{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-39","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":39,"title":"קטע 39","hebrewTitle":"קטע 39","segments":[{"index":1,"he":"שי\"ן. מה עשה אספם כלם השלשה יחד ועשה מהם שם אות אחת, ועשה מהם בית אחד. ועוד נאמר \nשם אל\"ף ראש, ויו\"ד שני לו, ושי\"ן כולל כל העולם. ולמה שי\"ן כולל כל העולם מפני \nשכתוב תשובה. והששית על דרך השבת האותיות אל חמרם הראשון, ותת בהם צורה לפי כח הדעת \nהנותן צורות. והיא דרך הפנימית של הקבלה ונקראת אצלנו בשם כללי, חכמת צירו\"ף \nהאותיות. הכוללת שבעים לשונות, והיא שאמר עליה בעל ספר היצירה, כ\"ב אותיות יסוד \nחקקן חצבן שקלן המירן צרפן וצר בהם נפש כל יצור וכל העתיד לצור. וענין זו הדרך היא \nלקחת איש ולחשבו שי\"א לפי משקלו הראשון. ועוד לשקלו במשקל קבוע לו כגון רפא\"ל או \nשב\"ט או קיר\"א יקר\"א קרי\"א בקט\"ר בשד\"ה שח\"ג שז\"ד שו\"ה. וכן עוד קרח\"ג קרז\"ד קרו\"ה \nהוק\"ר וכן רבים. ואפילו להשיב זה אל שי\"א אותיות להיות כלן אלפין או ביתין או גמלין \nאו דלתין או האין או ווין או זינין או חתין או טתין או יודין, וכן השאר אז גלגולם. \n"},{"index":2,"he":"וכן לכל תיבה ותיבה מן התיבות המוסכמות בכל לשון מן הלשונות. וכן עוד ענין המירן, \nכגון אי\"ש להמירו באבג\"ד בעבור בכ\"ת שסודו כת\"ב. או להמירו בא\"ת ב\"ש בעד תמ\"ב, וכן \nכיוצא באלה בכל האלפא ביתות. ואמנם ענין צרפו, הוא שלא יתחלף בדבור שום אות, אבל \nיתגלגלו לבד. והוא לשוב הראש סוף והסוף ראש והתוך סוף והסוף תוך והראש תוך והתוך \nראש. כזה הזכ כהז זהכ הכז זכה, וכן הכל עם כל הדומה להם. ולפי זו הדרך ילקח זה \nהפסוק הנזכר בראשי תיבות יאמי\"ש ויהיה סודו אישי\"ם מצורף, ויהיה שם לשכל הפועל. \nובסופי תיבות יהיה הש\"ה ה\"ו ויהיה סודו איש\"י ויורה על השגחה פרטית ויעלה בשניהם \nיחד החשבו\"ן שו\"ה, מעש\"ה מרכב\"ה אמ\"ש אש\"ם הרכבת שם ב' שם יהו\"ה בשם שד\"י שד\"י בשם \nיהו\"ה. ותוכי תיבות הוי לחמ הומ וסודם ווי המלחמה. והנה הכל שס\"א שכ\"א קנ\"א, ועלה \nבכל מניין החשבו\"ן שו\"ה וסודם תתל\"ב הנשמה בנפש הנפש בנשמה וכהנה רבות עמו: \n"},{"index":3,"he":"ואמנם סוד איש מלחמה חי השם מלא שמו ילחם. והנה הסוד יהו\"ה איש מלחמה קדש ליהו\"ה \nיהו\"ה שמו. י\"ה פעמים י\"ה עלו רכ\"ה. ועוד ו\"ה פעמים ו\"ה עלו קכ\"א. חבר ר'ק' ותמצא \nש', חבר כ'כ' ותמצא מ', חבר ה'א' ותמצא ו'. וא\"כ הנה יהו\"ה שמ\"ו. ולפי זו הדרך \nהששית תמצא פלאי פלאות בכל ענין וענין. ואמנם הדרך השביעית היא הנקראת קדש קדשים, \nוהיא לפני לפנים ונחלקת לחלקים רבים ואלה הם. יהוה איש מלחמה יהוה שמו - כולו תיבה \nאחת. י-ה-ו-ה א-י-ש מ-ל-ח-מ-ה י-ה-ו-ה ש-מ-ו. כל אות ואות ממנו לבדו עומד בנפרד. \nיהוה א יש מל ח מהיה וה שמו. וכפי הדרכים האלו והדומים להם בלתי חלוף תבין כל התורה \nכולה שהיא שמותיו של הקב\"ה. וכאילו אתה בורא התיבות ומסכימם. ודע כי בעלותך לזו \nהמדרגה העליונה אשר אפשר לחכם המבין המשכיל לעלות אליה בעזרת השם בקלות בהשתדל \nלהשיג דרכה כראוי תהיה מצליח מיד בכל אשר תעשה והיה יהוה עמך. וזו היא הדרך אשר \n"},{"index":4,"he":"קראתיה בשם חותם בתוך חותם וחתמתיה על דרך פתוחי חותם שסודו ג\"כ קדש ליהוה ואז ראוי \nשתקרא בשם איש מלחמה אשר יי שמו כי המלחמה ממנה יולד הענג או הנג\"ע על דרך מלחמת \nמז\"ל טל\"ה הנולד מן ו\"ה עם מז\"ל מאזני\"ם הנולד מן י\"ה ודעם: \nואלה הם חותמות הש\"ש שיורו על סוד חיה ועל סוד חוה אשר ידעתיך לחתום בם וכמדות \nענייני הספר: \nיהו יוה הוי היו ויה והי: \nדע שבספר יצירה באו אלו החותמות השש נזכרים שבהם נחתמו שש קצוות, שהם מעלה ומטה \nפנים ואחור ימין ושמאל. ונקראו שם בשמות שניות להורות ביאורם רום ותחת מזרח ומערב \nדרום וצפון. ואמנם מה שאמרו חכמים בחגיגה כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא \nבא לעולם. ואמרו זה מפני שלא חס על כבוד קונו ומה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה \nלאחור. הנה הרואים דבריהם אלה יתמהו מהם מאד. וכשתודע אמתתם אצלם ישמחו בהם מאד. \nודרשו בו דרשות רבות ואני לקחתי דרך אמת בם ואין ראוי לזוז ממנה. והיא שביאת העולם \n"},{"index":5,"he":"הזה היא בעון וחטא של, \"הן בעוון חו ללתי ובחטא יחמתני אמי\" (תהלים נא' ז'). וזה \nקורה לכל אדם לא לדור לבדו כמו שיחשבו מביני המדרשות כפשוטם. ועל זה נרמז בדבריהם \nז\"ל, אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. כי העון הנזכר הוא סבת ייסורין של האדם \nוהחטא הנזכר הוא סיבת מיתתו בלא ספק, כמו שאמרנו כי ההויה היא סבת ההפסד וההפסד סבת \nההויה. וא\"כ אמרם המסתכל, במה שאמרו הורו שזה ניצל מפני שהסתכל בד' דברים והם ד' \nשמות החותם, ואם לא יסתכל בם יהיה כחמור. \"כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכוסה\" \n(קהלת ו' ד'). וזהו שלא חס על כבוד קונו שלא השגיח במה שברא, והנה יותר טוב היה לו \nשלא היה בא לעולם, כי לעומת שבא כן ילך. ובהשתכלו בדברים אלו יכיר את קונו ויחוס על \nכבודו. ואמנם פירוש אלו הארבעה דברים לפי זו הדרך אינו כראשונים, אבל הוא שידע אדם \nמה למעלה ממנו כמו שאמרו, הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. ואמרו דע מה \n"},{"index":6,"he":"למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת, ומה שלמעלה ממנו הוא השם יתב' ומלאכים והגלגלים ומה \nלמטה ממנו הוא העולם השפל, וכל מה שבו ומה שלפנים שהכל קדם לו בטבע, ומה שלאחור הוא \nשידע תכליתו ואחריתו. ואמנם לא זכרו ימין ושמאל מפני שלפי דעת האוסרים ההסתכלות \nבאלה מצוה להסתכל באלה. ולפי דעתי זאת כבר יודעו אלה מאלה בהכרח. והנה ימין ושמאל \nבאמת בם כל המלחמה והם המדות המתהפכות באדם יצר טוב הדרומי להיותו בצפוני ויצר רע \nהצפוני להיותו בדרומי. ודע כי דרכי שש החותמות בששה השמות הם כאלה שהם משותפים עם \nג' אמות אמש מצורפות יהו אמש. והרמז עליו \"אני יי הוא שמי\", וסודם אדם ואיש ומהאיש \nיש\"ם אהו\"י האנו\"ש שכל הוא עפר הוא או השכל הוא שמי או העפר שמי הוא אדם ואישה \nוהאדם אשה והאשה אדם והאדמה אש והאש אדמה יה או שם שם או יה חדש אב ואם חדשים כל \nחדש חשדן הא שוים וכמוהם רבים וחקרם ותמצאם. ודע כי החותמות הורונו דרכי המדות מצד \n"},{"index":7,"he":"התהפכותם, וזה דרכם מגולגלות עד שובם חלילה אל החותם הראשון. יה\"ו עם אמש למעלה, \nיו\"ה עם אשם למטה, הו\"י עם משא לפנים, הי\"ו עם מאש לאחור, וי\"ה עם שאם לימין, וה\"י \nעם שמא לשמאל. והנה לפי מה שגליתי לך במקומו בג' של אוצר בענין שלש מאות אמ\"ש בענין \nהמדות שיורו על חמר משפט שלום ויהיו אלה יוד הא וו בלא ספק תמצאם יחד י\"א מדו\"ת \nטפ\"ה מא\"ש ושמ\"ו ל\"ו: \nוידוע כי הריח והמשוש והשמש והירח שני העניינים שוים בצירופם. ואמנם השמע והראות עם \nהמעשה ותארו והטעם והמעט הוא שבו ישוער הכל מפני הבחינות התאויות שהטעם יאמר על \nכלם. כיצד, הנה ישמע השומע דבר אחד מוטעם ישערהו במיעוטו, ואם נטעם לו יבקש להוסיף \nטעם על טעמו. וגם יראה דבר יפה ונאה ויטעם לו וימתק לו ויבקש תוספת לראותו. ונאמר \nעל השמע \"כי אזן מלין תבחן וחך יט עם לאכול\" (איוב לד' ג'). ועל הראות נאמר \"ומתוק \nהאור וטוב לעינ ים לראות את השמש\" (קהלת יא' ז'). וגם יריח דבר ויהנה ממנו ונאמר בו \n"},{"index":8,"he":"\"על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר\" (ירמיה מח' יא'). וידוע כי הריח הוא בנחירים והוא \nבמקום הנשימה. וההנאה והרצון והתאוה לשניהם ברדיפת זה אחר זה. והמשוש גם בו יהנו \nהגופים זה עם זה וימתק להם הטעם ההוא המשוש, עד שקראו הדבר המשגליי מאכל \"אכלה \nומחתה פיה\" (משלי ל' כ'), \"כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים\" (בראשית ג' ו'): \nואחר שאמרתי לך זה כלו, בטוח אני בשכלך שכבר תדע לשער ולמדוד סוד החותמות והמדות עם \nהתנועות ועם הזמנים. אחתום כל הספר בדבר זה, ואומר שכל מה שכתבתי אני בזה החבור או \nבשאר הספרים שחברתי לפניו או אחבר אחריו וכל מה שחברו הנביאים הקודמים לי והחכמים \nוהפילוסופים וכל מה שיחברו מהם הכל, אינו כטפה אחת קטנה, כנקודה אצל הים הגדול \nהעליון כנגד מה שצריך שישיגהו המשיג השלם מידיעת השם הנכבד והנורא, עם היותו הוא \nהשם הגולמי. אך לאמתת העצם הראשון אחר שאינו גוף ולא כח בגוף והאחרת הנספרת היא \n"},{"index":9,"he":"בריה אצלו והוא אינו נספר ואינו נופל תחת הזמן ולא יכילהו מקום שהכל בריותיו. אי \nאפשר א\"כ לתפוש בו שום שם בעולם. ואמנם זה השם הוא הקרוב לידיעה מכל מה שאפשר לדבר \nשיקרא בשם מן השמות והוא מפני שיורה על הויה שהיא מורכבת ראשונה, על דרך היות אח\"ד \nמחוב\"ר אל אח\"ד ומשניהם הורכבה הויה אחת ראשונה. וכן ה' מפה גם ה' מפה ובאמצע יו \nשסודו זוג. ואמנם הוא גבו\"ה ושניהם גבה\"ו וסימן \"ויגבה יהוה צבאות ב משפט\" (ישעיה \nה' טז'). והנה על הדרכים האלה המבוארים הבריה המעידה על היות לה בורא, שכל נברא יש \nלו בורא וכל מורכב יש לו מרכיב, לפיכך נקרא השם בזה השם. והנה ח'ח' של חי\"ה ושל \nחו\"ה הם זו\"ג וסודם אח\"ד עם אח\"ד הם זו\"ג. וזה שם לאדם שנאמר \"ויהי האדם לנפש חיה\", \nוזה שם לאשה שנאמר \"ויקרא האדם את שם אשתו חוה\". ונתן הטעם ואמר \"כי היא היתה אם כל \nחי\". מלא\"ך ח\"י כלי\"י הד\"ם. ואחר שהתבאר לך באמת שאין לנו דרך לחייב לשם השם זה, \n"},{"index":10,"he":"וכל שכן זולתו, עם היות זה מעיד על חיוב מה שהתחייב מאתו ברצונו והמציאו כשרצה שאין \nלו מונע מרצונו לעולם. והרצון ושאר העניינים שהם כחות בגופים ואנו מיחסים אותם לו, \nהם לנו מקרים מעולים. ואנו חושבים שהם אצלו צורך או הכרח או תועלת מפני מה שמצאנו \nזה בנו: \nואמנם אצלו ית' כשניחסם אליו כהתייחסם אלינו נשקר בין שנינו כי אין הדבר במחשבתינו \nולא בדברינו אבל הכל דמיונות ומשלים הצרכנו אליהם להיותם משימים פחד ויראה בלב \nההמון שאינם מכירים שהם בתכלית הפחיתות. ואתה יודע שאע\"פ שאנחנו אוכלים ושותים \nומזדקקים לערוה שממנה נולדנו באמצעות הזנות והתאוה ודם הנדות והשתן ואנחנו היינו \nטפות סרוחות בעת היצירה. וכך אנחנו גם היום מוסרחים ומטונפים ברפש וטיט ובקיא וצואה \nמלאים בלי מקום ובחיינו אנחנו עפר ואפר ואל עפר תשוב ונהיה נבלות מתות מוסרחות \nשרופות באש כסוחות מלאים הבלים ורוחות. ועם כל זה אנו מתגאים בעצמנו ומתפארים \n"},{"index":11,"he":"במציאות מפני חשבנו שאנחנו רחוקים מן ההפסד בהיותנו בריאים. ואעפ\"כ אנחנו מכירים \nפחיתות עניינינו במקצת דברים ולולי ההכרח המוטבע בנו שנתדמינו בם לחמרים ולגמלים \nולשאר בעלי חיים, לא היינו מזכירים אותם בפינו כל שכן שלא היינו פועלים בדבר מהם \nמאברינו והמצייר פחיתותם מאמין כי לתחיית המתים כשנקום לא נצטרך אליהם. ואע\"פ שגם \nהוא נמשך בו אחר דמיון. וא\"כ איך נייחס אל מי שהוא נקי מכל חסרון שום יחס או שם \nשיורה משום צד חסרון ופחיתות, כי אין זולתו בלתי חסר. וכל שלם מבריותיו ממנו קבל \nהשלמות לפי מה שהוא, וכל מי שהתרחק ממנו אם כן באיזה צד שיהיה הוא החסר מכל שלמות. \nוכל מי שהתקרב אליו בידיעת שמו יתע' הוא השלם וכל מה שהוסיף ידיעה בשמו הוסיף קרבה \nאליו, ועל כן היו שמותיו יתע' קורבנות שלמים והאדם מקריב לפניו חלבו ודמו עם ידיעת \nשמו וההמון יקריבו לפניו שעירים זולתם ויזנו אחר תאותם כי לא ידעו שמו. ועל כן אתה \n"},{"index":12,"he":"בני קרב ושמע בקולו ועפר העפר ותקע בשופר וספור ספר ספר וספור וספר והעושה זולת זה. \nדע כי דבר יי בזה ואת מצותו הפר. ואתה לא כן כי הוא תהלתך והוא אלהיך והשמר לך \nושמור נפשך מאוד פן יראה בך ערות דבר ופן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך כי יי אלהיך \nבקרבך ובערת הרע מקרבך. ותן עיניך לראות דרכי צרופי השמות ותהיינה אזניך קשובות \nלשמוע דבריהם. ופקח עיני לבך להבין מה שתזכור מהשמות המצורפים בכל דרך שתוכל. ולא \nתשקוט עד שתשיג ותדע באמת שכבר השגת ועל תירא כי עם מהשם. ואם לא תוכל לסבול חשוב \nשהיית אוכל ושבעת ועזוב הדבר עד שתרעב עוד. כי על זה נאמר \"לא רעב ללח ם ולא צמא \nלמים כי אם לשמע את דברי יהוה\" (עמוס ח' יא'). ועל דבר זה נכרת ברית ועל ענין רצוא \nושוב כמו שכתבנו בעשר ספירות בלימה בסוד החיות. שנאמר עליהם \"והחיות רצוא ושוב \nכמראה הבזק. וכן דרך הספירות והשמות והמחשבות ומה אוסיף עוד אני להזהירך על דרך זו \n"},{"index":13,"he":"שתלך בה. כי היא חייך ואורך ימיך היא חייך בעולם הזה אורך ימיך בעולם הבא. בדרך \nחכמה הוריתיך הדרכתיך במעגלי יושר. הנ\"ה זא\"ת חקרנו\"ה כ\"ן הי\"א שמענו\"ה. ואת\"ה ד\"ע \nל\"ך הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדיו על \nשפתיך להיות ביי מבטחך. הודעתיך היום אף אתה הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת \nלהודיעך קשטי אמרי אמת להשיב אמריו אמת לשולחך: \nסליק: "}]}
