{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-28","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":28,"title":"קטע 28","hebrewTitle":"קטע 28","segments":[{"index":1,"he":"שי שתב חעב נער לא שנה שנמ ר\"ע: \nעד עשי דחה שנמ נמ תדא עשפ רע\"א: \nנה נלא תרא עשפ שי שתב העב רע\"ב: \nשפ שנמ שתב העב ער עשי לחה רע\"ג: \nתב עשפ עש עשי חה נער נלא רע\"ד: \nשי העב נער נלא דא שנמ שנמ רע\"ה: \nלא דחה שנמ שנמ תב עשפ עשי רע\"ו: \nנמ תדא עשפ עשי שי חעב נער רע\"ז: \nשפ שנמ שתב חעב ער לחה שנה רע\"ח: \nכבר התבאר לך למעלה שי\"ב שנים הם פשוטות והם א' ב' ד' ה' ז' ט' י' יב' יג' יה' יו' \nיח' והמעוברות הם ז' והם ג' ו' ח' יא' יד' יז' יט' וכולם מסומנות בכל מחזור ומחזור \nשל י\"ט זו אחר זו: \nנזרי מעל. עם כל גובהם. לב יהוקם על. על כל הם. י\"ג י\"ט מפעל. אבני שהם. נתחדש על \nפי אברהם: \nזחא זשא הכז השא גבה בחג בשה שנים פשוטות: \nל' ע' ש' ד' ח' ת' נ': \nז ז ה ה ג ב ב תשרי וסוכה: \nב ב א א ה ד ד צום גדליה: \nב ב ז ז ה ד ד צום כפור: \nאב אב וז וז דה גד גד חשון: \nג גד א אב ו ה הו כסלו: \nג גד ד ה ב א ב חנוכה: \n"},{"index":2,"he":"ד הו בג גד זא ו זא טבת: \nו א ה ו ג א ג עשרה בטבת: \nה ז ד ה ב ז ב שבט: \nוז אב הו וז גד אב גד אדר: \nה ה ד ה ב ה ב צום אסתר: \nו א ה ו ג א ג פורים: \nא ג ז א ה ג ה ניסן ופסח: \nבג דה אב בג וז דה וז אייר: \nד ו ג ד א ו א סיון: \nב ד א ב ו ד ו עצרת: \nהו זא דה הו בג זא בג תמוז: \nא ג א א ה ג ה י\"ז בתמוז: \nז ב ו ז ד ב ד אב: \nא ג א א ה ג ה ט' באב: \nאב גד זא אב הו גד הו אלול: \nחדשתי סוד צרכי צבור. לא לגלם גם לא לבור. לעס\"ה יו\"ד עם ראש דבור. לשמו שלם סו\"ד: \nזחג זשא החא השג גכז בהה בשז ז' שנים עבור: \nם' ה' ר' ב' א' י' פ': \nז ז ה ה ג ב ב תשרי ור\"ה: \nב ב א א ה ד ד צום גדליה: \nב ב ז ז ה ד ד צום כפור: \nאב אב וז וז דה גד גד מרחשון: \nג גד א אב ו ה הו כסלו: \nו ז ד ה ב א ב חנוכה: \nד הו ב גד זא ו זא טבת: \nו א ד ו ג א ג י' בטבת: \nה ז ג ה ב ז ב שבט: \nוז אב דה וז גד אב גד אדר א: \nאב גד וז אב הו גד הו אדר ב: \n"},{"index":3,"he":"ה ב ה ה ד ב ד צום אסתר: \nא ג ו א ה ג ה פורים: \nג ה א ג ז ה ז ניסן ופסח: \nדה וז בג דה אב וז אב אייר: \nו א ד ו ג א ג סיון: \nד ו ב ד א ו א עצרת: \nזא בג הו זא דה בג דה תמוז: \nג ה א ג א ה א י\"ז בתמוז: \nב ד ז ב ו ד ו אב: \nג ה א ג א ה א ט' באב: \nגד הו אב גד זא הו זא אלול: \nכשתרצה למצוא סדרי השנה כולה לכל מה שאתה צריך לדעת מעניינה המתגלגלים חלילה לעולמי \nעד. דע תחלה כמה שנים יש לנו מהיצירה או ממחזורי הירח או ממחזורי השמש או מחשבוני \nהשטרות או מזמן החרבן. ואם תדעם כולם יהיה יותר נכון. ואמנם אם תדע חשבון היצירה \nממנו תוציא השאר, אחר שתדע לכל א' ואחד מהם התחלה ועל ההתחלה האחת עם הזמן שאתה בו \nתוכל להוציא מה שתרצה. ואמנם מפני שיהיה קל עליך כל החשבון אדריכך לדעת התחלות \nהמחזורים השנים, ובמה שאנו בו היום מהם, וזמן היצירה בכמה שנים אנו ממנו היום, \nוהתחלת זמן השטרות וכמה יש לנו משנותם, וכן זמן החרבן, במהרה בימינו יבנה בית המקדש \n"},{"index":4,"he":"חדש ונתחיל מאז למנות מעת הבנין, מנין חדש, וגם יהיה לנו שם חדש ולב חדש ורוח חדשה \nכי יתן יי את רוחו עלינו במהרה יהיה בימינו אמן: \nמחזור רס\"ו: \nלחמה כד בח\"ג יזי\"א קצ\"ט מולד תשרי שנת ל\"ו א: \nלחמה כה הכ\"ז לה\"ז תתרע\"ה מולד תשרי שנת ל\"ז ב: \nלחמה כו בש\"ז יב\"ד תתע\"ה מולד תשרי שנת ל\"ח ג: \nלחמה כז בש\"ה יא\"ב ש\"פ מולד תשרי שנת ל\"ט ד: \nלחמה כח זח\"א יהי\"ה קע\"ו מולד תשרי שנת מ' ה: \nלחמה א גכ\"ז לג\"ז תתרנ\"ב מולד תשרי שנת מ\"א ו: \nלחמה ב בש\"ה לב\"ה תקס\"א מולד תשרי שנת מ\"ב ז: \nלחמה ג זח\"ג יו\"ב של\"ז מולד תשרי שנת מ\"ג ח: \nלחמה ד הש\"א להי\"א תתקמ\"ו מולד תשרי שנת מ\"ד ט: \nלחמה ה גכ\"ה יב\"ח תשמ\"ב מולד תשרי שנת מ\"ה י: \nלחמה ו זש\"ה לז\"ה תקל\"ח מולד תשרי שנת מ\"ו יא: \nלחמה ז זש\"ג לו\"ג מ\"ז מולד תשרי שנת מ\"ז יב: \nלחמה ח הכ\"ז לגי\"א תתקב\"ג מולד תשרי שנת מ\"ח יג: \nלחמה ט בח\"ה יז\"ח תשי\"ט מולד תשרי שנת מ\"ט יד: \n"},{"index":5,"he":"לחמה י זש\"ג יו\"ו רכ\"ח מולד תשרי שנת נ' יה: \nלחמה יא הכ\"ז לד\"ג כ\"ד מולד תשרי שנת נ\"א יו: \nלחמה יב בח\"ה לאי\"א תת\"ק מולד תשרי שנת נ\"ב יז: \nלחמה יג זש\"ג לו\"ט תנ\"ו מולד תשרי שנת נ\"ג יח: \nלחמה יד הש\"ג יד\"ו ר\"ה מולד תשרי שנת נ\"ד יט: \nנשלם מחזור רס\"ו: \nואלה הם י\"ג מולדות לי\"ג ראש\"י מחזורי\"ם: \nיג\"ג תשצ\"ד רס\"ז יזי\"א קצ\"ט רס\"ו: \nל\"ב תתק\"ד רס\"ט לו\"ח ש\"ט רס\"ח: \nלז\"ט תתרי\"ד רע\"א יד\"ה תי\"ט רס\"י: \nיה\"ז מ\"ד רע\"ג לג\"ב תקכ\"ט רע\"ב: \nלד\"ד קנ\"ד רע\"ה לאי\"א תרל\"ט רע\"ד: \nיב\"א רס\"ד רע\"ז יו\"ח תשמ\"ט רע\"ו: \nלה\"א תתנ\"ט רע\"ח: \nנשלמו י\"ג ראש\"י מחזורי\"ם לי\"ג מולדו\"ת: \nואלה הם סימני הפסחים למחזור י\"ט וחוזרים חלילה לחשבון מרצו ואפריל חדשי הגוים: \nיבא פסח יבא פסח: \nבכ\"ב במרצו שנת ב' בב' באפרילי שנת א': \nבל' במרצו שנת ד' בי' באפרילי שנת ג': \nבז' באפרילי שנת ו' בי\"ט במרצו שנת ה': \nבד' באפרילי שנת ט' בט\"ו באפרילי שנת ח': \n"},{"index":6,"he":"בב' באפרילי שנת י\"א בכ\"ד במרצו שנת י': \nבכ\"א במרצו שנת י\"ג בא' באפרילי שנת י\"ב: \nבכ\"ט במרצו שנת י\"ה בט' באפרילי שנת י\"ד: \nבו' באפרילי שנת י\"ז בי\"ח במרצו שנת י\"ו: \nבי\"ד באפרילי שנת י\"ט בכ\"ו במרצו שנת י\"ח: \nנשלמו י\"ט שנים של המחזור בפסחים לחדשי הגוים וחוזרים חלילה תמיד: \nדע כי אנחנו היום בסוף ה' אלפים ומ\"ה שנים ליצירה, ויש לנו ה' שנים ממחזור חמה ויש \nלנו י' שנים ממחזור רס\"ו ללבנה. ומחזורי חמה נשלמו מהם ק\"פ מחזורים מן כ\"ח שנה לכל \nמחזור ומחזור. ואם כן אנחנו עתה בה' שנים ממחזור קפ\"א ונשלמו בשנה זו שהיא שנת \nחמ\"ה. כי בשנת מ' נשלמו ק\"פ מחזורי חמה ויצא העולם מן כ\"ח אל פע\"ל, והרמז בו \"יי \nבחכמ\"ה יסד ארץ\". והיא היתה שנת כ\"ח לחמה ושנת מ' ליצירה ושנת ה' ללבנה. כי הלבנה \nהשלימה בשנת הל\"ה רס\"ה מחזורים. ועל כן נשלמו היום בסוף זאת השנה י' שנים ממחזור \nרס\"ו וה' שנים ממחזור קפ\"א. ויש לנו אלף ותקצ\"ו שנים ממחזור מחשבון השטרות. ואם כן \n"},{"index":7,"he":"התחלתם היה משנת ג' תמ\"ט. וזה שאם תחבר ג' תמ\"ט עם א' תקצ\"ו יעלו המ\"ה. ויש לנו \nמחשבון החרבן אלף ורי\"ז שנה. ואם כן התחלתו היתה בשנת ג' תתכ\"ח והן קע\"ב שנה קודם \nתשלום ד' אלפים. ועל אלה החשבונות הנזכרים תמצא המבוקש. והנה עתה בראש השנה נתחיל \nלמנות לפי היצירה ה' אלפים ומ\"ו שנה. וסדר השנה בסימן זש\"ה והיא שנת עבור והיא שנת \nי\"א למחזור רס\"ו והיא שנת ו' למחזור חמה של קפ\"א. וסימנך סוף קר\"א דבלעם \"או\"י מ\"י \nיחי\"ה משמ\"ו א\"ל\" (במדבר כד' כג'), או\"י משיחי\"ם מ\"ו א\"ל י\"ה. וסימנך עוד, ואמר \n\"א\"י אלהימ\"ו צו\"ר חסי\"ו\" (דברים לב' לז'), או\"י אלהי\"ם חיי\"ם שמ\"ו. ולשטרות נתחיל \nונמנה אלף ותקצ\"ו שנים ולחרבן נתחיל ונמנה אלף ורי\"ח שנים. וסימנך \"וראית את \nא'חרי\", וסוף הגלות ארכ\"א איתיהיב להון והיא שנת המ\"ט וסימן \"פרח מט\"ה אהרן לבית \nלו\"י\" כי אז יהיה התלי נברא חדש והיה הלוי לכהן: \nוהנה נתחיל למנות מן ה' של אברהם שהיא שנת י\"ג לשערים, וסימ' \"אחד היה אברהם\". והיא \n"},{"index":8,"he":"גם כן שנת אלה\"י אברהם אשר הוא בר מא\"ה, והוא סימן ה' של דח\"ה שהוא בי\"א למחזור \nרס\"ו. ובסימן זש\"ה הקודם לו בסימנים גם כן בי\"א סימנים הנרמזים בשני מיני המחזורים \nהי\"ג של זה רמ\"ז תיבות לסימני י\"ג מחזורים שמחילים מן בח\"ג ומשלימין במלת ש\"פ וזה \nמן ת' עד פ'. ולזכרון השנה אכתוב כל המולדות של י\"ג חדשיה שנת א\"ל י\"ה היא שנת מ\"ו: \n\n"},{"index":9,"he":"יא\"ו רנ\"א מולד חשון לז\"ה תקל\"ח מולד תשרי: \nיד\"ז תשנ\"ז מולד טבת לג\"ו תתרמ\"ד מולד כסלו: \nיז\"ט תרפ\"ט מולד אדר א' לו\"ח ת\"ע מולד שבט: \nיג\"י תרפ\"ט מולד ניסן לב\"ט תתקע\"ו מולד אדר ב': \nל\"ז קי\"ה מולד סיון להי\"א ת\"ב מולד אייר: \nלג\"א תרכ\"א מולד אב י\"א תתק\"ח מולד תמוז: \nיד\"ב של\"ד מולד אלול: \nודע כי מהלך סופי המולדות בחלקיהם מתגלגל תמיד בסימן אדז\"י גו\"ט בח\"ה חלילה. ומהלך \nסופיהם בשנים מתגלגל כך די\"ו האזו\"ב א\"ז ג\"ב ח\"ד גט\"ה ד\"י, זה בשנים נפרדות והכל \nחוזר חלילה תמיד. ט\"ה אי\"ו באזו\"ב ח\"ז ג\"ט חד\"י ט\"ה וזה בזוגות. ואמנם בשתי אותיות \nשבם מתחילין בם משלימין. ובראשי המחזורים מתגלגלים בסופי חלקיהם מן ר\"ט אל ר\"ט \nלעולמי עד. ובד' מחזורים יושלם שם אחר שלם בשני זוגות ובשני נפרדים. ומאלה הסימנים \nשכתבתי פה וממה שקדם להם בעניינים אלו תמצא חפציך: \n \n"},{"index":10,"he":"עדן חלק ט' הער\"ת:\nעבור הנקבות וסבותיו ומציאות הטפה ברחם. ובהיותה נבראת מסוד הקשת אשר היא בעלת \nהצבעים כולם באמצעות עב הענן המימיי הלח והחצים אשר תורה על הארץ בהראותה הכל, \nיתגלה בזה החלק עם ברית מילה וברית לשון ואות השבת ואות הקשת ואות התפילין והאותות \nוהמופתים ואיסור והיתר ומעשה בראשית ומעשה מרכבה. אין ספק אצלי שכבר התבאר לך ביאור \nגמור בלתי מסופק כלל, שמיני החכמות הכתובים בספרים אינן מבוארים לפי מה שהן, לכל מי \nשיעיין בם. ואפילו חכמי הענין הכתוב הנמצא בספר במין ממיני החכמות, לא ישיגו כונת \nהמחבר עד שישתכלו בדבריו השתכלות מופלאה בזמן רב ורוב עיון עת אחר עת. ובהיותם \nעושים בלמודם בם משא ומתן עם זולתם עם רב וחבר ותלמיד. ואולי אחר הרוב יתחדשו \nלמעיין עיונים חדשים שיחדש וילמד את חברו, ויורהו מה שהתחדש לו וישא ויתן עמו \nויוסיפו שניהם מדע במה שהם בו, וכן עם התלמיד עוד יפלפלו זה את זה. וכבר ידעת מאמר \n"},{"index":11,"he":"ר' יוסי שאמר הרבה למדתי מרבותיי ומחבריי יותר מהם ומתלמידיי יותר מכולם. מלמד \nששלימות למודו לא נשלם לו כי אם על ידי שלשתם ר\"ל רבנים וחברים ותלמידים. ואין ספק \nשהמבקש להיות תלמודו מתקיים בידו צריך לשלשתם. ואחר שהענין כן והחכמות בעלי מינים \nרבים איך יחשוב בעל חכמה אחת להבין בחכמה אחרת רחוקה ממנה בתכלית הרוחק מדעתו, או \nמתוך מה שלמד. כי אין בין שתי החכמות ערך ולא דמיון כלל כל שכן אם נוסף על זה שנוי \nלשון או שנוי מכתב או שנוי דעת מן הדעות המשונות שימצאו בין שניהם. כי זה ירחיק \nהכונה בידיעת המחבר יותר ויותר הרבה: \nוכבר ידעת כי החכמות הנעלמות, יותר עמוקה ידיעתן מידיעת החכמות הנגלות. והנה ראשית \nלמידת כל לומד דבר, הוא שידע דרכי המכתב והלשון שבם לומד מה שלומד. ואם לא יגיע בם \nאל מדת היותו ראוי להקרא יודע וחכם ונבון במה שלמד מהם, לא יתכן שיוכל להשיג כונת \nשום מחבר שחבר בם ספרו וכוון להודיעו ליודעי מכתבו ולשונו בחזק ידיעה. ואם יחשוב \n"},{"index":12,"he":"המחשב דבריו שכבר השיג כוונתו מבלתי הידיעה הנוספת, מחשבתו חולה נוטה למות וצריכה \nרופאים ורפואות להבריאה עם רפואת חלאיה הגדולים. ואחר שידע הלומד דרכי המכתב והלשון \nשבם למד בכל מקום, אך זה שיבין יהיה כולו לפי הוראת פשטי הספר. וזה כי ידיעת הלשון \nאשר זכרנו עם המכתב אינה מוקדמת כי אם להבין הפשט תחילה. ואמנם לפי מה שצריך לדעת \nבחכמות, צריך אדם אל ידיעה אחרת בלשון. והיא דרך שניה ראויה לקדימה גם כן, כדי \nלהגיע בה אל הבנת פירושי העניינים הכתובים בספרים. אבל לפי הדרכים החמישה הנשארים \nאשר יבאו לך בסוף הספר בענין חותם בתוך חותם ישתנו הידיעות והצורך אליהם בידיעת אמת \nהלשונות שנויים רבים מאד. וכבר רמזנו בשנוי הלשונות קצת רמזים במה שעבר בחלק הראשון \nבט' חלקים ר\"ל בחלק ט' של אוצר. ובכלל במה שקדם לו דברנו בענין היצירה שרשו סוד \nהדבור והיצור. ועל כן בעל הקבלה קבל שסוד מעשה מרכבה באמת הוא ענין השמות וסוד מעשה \n"},{"index":13,"he":"בראשית הוא ענין היצור, אע\"פ שאין כל הדעות מסכימות על זה. ומי שלא השיג אמתת דבר \nזה יקשה עליו בחרב ובחנית, \"ולא ידע כי לא בחרב ובחנית יהושיע יי\" (שמואל א' יז' \nמז'): \nוהרב המורה אמר כי העניינים האלוהיים יפלו עליהם קושיות חזקות מפני רוב העלמם ממנו \nומפני רוב חזקתם וחלשות שבלבו להשיגם. ואמנם העניינים הטבעיים עם היותם נעלמים מאד \nממנו אין העלמתם כהעלמת העניינים האלהיים. ואמנם העניינים הלמודיים אין בהם מחלוקת \nבין המשכילים בשום פנים. אבל הסכלים אינן מבינים לא זה ולא זה. ואם כן אחר שידע \nהמשכיל אמתת המכתב והלשון יכניס עצמו לשאר הידיעות והחכמות ואז יתכן שיבין וידין. \nואתה יודע כי חכמת התלמוד, התפרסמו בה שנויי הדעות הרבות עם היות התלמוד שהוא תורה \nשבעל פה פירוש תורה שבכתב, והיו שני מינים ממנו והם תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי, ועם \nהיות המשניות קודמים לפירושי (והונחים) [התלמודים] פירושים לפירושים עד שהוצרכו \n"},{"index":14,"he":"לפסוק עליו פסקות, וכל זה שלא להתרחק מן הפשט. ועם כל זה אתה יודע כי מין חכמת \nהדקדוק הלשון רחוק מאד ממין חכמת הגמרא. כל שכן באמרם לשון תלמוד לחוד ולשון מקרא \nלחוד, כלומר שהמקראות, הדבור בם בתכלית צחות לשון הקדש, והמשניות נמשכו אחריהן \nהרבה. ואמנם התלמוד רובו תרגום ובו גם כן לשונות אחרות רבות משונות. ועוד גם אתה \nיודע שדרכי התלמוד וכל שכן דרכי התוספות עם היותם דברים רודפים ענייני המקראות \nכפשוטם, מין חכמתם בתכלית הרוחק ממין חכמת הטבע. והנה אם כן מיני החכמות משונות, \nומן חכמת הכשוף רחוק מאד ממין חכמת הלימודים ומין חכמת (.מאת) ומן חכמת הקימיא \nרחוקים מאד ממין חכמת האלהות לפי שתי הדעות שבהן. והנה תדע שאפילו מין חכמת האלהות \nלפי דעת חכמי הקבלה, רחוק מאד בתכלית הרוחק ממין חכמת האלהות לפי דעת חכמי \nהפילוסופיאה. וכל שכן שהוא רחוק מאד לפי שנוי הדעות הרבות, כגון דיעות המשנים \nודיעות המשלשים ודעות בעלי התארים ושאר הדיעות המשונים. וזאת היתה כונתי בכל מה \n"},{"index":15,"he":"שאמרתי בזה החלק להודיעך שאני לא אדבר לך במה שייעדתיך לדבר בו לפי הדעות המשונות. \nאבל אדבר בו לפי דרך הקבלה במה שנראה לי בו שהוא האמת. ואתה בחן הדעות ובחר לך \nהטובות מהן ולא ארחיב לפרש בדבר ממנו פירוש אחר ממי שלא קדמו לו באמתיות ההקדמות \nשקדמו לך או לדומים לך ממי שהוא אחד עמנו בשווי ובשרש ובצורה. כי דברי אצלו מבלעדי \nהיותו שלם במה שזכרתי יהיו כדברי המקובלים מאמתת מתן תורה אצל המאמינים שאין ההשגחה \nבאדם משום צד אלוהי כי אם מינית כהשגחה אשר במין הסוס והחמור לא פרטית בשום ענין \nזולת הטבעית הזמנית: \nואחר שהודעתיך על דרך הערה על מה שראיתי שהיה ראוי להעירך עליו אשוב לדבר במה \nשיעדתי לדבר בו בקצור דברים וברוב ענין. דע כי אין שם עיבור מורה על הרכבה כמו סוד \nהריון, וההרכבה ההיא דבר מורה שיש שם דבר שזולתו פועל בו ובועלו מעבר דבר אחד כפי \nמה שנגלה לכל חי מדבר ומעבר. והדבר הפועל בנפעל והבועל הנבעל מורה לנו לפי מציאותנו \n"},{"index":16,"he":"אנחנו, שמפני שיש לו אברים בולטים מושל ושולט על מי שאיבריו שוקעים. ויקרא בעל \nהבליטה בשם זכרות ובעל השקיעה יקרא בשם נקבות. ואם כן נמצאת אומר שכל הנקבות נבעלות \nומתעברות ונושאות בבטנם עובריהם עד זמן קבוע הכל לפי מזג הבריה אשר הוטבעה בכיוצא \nבזה, וכל הזכרים בועלים ומעברים. ואתה יודע כי ענין הבעילה הזאת הנרמזת הוא ענין \nאחד שוה לכל, גם אתה יודע שמקום הזרע לבועל הוא בחלק שלישי משלשת חלקי הגוף ר\"ל \nמחלקי ראש בטן וגויה. וכן האשה המקבלת הזרע היא מקבלת אותו גם כן מלמטה ואחר כך \nעולה הזרע עד זמן קבוע למעלה מבית הקיבול ואחר כך יורד עד שיוצא מן השער אשר בא בו. \nוהבא דרך הרגלים יצא דרך הראש והבא דרך שער הראש יצא דרך הרגלים. ואתה יודע הסבה \nהקרובה לעיבור היא התאוה ולולי מציאות התאוה לא היה שום זכר מתנועע להזדווג עם שום \nנקבה. ואם כן התאוה אשר כבר ייחסוה אל הסבה מפני חום הדם הטבעי שבו שהוא מקור לו \n"},{"index":17,"he":"ונמצאת מאיתו במציאות האור הבא מן האש, שהוא מניע חוש לראות בלילה או ביום בבית \nאפל, היא מביאה לכל מתאוה לפעול כל פעל שיפעל בתאוה. וידוע כי התאוה בגימטריא עצם \nהאורה, עצם הזהר, עצם הדבור, והתאוה והחשק בדבר סבה נולדת במשכיל מאור השכל, כי היא \nאור מאור, והאור הוא האור הפנימי מאור ממנו. וכן עד הגיע הדבר למי שהוא סבה ראשונה \nלכל נמצא וממציא תמיד. וזה הדבר כבר תמצאהו בכל נמצא בכל העולמות והוא שמציאותו \nתורך בעיינך בה העיון הראוי סבתו, וגם סבתו תורך סבתה עד שההכרח תשתלשלנה הסבות \nמסבה אל סבה עד שיגיע בם אל סבה אחת שהיא ראשית כל הסבות ותכליתן, כי לא יתכן שילך \nהדבר אל לא תכלית. והעד שכבת זרע הכללית האנושית המינית כי היא תכלית הכללים כלם על \nדרך המציאות מצד אחת ועל דרך השלמות מצד שני. רק הראשונה כוללת כל מינה והשניה \nפרטית ומינית [שהיא] לקצת חלקית והם השלמים: \nוהחכמים אמרו שיש לכל פועל ד' סבות למציאותו ושם סבה סוג עליון כולל ארבעתן והם \n"},{"index":18,"he":"החמר והצורה והפועל והתכלית. וידוע שכבר הורונו שכל חמר עליון או תחתון יגיע מחמר \nפרטי אחרון אל חמר כללי ראשון. שכל מי שנמצא, בעל החמר ההוא קבל ממנו חמרו על ידי \nגלגול. וכן אמרו בצורה בעל החמר וכן בפעל עד הגיע הדבר מזו הצורה הפרטית האחרונה \nהאנושית אל הצורה הראשונה שקראוה צורת הצורות כולן. וכן קראוהו פועל כל פועל ונפעל \nלעד. ואמרו שהוא יתע' תכלית התכליות כולן. ואם כן הנה נשאר הדבר תלוי בסבה הראשונה \nלכל שהוא השם יתעלה והוא פועל החמר שהוא סבה ראשונה לכל החמרים כולם. ועל כן היתה \nאצלנו מדת הרחמי\"ם מדת החמרי\"ם בעצמה ומדת גמילות חסדים מדת הגלמים בעצמה. ונקראו \n"}]}
