{"id":"kabala-bffc53e4ef22-1-29","bookId":"kabala-bffc53e4ef22","part":1,"torah":29,"title":"מאמר אם כל חי - חלק ג סימן כח","hebrewTitle":"מאמר אם כל חי - חלק ג סימן כח","segments":[{"index":1,"he":"מאמר אם כל חי - חלק ג סימן כח\nעוד ביצחק יקרא לך זרע הוא בגימטריא רד\"ו של שעבוד מצרים וסימנך אהיה שלחני כי עשר \nפעמים אהיה עולה רד\"ו ועל משה רבינו ע\"ה נאמר אשרי אדם מפחד תמיד ובדברי תורה אתמר \nכי על ההפך משלמים וכן רבים שמנו וטעו גבי שבעים שנה של פקידת בבל ומבני אפרים \nשדחקו ונכשלו בפקידת מצרים הוא היה מפחד שמא גאולת מצרים תלויה בעשר הויות כטעם כי \nסר לראות עד שמסר לו הקב\"ה סימן בתוך סימן פקו\"ד דהיינו ק\"ץ יפקוד ויחסיר אלהים \nממנין ארבע מאות הרי נשארו רד\"ו כדאמרן הסר מהם צ\"ג שנים הראשונות שהיה לוי קיים \nשהרי יוסף בן שלשים ותשע היה כשירדו אבותינו מצרימה ולוי גדול הימנו חמש שנים הרי \nמ\"ד ושנותיו היו קל\"ז הרי לוי חי במצרים צ\"ג שנה והוא האריך ימים מכל אחיו וכל ימיו \nלא התחיל השעבוד וצ\"ג שנים בגימטריא ידו\"ד בהיכ\"ל קדשו שהיה אדו\"ן יחי\"ד מג\"ן בעדם \nכל זמן שאחד מן השבטים קיים וכל שכן לוי שהיה מארי אולפן כנודע נשארו קי\"ז שנה \n"},{"index":2,"he":"סימנין אלו\"ף נעורי אתה ל\"א מהם היה השעבוד בפה רך ממדת החסד בגימטריא א\"ל ופ\"ו \nשנים בגימטריא אלהים משנולדה מרים היה בפרך ובמרירות מתוקף הדין להוציא יקר מזולל \nסוד הנפש לבית יעקב ממצרים של מעלה ושל מטה מכור הברזל כאמור. ויונתן בן עוזיאל \nבריש פרשת וישב אמר שמכירת יוסף היתה תחלת גלות מצרים אלמא כשנוסף כ\"ב שנה שפירש \nיוסף מאביו על רד\"ו שנה יעלו כלם רל\"ב מונה השואת הדעת לארבעה מלואים הידועים לשם \nבן ד' ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן מספרם יחד רל\"ב כמנין ברוך כבוד ה' ממקומ\"ו שכלם הסכימו \nבגלות מצרים כשם שארבעתם נועדו עם התור\"ה בגימטריא ארבעה מלואים שכנגדם לשם אהיה ב' \nקס\"א וקנ\"א קמ\"ג עם ארבעה זוגות למנין ונושנת\"ם לגלות בבל והנה יצחק מחשב ימי \nשנותינו שאנו טרודים בהם קצתם בשינה קצתם בצרכי גבוה כגון תורה ותפלה וקצתם בקיום \nהחיים האנושיים ועל מיעוט הזמן שעברו בו במקרה מעשים אשר לא יעשו הוא מליץ בעדנו \n"},{"index":3,"he":"שזכותו תכפר מחצה ומחצה מבקש שתהא מדת רחמים סובלת וממלטת ואין ספק שהיא המתעוררת \nאצל האבות ואומרת לכל אחד מהם בניך חטאו כדי שיבקשו עליהם רחמים ואליה אמר יצחק טול \nאת פלגא ואנא פלגא ואי לא הא פשטית צוארי על גבי המזבח כדאיתא במסכת שבת פרק רבי \nעקיבא: \n \n"},{"index":4,"he":"מאמר אם כל חי - חלק ג סימן כט\nנשאו ישראל פניהם כלפי יצחק ואמרו כי אתה אבינו לא כאברהם ולא כיעקב השומע סבור \nששמו בטחונם ביצחק ח\"ו חזרו ואמרו אתה ה' אבינו כי ה' הוא האלהים הנזכר במעשה \nבראשית שהוא פחד יצחק כפי אחד הפירושים הנאמרים באמת ואתה הוא המחזר על האבות \nשיבקשו עלינו רחמים ומי שם פה ליצחק מבלעדיך אתה הקדמת לו זכות שקול כנגד כל \nחובותינו למען יוכל להגן עלינו ויטול מן הדין פדות נפשנו והיה זה בשכר העקדה שהיתה \nבשנת ל\"ז ליצחק כנודע ואז אביו הזקן הרחמן איש חסד מכל האדם עקדו על מנת לשחטו \nולקיים בו הפשט ונתוח וכליל לאשים וכנגדן ל\"ז אזכרות ראשונות של בריאת העולם כלן שם \nאלהים חוץ מאותו הזוג האחרון שהוא תחלה לשם מלא על עולם מלא ובו הקדים מדת רחמים \nושתפה למדת הדין והיא עקידתה באמת להחליש תקף הדין לקיום העולם ומיד סמכו הכתוב \nלענין צמיחות עצי הגן ו לקיחת האדם והנחתו בגן עדן שכן יצחק אבינו נגנז בגן עדן ג' \n"},{"index":5,"he":"שנים תכף אחר העקדה מהטעם שזכרנו במאמר חקור דין עד שהיתה רבקה ראויה לו: \n \nמאמר אם כל חי - חלק ג סימן ל\nויצא יצחק מגן עדן או מבית מדרשו של שם כדברי יונתן בן עוזיאל ודילמא מדרש גן עדן \nששם היה יונק ממנו קאמר לשוח בשדה לפנות ערב ובאותה שעה רמי אנפשיה לתקן תפלת המנחה \nלכפר ביציאתו מגן עדן על הוצאתו של אדם הראשון משם בראש השנה ראשון בשעת המנחה ולא \nתקנה עד שנזדמנה לו בת זוגו על ידי העבד שזכה ליכנס בגן עדן חי וקיים ולא טעם טעם \nמיתה ועודנו זוכה תמיד לשמש אברהם ושרה בההוא עלמא כדאשכחיה ר' בנאה דקאי אבבא \nדמערת המכפלה בפרק חזקת הבתים כי דרך יש לו שם משערי גן עדן ומבואר בזוהר כי הוא \nמשל ודוגמא לשר הפנים אמצעי לשלשה קושרי כתרים מכל התפלות כמו שקדם שכן תפלת המנחה \nאמצעית במעלתה וחשיבותה בין תפלת השחר והערב וכבר זכרנו שיש בקשירת כתרים לכל תפלה \nג' מדרגות וכנגדם השליח הזה המעולה הדולה ומשקה מתורת רבו נקרא בג' תארים עבדו א'. \n"},{"index":6,"he":"זקן ביתו ב'. המושל בכל אשר לו ג': \n \nמאמר אם כל חי - חלק ג סימן לא\nויתכן כי על כן נכפלה שיחתו בתורה זה שלש רגלים שהיא יפה לפני המקום מתורתן של בנים \nכדבריהם ז\"ל והיה הספור הראשון מכוון לקשירה ראשונה הקרובה אלינו והרמז ותרץ הנערה \nכינוי לנפש המעשיות כדכתיב ושני צמידים על ידיה ונשנה לרמוז על הקשירה השנית מהשלמת \nהדבור שכן כתיב בה ואשים הנזם על אפה מה שלא הוזכר תחלה אלא שהיה מזומן ביד העבד. \nוהספור הג' לא פורש אלא דרך כלל בסוד הכוונה כדכתיב ויספר העבד ליצחק כי מדתו שוקלת \nבכף מאזנים ספיריות מחשבה וזכוכה בכל התפלות וכשם שכוון יצחק את השעה לתקן תפלת \nהמנחה בהקבלת פניה של רבקה ככה תקן אברהם תפלת השחר סמוך לפקידתה של שרה ויעקב \nבגלותו לא תקן תפלת הערב עד שהלך לחרן תחלה והציץ ברחל ואחר כך ויפגע במקום. כי \nאמנם התפלה מכפרת כמו הקרבנות וכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו והדר ועל כל קהל ישראל: \n"},{"index":7,"he":" \nמאמר אם כל חי - חלק ג סימן לב\nוכשם שיצחק אבינו סבר וקבל בלב שלם להעקד ביום הכפורים בשעת המנחה על ידי אברהם כך \nבשמחה רבה נעקדה מדת הדין של מעלה לרצונה על ידי החסד והועלתה לרצון קמי עתיק יומין \nעל המזבח הפנימי הידוע כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו ולפי שקדמה עקדת יצחק \nבארץ לכל יתר התקונים שנעשו דוגמתם בשמים לכך הקדים הכתוב ארץ לשמים כשהזכיר שם מלא \nתחלה כמו שבארנו יוכל ברואי מעלה ומטה נתעסקו אהדדי בעקידת כל בעלי הדין באותה שעה \nכמו שדרשו חכמים בפסוק כי עד סירים סבוכים בריש נבואת נחום שכן מאדים נעקד לפני צדק \nומיכאל כהן גדול של מעלה עקדו לגבריאל ואריה שבמרכבה עקד את השור והעלום על גבי \nהמזבח החיצון אשר בהיכלות כי שם צוה ה' את הברכה לאישי ישראל אנשיהם ממש בשעה \nשתפלתם בפיהם ירצו סלה כטעם ואשפוך את נפשי לפני ה' שיקובלו ברצון הם ותפלותיהם על \nב' המזבחות בכל מקום שיש דוגמתן: \n"},{"index":8,"he":" \nמאמר אם כל חי - חלק ג סימן לג\nומכאן למדנו תנופת הלוים על ידי אהרן שהיא כעין אסקתיה אחתיה האמור ביצחק ואילו היה \nקרח מסכים בהנפתו כשם שהסכים יצחק בעקדתו ולא עוד אלא שזה מסר נפשו וזה לא היה צריך \nלכך הנה בלי ספק היה קרח למטה כגבריאל למעלה כשם ששקול אהרן כנגד מיכאל ואין \nבנשיאות אלצפן ענין לכך כי עבדות גדולה היתה לא תאות למי שראוי להיות דוגמא לאחד \nמשרי המרכבה כשם שלא יאות לאהרן להיות נשיא נשיאי הלוים כי עבודה רבה היא שהוטלה על \nאלעזר שמן המאור בימינו ושמן המשחה בשמאלו קטרת בחיקו חבתין על כתפיו שאין גדולה \nבפלטין של מלך ובירושלמי שטה אחרת בהפרש מועט אבל רבן של כהנים ושרן של לוים מבעי \nלהו שלא יסיחו דעתם מכבוד שכינה. וכן אמרו בגמרא בפרק טבול יום גבי משה דטרוד \nבשכינה הוה והיינו דאמר ליה יתרו איעצך ויהי אלהים עמך כי היה יתרו בקי מאד במעלת \nההתבודדות וצרכה למי שירצה לכהן פאר אמר איעצך להקל מעליך טרחי צבור ויהי כבוד \n"},{"index":9,"he":"שכינה על ראשך תמיד: \n \nמאמר אם כל חי - חלק ג סימן לד\nוהאר\"י זצ\"ל דרש על קרח פסוק צדיק כתמר יפרח שכן שמו רשם בסופי תיבות אלה ללמד \nשבסוף תקון עולם גם הוא יתקן ויפה אמר שהרי הוא וסיעתו במדור גיהנם משעה ראשונה \nשירדו שם התחילו להצדיק עליהם דין שמים וכך הם אומרים משה אמת ותורתו אמת ואנו \nבדאים ואין בעולם קלקול גדול כל כך שודוי זה לא יספיק לתקנו וגדולה מזו החכם אמרה \nבפירוש התקונים בדבר הלמד מעניינו והנה ראשי תיבות אלה צדיק כתמר יפרח הן בגימטריא \nק\"כ צרופים של שם אלהים כדאמור רבנן חמש אותיות בונות ק\"כ בתים ללמד שכל כחות הדין \nיגבו חובם תחלה ממנו ואחרי כן יפרח וכן האותיות האמצעיות ד\"י ת\"ם פ\"ר יש בהן רמז \nמפורש שהק\"כ אלהים עתידים להכריז ד\"י לצרותיו של קרח שהרי ת\"ם ונשלם לפייס החמש \nגבורות שרשי הדינין שהן אותיות מנצפ\"ך מספרן פ\"ר וכמו שאמר הנביא ושלמו ימי אבלך. \nעל דרך מה שבארנו במאמר חקור דין בריש חלק ה' בפירוש מלת גיהנם ושם זכרנו מה יקר \n"},{"index":10,"he":"חסדו יתברך אפילו עם המורדים והפושעים להוציא יקר חסדו מזולל וכן אמר המלך החכם כל \nפעל ה' למענהו ואמרו חכמים לקלוסו: \n \nמאמר אם כל חי - חלק ג סימן לה\nופשוטו של מקרא דעליה קאימנא לא הוזכר יצחק בעל הדין לפי שבו נברא העולם ואם אברהם \nידענו שהוא בעל החסד ויעקב שסבל עול הבנים וצער גדול לא יכירנו ברחמיו קל וחומר \nלפחד יצחק שאין הקב\"ה ותרן ואם דין הוא שיהא יצחק מקבל שכר גדול עצום ורב בשביל \nהעקדה נוספת על שאר זכיות הרבים וספורים לשופט צדק במשקל אל דעות אשר איננו בז \nלפעולות אדם אפילו שיחה נאה מכל מקום חסד גמור הוא לנו ולבנינו שיהא זכותו מגין \nעלינו ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים. אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך כי קודם \nבריאת העולם היה הגואל האחרון נקרא בשמו כדכתיב לפני שמש ינון וכשנחליף שני נוני\"ן \nבשני ההי\"ן באלפא ביתא רבתי של אי\"ק בכ\"ר הוא שמו של הקב\"ה יש אם למקרא. וארבע \nאותיותיו הן הנה היו לבני ישראל פלס ומאזני משפט לשכר מצוה כי מן הה\"א אחרונה אם \n"},{"index":11,"he":"לכל איש חי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא והדבק בוא\"ו שבשם לעסוק בתורה לשמה ושונה \nהלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ועייל בלא בר ומן הה\"א ראשונה נזכה לעולם \nהבא עצמו בקביעות והעולה אל היו\"ד אם למסורת והוא בגימטריא דו\"ד ב\"ן יש\"י משי\"ח \nידו\"ד במספר אותיות גדולות של האלפא ביתא הזאת עוד דוד בן ישי בגימטריא שכינה עם \nהמלה בחושבן זעיר כ\"ו כמספר השם הגדול ושכינה עם המלך כמספר השם שניהם בחושבן זעיר \nויש באותיות דוד רמז לצדיק בין ב' אותיות ובאותיות ישי שכינה בין שני צדיקים אף אנו \nליה עינינו ולו אנו מחכים שיכתבנו עם כל עמו ישראל בספר החיים וברוך שם כבודו לעולם \nוימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן: \n \n"}]}
