{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-25","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":25,"title":"קטע 25","hebrewTitle":"קטע 25","segments":[{"index":1,"he":"נופל יום ז'. ולפי הסדר שאנו מסודרים בו היום יורה שהיה אז ראש חדש תשרי יום ג', \nוראש חדש ניסן יום ה'. ולפי האמת הראוי שהיה אז א' יום א' ראש חדש תשרי. אע\"פ שאמרו \nלא אד\"ו החדש ולא בד\"ו פסח שבו ניסן בעצמו והיה ניסן ג' וזה סוד. ולעולם בשנה \nראשונה ראש חדש שטיברו יום א' כי דרכי חדשי הגוים מסודרים כך חלילה מכח שנה אל כח \nשנה: \nגדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד שטיברי: \nהוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו אובטברי: \nאבגד גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב נובמרי: \nגדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד דזימברו: \nוזאב אבגד גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז יונארו: \nבגדה דהוז וזאב אבגד גדהו הוזא זאבג פבררו: \nבגדה דהוז וזאב אבגד גדהו הוזא זאבג מרצו: \nהוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו אפריל: \nזאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו הוזא מאיו: \nגדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד יוניו: \nהוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אבגד גדהו יוליו: \n"},{"index":2,"he":"אבגד גדהו הוזא זאבג בגדה דהוז וזאב אוגושטו: \nוהנה אלה י\"ב חדשי חמה והשמש הולך בם י\"ב מזלות ועולה סימן מהלכו במזל שהוא ל' \nמעלות ל\"י תק\"ס, כלומר ל' יום וי' שעות ומחצה. כי לג' חדשים יעלו צ\"א ימים וז' שעות \nומחצה. ולו' חדשים יעלו קפ\"ב ימים וי\"ה שעות. ולט' חדש יעלו רע\"ג ימים וכ\"ב שעות \nומחצה. ולי\"ב חדשים יעלו שס\"ה יום ורביע. ודע כי מאחר שתדע ראשי קשורים של כל \nהחדשים תדע את כולם. ואלה הם הראשים אג\"ו אד\"ז זג\"ה אג\"ו. וזה כי א' היא סימן אל \nאבג\"ד, גם ג' סימן על גדה\"ו, גם ו' סימן על וזא\"ב, ועוד א' סימן על אבג\"ד, גם ד' \nסימן על דהו\"ז, גם ז' סימן על זאב\"ג, וכן עוד ז' סימן על זאב\"ג, גם עוד [ג' סימן \nעל] גהו\"ז, גם ה' סימן הוז\"א, וכן אג\"ו חוזר חלילה הראשון: \nואמנם סדרם הישר מתגלגל מי\"ב אותיות אל י\"ב אותיות, כלומר קח אחר אחד עשרה ותמצא \nהסדר הישר חלילה בכל טור וטור לעצמו מראשו ועד סופו. וסימני מהלך ז' עיבורים דב\"ז \n"},{"index":3,"he":"הגא\"ו מתגלגל בכל טור וטור, וכן לתקופות. והנה בתקופות אחר ד' מדלג אחד וכן בשנים. \nואמנם בכולם כלומר כ\"ח שנה יעלו העיבורים כולם, ורמזם חנו\"ך שנאמר עליו זה מטטרו\"ן \nכמספר שעות של חצי שבוע אשר כולו צבו\"ע. ואמנם בג' מחזורים של כ\"ח שנה יעלו \nהעיבורים הנקראים בששטי שבם ישטבש כל ערל קס\"ח ימים שהם ג' פעמים יו\"ם. גם ז' ימים \nמן מן כ\"ה שעות ליום והם כ\"ד שבועות. ובד' מחזורים יעלו של\"ו והם ו' פעמים יו\"ם גם \nי\"ד ימים וגם הם מ\"ח שבועות. וסודם \"בדבר יהו\"ה שמים נעשו וברו\"ח פי\"ו כל צבאם\". \nוהוא סוד פורים הנרמז לעיל והבן כל הכונה. ונשוב לומר שאם תרצה למצוא התקופה מן \nהמולד או המולד מן התקופה שתוכל לעשות את זה כשתדע אחד מהם עם הסימנים הכתובים \nלמעלה על זה ועל זה. (או) [וזו] היא הדרך לידיעה זאת, חשוב שאתה יודע שהיתה תקופת \nניסן בשנה זו שהיא שנת המ\"ה ליצירה בסימן הלכ\"א, ומיד תדע שתקופת תשרי תהיה אם כן \n"},{"index":4,"he":"בסימן ויב\"ג. ותבקש לדעת עם זה מתי תהיה עת המולד ובאי זה יום שלשבוע, ותמצא שתהיה \nמולד תשרי לז\"ה תקל\"ח. ויהיה מולד ניסן הבא בשנת המ\"ו שהיא שנת עבור יג\"ו תרפ\"ט. \nותהיה תקופת ניסן בשנת המ\"ו שסימנם \"המ\"ו גוים מטו ממלכות\" (תהלים מו' ז') בסימן \nולג\"ו. והוא סימן הגוא\"ל, וסימן זה \"גאלה תהיה לו\" (ויקרא כח' מח') להגא\"ו לגאו\"ה \nבכ\"ח צרפ\"ת. ובזו הדרך תוציא זה מזה אחר שתדע זה וזה בהתחלה אחת שוה לזה ולזה: \nואתה צריך בכל זה להשים לב במספר כל המחזורים הבנויים על ההתחלה שממנה התחלת למנות \nולחשוב השנים והחדשים והימים והשעות והחלקים. כי מהם תשיג כל חפצך מחשבונם, וחבר \nהחלקים יחד וכל עת שיתקבצו מהם בחשבונך אלף ושמנים חלקים חשבם שעה אחת. וחבר השעות \nוכל עת שיתקבצו מהם בידך כ\"ד עשה מהם יום אחד. ומן הימים עשה שבוע והשליכם וישארו \nבידך מן החדש האחד אי\"ב תשצ\"ג. כי כבר השלכת מן החדש כ\"ח ימים. ומי\"ב חדשים עשה שנה \n"},{"index":5,"he":"פשוטה ירחית שעולים שנד\"ח תתע\"ו. והשלך ש\"נ שיוצאין ז'ז' ימים ונשארו ד\"ח תתע\"ו, \nומשנה מעוברת הכ\"א תקפ\"ט ישארו לך מי\"א חדשים. ודע כי שנת החמה לעולם היא יתירה על \nשנת הלבנה הפשוטה יכ\"א ר\"ד. ומי\"ט שנה של הירח שהם פשוטות וז' מעוברות עשה מחזור \nאחד וישאר בידך סימן בי\"ו תקצ\"ה. ומכ\"ח שנה של הגוים שהם כ\"א פשוטות וז' בששטיות \nשהם מעוברות עשה מחזור אחד של כ\"ח שנה. וכן השלך אלה על אלה בסימן כ\"ח על י\"ט יעלו \nתקל\"ב. ועוד השלך י\"ט על כ\"ח והם תקל\"ב גם כן. ועוד שוב ותחברם יחד ותמצא סודם \nא'דנ\"י. ומאלה העניינים כולם תתעורר ולא תישן ותכיר למה זכרה התורה ביצירה כי טוב \nחוץ מן הרקיע, שסימנם כ\"ח י\"ט וסודם אהי\"ה יהו\"ה. ורמזם \"כי טח מראות עיניהם מהשכיל \nלבתם\" (ישעיה מד' יח') והתקדש לדעת זה ותתחדש: \nוזה מחזור התקופות לחשבון המולדות לפי חדשינו אלא שתצטרך להוסיך יום או יומים מפני \nקביעות החדש: \nימים בו תקופת טבת בז' ימים בו תקופת תשרי בה' א: \n"},{"index":6,"he":"\" בו תקופת תמוז בי\"א \" בו תקופת ניסן בט': \n\" בו תקופת טבת בי\"ז \" בו תקופת תשרי בי\"ה ב: \n\" בו תקופת תמוז בכ\"ב \" בו תקופת ניסן בכ': \n\" בו תקופת טבת בכ\"ח \" בו תקופת תשרי בכ\"ו ג: \n\" בו תקופת תמוז בג' \" בו תקופת ניסן בא': \n\" בו תקופת טבת בי' \" בו תקופת תשרי בז' ד: \n\" בו תקופת תמוז בי\"ד \" בו תקופת ניסן בי\"ב: \n\" בו תקופת טבת בכ\"א \" בו תקופת תשרי בי\"ח ה: \n\" בו תקופת תמוז בכ\"ה \" בו תקופת ניסן בכ\"ג: \n\" בו תקופת טבת בג' \" בו תקופת תשרי בכ\"ט ו: \n\" בו תקופת תמוז בז' \" בו תקופת ניסן בד': \n\" בו תקופת טבת בי\"ג \" בו תקופת תשרי בט' ז: \n\" בו תקופת תמוז בי\"ז \" בו תקופת ניסן בי\"ו: \n\" בו תקופת טבת בכ\"ה \" בו תקופת תשרי בכ\"א ח: \nבסיון תקופת תמוז בכ\"ט באדר ב תקופת ניסן בכ\"ו: \n\" בו תקופת טבת בה' \" בו תקופת תשרי בג' ט: \n\" בו תקופת תמוז בט' \" בו תקופת ניסן בז': \n\" בו תקופת טבת בי\"ו \" בו תקופת תשרי בי\"ב י: \n"},{"index":7,"he":"\" בו תקופת תמוז בכ\"א \" בו תקופת ניסן בי\"ט: \n\" בו תקופת טבת בכ\"ח \" בו תקופת תשרי בכ\"ה יא: \n\" בו תקופת תמוז בג' \" בו תקופת ניסן בא': \n\" בו תקופת טבת בט' \" בו תקופת תשרי בה' יב: \n\" בו תקופת תמוז בי\"ד \" בו תקופת ניסן בי\"א: \n\" בו תקופת טבת בכ' \" בו תקופת תשרי בי\"ו יג: \n\" בו תקופת תמוז בכ\"ה \" בו תקופת ניסן בכ\"ב: \n\" בו תקופת טבת בא' \" בו תקופת תשרי בכ\"ח יד: \n\" בו תקופת תמוז בה' \" בו תקופת ניסן בג': \n\" בו תקופת טבת בי\"א \" בו תקופת תשרי בח' יה: \n\" בו תקופת תמוז בי\"ו \" בו תקופת ניסן בי\"ד: \n\" בו תקופת טבת בכ\"א \" בו תקופת תשרי בי\"ט יו: \nבסיון תקופת תמוז בכ\"ח באדר ב תקופת ניסן בכ\"ח: \n\" בו תקופת טבת בד' \" בו תקופת תשרי בכ\"א יז: \n\" בו תקופת תמוז בח' \" בו תקופת ניסן בו': \n\" בו תקופת טבת בי\"ה \" בו תקופת תשרי בי\"א יח: \n\" בו תקופת תמוז בי\"ט \" בו תקופת ניסן בי\"ז: \n\" בו תקופת טבת בכ\"ו \" בו תקופת תשרי בכ\"ג יט: \n"},{"index":8,"he":"\" בו תקופת תמוז בכ\"ט \" בו תקופת ניסן בכ\"ח: \nודע כי בכל ד' שנים מתגלגלים הימים שהתקופות הי\"ו נופלות בהן בחדשי הגוים שסימנם \nשדי\"ם ומהלכם שדמ\"י ופירושם ש'טימברי ד'יקמברי מ'רצו י'וניו. ומפני שמתחילין \nבתקופות מניסן דין הוא לחשוב מהלכם בסימן מ\"י ש\"ד ויהיה דרכם לפי זה הסימן בימי \nהתקופות: \nא' ב' ג' ד': \nו'ה'ד'ד' ו'ה'ד'ה' ו'ה'ה'ה' ה'ה'ד'ד': \nוזה פירושם, שנה ראשונה נופלת התקופה בסימן אלד\"א בכ\"ו ימים למרסו. והיא תקופת ניסן \nוהיא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחלת מזל טלה. ושנה זו גם כן תקופת תמוז בה לד\"ז \nומחצה בכ\"ה ביוניו. כי זה אינו מתחלף לעולם, כי התקופה נופלת לעולם בכ\"ה ביוניו \nבחזרת חלילה תמיד. והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחלת מזל סרטן. ותקופת תשרי בה \nיד\"ג בכ\"ר בשטמברו, והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש בראש מזל מאזנים. ותקופת טבת בה \nיד\"י ומחצה בד' בדקמברו, והיא השעה והחלק שתכנס בו השמש בראש מזל גדי. והנה אלה ד' \n"},{"index":9,"he":"תקופות וחוזרין חלילה בהכנס השמש בראשי ארבעת המזלות האלה בארבע תקופות השנה. אבל \nמתחלפים בימים כמו שאמרנו עד ד' שנים שהם י\"ו תקופות, ומן י\"ו ואילך חוזרים חלילה. \nוזה הוא סוד יו\"ד בתוך ד' שנים נופלות י\"ו תקופות. והם די\"ו לכתוב בם המציאות הזה. \nודע כי לפי הסימן הראשון שאמרנו על שדמ\"י ילכו התקופות בי\"ו סימניהם חלילה גם כן \nלעולם ג\"כ: \nד'ד'ו'ה' ד'ד'ו'ה' ה'ה'ו'ה' ה'ה'ה'ה': \nוזו הדרך הישרה ושתיהן דבר אחד. אלא שאתה לוקח ב' תקופות האחרונות ומחזירם ראשונות \nובדרך זו תשים עם כל אות ואות כ'. כי אלה הסימנים הם אחר עשרים יום ועל כן הם כ\"ד \nכ\"ד כ\"ו כ\"ה. וכן השאר לפי הסימנים ש'ד'מ'י' בין לראשונים בין לשניים. וכשתדע מהם \nחדש אחד באיזה יום נפל בו ראש חדש שלהם תבנה עליו כל הזמנים וזה בר כתבתיהו לך \nלמעלה בראשי חדשיהם חלילה, וכבר ידעת שאין בין כל תקופה ותקופה אלא צ\"א יום וז' \nשעות ומחצה: \n"},{"index":10,"he":" \nעדן חלק ג' דרכי השנים הפשוטות:\nדע כי השנים הפשוטות הם י\"ב שנה בכל י\"ט שנות המחזור והיו כנגד י\"ב פשוטות שהם \nה'ו'ז'ח'ט'י'ל'נ'ס'ע'[צ']ק'. וכל שנה ושנה מהם לפי דרכי המולדות היא נספרת בימיה \nכמספר שנד\"ח תתע\"ו. וכשתמנה י\"ב פעמים ש\"נ ימים שאתה משליכם ז'ז' יעלה מספרם ד\"ר, \nוהם ד' אלפים ור' ימים וסימנם ד\"ר הולך וד\"ר בא. ועוד מנה ד\"ח תתע\"ו יב' פעמים והחל \nלמנות בכל אחד ואחד לפי מינו וקבץ כל הימים והשליכם ז'ז'. והנה ישארו בידך מן יב' \nפעמים ד' שהם מ\"ח ימים, ו' ימים שכבר השלכת מהם מ\"ב יום שהם ו' פעמים ז' שהם ששה \nשבועות. ושמור ו' ימים שנשארו בידך, ועוד קבץ כל השעות ומכל כ\"ד וכ\"ד מהם עשה יום \nאחד. והנה תמנה י\"ב פעמים ח' שהם צ\"ו והם ד' יום חבר ד' עם ו' שהיה בידך והם י' \nימים השלך מהם ז' יום וישארו לך ג' יום. ועוד קבץ כל החלקים ומכל תתר\"פ ותתר\"פ מהם \nעשה שעה אחת. והנה תמנה י\"ב פעמים תתע\"ו שחסר מכל שעה ממנו ר\"ד חלקים שמספר ר\"ד \n"},{"index":11,"he":"פעמים י\"ב הם ב' תמ\"ח חלקים. ואם כן הנה עלו ב' אלפים חלקים ותמ\"ח פחות מן י\"ב שעות \nשלמות שהן ב' שעות ורפ\"ח חלקים. חסרם מן י\"ב שעות ותוציא ב' וישארו י' שעות. עשה מן \nהשעה האחת תתר\"פ חלקים כדי שתוכל להוציא ממנה רפ\"ח חלקים שנשארו להוציא ותוציא ר\"פ \nבר\"פ ומן ת\"ת שנשארו תוציא מהם ח' חלקים וישארו בידך תשצ\"ב, ורמזו כתנת תשב\"ץ. והנה \nנשארו מן הכל ג' ימים וט' שעות ותשצ\"ב חלקים: \nודע כי בשם המפורש שהוא בן ע\"ב שמות ובן רי\"ו אותיות שרמזם \"ויעבו\"ר יי על פניו \nויקרא\" שהם רפ\"ה, אין בהם ג'. ובעשרת הדברים הראשונים אין בהם ט', והנה סימן ג\"ט \nבשני העניינים. ורמזם מצנפת ואבנ\"ט, כי סוד ט' הוא יום והנה ג' יום וט' חלקים. ובזה \nהסימן נופלת תקופת תשרי לעולם בין ביום ובין בלילה. ועל זה צוו להיות ג\"ט הנשים \nשסודו ג\"ט השנים בעל י\"ב בשורות, רמז אל י\"ב שנה הנזכרות שהאשה נשלמת בהן. והנה \nתמצא מספר אותיות עשרת הדברים תר\"כ, ומספר תיבותיהן קע\"ב. חברם ותמצאם תשצ\"ב, חבר \n"},{"index":12,"he":"אליהם אותיות ותיבות של השם הנרמז שהם רפ\"ח ותהיה שעה אחת משני העניינים. וסודה \nאנכ\"י והוא ראש לכל הדברות ועקרם ושרשם, על כן חסר מהם ט' וסודו ט' ב\"ע והתיבות \nקב\"ע ודעם. ודע כי שלשה פסוקי\"ם הם שלש\"ה מדברי\"ם שבהם ישל\"ם ד\"ם הבש\"ר כמו שנרמוז \nבסודו במקומו. והם שלש\"ה מורי\"ם מראי\"ם השלש\"ה משלש\"ה דברי\"ם משור\"ש האלהי\"ם ותדעם \nמאל\"ה השרשי\"ם. ודע כי ראש הדברות אנכ\"י ותוך השמות אנ\"י וסוף הדברות לרעיך מלמד \nשהשם היוצא מהם מהלכו הוא מד' ד' אותיות, וראש השם וה\"ו וסופו מו\"ם. והנה יעלו שמות \nי' הדברות קנ\"ה וב' וסימנם קנה חכמה קנה בינה ובכל קניינך קנה בינה. ויעלו שמות השם \nע\"ב הרי שניהם בהם נקבע\"ה ברכ\"ה בקמיע\"ה במז\"ל מאזני\"ם ממלאכ\"י אלהי\"ם. כי י\"ה \nעול\"ם מל\"א י\"ה מל\"א חכמ\"ה ובינ\"ה ממנו הברכה שסודה עשר\"ת הדברי\"ם שהם עשרים וששה \nהנקרא דב\"ר יהו\"ה והם הוא יהו\"ה עצמ\"ו ושמו כת\"ר תור\"ה רל\"ב. וסוד שלשת השמות שהם \n"},{"index":13,"he":"סת\"ר סוף תוך ראש הוא בי\"ד מאזני\"ם והם ח\"י עול\"ם הקט\"ן בסוד הנקוד\"ה שהיא קטנ\"ה \nבצב\"ע שהוא מורכב טב\"ע בטב\"ע ורמזם \"בעצ\"ב תלדי בנים\" כמו שיתבאר העבור. ולפיכך \nיוסף הגלגל ברכ\"ה במז\"ל מאזני\"ם גם יוסי\"ף היו\"ם וגם יוסי\"ף בזנ\"ב ברכ\"ה. כי סובב \nנקבה הוא זכ\"ר אשר בו נקבע\"ה ברכ\"ה גם ענ\"ג או נג\"ע במז\"ל טל\"ה על דרך מלחמ\"ה \nמהלח\"ם. כי סודו מזל דם וזה סודו מז\"ל קמ\"ח והוא מז\"ל פס\"ח שבו אנו שוחטים טל\"ה או \nגד\"י לתקן ט\"ל הגי\"ד שהוא שכב\"ת הט\"ל הדומה אל שכבת זרע שהוא כזרע גד לבן ועינו \nכעין הבדלח הנבעל ביחד על כ\"ח הנדי\"ב, שנאמר \"שה כשבים ושה עזים\". כי סוד שכבת זרע \nכולל שלשת המינים הראוים לקרבן והם כבש תר עז ונשארו עוד שנים והם שור וגוזל. וסוד \nהראשונים מטטרו\"ן ש\"ר הפני\"ם, והשניים שומ\"ר מתו\"ק השכ\"ל הפוע\"ל. והנה הוא כתר \nשבמזל אשר כת\"ב סוב\"ב ראש\"ו והיודעו הו\"א כת\"ב בראש\"ו. והסוד המופלג שצריך לדעתו \n"},{"index":14,"he":"הוא ראש\"ו בתו\"ך הזנ\"ב זנב\"ו בתו\"ך הרא\"ש: \nהנה אלה י\"ב אותיות לזה וי\"ב אותיות לזה. זה וזה מגידים סוד מופלג מכוסה במציאות. \nוסוד הזנ\"ב ל\"ב ל\"ב הוא, וסוד הרא\"ש אברי\"ם אברי\"ם. ומהם תבין כי חמ\"ר הנבוא\"ה \nנבר\"א באמת ברא\"ש ובזנ\"ב והוא חמ\"ר כב\"ש שהוא ש\"ר בחיי\"ם. ואין בין יצ\"ר ר\"ע ובין \nיצ\"ר טו\"ב מאור\"ו והנה כל יצור ציור טוב מאור. ואשוב לומר כי מספר התיבות שהם קע\"ב \nדין הוא לשתפם עם מספר תיבות השם שהם ט' תיבות כפי דרכם. ויסע מלאך האלהים וכן כולם \nוסימנם י\"ה הי\"ה אהי\"ה והכל יהו\"ה יהי\"ה. ושניהם נקבע\"ו בשם ברו\"ך שסודו ע\"ץ חיי\"ם \nרכ\"ח. ואמנם אותיות השם רי\"ו ואותיות אלה הם כת\"ר ושניהם תתל\"ו והם שר\"ש ל\"ו. והנה \nע\"ץ חיי\"ם ממי\"ת שמ\"ו והרמז כולו, ע\"ץ שמ\"ו מחי\"ה המתי\"ם בגד\"ה שעצמ\"ו מחי\"ה \nהמתי\"ם. ועל כן תדע כי הרא\"ש מחי\"ה המתי\"ם ונתלה המלכו\"ת ב\"ה רא\"ש וזנ\"ב. ולפיכך \nש\"ם מיוחד מל\"ך הרא\"ש והזנ\"ב. ודע זה מאד כי הוא סוד אדנ\"י ואין ראוי לגלותו כי אם \n"},{"index":15,"he":"ליראיו שנאמר \"סוד יי ליראיו ובריתו להודיעם\": \n \nעדן חלק ד' דרכי השנים המעוברות:\nהם ז' שנה בכל י\"ט שנות מחזור הלבנה והיו כנגד ז' כפולות בג\"ד כפר\"ת. והממשלה נתנה \nבתחילה לז' שהוא סוד ז' כוכבי לכת, ואחריהם נתנה לי\"ב מזלות כמו שנזכיר לפנים, וז' \nשנים אלה הם רמז לעיבור הנחש. ואמנם הם בסימן ג'ו'ח'א'ד'ז'ט', והנה ג' בראשם, ט' \nבסופם, הרי ג\"ט. ואחריהן זה לפנים וזה למחזור ו\"ז והנה חצי השם, ועוד בתוכם אח\"ד \nשגם הוא חצי השם וסודם ט' זו\"ג אח\"ד. ומספרם י\"ט י\"ט ט\"י ט\"י \"כ\"י ב\"ו ישמח לבינו \nכי בשם קדשו בטחנו\", כ\"ו י\"ב שמות הם, ומספרם ל\"ח והם תרע\"ו עם שי\"ב משותפות יחד \nשת\"י וער\"ב כמו שנרמוז בם. וכשתחבר אליהם יוד ידים כפי המספר שלהם ג' ו' ח' יא' יד' \nיז' יט' יעלה הכל לח\"ם. וזהו סוד העבור באמת שהוא עס\"ה ודבו\"ר מצ\"ה וזה\"ר. והסוד \nהעי\"ן והאו\"ר חמש\"ה לח\"ם למד\"ה רע\"ה למ\"ח ש\"ם אח\"ד חצ\"י מר\"ה עינ\"ה ואור\"ה בא\"ש \n"},{"index":16,"he":"בח\"ם של\"ש אמו\"ת הם למ\"ח והם לח\"ם והם מל\"ח ומהם החכמ\"ה והבינ\"ה. ואלה הם: \nיהי\"ה והי\"ה והו\"ה השבעו\"ת: \nהפר\"ט של\"ש מאו\"ת: \nשב\"ע פרטיו\"ת גו\"ף שת\"י וער\"ב: \nישפ\"ט ערבו\"ת: \nשבועת\"ו באר\"ץ שבועו\"ת באר\"ץ: \nט' תשע\"ה טו\"ב ור\"ע הדע\"ת הפרט\"י טו\"ב ור\"ע: \nא' מז\"ל: \nדעת\"ו הפרט\"י טו\"ב ור\"ע דינ\"י הפרטיו\"ת באר\"ץ עבור אחד, אחד עם ארבעה חמשה. והנה \nצריך שתמנה ז' פעמים ת\"ח תתע\"ו ועל כל אחד ואחד מהם תוסיף אי\"ב תשצ\"ג והנה ז' פעמים \nד\"ח תתע\"ו. תקח כל מין למינו ויהיה המספר ז' פעמים ד' ימים שהם כ\"ח יום, ואם כן \nתשליכם כולם. ועוד ז' פעמים ח' שעות עולים נ\"ו שעות, גם הם ב' ימים וח' שעות. וסוד \nהנזכר חנו\"ך זה מטטרון שהם כ\"ח ימים ונ\"ו שעות שהם ל' יום וח' שעות ל' יום ושליש. \nועוד ז' פעמים תתע\"ו הם ז' שעות פחות ז' פעמים ר\"ד שעולים אלף ותכ\"ח חלקים שהם שעה \nאחת ושמ\"ח חלקים, והסירם מן ז' שעות וישארו ה' שעות ותשל\"ב חלקים חברם אל ב' יום \n"},{"index":17,"he":"וח' שעות שהיו בידך ויעלו בידך בי\"ג תשל\"ב, חבר אליהם מספר גי\"ז קנ\"א שהוא המספר \nהמחובר מן ז' פעמים אי\"ב תשצ\"ג ויעלה בידך ו\"ו תתפ\"ג והוא הוא בעצמו המספר המחובר \nמן ז' פעמים הכ\"א תקפ\"ט. כי אי\"ב תשצ\"ג עם ד\"ח תתע\"ו עולים מד' מחוברים פעם אחת \nהכ\"א תקפ\"ט. חבר המעוברות הז' שעלו בכללם ו\"ו תתפ\"ג עם הפשוטות הי\"ב שעלו בכללם ג\"ט \nתשצ\"ב, ויעלה הכל ט' ט' תקצ\"ה. השלך מן ט' ימים ז' יום וישארו ב' ימים, חבר ו'ט'א' \nויהיו י\"ו שעות. הרי כבר נודע לך איך ישאר מכל מחזור ומחזור של י\"ט שנות הירח סימן \nבי\"ו תקצ\"ה הנרמז למעלה בסדרים שלהם: \nואמנם כי כל ה' פעמים ד\"ח תתע\"ו עולים כ' שעות וס' חלקים. ואם כן מנה אותם ד' פעמים \nכ\"ס ויעלו פ' שעות ור\"מ חלקים והם ב' שנה מן ד\"ח תתע\"ו לכל שנה ושנה. הוסף עליהם \nגי\"ז קנ\"א בעבור ז' שנה מעוברות ויעלו ג' ימים וצ\"ז שעות, שהם ד' ימים ושעה אחת \nושצ\"א חלקים. חבר הימים שהם ג\"ד שהם ז' והשליכם מכל המספר ונשארו שעה אחת ושצ\"א \n"},{"index":18,"he":"חלקים. הסר מהם פעם אחת ד\"ח תתע\"ו ואין לך ממה שתוציא, ואם כן השב המספר לאחור ומנה \n"}]}
