{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-92","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":92,"title":"פרק חמשה עשר:","hebrewTitle":"פרק חמשה עשר:","segments":[{"index":1,"he":"פרק חמשה עשר: \nבפי' ההויו\"ת וחילוק אותיותיו יש לנו גלוי קצת בדברי הרשב\"י ע\"ה בתיקונים במקומות \nמפוזרים ולא נעתיק לשונו הנה שלא להאריך ועוד שכמעט הוא נמנע ובלתי אפשר להיות \nהענין מפוזר אחד הנה ואחד הנה. ועכ\"ז כאשר בא לידינו נרמז בו בלשון קצר כפי אשר \nנוכל: \nיחוס הוא הויה הא' שם בן ד' כתיקונו וכהלכתו. והשם הזה מורה על היחוד השלם והרחמים \nהגמורים וזהו סוד קרבן ליי' ולא אמר לאלהי' ופי' קרב\"ן קירוב ויחוד שמתייחדים ד' \nאותיות האלה שהם ב' זכרים וב' נקבות זכר ונקבה זכר ונקבה והיינו י' עם ה' ו' עם ה' \nכמו שפי' בזוהר ויקרא (ד\"ה) ובתיקונים (תקונא ס\"ט דף ק\"ג ע\"ב) וזהו השלמות שבשם הזה \nהמורה על סדר ההשפעה כהוגן וכשורה. ויש עוד בו רמזים רבים רמזנום בשער שם בן ד' וכן \nבשער השמות ואין להאריך: \nיההו היא הוי\"ה הב'. וביאר אותה הרשב\"י ע\"ה בתיקונים והעתקנו לשונו בשער ח' פרק \nי\"ג. ופי' כי לפעמים תעלה המלכות ותתייחד עם החכמה. והבינה תרד ותתייחד עם הת\"ת. \n"},{"index":2,"he":"כענין (משלי ג יט) יהו\"ה בחכמה יסד ארץ הנה שהמלכות היא בסוד החכמה, וכן כונן שמים \nבתבונה כי הת\"ת מתכונן ע\"י הבינה. וזהו סוד יהה\"ו שהה\"א המתיחדת עם היו\"ד היא \nהמלכות, והה\"א שעל הוא\"ו היא הבינה. וזה מוכרח משני טעמים, הא' מפני שא\"א להיות ה' \nהא' בינה שא\"כ נמצאו חו\"ב מתייחדים ות\"ת ומלכות אין להם יחוד וזה א\"א כדפי' בשער \nהנזכר, א\"כ מוכרח שה\"א ראשונה היא ברתא מלכות דאיהי לגבי אבא וכן ה' שנייה אמא לגבי \nברא. והטעם הב' כי מסטרא דברא שהוא הת\"ת לעולם המלכות למטה ממנו ולכן ה\"א שהיא \nלמעלה מהו' הוא הבינה ולא המלכות. והארכנו בשער הנזכר יעו\"ש: \nיוהה היא הויה הג'. ובזה ג\"כ נתבאר בתקונים מפני שדרך הזכר לנטות אל הימין ומדרך \nהנקבה לנטות אל השמאל הנה הוכרח מזה שהת\"ת עלה דרך החסד עד החכמה והמלכות דרך \nהגבורה עד הבינה ונמצא שהת\"ת שהוא הוא\"ו מתייחד עם היו\"ד שהיא החכמה וה' אחרונה \nשהיא המלכות מתיחדת עם ה' ראשונה שהיא הבינה וזהו יוה\"ה. ואמר כי על ענין החכמה \n"},{"index":3,"he":"והתפארת אתמר הבן דאתמשך ממוח האב. עוד פ\"א מורה על ענין שפי' בשער ח' פי\"ג מענין \nגלות שכינתא עילאה ושכינתא תתאה דתרווייהו אתתרכו מאתרייהו ונשאר חכמה ותפארת לבדם \nוזהו יוה\"ה שני ההי\"ן מתגרשות והת\"ת מסתלק אל החכמה בסוד (תהלים י א) למה ה' תעמוד \nברחוק ובסוד תבא לפני\"ך תפלתינ\"ו מלכות שהוא לפני הת\"ת ואל תתעלם מתחינתנו ר\"ל בינה \nדהיינו העלמה בעולם הנעלם: \nהיוה היא הוי\"ה הד'. נראה שהוא אבא נחית לגבי ברא כי כאשר ההוי\"ה הוא יוה\"ה מורה \nשנסתלק ברא ת\"ת לגבי אבא חכמה אבל כאשר ההויה היו\"ה מורה על האב שהוא חכמה דנחית \nלגבי ברא. עוד פ\"א כי ו\"ה איהו בסטרא דימינא וזהו ענין שם אלו\"ה א\"ל ו\"ה ובסטרא \nדשמאלא אלהים דתמן ה\"י דה\"א דאיהי נוקבא שלטא על י' דאיהי דכורא מורה על הדין והנה \nבהיות השמאל שולט על הימין נמצאת ההויה שהיא היו\"ה ה\"י הוא דין שולט על ו\"ה שהוא \nמצד הימין. וענין ה\"י בשמאל ו\"ה בימין הארכנו בביאורו בספר אור יקר בחלק שני: \n"},{"index":4,"he":"הויה היא ההוי\"ה הה'. מורה על ברא דסליק לגבי אימא ת\"ת עם הבינה שהוא ה' על ו' \nהמורה על האם הסוככת על הבן ואבא נחית לגבי ברתא שזהו י' על ה' והנה ההוי\"ה הזאת \nהוא הפך ההוי\"ה הב' שפירשנו. כי שם היא ברתא לגבי אבא ואימא לגבי ברא, ובהוי\"ה הזאת \nאבא לגבי ברתא וברא לגבי אימא כדפי' וזהו הוי\"ה. עוד נוכל לפרשו בסוד הו\"י שפי' \nהרשב\"י ע\"ה בפ' אחרי (דף ע\"ה) וביארנוה בשער ערכי הכנויים כי ה' היא בינה ו' מורה \nעל הת\"ת שנסתלק אל הבינה ונסתלק עמו ראש הצדיק שהוא ענין משך הברכות וזהו י' והיינו \nהוי\"ה ופירושו הו\"י שנסתלק מה'. ומטעם זה כאשר רצה על תוקף הדין אמר (שמות ט ג) הנה \nיד יהו\"ה הוי\"ה. וכן פי' הרשב\"י (בתיקונים בהקדמה ד\"ט.) בענין סוד התפילין כי \nההוי\"ה הזאת מורה על תוקף הדין. וי' שהיא ראש הצדיק היא מציאות הנחמד המתהוה שם \nוהוא רמז אל מציאות היו\"ד של היסוד שהוא כנגד העטרה ראש הצדיק והוא כנגד החכמה. \n"},{"index":5,"he":"והוכרחנו לגלל הענין שלא לצאת מהמנהג שהד' אותיות אלה מורות על ד' ספירות ידועות \nשהם י' חכמה ה' בינה ו' ת\"ת וכו': \nהיהו היא ההוי\"ה הו'. והיא מורה על י' אבא דנחית לגבי ה' ברתא מלכות וברתא סלקא \nלקדמותיה והיינו ה\"י ה\"ו כי י\"ה האמצעים הם חכמה ומלכות כדפי'. וגם היא מורה על \nהדין ושאין ייחוד. או נוכל לומר כי היא מורה דשמאלא שליט על ימינא ומכריעה אל צד \nהדין. פי' כי היו\"ד הוא אל השמאל וה' אל הימין ובהיות כי השמאל שולט על הימין \nהוכרחו להיות ה\"י קודם ו\"ה ומפני תוקף כחה הופך ו\"ה אל ה\"ו וזהו ה\"י ה\"ו. והויה זו \nקרובה אל הוה\"י שהוא מורה דין גמור כמו שנבאר. ועכ\"ז אינה ממש כהוה\"י כי הוה\"י \nמהופך מראשו לסופו וזה מהופך קצתו בפני עצמו שמה שהיה י\"ה נעשה ה\"י ומה שהי' ו\"ה \nנעשה ה\"ו ועכ\"ז עדיין ה\"י שהוא עליון עולה על ה\"ו שהוא למטה ממנו. לפיכך הוא מורה \nעל הדין ולא על דין מכל וכל אלא מורה על האור החוזר מבינה כלפי חכמה ועל האור החוזר \n"},{"index":6,"he":"ממלכות לת\"ת. אבל הוה\"י מורה על הדין החוזר ממלכות עד ראש המעלות כמו שנבאר: \nוהיה היא ההויה הז' וההויה הזאת היא הפך הקודמת בכל פרטיה והיא מורה על ימין שולט \nעל שמאל ומהפך השמאל להיות רחמים ביושר. פי' בימין ו\"ה כהלכתו והנה הו' קודם להורות \nשמשליט הימין על השמאל ומהפך השמאל כי מה שהי' ה\"ו נעשה ו\"ה. ולפי האמת נמצא ימין \nבשמאל ושמאל בימין לטוב כי ו\"ה עניינו מקבל וי\"ה עניינו משפיע. והנה י\"ה הם רחמים \nו\"ה הם דין בסוד משפיע ומושפע, והנה עתה להיות שהימין נמזג בשמאל והשמאל בימין נרמז \nבסוד והי\"ה. עוד נוכל לפרש אותו בדרך אחרת כי בימין הם ו\"ה [בשמאל ה\"י ובאמצע הוא \nיהו\"ה כי ת\"ת אמצעי כולל ימין ושמאל ונמצא צירופם והיהוהה\"י. וכאשר נצרף ימין הת\"ת \nבימין החסד יעלה סוד ההוי\"ה הזאת והי\"ה. ובהתייחס שמאל הת\"ת אל הגבורה יעלה והה\"י \nשהיא ההויה הט' ועוד נוסיף במקומה בע\"ה: \nויהה היא ההוי\"ה הח'. בהויה הזאת פירוש הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא י\"ט דמ\"ב.) שהוא \n"},{"index":7,"he":"מורה על גלות השכינה עילאה ושכינתא תתאה ותרוייהו אתתרכו מאתריהון ואבא וברא \nאסתלקו. והוקשה לו שמן הראוי שיהיה יוה\"ה אבא על ברא ותירץ שם הענין, ושלא להאריך \nלא נעתיקהו. עוד נוכל לפרש כי שתיהם נתגרשו ואבא נחית לגבייהו לנטרא להו בגלותא. \nוקרוב לענין זה פי' הרשב\"י ע\"ה בס' ר\"מ (תצא דף רע\"ח ע\"ב) דאבא נחית בצדיק לנטרא \nלשכינתא בגלותא כו'. וא\"כ נמצא ברא על אבא וזהו ויה\"ה: \nוהה\"י כבר פי' בה בהוי\"ה הז'. ועוד נפרש בה פ\"א כי הוא מורה על הימין השולט על \nהשמאל ו\"ה שבימין שולט על ה\"י שבשמאל. ועכ\"ז אינו רחמים גמורים כמו והי\"ה כי שם \nימין שולט על השמאל ומהפך אותו ג\"כ לרחמים אבל וההי מורה על ימין שולט על השמאל \nועדיין השמאל כמנהגה נוהגת שהיא ה' על י' ויש בה קצת דין: \nההוי היא ההוי\"ה הי'. זה מורה על גלות שכינה עלאה ושכינה תתאה וברא דאסתלק לגבי אבא \nוהיינו ה\"ה (רות א) ותלכנה שתיהם ואשתאר ו\"י כדפי' הרשב\"י ע\"ה בהויה ח' ויה\"ה. אלא \n"},{"index":8,"he":"שהויית ויה\"ה מורה על קצת ההשפעה והרחמים בגלות דהיינו שני זכרים על שתי נקבות אלא \nשאין היחוד מפני שעדיין ה' ראשונה על ה' אחרונה. עוד נוכל לפרש כי נסתלק הת\"ת שהוא \nו' עם ראש הצדיק שהוא יו\"ד אל הבינה דהיינו פי' הו\"י כדפי' לעיל וכמו שנבאר בערכי \nהכנויים והכוונה כי ה' נשארה לבדה ובעלה נסתלק למעלה ונעשה הו\"י והיינו ה' הו\"י: \nההיו היא ההוי\"ה הי\"א. זו ג\"כ מורה על גלות ב' האחיות בסוד ותלכנה שתיהם כלה וחמותה \nואבא וברא אסתלקו. אבל לא ו\"י כאשר בהויה הקודמות אמנם נסתלק בסוד קצת הבטה והיינו \nי\"ו כסדרן ועכ\"ז עדיין השתי ההי\"ן לעילא להורות על מעוט ההשפעה: \nהוהי הויה הזאת מורה על תוקף הדין החזק הנוקבין שלטין על דכורין בסוד אור החוזר \nכדפי' בשער ממטה למעלה והנה ע\"י ההויה הזאת יובן ענין הכתוב (עמוס ה') ובכל חוצות \nיאמרו הוו, ועניין הכתוב (יחזקאל ב') קנים והגה והי, להורות על תוקף הדין והשבר \n"},{"index":9,"he":"ההווה להם מה\"ו וה\"י, דהיינו זאת ההוי\"ה הוה\"י. וכאשר יתהפך הגלגל בסוד הרחמים נאמר \n(תהלים קיח) אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, ומה שהיה הוה\"י חוזר להיות יהו\"ה. \nובכלל ההויות האלה נמצא בראש צרופם שהם ג' הוויות ג' יודין וג' ההי\"ן וג' ווי\"ן וג' \nההי\"ן כזה יי\"י הה\"ה וו\"ו הה\"ה. ומבואר בתקונא (תקוני ז\"ח דף ק\"כ) כי ג' יודין הם \nג' ימיניים בסוד קו החסד והם חכמה חסד נצח, וג' ההין הם ג' שמאליים בסוד קו הדין \nוהם בינה גבורה הוד, וג' ווי\"ן הם ג' אמצעיים בסוד הקו הרחמים והם כתר ת\"ת יסוד, \nוג' ההין הם סוד נטיית ה' אחרונה מלכות אל א' מהג' קוים האלה. והענין ההוא יומתק \nלחיך בעיון מה שכתבנו קרוב לזה בשער שם בן ד' בפ\"ד בס\"ד. ודי לנו הערה בפי' ההויו\"ת \nבאותיותיהם: \n \n"},{"index":10,"he":"שער כא פרק יז\nפרק שבעה עשר: \nאחר שקדם לנו בפרקים הקודמים כי י\"ב ההויו\"ת האלה הם י\"ב גבולי אלכסון והם נגד י\"ב \nשעות ביום וי\"ב שעות בלילה ונגד י\"ב חדשים ג' חדשים בכל תקופה מד' תקופות שהם ד' \nאותיות. י' תקופת ניסן, ה' תקופת תמוז, ו' תקופת תשרי, ה' תקופת טבת. וג' חדשים בכל \nתקופה. ר\"ל שי\"ב צרופים אלה הראשי תיבות מג' צרופים הראשונים הם י' והם תקופת ניסן, \nור\"ת של ג' צרופים השניים הם ה' והם תקופת תמוז, ור\"ת של ג' צרופים שלישיים הם ו' \nוהם תקופת תשרי, ור\"ת של ג' צרופים רביעיים הם ה' והם תקופת טבת. וכן ג\"כ הם נגד \nי\"ב מזלות וי\"ב פשוטות שהם ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. והכונה כי י\"ב אותיות האלו \nנקראים פשוטות מטעם שאינם מקבלות דגש ורפה כז' הכפולות. ואין לומר שנקראים פשוטות \nמטעם שאין בהם הרכבת דין ורחמים כאשר פי' המפרשים (עי' בשער האותיות פ\"ג). לפי שכבר \nנתבאר כי כל הויה דשלטא ה' על י' ה' על ו' נוקבא איהי ודינא איהי כדפי' בשערים \n"},{"index":11,"he":"הקודמים, וכן ג\"כ כל ההויות הם מורכבים מדין ורחמים כדפי' בפרק הקודם, וכן ג\"כ הי\"ב \nגבולי הם בת\"ת בהרכבת ו' קצוות ואין ספק שיש בו דין ורחמים אלא ודאי כדפי'. עוד \nנוכל לומר שהם מקבלות ג\"כ דגש חזק כדפי' המדקדקים. ומה שנקראו פשוטות מפני שהם \nענפים מתפשטות מהספי' ואינם עצם הספירות כמו שהם אמ\"ש וכן בג\"ד כפר\"ת שהם י' נגד י' \nספירות. והנה בהי\"ב אותיות נבראו י\"ב חדשים וי\"ב מזלות וי\"ב אברים. וז\"ל בס\"י ה\"ו \nז\"ח ט\"י לנ\"ס עצ\"ק חקקן וצרפן שקלן המירם וצר בהם מזלות בעולם וכו': \nעוד שם המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה וכבד בנפש. המליך אות \nו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם אייר בשנה ומרה בנפש. המליך אות ז' וקשר לו כתר \nוצר בו תאומים בעולם סיון בשנה וטחול בנפש. המליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן \nבעולם תמוז בשנה והמסס בנפש. המליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם אב בשנה \n"},{"index":12,"he":"וכוליא ימינית בנפש. המליך אות י' וקשר לו קשר וצר בו בתולה בעולם אלול בשנה כוליא \nשמאלית בנפש. המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם תשרי בשנה וקרקבן בנפש. \nהמליך אות נ' וקשר בו כתר וצר בו עקרב בעולם מרחשוון בשנה וקיבה בנפש. המליך אות ס' \nוקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם כסליו בשנה ויד ימין בנפש. המליך אות ע' וקשר לו כתר \nוצר בו גדי בעולם וטבת בשנה ויד שמאל בנפש. המליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דלי \nבעולם ושבט בשנה ורגל ימין בנפש. המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ואדר \nבשנה ורגל שמאל בנפש. וראינו לציירם הנה בציור יפה יקבע בשכל המעיין זהו לפי הנוסחא \nאשר לפנינו. אמנם רבו חילוקי הגרסאות בענין הזה. בספר הזה. ואיך שיהיה למדנו שי\"ב \nפשוטות הם י\"ב חדשים וי\"ב מזלות והם י\"ב אברים והכל בעולם שנה נפש הם רמז אל \nעניינים גדולים כדפי' בשערים הקודמים. ועתה נדע כי מהפעולות יוודעו הכחות. והנה \n"},{"index":13,"he":"הבקיאים בחכמת הטבע אמרו כי הי\"ב מזלות כסדרן שהם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה \nמאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים הם נחלקים למחלקות בפעולתם איש על דגלו באותות \nפעולתו. וזה סדרן דגל מחנה טלה אש, והחונים עליו אריה קשת. דגל מחנה שור עפר, \nוהחונים עליו בתולה גדי. דגל מחנה תאומים אויר, והחונים עליו מאזנים ודלי. דגל מחנה \nסרטן מים, והחונים עליו עקרב דגים. וסדרן הוא לפי סדרן ברקיע, הראשון אש והשני \nאחריו עפר והג' אחריו אויר והד' אחריו מים. והטעם על הסדר זה נכון הוא במה שפירשנו \nשהי\"ב מזלות נבראו ע\"י הי\"ב גבולים והם הי\"ב פשוטות. ונודע היות האצילות בגבולים \nנחלקים אל מזרח מערב צפון דרום והם ד' נגד אויר עפר אש מים והם ד' אותיות השם כדפי' \nבפרקים הקודמים. והנה המים והדרום הם כח החסד, והאש והצפון הם כח הגבורה, והאויר \nוהמזרח הם כח התפארת, והעפר והמערב הם כח המלכות. והנה מבחינת קשר ויחוד המזלות \n"},{"index":14,"he":"יבחן יחוד וקשר הגבולים העליונים. כי האש חם ויבש והנה החום בו טבע היובש מרוב \nחמימותו, והעפר יבש וקר, והמים קרים ולחים, והאויר חם ולח. והנה בעלי הקצות מתקשרים \nומתיחדים ע\"י בעלי המצוע. כיצד הרי האש ומים הפכיים נגדיים מב' בחינות המים קרים \nוהאש חם המים לחים והאש יבש, נקשרים מפאה אחת ע\"י האויר וע\"י העפר מפאה אחרת. וכן \nהאויר והעפר הפכיים נגדיים מב' בחינות האויר חם והעפר קר האויר לח והעפר יבש, והם \nנקשרים מפאה אחת ע\"י המים ומפאה אחרת ע\"י האש. כיצד האויר משלים וקושר המים הלחים \nוהאש החם שכן הוא חם ולח הרי שהוא שוה אל האש מצד חמימותו ואל המים מצד לחותו והעפר \nמשלים וקושר המים הקרים והאש היבש שהוא קר ויבש הרי שהוא שוה אל האש מצד יבשותו ואל \nהמים מצד קרירותו הרי אש והמים מקושרים ומיוחדים קשר שלם מכל פאותיהם ואין ביניהם \nמחלוקת. וכן המים והאש משלימים בין האויר והעפר. כיצד המים שוים אל האויר מצד לחותם \n"},{"index":15,"he":"ואל העפר מצד קרירותם הרי העפר הקר והאויר הלח מיוחדים ע\"י המים, וכן האש שוה אל \nהאויר מצד חמימותו ואל העפר מצד יבשותו הרי העפר היבש והאויר הם מיוחדים ע\"י האש. \nוזהו קשר היסודות וכן קשר המזלות וכן קשר הגבולים. וכן קשר היסודות העליונים הם \nהספי'. כיצד החסד יסוד המים והגבורה יסוד האש והם נקשרים ע\"י הת\"ת יסוד האויר וע\"י \nהמלכות יסוד העפר. ע\"י ת\"ת מבחינה אחת, וע\"י המלכות מבחינת האחרת. ואין תימה באמרנו \nכי המלכות מכרעת בין הגדולה וגבורה, שהרי בתחלה קודם הקטרוג היתה משמשת לבעלה \nומכרעת ביניהם ועתה בהיותה למטה על האמת אין ההכרעה שלימה עד עלות הרצון מאתו יתב' \nותהיה האשה בחיק בעלה במהרה בימינו. ועוד שיחוד ת\"ת ומלכות יחודם הוא ע\"י קבלתם \nמהאבות כדפירשנו בסוד עלה בכבש בשער מהות והנהגה פכ\"א. ועתה נצייר צורה נכונה הנה \nאל הענין הזה. והנה כאשר נתבונן בענין התקופות ביסודות וסדר החדשים נמצאם מנגדים \n"},{"index":16,"he":"קצת בעניינם. שהרי תקופת ניסן והם ג' חדשים ניסן אייר סיון, והם י' שבשם והיינו חסד \nיסוד המים. ותקופת תמוז אב אלול הם ג' חדשים, והם ה' שבשם ביסודות שהרי תקופת ניסן \nשהוא יסוד המים היא י' והמזלות והחדשים הם ניסן טלה אש, אייר שור עפר סיון תאומים \nאויר. ע\"כ תקופה אחת. ובתקופת תמוז יסוד האויר הוא ה'. המזלות והחדשים הם תמוז סרטן \nמים, אב אריה אש, אלול בתולה עפר. ע\"כ תקופה אחת. ובתקופת תשרי יסוד העפר היא ו'. \nהמזלות והחדשים הם תשרי מאזנים אויר, מרחשון עקרב מים, כסליו קשת אש. ע\"כ תקופה א'. \nובתקופת טבת יסוד האש היא ה'. המזלות והחדשים הם טבת גדי עפר, שבט דלי אויר, אדר \nדגים מים. ע\"כ תקופה א'. ובאו הבלבולים בסוד הזה ובענין הזה להורות על ההמזגה שהעפר \nכלול במים ואש ואויר וכן כל אחד וא' מהם כלול משלשתן. ודי בזה הערות כאלה: \nמטטרון. זה השם יחסו ר' נחוניא בתפילתו למלכות, והדברים עתיקים ונתבארו בשער אבי\"ע \n"},{"index":17,"he":"בפרק דה\"ו בס\"ד. ולפעמים נקרא מיטטרון. ושם הארכנו. ודי לנו הערה בזה אל השמות \nהאלה. והנה נשלם הפרק הזה, ונכלל השער הזה שער הכנויים: \n \nשער כב פרק א\nהנרצה בשער הזה הוא לכלול ענין הכנויים מה עניינם ומהותם. ובו יתבאר הענין שהוא \nמפורסם שהאדם הוא מרכבה אל הספירות בע\"ה: \n"}]}
