השמטות
קטע 6
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
לעשרה. בג"כ פר אחד לאוספא ליה חילא דאימא עלאה למידן עלמא, אבל תרין לא בגין דלא יכיל עלמא למסבל דינא תקיפא. איל אחד גבורה דיליה לישנא דתקיפי אילותי לעזרתי חושה והאי איל תשכח בכלהו מוספין דמוסיפין חילא דגבורה עלייהו. בר משבתא דאית ביה נייחא ולית ביה דינא כלל דאתגליא עתיקא קדישא חידו וטבאן לכלהו עלאין (ס"א עלמין) כבשים בני שנה למיהב חילא לכלהו דרגין. שעיר עזים. דלא יתחזי סאיבו במקדשא ביומא דדינא ובהאי יומא אתחבר גבורה עלאה בדינא תתאה דר"ח למידן עלמא. ת"ח גבורה דינא קשיא. כ"י דינא רפיא. אך חובת היום פר אחד בגין דיכיל עלמא למסבל. ובג"כ בריש ירחא תרין פרים דהיא כפרה. בעשרה לירחא לקבל דרגא דמשה במוסף דיליה פר בן בקר אחד דלא אתוסף ביה דינא כ"כ בגין דהוא יומא דכפרה. איל אחד תקיף לתברא רשיעי עלמא ובעינן למעבד נייחא לשככא רוגזא כבשים שבעה לאוספא לכלהו דרגין. שעיר עזים אחד אתוסף הכא בחובת היום
לכפרא על סואבת מקדשא בגין דקב"ה מלעילא מכפר כלא ולא ישתאר סאיבו בעלמא. בג"כ חד ביומא לכפרא קודש הקדשים חד זמנא בשתא בגין דלא אשתכח כ"כ סאיבו תמן. וחד לברא למזבח החיצון דלא אשתכח סאיבו בעלמא. בחמשה עשר לירחא לקבל דרגא דאהרן דאחיד בהו"ד ואסתלק נמי בחס"ד ובג"כ בהאי זמנא אפילו עם כל אומין דעלמא עביד קב"ה טיבו. בגין דאתוסף חס"ד דאהרן עם חס"ד דאברהם ואינון מקרבין ביה בשבעה יומין קרבנין עלוון בגין דיחדו כוליה עלמא בחדוותא דישראל. ע' פרים לקבל ע' אומין עכו"ם דעלמא וביומא קדמאה פרים שלשה עשר. לאחזאה דלאו אינון כדאי לאתקיימא בעלמא אלא בטיבו דקב"ה דאית ביה תליסר מכילן דרחמי. אילים שנים למהוי תקיפו לההוא דרגא דחס"ד עלאה על חד תרין ממה דמקרבין בכלהו מוספין בגין דהאי חגא איהו לקבל דרגא דאהרן דאחיד בדרגא שתיתאי. ואקרי יום שתיתאי. יומא דקב"ה אלף שנין ובההוא יומא זמין קב"ה לאוספא על חד תרין
טיבו לעמיה. הה"ד והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו אז והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ובכלהו דרגין דלעילא אתוסף ברכאן. ובההוא יומא ייתי מלכא משיחא ויתקרי חג האסיף דיכנש קב"ה ביה גלותא דעמיה הה"ד והיה ביום ההוא יוסיף יי' שנית ידו לקנות את שאר עמו. ויתקרי חג הסכות דכלהו שבעה דרגין חפיין על ישראל כסוכה ובג"כ כלהו ענני כבוד אזלין עם ישראל במדברא בזכותא דאהרן בג"כ י"ד אימרין בכל יומא ובשבעה יומין הא שבעתים וינהיר שבעתים נהירו דשמשא וקב"ה ירחם על עלמא. ושעיר עזים אחד חטאת לכפרא על סאיבו מקדשא דסאיבו אומי עלמא עכו"ם. ביומא תניינא לקבל דרגא דיצחק ביומא תליתאה לקבל דרגא דיעקב ביומא רביעאה לקבל דרגא דיוסף ביומא חמישאה לקבל דרגא דמשה ביומא שתיתאה לקבל דרגא דאהרן: ותא חזי בהאי חגא ובחגא דפטירו שבעה יומי דכלילן כלהו יומין דלעילא בהו. מה דלית כן בשאר חגין דמקרבין בהו מוסף אלא היינו דאוקימנא ברזא דמהימנותא מחשוף הלבן אשר על
המקלות די לכל אינון שבעה שבעה דרגין אסחר לון דף רסא/ב בסטר דחס"ד חגא דפטירא לקבל אברהם דאתי מחס"ד בג"כ כלהו דרגין תמן. דהא לכלהו דרגין אסחר יעקב שלימא לסטרא דחס"ד. האי חגא לקבל דרגא דאהרן דאחיד בחסד כלהו עמיה. ד"א בגין דכלהו דרגין וכלהו זכאין כד נפקו ישראל ממצרים קב"ה אתגלי תמן בכתרוי וזמין למעבד כן ביומא דייתי משיחא בג"כ כלהו כתרין רמיזין הכא והכא ונטלין על חד תרין שפע ברכאן הכא מהתם. והתם על חד שבעה משאר מוספין הה"ד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. כיום צאתך הוה ליה למימר. מאי כימי. דכלהו יומין עלאין אזדמנו התם ואזדמנו הכא. בג"כ נפלאות נ' פלאות חמשין פלאות דהא נ' תרעין דבינ"ה פתח קב"ה לאפקא לון מתמן. ובגיני כך באורייתא אדכר יציאת מצרים נ' זמנין לקבל נ' תרעין כדין יעביד ליומא משיחא. ומאי אראנו אלא אראנו לההוא סבא דחזא בקדמיתא דכתיב וירא ישראל את היד הגדולה כדין זמין למחזי פורענותא דאדום. ד"א דבגיניהון דשבעה צדיקיא זמין קב"ה
לאעברא לכל אומין דעלמא ולא ישתאר בעלמא אלא קב"ה בלחודוי וישראל גוי אחד בג"כ הכא שבעה יומין. ת"ח דבג"כ מתמעטין והולכין. וביומא תמינאה שלטין ישראל לחודייהו בעלמא ומקריבין פר אחד איל אחד רזא דיחודא. שבעה כבשים. לקבל שבעה דרגין. שעיר עזים אע"ג דבההוא זמנא יעבריניה קב"ה מעלמא עכ"ד ישתאר מניה דלא יתבטלון מפריה ורביה ובההוא זמנא יפקון מים חיים מחכמה עלאה. חצים אל הים הקדמוני דא חסד עלאה וחצים אל הים האחרון דא גבור"ה תתאה וגבור"ה עלאה. בקיץ ובחורף בסטרא דאשא ובסטרא דמיא. דלא ישתאר דינא בעלמא אלא כלא רחמי וחיים וחירו בעלמא: ותא חזי בהאי חגא עבדין נסוך המים. נביע דחסד באינון שיתין מששת ימי בראשית וכלהון שבעה יומין עלאין מקבלין מאינון מים חיים דנפקין מירושלם עלאה טמירא. ובאן אתר רמיז לאינון מים חים באינון שיתין. וחסידי וצדיקי חדאן בהאי הלולא בגין דרמיזא לההוא טיבו דזמין קב"ה למעבד כד יעבר קב"ה סאיבו מארעא דיחתון אינון מים חיים טהורים
באינון שיתין. בההוא מזבח עלאה ההוא ים האחרון ואינון תלתא לוגין מים י"ח ביצים לקבל צדי"ק דאקרי ח"י העולמים ועל ידיה מים נחתין באינון שיתין. ות"ח הלל הזקן כד הוה חדי בהאי הלולא אמר אם אני כאן הכל כאן. ואם אין אני כאן מי כאן הוה רמיז ואמר אי שכינתא דאקרי אנ"י שריא כאן. הכל כאן ההוא אתרא דאק' כ"ל דאתי לאזדווגא בה. ואם אין אני כאן מי כאן. דהא לא חשיבו טיבו שלימא בגין דשכינתא לא שריא בארעא קדישא. אבל כד ישתלמו אינון פרים כדי כתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. מאן אינון שית מעייני דאינון מריקין בהאי ישועה וכדין עלמא כוליה בחדוה בגין דנפקא שכינתא מבין ההוא סאיבו דשאר עמין בג"כ ביום השמיני עצרת תהיה לכם: תא חזי עשר נטיעות ערבה ונסוך המים הלכה למשה מסיני שאר מלי דאורייתא תורה. והכא הלכה. מ"ט אלא בגין דהאי אתרא דאקרי הר סיני תורה שבע"פ אוליפת ליה למשה לקשרא קשרין דמהימנותא אינון עשר נטיעין דנצב קב"ה דהא אחיד לון בההוא אתרא דאקרי ערב
שביעית ויעבדון פרי בההוא בית סאה בגין דייתי מזונא לעלמא בהאי שביעית דלית לון מזונא אלא מההוא שתא שתיתאה דזרעין בה זרעין הה"ד זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד מה דזרעין יהא לההוא אתרא דאקרי צדקה שלימא וכדין קצרו לפי חסד כדין יהא טיבו עלאה. ומאן איהו לפי חסד דא אברהם: ותא חזי לתתא שבעה עיבידן אית ביניהון. זריע"ה לקבל אימא עלאה הה"ד הא לכם זרע. קציר"ה לקבי דרגא דאברהם הה"ד קצרו לפי חסד. דיש"ה בחרוץ לקבל דרגא דיצחק דעביד דינא ואפריש תבן מההוא בר. דינא אפריש מניה ועבד דינא ברשיעי עלמא וכדין אינהו כמוץ לפני רוח. והאי רוח דא דרגא דיעקב ותחי רוח יעקב ולקבליה זור"ה וההוא מוץ לאשא אתייהיב למיכל. טוח"ן. לקבל דרגא דמשה. ל"ש לקבל דרגא דאהרן. אופ"ה לקבל דרגא דצדי"ק ואתעביד לח"ם בידוי דצדיק בההוא אור דאית בציון הה"ד נותן לחם לכל בשר. בקדמיתא לכ"ל ולבתר לההוא אתר דאקרי
דף רסב/א בשר ומאי לחם דא קיומא. ובהאי שתא שביעתא לא עבדין עבידתא אלא אכלין ההוא לחם דאתייהיב להו משתא שתיתאה. וכלהו עלמין בחדוה נייחין וכלהו מסכני ועתירי כלהו שוויין בהאי אתר דהא כלהו תתאי מהאי שתא שביעתא מתזנין. ואי בר נש עביד באינון פירין סחורתא. האי דאתרא דעניותא מנע מניה ברכאן בג"כ מנע מניה ברכאן ובעי בר נש לאחזאה בהאי ארעא קדישא דקב"ה אית ליה נייחא בבעלה וקב"ה יהיב לחם להאי כ"ל. וכ"ל לההוא אתרא דאקרי בש"ר מבשרי ולית לה נהורא מדילה אלא הנהו ספיחי דשתיתאה דאזדרעו בה ממילא. ובעי בר נש בההוא ערב שביעית למעבד עבידתא דארעא באינון עשר נטיען אשתלימו בה דתתיחד האיא רעא בהו ולא תתפרש מנייהו ותתקרי אף היא נטיעה נציבו דנצב קב"ה בגין דלא יתמנע מינה ההוא טיבו דאית לה עם בעלה נייחא בשביעית בג"כ אדם ביומא שתיתאה אתברי ואזדווגת עמיה בת זוגיה לאתענגא בשבתא והשתא אזדווגת צד"ק בשתיתאה
למיהב נהירו להאי הר סיני. ות"ח הר חורב אתקרי כד אזדווג עמיה וא"ו. ואי בני נשא מפרשין וא"ו מינה אקרי חרב ליי' דהא חרב כתיב ועבדא נוקמין. בג"כ הלכה למשה מסיני תורה שבע"פ דיכללון יתה באינון עשר נטיען ערב שביעית וייתי מזונא לעלמא בשביעית דהוא אתרא דלית לה נהורא אלא מה דאתייהיב לה מההוא וא"ו. ות"ח ישראל כד עבדו עגלא ואפרישו ברכאן מהאי הר חרב דאפרישו מניה וא"ו וקציצו בנטיעות באינון נטיען מה כתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. ההוא עדי עלאה תפלין דרישא ודרעי דשוויין ביד כהה אעדיאו מנהון. ומאן אתר אתייהיב לון מהר חורב כד אזדווג בה וא"ו והשתא נרגן מפריד אלוף ואתערו עליהון חרב. בג"כ בני לוי דעבדו לויה להאי אתרא אתפרעו מנהון הה"ד ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליי' אלי ויאספו אליו כל בני לוי דהא לא עבדו פרודא אלא לויה ואמר לון משה (שם) כה אמר יי' עברו ושובו משער לשער במחנה בגין דהאי
כ"ה יהבת לון רשותא למעבד דינין ומאן איהו כ"ה דא הר חרב ובג"כ קטלו מנהון כשלשת אלפי איש שלשת לא אתמר אלא כשלשת לקבל הנהו תלתא דרגין דהוי מליין להאי באר הה"ד והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה. בגין דאינון גרמו דיסלקון מנה והא אוקמוה. בג"כ פקידת ליה האי תורה שבע"פ למשה על אינון עשר נטיען וערבה דיקיפון להאי מזבח באינון ערבי נחל לקבל תרין דרגין דמקיפין לעילא באינון נצ"ח והו"ד וכדין יעבדון נסוך המים אינון מים חיים דאתיין ע"י דצדיק ולא ימנעון מהאי מזבח טיבו עלאה. ות"ח כל שאר יומי דשתא בהאי מזבח עבדין נסוך היין רמיז לדינא דעייל בה למידן עלמא. אבל בחג עבדין אוף במים חיים. דהא חיים ונהירו אתוסף בההוא זמנא כי מלאה הארץ דעה את יי' כמים לים מכסים. עשרה פעמים נמנו ישראל אחת בירידתן למצרים דכתיב כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה וכו'. ואחת בעלייתן דכתיב כשש מאות אלף. ושנים בחומש הפקודים. ושנים בימי
שאול א' בבזק וא' בטלאים. וא' בימי דוד ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך. וא' בימי עזרא כל הקהל כא'. וא' לעתיד לבא עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה. אשרי אדם מצא חכמה דא אדם עלאה דאשרי עלוי טיבו דעתיקא אימתי כד מטא חכמה כד"א מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיי'. דא רעוא דעתיקא ומאי איהו האי חכמה דא חכמה זעירא דהיא רברבא באתחברותא לעילא. מצא מאי מצא כגון דאשתכחת בכלא. ואםד יפיק תבונה דבעי לעיינא ולאסתכלא ולאפקא מעומקא עלאה תבונה לאנהרא להאי חכמה וע"י דמאן אתנהירת ע"י אדם עלאה דמפיק רצון מלעילא לאנהרא לה: מתניתין בטהירו בסוף תקונים חדשים של זוהר חדש דס"ט ע"ד ובדפוס ויניציאה דף ט"ל ע"ד ברזין דמשכנא פתח ר' יוסי בזה הזהר בחלק כ' דף קנט ע"א עד קס ע"ב: שייך לסוף דף טז ע"א סימן כ"ו רבי בנימן לוי מצאתי כתוב שם בן י"ב אותיות יה יה וה וה יה. תה"ו במ"ק עם ג' אותיות גימ' ש' ש"ד שד"י. בהו במ"ק גימ' צבאות כזה ב' ב"ה
בה"ו. חשך דף רסב/ב במ"ק עם הכולל גימ' אלקים. רוח במ"ק עם הכולל בגימ' ידו"ד במ"ק. רעש במ"ק עם הכולל גימ' בה"ו. קול דממה דקה במ"ק עם הכולל ידו"ד וי"ב יותר כנגד שם י"ב הנמסר לאליהו במערה. דקה במ"ק עם הג' אותיות גימ' יב"ק. וכן דקה עם הג' אותיות גימ' יב"ק נלעד"ן:
ספר הבהיר דף לו ע"ב בתחלת המאמר בראשית ברא אלקים סימן כז למה בי"ת דומה לאדם שנוצר בחכמה שסתום מכל צד ופתוח מלפניו והאל"ף פתוחה מאחריו ר"ל כי היא פתוחה לקבל מן הכתר ויש לה פתח להשפיע לאחרים: ספר הבהיר לא ע"ב את השמים וכו' סימן כה ומנ"ל דשמים הוי קב"ה דכתיב ואתה תשמע השמים. אטו שלמה מתפלל אל השמים שישמעו תפלתו אלא שנקרא שמן על שמו ולמה נקרא שמים אלא שהוא עגול כמו ראש ומלמד שמים מימינו ואש משמאלו והוא באמצע. שא מים. מאש וממים ומכניס ביניהם שלום. בא האש ומצא מצדו מדת האש. בא מים ומצא מצדו מדת המים והיינו עושה שלום במרומיו מאי שמים מלמד שגבל הקב"ה אש ומים וטפחן זה בזה ועשה מהן ראש לדבריו שנאמר ראש דברך אמת ע"כ: שם אחר סוף המאמר וכלהו חד סימן כט והארץ היתה תהו בזמנא דקב"ה הוה באלין קליפין הוה בונה עלמין ומחריבן והא אוקמוה דלית השפעה בכל עלמין. ונהר דאיהו צדיק יחרב
ויבש בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי ואית מ"ד דסליק במחשבתיה למבני עלמין ולהחריבן. ואמר דין מהניין לי ודין לא מהניין לי. אלין דאתמר בהון את השמים ואת הארץ מהניין לי. ואחרנין דאתמר בהון והארץ היתה תהו ובהו דאחזי על עלמין דסליק ברעותיה למבני לון ולא עביד לון עלייהו אתמר תהו ובהו. ובזמנא דקב"ה באלין קליפין אתמר ביה סכות בענן לך מעבור תפלה. תהו וחשך עלייהו אתמר ויהי הענן והחשך ואלין קליפין דאגוזא מוחא מלגאו דתליא לד' סטרין דא ידו"ד דאיהו לא קביל מסאבו כד"א הלא כה דברי כאש נאם יי'. מה אשא לא מקבל טומאה הכי שמיה לא מקבל טומאה ובזמנא דמתגברין אלין קליפין ואתברון מאגוזא צלותא דאיהי שכינתא אדני סלקא לגבי בעלה דאיהו ידו"ד וסליקת כלא דבזמנא דאיהו מתכסי מינה באלין קליפין איהי אתקריאת עניה יבשא ולית לה אלא מה דיהבין עבדין בחשאי ובההוא זמנא דקב"ה אתפשט מאלין קליפין אתמר ולא יכנף עוד
מוריך והיו עיניך רואות אתמוריך ומה דהוה יבשה אתמר בה מלא כל הארץ כבודו ואתקריי' ברכה דיליה קרבנא דיליה דאוקיד כל אלין קליפין. וסליקה לגבי קטרת קשורא דיליה עולה דיליה דכתיב זאת תורת העולה. היא העולה בצלותא דשחרית היא העולה לגביה בצלותא דמנחה בכמה ריחין ובוסמין דג"ע דאיהי גן דאורייתא הה"ד גן נעול אחותי כלה סתימא דלא אתפתחת אלא לגבי בעלה. וכד ייתי בעלה אלקים שפתי תפתח דאיהי בבא עלאה אתפתחא לגבי כתרין סמכין קשוט וקבילת ליה בתרין דרועין הא הוא דכתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. ידו"ד נחית לגבה ודא הוא רזא אמ"ן יאה"ונהי דאיהוחבורא דתרין שמהן באתוון ובג"ד גדול העונה אמן יותר מן המברך בזמנא דאינון תרין ברישא דצדיקייא אבל כד אינון ברישא דחייביא כ"י אמרת לגבייהו אל תראוני שאני שחרחרת מאלין דשריין לפתאה לבני נשא כמה דהוו מפתין לישראל בעגלא בשית שעתין הה"ד וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר.
ואוקמוה מאי כי בשש אלא בשית שעתין עבדו ית עגלא בגין לאפרשא לון משבע הה"ד אך ביום הראשון תשביתו שאור. אך חלק בין שש לשבע ובג"ד אמרה כנסת ישראל ששזפתני השמש גרמו דאסתלק מני' ו' דאיהי השש דף רסג/א ואור השש דהוה נהיר בסתרא דשית תיבין דאינון שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד. בני אמי נחרו בי נחר גרונם דבטילו ק"ש דאתמר ביה רוממות אל בגרונם. ובג"ד שמוני נוטרה את הכרמים דאינון שאר אומין ערב רב ובג"ד כרמי שלי לא נטרתי ובג"ד אינון ערב רב מצליחין בכלא כתנות עור חשוכין דעיינין דאתמר בהון ותכהין עיניו מראות לאסתכלא לאלין דאתמר בהון נפתחו השמים ואראה מראות אלקים דאינון חמש אור דעובדא דבראשית כתנות אור אינון. והארץ היתה תהו. והארץ. הא חד. תהו תרין. בהו תלת. חשך ארבע. תהום חמש. וארבע אינון דכלילן כגופא ואינון ארבע יסודין דאינון קליפין דאגוזא ובגין דא והארץ היתה תהו. ואוקמוה היתה מקדמת דנא דהכי ארחא דקליפין דמקדימין למוחא. ורוח
אלקים דא רוחא דמשיחא מיד דיהא מרחפת על אנפימיא דאורייתא מיד יהא פורקא הה"ד ויאמר אלקים יהי אור. וישלחהויי' אלקים מיד משיחא דהוא בגנתא דעדן כמה דאתמר ביה וישלחהו מג"ע מעדון דיליה. ואמאי לעבוד את האדמה דאיהי שכינתא בג"ד וישלחהו מיד דיפוק מתמן. וישכן מקדם לג"ע את הכרובים דאינון משיח בן דוד ומשיח בן יוסף דמשכא רוחא דמשיחא דאתמר ביה ורוח אלקים דא שיל"ה ההוא דאתמר ביה ואצלתי מן הרוח דהכי סליק שילה משה בחושבנא וישכן מקדם דאקדים שילה לתרווייהו בגין דיהא מרחפת על אנפוי דאורייתא ופורקנא ביה תלייא והא אוקמוה. ואת להט החרב המתהפכת מיד יהא בידיה ומאי נינהו מטה מטטרו"ן דאתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה ועוד מטה דא שכינתא תתאה ואם זכו ישראל מטה כלפי חסד לימינא ויפקון ברחמי. ואם לאו מטה כלפי חובא לסטרא דגבור"ה דתמן נחש אל אחר דתבע לשפוך דמא ואתקטיל משיח וסגיאין מישראל ובג"ד אתמר שכבי עד הבקר דאיהו בקר
דאברהם דיהא מטה כלפי חסד ובג"ד ואת להט החרב המתהפכת וכלא לשמור את דרך עץ החיים דאיהי אורייתא דאתמר בה עץ חיים היא ואיהי אורייתא דבע"פ אם זכה בר נש איהי סם חיים דיליה ואם לאו היא מתהפכת ליה לסם המות והא אוקמוה מארי מתניתין הכי כגוונא דמטה דאתהפך לנחש ונחש למטה ובזמנא ההוא יתמחון מן עלמא כל אינון דאתמר בהון ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם: ספר הבהיר לב ע"א אמר רבי יצחק וכו' סימן לא ישב רבי בון ודרש מ"ד יוצר אור ובורא חשך. אלא אור שיש בו ממש כתיב בו יצירה. חשך שאין בו ממש כתיב בו בריאה כד"א יוצר הרים ובורא רוח. אי בעית אימא אור שיש בו ממש כתיב ביה עשייה דכתיב ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ואין הויה אלא עשייה קרי ביה יצירה. חשך דלא הוה ביה עשייה אלא הבדלה והפרשה קרי ביה בריאה כד"א הבריא פלוני וכולי. אמר רבי ברכיה מ"ד ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ולא אמר והיה. משל למלך שהיה לו חפץ נאה והקצהו עד שזימן לו מקום
ושמהו שם הה"ד יהי אור ויהי אור שכבר היה ע"כ: סימן ל ספר הבהיר אמר רבי ברכיה מ"ד והארץ היתה תהו מאי משמע היתה שכבר היתה. ומאי תהו דבר המתהא את בני אדם. ומאי בהו דבר שיש בו ממש דכתיב בהו בו הוא. ע"ש מ"ד גם את זה לעמת זה עשה האלקים. ברא בהו ושם מקומו בשלום. ברא תהו ושם מקומו ברע. בהו בשלום דכתיב עוש השלום במרומיו מלמד שמכאן שר ימינו של הקב"ה מים וברד. וגבריאל שר שמאלו אש ושר שלום ביניהם מכריע והיינו דכתיב עושה שלום במרומיו ומנלן דבהו שלום דכתיב עושה שלום ובורא רע הא כיצד רע מתהו ושלום מבהו ברא תהו ושם מקומו ברע שנאמר עושה שלום ובורא רע. ברא בהו ושם מקומו בשלום שנאמר עושה שלום במרומיו ע"כ:
דף רסג/ב ספר הבהיר לג ע"א אמר רבי חייא מקוה המים וכו'. סימן לב שביעי הוי מזרחו של עולם ומשם בא זרעם של ישראל כי חוט השדרה משוך מן המוח של אדם ובא לאמה ומשם הוא הזרע דכתיב ממזרח אביא זרעך. כשישראל טובים מזה המקום אביא זרעך יתחדש לך זרע חדש וכשישראל רעים מן הזרע שכבר בא לעולם דכתיב דור הולך ודור בא. דור שכבר בא. ומאי ממערב אקבצך מאותה מדה שנוטה תמיד למערב ולמה אקרי מערב מפני ששם התערב כל הזרע. משל למה הדבר דומה לבן מלך שהיה לו כלה נאה וצנועה בחדרו והיה לוקח מבית אביו עושר ומביא לה תמיד ולוקחת הכל ומצנעת אותו תמיד ומערבת הכל לסוף ימים בקש לראות מה אסף ומה קבץ היינו דכתיב וממערב אקבצך ומאי ניהו בית אביו דכתיב ממזרח אביא זרעך מלמד שממזרח מביא וזורע במערב ואח"כ הוא מקבץ מה שזרע ע"כ: רעיא מהימנא אמר בוצינא קדישא השייך לדף כג ע"א אחר מתחשכן קמיה תמצא בחלק ג' סוף