{"id":"kabala-bffc53e4ef22-1-11","bookId":"kabala-bffc53e4ef22","part":1,"torah":11,"title":"מאמר חקור דין - חלק ב פרק ל","hebrewTitle":"מאמר חקור דין - חלק ב פרק ל","segments":[{"index":1,"he":"מאמר חקור דין - חלק ב פרק ל\nועוד דקדקו בתוספות סוף קדושין בברייתא דהכל לפי זכותו של אדם דהא מזוני לאו בזכותא \nתלו ופירשו לפי מזלו. אף אנו נאמר דתנא ודאי דוקא קתני שכן מזל שעתו מגרר אחר זכות \nקדם ואפילו מששת ימי בראשית כטעם האיפה הידועה לאדם הראשון בשמות רבה וכמו שרמזנו \nבפרק הקודם והוא הזכות המאכיל לבעליו בכל דור ודור פירות ילשעתו ושומר את הקרן \nלעצמו ואותו זכות הוא הויה להם לבנים למזל לעתיד והמזל הזה צדיק יבחן כי יולידהו \nפעמים רבות תחת מבט שמימיי מטה את טבעו לתכונות שונות אשר לא כתורתינו כדי שיתגבר \nעל יצרו וינצחהו וזה סוד הנסיונות דכתיב בהו להטיבך באחריתך. ואפשר גם כן שזכה האדם \nכבר לעמוד בנסיון אחד וישוב לימי עלומיו להבחן בנסיון שני כפי הוראת מזל שעתו \nוהיינו דברא מזכה אבא כשיעמוד בזה המבחן החדש אך לא בהפך ואביי הוא דאמר בפרק תפלת \nהשחר גמירי טבא לא הוי בישא אבל אין רבא מודה לו ואפילו לאביי אימר דשמעת ליה בדבר \n"},{"index":2,"he":"אחד בשני דברים מי אמר. ואולם בזכות האחרון תהיה הקרן קיימת למזל עליון שאין בו \nמבחן כלל אלא מזומן לתכלית הטובה וממנו בני למודי ה' עדי עד ישבו לכסא לו וחיים \nבאור פני מלך ונזונים מזיו שכינה. ולמדנו לדורות שבנתים שאין כח בזכות דהשתא לשדד \nאת המזל אם לא ביד חזקה וזו כחו של אברהם דצדק הוה קאי ליה במערב ואוקמוהו במזרח \nואף על זה שיתבונן המשכיל כי עדיין יש תנאי מוקדם מששת ימי בראשית להשיב כל שנויי \nהטבע לתנאם הראשון אלא שאולי צדק במערב היה שנוי הטבע מהכרח המבחן וכשהחזירוהו \nלמזרח הוא תנאו הראשון ואפשר גם כן שלא היה התנאי אלא על הבריאות הכוללות כגון הים \nשיקרע וישוב לאיתנו והחמה שתעמוד ליהושע ותשוב לסבובה. ואם נניח דמעקרא היה לו \nלאברהם צדק במערב אף אנו נאמר שאלמלא זכות זרעו אחריו שלא יפסיק לעולם כבר שב המזל \nלתנאו לשוייה לאברהם מחשוכי בנים והוא המגזם עלינו בכל דור ודור אלא שקדם רב חסד \n"},{"index":3,"he":"לזכור לבנים זכות כל האבות כחוט משולש שלא במהרה ינתק גם בניהם עדי עד יוסיפו זכיות \nלבאים אחריהם כי אין לך דור שאין בו כאברהם ולא בציר עלמא מתלתין ושיתא צדיקים \nבחוצה לארץ וכנגדן בארץ כדאיתא באגדה ובפרק גיד הנשה שטה אחרת גבי חומר שעורים ולתך \nשעורים דהושע ויובן עם זה מאמר חכמים כפי פשוטו בני חיי ומזוני לאו בזכותא פירוש \nדהשתא תליא מלתא אלא במזלא שעה שילד בה והוא עצמו תלוי בזכות קדם כאמור ומשפטי ה' \nאמת צדקו יחדיו ולנו עוד בזה דברים במאמר אם כל חי בחלק הראשון סימן ו' ובריש החלק \nהשלישי ממנו יעויין שם: \n \n"},{"index":4,"he":"מאמר חקור דין - חלק ב פרק לא\nותו דייקינן סיפא דמתניתין דקאמר התם ובמספר הדורות לפניו הוא הקץ והביא ראייה ממה \nשנאמר בגאולת מצרים וכבר פירשו על הישועה הקרובה לבא זכו אחישנה ויהיה בעתה והן הן \nארוכות וקצרות דמדרש איכה על פסוק היתה למס שהיה הקב\"ה מטייל עם אברהם אבינו בבית \nהמקדש בחרבנו וכן במדרש קהלת על פסוק מתוקה שנת העובד שהרמז בשני המקראות על תקון \nהעולם שבנין הבית השלישי תחיית המתים תלוייה בו שאין לו זמן מוגבל אלו לא זכו \nארוכות זכו קצרות דהיינו אחישנה. וכיצד תהיינה הארוכות הן עצמן קצרות דהיינו בעתה \nאחישנה כי הדדי מפורש ברישיה דקרא הקטן יהיה לאלף שישרצו במאד מאד ויכלו מהרה נשמות \nשבגוף דא תפארת כמו שפירש האר\"י זצ\"ל ואז תפסק הזוהמא מכל היצור שהוא נכלל באלף דור \nוהם לגולגלותם ששים אלף רבוא אפילו יהיו כלם בזמן אחד כמו שביקש משה רבינו ע\"ה יוסף \nה' עליכם ככם אלף פעמים ויבא באורו בפרק שאחר זה והדר אמר ויברך אתכם עד אין חקר \n"},{"index":5,"he":"כאשר דבר לכם ולעולם היה בהם פרוטרוט נוסף על ששים רבוא להורות שבא מגדרי המספר \nכטעם ויהי מתיו מספר התפלל שיהיו המה המספר עצמו המתרבה עד אין קץ ולא יהא המספר \nמגדיר אותם כמו שהיה בתחלת צמיחתם שאמר יעקב על עצמו ואני מתי מספר לא אמר מתי \nבפת\"ח אלא בצר\"י סמוכים אל המספר וטפלים אליו. ועל היות יוצאי מצרים בלתי מוגבלים \nבמספרם שיש להם שעור למטה אבל לא שיעור למעלה על כן היו לעולם יותר מששים רבוא \nובמנין הראשון היו שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאוו וחמשים ולנו בו גימטריא בדבר \nהלמד מעניינו שהן ודאי פרפראות לחכמה כי אמנם מרגלא בפומייהו דרבנן שקול משה כנגד \nכל ישראל ויש באותיות שמו עם יו\"ד דשכינתא שהיתה תמיד מאירה בו מספר ששים רבוא הא \nכיצד מ' פעמים ש' הם י\"ב אלף וכלם חמשה פעמים הם ששים אלף וכלן עשר פעמים הרי ששים \nרבוא. עוד אותיות סיני כשנספרם על הדרך שזכרנו עולות לשלשים רבוא ויש אמנם סיני של \n"},{"index":6,"he":"מעלה מכוון כמו סיני של מטה ונרמז באותיות סיני כשמלואן סיני שני הרי שש מאות אלף. \nויש באותיות השם הגדול כשנספרם גם כן על הדרך זה מנין אלף וחמש מאות בגימטריא מל\"ך \nשל\"ם במספר הגדול של מנצפ\"ך והאותיות כפולות במלואותן כנודע כי כפל הה\"א בה\"א אחרת \nכפלס וראה ועשה שהנקודה מוסב על נח נראה וכן כפל האותיות הרי שלשת אלפים. וההוראה \nהיותר נודעה ומפורסמת למלוי זה של שם העצם שהוא האותיות בעצמן היא על העתיד שיהיה \nהשם נקרא כמו שהוא נכתב אמנם על יחוד שני המאורות העליונים והשואתן שהרמז להם בשתי \nאותיות אחרונות של שם הנה אנחנו נמנה גימטריא אחרת באותיותיו י' פעמים ה' הם נ' נ' \nפעמים ו\"ה הרי חמש מאות וחמשים: \n \n"},{"index":7,"he":"מאמר חקור דין - חלק ב פרק לב\nהדגלים כלם שהיו לאבותינו במדבר גם המה חתומים בשמותיו יתברך כי היה דגל מחנה יהודה \nמזרחה קפ\"ו אלף וד' מאות. האלפים הם רבוע אותיותיו של שם כל אות לעצמו כנודע בתואר \nמקום והן הן ארבעה מלואים מחולפים לשם יה\"ו וכן מלוי שם אהיה שהוא ק\"מ ומלוי שם \nהויה מ\"ו ושניהם ביודי\"ן והמאות לד' אותיות הכנוי. דגל מחנה ראובן תימנה קנ\"א אלף \nות\"נ האלפים הם רבוע אותיותיו של שם אהי\"ה על הדרך האמור. והוא מלואו גם כן בההי\"ן \nכדלעיל והפרוטרוט רמז למ\"ה שמו המתרבה על עשר אותיותיו ועולה ת\"נ. דגל מחנה אפרים \nימה ק\"ח אלף ומאה האלפים הם רמז לשם מ\"ץ פ\"ץ בהתרבות כל אחד משני חצאי השם \nבאותיותיו זו אל זו עדר עדר לבדו ונחשוב הצד\"י בשניהם כאותיות גדולות של מנצפ\"ך עוד \nבהתרבות האותיות האלה זו על זו באותה החלוקה עצמה בחושבן זעיר דחנוך עולות ק\"ח \nכמספר האלפים. אמנם הפרוטרוט מלמדנו כי זה השער לה' יש בו מאה שערים כנודע. דגל \n"},{"index":8,"he":"מחנה דן צפונה קנ\"ז אלף ושש מאות האלפים רמז לשם אלקים שהוא בצפון וסודו י\"ה מלא \nוכשנצרף אותיות מלא ליו\"ד לבדה ולה\"א לבדה יעלה המספר שזכרנו. ועוד אלהים ושני \nמקורותיו שהם שם בן ד' פשוט ומלא באלפי\"ן עולים קנ\"ז והפרוטרוט הוא שם י\"ה בכללות \nעשר המקיף את מלואו מארבע רוחות. אי נמי אלהים פשוט מרובע ומלא עם אותיות המלוי \nוהשם הכולל הן שש מאות מכוונות לא פחות ולא יותר והכל עולה בשוה ודקדוק רב למספר \nבני ישראל כשנמנו תחלה במדבר סיני. לאלה הותרה הדרישה מפי רב אחד זה משה ומפי אהרן \nגם כן שנסתלק משה שהם שקולים זה בזה ושנה אהרן להם פרקו וגם ישי אבי דוד אמרו עליו \nשהיה נכנס באוכלסא ויצא באוכלסא ובפרק הרואה נקטינן אין אוכלוסא פחותה מס' רבוא. \nאלעזר ואיתמר היו להם שני מתורגמים ושבעים זקנים אמוראים תחתם וכשנוסף הלויים על \nפקודי בני ישראל שגם הם היו נכנסים בלי ספק בסדר המשנה וכן הזקנים למעלה מס' שנה אף \n"},{"index":9,"he":"על פי שכח השכלתם כנייר מחוק קרוב הדבר להתיר לאמורא אחד ע' רבוא. וכבר נודע ממעלתם \nשל דור דעה שהיה כל אחד מהם שקול כאלף איש דכתיב דבר צוה לאלף דור מלמד שמקבלי \nהתורה היו שקולים כאלף דור וכתיב אדם אחד מאלף מצאתי זה משה שהיה שקול ככלם ואשה \nבכל אלה לא מצאתי שלא מצא בת זוגו אלא במדין אמרו עליו באגדה יוסף עליכם ככם אלף \nפעמים זו משלי היא ועוד אמרו שקודם העגל היו פניו מבהיקים אלף פעמים ותר מקרני ההוד \nולא היו זקוקים למסוה ועליו נאמו כימי צאתך מארץ מצרים שהוא לנכח אל משה וכתיב לעיל \nמיניה רעה עמך בשבטך אראנו נפלאות לכל העם שזכר הורה השקול הכולל אשר אמרנו יעויין \nבחלק השלישי סוף פרק ו' ומכאן ישמע חכם מאי דכתיב והשארתי בישראל שבעת אלפים שקדמה \nמסירתו מסיני מעת היותה שם כמו שבארנו במאמר אם כל חי עד שנתנבא עליו אליהו בחורב \nופתרונו בעצם על תכלית הטובה עתיד להתקיים קודם הקדוש של שנת החמשים כי משם והלאה \n"},{"index":10,"he":"אפילו הרהור אסור וכל שלא נפגם בשמץ עבודה נכריה מובטח להמנות עמהם אמנם פשטיה דקרא \nבאנשי החיל של אותו הדור כי היושבים בעריהם לא פהתו מששים רבוא ולא יפחתו: \nסליק חלק שני: \n \nמאמר חקור דין - חלק ג פרק א\nעד הנה עזרונו ה' לחקור בדיני העולם הזה ממה שחשבנוהו מועיל למי שראה וידע דברי \nחכמים כמסמרות נטועים לעמוד על כוונת דבריהם באמת וישר. ואולם ביום המות אשר \nיקראוהו רבנן קמאי לכל איש יומו יומא דדינא רבא ידין אלקי המשפט על גמול הנשמה אם \nתכנס לגן עדן אם לגיהנם וכיצד תענש ובמה תתעדן. וכן אם תלך לקץ ותנוח או אם היא \nצריכה לשוב בדרך הזה עוד ועליו מפורש בדברי קהלת וזכור את בוראך עד אשר לא יבואו \nימי הרעה ונרוץ הגלגל אל הבור ורבותינו דרשו בו בארך בורך בוראך כי הא דתנינן דע \nמאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון שכנגדן בסוטה מים ועפר \nוכתב ומן המפרשים מי שנתעורר על הכפל שבא אחר כן בדברי התנא ולא ניחא ליה למימר תני \n"},{"index":11,"he":"והדר מפרש אלא דברישא אחשביה למחצב הנשמה שבאה מתחת כסא הכבוד ואליו היא שבה ללכת \nלפי המפורסם. והזהיר שלא יזלזלו בה כי בת מלך היא ובסיפא אתרי ביה על פחיתות הגוף \nומאורעיו ונכון הוא. אפס כי עדיין צריכים אנו להתבונן על הבבא השלישית לפני מי אתה \nעתיד ליתן דין וחשבון שלא פירש בה דבר בטעם הכפל ואפשר לפי שטתו לומר כי ברישא כיון \nלדין שיתן על העשה טוב אם השלים חקי נשמתו ובסיפא מתרה על הסור מרע שלא יבא בחשבונו \nלדבר מטנופי הגוף ותאוותיו. אבל מה שנראה לנו פשוט בכוונת התנא הוא כי שומר נפשו \nבטהרה כשהוא נותן דין וחשבון הקב\"ה משתבח בו בכל פמליא דיליה כדכתיב ישראל אשר בך \nאתפאר וקורא לאבות העולם ובניהם עמהם ואומר אשריכם שיצא זה מחלציכם לפיכך סתם לן \nתנא ברישא ואמר לפני מי ותו לא כי הדבר ידוע דכלהו עלמין חדאן בהדיה ובמות אדם רשע \nאינו כן אלא הקב\"ה לבדו מעיין בדינו כי הוא יודע נסתרות ונגלות וכמה מן הגנאי מגיע \n"},{"index":12,"he":"לגורם שמלך גדול על כל אלהים יטפל בכלי מלא בושה וכלימה לפיכך האריך בתארים גבי \nסיפא בלבד דאילו לגופיה מימרא בעי: \n \nמאמר חקור דין - חלק ג פרק ב\nגרסינן בפרק הזהב אמר ר' חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה הכל יורדין סלקא דעתך \nאלא כל היורדים עולים חוץ מבא אל אשת רעהו ומלבין פני חברו ברבים ומכנה לו שם רע אף \nעל גב דדש ביה. ומשמע לן דהאי הכל לאתויי צדיקים ובינוניים יש מהם מי שיורד להצלת \nהזולת כמו שיבא באברהם אבינו ע\"ה בפרק י\"ז ויש מי שיורד על צד המרוק לראות מה רב \nטובו יתברך להצילו משאול תחתיה וכל שכן עם מה שנוסיף לקח בפרק ט\"ז ויש מי שיורד \nלראות חללה שכל העולם כלו כסוי קדרה אליו והוא דרך לשערי גן עדן כדרך מדבר העמים \nלבאי הארץ ועתיד להתקדש בקדושת הגן כמו שיבא וזכרנו מזה במאמר הנפש יעויין שם. ועל \nדא ודאי הוה בכי רבן יוחנן בן זכאי כשאמר איני יודע לאיזה דרך מוליכין אותי כי \nאפילו המעבר לבדו לילך משם לגן עדן מבעית מאד נוסף על מה שיש בדברי השלם תוכחה \n"},{"index":13,"he":"לזולתו מקל וחומר. ואלה שני דרכים פשוטים יאותו לנו בפירוש מאמר משה רבינו ע\"ה \nהאזינו השמים ותשמע הארץ כפי מה שדרשו בו איני יודע נפשי להיכן הולכת כתיב מי יודע \nרוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ מפקיד אני עליה את \nשניהם בכל מקום שהיא הולכת תהא מונחת יפה. והוא דבור מתמיה מאד לאיש אשר כמוהו אף \nאם נניח שלא דבר רק על הנפש החיונית בלבד אלא כדאמרן ובחלק הרביעי פרק ב' נרמוז בו \nדרך אחרת להבנת הדברים הללו. או ירצה על דרך מה שאמר דוד המלך ע\"ה יפלו במכמוריו \nרשעים יחד אנכי שפירוש להשתתף לרצוני בצרתם חלילה לו מן הנפילה אלא עד אעבור על דרך \nעוברי בעמק הבכא שעוד נזכיר. ואפשר לפרש יחד אנכי כלפי דוד עלאה דאית ליה להקב\"ה \nואיהו יתיב ותני מאיר בני אמר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני \nמזרועי כטעם הקומה הכוללת שניתנה לאדם הראשון דרשוה בשמות רבה פרק מ' על פסוק איפה \n"},{"index":14,"he":"היית ביסדי ארץ ויהיה קלני כנוי להפכו כאביי התם פרק גמר הדין ופירש רש\"י דדריש \nקללת אלהים קל לית ואמר כי הוא חושש מכובד הראש הזרוע על יצירת איש מצטער בעונו \nולפי זה יחוש הראש על מחשבת בריאתו והזרוע על המעשה או יפורש כובד זה על דרך זיעתן \nשל חיות בשעה שכסא הכבוד מכביד עליהם בעת רעה כי אמנם בעת רצון הוא נושא את נושאיו \nואין לחיות עמל ויגיעה. לפיכך נהר דינור הנמשך מזיעתן יחול על ראש רשעים הגורמים \nלהן כן. או יהיה מלשון ונקלה אחיך. או מלשון קליל לי עלמא כרבא התם והכוונה קוצר \nרוח ומקרא מלא כתיב ותקצר נפשי בעמל ישראל. או מלשון אשר קלם מלך בבל על דרך באש ה' \nנשפט שזכרנו בחלק א' פרק י\"ג וכן כתיב אני אסבול ואמלט. לפיכך אמר דוד יחד אנכי עד \nאעבור דרך עץ החיים בהסתלק שמירת הכרובים ולהט החרב משערי גן עדן כי אז רוח הטומאה \nיעבור מן הארץ שהוא המונע השראת שכינה בתחתונים והרמז במסורה אעבור ג' מלאים חד \n"},{"index":15,"he":"בהפטרת שמעו ותאמר לא אעבור כי על כל גבעה כתיב בדל\"ת וקרי ברי\"ש הרי עבודה נכריה \nמעכבת ולא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים. ארחי גדר ולא אעבור כי כל ימי המרוק \nהוא גם כן אל מסתתר. יחד אנכי עד אעבור הוא התקון המקווה בזמן שכבוד ה' יהיה מלא את \nהמשכן וכדאמרן: \n \n"},{"index":16,"he":"מאמר חקור דין - חלק ג פרק ג\nאו יפורש מאמר האזינו השמים כפי מעלת האומרו שכל נברא בעליונים ובתחתונים לא דמה \nאליו ביופיו כי אפילו בחייו היה מאחז פני כסא במה שלמעלה הימנו ואמר כן לפי שרוח \nבני אדם העולה היא למעלה הוא לקבל שכר ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ שאינה מבעלי \nהגמול וחוזרת ליסודה והאיש משה ענו מאד לא היה מצפה לתשלום גמול ולא עבד את המקום \nעל מנת כך ולא עוד אלא שמעט הכתוב בתאר עצמו ועשה לו וא\"ו קטיעא הניתן לידרש עני \nמאד כי לא היה חושב עצמו למאומה לפיכך אמר כל מקום שנפשי הולכת תהא מונחת פה כי לכל \nפינות אשר יפנה רצון שוכני סנה עצתו תקום וחפצו ישלים. אמנם הסכימה דעת עליון לדעת \nמשה רבינו ע\"ה בכתיבת הוא\"ו זעירא שאמרנו לפי שאין עולמו מקומו כי קטון מהכיל מתן \nשכרו עליו נאמר מתוקה שנת העובד ראשי תיבות מש\"ה שגם בקבר הוא לעולם דובב שפתי \nישנים אם מעט ואם הרבה יאכל שאינו מחזיק טובה לעצמו ותלה בזכות אחרים והשבע לעשיר \n"},{"index":17,"he":"כמו חזקיהו שהיה עשיר בתורה ובמצות אבל היה משביע עצמו ותולה בזכותו איננו מניח לו \nלישון שתלו לו בזכות אחרים. ולא יקשה למאמר עני מאד מה שנתפרסם בהפך מאומרם שאין \nשכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה וכלן ממשה שהרי לא נתעשר אלא מפסולת \nהלוחות ואזן שומעת מלין תבחן כי אין העושר הזה מהמין המזומן לכל האדם אשר על פני \nהאדמה כי כל ישעו וכל חפץ שליחותו בעשרה דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות וכלם מעשה \nנסים הכין אותם החסד האלהי לתקן כל אחד בזמנו מקלקול הטבע הישר שנברא בעשרה מאמרות \nאת אשר עיותו אדם ביקר בל ילין ולא נתחדש דבר מהם אשר פריו יתן בעתו בצאתו מן הכח \nאל הפועל אלא על ידי משה רבינו ע\"ה ובזכותו וכלהו זיל קרי בי רב חוץ מהקשת והשמיר \nשאנו צריכים בהם לדברי אגדה וכבר דרשו בשגם זה משה שזכותו הגינה על נח ובניו והם \nבעלי ברית הקשת. והשמיר שמש גם כן בימיו לפתח על אבני האפוד את שמות בני ישראל. \n"},{"index":18,"he":"ולהשלים עשרה דברים מפורשים בכתוב על ההנהגה הזאת שנמסרה לו לבדו הוסיפו יש אומרים \nבמשנה דאבות למנות עמהם קברו של משה ובברייתא פרק מקום שנהגו הוסיפו מערה שעמד בה \nמשה ואליהו ואף אילו של אברהם אבינו אמרו עליו ששמש בהר סיני שתקע בו בקרן שמאל \nולעתיד לבא יתקע בשל ימין וצבת בצבת למעשה המשכן: \n \n"}]}
