{"id":"kabala-c10ae1b7add5-1-3","bookId":"kabala-c10ae1b7add5","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"יי' שמים נעשו ואי לית תרין הא אית חד ואנא הוא דכתיב וצדיק \n \nדף רנה/ב\nיסוד עולם. בה שעתא קט מן שמייא נפק ואמר זכאה חולקך ר\"ש דקב\"ה גזר לעילא ואת מבטל \nלתתא בודאי עלך אתמר רצון יראיו יעשה: \nסימן יח דף קו ע\"א מחמשים עד עשרה. דאיהו שרותא עד עשרה דאיהו עשרה סופא דדרגין. \nוכיון דמטא עד עשרה. אמר מכאן ולתתא לאו אתר לקיימא בתשובה. ותב ואמר ארבעים בגין \nדישתזבון ד' קריין ותב ואמר שלשים בגין דישתזבון ג' קריין ותב ואמר עשרים בגין \nדישתזבון תרין קריין ותב ואמר עשרה בגין דישתזיב קרתא חדא מאינון חמשה בגיני כך לא \nנחית לתתא מן עשרה: \nסימן יט דף קיח ע\"ב באר שבע. וישכם אברהם בבקר וכו' ר' ברוקא אמר מה הוא שם על שכמה \nאלא שהזהירה על עול האמונה ולעמוד במה שהיתה בתחילה כתיב הכא שם על שכמה וכתיב התם \nשם שם לו חק ומשפט מה להלן על השכינה אוף הכא על השכינה. מה עשתה כיון שראתה עצמה \nיוצאת מרשותו של אברהם חזרה לקלקולה דכתיב ותלך ותתע מהו ותתע שתעתעה אחר עבודת \n"},{"index":2,"he":"כו\"ם וגלולי בית אביה כתיב הלא ותתע וכתיב התם הבל המה מעשה תעתועים: \nסימן כ דף רו ע\"א בהו וגו' כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. שאל רבי \nחייא לר' אבא אמריתון דנשמתא לא עיילא בבר נש עד דאסתכל בפולחנא דקב\"ה וכדין להוי \nליה ההיא נשמתא ואמריתון דנשמתא היא קדישא מעליא על כלא אם כן מה הוא דאמר קרא כל \nאשר נשמת רוח חיים וגו' הואיל והוה להו נשמתא הוה להו לאשתזבא. לא הוה בידיה אתו \nשיילוה לר' אלעזר ברבי שמעון אמר להו כך הוא והא קרא מסייע ליה דהכי אמר אבוי דכי \nאתא טופנא לא חזא בר נש דיעביד קב\"ה בגיניה אלא נח. וזכותיה לא הוה אלא לאגנא \nעליהון ועל בתיהון דלא הוה זכותיה כל כך לאגנא על כל דרא ואינון דהוו זכאין בקדמיתא \nכגון חנוך ירד דהוו להו נשמתא קדישא וחזייאן למעבד קב\"ה בגיניהון בחרבה מתו והיינו \nדאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו אינון דנשמתא קדישא הוה בהון ולא תימא דעל אינון \n"},{"index":3,"he":"דהוו בטופנא אמר אלא אתא קרא ואמר מכל אשר בחרבה מתו: \nסימן כא דף רלז ע\"ב אוסרי לגפן עיר\"ה ולשורק\"ה בני אתונו כבס ביין לבושו ובדם ענבים \nסותה. תמניא דרגין כלילן בהאי קרא ארבע מנהון דמיין אהדדי תרין מנהון דמיין אהדדי \nותרין אחרנין דמיין אהדדי. ארבע דדמיין אהדדי אינון גפן שורקה היינו גפן היינו \nשורקה דמנהון נפקין ענבים ומנהון מתעביד חמרא דאקרי יין וכלהו רזא חדא ומשרשא חד \nנפקין ונגדין. ותרין דדמיין אהדדי עירה אתונו היינו עירה היינו אתונו ורזא חדא \nנינהו ובדרגא חדא כלילן ומרזא חדא נגדין. לבוש\"ו סות\"ה היינו מלה חדא ורזא חדא כי \nהיא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו זימנא קרייה כסות זימנא אחרא קרייה לבוש וזימנא \nאחרא קרייה שמלה וכלהו משרשא חדא נגדין ומלה חדא עבדין וחלופא דשמהן רזין עלאין \nכלילן בהו ומאן דדייק טעים מידי ומאן דלא דייק לא טעים ולא מידי והני תמניא דרגין \nרזין עלאין רמיזין בהו אבל קרא כפשטיה קאי. ת\"ח יעקב שלימא דאבהן הוה כד\"א ויעקב \n"},{"index":4,"he":"איש תם וגו' מאי איש תם דאשתכלל מחכמתא דלעילא ומחכמתא דלתתא והיינו דכתיב יושב \nאהלים תרין אהלים נינהו אהל דאקרי לפנים מן הפרגוד ואהל דאקרי אחורי הפרגוד וכליל \nהוה מתרין סטרין מבתי גוואי ומבתי בראי ומאן אוליף ליה ליעקב כולי האי. ת\"ח דהא \nאינון שני דהוה טמיר וגניז בהדייהו דשם עובר. אוליף ליה חרשתא (נ\"א חכמתא) וסימניך \nבעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם מאי בעבר הנהר אלא רזא הוא דכל יומיהון דאינון קדמאי \nלא הוו אוליפן אלא חכמתא תתאה דאתיא מבתי בראי דאקרי אחורי הפרגוד ובאינון דאחורי \nהפרגוד הוו מתדבקין והוו מודיעין לון מלין דעתידין למיתי לעלמא ביש או טב וכדין הוו \nכל אינון דרין עד דאתא ההוא סטרא דקדושה עלאה ואמשיך ליה לאברהם ואודע ליה מלין \nדשרשא דאתמשכאן לעלמא דלהון מבתי גוואי ומתמן אבין כל אינון דאקרון בתי בראי ומתמן \nמתחזון קצת מלין לא כלא וסימניך מתמצית גופא של ארץ ישראל העולם שותה מהאי שעתא \n"},{"index":5,"he":"דקאים א\"א \n \nדף רנו/א\nע\"ה על ההוא סטרא קדישא דמיניה כלא נפיק ונגיד וביה כלא תליין נפק ליה לשעתיה מהאי \nסטרא דאינון בני עבר הנהר ואתא ליה לאשתעשעא בארעא קדישא ה\"ה דכתיב (שם) ואקח את \nאביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען ארץ כנען ממש ארעא דשאר חיילין \nעלאין תבירין תחותה תמן ולית להון קיומא בהדה: \nמאמרים חדשים אשר לא היו בדפוס מנטובא ויש איזה מהם שכבר נדפסו בתקונים וזוהר חדש \nרשמנו ג\"כ מקום תחנותם ובאו האובדים תמצא בחלק ג' דף רס\"ו ע\"ב עד זכאן לעילא ותתא \nואחר כך שייך זה המאמר: \nסימן כ\"ב ושחטו הפסח אמר הקב\"ה מבעשור לחדש סבו דחלא דמצרים ותפסין ליה ויהא אסיר \nותפיס תלתא יומין וביומא רביעאה אפיקו ליה לדינא ואתכנשו עליה לקטליה ויחמון ליה \nמצראי היך אתון עבדין ביה דינא ודא קשיא להו מכל מכתשין דעבד לון קב\"ה אינון דינין \nדעבדו בדחליהון לבתר דיינין ליה בנורא בגין דכתיב פסילי אלקיהם תשרפון באש אמר קב\"ה \n"},{"index":6,"he":"אל תאכלו ממנו נא דלא יימרון בתיאובתא דדחלא אכלין ליה אלא אתקינו ליה צלי ולא \nמבושל דאילו מבושל יהא טמיר ולא יחמון ליה אלא תקינו ליה מוקדא בנורא דריחיה נודף. \nותו רישיה עליה דלא יימרון דחיה או דמלה אחרא היא. ותו עצם לא תשברו בו. אלא דיחמון \nגרמוי רמאן בשוקא ולא יכלין לשזבא ליה וע\"ד כתיב ובאלהיהם עשה יי' שפטים. ההוא \nקדמאה דאשתכח בבי כנישתא ואריך בבי כנישתא זכאה חולקיה דאיהו קיימא בדרגא דצדיקיא \nבהדי שכינתא ודא איהו רזא ומשחרי ימצאונני דא סליק בסליקו עלאה ואי תימא הא תנינן \nבשעתא דאתי קב\"ה לבי כנישתא ולא אשכח תמן עשרה מיד כועס. למלכא דשלח לכל מלכי (ס\"א \nאנשי) מדינתא דישתכחון עמיה ביום פלן בדוך פלן. עד דהוו מזמני גרמייהו אינון בני \nמתא אקדים חד ואתא לההוא אתר בין כך ובין כך אתא מלכא אשכח לההוא בר נש דאקדים תמן. \nא\"ל בני מתא פלוני לאן אינון. א\"ל מארי אנא אקדימנא מנייהו והא אינון אתיין אבתראי \n"},{"index":7,"he":"לפקודא דמלכא. כדין טב בעיני מלכא ויתיב תמן בהדיה וישתעי עמיה ויתעביד רחימא \nדמלכא. בין כך אתו כל עמא ואתפייס עמייהו. אבל אי בני מתא לא אתיין וחד לא אקדים \nואשתעי קמי מלכא לאחזאה בגיניהון. מיד כעס מלכא מה כתיב מדוע באתי ואין איש. ומאן \nדאשתעי בבי כנישתא ווי ליה דאחזי פרודא ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית ליה \nחולקא באלהא דישראל דאחזי דלית ליה אלהא. ולא אשתכח תמן ואנהיג קלנא בתקיפא עלאה. \nכל גוונין טבין בחלמא בר מתכלא בגין דאיהו כרסיא למידן דינין דנשמתין והא דרגא חדא \nאיהו. אלא בשעתא דקיימי בדיני נפשא כדין איהו גוון תכלא והא אוקימנא. בשעתא דחמי \nב\"נ למעבד פקודא דמאריה כגוונא דנחש דהוו חמאן ליה הוו דחלי מקמיה דקב\"ה ומנטרין \nגרמייהו בההוא דחילו דקב\"ה סלקא עלייהו מייא אתכסיין מאן גרם לון ההוא נחש ההוא \nרצועה דמסתכלאן ביה אוף הכי תכלת וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות יי' מההוא דחילו \n"},{"index":8,"he":"דיליה: \nרבי שמעון פתח מי ימלל בזוהר חדש הנ\"ל בסתרי אותיות מראש הספר עד דף ט' סוף ע\"ג \nועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וכו' רזא דשמאלא ואח\"כ שייכין אלו המאמרים: \nסימן כ\"ג תא חזי האי הר לישנא דתקיפו הוא. אינון הרים לעילא ואלין צדיקים דאחידן \nבכנ\"י ואקרון הר ציון אינון הרים דסחרני ירושלם בגין דאינון מצויינין ואמרין האי \nבהאי בסתרא דיחודא לשפוט את הר עשו דקטריגו מקטרגא מסטרא דשמאלא בההוא זמנא והיתה \nליי' המלוכה. בקדמיתא אקרי ממלכה בגין דינקא לתרין סטרין לימינא ולשמאלא. והשתא \nמלוכה אקרי בגין דינקא לימינא הה\"ד וארשתיך לי לעולם ובגין דגלותא לאו לעולם הוא \nדהא יתבא בגלותא. ת\"ח דסמיך ליה והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד \nושמו אחד בגין דעד השתא כד ישראל בגלותא שכינתא עמהון ומלכא בלא מטרוניתא לאו מלכא \nאיהו. אבל ההוא זמנא והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד כד \n"},{"index":9,"he":"אתדבקת שכינתא בצדיק כדין הוא יחודא \n \nדף רנו/ב\nדהכי אוליפנא ברזא דק\"ש דבעי ב\"נ ליחדא למאריה ולקשרא קשרין דמהימנותא ברעותא דלבא. \nוכד מטי לאחד אבעי ליה לכוונא בא' סתימא עתיקא (ס\"א עמיקא) דכלא. וח' תמניא דרגין \nעלאין מחכמה עלאה עד צדיק. ור' רבתא אתדבקותא דכנ\"י דאיהו חולקיה דדוד דאקרי עני \nואביון כד אתדבקא לאינון דרגין דלעילא דרמיזין בא\"ח. כדין איהי רבתא ועלמא כוליה \nיניק מינה ואינון שדים דאינון כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. ת\"ח האי קרא על \nכנ\"י אתמר כד איהי בגלותא עם בנהא בין אומין דעלמא אקרי זעירא הה\"ד (שם) אחות לנו \nקטנה. וכד ישראל אתדבקו באורייתא ואזלין בארח קשוט כדין אתמלייא ושלום אתחבר בהו. \nאתיבת איהי ואמרת אני חומה ושדי כמגדלות. בההוא זמנא דאתחבר עמי א\"ז ושלו\"ם. א' רזא \nדעתיקא קדישא דכלא ז' שבע דרגין ושלו\"ם דאקרון צדי\"ק כיון דהני דרגין מתחברין כדין \nא\"ז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. ומאן עיינין. אינון ז' דרגין דאקרון עיני י\"י פני \n"},{"index":10,"he":"י\"י וכדין שלמא לעלמא ושריא טיבו דעתיקא באתר דדכר ונוקבא. ובג\"כ פקד משה באורייתא \nואמר שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד לקשרא כלהו קשירין דמהימנותא. ת\"ח כל המאריך \nבאחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. מ\"ט בגין דאיהו אתר דכל יומין ושנין דעלמא ביה תליין \nברזא דאינון דרגין דרמיזין באחד ואינון עשרה וכלהו חד ואתערו ביה חבריי' ואמרו \nובדל\"ת ושפיר בגין דהאי אתרא דדל\"ת היא ולית לה נהורא מדילה ובעי ב\"נ לארכא בה \nולאמשכא לה ברכאן מאינון שית סטרין שית בגין עלאין ע\"י דצדיק ואינון שית סטרין \nרמיזין בח' ברזא דתמניא שית אלין ותרין לעילא חכמה ובינה אבא ואמא לאוספא ולאכללא \nלהו לעילא ולמיהב להו ברכאן מאבא ואמא עלאה דהא לא שריא טיבו דעתיקא אלא באתר דשלים \nבאתר דאשתכח דכר ונוקבא הה\"ד צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגו' ביום חתונתו \nוגו'. ביום חתונתו דייקא. וע\"ד אמרו ובלבד שלא יחטוף בחי\"ת אלא בעי לאמשכא ברכאן \n"},{"index":11,"he":"מאתר עלאה דכלא. ולארקא באינון שית בנין. לבתר להאי בת דלית לה אחסנא בבית אבוה \nואמא אלא האי ברא. ומכאן אוליפנא דברא ירית לאבא לאימא. וברתא לא. אלא דאית לה \nמזוני מן ברא אלא בעי לארכא בהאי דל\"ת ותמן אמרי כמה בעי בר נש לארכא בה. כשיעורא \nדימליך יתה לעילא ולתתא ולארבע זוויין דעלמא רזא דשית סטרין עלאין דכלהו אתחברון \nעמה ולא יתפרשו לעלמין. וכד בר נש מאריך בהאי כל אינון יומין ושנין עלאין מוסרין \nברכאן על רישיה וקב\"ה קרי ליה ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. ת\"ח כללא \nדאורייתא בהאי קרא רמיזין וכללא דכל אינון אמירן דאתברי בהון עלמא באחד רמיזין הה\"ד \nוהוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש. ובהון אתברי עלמא וע\"ד תנינן בעשרה מאמרות \nנברא העולם וכו' ואוקימנא דכלהו י' וכלהו כלילן בקרא קדמאה דאורייתא כמ\"ש בראשית \nברא וכו'): \n סימן כד בראשית רזא דחכמ \"ה ברא. עלאה סתימא דלא אתידע (כתר) אלקי\"ם בי\"נה. א\"ת \n"},{"index":12,"he":"כללא דחס\"ד וגבורה. השמים תפארת. וא\"ת. כללא דנצח והו\"ד וא\"ו דואת לאכללא צדי\"ק. \nהארץ כללא דכנ\"י ארץ החיים ובתר פרטא דאורייתא ברזא דאינון יומין עלאין. בראשית \n"}]}
