ספר ליקוטי השס
קטע 7
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
הגילגולים כי אדה"ר הי' כולל כל הנשמות כולם וכאשר חטא נפגמו כולם ונשרו ממנו וכאשר בא אדה"ר לתקן תחלה יצאו קין והבל מבלי תיקון וישב ק"ל שנה במי גיחון עד צוארו והי' מוליד שם רוחין ושידין וכולם היו נשמות רמות וקדושות רק שהיו באים בדרך קר"י בלי נקבה והשדה הי' לוקחות אותן הטיפות ומתעברות מהם ובונים להם גופים משידים וגם זה הי' קצת ]נ"א צריך[ תיקון וכאשר בא והוליד שת הוציא אותו מבורר ומתוקן וגם זה עוד לא נתקן כהלכה עד שבא מרע"ה אשר עליו נאמר כל שתה תחת רגליו כי הוא תיקן הזעיר ונעשה משת משה ולכן כל אותן הדורות היו מקולקלין לפי שהיו בתחלת הבירור ובזה יתורץ קושיא אחת שהקשו רז"ל במה שמנו במס' אבות י' דורות מאדם ועד נח וכן מנח עד אברהם ומה צורך אל מנין זה ותירצו משל למלך שאבד מרגליות א' וגו' אשר יש להקשות בו בשלמא אם אינו יודע באיזה מקום אבד המרגליות צריך לבקש בכברה אחת כאן וכאן אבל הקב"ה
היודע באיזה מקום שאבד ולמה צריך כברה יקח את המרגליות ויניח השאר ובמ"ש יתורץ יפה כי כולם היו נשמות רמות וקדושות והיו מלובשים בחטא אדה"ר בהקליפה ולכן הוא צריך להביאם פעם אחר פעם כדי לברר בירור אחר בירור עד אשר יתוקנו והיו ג"כ כל כך מקולקלי' לפי שהיו בתחלת הבירור ולא הי' להם ידים לנוס ועוזר לא הי' להם משא"כ עתה יש לנו אלו הב' בחי' הא' שכבר נשברו הכלים ]נ"א הקליפו'[ ויצאו רובם והב' שיש לנו עוזרים רבים כי כל השרשים שנתעלו וישבו בג"ע באים לסייע את הגוף שלהם כל א' בא בענין שלו לפי שצריך להתברר כמשל אם הי' האדם כולו מבורר ונשאר רגליו בטיט שצריך לתקנן ולכן בא לסייעו אבל דורות הראשונים לא היו מתוקנים כ"א ראשי הדור בלבד שהם בחי' הנקודה פנימיות והיו קדושים מאוד ]צ"ל לפי שהיו מעולים ביותר ולכן היו חיין זמן רב וכו'[ לפי שהיו ממקום גבוה אבל עתה אשר הולכים ומשתלשלים במדריגות תחתונות
ע"כ החיים קצרים ביותר והנה ראשי הדור אשר היו מתוקנים הנה הם עשר מאדם ועד נח כי אותן הדורות היו אותן שהוליד אדה"ר בק"ל שנה בלי נקבה והנה אדה"ר חטא בע"ז וג"ע וש"ד ובזה הפגם נפגמו הבאים אחריו דור אנוש בע"ז ודור המבול בג"ע ונח שהי' ראש הדור יצא מתוקן צדיק ונכנס בתיבה שהיא מלכות כדי לתקן פגם ההוא כי השחית כל בשר וגו' כנודע ואח"כ כשחזרו ובאו בדור הפלגה חטאו בש"ד וגם חזרו לקלקל בע"ז וזש"ה הבה נבנה לנו עיר ומגדל כמו שיש בקדושה יסוד ומלכות יחד וכוונתם הי' לחזור ולבנות גופן מן החיצונים אל הנשמות להכניסם בקליפה כבראשונה ולכן עמד אאע"ה ]במובחר שבאבות הגי' וכללם. אח"כ כשיצא אברהם בבירור הג' יצאו ממותקים וכו'[. ויצא ממותק כל הצורך ונולד בבבל ונפל באור כשדים כי שם הי' צריך תיקון לכן כל גזע היוצא ממנו יצחק ויעקב וי"ב שבטים ע' נפש כולם היו מזוקקים ומבוררים קדושים משרתי עליון ולכן אמר מאדם ועד נח
ומנח עד אברהם כי כל אחד הוא בחי' בירור בפ"ע ובמ"ש יובן המשל של רז"ל הנ"ל ויתורץ הקושיא כי כמה פעמים נאבד המרגליות וחזרה ונאבדה וגו'. ג"ז מהרב ז"ל: פ"ו. המלכות ניקנית בשלשים מעלות. הנה כבר ידעת כי כל עיקר מעלות השכינה היא כשהיא בזיווג עם בעלה הזעיר והנה י' אותיות דשם מ"ה וי"ב של אדנ"י הרי כ"ב ויהו"ה אדנ"י פשוט הם ח' אותיות הרי ל' מעלות ממש אשר המלכות עולה ומתעלה בהם. ג"ז מהרב ז"ל: בשמיעת האוזן בעריכת שפתים. הענין הוא כי אמא עילאה היא ה' שמות ס"ג והנה ה"פ ס"ג עולה שט"ו כמנין ושט וה' כנפי ריאה מאירים בהם וממתיקים אותם בסוד קריאתה ריאה שמאירה וז"ס המ"ן שהי' יורד דרך הקנה ק"ן ה' והם לא לקחו אותו בבחי' קנ"ה אלא בבחי' וש"ט בלבד וזש"ה שט"ו העם בלתי מיתוק ולזה לא הי' להם כצפיחת בדב"ש אלא לשד השמן. וחסר קצת בסוף הענין. ג"ז מהרב ז"ל: פת במלח תאכל וגו' דע כי יש ב' מזלות נוצר ונקה ובכל מזל
יש בו ג' הויות גימ' מז"ל והנה פת הוא לחם שהם ג' הויות שהם י"ב אותיות וזהו בחי' נוצר והנה במלח יש ג"כ ג' הויות והם י"ב אותיות בג' הויות אשר בונקה ומזווג אלו הב' מזלות יבא לך מזון. ומים במשורה תשתה כי המים הם חסדים המתפשטים לאין תכלית אלא שהבוצינא דקרדוניתא שהם ה"ג שבאמא נותן לה מדה וז"ש ומים ע"י מדה שהם הגבורות שנותנים בהם מדה תשתה. ג"ז מהרב זלה"ה: אל תסתכל וגו' הנה הכתוב אומר ונקה לא ינקה ויש בהם רמז שם יהו"ה במלת ונקה יש ו"ה ובמלת ינקה יש י"ה והנה מפשטן של דברים משמע שאפילו לשבים אינו מוחל לזה אמר שאל יסתכל. אלא במה שיש בו דהיינו שם יהו"ה הרמוז בר"ת וס"ת העולה מ"ה שהוא המקבל שבי' וגם רמזו עוד סוד אחר כי ק"ן ק"ן שבמלת ונקה לא ינקה גימ' מצפ"ץ כמנין שם יהו"ה והנה מטטרו"ן הוא ק"ן להקב"ה בימי החול בסוד היבום לז"א שח"ו שאל יאמינו שיש במטטרו"ן שום יכולת ורשות אלא הכל בכח שיש בק"ן ק"ן
הנזכר שהוא שם מצפ"ץ. ג"ז מהרב זלה"ה: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת עבודה זרה אמרו עליו על ר' אליעזר בן דורדייא וגו'. הנה כבר ידעת במ"ש בס' הגלגלוים כי המגולגל המשלים נוטל חלקו וחלק חבירו בסוד יכין רשע וצדיק ילבש כי אותו לבוש שעשה רשע זה ע"י קצת צדקותיו מעשיו הטובים ולא זכה ללבשו עתה אותו המגולגל המשלימו לובש אותו וזהו צדיק ילבש. והנה יוחנן כ"ג שימש פ' שנה בכהונה גדולה ובודאי כי ע"י עבודתו כמה וכמה לבושין דיקר שעשה לו רק שאח"כ שנעשה צדוקי ואיבד כל החלקי' הטובים ההם. והנה דוגמת יוחנן זה שבימים הראשונים הי' צדיק ולבסוף חטא ומה שפגם הי' בימיו האחרונים ולכן בא ר"א בן דורדייא שהי' פגום כל ימיו הראשונים ובסוף ימיו עשה תשובה ונמצא כי יש כאן ימים שלימים מתוקנים וימים שלימים מקולקלים והנה צד הרע שבימיו האלו נטל יוחנן וצד הטוב שבימים האלו נטל ר"א בן דורדייא וכמ"ש בע"ח בפסוק יגמר נא רע רשעים וגו' ובפסוק אם רעב שונאיך. מהרח"ו ז"ל:
תנא דבי אליהו שית אלפי שנין וג'. דע כי הנה הז' מלכים דמיתו ובמלכות לא הי' מיתה ממש בסוד מעולפת ספירים כי לא הי' בה מיתה רק העילוף בלבד והנה כנגד זה אמר כי הז' מלכים דמיתו אשר בכל א' יש ה"ח וה"ג שהם ב"פ ת"ק שהם אלף אלו הם שית אלפי שנין וחד חרוב רומז למלכות כי אדרבה אין בה מיתה ובלע המות רק איתבטלת ממנה ואינה פועלת כ"א כמו בשבת שאין בו מלאכה: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת מנחות אין מחנכין מזבח הזהב אלא בתמיד של בין הערבים. דע שמזבח הזהב הוא כנגד פרצוף לאה ולכן מחנכין אותו בערב כי אז הוא שעת זיווג של ישראל ולאה. מהרב זלה"ה: לא היו קומצין כ"א בג' אצבעות לבד ולא בגודל ובזרת. דע כי קמיצה הוא בחסד בסוד וקמץ הכהן והנה אור החסדים עליונים לא הי' להם קיום והעמדה רק בכ"ר שבכל פרצוף וזהו ג' אצבעות לבד. מהרב ז"ל: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת חולין לכי ומעטי את עצמך וגו'. פי' כי יש מסך בין עולם
לעולם ומס"ך וסמ"ך הכל דבר א' הוא כי כולם הם בחי' בינה כי היא המקפ' תמיד וז"ש בזוהר אתפרש חד פרסה וגו' וידוע כי אין אור א"ס יורד מאצילות. גם נודע כי המלכות נקרא חכמה תתאה חכמת שלמה ויש בין האדם קדמון לאצילות מסך וכן בין האצילות לבריאה ובין הבריאה ליצירה וכן בין היצירה לעשיה וכל המסכים הם נקראים מקיפים בחי' בינה ושם בסוף אצילות מכים ובוטשים בחי' אחרונה של גוף כלי המלכות דאצילות ר"ל בחי' הכלי בלבד לא פנימי שלהם ולא המקיף ולא העצמות רק גוף הכלי לבד מכה עם המסך וזהו זיווג חכמה תתאה עם בינה שהוא המסך והמסך הוא דינים אבל הכלי ר"ל לד' בחי' גוף הכלי דמלכות דאצילות אפי' שאינו כ"א כלי לבד הוא רחמים פשוטים בערך המסך ונמצא כי הם ב' קצוות דין ורחמים ובטשין דא בדא. וזהו ענין זיווגו חו"ג בכל מקום באופן כי נקרע מסך זה שבין אצילות לבריאה ולזה נקרא בריאה מלשון וברא אתהן בחרבותיו ויורדים בחי' ז'
אחרונות של כלי המלכות בלי אור כלל מתוכיותי' תוך המסך ויורדים בבריאה ומסך זה הוא הבינה כמ"ש ובינה זו היורדת לבריאה וע"ז אמרו שמקננת בכורסייא ולהיות שמסך זה יורד ממנו עם אורו ותוכיותי' בריאה משא"כ במלכות שאין יורד ממנה רק מבחי' הכלים לבד לזה אנו מזכירין אמא ואין אנו מזכירין מלכות ומלכות היורדת היא המחייה את כל העולמות וזס"ה ומלכותו בכל משלה. וזהו פי' לכי ומעטי את עצמך גופך דייקא עצמך שהוא הכלי לבד וזהו המסך שירד עם המלכות שבתוכו מתפשט עם הבריאה ושם יש ג"כ מסך שהוא בין בריאה ליצירה ונעשה בטישה אחרת ונקרא ג"כ זיווג בדרך הנ"ל. ודע כי בטש זעיר דבריאה למסך ויורד מבחי' כל שלו וכמעט ג"כ קצת מאורו תוך המסך ויורדת למטה ביצירה וז"ש זעיר מקנן ביצירה והזכיר זעיר ולא המסך משא"כ למעלה כי פה אינו יורד מבחי' הכל לבד דזעיר וכ"ש המלכות וזהו המסך תוך מסך כי הזעיר תוך מסך בריאה שירדה ומה שירד מלובש ג"כ
תוך מסך הב' אשר בין בריאה ליצירה וזהו המסך אינו נקרע בעליו שעבר בו עצם המלכות להחיות העולמות וכן בדרך זה נעשה מסך שני בין יצירה לעשיי' ויורד מבחי' מלכות דיצירה תוך המסך שבין יצירה לעשיי' בעשיי' וזה עתה תוך ג' מסכים וגם מסך הזה אינו נקרע וזה המלכות מקנן באופן שהי' עשיי' ומשה זכה בחייו לעלות אלו הג' מסכי' בק"ך יום שישב בהר סיני כמנין מסך במ' יום הראשונים השיג מסך א' ובמ' יום השניים השיג מסך ב' ובמ' יום השלישים השיג מסך השלישי וזהו ויתן על פניו מסוה מ"ס בחי' בינה ותבונה שבמסך הראשון ו' הוא מסך דיצירה ה' הוא מסך דעשי' וזהו מסוה שמשך אור מאלו הג' מסכים הנרמזי' במלת מסוה. ע"כ מהחכם ר' יוסף ז"ל מהחברים: דע משארז"ל לכי ומעטי את עצמך וגו' דע כי בחי' אחת יורדת למטה מאחורי העקב דנוקבא דזעיר ומהבחי' זו נעשה פרצוף כנודע אצלינו בסוד הכתוב ואני בתוך הגולה וכמו שלמעלה מבחי' כתר העליון
מתפשטים הה' פרצופים שהם אריך ואו"א וז"נ כך מן הפרצוף הזה מתפשט לבי"ע ולבחי' זו נאמר לכי ומעטי את עצמך ודקדק לכי כי הבחי' זו היא המלכות בהיות שהיא מן העקב אשר שם ההליכה וכתר וחכמה של זה הפרצוף הם הכלולים במלכות דאצילות כי המלכות דאצילות אינה יורדת למטה לעולם וכל מה שאנו אומרים שגלתה השכינה עם ישראל נאמר על הבחי' זו ואפילו פרצוף זה אינו יורד כלו כי בינה של זה הפרצוף מקננת בבריאה בסוד נשמה אבל הכתר אינו זז ממקומו והו"ק של הפרצו"ף זה מקננין ביציר' והוא שם בסוד הזעיר ואמנם בחי' האחרונה של זו הפרצוף שהוא בסוד הנוקבא מקננת בעשי' ובחי' זו היא שיורדת בקליפ' וסוף סוף הוא מעצמות הנוקבא דאצילו' אמנם הוא כמו הציפורן שהוא מעצמות אך אינו כמו הבשר ומכ"ש שאינו מן העצם ופרצוף זה הוא נאחז מאות ב' עד ק' ובחי' רגל הק' שהוא בחי' מלכות של פרצוף זה הוא היורד בקליפה ומן הק' ולמטה הם ג' אותיות שהוא
רש"ת וזס"ה פרש רשת לרגלי. מהרב ז"ל: מ"ש רז"ל עובר ירך אמו הוא. דע כי כבר הודעתיך כי תבונה נכנסת תוך הזעיר ונה"י שלה חוזרים להיות בגוף הזעיר גופו ומ"ש עובר ירך אמו הוא כי העובר זעיר הוא בעצמות האמו שהם ירכותים דאמא עילאה שנעשים בו גוף בסוד תבונה בן ובת. ג"ז מהרב זלה"ה: בג' מקומות הכהנים שומרים במקדש. הנה בהמות הי' לקרבנות ובלילה לא היה נקרב קרבן והי' ח"ו אחיזה אל החיצונים לכן היו שומרים שם ולא היו ישנים במקדש כדי שיהיו מדברים זה עם זה ועוסקים בתורה ובזה היו מבריחים הקליפות משם: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת בכורות דע כי העשירי קודש הוא כי נותן ללוי שהוא מן הדין אשר בחכמ' והוא סוד מילוי ע"ב מעשר קודש ויוצא דרך הפתח שהוא יסוד שבבינה והבן זה ממהרח"ו זלה"ה: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת כלים מ"ש רז"ל כלי חרס שבירתן הוא טהרתן דע כי זה הוא מדבר בסוד המלכים דמיתו כי טעם היותם נשברים נטהרים מאותו קליפה שיצאה עמהם בסוד הקליפה
שקדמה לפרי וזהו הטעם אשר פשוטי כלי עץ טהורים כי המלכות של מלכים דמיתו לא מיתה ממש כ"א מעולפת ספירים כמ"ש לעיל ]דף כ' ע"ב בד"ה תדב"א[ וע"כ אינה מקבלת טומאה וז"ס וארעא אתבטלית ולא מיתת. מהרב זלה"ה: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת עוקצין לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום זה יובן בסוד המלך הו' יסוד הנקרא חי על שלא נשבר כל כך במהרה כמו שאר מלכים בסוד בן ישי ח"י כמ"ש אצלינו ונמצא כי בכל הכלים לא מצא הקב"ה כלי אשר יחזיק ברכתו בתוכו זולת השלום שהוא היסוד שלא נשבר כל כך. מהרב זלה"ה והבן: סוד אשר ארז"ל כי הצדיקים בג"ע יש להם י"ג נהרי אפרסמון י"ג תכא דדהבא וגו' הוא זה דע כי המלכות הוא נקרא כסא הכבוד ואין בה רק ו' תיקונים בסוד ו' מעלות לכסא והנה כאשר הזעיר משפיע בה גם מי"ג התיקונים שבו אזי יש לה ג"כ י"ג תיקונים כמ"ש בכ"י מורי זלה"ה במאמר ר' חזקי' פתח בנוסח הג' ואורות אלו אשר בה המה נקראים י"ג נהרות י"ג תכ"א וכולם באים מסוד הארת
החכמה הנקרא יו"ד אשר בשם הוי' יש בה ג' קוצים כמ"ש בזוהר פ' בלק קוצא ושבילא וגיזעא הם ג' שמות יהו"ה והכולל שהם י"ג והם עצמם סוד הש"י עולמות לכל צדיק וצדיק כי הש' הם בכללות גדול והיא עצמה וזהו ש"י. גם ל"ב נתיבות חכמה בכללו' עשר בהסרת נתיב לא ידעו עיט נשאר ש"י. וזהו ש"י עולמות אשר יש לכל צדיק וצדיק. והם הם אותן הי"ג נהרות והי"ג תכא. וכן כל מיני הי"ג הם עד"ז והבן. גם זה מהרב ז"ל: ספר ליקוטי הש"ס - פירוש מאמרי רז"ל - ע"ד הסוד פירוש מאמרי רז"ל ע"ד הסוד: מ"ש רז"ל אתתך גוצא גחין ותלחש לה. דע כי בין האמא ובין הנוקבא תרווייהו יצאו לעומ' חזה הזכר מבין תרין חדוי אלא שאמא הגדולה נשארה פב"פ שוה לו תמיד והנוקבא הוא עם הזעיר הוא לפרקים ולכן ארז"ל אתתך גוצא וס"ה וחכם באחור ישבח' אותיות ש"ח בינ"ה כי בעת בריאת עולם שהיו החכמ' והבינה באחור הית' כלי החכמ' ש"ח ומרכנת עצמה לה"ח שבה לכלי
הבינ' כי הנקב' לעולם אברים קטנים שליש בערך הזכר ובזמן שהאמא הית' באחור עם האבא הית' ניזונית ע"י משא"כ עתה דתרווייהו כחדא שריין וניזונים בשוה מאריך ונאמר על אמא מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפי' ועל הנוקבא נאמר זה תמיד כאשר היא באחור והבן: וכן משארז"ל שהרשעים בחייהם קרוים מתים הוא זה דע כי הנה גם בלא דעת נפש לא טוב ואין להם נשמה קדושה מן היסוד הנקרא חי העולמים בתרין עלמין שהם העוה"ז והעוה"ב רק יש להם נפש מן הקליפה הנקרא צלמות וע"י הניצוצות הקדושים אשר בתוכם מעט מזעיר הם חיים ונמצא כי הם בחייהם קרוים מתים: גם במשרז"ל כי אחר שחטא אדה"ר ישב ק"ל שנה במי גיחון וגו'. דע כי חטא אדה"ר הי' בה' גבורו' דזעיר כמו שנאמר במקומו. והנה הה' גבורות הם ה' הויו"ת בניקוד אלהים שגי' ק"ל ולכן ישב ק"ל שנה בנהר גיחון ועכ"ז לא נתקנו כראוי כי לילי"ת היתה באה על כרכו ומתחממת ומולדת ממנו רוחין ושידין ולכן לא
נתקן הק"ל שנה כראוי ולכן אומרים ויהי נועם בכל מוצאי שבת ובו ק"ל תיבות עם כל הפסוק אורך ימים אשביעהו וגו' כדי להבריח את הקליפות ולמתקם בסוד ויהי' נועם ה' מיתוק אמא עילאה הנקרא נועם כנודע: הנה אמרו רז"ל כי הקב"ה הניח רוח צפונית פתוחה. דע כי אותיות האלפא ביתא הם מחולקים כפי טבע יסודות ארמ"ע והנה אותיות א"ש הם אח"ט מ"פ ש"ן מ' זי"נ. אותיות רו"ח ג"ז ב"ם הך"ץ. אותיות מים ד"א לע"ר ס' ואלף במילואה אותיות עפר צת"ף ס"ה אלף תתפ"ג ת"ק ת"ק לכל רוח ונשאר רוח אחד שלא נשלם וחסר ממנו מספר קי"ז אשר משם נכנסי' מזיקים וזהו ירך צפון שלא נשלם: משארז"ל זו תורה וזו שכרה. דע כי הנה ר"ע הוא מן השורש של יששכר והוא מן הבינה בסוד 'יודע 'בינה 'לעתים שר"ת יב"ל כי גם הוא משורש קין והנה אמרו זו תורה וזו שכרה הוא בסוד כי שכר שכרתיך. וכתיב וישכב עמה בלילה הו"א תורה גופא. ממהרח"ו זלה"ה: ארז"ל כי הבל הציץ בשכינה
ולכן נתחייב מיתה ולסבה זו הרגו קין דאל"כ הי' הקב"ה משמרו וסבת עון זה הוא במש"ה ותרא האשה וגו' והיא חטאה בראיי' וגרמה לבנה לחטוא בעיניו. זה גם מהרח"ו ז"ל: וכן אמרו רז"ל ]בברכות[ בזכות ויסתר משה פניו זכה אל ותמונת ה' יביט וגו'. כי הנה הוא הי' גלגול הבל אשר פגם בראייי' והציץ בשכינה כנזכר ולכן תיקן הוא בהסתרת פניו בסנה כי ירא מהביט. גם זה. מהרח"ו זלה"ה: ארז"ל ]במגילה[ כי יעקב אע"ה שימש בבית שם ועבר י"ד שנה כנגד ב' נקבות שהי' עתיד ליקח בבי' לבן שהם לאה ורחל והם סוד יובל ושמיטה שבעה שבעה מוצקות. ג"ז מהרח"ו זלה"ה: גם ארז"ל בג' כתרים נכתרו ישראל. בכתר תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וגו' לכם ולא לגוים. תורה צוה לנו משה לנו ולא לגוים משפטים בל ידעום ואסור ללמוד תורה לגוי: וכתר כהונה והזר הקרב יומת נאמר ג"כ אפילו על ישראל ומכ"ש לגוי וכתר מלכות כתיב לא תוכל לתת עליך איש נכרי. והנה בכתר מלכות
זכה בו דוד וכתר כהונה זכה בו אהרן. וכתר תורה מונח לכל מי שזוכה בו ושמא תאמר שהוא פחותה מכולם כי הדבר החשוב אינו ראוי כ"א לחשובים לזה אמר בי מלכים ימלוכו וכיון שכתר תורה הוא גדול מכולם אפי' מכתר מלכות מכ"ש שהוא גדול מכתר כהונה שהרי הסגן