{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-17","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":17,"title":"קטע 17","hebrewTitle":"קטע 17","segments":[{"index":1,"he":"מזרחו של ראש, והוא מקום שמוחו של תינוק רופ\"ס. וידוע שכח חוש המשוש מתפשט בכל הגוף \nעל העור והדם והבשר ועם כל זה הוא מיוחס אל המים ולראשי האצבעות ואל אצבע צרדה שהוא \nהארוך יותר מכולם, ואם כן המכוון באמצע נושא את כולם: \nשבע כפולות ב'ג'ד' כ'פ'ר'ת' חקקן חצבן צרפן וצר בהן כוכבים בעולם וימים בשנה ושערים \nבנפש ומהן חקק שבעה רקיעים ושבע ארצות ושבע שבתות. שעשה להם המעשה ההוא בעצמו שעשה \nלשלש אמות אמ\"ש. וכן אמר לפנים על הנשארים, והכוכבים להם שבעה רקיעים, והשערים להם \nשבעה מקומות בדמות שבע ארצות, והימים להם שבע שבתות שנים, בשנת השמטה קצם ובשנת \nהיובל סופם. ואומרו לפיכך חבב שביעי לכל חפץ תחת השמים, יורה על מציאות האדם. כי \nהוא לפי מינו שביעי לכל חפץ שתחת השמים. ואלה הם שבעה חפצים עצמיים שברא השם תחת \nהשמים, החמר הראשון א', והצורה ב', והמורכב משניהם ג' שהם היסודות הארבעה, והדומם \nד', והצומח ה', והחי ו', והמדבר ז'. ומכל אלה חבב האדם לבדו יותר מכל מה שתחת \n"},{"index":2,"he":"השמים. ויורה שמה שלמעלה מהם או בם, חבתו עמהם חבה אחרת אינה זאת בשום צד: \nשתי אבנים בונות שתי בתים ג' בונות ו' בתים ד' בונות כ\"ד בתים ה' בונות ק\"כ בתים ו' \nבונות תש\"כ בתים ז' בונות ה' אלפים ומ' בתים, מיכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה \nיכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע. בעבור היות ב'ג'ד' כ'פ'ר'ת' שבע אותיות הביא הוא \nחשבון הצירוף עד מספר השבע. ואמנם מפני שעלה מספר הפשוטות עד י\"ב שהוא המספר \nהאחרון, לפי זה החלק של האותיות מנו אותם קצת חכמי הספר עד י\"ב גלגולים. והיה \nהאחרון שבכולם הפך מן הראשון והוא תרפ\"כ דג\"ב. וכל צירוף שבכלל אותיותיו בלתי דומים \nכמו אלו יעלה מהם הצירוף שלם. אבל הדומין כמו שני ההאין של השם יתחייב מן השם \nבעבורם לפי צרופו י\"ב צירופים לבד ונעדר חציו. אבל מן אהו\"י יתחייבו כ\"ד צירופין \nושניהם אמת, וסודם של המספרים המצורפים לפי תיבותיהן הוא פסוק שלם. והוא אמרו על זה \n"},{"index":3,"he":"הרמז שאדם אומר לשם \"בידך אפקי\"ד רוח\"י, והשם אמר לשטן על איוב הנו בידך, והשם אמר \nלמשה מה זה ביד\"ך ויאמר מטה. והנה ההקפ\"ה למקי\"ף וכן הפעל\"ה בכ\"ח המקי\"ף בסוד \nהמדו\"ת המורות על הדמו\"ת. והנה סופו תכל\"ה או מית\"ה כי מלא\"ך האלהי\"ם מגל\"ה הנעל\"ם \nשהוא בנתי\"ם והוא אפקי\"ד והוא קצ\"ה היכ\"ל ק\"ל. ובחברך ביד\"ך רוח\"י תמצאם במספר \nאפקי\"ד, ושלישית\"ו והוא י' שמו\"ת גם ד' כנויים. והוא רמז אפ\"ק י\"ד נמצא ממצי\"א ד\"י. \nוכמו שהכל עולה תכל\"ה שסודו בראשי\"ת ישרא\"ל שהוא סבוב התורה מראש ועד סוף, כן \nהאמצעי הוא הק\"ץ והוא אדנ\"י משלש והוא המסל\"ס הפנימ\"י הנעל\"ם המעלי\"ם הק\"ץ בסוד \nהצל\"ע הנבנת לאשה. והעד אשרי המחכה ויגיע אלף שלש מאות שלשים וחמשה שסודם אל\"ף למ\"ד \nשי\"נ ה\"א והסוד בנעלם ל'פ'מ'נ'א' ד\"י לאש\"ה, בנגלה א\"ל שד\"י פ\"ה לאמ\"ן מאדנ\"י סופי \nתיבות והנשאר של אלף וסודן לא\"ד אלפי\"ם שנ\"ה, כלומר לחמשת אלפים שנה שהוא זמן הקץ \n"},{"index":4,"he":"באמת. ועל כן נאמר \"פדיתה אותי יי אל אמת\" (תהלים לא' ו'), שהאלף נימנית כ\"ו לבד \nועם הנשאר הוא אמ\"ת. אל\"ף מ\"ם ת\"ו, קיו\"ם אמ\"ת מועי\"ל אמ\"ת אבל מזי\"ק מ\"ת עול\"ם \nהמו\"ת עול\"ם אמת\"י רא\"ש האיל\"ן. ויש כותבין אל\"ף מ\"ם ת\"ו ויהיה סודו אד\"ם הראשו\"ן \nוהוא אמ\"ת עליו\"ן. ואמנם מ\"ת בקלל\"ה והיא ע\"ת קבל\"ה על דרך קבל\"ת הסו\"ד, ולפי דרכנו \nאלף מה\"ר הק\"ץ וכן הגלג\"ל כשהוא מל\"א ממה\"ר הק\"ץ הנעל\"ם: \nוהנני מורה לך דרך שממנה תבין בקלות המספר המתחייב מדרך הצירוף הישר, עד כמה שתרצה \nממנו לפי מה שכתוב למעלה כסדר זה אחר זה והוא זה. ראה אותיות הקרואים אבנים במספר \nכמה הם ותמצא שהוא זכר מהם ו' דרכים, והם ב'ג'ד'ה'ו'ז'. והבתים המתחייבים מהם שהם \nה' אלפים מ' תיבות הם במספרם הישר ב'ו'כד'קכ'תשכ'ה'מ'. והנה מן ב' יצא ב', ומן ג' \nיצא ו', ומן ד' יצא כ\"ד, ומן ה' יצא ק\"כ, ומן ו' יצא תש\"כ, ומן ז' יצא ה'מ'. ויציאת \nב' מן ב' הוא בהכרח, מפני שאות אחת אינה מקבלת צירוף. כי למי תתחבר ואין שם אות \n"},{"index":5,"he":"זולתה. ואם כן אמור פעם אחת ב' עולה ב', מיכאן ואילך הכה המספר הזה על המספר הזה \nשהתחייב ממנו. ואמור עוד ג' פעמים ב' עולה ו', ועוד ד' פעמים ו' עולה כ\"ד, ועוד ה' \nפעמים כ\"ד עולה ק\"כ, ו' פעמים ק\"כ עולה תש\"כ, ז' פעמים תש\"כ עולה ה'מ'. וכן עוד \nחשוב כזה עד כמה שתרצה כי החשבון הקרוב לחבירו יעיד לך על מה שיתחייב מן הבא הקרוב \nלו גם כן בסדר ישר. וכן עוד יש דרך שנית מעולה כמו זאת בעצמה וקלה גם כן. והיא \nשתמנה הצירוף הראשון כגון א\"ב ב\"א שהם שני אותיות שבנו שני בתים בעלי ארבעה אותיות, \nועלה מספר האבנים מצורפים ד' והם ב' בתים הרי ו'. אם כן יתחייב מתוספת אות אחת על \nמה שעבר ו' בתים, כי כמספר האותיות והתיבות של זה יהיו התיבות של זה לבדם. ואם כן \nמצירוף א'ב'ג' יהיו י\"ח אותיות עם ו' תיבות שהם יחד כ\"ד. ומן א'ב'ג'ד' יהיו כ\"ד \nתיבות וכן כולם עד אין סוף. כלומר האדם לא ישיג שכלו סופם ולא תכלית דרכם אבל \n"},{"index":6,"he":"מראשית סדורם יכיר אדם קצת סדר אלוהי, והוא מה שיביאהו לידי דרכי הנבואה, עד שישיג \nאיכותה ומהותה ואמתתה. ואולי יגיע עם רוב השתדלותו בדרך הזאת ורוב לימודו וחוזק \nהרגילו עצמו בם למדרגה שיבא לו הדבור האלוהי ממנה מבואר ויראהו איזה דרך ילך: \nואלו הן הכוכבים בעולם חמה נגה כוכב לבנה שבתי צדק מאדים ואלו הם ימים בשנה שבעת \nימי בראשית ואלו הן שערים בנפש שתי עינים ושתי אזנים ושני נחירי האף ופה ובהם נחקקו \nשבעה רקיעים ושבע ארצות ושבע שבתות לפיכך חיבב שביעי תחת השמים. מתוך אלה שזכר תכיר \nהמציאות עם היות עם אלה הנמצאים כחות מופלאים נעלמים מאד פועלים קצתם בקצתם תמיד: \n \n"},{"index":7,"he":"אוצר חלק ה' שתים עשרה פשוטות:\nה'ו'ז' ח'ט'י' ל'נ'ס' ע'צ'ק' יסודן ראייה שמיעה ריחה שיחה לעיטה תשמיש מעשה הילוך \nרוגז שחוק הרהור ושינה, מדתן שנים עשר גבולי אלכסונין ואלה הם: \nגבול מזרחית דרומית גבול מזרחית צפונית: \nגבול מזרחית תחתית גבול מזרחית רומית: \nגבול מערבית דרומית גבול מערבית צפונית: \nגבול מערבית תחתית גבול מערבית רומית: \nגבול דרומית תחתית גבול דרומית רומית: \nגבול צפונית תחתית גבול צפונית רומית: \nומרחיבין והולכין עד עדי עד והם הם זרועות עולם. שתים עשרה פשוטות שזכר בא להודיענו \nבם הדרכים הראשונים בעצמם, ולקיים בלבינו לפי המורגש והמושכל והכתוב והמקובל בו \nשהכל יוצא שוה בשוה. ענין העולם עם ענין השנה ועם ענין הנפש. וכמו שיש לזה חלקים \nראשים מנהיגים למה שלמטה מהם, יש לזה גם כן חלקים ראשים מושלים על מה שלמטה מהם. \nועוד אמר י\"ב פשוטות ה'ו'ז'ח' ט'י'ל'נ' ס'ע'צ'ק' חקקן חצבן צרפן וצר בהן י\"ב מזלות \n"},{"index":8,"he":"בעולם וי\"ב חדשים בשנה וי\"ב מנהיגים בנפש: \nואלו הן י\"ב מזלות בעולם כסדר שזכרם בעולם: \nסרטן תאומים שור טלה: \nעקרב מאזנים בתולה אריה: \nדגים דלי גדי קשת: \nואלו הן י\"ב חדשים בשנה: \nתמוז סיון אייר ניסן: \nמרחשון תשרי אלול אב: \nאדר שבט טבת כסלו: \nואלו הן י\"ב מנהיגין בנפש: \nב' ידים ב' רגלים ב' כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קרקבן: \nעשאן כמין מריבה וערכן כמין מלחמה גם את זה לעומת זה עשה האלהים. אחר שהשלים לדבר \nבכל מה שכללוהו כ\"ב אותיות חזר ואמר עוד, שלש אמות שהן שלשה אבות שמהן יצא אש ורוח \nומים ג' אמות וז' כפולות וי\"ב פשוטות. אלו עשרים ושתים אותיות שבהן יסד הקב\"ה יה \nיהוה צבאות אלהים חיים אלהי ישראל אל שדי רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו: \nדע כי טרם שאדע שום קבלה בספר יצירה גם אני הייתי חולק חלוקה חזקה וקשה על אמתתו. \nולכשקיבלתי מה שהיה ראוי לקבל בו לכל בעל קבלה, ר\"ל מה שלא היה ראוי לשום חכם \n"},{"index":9,"he":"להיותו חסר מידיעתו, חזרתי בתשובה בו. וחלקתי על חולקיו כמו שראוי לעשות לכל שלם. \nכמו שנאמר \"עזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם\" (משלי כה' ד'). וזה בראותי \nענין מהות הדברים ואיך נבראו הנבראים ואיך נוצר כל יצור בדבור, [ה]עליתי הסבה \nהקרובה אל הדבור בכח הדברי שבי ופחתתי זולתו מכל מה שלמטה ממנו. ובראתי לכח הדבור \nיסודות והם הצירופים וכל מיניהם וסוגיהן. ובניתי עליהן עליות מרווחים ופתחתי בם \nחלוני שקפים אטומים, והיה האור האלוהי אשר נברא ביום האחד הוא הראשון, ונגנז \nלצדיקים לעתיד לבא, בא בארבע רוחות הבית ומאיר כל הבית. ואז ראיתי מה שהיה ראוי \nלראותו לפי מהותי אני ולפי קוצר השגת שכלי, ושמחתי באור ההוא הבהיר בעת ראותו ובעת \nראות בו מה שהייתי מחפש למצוא ושכחתי ש\"ם עליו\"ן. כי עלינו לשבח לאדון הכל ולתת \nגדולה ליוצר בראשית. ודע כי מפני שאני רוצה בחלק הבא אחר זה לכלול כל מה שקדם, אקצר \n"},{"index":10,"he":"זה החלק עתה ואדלג ממנו אל הקרוב לו כדי שאשלים כל ספר יצירה בזה החלק הבא. ואחר כן \nאדבר גם בזה מעט והוא מה שאניחנו פה מפירושו ואחל בחיבורו: \n \nאוצר חלק ו' יכלול:\nזה החלק כל מה שבא בספר היצירה בכלל, ואשלים כל ענייניו. ואחר שאפסוק ענייני כל \nהספר ההוא אבאר בזה החלק בעצמו סוד הממשלות והמלחמות והנצחונות. ואומר עתה כי ספר \nיצירה הודיענו אמתת כל המציאות בדברים קלים מאד להשיגם. וזכר לנו שרשי ההשגה ואמר \nלנו שהנתיבות שבהם תתגלה לנו החכמה הם ל\"ב, והם יודיעונו איך חקק יה יהוה צבאות שמו \nבהן בשלשה ספרים שהם ספר וספר וספור. ואמנם ל\"ב נתיבות הם י' ספירות וכ\"ב אותיות. \nואמר על הספירות שהם מספרים נחלקים בשווי וברית יחיד באמצע. והורה עוד שאין ראוי \nלהוסיף עליהם ולא לגרוע מהם, ובעיון שלם יוודע מהם במבוקש. וזכר להם עשר מדות בי' \nמיני עמקות ראש וסוף וגמול ועונש וו' קצות, ונתן הממשלה למושל, ואמר שהן צריכין \n"},{"index":11,"he":"עיון רב ושמירה רבה. מפני שיתגלו בצורה חדשה למעיין בם וזכר קשרם בשם, והזהיר על עת \nההשגה ואמר שהספירה י'. והנה י' דברים נמצאים נקראים גם כן בשם ספירות והם ראשית כל \nהמציאות נספרים, והם רוח הקדש ורוח ומים ואש הרי ד', וו' חותמות של ו\"ו קצוות קראם \nספירות, זה כלל פרק א'. ועוד בפרק ב' חזר אל כ\"ב אותיות ואמר עליהם בכלל כ\"ב אותיות \nחקקן חצבן שקלן המירן צרפן וצר בהם נפש כל יצור וכל העתיד לצור. וזכר מקומם וחילופם \nבמקומם הטבעיי, ועוד אמר שהן קבועות בגלגל ברל\"א שערים מתגלגלים פנים ואחור למעלה \nולמטה לטובה ולרעה לענג ולנגע. והורה דרך משקלן וגם דרך תמורתן בחזרת חלילה. וראיתי \nשיש הנה מקום להודיע למה אמר על הכלל חמש פעלות לפני היצירה וכששב להורות דרכן חזר \nהשלשה מהן וזכר השנים לבד. וכשחלק פרטי היצירות בפעלות זכר מה שחסר מן הראשונים \nוחסר מה שזכר בהוראת הדרך למחזורם. וזהו שזכר הפעלות כולם והעניינים לפי כל ענין \n"},{"index":12,"he":"מהם. ובתחלת דבריו אמר שחקק שמו בנתיבות ובג' ספרים. וכשזכר רוח ומים ואש בשם \nספירות אמר חקק וחצב בהם כך וכך. ובכ\"ב אותיות בכלל חקקן חצבן שקלן המירן צרפן וצר \nבהן, ואמר שהם חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה גם קבועות בגלגל. וכבר אמר לפני \nזה על ג' אותיות שהוא קבועות בשמו, ועוד חזר ואמר כיצד שקלן והמירן ולא זכר חקקן \nחצבן צרפן. וכשחזר וחילקן לפי מה שיצר בהן בעולם ובשנה ובנפש אמר בתחלה שלש אמות \nאמ\"ש, חקקן חצבן צרפן וצר בהן. וכך אמר בשבע כפולות וכן בי\"ב פשוטות וזכר חקיקה \nברקיעים ובארצות ובשבתות. וכאשר זכר בתחלה חקיקה בשמו זכר באחרונה מלת יסד, ובפעל \nאברהם אבינו שפעל באותיות זכר עניינים רבים, ואמר אחריהם וחקק וחצב וצרף ויצר וזכר \nשכ\"ב אותיות קשר לו בלשונו. ובעבורם גלה לו סודו והוא פעל באותיות לפי מציאות העולם \nכמו שנאמר לפנים וגלה באמ\"ש הממלכות והקשרים והצירופים והחתימות. וכל אלה העניינים \n"},{"index":13,"he":"ששנה מהם בקצת מקומות עשה זה להורות לנו אמתת המעשים ומהותם ואיכותם. ומן החלוק \nשחלק בהן תבין כוונתו עם עיינך בכל דבר במה שנאמר בו במקומו ובזולת מקומו, כי \nהחלוקים והשנוים כולם מכוונים מן המחבר. והעירותיך על זה מפני שלא תחשוב שהם טעות \nסופר ולא סדרם כך המחבר, אלא דע שכך סדרם ודוקדקו בזה ספרים הרבה וכולם נמצאו כן \nבספר יצירה הארוך והקצור: \nוהנה נשוב למקומינו ונאמר שאחר שהורנו כיצד שקלן והמירן והגיד לנו באמרו אלף עם \nכולן וכולן עם אלף, שזה צירוף גמור, הודיענו אם כן בזה שמשקל ותמורה יקרא הצירוף גם \nכן. ועל זה הפך אלה באלה והורה על שהפעלות האלה נאמרות זו תחת זו מפני היות זו \nקשורה בזו ואם אין זו אין זו. והנה אמר מבואר שכל היצור וכל הדבור יוצא מכ\"ב \nאותיות, וצירף צירופן להודיענו אמתתו ואמר שכ\"ב אותיות בכל צד הן שמו של הקב\"ה. ועל \nכן אמר הרב (הרמב\"ן) ז\"ל שכל התורה כולה שמותיו של הקב\"ה כמו שזכרנו. ואומרו וסימן \n"},{"index":14,"he":"לדבר כ\"ב חפצים (וגוף) [בגוף] אחד, שכך חלקם אחר זה בפרק השלישי והוא זה, אמר בפרק \nג' שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בנתים, וכנגדם אמר בפרק ד' \nז' כפולות ב'ג'ד' כ'פ'ר'ת' מתנהגות בשתי לשונות יסודן חיים ושלום חכמה ועשר חן זרע \nוממשלה. וכך אמר בפרק ה' י\"ב פשוטות ה'ו'ז'ח' ט'י'ל'נ' ס'ע'צ'ק' יסודן ראיה שמיעה \nריחה שיחה לעיטה תשמיש מעשה הילוך רוגז שחוק הרהור ושינה. והנה אלה הכחות הם כ\"ב \nואינן גופים בשום פנים, ואם כן צריך שיהיו להם כלים ידועים. והנה הוא קראם יסודות \nלאותיות באמרו יסודן בכל ג' החלקים ואשר יורה על כף זכות וכף חובה ועל לשון שהוא חק \nמכריע בנתים, נתלה על הכח המימיי שהוא מדת הרחמים ועל האישי שהוא מדת הדין ועל \nהרוחניי המכריע בנתים בסוד לשון שהיא חקוקה ברוח הנקרא ספירה, כמו שאמר שתים [רוח] \nמרוח חקק וחצב בה כ\"ב אותיות ורוח הקדש דיין על המכריע, כלומר על המעלה ועל הירידה \n"},{"index":15,"he":"כדמות האש והמים שהם הסולם מוצב ארצה. והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, והנה יי \nנצב עליו במעלה. והנה לאדם שני יצרים טוב ורע והם מלאכי אלהים בלא ספק והם כדמות \nשתי כפות המאזנים, ונשקלין ונצרפין תמיד במקומם. וכפי מה שינצח כל אחד מהם את חברו \nידין הלשון ויטה אליו כלשון הפלס הנוטה לכף הכבד עם הדבר הכבד הנשקל, ואז דעת השוקל \nנחה וכן דעת הלוקח. ואתה יודע כי הרוח האמצעי בין האש ובין השמים ובין המים והארץ. \nוכבר נאמר שהאש והמים הפכים וכן השמים והארץ הפכים בתנועה. ואע\"פ שנאמר כבר שהתנועה \nהסבובית אין לה הפך והוא אמת שאין תנועה הפכית לה אבל המנוחה היא העדר התנועה. \nוהתנועה הישרה יש הפך לה משני צדדים ר\"ל מצד העליה והירידה במקום ומצד הכובד והקלות \nכי הדבר היורד בטבע הוא כבד, והעולה בטבע הוא קל ומתהפך זה לעתים במקרה ובחלק \nובהכרח: \nוהנה אמר בעל הספר שנבראו מן האש שמים וחום וראש בעולם ובשנה ובנפש. ומהמים ארץ \n"},{"index":16,"he":"וקור ובטן בעולם ובשנה ובנפש. ומהרוח אויר ורויה וגויה בעולם ובשנה ובנפש. והנה \nשמים וארץ ואויר שבעולם גופים ידועים, וכן ראש ובטן וגויה שבנפש גופים ידועים. \nואמנם חום וקור ורויה שבשנה אינם גופים אבל הם מקרים צריכין אל נושאים. מפני שהשנה \nגם כן דבר נשוא בגוף השמש, גם מצד אחר אפשר לומר שגם בגוף הירח, כמו שנאמר בסוד \nהעבור. וכולם חולקים ולהם מכריע בנתים. וכנגדן זכר בכפולות קצוות ז', ובפשוטות \nאלכסונין י\"ב. ואחר כך פתח דרך אחרת ואמר בכלל ג' אמות אמ\"ש חקקן חצבן צרפן וצר \nבהן. וכך אמר שמה שיצר בהן ג' אמות בעולם וג' אמות בשנה וג' אמות בנפש זכר ונקבה. \nוכך בז' כפולות אמר, חקקן חצבן צרפן וצר בהן. וכך אמר שמה שצר בהן הם כוכבים וימים \nושערים. וכך בי\"ב פשוטות אמר חקקן חצבן צרפן וצר בהן י\"ב מזלות וי\"ב חדשים וי\"ב \nמנהיגין. והוסיף בפרק ו' לומר שאלה הנוצרים כולם הפקידן בתלי בגלגל ולב. ואמר תלי \n"},{"index":17,"he":"בעולם [כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש] כמלך במלחמה, והכל משותף בין \nטוב ורע. ואם כן ענייני העולם הנבראים מכ\"ב אותיות שהן צורות לרוח ולמים ולאש, הם \nהשמים והארץ והאויר וז' כוכבים וי\"ב מזלות. וענייני השנה הם חום וקור ורויה וז' ימי \nהשבוע וי\"ב חדשי השנה. וענייני הנפש הם ראש ובטן וגויה וי\"ב שערים בראש וי\"ב \nמנהיגים בגוף. ומכאן אמר ר' שבתי דונולוש כי ז' רקיעים הם למעלה אבל י\"ב מזלות הם \nלמטה מהן. ואינה ראייה מספקת שאעפ\"כ בראש העולם הן וכל שאר מי שדבר בם אמר שהם \nלמעלה מז' כוכבים והם בגלגל השמיני וזה הכלל מכל מה שסבר בספר יצירה בכללו: \nואחר שהשלמתי הכלל הנזכר אשוב להשלים מה שהנחתי למעלה מהשלמת החלק שעבר לפני זה, \nמפני שהכל נקשר קצתו בקצתו. ואחתום אחר זה ספר יצירה בדברי אברהם, ואחר כך אשוב \nלבאר הנשאר ממה שיעדתי לדבר בו. ואומר עתה כי י\"ב פשוטות הנזכרות נאמר בם שצר בהם \n"},{"index":18,"he":"י\"ב מזלות וי\"ב חדשים וי\"ב מנהיגים בעולם ובשנה ובנפש וזהו הכל. כי ידיעת המזלות \nצריכה מאד לדעת ההנהגה האלוהית. וכן י\"ב חדשים שהורונו סוד העבור, ידיעתן הכרחית \nכדי לדעת הנהגת השם עם הנהגת האדם, וכל שכן שצריך האדם שידע עצמו. ואין ספק שחכמת \nהרפואות מועלת בידיעת ענייני גוף האדם, שממנה יעלה אדם לידיעת מה שלמעלה ממנו, לבד \nמהותו של המעיין. והאיברים והחדשים והמזלות מיוסדים על היסודות. וכבר נאמר על \n"}]}
