורות יוצאים מהנצח. האחד אל ההוד. ופ' המפרשים שע\"י הצנור הזה מתאחדים \nלעלות (השמים). ואפשר שע\"י הצנור הזה הוא שחיקת המן בשווי מזג מועט קודם בואו אל \nהיסוד. וע\"י צנור זה וכן צנור שמחסד אל הגבורה וכן צנור שמחכמה אל הבינה הם יחוד \n"},{"index":11,"he":"ת\"ת ומלכות בסוד נטייתם אל הימין ואל השמאל. כי הת\"ת בנצח והמלכות בהוד. יהוה בנצח \nאדני בהוד. וע\"י היסוד מתיחדים שניהם יחד ונעשה יאהדונה\"י. וכן הם בחסד וגבורה הזכר \nאל הימין והנקבה אל השמאל יהוה בחס\"ד אדני בגבורה. ושניהם מתיחדים בת\"ת. וכן הם \nבחכמה ובינה הזכר אל הימין ונקבה אל השמאל יהו\"ד בחכמה אדנ\"י בבינ\"ה ושניהם מתיחדים \nבכתר. ולא ממש הכתר אלא בסוד הדעת שהוא יחוד חכמה ובינה. והנה נמצאו ג' צנורות אלה \nשמחכמה לבינה ושבין גדולה וגבורה ושבין נצח להוד הם לעתות ר\"ל אל עתות היחוד מת\"ת \nלמלכות. וענין היחודים האלה נתבארו בתיקונים [תקונא י\"ח דל\"ג.]: \nצנור ב' יוצא מהנצח אל היסוד. כי ע\"י הצנור הזה ושכנגדו הוא המזיגה וההכרעה שמכריע \nיסוד בין נצח והוד. וע\"י שני הצנורות הללו הוא כח הזרע וע\"י מתבשל כמו שנודע שהיסוד \nהוא האמה והנצח וההוד הן תרין ביעין דדכורא: \nצנור שלישי יוצא מהנצח אל המלכות. ועל ידו חוט של חסד נמשך על אסתר ועל ידו תקבל \n"},{"index":12,"he":"שפע מהחסד קודם הזיווג. וכן ע\"י ההוד שהיא צריכה קבלת שפע משני מקומות מהימין \nומהשמאל בסוד (שה\"ש ב ו) שמאלו תחת לראשי וגו' ויתבאר בשער מהות והנהגה בס\"ד בפרק \nכ\"א: \nעוד ב' צנורות יוצאים מהוד. האחד אל היסוד. ופי' משפטו למעלה. והשני אל המלכות. \nופי' בעל היריעה כי מן הצינור הזה הטיל נחש הקדמוני זוהמא בחוה. ודבריו דברי חלומות \nכמתנבא חזיון שוא כי מי נתן שכור בין הנזירים כמו שנבאר כי אין מבוא לקליפה בקדושה \nכלל כאשר יתבאר בשער התמורות. ומה שהיה באפשר לומר שע\"י הצינור הזה נשפע הדין מההוד \nלמלכות אבל כל זה בלי יסוד כמו שנבאר בפרק הבא: \n \nשער ז פרק ג\n"}]}
