{"id":"kabala-cc328f811a9f-1-3","bookId":"kabala-cc328f811a9f","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"ע\"ב ס\"ג וא\"ל יהו\"ה גי' בצק וס\"ג מ\"ה ב\"ן וג' שמות והכולל גי' סד\"ק והנה אם הסדר \nצריך לבצק הרי זה בטל אצלו ושפיר דמי הא לא יש בו גבורות נ\"ו נ\"ו והוי\"ה כמנין חמץ \nוצריך לבער: חזרת שלנו סרבי\"ה ועלין יש לו. הנה חזרת שהוא מרור הוא סוד הזעיר כנזכר \nבפי' ההגדה והנה לזעיר יש שרשים של ס' רבוא נשמות בו והיו מתבררים במצרים והם ס' \nרבוא ענפים אשר הם יוצאים מן התפארת ויתוש שבארצינו היינו קליפות נוגה אשר כניסה יש \nלה ויציאה אין לה כי אינה משפעת לזולת רק מחזיק השפע בגולה לעצמה והוא אחוז בארץ \nמצרים אשר היא הנוקבא יש לו ג\"כ ששים רבוא קליפות בהמסס שלו דהיינו מקום הבירורי' \nוז\"ס רעמסס. מכנפי יונה: לא יאכל עד שיסב. סוד ההסיבה בליל פסח הוא כי אז עלה הזעיר \nולקח כל בחי' הקטנות דקטנות ראשון ודגדלות ראשון וקטנות שני ודגדלות שני ואז המלך \nנקרא בן חורין דנסיב לאו\"א ועל כן צריך להיות מיסב דרך חירות. מהרב זלה\"ה: בין כוס \n"},{"index":2,"he":"ג' לד' לא ישתה. כי השם אחד המיוחד מלא העולם כל טוב אשר אז מתפשט כחו ומתמלא בד' \nמלואין ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן שגי' רל\"ב וסימן כו\"ס הוא כ\"ף ו\"ו סמ\"ך מלא ברכת ה' כי מלוי \nכו\"ס כף וו סמך מנין רל\"ב והנה כוס גי' אלהים ויש כוס התרעלה שהוא מדת הדין. ויש \nכוס ישועות שהוא מדת הרחמים וד' כוסות דפסח הם נגד ד' אותיות השם וכן ד' פרשיות \nולכן אין הפסקה בין פרשה הג' לד' וכן אין רשאי לשתות בין ג' לד' כדי שלא ליכשל בחטא \nשל אדה\"ר להפריד החסדים מן הגבורות וז\"ס מצה פרוסה פרוס ה'. גם זה מהרב זלה\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת יומא מכנפי יונה: אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן \nהשחיטה אם הגיע הרואה אומר ברקאי הנה הכתוב אומר לאור חציך יתהלכו לנוגה ברק חניתך. \nוהוא מכוון אל י\"ב צירופי הוי\"ה גימ' ברק\"י ע\"ש י\"ב שעות ביום וי\"ב שעות בלילה. \nביום מולכת ה' עילאה רברבא ה' של הליהו\"ה תגמלו זאת ובלילה מולכת ה' זוטרתי של \n"},{"index":3,"he":"בהבראם מלכות: אמר ר\"ל בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו כרוכין המעורין זב\"ז וגו'. כבר \nידעת מה שהודעתיך בסוד נחשא דפרח באוירא שארי בחיבורא וסיים בפרודא כי אל אחר מסתרס \nולא עביד פירין. וע\"כ עמונים ומואבים שהם מסטרא אחרא זלזלו ישראל על שהי' להם \nכרובים שהיו מעורים כמער איש וליות כי הקליפה הוא תמיד בפירוד ולא בחיבור והסימן \nלזה הוא מה שארז\"ל פיזור לרשעים נאה להם ונאה לעולם: משאז\"ל קדושה ראשונה קדשה \nלשעתה וקדשה לעתיד לבא. זה יובן במה שנתבאר אצלינו כי בכל מקום שהיה שם קדושה היא \nמנחת שם רשימו במקומה וז\"ס שארז\"ל שלא זזה השכינה מכותל מערבי וזה הוא כעין הבל \nדגרמי הנזכר בענין התחיה שהוא רושם אור הנשמה שהיתה בגוף ולכן נשארה ג\"כ הקדושה \nלעתיד לבא. מהרב זל\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת סוכה ערבה דומה לשפתיים. הנה כבר ידעת כי נצח והוד הם בחי' \nהשפתים וגם הערבה בסוד נצח והוד כמ\"ש בר\"מ פרשת פנחס כי בי\"ס שבפה השפתיים הם נו\"ה \n"},{"index":4,"he":"והנה כשאנו אומרים שהנבואה הוא מנו\"ה הכוונה הוא בשפתים ומרע\"ה הוא מן הלשון אשר \nהוא כנגד הת\"ת ויסוד ולכן אמר ואני ערל שפתים שהוא מלשון אשר הסותמים השפתים ועד \nשיתפתחו השערים יצא אור הלשון וגו' ונצח והוד שהם הירכים הם נקראו דברי סופרים \nכנודע מהרב זלה\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת ביצה תנא רב תחליפא אומר כל מזונותיו של אדם קצובין מר\"ה \nועד ר\"ה חוץ מן הוצאות שבת וי\"ט. הטעם הוא היות מזונות של האדם כפולים וגו' כי הנה \nמועד הוא גימ' ג\"פ מ' ונמצא כי מ' של מועד נכפלת אח\"כ ונעשית ב\"פ מ' כי וע\"ד עולה \nפ' ולכן המכבד י\"ט מזונותיו כפולים. ובשבת כתיב בקרא בהדיא לחם משנה הרי שמזונותיו \nכפולים וכן לימוד ל' שלושים ימו\"ד ס' הרי ב\"פ ל' שהוא כפול. מהרב זלה\"ה: שיעור ע\"ת \nהוא כביצה. דע כי כל מדה בנוק' היא דין והיא נותנת מדה. וכביצה היא בנוקבא ה' תתאה \nוכזית הוא בה' עילאה כי לעלות שם כמו הזית לכשיוציא את השמן צריך לכתשו וזהו שמן \n"},{"index":5,"he":"זית זך כתית וגו' כמו כן צריך לכתת עצמו להשיגה. גם זה מהרב זלה\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת ראש השנה ג' ספרים נפתחין בר\"ה. כבר ידעת כי בר\"ה נעשה ענין \nהנסירה שהיא יציאת המוחין מן הז\"א לנוק' ונכנסין שנית בסוד השופר והנה אלו הם הג' \nספרים הנזכרים בספר יצירה ספ\"ר וספ\"ר וספו\"ר והם בחי' חכמה בינה ודעת שנפתחים בר\"ה \nמן האמא לזעיר והבן זה. ממהרח\"ו זלה\"ה: סוד י\"א ימים היתירים שנת החמה על הלבנה \nוכדי להשלימה מוסיפים י\"א יום. הנה כבר ידעת כי השכינה נכנסת ומתלבשת בתוך הקליפות \nבסוד ומלכותו בכל משלה. והנה הם י\"א בחי' י\"א סממני הקטרת וע\"כ יש לחמה י\"א יתירים \nכי הת\"ת אינו מתלבש בקליפות כמו המלכות חלילה. אך בבחי' הגיד הנשה שהוא הבחי' \nאחרונה והגרוע שבו כי יש ג\"כ ניצוץ בדכורא דקליפה שהוא בחי' ט' באב אך בחי' עצם \nהלוז שהיא גיד שבעורף נגד הלוז שאינה נהנה מאכילה ושתיה כלל סוד יום כפורים לכן \n"},{"index":6,"he":"אינו שולט שם המות בלוז ולכן אין השטן בי\"כ אפי' בשנ\"ד ימים דלבנה כי אותו יום היא \nבסוד בחי' לבונה זכה ואז תש כוחו. גם זה ממהרח\"ו זל\"ה: גם ענין מהלך מחזור החמה \nשהוא בכ\"ח שנים בסוד הכ\"ח אותיות דמילוי דמ\"ה וע\"כ הי' אורך יריעות המשכן כ\"ח אמה \nבבחי' הזכר אבל המהלך הלבנה מחזור שלה י\"ט שנה בסוד חוה מילוי דמ\"ה י\"ט במספר' וז\"ס \nגדול מסוד העיבור. גם זה ממהרח\"ו זל\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת תענית ענין רביעה ראשונה שהוא י\"ז במרחשון כי ארז\"ל אין \nהאשה מתעברת מביאה ראשונה והנה ביאה ראשונה שהי' לישראל עם רחל פב\"פ מבריאת העולם \nהי' ביום שמיני עצרת בסוד משיב הרוח ומוריד הגשם וזה הי' ע\"י חבטת ההושענא בהושענא \nרבה כי ערבה גי' זרע ואינה מתעברת מביאה ראשונה עד שבעה עשר במרחשון שהיא הביאה \nשנייה ואז יבא המטר בביאה הב' ואח\"כ בט\"ו בשבט יורדת הרביעה הג' ועולה אש התהום \nומחניט האילנות וע\"כ הוא ר\"ה לאילנות וזהו פקדת הארץ ואח\"כ ותשוקקיה שהיא תשוקתו \n"},{"index":7,"he":"ואח\"כ רביעה אחרת בפסח שיורדין שנית המים דכורין בסוד מוריד הטל שהיא הרביעה הג' \nלפזר ולגדל העשבים ורביעה האחרת הוא כדי לבשל הפירות. ע\"כ מצאתי ממוהרח\"ו זל\"ה: ר' \nחזקיה אומר נשמתו של אדם מעידה בו. פי' כי הנה יש באדם נר\"נ ומה שחוטא האדם הוא \nהנפש מצדה כמ\"ש והנפש החוטאת היא תמות כי הרוח והנשמה אינם חוטאים לפי שהרוח הוא \nרמז לתורה כי מי שיש בו תורה אינו חוטא ובפרט מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו שהיא \nהרומז לנשמה שהיא עליונה יותר בודאי וע\"כ אי אפשר לו לחטוא ולכן אמר נשמתו מעידה \nעליו כי הנפש היא החוטא בעצמו והרוח אינו יכול להעיד לפי שלפעמים יהיה איזה חכם \nויחטא אבל מי הוא זה ודאי שיכול להעיד היא הנשמה כי הנשמה אינה נכנסת בגוף של האדם \nרק היא עומדת מבחוץ כמו צל אחד המקיפתו ולכן אמר משוכבת חיקך שמור וגו' כי זו היא \nהשוכבת בחיקך ואינה נכנסת בפנים וע\"כ זו היא שיכולה להעיד ולא זולתה וז\"ש שמור פתחי \n"},{"index":8,"he":"פיך כי האחרים הם עומדים בתוך הגוף ואין שייך לומר פתחי פיך כי אינם רואים ושומעים \nשום דבר כ\"א הנשמה. ג\"ז ממוהרח\"ו ז\"ל: אמרו בשעת פטירתו של האדם לבית עולמו כל \nמעשיו הם נפטרים לפניו וגו'. וצריך להבין מ\"ש מעשיו נפטרים והלא אין שייך פטירה אלא \nבאדם שנפטר ומת מן העולם. אבל במעשיו האיך שייך לפניו פטירה והענין הוא כי הנה \nכשהאדם חוטא ועושה עבירה א' מאותו עבירה עצמה נעשה ממנה אדם חיצון וא\"כ האדם החיצון \nהזה הנברא מצד העבירה מי בראו האדם שחטא הוא שבראו וזה הוא מעשיו: והנה נודע כאשר \nהאדם בזה העולם בעודנו חי הוא עושה מצות ועבירות והמצות שכרם בעוה\"ב וגם מהעבירות \nאינם נפרעים ממנו כ\"א באותו העולם בגיהנם וא\"כ נמצא המצוה אשר שכרה מזומן לעולם הבא \nנקרא מתה בעוה\"ז כי שכרה מוצנע לעוה\"ב והעבירה הוא להיפך שבעוה\"ז נקרא חי כי אין \nנפרעין ממנה בעוה\"ז ובעוה\"ב נקרא מת שנפרעין שם ממנו אבל המצוה נקרא שם חי וז\"ש \n"},{"index":9,"he":"מעשיו נפטרין כי אלו המעשים שעשה נבראו מהם בני אדם החיצונים והם מתים ג\"כ עמו וז\"ש \nלדעת כל אנשי מעשהו האנשים הנעשים ממעשיו הרעים ונעשים אנשים רעים וזהו מעשהו מעשה \nידיו ממש מצד העבירות שעשה. מהרב זלה\"ה: יפה תלגי לטורא מה' מטרא. הסוד הוא בפסוק \nכי לשלג יאמר הוי ארץ. השלג הוא גבורה אשר בבינה שלפעמים טוב ולפעמים רע. ובחלום \nמורה על דבר. ויפה תלגי לטורא מה' מטרא בזעיר כי גבורות גשמים היינו ח\"ג דזעיר ויפה \nתלגי לטורא השלג כשהוא מושפע מבינה על האבות שהם ההרים והוא בלא יוד כי המלכות \nדהיינו ארץ ניתהוית בבינה בלא אבא וצריך עיון כי כך מצאתי. גבורות גשמים דע כי כמו \nשהזכר גדולתו ע\"י המים שהם ה\"ח כך המציאות דה\"ג מקבלות אותם מאחורי יסוד הזעיר בדעת \nשלה כדי להגדיל כל הפרצוף שהם נקראים מים גבורות גשמים וכמו שהזעיר אחר שמתגדל מקבל \nה' חסדים לזיווג כך המלכות אחר הגדלות עד ה\"ח ובאה בפנים לזיווג מקבלת תחלה ה\"ג \n"},{"index":10,"he":"להיות לה מ\"ן לקבל תוכם טפת זרע ה\"ח דזעיר ונמצא כי בנקודת ציון שבה יש ה\"ג מי \nגשמים בסוד מ\"ן וזהו ניתן לה ביום ש\"ע: עג עוגה וישב בתוכה וגו' דע כי חוני המעגל \nהיה בו אותו ניצוץ טוב מאליעזר עבד אברהם אשר הוא הי' מבחינת ע\"ב דאחוריים אשר \nביצירה שיצא לחוץ בקליפה קשה שהוא כנען ובא לעבוד את אברהם ולהכנס בקדושה ויצא \nמארור ונכנס בברוך וזה שאמר לו בא ברוך וגו' אבל לא נכנס בברוך עד שגמר הזיווג של \nיצחק ורבקה והנה אליעזר הוא עוג מלך הבשן אשר נתנו נמרוד אל אברהם אע\"ה לעבדו וע\"ג \nהם הגבורות דאמא שהם ס\"ג ועשר אותיות הם ע\"ג ולכן עג עוגה וישב בתוכה כי עגה חסר \nויו עולה חיים עם י' אותיות ס\"ג וחיים הם המוחין וחוני שהוא מן הגבורות היה בידו \nיכולת לעלות לפי שהגבורות מתהלכים ועולים לאין תכלית ולזה עלה שם כי שם שורש \nהגבורות ושאל הגשמים שהם הגבורות ולכן נקראים גבורות גשמים וכמו כן חבקוק גי' רי\"ו \n"},{"index":11,"he":"ועג עוגה כנודע ועלה ג\"כ שם ושאל והנה עוג הי' חוץ לתיבה ונח הי' מפרנסו מן התיבה \nכי עוג הוא אליעזר אשר גי' שדי עם ג' אותיותיו והכולל שהוא שי\"ח והוא היסוד שביצירה \nולכן היה נח מפרנסו מן התיבה כי משם היה פרנסתו ולא נכנס בתיבה לפי שהוא למטה ולכן \nהיה נתיירא מרע\"ה ממנו כי ראה שהי' מן הגבורות וא\"ל הקב\"ה אל תירא אותו כי כבר \nנתברר ויצא הטוב ממנו כי אליעזר גי' שי\"ח שהם הה' גבורות אשר ביסוד כי ה\"פ ס\"ג \nוהשלשה חסדים הממתקים גי' שי\"ח. מהרח\"ו זלה\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת מגילה אמר ר\"נ לא יאה יוהרא לנשי תרתי נשי נביאותיה הוי \nוהוי יהירין והם זיבורא וכרכשתא פי' הדברים כי באצילות יש י\"ס שמונה הם דכורים. וב' \nנקבות בינה ומלכות וכנגדם הם אלו ב' נביאות חולדה נגד האמא מלשון העלם והיא אשת \nשלום שהוא יסוד העליון ולכן שלם בניקוד קיבוץ ולא בניקוד ואו כי הוא ביסוד העליון \nנעלם ביותר נתיב לא ידעו עיט ולכן היא נעלמת והפסידה נביאותה על שאמרה אמרו לאיש \n"},{"index":12,"he":"הזה בלשון ביזוי. ודבורה היא כנגד הנוקבא מלכות ולכן אמרה שירה כי הנוקבא משוררת \nתמיד כמ\"ש בזוהר בפסוק אלהים אל דמי לך ולכן דהמע\"ה הבא מצדה היה משורר תמיד והענין \nהוא כי שרשי הנשמות הם נחלקים לשנים זכרים ונקבות שהם חסדים וגבורות. ולעתיד יהיה \nהגבורות עיקר הנהגה ועליהם נאמר צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם וגו' וכן היה \nבתחלת הבריאה שלא היה פגם כלל כי קין היה שורש הגבורות והבל שורש החסדים וז\"ש קניתי \nאיש את ה' שהי' משותף מזוהמת הנחש ולזה ותקרא שמו קין אבל הבל הי' טוב לזה נאמר \nותוסף ללדת וגו' וקין הוצרך תפלה. והבל לא הוצרך תפלה כי הי' מתוקן וקין יצא ראשונה \nוהוא הבכור רק שיצא מעורב ואח\"כ חזר ונתקן בראובן וז\"ש ראו בן וכי לא היו יודעים \nשהוא בן אלא פירושו שהוא בן ראשון שנולד בעולם והוא היה קין וכוונת יעקב הי' \nלהולידו מרחל כי שם הגבורות ממותקות ובא בלאה שהם גבורות חזקות וזהו מ\"ש בזוהר בינה \n"},{"index":13,"he":"אע\"ג דלאו איהי דינא אבל מסטרהא מתערין דינין והיא לאה בחינת בינה וזהו מסטרהא \nדינין מתערין וגו' כי הגבורות בה חזקות ואם לא חטא ראובן במעשה בלהה היה זוכה לכל \nהגדולות כמו שתרגום אונקלוס וזש\"ה הלא אם תיטיב שאת וגו' ואם לא תיטיב לפתח חטאת \nקובץ רמז ביאתו של קין ברחל או בלאה אם יטיב במעשיו יבא ברחל שהיא רבוצה והסימן \n\"לפתח \"חטאת \"רובץ שר\"ת רחל ואם לא תבא בלאה וכן כתיב הל\"א שהוא למפרע לאה ור\"ל הלא \nכמו אם לא תיטיב בהיפך מה שנראה מן הכתוב. ודע כי בה\"ח הקליפה אינה אוחזים בהם וכל \nמה דאתפשט הוא טב אבל הגבורות כאשר יוצאים מרחל תיכף אוחזים בהם החיצונים אבל למעלה \nאין להחיצונים אחיזה בהם ולזה ארז\"ל אם תיטיב תסתלק למעלה וכן מצינו שעד שלא חטאו \nישראל בעגל היתה עבודה בבכורות וכן הי' ראוי ראובן אלא שפגם וניתן בכורתו ליוסף אבל \nלא ניטלה ממנו לגמרי כי לעולם הוא נקרא בכור לישראל וחזר קין ונתקן באלו ב' בחינות \n"},{"index":14,"he":"של יוסף ויתרו והם בחינת גבורות כי מיתרו באתה רחב הזונה ממנה חבר הקיני וגם מן \nהגבורות באתה יעל אשת חבר הקיני דהיינו רחב ויעל בא בעלי וחנה בחבר לז\"א רחב פי על \nאויבי כי היתה מרחב ונתהפכה ביעל וחבר בחנה וזש\"ה ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות \nפוטיאל. גם זה מהרח\"ו ז\"ל: דע כי סמכו למגילת אסתר מדכתיב כתוב בספר פירושו הנה \nבספר מילואו כזה בי\"ת סמ\"ך פ\"א רי\"ש עולה אלף קמ\"ה כמנין מגילת אסתר עם הכולל. ]נ\"ל \nדצ\"ל עם הי\"א אותיות עולה מגל\"ת אסת\"ר חסר יו\"ד[ מהרב זל\"ה: מ\"ם וסמ\"ך שבלוחות בנס \nהיו עומדים כבר ידעת כי שתיהן בסוד הבינה כנודע כי יש לאה ורחל וכנגדם למעלה בינה \nותבונה ובינה היא כנגד לאה ותבונה כנגד רחל והנה תבונה יורדת למטה ואתלבשת בזעיר \nולכן נקרא אם על הבנים וזו נקרא ם סתומה דרביעא על בנהא אך הסמ\"ך היא הבינה יותר \nסתומה ונעלמת ועמ\"ש בס' עץ החיים בשער הכללים פרק י\"א מהו שבנס היו עומדים. גם זה \n"},{"index":15,"he":"מהרב זל\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת מועד קטן מה להלן באימה וביראה. דע כי התורה ניתנה באימה \nוביראה במוח של האדם בסוד י' שבשם והיראה הוא בלב כטעם הלב רואה בסוד ה' שבשם \nוכשיעור ראייתו כך יראתו רתת באברים הפנימיים בסוד ו' שבשם מלבוש החיצון מכל לבושי \nהמלך. גם זה מהרב זל\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת חגיגה שחקים שבו ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים. דע כי \nשחקים אלו הם הז' יודין אשר בשם ע\"ב ס\"ג והא' ]נ\"ל דצ\"ל ובא'[ דס\"ג הם ב' יודין \nהאחרים הרי הם ט' יודין כמנין מ\"ן והשחקים הם הל\"ב שיניים השוחקים שהוא הא' דס\"ג כי \nב' יודין המלואין שם מניינם ונשארו הב' יודין שבא' בלתי מילוי שהם י\"ו למעלה וי\"ו \nלמטה והם ל\"ב מוהרח\"ו זל\"ה: )הגהה פי' כי הא' במילוי כזה יוד וו יוד. והמלואים של \nהב' יודין עולין למעלה למנין מ\"ן ונשארו הפשוטים עם הוו למנין י\"ו למעלה י\"ו למטה \nועיין בלק\"ת בשלח ובפע\"ח שער השופר פ\"א(: בתי בראי ובתי גוואי. דע כי הנצח והוד \n"},{"index":16,"he":"נקראים בחי' בראי אבל פנימיותם עצמם נקראים גוואי כי שם הבכיה על העדר עליית \nהפנימיות אך למעלה הוא עוז וחדוה במקומו. מהרב זל\"ה: ירדן נוטל מזה ונותן לזה. הנה \nלפי הפשט נראה שכל הנהרות נקראין ירדן ואין האמת כן אלא ירדן בלבד הוא סוד קליפ' \nנוגה אשר לפעמים הוא קדושה ולפעמים הקליפ' נוטלין מזה נותנין לזה בסוד הגניבה \nוהעשיקה הנז' בסבא דמשפטים. מהרב ז\"ל: אמר להו ר\"ע כשתכנסו אצל אבני שיש אל תאמרו \nמים מים. דע כי אלו הם סוד ב' יודין אשר בא' כי כל י' הוא אבן כנודע אל תאמרו מים \nשלא יעשו פירוד בין מים עליונים של החסד למים התחתונים של הגבורות גשמים כי הוא\"ו \nשבאל\"ף מחברם וכמו שנתבאר באורך בפסוק יקוו המים וגו'. מהרח\"ו זל\"ה: דע כי ז' \nרקיעים הם סוד י' ספירות ורקיע הז' הנקרא ערבות הוא כולל ג' רקיעים בתוכו ולגודל \nקדושתו נקרא רוכב בערבות והז' הם למטה מהם הרבה במדרגותם והשלשה העליונים הם נקראים \n"},{"index":17,"he":"שמי השמים והם גלגל מזלות ועליו גלגל היומי ועליו גלגל השכל. מהרב ז\"ל: מעשה בראשית \nומעשה מרכבה. שמעתי ממורי הרב זל\"ה שמעשה בראשית הם דרושי עולם התוהו שזה הי' \nבבראשית קודם התיקון מעשה מרכבה הם דרושי התיקון והתלבשות הפרצופים זה בזה והרכבת \nפרקי אמא בבניה הזו\"ן וזה הוא נקרא חדוש העולם והשינויים אשר יש מזמן לזמן בעניני \nסדרי התלבשות. עכ\"מ מהרח\"ו ז\"ל: כתוב א' אומר שש כנפים וגו' לא קשיא כאן בזמן \nשבהמ\"ק קיים שהם כנגד ו\"ק דזעיר דיצירה ובזמן החורבן של בהמ\"ק יונקים החצונים מנצח \nוהוד אמעיטי כנפי החיות ולכן לא נשארו רק ד'. וכן במשניות אשר הם ביצירה סדר קדשים \nוטהרות בעו\"ה נתמעטו שאינם נוהגים עתה. מהרב זלה\"ה: מה למעלה ומה למטה וגו'. דע כי \nמה שמותר לדבר בו הוא מה שיש בתוך העיגולים. אבל בבורא יתעלה שמו דהיינו מה שיש \nלמעלה מן העגולים דאדם קדמון ומה למטה מהם שהוא אחר סיומם מה לאחור ומה לפנים של \n"},{"index":18,"he":"אלו העגולים זה עונש גדול ח\"ו. ג\"ז מהרב זל\"ה: \nספר ליקוטי הש\"ס - מסכת יבמות ב\"ש אומרים ב' זכרים ובה\"א זכר ונקבה. הנה האדם ואשתו \nהם רומזים לשם י\"ה וכשיש לו בן הוא ו' וכשיש לו בת הוא ה' והרי יהו\"ד שלם ועל כן \n"}]}
