{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-21","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":21,"title":"קטע 21","hebrewTitle":"קטע 21","segments":[{"index":1,"he":"שכל אומה תחלק למשפחות כמו שנחלק המין לאומות, כלומר לראשים מיוחסים כל השבט וכל \nמשפחה תחלק לבתים והבתים לאישים, והאישים אע\"פ שהם הוין ונפסדים הם שבהם מתקיימים \nהבתים, והבתים הם חלקי המשפחה ר\"ל אנשי הבתים, מפני שקבוץ האישים הוא בבתים והבית \nהוא החלק הראשון מן המדינה. כי המדינה כוללת קבוצי קבוצים רבים והמלכות כולל מדינות \nרבות. וידוע שהאנשים הקרובים למלכות יותר חשובים ונכבדים אצל המלך מימי שהם רחוקים. \nוכן יקרה בגדולי קבוצי המדינות שהמתקרבים אליהם יותר נאהבים ויותר חשובים אצלם מן \nהמתרחקים מהם. ודע כי רוב הפרסומים מתדמים לטבעים, וכן דרך התורות בעצמה. וזה כי \nהתורה תגלה דברים ותכסה דברים. וכן הטבע פועל דברים נגלים ודברים נסתרים. והטבע \nההוא פועל השם ית' והוא המציאות הגופני. והתורה פועל השם ית' והוא המציאות הרוחני. \nואין במציאות הגופני והרוחני אלא מערכות וסדרים נערכים ונסדרים כראוי לכל נערך ולכל \n"},{"index":2,"he":"נסדר לפי המעריכים והמסדרים. כי המעריך הוא השם, ומשם השם היה הנערך. אבל המסדיר \nהוא שד\"י וגם הוא נסד\"ר, אבל ימצא זה בחכמה רב\"ה. והמערי\"ך והמסדי\"ר והנער\"ך \nוהנסד\"ר שוים בענין זה והנם תרע\"ו, ר\"ל כ\"ו פעמים כ\"ו, ועל כן ש\"ם שד\"י אהו\"י. ועתה \nהבן הענין על [בוריו], והבדל בין הכללים והפרטים וראה איזה הוא החלק הראוי להקרא \nמבחר החלקים, בין ממה שהוא חלק כללי בין ממה שהוא חלק פרטי מן הכללי. ואם תרצה \nלבחון האומה וענייניה בידוע שלא תוכל לבחון אמתתה ומהותה בענין קרבתה אל השם או \nהתרחקה ממנו יתע' אלא בהיותך בוחן קצת [פרטיה]: \nוהנה תצטרך לבחון המקצת ההוא בשלשת מיני בחינה שהם שכלם ונפשם וגופם. ר\"ל בבחינת \nשכלם שצריך לבחון אם שכלם גובר על העניינים הנפשיים. ונפשם אם גוברת על העניינים \nהגופניים. וגופם אם מושל על מה שהוא חוצה לו או אם הדבר להפך. וזה המקצת ראוי לבחון \nאותו בשלשת בחינות, רוצה לומר בשלשת כללים (קנונים) והם הטובים שבבעלי השכל מאנשי \n"},{"index":3,"he":"האומה ר\"ל מקצת חכמיה היודעים נסתריה של האומה. והטובים שבבעלי הנפש, כלומר הצדיקים \n[וגם] חכמים כגון יראי החטא. והטובים שבבעלי הגוף רוצה לומר השולטים על ממונם \nואוהבים גופם יותר ממנו. כי אלו השלשה מינים הנ\"ל מן האנשים הטובים שבכל אומה הם \nראויים להיות מכלל מין האדם. אבל אם הם אדם מצד אחד אינם אדם מכל צד. וידוע שאין \nהאדם אדם אלא מפני שנברא בצלם אלהים ובדמות אלהים. ואלה הם עדי הבחינה אשר צריך \nשתבחנם מכל אומה ואומה על חברתה. וזה כי אומה מהם שענייניה יורו על שלמות שלשת מיני \nהבחינה אשר זכרנו היא האומה המעולה על זולתה כפי מעלת שלמותה על זולתה. ובכל זה אין \nצריך שתשא פנים לשום אומה ואמנם לאומתך פחות מכולן. שבחינת האמת בנמצאים אינה לפי \nהרצון האנושי ולפי בחרותו, אבל היא לדעת מה הם הדברים שהשם בחר בהם מזולתם ובהם \nתבחר גם אתה ותמשך אחריהם בכל יכולתך. וגם אין אצל שום חכם קושיא בכל זה שאמרתי \n"},{"index":4,"he":"שראוי לעשותו כך לפי הבחינות, אבל הקושיא עוד היא בין הבוחנים שזה הבוחן יאמר אני \nבחנתי בשלשת הבחינות האומה הפלונית והפלונית ומצאתים חסרות לפי הבחינות הנזכרות, \nשאז צריך לשומע דברי חברו המקשה עליו בזה שיביא ראיות במה שאצל האומה שהוא משבחה \nבשהיא יותר שלמה מזולתה בשלשת הבחינות. ואם אין לו יכולת על זה ישתוק לו שאין ראוי \nשיתוכח אבל יוסיף ללמוד עד שידע האמת ויחשוד שכלו תמיד על זה: \nואמנם אנחנו היום הנקראים עם אלהי ישראל בתורתינו, הנה אנחנו יש בידינו ראיות חזקות \nמכל צד שאנחנו נחלקים לשלשת מעלות אנושיות. והן מעלת כהנה ומעלת לויה ומעלת יהדות. \nוכל אחת מהן מעולה מחברתה, כמו שתמצא כך בקדושת התורה, כהן עולה תחילה ואחריו לוי \nואחריו ישראלים. וכמו שהאומה הישראלית סגולה לשם מכל האומות כך הלוי סגולה לשם מכל \nשאר היהודים. וכן הכהן סגולה לשם מכל הלויים. ויש ליהודים יהודים ראשים, וללויים \n"},{"index":5,"he":"לויים ראשים, ולכהנים כהנים ראשים. וראש ראשי הישראלים הוא המלך. וראש ראשי הלויים \nהוא החכם. וראש ראשי הכהנים הוא הנביא. ואלה המעלות דומות לשלשת העולמות כמו שנגלה \nמקצת סוד זה בחלק הבא אחר זה שהוא החלק הא' של י' חלקי עדן והוא שנדבר בו בענין \nדרכי המולדות. ואין ספק ששום אומה מכל האומות אינה מכחשת מעלת אומתינו ומעלת \nתורתינו ומעלת לשונינו ומעלת מכתבינו. אבל כולן מודות באלו ארבע המעלות וגם מודים \nבמה שיתחייב מהם, ר\"ל במחשבה ובדעת ובפעל. אלא שהן אומרות שזה כן כבר היה אבל הכל \nעבר ואין היום כן, כי יש כבר אומות אחרות שהתקרבו אל השם יותר מאומתינו, ועל כן \nהקריבם אליו יותר. והודאתם אצלינו במה שהודו על מעלתינו לא מעלה ולא מורדת. מפני \nשאנחנו אחר שהאמת אתנו מה נוסיף כשיודו לנו כל באי עולם שהאמת אתנו. ומה נגרע בשלא \nיודו לנו אחד מהם. אבל התועלת שבה למכירים בשובם מן השקר אל האמת. והנזק למי שעומד \n"},{"index":6,"he":"ומחזיק בה ואינו משגיח בעצמו למצוא האמת. ודע שאלו המודים, התורה הביאתם להודות על \nמה שמודים בו לנו מכל מעלתינו. ואמנם אצלינו אנחנו לא התורה לבדה הביאתנו לדעת זה, \nאבל השכל הפועל הודיענו זה בשני מיני שכל, והוא על דרך הדבור הבא מאתו נסתר והדבור \nהבא מאתו נגלה. ואמנם מצד היות אברהם ובניו אחריו שומעים בקול יי ושומרים משמרתו \nומצותיו וחקותיו ותורותיו. ידענו אנחנו מעלת זה הראש הראשון שהוא סבה ראשונה \nלהבדלתינו משאר האומות. עד שאמרנו אנחנו ואפילו היום שכל מי שהוא ממנו ואינו הולך \nבדרכיו אינו מזרעו. אבל שום פסלות יש בו ומי שחושב זולת זה הוא טועה. וזה אחר \nשהתבאר לנו אנחנו על דרך הקבלה שזה הראש היה אביו עובד ע\"ז וכל משפחתו וכל אומתו, \nוהוא נפרד מכולם ונבדל מהם ונמסר לעבודת השם באמת, ובחר בעבודתו ומאס כל עבודה זולת \nעבודתו. אם כן הדין נותן שהשם גם כן בחר בו, כי כל דרכיו משפט. ואחר שנשתלשה עבודת \n"},{"index":7,"he":"השם בשלשת האבות דין הוא שתתקיים ביד בניהם אחריהם. והתורה אמרה \"עקב אשר שמע אברהם \nבקלי וישמר משמרתי מצותי וחקותי ותורתי\" (בראשית כו' ה'). ואמרה גם כן \"כי ידעתיו \nלמען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יי לצ\"ו ל\"מ הב\"י יי ע\"א את א' דבר \nעליו (לעשות צדקה ומשפט למען הביא יי על אברהם את אשר דבר עליו)\". ואמנם בהולד משה \nנתגלתה החבה הגדולה שבין השם ובין עמו המיוחד על ידי משה, ונתן לנו תורה ומצות \nמורות לנו הדרך לקרבתו ומרחיקות אותנו מזולתו. וזה כולו היה ראוי להיותו על פי \nהלשון המעולה אצל השם ועל פי הכתיבה המעולה אצלו. ועל כן גלה לנו סודות הלחות ואמר \n\"והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת\" (שמות לב' טז'): \nובאמת כי הראיות אין חקר להם בשאנחנו האומה המובחרת שבכל האומות אצל השם. ועדתינו \nהיא למעלה מכל הלשונות, וגם כן עוד מכתבינו אין למעלה ממנו והכל מתת אלהים. אבל \nהראיות השכליות הן שאחר שזו האומה דינה היותה מעולה אצל השם מכל האומות, ויותר \n"},{"index":8,"he":"קרובה אליו ית' ויותר מעיינת בענייניו ובמדותיו ובפעולותיו, והיא רחוקה ממנו בתכלית \nהרוחק, נותן סוד המשפט להיותה שפלה ופחותה מכל אומה ולמשל ולשנינה בעיני כל רואיה. \nואין טענה אם כן למתוכחים עמנו בהביאם ראיה מפחיתותינו ושפלותינו ועניותנו. שעם כל \nזה האומה לא נפסדה מעלתה אצל השם בשובה אליו, אבל מבלעדי שובה לא אהיה אני מן \nהטוענים והמתעים לאמר עליה שהיא מעולה אצל השם בפעל שבא מצדה. אבל אומר זה שהוא כן \nמצד הכח שבה, שהוא הכח הקרוב לה מצד כליה שהם תורתה ולשונה ומכתבה, אשר מעלתן \nהאלוהית לא סרה ולא תסור. ואם תאמר והלא ישו ומחמד גם כן מה שחדשו לא פנו אלא ליחד \nאת השם ולכך כיונו. הייתי אומר לך שאתה אומר אמת אילו הייתי מכיר ממה שחדשו תועלת \nגופנית ונפשית ושכלית ממה שממנו נפרדו. כי שניהם מכלל אומתינו היו וחדשו עניינים \nמרחיקים הקרובים מהשם בשלשת המינים. והדברים ידועים שהם לא היו אבות שינהיגו בניהם \n"},{"index":9,"he":"בדרכי השם, אבל מצאו אומות מלאות אישים שוטים והתירו להם הקשרים שהם שם ובם שמחו \nכאילו יצאו מבית הסוהר. שכבר מצא כל אריה וכל זאב וכל דוב עצמו בלתי הדעת, ובעטו עם \nשמנם עד שהם היום הטובים שבבעלי שכלם לפי הרוב שבו רמאים גדולים רדפי ממון ושנאי \nהנפשות עם השכלים. ועם כל זה כל מי שימצא מהם שלם כבר מכיר האמת. ועם הכירו האמת \nהרי הוא מכלל הנמשכים אחר אומתינו. והם הנקראים חסידי אומות העולם שיש להם חלק \nלעולם הבא: \nודע כי אני לא אשא פנים לאומתי ואומר האמת. והיא [ש]כל מי שמתפאר היום שהוא יהודי \nמזרע יהודה, כלומר מהמודים באמת ואומרים די לנו בידיעת השם מכל טובות העולם הזה שעל \nזה נקראו יהודים. כלומר יהו דים ר\"ל דים שיקראו בשם זה. כענין אמרו \"רק שמך יקרא \nעלינו אסוף חרפתנו\" (ישעיה ד' א'). והמתפאר על זה אינו הולך בדרכו של אברהם אבינו \nובדרכו של משה רבינו. שאלו השנים הם שהורנו להשלים מציאותנו בברית המילה המביאה \n"},{"index":10,"he":"אותנו בעולם הזה, ובברית הלשון המביאה אותנו לעולם הבא. בלתי שאשא פנים לדבר אני \nאומר מפורש שהמתפאר ההוא אינו מזרע אברהם בשלמות. אבל נתערב במציאותו ערוב זר או \nמקרובי אבותיו או מרחוקיהם ואינו נמלט מפסולת. וכן גם כן אומר עוד שאינו מתלמידי \nמשה בשלמות. על כן הרוצה להורות לעצמו שהוא משניהם ילך בדרכיהם ואפילו אם אינו מהם \nהנה יהיה הוא הם. ואם כן כבר סר המחלוקת בידיעת היות אומתינו מבחר כל אומה עם היות \nהמין האנושי מבחר כל הבריות שבעולמו. ובידיעת היות דתנו ולשונה ומכתבה מבחר כל דת \nוכל לשון וכל מכתב. ונעדרה הקושיא כולה ונודע לכל משכיל באמת מבחר המחשבות והאמונות \nוהעבודות הנרצים והמובחרים אצל השם מזולתם ולא ימצא חולק על זה. הנה כבר נשלם זה \nהחלק העשירי. ונשלמו גם כן העשרה חלקים אשר כלל אותם חלק אוצר שהוא החלק הראשון מן \nהשלשה חלקים הכוללים כל הספר. ולאלהי ישראל נשבח תמיד אשר עזרנו להשלים זה החלק \n"},{"index":11,"he":"והוא יזכיני עוד להשלים השנים האחרים בלי שגיאה למען רחמיו הרבים ולמען שמו הגדול: \n \nעדן חלק א' דרכי המולדות:\nהנה דרכי התקופות והמולדות הן קרובות מאד בחכמה הנקראת אצלינו סוד העבור, אשר לא \nנתגלה אמיתתה לשום אומה מכל האומות זולת אומתינו הקדושה. והיא חכמה מעידה בקלות על \nידיעת השם. ודע כי לא יתכן לדעת זו בלתי זו, כי זו קשורה בזו כמו שהחמה קשורה בלבנה \nוכמו שהלבנה קשורה בחמה. ואמנם אין לחמה מולדות ולא חדשים, ואין ללבנה גם כן תקופות \nולא שנים. אבל יש לזה ימים ולזה לילות בממשלות, ויש לזה ולזה שבועות וגם יש לשניהם \nעיבורים. אלא שזה לחשבון הגוים וזה לחשבון היהודים. ועבור זה בחדשיו שמוסיפין בו \nחדש בשנה ועושין י\"ג חדש שנה אחת, ועבור זה ו' שעות בכל שנה. ומפני שאין מונין לשנה \nשעות כי אם למהלך השמש על דרך החדש שהולך ל\"י תק\"ס (ל' יום י' שעות תק\"ס חלקים, \nבשעה תתר\"פ חלקים) בכל חדש שלו. או לירח שמונין למהלכו על דרך חדשו כ\"ט י\"ב תשצ\"ג. \n"},{"index":12,"he":"לפיכך מחברים בכל ד' שנים יום אחד כמו שתשמע בדרכי התקופות. ואמנם המולדות הם ענין \nשאנו צריכין לדבר בם בזה המקום שהוא מקומו הראוי לו. וצריך שתשים לבך להבין סודו, \nתחלת מה שצריך שתדע מענין המולדות הוא שם מולד. וידוע שמצאנו שורשו ילד והנה הנער \nשמו אחר שנולד ילד או ולד והתולדת הוא למתחדשים בזה. ואם כן חכמת התולדת היא חכמת \nהטבע, ועל כן העתיקו הלדה לעניינים רבים משותפים בשם ונבדלים בענין. כמו \"וילד שקר\" \n\"מה ילד יום\" \"בטרם הרים ילדו\", עד שקראו מחבר הספר מוליד שהוא הולידו כלומר חדשו. \nוכבר באו ב\"מורה\" בפרק ילד דברים רבים על ענין הלדה. וידוע שהמלמד נקרא מוליד מפני \nשמוליד ומחדש לתלמיד דברים בלבו ובמחשבתו אחר היותם בכח אצלו וממציאם בו בפועל. \nונודע שהיולדת נקראת חיה והמילדת שמה חיה ונפש האדם שמה חיה, ושם האשה הראשונה חוה. \nוסוד חיה חדוה וסוד חוה חיא, והנה ד' נוספת בזו על זו, וזו הגיה וזו הגיה. וכל ח' \n"},{"index":13,"he":"וח' הם י\"ו ונשארו יהו\"ה והכל ב\"ם, ובחברך שניהם ותהגה בם ותבין סוד הדבור הפנימי \nהנקרא הגא. גם הגי שומר החמרים שהם הנשים והוא סריס המלך מלשון סריס חמה. ולשון \nסריס הוא לשון ארמית כמו שכתוב בבראשית רבא על יגר שהדותא שהוא תרגום גלעד. והוא \nסוד המצבה של אבנים, ואמתתן היא הקבלה של האותיות ששמם אבנים נצבות עומדות קימות: \nוהנה נאמר שם בענין שאמר לבן בן בתואל הארמי ליעקב בהשיגו אותו בהר הגלעד אחר \nהתוכחו אותו, \"ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך. ויקח יעקב אבן \nוירימה מצבה\" (בראשית לא' מד'). ונאמר שם עוד \"ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא \nלו גלעד\" (שם מ\"ז). ואם כן הנה הגל שמו גלעד וסודו הגלגל עד והוא גלגל עדה גלגל \nגמול. ואמנם [ש\"ם] מול\"ד הוא ענ\"ש, וכן מצב\"ה אופ\"ן יו\"ם וליל\"ה כדמות אל\"ף ויו\"ד \nשהם שני סדני הגלגל. אבל ו\"ה ו\"א שלמים הם ח\"י והכל ד\"ם קי\"א. והרמז והמצפה שסודו \n"},{"index":14,"he":"והיהו\"ה וההוי\"ה יצף יה\"ו בחלוף א\"ת ב\"ש. והנה מולד סודו יסו\"ד והוא שצריך למו\"ד \nלדעת למוד הדם, אשר בשמאל האדם שהוא שטן (.) ושמו קיטור. והוא מגלה סוד הקטרת שהוא \nמכפר על העם. והנה יעקב בצאתו מבאר שבע, שהוא מבאר סוד השביעיות הלך חרנה ונצטוה \nללכת פדנה ארם כמו שאמר לו אביו, \"קום לך פדנה ארם\" וסודו הפר\"ד מאדו\"ם כלומר מעשו \nוהוא כח התקופה. שכן כתב שם \"ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש\" (שם כח' י'). ולפיכך \nהוצרך לקחת מאבני המקום עד שידע מה שלא ידעו לפנים. כי הם היו סבת בריאותו \nוחלומותיו ומן היציאה וממקומה ומן ההליכה ומקומה ומן הפגיעה במקום הנעלם שהוא הידוע \nלחכמים שהוא קוף בסוד התקופה, והוא ש\"ם הש\"ם שהוא ש\"ר הפני\"ם המשמ\"ש מקו\"ם הנשימ\"ה \nומקי\"ף המחשב\"ה ומקי\"ף השנ\"ה. ומן הליכה ש\"ם מפני נועם כי בא השמש, \"כי באש יי \nנשפט\". ומהלקיחה מאבני המקום ומהשימו אותם מרשותיו ומהשכיבה במקום ההוא יתגלה סוד \n"},{"index":15,"he":"העבור ועניין התקופות והמולדות וסוד החלום של הסולם כולו, כי מן הבאר יצא ובאר מצא. \nוהנה גלה כשהקיץ משנתו עד עתה לא ידע מעלת המקום באמרו \"אכן יש יי במקום הזה ואנכי \nלא ידעתי. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים\" \n(שם יז'). והנה מאמר \"זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר\" (שמות ג' טו'), מגלה זה אשר \nבמקום הזה ו\"טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח ידיך\" (קהלת ז' יח'). והנה מן האבן \nנפרד באמרו \"והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים\" (בראשית כח' כב'). באמרו \n\"אין זה כי אם בית אלהים\" והוא פתח י'. ואכן מצא שהוא שע\"ר השמי\"ם שהם עשרה שמים. \nואם כן העשירי יהיה קדש ליי שהוא שוער השמים, בסוד זה \"כי ז\"ה כל האדם\" (קהלת יב' \nיג'). ועל כן נאמר הגל הזה עד, שכן ז' פעמים ז' עולים מד\"ה והוא הד\"ם, גם ה' פעמים \nה' עולים (היו\"ם) [היו\"ד] והוא הדי\"ו חברם ותמצא ע\"ד. ואמנם כל מול\"ד כל\"ל יסו\"ד \n"},{"index":16,"he":"הד\"ם והדי\"ו ובו יהו\"ה מודד, ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו. והנה י' פעמים ה' עולין \nדמ\"ו, גם ו' פעמים ה' עלו ל' הרי מול\"ד: \nועוד סוד העבור בעת הלדה נאמר על היולדת בן, \"אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת \nימים\" (ויקרא יב' ב') הרי ז' \"ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה\" (שם) הרי ג\"ל. \nורמז וילד\"ה זכ\"ר וילד זה רך אינו קשה הוי רך כקנה ואל תהי קשה כארז, כך נקרא זה \nכקנה כארז רך וקשה תבנית גבור וחלש. \"ואם נקבה תלד וטמאה שבעים\" (שם) הרי ז'ז', \n\"וששים יום וששת ימים תשב בדמי טהרה\" (שם) הרי גלגל ז'ז' גז\"ל גז\"ל ת\"ר וגוז\"ל. ועל \nכן נאמר \"ולקחה שתי תרים\" (שם) שהם שתי פעמים ששי\"ם כמו שעולה המספר של כולם ק\"כ, \nאו \"שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן\" (שם), אשר בידו הכנה לכל \nמולד שהוא הכהן. וטהרה בסוד יה' פעמים יה' שסודו רכה טהורה. והנה ק\"כ מכין סמ\"ך \nיהו\"ה נס\"י, והוא רמזי האבנים, והמצבות הם רבות לאבות. ואפילו מצבת קבורת רחל ומקום \n"},{"index":17,"he":"המזבחות הוא ענין מופלג והוא מורה על מקום שצריך לזבוח עליו השעירים. לא שיזבחו \nזבחיהם לשעירים כלומר בעדם. וסוד הזב\"ח חט\"ה טוב\"ה, על כן הוא לחטאת. ועל זה נרמז \nבסוד שעיר ראש חדש שהוא חטאת ליי. ומאמר הקבלה מופלג בו שאמרו שהשם אמר לישראל \nהביאו כפרה לפני על שמעטתי את הירח. ועתה אגלה זה מפורש וידוע שהמשכיל ישמח בו מאד \nוהסכל יעצב בעבורו, בשמעו מה שלא שמע ובהיותו מדמה מה שלא היה ולא יהיה. והוא מפני \nעצלותו מחקירת האמת. ועל כן אין לי בו השגחה במה שידינני שאין דינו דין. ואמנם אתה \nבני חמודי אשר כבר ידעתיך בשם שאתה מחומדי התורה ומחושקי השם ומהדבקים בו, אעוררך \nלזה [ולכל] הדומים לך: \nודע כי יום הכפורים שהוא יום אחד בשנה לא נכפול בעבור הספקות, כמו שנכפול ראש השנה \nשהוא ב' ימים עם היותו ראש לכל המולדות ולכל היסודות, בם נכפלו ב' ימי סכות וב' יום \nשמחת תורה וב' ימי הפסח הראשונים והאחרונים וב' ימי עצרת. ואלו הם ו\"ו ימים פשוטים \n"},{"index":18,"he":"וכפולים. ובהשימך יום הכפורים תוכם ישוב סודם וא\"ו והנו אח\"ד. כי תשימהו ראשון והיו \n"}]}
