{"id":"kabala-cc328f811a9f-1-11","bookId":"kabala-cc328f811a9f","part":1,"torah":11,"title":"קטע 11","hebrewTitle":"קטע 11","segments":[{"index":1,"he":"זרת אמה גודל והטעם אל סדר קציצה זו הוא זה. דע כי זה הוא כלל גדול כשרוצים להעביר \nהקליפות מעל האדם מעבירים את הקל קל תחלה ר\"ל היותה ממתקת להקליפות כדי שלא יהי' \nלקליפות כ\"כ צער בבת אחת והצפרנים שהם המותרות הם רמוזים לקליפות כי שם שכונים \nכנודע. והנה ידוע לחכמי האמת כי הגודל ימין הוא רומז אל הכתר ה' חסדים דקליפה ואף \nעל פי שנראה לעינים שהיא יותר מתוקה ואדרבה הוא יותר קשה מכולם ע\"ד שאז\"ל כל הגדול \nמחבירו יצרו גדול ממנו ולכן בשביל זה אנחנו מתחילין לקצץ הציפורן מגודל ימין תחלה \nשהיא הקליפה ראשונה הגדולה כי כמו כאשר האדם בהיותו מלוכלך כולו מראשו ועד רגליו \nיתחיל לטהר ולקנח מן היותר מעולה והוא הראש כמו כן אנו מתחילין לקצץ הקליפות מן \nהכתר אשר הוא ראש הנרמז בגודל ימין ומי שזיכהו האל ית' וגילה עיניו לראות יראה \nבעיניו שקוצץ מכל א' וא' מן הצפרנים כמה גרדינין טהירין אשר יוצאים מכל אצבע ואצבע \n"},{"index":2,"he":"אשר הם כדמות ניצוצין הנרדים מן הצמר כאשר נופצים את הצמר גפן שהוא בקצת מהם בצורה \nאנשים לבינים. ואחר קציצת הגודל ימין תיכף יקצץ ציפורן האמה הרומז אל הת\"ת שהוא חסד \nהג' לפי שכל מגמת פני הקליפה הוא להתדבק ולנצח כי הואיל שהיא אדוקה ונפרדה מן הת\"ת \nשהוא קו האמצעי תיכף נדבקת בנצח שהוא סמוך לו תחתיו דרך קו ימין. ואח\"כ קוצץ מאצבע \nשהיא רומז לחכמה והטעם הוא כי הקליפות חשבו בלבם הואיל ונפרדו מן זה הנצח נעלה עוד \nמדרגה א' למעלה בחכמה ונה\"י דבוקים בה למען לא ישיגם עוד להרחיקם משם וגם שלא מצאו \nמנוח ביניהם. ואח\"כ קוצצין את הקמיצה כי הקליפה הואיל ונרדה מן החכמה הלכה לנגד \nבאשר יכולה למצוא מנוח לנפשה לרגוע שהוא בקמיצה הרומז לחסד כמש\"ה וקמץ הכהן כי כהן \nהוא חסד כי עד השתא כל עוד שלא נצטרכה להדבק בחסד לא רצה להתדבק עמו כי כן דרכם אם \nלא עתה אשר החרב חדה מונחת על צוואם. והסדר אשר ביד שמאל הוא מתחיל בקמיצה לפי שהוא \n"},{"index":3,"he":"היסוד שהוא בסוד רחמים וענף של הת\"ת ונקרא אמה כלפי הוד והקליפה יותר תואבת לה כמ\"ש \nלעיל באגודל ימין. וע\"כ ברחה מן הזרת לאצבע שהוא החכמה ואחר כך חותכין את הזרת שהוא \nהמלכות לפי שבאותו מקום יש לקליפות אחיזה כנודע אמנם הם תאיבים כי אם דווקא במקום \nשהיותר חשוב ומעולה אך שהם לא עלו במקום המעולה ביותר כדי שלא יפלו ממנו בעומקא רבא \nולכן הם בורחים להמל' וכאשר חותכים צפרנים של זרת שהי' המל' בורחים לאמה שהוא סוד \nהוד הואיל ויש להם מקום אחיזה. וכאשר חותכים את האמה בורחים אל האגודל שהוא סוד \nהבינה הואיל ולא מצאו שם מקום לנוס וגם שם לא עשו מאומה כי כלתה עליהם הרעה וע\"כ \nצריך האדם לקצץ את צפרני הידים בכל י\"ד יום ואם בטבע צפניו לגדל ולצמוח ביותר יחתוך \nבכל שבוע ושבוע וכל זה יובן רק בצפרני הידים בלבד. אמנם באצבעות הרגלים אין צריך \nלשמור הסדר הזה כי לעולם הם מכוסים אין להם שם אחיזה כל כך ודי בזה: סגולה נפלאה \n"},{"index":4,"he":"להנצל מכל פחד: דע לך כי כשהאדם הולך במקום אחד אשר תסמר שערות ראשו ובשרו ירתת \nודאי הוא שמזלו חזי איזה סטרא דקליפות ואע\"ג דאיהו לא חזי בעצמו ולכן תיכף ישים ב' \nאגודלותיו תוך אצבעותיו וינשוף מדוכתי' ג' פסיעות כמ\"ש רז\"ל ולא יפחד ולבו לא ירך \nואדרבה ישים תיכף לדרך פעמיו ויראה בעיניו שלא יוזק ויסתלק ממנו הפחד הדמיון שהי' \nלו מקדם. ולכן במוצאי שבת בעת הבדלה כשראה את הצפרנים אצל האבוקה צריך לכסות את \nבוהן ידיו שבו יש להם אחיזה שלא ינתקו ממנו ואם הי' מגלה אותו באמצעיות האגוד\"ל היו \nנמשכים גם בד' האצבעות ולא יהיו נפרדים מהם וע\"כ כשהאגודל זה הוא מכוסה באותה ההארה \nשל האבוקה שהי' נר מצוה והיא מן האורות שלהבת שירדה בע\"ש עצמה הנמשכת מן השכינה \nוחתכה הקליפה הנה גם עתה באור האבוקה הזאת יכוין שהוא אותו אור עצמו ומעורר אותו \nשלהבת ראש שתקבל שפע מהשכינה ותברח הקליפות שהם בימין בסוד רבבה כמש\"ה ורבבה מימינך \n"},{"index":5,"he":"אליך לא יגש כי אלו אותן של היד שמאל אין צריך לראות אותם כלל כמ\"ש לעיל למען לא \nיאחזו בהם הקליפות באשר שם כח הגבורות ומוצאים כח ומקום אחיזה ואפשר שיוכל להיות \nשאם יגלה אצבעות השמאל לאור של האבוקה שאדרב' יתדבקו בהם יותר ולהיות כי יש להם \nאחיזה כל כך בשמאל יחזרו ויטמאו יד ימין וידבקו בה ולכן צריך לכוף גודל ימין בידו \nתוך אצבעות מפני שבגודל הם נדבקים ביותר וידו השמאלית צריך להיות בבל יראה כלל וזהו \nשרי בוהן ודי למבין: סגולה נפלאה שלא יפול סוס ורוכבו: קודם שיעלה על הסוס לרכוב \nטוב לומר פסוק צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהו\"ה ויכוין בשם \nהיוצא מזה הפסוק שהוא דמע\"ה באלו הנקודות ויוצא הדל\"ת מן מלת אדם והמ' מן מלת בהמ\"ה \nוהע' ממלת תושיע והה' מן מלת יהו\"ה שהיא ה' האחרונה וכשתעלה על הסוס תכוין בזה והוא \nבדוק ומנוסה: \nספר ליקוטי הש\"ס - פירוש ספר יצירה מלימודי האר\"י זלה\"ה פירוש על המשנה ראשונה אשר \n"},{"index":6,"he":"בספר יצירה מלימודי האר\"י זלה\"ה: עשר ספירות בלי מה. פירוש י' ספירות של עולם \nהנקודות אשר מטהירו סתם הנקרא עולם התוהו וזה הוא בלי מ\"ה כי הוא אינו נקרא מהות רק \nשהוצטרך להרחיבו וזה העולם בבניינו הוא תהו בסוד אד\"ם תה\"ה וסיבת חורבנו הוא הסיבה \nאל הענין ותיקון הבנין ובה\"ו הוא התיקון בעצם אל סוד האדם בענין סוד המתקלא בעצם \nאשר זכר ונקבה בראם שהוא הזעיר ונוקבי' כף הימין וכף השמאל ויקרא שמם אדם דהיינו \nהלשון מכריע בנתיים שהוא המתקלא ואמר במאמר אשר בעולם התה\"ו אין שם התבוננת אל \nהמתקלא רק אל סוד המספר של הי' נקודות כמ\"ש הרב מוהר\"ם קורדיווארי' זלה\"ה שם בשער \nכף בענין שם העצם בהתפשטותו במילוי ע\"ב אשר אין בו השגה כי אם בשיעור התפשטות אל \nמספר העשר ומ\"ש מספר עשר אצבעותיו בא לגלות במשנה זו בענין האדם התה\"ו טעם על המספר \nהשיוויי אשר אין בו בחי' המתקלא אלא העשרה שליטים הם כולם שוים בממשלה בענין אצבעות \n"},{"index":7,"he":"הידים אשר בהם כ\"ח פרקים שוים כמו כן הספי' של תה\"ו הם עשרה כולם שוים אל כח הא\"ס \nאשר יש בהם סוד אדם קדמאה בענין הטהירו סתם וכל זה הוא נרמז בפסוק של בראשית וגו' \nוז\"ש מספר עשר אצבעות כי כאשר נתגלה אדם דבריאה הנקרא א\"ק ונתגלה מלכותו הנקרא \nאלהים ונתגלה אז הגושפנקא אצבע אלהים וכ\"ח אותיות אשר בפסוק בראשית הם הכ\"ח פרקים \nאשר בה' והוא כח האין סוף בשיווי אל כל העשר ספירות בלי מ\"ה. וסוד אדם תה\"ו הוא \nנרמז במלת א\"ת היינו הכולל את הכ\"ב אלפא ביתו\"ת אשר ברל\"א שערים פנים ואחור אשר היו \nבשיוויים אל מספר עשר אצבעות בסוד א' למעלה י' למטה ו' באמצע רומז אל השיוויי עשר \nספירות בלי מ\"ה בעולם התהו ועוד רמז אל א' מן שם אהו\"ה בר\"ת \"את \"השמים \"ואת \"הארץ \nומ\"ש במאמר חמ\"ש כנגד חמש ר\"ל נגד ה' שבמלת \"השמים דהיינו בראשית ברא אלהים הוא י\"ד \nאותיות כנגד י\"ד פרקים אשר בכף הימין של המתקלא וכן ה' של \"הארץ הוא כף השמאל הוא \n"},{"index":8,"he":"ג\"כ י\"ד תיבות וזהו שאמר וברית יחד באמצע הוא ו' של \"ואת מן אהו\"ה הוא אדון יחיד \nהמושל בכולם הוא סוד האי\"ן סו\"ף בסוד היסו\"ד של חצי מלבוש העליון. ולגירסא ברית \nיחיד גי' ל\"ב הוא כח הא\"ס כתר שבכתר והנה לכל הגירסאות רצונו הוא כי כח הא\"ס שוה \nבכולם במלת לשון ובמלת מעור המתקלא בחי' הפעולות אל המתקלא הא' הוא הלשון דהיינו \nהדיבור שהוא כלא פומי' הוא הנהגת העולם של הבריאה כענין חיים ומות ביד הלשון. והב' \nפעולות המתקלא בענין יחוד פעולות במעשיות אל הבריאה וזהו זכר ונקבה בראם ובמציאות \nהפעולות הנזכרים בהם יש צד ודביקות בעולם הקליפות והערלות שהם בעולם היצירה והעשיה \nאבל בעולם התה\"ו הברית אשר הוא מכוון באמצע וכל הפעולות המיוחסת אל דברים אלו במילה \nכולו ערלה מצד סוד אדם קדמו\"ן וכללא דמלתא ענין העצמות והכלים בעולם התה\"ו היינו \nספי' עצמות בחינותי' נקודית אתפשטות מצד הטהירו סתם בענין האויר' דכייא וסוד אויר \n"},{"index":9,"he":"הוא מתיקון או\"ר י' ברשימו של התחתי' והוא י' של שם ס\"ג ביחוד שם ב\"ן עם שם ס\"ג \nבקיפול המלבוש והיינו אות י' בסוד המלבוש היתה נקודה אחת בתוך העיגול כעין סמך \nסתימאה ונקודה בתוכה כזה ס ואח\"כ נפסק המלבוש כעין רוח פסקניות לשני חצאין. חצי \nהתחתתון נתקפל בעליון ונשאר רשימו למטה בצורת פ\"א כזה פ דהיינו חצי העיגול ונקודה \nבתוכו. וכל הגילוי זה הוא בסוד עיכוב אור האין סוף בסוד אור המקיף ואור החיצון הוא \nמצד החסד כי עיכוב האור זה הוא סיבת הדין שהוא סגולת החסד ושרשו כי אם לא הי' \nהעיכוב הזה הי' אור המתפשטות עד א\"ס ולא הי' החסד ניכר בעולם והעיכוב הזה הוא ברבוע \nשל שם אלהי\"ם העול' ר' כלומר ר' של ספר. והנה בתחלת פירש וביאור אות ס ואח\"כ אות פ \nואח\"כ אות ר וכל זה הוא שם בתיקונים תיקון כ\"ז וע\"ש ונמצא כי הטהירו מה שהוא אוירא \nדכייא אורות של הנקודה נתפש' לעשר נקודות שהם עשר ספי' אשר כל נקודה מתפשט בכלי שלו \n"},{"index":10,"he":"והם הי' מאמרות הם הכלים בשיוויים במלת ויאמר שהוא אויר מ' פתוחה וכל סוד נקודה הוא \nבסוד אוירא דכייא מתפשטות במ' פתוחה חוץ מן בראשית שהוא נקודה ראשונה נמי מאמר ובאה \nמם סתומה מצד רבוע אלהים עיכוב האור ואח\"כ בנקודה חלקה ם סתומה ונעשה ב ונקודה \nבתוכה ו' היא ו' אותיות דבראשית והנקודה אשר בתוך הב' היא הנקודה אשר נתפשטה אליה \nובא מאמר הזה בלשון דיבו\"ר כמש\"ה בדבר ה' שמים נעשו שהוא קשה הרמז אל כלי הראשון \nשהוא העיקר אל עיכוב האור ושאר כל התשעה הם ויאמר על צד החס\"ד שאינו עיכוב כל כך \nוהמה יה\"ו הוא השדה אשר נזרעו בו עשרה גרגרים ונרקבו תחלה קודם גידולם ועשר האצבעות \nהם העשרה אהו\"ה ע\"כ: \nספר ליקוטי הש\"ס - ליקוטים מספר עץ החיים קנאת סופרים תרבה חכמה. פירושו כי בעולם \nהזה הקנאה הוא סיבת הרקב כמש\"ה ורקב עצמות קנאה אבל למעל' הקנ' סיבות ריבוי החכמ' \nכי סופר נקרא יסוד על שם שהוא סופ\"ר של צבאות של מעל' כולם וזה שאמר בזוהר ברא חדא \n"},{"index":11,"he":"אית וגו' מספר שמו\"ת וע\"ש נקראים צדיקים התחתונים צדיק כי כאשר הצדיק מעל' מיין \nנוקבין ואוחז בו בנקבה העליונ' אז צדיק יסוד עולם מתלבש קנאה ומזדווג עמה ואז מתרבה \nהחכמ' כי עולה היסוד ומוריד טפה מן החכמ' וז\"ס הנזכר בזוהר נוקבא דיתבא בין תרין \nצדיקי' כי קנא\"ה הוא גי' יוסף וזהו קנא\"ת סופרים תרבה חכמ' כמ\"ש ע\"כ: גם זה מספר עץ \nהחיים: טעם למה נבראו השדים בע\"ש בין השמשות דע כי כונת הבורא יתברך הי' ראה שאז \nהמטרוניתא יצאה מקושטת בקידוש היום ונשארו בלא גופים כ\"א היו נבראו מקודם הי' העולם \nחרב כי בהזדווגם הוי מטרשי עלמא וזהו הטעם של נתינת הקב\"ה חוה ראשונ' לאדה\"ר כשחטא \nכדי שיזרע בה נגעי בני אדם ואלו לא הי' חוה רק שהי' מזריע בארץ הי' העולם חרב דהוי \nמטרשי עלמא השדים שיצאו מזרעו ולכן הוצרך אדה\"ר לישב ק\"ל שנה במי גיחון לעשות טביל' \nובזה ג\"כ טעם לקיחת אברהם אבינו ע\"ה את הגר כי כמו שאדה\"ר לקח את חוה לפלוט בה כח \n"},{"index":12,"he":"הקליפ' כך אברהם אע\"ה לקח את הגר כדי לטהר גופו בה כדי שיצא יצחק זך בלי שמרים אלא \nשנולד עם עשו בבטן אמו הטהור כי יצחק שמח בעשו שישלוט הוא בישראל ולא אחר ולטעם הזה \nכתיב ויאהב יצחק את עשו כדי שהוא ישלוט בישראל ולא אחר עכ\"מ: ממהרח\"ו זלה\"ה: שבע \nגלגלים הם כנגד הז' ספירות ממטה ולמעל' וזה הוא וילו\"ן מלכו\"ת רקי\"ע יסו\"ד שחקי\"ם \nנצ\"ח והו\"ד זבו\"ל ת\"ת מעו\"ן גבור\"ה מכו\"ן חס\"ד ערבו\"ת בינ\"ה כנגד ג' ראשונות פרטן \nגלגל ערבו\"ת בינ\"ה ובו י\"ב מזלות כנגד י\"ג תיקונים שהם י\"ב והאמצעות כולל בסוד הדעת \nוהנשמ' הולכות בסוד י\"ב מזלות שהם בשמיני' שהיא בינה גלגל יומ' חכמה גלגל השכל כת\"ר \nועל הערבות שם כסא הכבוד ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא והנשמ' לכל \nהרקי\"ע הדרניא\"ל שמ\"ו נטוי על ראשי החיות כנגד הדע\"ת שעל החסד וזהו רזא ח\"ד וגו' \nבסוד בלע מחוץ והבן זה שם באדרא נשא כי יש דעת בין הג\"ר של חכמה ודעת זה בין ג' \n"},{"index":13,"he":"אחרונים שהם א\"י י\"ס נשמה לכולם הדרניאל כמנין היריעה וזש\"ה נוטה שמים כיריעה על ד' \nחיות ארי\"ה מי\"ם חסד או\"ר י\"ה שו\"ר א\"ש גבורה נש\"ר רו\"ח ת\"ת אד\"ם עפ\"ר מלכו\"ת \nשבזעיר דכורא והאופנים ינשאו לעומתם נוקבא כ\"ב אתוון חקוקין ברקיע זה ומשפיעים למטה \nכ\"ב וד' אותיות כ\"ו כמנין שם יהו\"ה ומנצפ\"ך כ\"ז וארא והנה רוח סערה כנגד מלכו\"ת \nדקליפ' ה' ענן גדול ו' כנגד ת\"ת וא\"ש מתלקחת ה' נגד בינ\"ה ונוג\"ה י' כנגד חכמ'. \nחשמ\"ל יסוד מראה הקשת כתר מקיף לכל העולמות וכל זה הוא ביצירה דמות מראה כבוד ה' \nקמואל בעשייה מראה כבוד ה' הדרניא\"ל זה הרקי\"ע כ\"ב אותיו' חקוקים בו נפש ה' רו\"ח ו' \nנשמ\"ה ה' נשמה לנשמה י'. עכ\"מ והדברים סתומים: מספר עץ חיים: דע כי יש שני קליפות \nשהם נקראים שור וחמור והנה שור הוא מצד שמאל שהוא קליפות עשו הרשע וכן הוא עשו \nבמילואי עי\"ן שי\"ן וא\"ו ]בצירוף הג' תיבות[ גימ' שור והוא תמצית פני השור מהשמאל \n"},{"index":14,"he":"אשר בקדוש' בסוד הכתוב ויצחק אהב את עשו אך החמו\"ר הוא מצד ימין וכן חמ\"ר גי' אברהם \nבסוד ויחבוש את חמורו ובסוד יששכר חמו\"ר גרם ור' עקיבא הוא בסוד נשמת יששכר בסוד כי \nשכר שכרתיך אשר אל סוד הזה אמר כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי ת\"ח ואנשכנו \nכחמור והיא קליפת ישמעאל היונקת מן הימין והנה באתה נשמתו של ישמעאל בחמורו של ר' \nפנחס בן יאיר שהי' ניצוץ אברהם אע\"ה וע\"כ הי' משתדל רפב\"י הרבה בג\"ח ובא לתקן נשמת \nשל ישמעאל בנו אשר היה באותו החמור שלו ולפי שבישמעאל נאמר ידו בכל כי היה גזלן \nוע\"כ ג\"כ גזלוהו הערביים וישבה שם ג' ימים בלתי אכילה ושתייה ובזה תיקן פגמו: עין \nלא ראתה אליהם זולתיך. פי' סרסוהו ודרשוהו אלהים יעשה למחכה לו עין לא ראתה. פי' \nכשהאדם מחכה לו ומדייק לכל מלה ומלה כמ\"ש בזוהר עד\"ז והוא מדייק בכל דרכי תורה \nלהבינם הנה איש כזה מה שכרו שנעש' לו אשר עינו יהיה תחת עין שלא ראתה שום עין אחר \n"},{"index":15,"he":"כמוהו באותו שכר המופלא רק אלהים זולתיך שראה אותו אך שום עין אחר לא ראתה מה שיראה \nזה בעין אשר היה מחכה לה' וזה הוא עי\"ן שלך תהיה שלא ראתה שום עין אחר שאתה תשיג \nכ\"א אלהים זולתיך הוא שראה השכר. ואתה ]אולי צ\"ל ואמר[ ולמי יעשה האלהים דבר זה \nוביאר יעשה למחכה לו והבן. מהרב ז\"ל: סוד מאמר רבותינו זלל\"ה הפריש שתי חטאת \nלאחריות רצה מתכפר בה ורצה מתכפר בחבירתה והשנייה תרעה. סוד שאחד חוטא בגלגול \nומגולגל בחבירו וחבירו סובל יסורין עבורו שהוא נעשה אחריות בעד חבירו ומתכפר בו \nובחסד עליון רצה הש\"י לבלתי ידח ממנו נדח בכפרת השני יצא והראשון תרעה עד שתסתאב \nמתוקן ויחזור לשרשו וכבר כתבנו ממנו במקום אחר: \nספר ליקוטי הש\"ס - סדר האלפ\"א בית\"א על דרך הסוד א( כתב בספר התמונה כי תמונתה י' \nלמעל' י' למטה ו' באמצע העולה למספר כ\"ו שם יהוה ופירושו א' לפי המספר ולפי התיבות \nכי הא' היא הראשונ' ולכן היא רומזת לשמו יתעל' וכמו כן בפסוק ואהבת את ה' וכו' \n"},{"index":16,"he":"המתחיל בו' ומסיים בך' הרי כ\"ו והפסוק כי שם ה' אקרא וגו' מתחיל בהך' ומסיים בו' \nוכן ויגב\"ה ה' צבאות במשפט וגו' גי' כ\"ו. וגם רמוז עוד בה כי השם הוא המניע את \nהגלגלים כי הב' יודין רומזים על שני צידי הגלגל בצפון ובדרום והו' רומזת על קו' \nהאמצעי ההולך באמצע של הצדדים ממזרח למערב וכמו שמספר כ\"ו כך הם כ\"ו שבועות שנוטה \nהחמה מקו השורש אל הצד האחד וכן כ\"ו שבועות נוטה החמה מקו השוה אל צד השני כמו \nשנודע בחכמת התכונ' ועוד רמוז בה שהקול מן הקב\"ה היא מדבר עם משה מבין שני הכרובים \nכי השני יודין הם רומזי' אל שני הכרובים והו' רומזות אל הקול היוצא מביניהם. ומשם \nוהלאה נגש למרע\"ה והנה מספר כ\"ו הוא כי כ\"ו דורות מהאדם הא' עד מרע\"ה שקיבל התורה \nעם צורות האלפ\"א ביתו\"ת וכן כ\"ו פסוקים בקריא' אשר יש בהן כל הא\"ב ומפני שהא' רומזת \nאל האחד יתעלה ב\"ה שהוא ראשון לכל הנבראים ולכן ראויה היא האלף שתהי' היא ראשונה אל \n"},{"index":17,"he":"הא\"ב: ב( כתב הרוקח כי תמונתה של ב' הוא ד' למעל' ו' למטה וצירופם ד\"ו וכן הב' הוא \nשנים וגם ד\"ו בלשון תלמוד הוא שנים כמו טב למיתב טן ד\"ו. וכן רומז מספר ב' אל שנים \nלשני התורות תורה שבכתב ותור' שבע\"פ ורומזת אל שני לוחות הברית שבהן עשרת הדברות \nכמנין ד\"ו וגם רומזת לשני העולמות והכל מן הא' ולכן נסמך הב' מיד אחר הא' וכן \nבראשית הוא בגי' שכת\"ב וע\"ל פ\"ה ובגי' שני עולמות כי היא רומזות שכל המקיים תורה \nשבכתב ושבעל פה שנכללו תוך עשרת הדברות שהם בשני לוחות הברית הוא זוכה בשני עולמות \nעוה\"ז ועוה\"ב: ג( כתוב בספר האותיות כי אל הגימל אין לה תמונה מאותיות שלימות רק \nמחוליות המצורפי' וראשה וגופה עם יריכה השמאלית היא צורת נ' ורגל הימיני העובר למט' \nשיהא עם צירוף ראשה ז וגוף של האות הוא ג ויהיה צירופי גנ\"ז גי גימ\"ל ר\"ל גמול הטוב \nלעה\"ב מן הא' ר\"ל האחד ית' למקיימי הב' ר\"ל תורה שבכתב ותורה שבע\"פ ושיהא גניזת \n"},{"index":18,"he":"נשמתם של בני העלייה אל מקום כבוד אשר הנ' רומזת ובמקום הסוד בס\"ד הא\"ב שנסמך אב\"ג \nוהנה ההרכב' הוא בלתי גוף האות ז\"ן רומז כי גם מן הא' בזכות קיום הב' גמולו להיות \nניזון גם בעה\"ז: ד( כתב בספר הבהיר שתמונתה ב' ווי\"ן סגורים במקצוע קרן זויות ויהי' \n"}]}
