{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-57","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":57,"title":"שער יב פרק א","hebrewTitle":"שער יב פרק א","segments":[{"index":1,"he":"שער יב פרק א\nשער יב הוא שער הנתיבות: \nהנרצה בשער זה לבאר ענין ל\"ב נתיבות כפי אשר הסכימו חכמי הקבלה קדמונים ואחרונים. \nובשער זה נתבאר ענינם ומוצאם ופעולתם אחד לאחד כפי אשר ימצא אלינו. וקודם שנכנס \nבביאורם נקדים להמעיין שאל ישתומם במה שימצא בהם מבואר בס' הקנה כי הוא מועתק מספר \nרבי יוסף הארוך בעל ביאור ספר יצירה כמו שנכתוב קצת דבריו: \n"},{"index":2,"he":"פרק ראשון: \nכל המקובלים הקדמונים ואחרונים הסכימו על ל\"ב נתיבות שבחכמה. והמגלה הראשון אל \nהדרוש הזה הוא בס\"י. וז\"ל במשנה ראשונה בפ\"א. בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק \nי\"ה ה' צבאות את עולמו בג' ספרים בספר ספר ספור עכ\"ל. ואית דגרסי חקק י\"ה יהו\"ה \nצבאות אלהי ישראל אלהים חיים אל שדי רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו את עולמו כו' עכ\"ל. \nוהם יו\"ד בין הכנויים והשמות, ופירשו שהוא רמז לי\"ס. ואין זה מספיק. שאין לשמות \nהאלה יחס וסדר עם ספר הספי' כמפורסם לכל משכיל. וכן יש גורסים בג' דברים במקום בג' \nספרים. והיותר נכונה היא ספרים כי דברים הם ממש ספרים. וספרים הוא מתיחס אל ספר \nוספור שהוא לשון נופל על הלשון כאשר נבאר. ובשם י\"ה יהו\"ה צבאות ג\"כ נכללים י\"ס כמו \nשנבאר. לכן הגרסא היותר נכונה ומתישבת אצלנו במשנה זו כמו שהעתקנו למעלה. ועתה נבא \nבביאורה. בל\"ב נתיבות כו'. ענין הנתיבות האלה הם בחכמה. ואמנם מציאות חילוקם ודאי \n"},{"index":3,"he":"על דרך עלה ועלול. כאלו נאמר הנתיב הא' עילה אל הב' והב' אל הג' והג' אל הד'. וזהו \nמניינם וחלוקם ע\"ד שבארנו בשער ח' פ\"ג בענין תר\"ך עמודי אור שבכתר. ואין ספק \nשהנתיבות האלה הם דרכים וצנורות אל השפע והם מקורות הבאים מחכמה אל הבינה. כי שם \nאשד הנתיבות. כמבואר בתקונים במקומות רבים. ולכן היא נקרא כבוד שעולה כמנין הנתיבות \nהשופעים, וכן נקרא ל\"ב על שמם. ועל דרך הנתיבות האלה נפעלו כל מעשה בראשית כדמוכח \nבמנין אלקים שהם ל\"ב כאשר נבאר. והענין כי דפוס כל הנבראים הם בחכמה כדכתיב (תהלים \nקד) כלם בחכמה עשית, ומשם נמשכים בדקות עד המלכות מל\"ב אל ל\"ב עד המלכות שהיא חכמה \nתתאה והם ל\"ב תתאין. וע\"י יוצאים המעשים אל הבריאה והוא האדריכל הנז' במעשה בראשית \nכדפי' רז\"ל (בב\"ר פ' כ\"ז). ולכן הוכרח היות דפוס כל הנבראים בל\"ב נתיבות והל\"ב \nנתיבות הם מעבה האדמה אשר בם יצקם המלך. ולכן יש קוראים לחכמה גול\"ם לפי שהוא חומר \n"},{"index":4,"he":"נושא כל הצורות שבעולם. וכן עולה ע\"ג חכמ\"ה גל\"ם. פי' היולי נושא כל הצורות שבעולם. \nוזהו כונת המשנה באמרה בל\"ב נתיבות חכמה חקק וכו' את עולמו. הנה כי חקק העולם היה \nבל\"ב. ונמצא הל\"ב נתיבות אל העולם כקלף אל הכתיבה. או ירצה כי הל\"ב נתיבות ממש היו \nפועלות העולם והם היו המדפיסים את העולם והכל עולה אל מקום אחד כי הא בלא הא לא \nסגיא שאם לא קדם אליהם צורתם מלמעלה מעמקי החכמה לא היו פועלים כלל. א\"כ קודם \nנתצייר העולם בהם, ואח\"כ ציירו הם העולם. נתיבות. סתם נתיבות ודאי הם נעלמות ואינם \nכדברים שהם נגלים כאמרו (ירמיה ו') עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם. הנה \nשבדרכים אמר ראו. אבל בנתיבות אמר ושאלו. ואעפ\"כ, השבילים נעלמים מהשכלה יותר \nמהנתיבות. וכן פירש בספר מעיין חכמה למרע\"ה. וז\"ל השבילים צרים וקצרים, והנתיבות \nיתרות, והדרכים רחבות. והשבילים הם כבנים, והנתיבות כאמות עכ\"ל. ואפשר היות השבילים \n"},{"index":5,"he":"הם הנתיבות הנכללות בכל נתיב ונתיב. שודאי הוא שהנתיבות כלולים כל אחד מחבירו וכל \nנתיב ונתיב כלול מל\"ב נתיבות קצרים וצרים שהם הנקראים שבילים. ולכן הנתיבות הם אמות \nאל השבילים. והדרכים הם גלוי הנתיבות יותר. כמו שנבאר בשער ערכי הכנויים בערך \nדרכים. ומפני היות הנתיבות נעלמות לכן אמר פליאות. שפירושו מלשון (דברים יז ח) כי \nיפלא, ותרגום אונקלוס ארי יתכסי. וכן מלשון פלא. ואמרו את עולמו. היינו הבינה שהיא \nנקראת עולם. ואמר בספר ספר וספור. בג' מצות אלו רבו הפירושים בין המפרשים. ואנא לא \nחילק ידענא ולא בילק ידענא, אלא מתניתא ידענא. וז\"ל הרשב\"י ע\"ה בזהר בפ' תרומה \n(דקל\"ז ע\"ב) בפסוק השמים מספרים כבוד אל. שמים נטלי ממקורא דחיי בקדמיתא, ואינון \nמנהרי ומתקני לכבוד עלאה מרזא דספר עלאה אבא דכלא, ומרזא דספר אימא עלאה, ואיהו \nמרזא דספור. ובג\"כ מספרים כדקאמרן ברזא דתלת שמהן אילין דשלטין ביומא דשבתא על כל \n"},{"index":6,"he":"שאר יומין עכ\"ל. ופי' כי משאה\"כ השמים הוא התפארת הנקרא שמים ואלו השמים משפיעין \nומנהרין למלכות שהיא נקרא כבוד אל. ורצה לדקדק לשון מספרים שהוא מגזרת לשון ספרים \nשהם הספרים הנזכרים במשנה זו שהם ספר ספר ספור. ומפני שפי' הספרים הם שלש אותיות \nשהם יה\"ו שהם חכמה ובינה ודעת שבהם נברא העולם. וא\"כ איך אפשר שנאמר שהשמים מספרים \nהוא לשון ספרים שהם ספר ספר וספור שהם יה\"ו דהיינו חכמה ובינה ודעת, שהרי אינם \nשמים. לזה אמר שמים נטלי ממקורא דחיי בקדמיתא. פי' השמים שהוא התפארת הם מקבלים \nהאור וההתנוצצות ממקום החיים שהם חכמה ובינה. כי החיים הם בחכמה כדכתיב החכמה תחיה \nבעליה (קהלת ז') ומקור של החיים היא הבינה שעל ידה נשפעים החיים. והתפארת מקבל \nמחכמה ובינה החיים וההשפעה קודם לכל האצילות והם אחר כך משפיעים לכבוד עלאה שהוא \nהמלכות. ונמצא לפ\"ז שבצדק כל אמרי פיו באמרו השמים שהוא התפארת. ואעפ\"י שההתנוצצות \n"},{"index":7,"he":"הוא ממקום גבוה. כיון שעל ידו נשפע, לכן נתייחס אליו. וקרא למלכות כבוד עלאה. לדקדק \nלשון המקרא שאמר כבוד אל. ופי' כמו (תהלים לו ז) הררי אל. והוא מגזרת (יחזקאל יז \nיג) ואת אילי הארץ לקח. ואין דוחק. כי הלא אל שבכבוד אל הוא קדש, כי כל עצמו של שם \nזה פירושו כן כדפי' בשער השמות. וקראה למלכות כבוד אל מטעם שעמה נטפלים כל שאר ימי \nהבניין מתפארת ולמטה כדמוכח התם בריש דבריו. מרזא דספר עלאה אבא דכלא. פי' יש ספר \nויש ספר וכ\"פ הרשב\"י ונבארהו בערכו. ולכן אמר כי הספר הנרצה הכא הוא ספר עלאה שהוא \nחכמה. ואמר אבא דכלא, מפני שהחכמה נקרא ספר. מטעם שבו כל המקורות הדקים אשר לפרטי \nהדברים נאצלים ונבראים ונוצרים ונעשים כלם נכללים בדקות בחכמה בסוד ל\"ב נתיבות שבהם \nנבראו ונחקקו כל הדברים גדולים וקטנים שממנה ולמטה. ולכן נקרא ספר ששם כל הדברים \nכתובים ומסודרים כספר. ולהורות אל הטעם הזה אמר ספר עלאה אבא דכלא, פי' שנקרא ספר \n"},{"index":8,"he":"מפני שהוא אב לכל אשר ממנו ולמטה בסוד הל\"ב נתיבות כדפי' ויתבאר בארוכה. ומרזא דספר \nאימא עלאה פירוש ספר מלשון ספירות דברים. וחבירו (דה\"ב ב טז) אחרי הספר אשר ספרם \nדוד. וכן ע\"י הבינה נפרטים הדברים העומדים בספר. כי כל הדברים שהם בחכמה בדקות \nיוצאים לפועל מתגלה על ידי הבינה. כי החכמה אל הבינה כערך הזכר אל הנקבה כדמיון ערך \nהמלכות אל הת\"ת. וכמה שהנקבה מוציאה לפועל מה שבכח הזכר, כן הבינה מוציאה לפועל \nובפרטי' מה שבתוך החכמה. כי המספר מורה על היות הדברים נפרטים בפרטים אחד לאחד. \nולכן קראה אימא עלאה, כי היא אם כל הדברים היוצאים מחכמה שהוא אב כדפי'. ואיהו מרזא \nדספור. פי' התפארת שהוא השמים הנזכר למעלה הוא בסוד ספור. כי הוא עצמות הדברים \nהנספרים כי על ידו יצאו השש קצוות מהבינה והוא הכולל אותם. והם ששת ימי בראשית והם \nכלל הדברים הנספרים מהספר והספר. ולכן נקרא ספור כי הוא הספור עצמו דהיינו הדבר \n"},{"index":9,"he":"הפעול ע\"י הספר ונקראים ספר ספר ספור ג\"כ מלשון ספירות. ולהיות שהשפע בא מהתפארת אל \nהמלכות מכלל הג' ספרים לכן אמר מספרים לשון ספור. וזה רצה ובג\"כ מספרים וכו'. פי' \nנקט לשון מספרים כדי שיהיה נגזר מלשון ספר ולשון ספר ולשון ספור בסוד ג' שמות, שהם \nחכמה ובינה ותפארת שהם יה\"ו. וזהו פי' ספר סספור הנדרש במשנתינו. ושיעור לשון המשנה \nכי הספר והספר והספור היו נכללים בהם הי' ספי' שהם חותם כל הנמצאים. והטעם שלא \nנזכרו ד' ספרים שהם ד' (אותיות) יהו\"ה אלא ג' שהם יה\"ו. מפני שהצלע עדיין לא לוקח \nמן האדם. והאצילות כלו נכלל בחכמה בתבונה ובדעת. והצלע שהיא הה\"א, עדיין לא היתה \nאצילותה. והנה החריט הרצון הנמצאות כלם בגולם הל\"ב קודם צאתם למציאות היש העצמי \nוהאציל אותם מהאין העליון אל היש הדק שהוא בחכמה בחומר הל\"ב ומשם אל מציאות הספיריי \nמציאות היש המתגלה גלוי השש קצוות והיינו ל\"ב אלהים הנזכר במעשה בראשית כאשר נבאר \n"},{"index":10,"he":"בעזרת הצור וישועתו: \n \nשער יב פרק ב\nפרק שני: \nהכלל העולה מהפרק הקודם הוא היות הל\"ב נתיבות כלל כל הנמצאות מעלה ומטה ומטעם זה \nבבריאת עולם נזכר ל\"ב פעמים שם אלקים להורות כי כל אחד מל\"ב נתיבות היה מגלה מה \nשהיה מצויר בו מענין הבריאה. ובאו ל\"ב פעמים אלקים ולא ל\"ב פעמים י\"ה כפי הראוי אל \nהחכמה. מפני שגילוי הדברים הנמצאות מחכמה הוא ע\"י הבינה ששם אשד הנתיבות כדפי', \nולכן באו בשם אלקים, שהרמז אל הבינה. והטעם שנכתב בשם אלקים באותיותיו ולא בשם בן \nד' בנקוד אלקים, כי הוא השם הנרמז בבינה. עם היות ששם אלקים ג\"כ הרמז אלי', כאשר \nנבאר בשער השמות פ\"ד ז' ח' ט', וכאשר ביארנו ג\"כ בשער ח' פ\"ז ח'. אבל נכתב בשם \nאלקים באותיות אלקים לרמוז אל תוקף דין הגבורה כי היא עולם הטבע. וכן עולה שם אלקים \nבמנין הטב\"ע שהוא בו. והטעם כי השמיטה היתה בגבורה כפי המוסכם בין רוב המפרשים. \nוהשמיטה הטביעה בעולמה כפי טבעה ורצונה כי הטבע רצון אלקי הוא. ולכן בריאת העולם \n"},{"index":11,"he":"היה בדין גמור עד שראה שלא יכול לעמוד ושתף עמה מדת הרחמים כדפי' רז\"ל: \nולפי היות השמיטה הזאת מדת הגבורה בראש התורה וסופה ל\"ב ב' בראשית ל' של ישראל. \nובאה בראשיתה שם מ\"ב היוצא מבראשית וכן בסופה ולכל היד החזקה וכו' כמו שנבאר בשער \nפרטי השמות. וכ\"ז להורות שהל\"ב ששם אותיות התורה חתומים בשם הגבורה והדין שהוא שם \nמ\"ב. וכן שם בן מ\"ב הם ל\"ב נתיבות וי' מאמרות ובו היה בריאת העולם כמו שהוכיח פסוק \nשל בראשית. ואחר שהקדמנו הענין הזה נבא לבאר הל\"ב נתיבות בשמם ופעולתם כפי אשר בארו \nהקדמונים. וקודם כל דבר נעתיק הנה ל\"ב אלקים שבמעשה בראשית אשר באורם נראה אור: \nא. בראשית ברא אלקים את: \nב. ורוח אלקים מרתפת: \nג. ויאמר אלקי' יהי אור: \nד. וירא אלקים את האור: \nה. ויבדל אלקים בין האור: \nו. ויקרא אלקים לאור יום: \nז. ויאמר אלקים יהי רקיע: \nח. ויעש אלקים את הרקיע: \nט. ויקרא אלקים לרקיע שמים: \nי. ויאמר אלקים יקוו המים: \n"},{"index":12,"he":"יא. ויקרא אלקים ליבשה ארץ: \nיב. וירא אלקים כי טוב: \nיג. ויאמר אלקים תדשא הארץ: \nיד. וירא אלקים כי טוב: \nטו. ויאמר אלקים יהי מאורות: \nטז. ויעש אלקים את שני המאורות יז. ויתן אותם אלקים ברקיע השמים: \nיח. וירא אלקים כי טוב: \nיט. ויאמר אלקים ישרצו המים: \nכ. ויברא אלקים את התנינים: \nכא. וירא אלקים כי טוב: \nכב. ויברך אותם אלקים: \nכג. ויאמר אלקים תוצא הארץ: \nכד. ויעש אלקים את חית הארץ: \nכה. וירא אלקים כי טוב: \nכו. ויאמר אלקים נעשה אדם: \nכז. ויברא אלקים את האדם: \nכח. בצלם אלקים ברא אותו: \nכט. ויברך אותם אלקים: \nל. ויאמר להם אלקים פרו ורבו: \nלא. ויאמר אלקים הנה נתתי: \nלב. וירא אלקים את כל אשר עשה: \nהנה אלו הם ל\"ב נתיבות שבפ' בראשית וכן מנה אותם הרשב\"י בתיקונים (תקוני ז\"ח דף \nק\"ל.). שוב הגאונים, שמו להם שמות כפי אשר קבלו בפעולתם. והעתיקם רבי יוסף הארוך \nבספר פי' ס\"י שחבר. וכן העתיקם בעל ספר הקנה עם שנתחכם לכותבם בשם מגידים והם \n"},{"index":13,"he":"נמצאים לגאונים בבירור. ואלה שמותם איש על דגלו באותות: \nנתיב א נקרא שכל מופלא. והוא אור מושכל קדמון, והוא כבוד ראשון אשר אין כל בריה \nיכולה לעמוד על מציאותו: \nנתיב ב נקרא שכל מזהיר. והוא כתר הבריאה וזוהר האחדות השוה המתנשא לכל לראש, והוא \nנקרא בפי בעלי הקבלה כבוד שני: \nנתיב ג נקרא שכל מקודש. והוא יסוד החכמה הקדומה הנקרא אמונה אומן ושרשיה אמן, והוא \nאב האמונה שמכחו האמונה נאצלת: \nנתיב ד נקרא שכל קבוע. ונקרא כן שממנו מתאצלים כל הכוחות הרוחניות בדקות האצילות \nשמתאצלות אלו ואלו בכח המאציל הקדמון: \nנתיב ה נקרא שכל נשרש ונקרא כן מפני שהוא עצם האחדות השוה והוא המיוחד בעצם הבינה \nמגדר החכמה הקדושה: \nנתיב ו נקרא שכל נבדל. ונקרא כן לפי שבו מתרבה שפע האצילות, והוא משפיע השפע ההוא \nעל כל (הבריאות) [הבריכות] המתאחדות בעצמו: \nנתיב ז נקרא שכל נסתר. ונקרא כן מפני שהוא זוהר מזהיר לכל הכחות השכליים הנראים \n"},{"index":14,"he":"בעין השכל וברעיון האמונות: \nנתיב ח נקרא שכל שלם. ונקרא כן מפני שהוא תכונת הקדמות אשר אין לו שרש להתיישב בו \nכי אם בחדרי גדולה הנאצלים מעצם קיומו: \nנתיב ט נקרא שכל טהור. ונקרא כן מפני שהוא מטהר את הספירות ומבחין ומבהיק גזרת \nתכניתם ותוכן אחדותם שהם מיוחדות מבלי קצוץ ופרוד: \nנתיב י נקרא שכל מתנוצץ. ונקרא כן מפני שהוא מתעלה ויושב על כסא הבינה ומאיר בזהר \nהמאורות כלם ומשפיע שפע הרבוי לשר הפנים: \nנתיב יא נקרא שכל מצוחצח. ונקרא כן מפני שהוא עצם הפרגוד המסודר בסדר המערכה, והוא \nייחס (הנתנת) [הנתיבות] לעמוד בפני עלת העלות: \nנתיב יב נקרא שכל בהיר. ונקרא כן מפני שהוא עצם האופן הגדולה הנקרא חזחזית פי' מקום \nמוצא החזיון החוזים במראה: \nנתיב יג נקרא שכל מנהיג האחדות. ונקרא כן מפני שהוא עצם כסא הכבוד, והוא תשלום \nאמיתת הרוחנים האחדים: \nנתיב יד נקרא שכל מאיר. ונקרא כן מפני שהוא עצם החשמל והמורה על רזי הסודות הקדש \n"},{"index":15,"he":"ותכונתם: \nנתיב טו נקרא שכל מעמיד. ונקרא כן מפני שהוא מעמיד עצם הבריאה בערפלי טוהר. ובעלי \nהעיון אמרו כי הוא הערפל, וזהו (איוב לח ט) וערפל חתולתו: \nנתיב טז נקרא שכל נצחי. ונקרא כן מפני שהוא עידון הכבוד שאין כבוד למטה הימנו כמו \nשהוא, והוא נקרא גן עדן המוכן לצדיקים ולישרים: \nנתיב יז נקרא שכל ההרגש. והוא מוכן לחסידי האמונה להתלבש בו ברוח הקדושה, והוא נקרא \nיסוד הת\"ת במעמד העליונים: \nנתיב יח נקרא שכל בית השפע. ומתוך חקירתו מושכים רז וחידה המתלוננים בצלו והדבקים \nבחקירת (ממשותו) [עצמותו] מעלת העלות: \nנתיב יט נקרא שכל סוד הפעולות הרוחניות כלם. ונקרא כן מפני השפע המתפשט בו ממקום \nהבריכה העליונה והכבוד המעולה: \nנתיב כ נקרא שכל הרצון. ונק' כן מפני שבו תכונת כל היצורים כלם ובזה השכל יודע כל \nמציאות החכמה הקדומה: \nנתיב כא נקרא שכל החפץ המבוקש. ונק' כן מפני שהוא מקבל שפע האלקות כדי להשפיע \n"},{"index":16,"he":"מברכתו לכל הנמצאים כלם: \nנתיב כב נק' שכל נאמן. ונקרא כן מפני שבו מתרבים כחות רוחניים כדי להיותם קרובים \nלכל המתלוננים בצילם: \nנתיב כג נקרא שכל קיים. ונקרא כן מפני שהוא כח קיום כל הספירות. (נ\"א קיום לכל \nהמחזיקים בו להלבישם מרוח קדשו): \nנתיב כד נקרא שכל דמיוני. ונקרא כן מפני שהוא נותן דמות לכל הדמיונים אשר נבראו \nבדמיונם הראוי לצביונם: \nנתיב כה נקרא שכל נסיוני. ונקרא כן מפני שהוא הנסיון הקדמון שבו מנסה השם לכל \nהחסידים: \nנתיב כו נקרא שכל המחודש. ונקרא כן מפני שבו מחדש הקב\"ה לכל (החסידים) [החדשים] שהם \nמתחדשים מבריאת העולם: \nנתיב כז נקרא שכל מורגש. ונקרא כן מפני שממנו נברא שכל כל נברא מתחת גלגל העליון \nוהרגשותם: \nנתיב כח נקרא שכל מוטבע. ונקרא כן מפני שבו נשלם טבע כל נמצא תחת גלגל החמה בשלימות \nהגלגלים: \nנתיב כט נקרא שכל מוגשם. ונקרא כן מפני שהוא מתאר כל גשם אשר יתגשם תחת תכונת \n"},{"index":17,"he":"הגלגלים (בגבולם) [בגידולם]: \nנתיב ל נקרא שכל כללי. ונקרא כן מפני שבו כלולים הוברי שמים במשפטי הכוכבים והמזלות \nעיונם ותשלום ידיעתם באופני גלגולם: \nנתיב לא נקרא שכל תמידי. ונקרא כן מפני שבו מתמיד מהלך השמש והלבנה דרך תכונתם כל \nא' וא' הראוי לו: \nנתיב לב נקרא שכל נעבד. מפני שהוא מתוקן לכל המשתמשים בעבודת ז' כוכבי לכת לגבולם: \nעד הנה הגיע מה שנמצא בביאור הנתיבות בדברי הגאונים ודבריהם נעלמים ונסתרים וצריכים \nביאור. ונבאר בפרקים הבאים. וראינו לחלקם לד' חלקים ח' ח' בכל פרק ופרק כדי ליתן \nריוח בין פרשה לפרשה: \n \nשער יב פרק ג\n"}]}
