{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-67","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":67,"title":"פרק רביעי:","hebrewTitle":"פרק רביעי:","segments":[{"index":1,"he":"פרק רביעי: \nעוד נתבאר הדרוש הזה באור יפה בספר הבהיר. ז\"ל אמרו לו תלמידיו רבינו מלמעלה למטה \nידעינן מלמטה למעלה לא ידעינן והשיב ולאו חד הוי ממטה למעלה ומלמעלה למטה. רבינו \nאינו דומה העולה ליורד. שהיורד יורד במרוצה והעולה אינו כן. ולא עוד אלא העולה אפשר \nלו לעלות דרך אחרת שלא ירד. אמר להם צאו וראו. ישב ודרש להם שכינה למטה כשם ששכינה \nלמעלה ומאי שכינה זה האור הנאצל מן האור הראשון שהוא חכמה גם כן הוא מסבב את הכל \nשנא' מלא כל הארץ כבודו מאי עבידתיה הכא. מלה\"ד למלך שהיו לו ז' בנים ושם לכל אחד \nמקומו ואמר להם שבו זה על גב זה. ואמר התחתון אני למטה לא אתרחק ממך. אמר להם הריני \nמסבב ורואה אתכם היינו מלא כל הארץ כבודו. ולמה הוא ביניהם כדי להעמידם ולקיימם. \nומה הם הבנים כבר אמרתי לכם ז' צורות קדושות יש לו להקב\"ה וכו' עכ\"ל. והפי', למעלה \nמן הענין ביאר הרב לתלמידיו הי' מאמרות א' לא' למצוא חשבון ממעלה למטה. ובהשלימו \n"},{"index":2,"he":"לבארם שאלו תלמידיו הנעימים רבינו ממעלה למטה ידעינן כמו שביארת לנו, ממטה למעלה לא \nידעינן. והטעם לפי שכבר פעמים רבות שמעו התלמידים מפי הרב ממטה למעלה ומפני רוב \nענותנותן לא ראו לדחוק השעה ולא שאלו את פי רבם עד אשר ראו כי העת עת רצון שהרב \nביאר להם ממעלה למטה ביאור רחב ולזה שאלו שג\"כ יבאר להם ממטה למעלה. והרב כדי לחדדם \nולראות אם עמדו בסוד ה' וירדו לסוף דעתו שאל להם ולאו חד הוי ממעלה למטה וממטה \nלמעלה כי הכל אחד ואין חילוק ביניהם וכיון שביאר להם ממעלה למטה כבר הם יודעים ממטה \nלמעלה כי הכל אחד. והם להיותם בנים לימודי ה' השיבו רבינו אינו דומה העולה להיורד \nשהיורד יורד במרוצה והעולה אינו כן. פי' ממעלה למטה שהוא המשפיע הוא משפיע בתוקף \nהרחמים ואין השפע מתעכב אלא בא במרוצה. אבל העולה אינו כן, שהוא דין שהוא צד הנקבה \nואינו רחמים כדרך הזכר כמו שפי'. ואמרו עוד חלוק אחר. כי העולה אפשר לו לעלות על \n"},{"index":3,"he":"דרך שלא ירד כי הירידה הוא דרך הימין כי יגבר הימין על השמאל מפני שיקדים הימין לבא \nואח\"כ יבא אל השמאל כי קודם יורד השפע אל החסד ואח\"כ בא אל הגבורה וכן על זה הדרך, \nאבל העולה עולה מהשמאל אל הימין כי תחלה מקדים השמאל ומן השמאל יעלה אל הימין. והנה \nהעלייה על דרך אחרת שאין כן הירידה. ואמרו אפשריות, כי כבר אפשר שיהיה העליה דרך \nימין כלו כי אפשר שיעלה דרך היסוד אל הנצח אל החסד אל החכמה, והנה על דרך זה יהיה \nכל העלייה דרך ימין כלו. אמנם [אפשר] שיהיה העלייה דרך המדרגות מן היסוד אל ההוד \nומן ההוד אל הנצח ומן הנצח אל התפארת ומן הת\"ת אל הגבורה ומן הגבורה אל החסד ומן \nהחסד אל הבינה ומן הבינה אל החכמה, והנה לעולם יקדים השמאל אל הימין כי מגביר הדין \nעל הרחמים. ובראות הרב הגדול מענה תלמידיו דרך קצרה וירדו לעומק המחשבה וידעו \nהחילוק שבין ממטה למעלה ובין מלמעלה למטה ולא נסתפק להם אלא דרך הכחות ואופן הסוד. \n"},{"index":4,"he":"השיב להם בטוב מענה צאו וראו ישב ודרש שכינה למטה כשם ששכינה למעלה ומאי שכינה זה \nהאור הנאצל מהאור הישר ואור החוזר ושני האורות הם שני היודי\"ן כמבואר לעיל. וזהו \nהאור הנאצל מהאור ראשון שהוא חכמה הנאצלת מהכתר שממנה אורה מתפשטת ממעלה למטה בסוד \nשהיא יו\"ד של שם. ואין תימה על לשון שכינה, כי הוא לשון מושאל להעלם המליצה. ועוד \nכי כל האצילות וכל גילוי מלכו של עולם נק' שכינה. ועוד כי עיקר גלוי והתפשטות החכמה \nע\"י הבינה שנקראת שכינה, וכן שם יאהדונה\"י בו שמונה אותיות שהיא מבינה ולמטה. ויש \nלזה סמך בדברי הרשב\"י בתקונים בפסוק שלח תשלח, והתם נאמר כי שם זה הוא תמניא ספי' \nדהיינו מבינה ולמטה. והענין כי היו\"ד היא נקודה בהיכליה. ג\"כ הוא מסבב את הכל שנאמר \nמלא כל הארץ כבודו. פי' כי העיקר ממטה למעלה וממעלה למטה הוא מראש אצילות כ\"ע ולמטה \nעד שיעלה למספר עשר ועשר ממטה למעלה שהם עשרים שהם עשרה עשרה הכ\"ף מן כתר כמבואר \n"},{"index":5,"he":"בפ\"ק. ועכ\"ז עפ\"י הדרך שהוא בכתר הוא בכל הספירות כי בכל ספירה וספירה יש אור ישר \nוחוזר כדפי' בפ\"ג, ולכן כאן לבלתי עלות בכתר ונגוע הדיבור בו אמר אור הנאצל מאור \nראשון. הכתר הוא בדרך העל' ואמר בחכמה ג\"כ הוא מסבב הכל. ר\"ל כי כדרך הכתר שמתפשט \nאורו וחוזר אליו למעלה פניו דרך מקורו, כן דרך החכמה. נמצא עפ\"י דבריו מבואר ענין \nהכתר בדרך נעלם והחכמה בגלוי. ואמרו מסבב את הכל, הוא האור היורד למטה דרך המדרגות \nוחוזר ומתעלה. ונמצא לפ\"ז מלא כל הארץ כבודו כל האצילות בשוה כי הכתר במלכות ומלכות \nבכתר אי\"ן אנ\"י והחכמה למטה ביסוד והיסוד בחכמה וכל המדרגות אחוזות זו בזו. וזה רצה \nבאמרו מלא כל הארץ כבודו כי שוה לפ\"ז קצת גילוי המתגלה למטה כדרך המתגלה למעלה. \nולבאר הענין הטיב אמר משל למלך שהיו לו ז' בנים וכו' ודקדק כי נתרעמו התחתונים שהיו \nלמטה עד שהוצרך מפני זה להשוותם בסוד האור החוזר על דרך המדרגות ממטה למעלה וממעלה \n"},{"index":6,"he":"למטה ונמצא נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן ואמצעותן נעוץ בכל אחד משני קצוות, וכל \nהענין מבואר. ע\"כ הגיע כוונתנו בביאור המאמר. ולא כל זה הענין בלבד אלא אפי' בספירה \nאחת ימצא בה שיהיה אורה ממטה למעלה וממעלה למטה. המשל בזה היסוד שבין הת\"ת והמלכות \nשיהיו שנים א' יסוד היוצא מהת\"ת אל המ' וא' יסוד היוצא מהמלכות אל הת\"ת. והענין הזה \nבארו בזהר פ' ויצא (דף קנ\"ה.) וז\"ל ר' חזקיה אמר אי הכי הא אתמר כל מה דאוליד עלמא \nתתאה איהו בפרודא דהא כתיב ומשם יפרד. מה תימא ביוסף ובנימין, אי תימא דעלמא חד \nבהני, לאו איהו דהא לא נפקו מעלמא עלאה, ועלמא תתאה מה דאולידת אולידת לתתא ולא \nלעילא, ואי הכי פרודא איהו. אתא ר' אבא ונשקיה. א\"ל מלה דא סתים איהו, דהא עלמא \nעילאה אתתקן בתריסר דאינון מדיליה. אבל ת\"ח רזא דמלה, חזינא בכל זמנא צדיק מעלמא \nתתאה נפיק ועייל ביה עייל ומיניה נפיק. ובג\"כ אתבני באתר דא ועקרא הוא לעילא ועקרא \n"},{"index":7,"he":"הוא לתתא ובעלמא תתאה איהו תדיר לעלם. כתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה (נ\"א ת\"ח, בהאי \nעלמא תתאה צדיק ביה עייל ומניה נפיק. כד עייל איהו ברזא דיוסף הצדיק כד נפיק ברזא \nדבנימין, הה\"ד ויהי בצאת נפשה כי מתה). מאן נפשה, דא צדיק דנפיק מנה, ודא בנימין. \nותקרא שמו בן אוני דחשיבת דאולידת לתתא בעלמא דפרודא ואשתארת תריסר (נ\"א חד סרי) \nבאינון לעילא. מה כתיב ואביו קרא לו בנימין, בן ימין, דהא אסתלק לעילא בעלמא עלאה. \nדכד אתאביד יוסף בנימין אשלים אתריה. ועל דא צדיק בעלמא תתאה עייל ונפיק. ובג\"כ \nיוסף ובנימין וכלהו תריסר כגוונא דלעילא ביחודא חד עכ\"ל. ופי' כי למעלה מן המאמר \nהזה פי' רבי אבא ענין בני לאה כמו שמפורסם היות לאה רמז אל הבינה, ורחל אל המלכות. \nוכלל דבריו אמר בענין ותעמוד מלדת, בגין דהכא אתכלילו ארבעה סמכין. הכונה כי עד עתה \nהיו ד' בנים רמז לד' רגלי המרכבה הם ראובן חס\"ד שמעו\"ן דין לוי ת\"ת יהודה מלכות. \n"},{"index":8,"he":"עוד אמר אח\"כ ותעמוד דעד הכא ביחודא חד, מכאן ולתתא עלמא דפירודא איהו. הורה כי כל \nמה שממלכות דהיינו יהודה ולמטה הוא עולם הפירוד כי משם יפרד. והוקשה לו לזה כי א\"כ \nנמצא שהנולדים אחר יהודה מעולם הפירוד ח\"ו. ותירץ לא, דהא אינון תרין בנין דאולידת \nלבתר באילין אתחברו פי' נתייחדו עם הד' בסוד ב' שוקים מיוחדים עם ד' רגלי המרכבה. \nוהוקשה לו אח\"כ בבני השפחות, ותירץ שהם ד' קשרים וכו' כמבואר שם. ועתה במאמר \nשלפנינו הקשה לו ר' חזקיה אי הכי הא אתמר וכו' פי' מאחר שתקנת כל השבטים וביוסף \nובנימין לא דברת, כנראה דלא קשה לך מידי בהו, וקשיא טובא. בפרט במה שפירשת כי \nממלכות ולמטה היא עולם הפירוד, א\"כ מאחר דיוסף ובנימין הם בני רחל שהיא המלכות \nנמצאו בני' למטה ממנה בעולם הפירוד, וקשה לפ\"ז היות יוסף ובנימין מעולם הפירוד למטה \nמבני השפחות. כי שנאמר שיהיו בעולם העליון א\"א שהרי אמם היא למטה בסוד המלכות \n"},{"index":9,"he":"ולידתם בעולם הפירוד כדפי'. והשיבו מלה דא סתים איהו דהא עלמא וכו' פי' אין לומר \nשיהיו כלם תקוני הבינה שהיא לאה והיא צריכה י\"ב בנין דכל חד כליל בחבריה וכו' \nכמפורסם, מפני שא\"כ היה ראוי שיהיו כלם יוצאים מהבינה. וזה שאמר בתריסר דאינון \nמדילה, א\"כ אין זו תשובה. אבל עיקר התשובה הוא בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק \nועייל. ביה כו'. פי' כל אל היסוד ב' בחינות. הבחינה הא' והיא הקודמת אל היחוד, הוא \nשהמלכות שופעת מיין תתאין דרך בו בסוד אור החוזר דרך התעוררות, כמבואר בשער מהות \nוהנהגה פי\"ז י\"ח י\"ט. והנה לפ\"ז מינה נפיק מתוך המלכות יוצא האור הזה. ועייל פי' \nואח\"כ נכנס בו בסוד האור הישר שדרך בו נשפע שפע הזווג אל המלכות. והיינו שהקדים \nנפיק לעייל, מפני שכן דרך הבחינות אל הזווג כדפי'. ומפני שאינו כן סדר דרך הבחינות \nאל האצילות שתחלה הוא בחינת האור הישר ומכחו מתאצל האור החוזר, חזר ואמר ביה עייל \n"},{"index":10,"he":"דהיינו אור הישר. ומניה נפיק דהיינו אור המתהפך. ונמצא לפי האמת שתי הבחינות האלה \nמצד המלכות. הא' מצד ההתעוררות ובכח ההתעוררות הוא כח השפעה, ואם אין ההתעוררות אין \nהשפעה. נמצאת המלכות סבה אל שתי הבחינות א\"כ ראוי שיתיחס היסוד אל המלכות לבדה לא \nאל זולתה. וז\"ש ובג\"כ אתבני באתר דא. פי' מצד ב' בחינות האלה הנזכרות מפני כך נבנה \nבמלכות דהיינו יוסף ובנימין שנולדו מרחל ולא מלאה, מפני שלה נאות לסבות הנזכר. ואמר \nועקרא הוא לעילא, ועקרא הוא לתתא. פי' היסוד יש לו שרש למעלה דהיינו בחינתו בסוד \nאור הישר, ויש לו שרש למטה דהיינו בחינתו בסוד אור החוזר. ויוסף היה סוד אור ישר, \nובנימין סוד אור החוזר, ושניהם ביסוד. וז\"ש ובעלמא תתאה איהו [תדיר לעלם] כי לעולם \nהיסוד מתייחס אל המלכות שכן הוא לעולם מתייחד עמה. כתיב ויהי בצאת נפשה. על דרך \n(תהלים כה א) אליך ה' נפשי אשא. ותקרא שמו בן אוני דחשיבת וכו'. פי' מפני היותו \n"},{"index":11,"he":"בסוד אור המתחדש ומתאצל ממנה חשבה היותו בעולם הפירוד, מה שלא חשבה כן ביוסף אלא \nאדרבה קותה לבן אחר. והטעם מפני שהיה בצאת נפשה והיה מכחה (לכן חשבה כנ\"ל), מה שלא \nהיה כן יוסף אלא מכח יעקב בא, כדכתיב (בראשית לז ב) אלה תולדות יעקב יוסף. ואביו \nקרא לו בנימין בן ימין דהא אסתלק וכו'. הוקשה לו למה קראו יעקב בן ימין שאינו כן \nאלא בן שמאל כי סוד אור החוזר הוא בסוד השמאל וא\"כ מאי בנימין. ותירץ דהא אסתלק פי' \nכי ג\"כ שמש בנימין בסוד אור ישר דהיינו היותו מסתלק בשרש העליון וחוזר ומתפשט משם \nולמטה. וזה היה כד אתאביד יוסף, הוכרח שהיה בסוד היסוד באור הישר ששמש במקום יוסף \nבסוד היסוד. ועל דא צדיק בעלמא תתאה עייל ונפיק בסוד אור ישר ואור מתהפך. וכלהו \nתריסר וגו' שכולם למעלה כדפי'. והנה נתבאר היות ענין אור המתהפך אפי' במדה אחת כעין \nזה הנזכר, ויתרחב ביאור המאמר בס' אור יקר בפ' זו: \n \n"},{"index":12,"he":"שער טו פרק ה\nפרק חמישי: \nאחר שבפרקים הקודמים ביארנו ענין ממטה למעלה בארוכה כפי אשר הורונו משמים, עד שבאנו \nלומר כי אפי' במדה אחת מן המדות יצדק היות בה בחינת ממטה למעלה וממעלה למטה. נבא \nבפ' זה לבאר יותר ויותר מזה כי גם במדה א' בעצמה יצדק היות קצתה ממעלה למטה וקצתה \nממטה למעלה מינה ובה בלתי שתבחן אל זולתה. והענין שיש להקשות לדברי הרשב\"י בתיקונים \nדקשה מדידיה אדידיה, כי במקום א' אמר ששם בן ד' במילוי יודין כזה יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י \nשהוא נקבה דין. וז\"ל בתיקונים (תקונא נ\"ו דף פ\"ט ע\"ב) בראשית ברא אלקים. אלקים הא \nאוקמוה דתמן דחילו מסטרא דאת ה\"י דאיהי לשמאלא דאע\"ג דאת י' איהי רחמי באתר דשלטא \nה' עלה נוקבא אתקריאת כגוונא דא ה\"י והאי רזא מתגליא ביו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י דלית בריה \nבלא דכר ונוקבא דתרין שותפין אינון ברא וברתא אבא ואימא חד יהיב טפה דכורא וחד יהיב \nנוקבא וכד שליט דכורא על נוקבא איהו דכר וכד שליט נוק' על דכורא איהי נוקבא והא \n"},{"index":13,"he":"אוקמוה ברזא דאשה כי תזריע וילדה זכר עכ\"ל. ואיך נחריש ונתאפק בראותנו כי אמר שהשם \nבמלוי יודין שיהיה נקבה ודין ולא נזעק חמס אהה כי אין מנוסה כי הרשב\"י ע\"ה פי' להפך \nבס' ר\"מ (פינחס דף רמ\"ו) בהיותו משבח למרע\"ה א\"ל [מה ל' אסתלק על כל אתוון הכי] אתה \nעתיד לאסתלקא על כל בריין בגין דאסתלק לשמא דיו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י דביה ייי דחושבניה \nל'. דבקדמיתא הוית בשם יו\"ד הא וא\"ו ה\"א דאיהו יאא\"א י\"ג מכילאן דרחמי דאינון אח\"ד, \nכען תסתלק בשם אל דאיהו ייא\"י דתרין שמהן סהדין כו' הלא אב אח\"ד לכלנו הלא א\"ל אחד \nבראנו. והנה כונת המאמר מבוארת, כי מילוי יודין הוא למעלה ממילוי אלפין. והנה נודע \nומפורסם מלוי אלפין בדברי הרשב\"י במקומות אין מספר כי מלוי אלפין הוא בחכמה והוא \nכ\"ח מ\"ה שהוא חשבון מלוי אלפין. והנה ע\"ד זה ימצא היות מלוי יודין לכל הפחות בכ\"ע \nואיך נתאפק לומר שיהיה נוקבא. ועוד כי השם במלוי יודין הוא מוחא ובמלוי אלפין הוא \n"},{"index":14,"he":"אוירא והיודין מתלבשין ומתעלמים בתוך האוירין, כל זה ביאר הרשב\"י בתיקונים (תקונא \nע' דף קי\"ח). וקשה כי אחר שהשם במלוי האלפין היא בחכמה שהוא אבא דכורא רחמי ודאי, \nאיך נאמר שהשם במלוי יודין שהוא למעלה שיהיה נוקבא הא ודאי קשיא. והענין הוא שאחר \nשאמרנו כי הענין הבחינות בסוד אור ישר ואור מתהפך הוא סוד משפיע ומושפע א\"כ יוכרח \nהיות שכל ספירה משפעת בפני עצמה מכתר שבה למלכות שבה והאור חוזר בעצמותה ומתהפך \nממלכות שבה אל הכתר שבה. והנה על הדרך זה יהי' בכ\"ע בחי' אחת שהיא אותה הבחי' \nהמתקרבת אל השרש העליון והיא משפעת ולא מושפעת ר\"ל מעולם לא תחסר בה השפע אלא לעולם \nנשפע ובא. והבחי' הזאת אינה עולה בשם כלל ביען קורבתה אל מקורה, כמו שבמקורה לא \nיתייחס שם ונקודה כדפירשנו בשער אם הא\"ס הוא הכתר, כן בו לא יתייחס שם מפני העלם \nסבתו בו כאומרו ע\"ה (בהקדמת ת\"ז דף ו'.) עלת העלות טמיר וגניז בכתר כו'. ולכן לא \n"},{"index":15,"he":"יתייחס בו לא שם ולא נקודה אמנם בו בחינה אחרת המקבלת מבחינה זו שהיא מקבלת והיא \nמושפעת בחי' נוקבא. וכן באר הרשב\"י בפי' (בתיקונא נ\"ו דף צ ע\"ב) וז\"ל גוון אוכמא \nדעינא ושערוי אוכמין וכל גוונין אוכמין שפירין אתייהיבן ביה מסטרא דאימא. חוורי \nדעינא וחוורו דאנפין וכו' אתייהיבת בי' מסטרא דאבא וכו'. וחוורו ואוכמו תרווייהו \nאשתכחו מכתרא עילאה. אוכמא מלבר וחוורו מלגאו. ועליה אתמר ועתה לא ראו אור בהיר הוא \nבשחקים כו', ישת חשך סתרו. והא אוקמוה חברייא, אוכמא נוקבא לחוורא. הנה בפי' כוון \nהרשב\"י שבכ\"ע עצמו משפיע ומושפע כאשר נאמר. והנה בהיות הבחי' המושפעת נקבה הוכרח \nלהיות חזרת פניה לקבל מהמשפיע ולכן הוא ה' על יו\"ד להורות סוד האור החוזר ושרשה \nלמטה וענפיה מתפרדין כלפי מעלה שהוא ה' כדפי'. ועתה בזה יתבאר לשון הרשב\"י שהקדמנו \nביאור יפה. וזה פי', דתמן דחילו מסטרא וכו' פי' בשם אלהים שהוא ה' על יוד. שלא נכתב \n"},{"index":16,"he":"אליה\"ם שמורה זכר ורחמים ואהבה אלא אלהים שהוא ה' על י' שמורה נקבה ודין ויראה. \nדאע\"ג דאת י' וכו'. פי' הוקשה לו אדרבה מפני שיש י' בשם אלהים יורה היות בו קצת \nרחמים כי היו\"ד אות של רחמים היא. לזה השיב כי עם היות שיש בו י' כיון שהה' שולטת \nעל הי' יחוייב היותו דין, ואמר שסוד זה יגלה בשם מלוי יודי\"ן שההי\"ן שולטין על \nיודי\"ן. דלית בריה וכו'. הוקשה לו כיון שהשם במילוי יודין הוא בכתר א\"כ איך יצדק \nאמרנו שהוא נוקב' ומושפע. לזה השיב דלית בריה בלא דכר וכו' פי' כיון שתחלת האצילות \nהוא הכתר, וחכמה בינה נאצלים ממנה והם אב ואם לכל אשר תחתם. תינח הם, כי מאחר שהם \nזכר ונקבה יכולים להאציל כל אשר תחתם. אלא הכתר שהוא אחד לבדו האיך אפשר לו להאציל \nחו\"ב הלא לית בריה בלא דכר ונוקבא. והטעם לזה פי' בשער מהות והנהג' פ' י\"ז ביאור \nארוך וטעם יפה. אלא ודאי הוכרח שבכתר עצמו הם כח דכר וכח נוק', פי' משפיע ומושפע \n"},{"index":17,"he":"כדפי'. ונתבאר ענין המאמר ונכלל השער בע\"ה. ברוך ה' לעולם אמן ואמן: \n \nשער טז פרק א\nשער ט\"ז הוא שער אבי\"ע: \nהנרצה בשער זה הוא לבאר דרוש נחמד נמצא בדברי הרשב\"י ע\"ה פעמים רבות אמרו י\"ס \nדאצילות וי\"ס דבריאה וי\"ס דיצירה וי\"ס דעשיה וסימנם אבי\"ע. ולכאורה הדבר הדבר מבהיל \nהלבבות בהיות שקדם לנו י' ולא ט' י' ולא י\"א, כ\"ש שנאמר שיהיו ארבעים וענין זה \nיתבאר בפרקים אלו בע\"ה: \n"}]}
