{"id":"kabala-cc328f811a9f-1-9","bookId":"kabala-cc328f811a9f","part":1,"torah":9,"title":"קטע 9","hebrewTitle":"קטע 9","segments":[{"index":1,"he":"אלא שנתמעכה ונתבטלה מצורת כלי והיינו הוא דאמר בס\"ה וארעא אתבטלת כלומר דאתבטלת \nמשם ארעא ונעשית כמו מתכות מהותך שלא בצורת כלי: ודע כי המלכים דמיתו שהם רומזים אל \nהמאנין תבירין שבהם מעורבים שרש הקליפות שהם שמנה והם כנגד שמנה שרצים האמורים \nבתורה והנה הראשון הוא בלע שהוא במ\"ק י\"ב ועם ג' אותיותיו הם ט\"ו והוא כנגד חל\"ד \nשגם הוא במ\"ק ט\"ו יובב הוא במ\"ק י\"א עם ד' אותיותיו והכולל הם י\"ו וכנגדו הוא \nבשרצים הצ\"ב שגם הוא במ\"ק י\"ו והנה המלך הג' הוא עולם הג' ושורשו נשאר במלכות \nדאצילות ומשם הארתו מתפשטת בעשייה. והשם זה כאשר נתקן בקדוש' נאמר שמח בחור \nבילדותיך. הד\"ד עולה י\"ג וכנגדו בשרצים אנק\"ה שעם הכולל עולה י\"ג במ\"ק. שמלה במ\"ק \nט\"ו וכנגדו בשרצים אנק\"ה שעם הכולל עולה י\"ג במ\"ק. שמלה במ\"ק ט\"ו וכנגדו בשרצים \nהכ\"ח שגם הוא במ\"ק ט\"ו. שאול במ\"ק י\"ג ועם ד' אותיותיו והכולל הם י\"ח וכנגדו בשרצים \n"},{"index":2,"he":"הלטאה שגם הוא במ\"ק י\"ח ]וחשב רק ה' אחת[ בעל חנן במ\"ק ל\"א עם הכולל וכנגדו בשרצים \nחומט עם הד' אותיות הוא ג\"כ במ\"ק ל\"א. הד\"ר הוא מלך הח' ובדברי הימים הוא הד\"ד והנה \nשניהם הם בחי' אחד ולכן הדר כמנין הראשון כנ\"ל בהדד והנה הד\"ר דפ' וישלח והדד דדברי \nהימים שניהם נזכרו במלך הד' והם במ\"ק כ\"ה עם הכולל וכנגדו בשרצים תנשמת הוא ג\"כ \nבמ\"ק ועם האותיות כ\"ה: דע כשרחל היא פב\"פ אז היא נקרא על שמו שהוא שם מ\"ה והיא ג\"כ \nהוי\"ה רק שהיא הוי\"ה דב\"ן ואז יש זיווג כראוי כי שם ב\"ן לעולם הוא מ\"ן. וכשהיא אחור \nבאחור הוא נקרא אלהים כמותה וכל זה תלוי במעש' התחתונים כי הרשעים מהפכים מדת \nהרחמים למדה\"ד דהיינו כשהיא פב\"פ מהפכים אותה לאחור דהיינו למדת הדין. ובאלהים יש \nפנים ואחור כי האחור גי' ר' וט\"ו אותיות הרי גי' אחור ובהיות האחוריים שלו ושלה הם \nדבוקים עולה ת\"ל וב' כוללים עולה לב\"ת אש וזהו ישפוט תב\"ל בצדק כי כשהיא באחור נקרא \n"},{"index":3,"he":"צדק. וכשהיא פב\"פ נקראת צדק\"ה בה' כי היא מקבלת ה' חסדים אלו כדי להתמתק וזה הוא \nכוונת הצדק' שאנו עושין כדי להמשיך אליה את החסדים שלו כדי שתהי' פב\"פ ואז אוהב \nצדקה ומשפט ר\"ל כי אז הוא המשפט אוהב הצדק' כשחסד ה' מלאה הארץ שהיא מקבלת הה' \nחסדים ואז דינה הם ממותקים והרי שהב' אחוריים שגי' תב\"ל שהם ב\"פ רי\"ו העולה גבור\"ה \nכי שם הוא מקום כל הדינים וזהו יהי ביתך פתוח לרוחה כי היא נקרא בית שאין בית אלא \nאשה וכאשר היא פב\"פ עמו אז קרוים ביתו וכשהיא מושבה באחוריים הוא מכנה אותה שהיא \nשלנו וקורא אותה ביתך עולה תב\"ל שהם האחוריים כמ\"ש כי הבינה כד ינקא לבנין נקרא אמא \nוכד מסתלקת למעל' נקראת בינה. וזס\"ה ערות אשת אביך ופעם אחרת אמר ערות אמך אלא כד \nהא ינקא אמך היא וכד לא ינקא אשת אביך היא. וז\"ש יהי' ביתך פתוח כי כשהיא באחור \nאפי' אותה קצת בחי' הזיווג שיש בבחי' אחור באחור אינו אלא אחר שתמלא האלהים שלה \n"},{"index":4,"he":"במילוי דיודין שאז עולה המילוי רו\"ח וזה נקרא רוח אלהים כי רוח הוא מילוי האלהי\"ם \nוזה תלוי במעש' התחתונים וזהו יהי ביתך פתוח כי צריך שתעש' מעשים טובים כדי שתהי' \nה' אותיות אלהי\"ם פתוחות כדי לקבל בקרבן הרוח וז\"ש לרוחה לרוח ה' שהיא המילוי של \nהה' אותיות של אלהים ובזיווג זה של האחור הנשמות היוצאת ממנו הם עניים מפני שיצאו \nבחסרון של הלבנ' וז\"ש ויהיו עניים בני ביתך כי הנשמה שלנו הם בנים לזעיר ולנוקבי' \nכמו שהם בנים לאבא ולאמא וכמו שפנימיות שלהם עולים להיות מ\"ן לאו\"א כמו כן הנשמות \nשלנו עולות להיות מ\"ן להם ולפעמים בני בנים הרי הן כבנים והם מ\"ן לאו\"א כשמוסר עצמו \nעל קידוש השם אפי' במחשב' ומכ\"ש במעש'. אי נמי אומר ויהיו עניים בני ביתך ענ\"י גי' \nק\"ל שהיא אחוריים דמ\"ה ואמר כי צריכים אנו להמשיך אליה אחור דשם מ\"ה: כי יד על כס \nיה וגו'. הנה כבר נתבאר אצלינו בכוונת אמן. כי שם אדנ\"י הוא לבוש לשם יהו\"ה והנה \n"},{"index":5,"he":"אותיות י\"ד של אדנ\"י הוא לבוש לאותיות י\"ה ואותיות נ\"א של אדנ\"י לבוש לאותיות ו\"ה. \nוהנה כבר ידעת כי עיקר שם אדנות הוא ד\"ן ובא הא' דאהיה בתחלתו וי' בסופו כדי למתק \nהאותיות ד\"ן שבאמצע וזס\"ה וגם את הגוי אשר יעבודו ד\"ן אנכי להיות שהי' במצרים נגוף \nורפוא נגוף למצרים ורפוא לישראל ולכן אמר מרע\"ה שלח נא ביד תשלח שיכנס מילוי נא ביד \nוהנה נ\"א פ' יד גי' תשלח ]המספר אינו מכוון כי י\"ד פ' נ\"א עולה ס\"ה תשי\"ד. ואולי \nי\"ל כי תשלח עם הד' אתוון עולה תשמ\"ב וי\"ד פ' נ\"א עולה תשי\"ד בצירוף הכ\"ח אתוון שיש \nבי\"ד פ' נ\"א עולה ס\"ה תשמ\"ב או ר\"ל תשי\"ד עם הכ\"ד צרופי אדנ\"י עולה תשלח.[ זס\"ה דבר \nנא באזני העם כי עמהם יתנהג במלת נ\"א ובמצרים ביד חזקה ובחורבן נפלו בעונות אותיות \nמן הכסא וכשיחזרו אותיות יד על כס וילבישו אותיות י\"ה אז מלחמה לה' בעמלק והנה אז \nתהיה אור הלבנה כאור החמ' וגי' ואז יהיה סדר השם אדי\"ן דק\"ו כחדא דהבא ונספא וגו' \n"},{"index":6,"he":"ויתבטלו הקליפות כולם בעת שתתגבר הקדוש' והבן זה. ג\"ז מהרב ז\"ל ]בלק\"ת פ' בשלח[: \nהמסוה הוא גימ' ב' שמות מ\"ה ואדני וכבר ידעת מענין הה' בחי' שיש למשה רע\"ה \nבההשפשטות יסוד דאבא אשר מקומו בין שני הזרועות בת\"ת זעיר שם הוא משה והנה השם ע\"ב \nבחכמ' דזעיר והס\"ג בבינ' והמ\"ה בחג\"ת ובמלכות דתבונה אדני אשר משם מתפשטות לנוקבא \nדזעיר אשר משם מתחלת. ואלו הב' שמות בוקעים דרך יסוד התבונ' להאיר ליעקב והדור דעה \nהמ\"ה ליעקב והס\"ה לנוקבא. וכאשר הי' משה מדבר עם הש\"י ואח\"כ עם ישראל הי' מתבקע \nהיסוד ומתגלה האור כי ישראל הי' מוכנים ואז הי' מסיר המסוה ונשאר האור מגולה כי מ\"ה \nוס\"ה ]בלק\"ת הגי' הי' אורם[ מכוסה בתבונה ]בלק\"ת דפוס ווילנא הגי' ביסוד התבונה.[ \nוכשאינו מדבר אלא עם העם כדי שלא יהא מכסה ]בלק\"ת שם כדי שלא יהי' נראה האור הי' \nמכסה.[ האור בב' שמות מ\"ה וס\"ה ואין האור מתגלה כל כך ולפי שזה הכיסוי אינו מן הכלי \n"},{"index":7,"he":"כמו התבונ' שמכס' הב' בחי' עליונים ואינו אלא כיסוי עב מאוד ממנו כי מ\"ה וס\"ה לגבי \n]אבא[ כגופא לנשמתא ולזה הי' משה המכסה ]בלק\"ת הגי' מסוה[ וסוף סוף המכסה ]שם הגי' \nוסוף סוף המסוה מכסה.[ גוף האור לכן עשאו מסוה דק ]שם הגי' רק מסוה.[ אבל הארת פניו \nהית' מאירה דרך המסוה ג\"ז מהרב ז\"ל. ]עיין בלק\"ת פרשת תשא בסוף[: דע כי ש\"ע נהורין \nיש שהם כמנין צפ\"ר והם מצאו בית כדי להאיר בזו\"ן אבל ודרו\"ר שהוא הנוקבא הנקרא שמטה \nדרור תתאה ואפי' שזעיר לפעמים משיג ש\"ע שלימים ממש הנוקבא עיקר הארתה רק ק\"ן לה \nשנתן לה בעלה שהי' שלו אבל האחרים אע\"פ שבזיווג הם מאירים בה אינו כי אם הארה ולא \nעצמות כאלו הק\"ן הנוגעים לה. ג\"ז מהרב זל\"ה ]בלקוטי תהלים פ\"ד[: \nספר ליקוטי הש\"ס - סדר האלפא ביתא שבאצבעות הנה ארז\"ל אין תחלת דינו של האדם אלא על \nהתורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון. ר\"ל בראשית דינו של האדם שואלין אותו פטרת עצמך \n"},{"index":8,"he":"מן התורה הנמשל' למים ר\"ל יצאת ידי חובתך ועסקת בתור' והנה טרם כל דבר שואלין אותו \nאם הוא יודע את האלפא ביתא ואז הוא חייב להראות מיד באצבעותיו כל אות ואות מכ\"ב \nאותיות שהם באלפא ביתא. וכבר נודע שאין שם שום ספר ופנקס רק שכל האותיות כולם הם \nרמוזים בפרקי אצבעותיו ולכן נאמר בתורה זה ספר תולדות האדם כי מפני שבאצבעו' האדם \nהם רמוזים כל האותיות על סדר הזה והוא כי כאשר האדם פותח את שני ידיו ומקרבן זו אצל \nזו באופן שפני ידיו הם מול פניו נמצא שימין האגודל ימין הוא הראשון של י' אצבעותיו \nוגודל השמאל הוא האחרון שבכולם ונמצא שכאשר פותח את ידיו הוא כאלו פותח הספר והוא \nכך. וכאשר הוא סוגר את ידיו הוא כאלו סוגר את הספר ונמצא אז הזרת עם זרת והקמיצה עם \nקמיצה והאמה עם אמה והאצבע עם אצבע והגודל עם הגודל ומן הכ\"ב אותיות נעשה ג' ספרים \nספר הא' הוא מן הג' אותיות שהם אמ\"ש וספר הב' הוא מן שבעה אותיות בג\"ד כפר\"ת. וספר \n"},{"index":9,"he":"הג' הוא מן הי\"ב אלכסונים שהם הו\"ז חט\"י לנ\"ס עצ\"ק: והא לך ספר אמ\"ש ]עיין כ\"ז \nהענין בספר יצירה[: א - הוא בגודל ימין בפרק פנימי והולך בצנור מחסד לגבו' ונותן אל \nהכתר ומולך באויר וצר האויר בעולם ושרבייא בשנה ובנפש והוא מן האחדי': מ - הוא \nבקמיצה ימין בפרק פנימי והולך בצנור מנצח להוד והוא מולך במים וצר בו מים בעולם \nוקור בשנה ובנפש הוא מן העשיריות: ש - הוא באמה של יד ימין בפרק חיצוני' והולך \nבצנור מחכמה לחסד ונותן אל הבינה ומולך באש וצר בו שמים בעולם והחום בשנה והראש \nבנפש והוא מן המאות: והא לך ספר של בג\"ד כפר\"ת: ב - הוא באצבע של יד ימין בפרק \nפנימי והולך בצנור מחכמה לחסד ונותן לאברהם. וצר בו הלבנה בעולם ויום ראשון בשבוע \nועין הימין בנפש והוא מן האחדים: ג - הוא באמא של יד ימין בפרק פנימי ומולך בעושר \nוהולך בצינור מבינה לגבורה ונותן ליצחק וצר בו מזל מאדים ויום שני בשבוע ואוזן ימין \n"},{"index":10,"he":"בנפש והוא מן האחדים: ד - הוא בקמיצה של יד ימין בפרק פנימי ומולך בבנים ונותן אל \nיעקב והולך בצנור מכתר לת\"ת וצר בו מזל חמה בעולם ויום ג' בשבוע ונאיר ימין בנפש \nוהוא מן האחדים: כ - הוא בקמיצה של יד ימין בפרק אמצעי ומולך בחיים וניתן למשה \nוהולך בצנור מחסד לנצח וברא בו נוגה בעולם ויום הד' בשבוע ועין שמאל בנפש והוא \nהעשיריות: פ - הוא באמה של יד השמאל בפרק האמצעי ומולך בממשלה וניתן לאהרן הכהן \nוהולך בצינור מגבורה להוד וברא בו כוכב של הכוכב בעולם ויום ה' בשבוע ואוזן שמאל \nבנפש והוא מן העשיריות: ר - הוא באצבע של ימין בפרק חיצוני ומולך על השלום וניתן אל \nיוסף הצדיק והולך בצינור מת\"ת ליסוד וברא בו שבתאי בעולם ויום ששי בשבוע ונחיר שמאל \nבנפש והוא מן המאות: ת - הוא בקמיצה של יד ימין בפרק חיצוני ומולך על הדין וניתן אל \nלוי והולך בצינור היסוד אל המלכה וברא בו צדק בעולם ויום שבת בשבוע והפה בנפש והוא \n"},{"index":11,"he":"מן המאות: והנה הספר של בג\"ד כפר\"ת הולך בדרך קוים וכן הוא ג\"כ במ\"א וכמו כן הוא \nלכל רואה שזה הספר הוא הולך מלמעלה למטה לאפוקי ספר הראשון שהולך בדרך ישר מדרום \nלצפון: והא לך ספר הו\"ז חט\"י לנ\"ס עצ\"ק: ה - הוא בזרת של יד ימין בפרק פנימי והולך \nבצינור מכתר לחכמה וניתן ליהודא ומולך בדיבור וברא מזל טלה בעולם וחודש ניסן בשנה \nורגל ימין בנפש והוא מן האחדים: ו - הוא בזרת של יד שמאל בפרק פנימי והולך בצינור \nמכתר לבינה וניתן ליששכר ומולך בעיון וברא מזל שור בעולם וחודש אייר בשנה וכוליא \nימין בנפש והוא מן האחדים: ז - הוא בקמיצה של יד שמאל בפרק פנימי והולך בצינור \nמחכמה לגבורה וניתן לזבולן מולך בהלוך וברא מזל תאומים בעולם וחודש סיון בשנה ורגל \nשמאל בנפש והוא מן האחדים: ע\"כ הו\"ז שהוא דגל אחד: ח - הוא באמה של יד שמאל בפרק \nפנימי והולך בצינור מחסד לת\"ת ומולך בראיה וניתן לראובן וברא מזל סרטן בעולם וחודש \n"},{"index":12,"he":"תמוז בשנה ויד ימין בנפש והוא מן האחדים: ט - הוא באצבע של יד שמאל בפרק פנימי \nומולך בשמיעה והולך בצינור מחכמה לת\"ת וניתן לשמעון וברא מזל אריה בעולם וחודש אב \nבשנה וכוליא שמאל בנפש והוא מן האחדים: י - הוא באגודל של יד ימין בפרק אמצעי ומולך \nבנצחון והולך בצינור מת\"ת לנצח וניתן לגד וברא מזל בתולה בעולם וחודש אלול בשנה ויד \nשמאל בנפש והוא מן העשיריות: ע\"כ חט\"י שהוא דגל שני: ל - הוא באמ\"ה של יד ימין בפרק \nאמצעי ומולך בתשמיש והולך בצינור מהוד ליסוד וניתן לאפרים וברא מזל מאזנים בעולם \nוחודש תשרי בשנה והמרה בנפש והוא מן העשיריות: נ - הוא בזר\"ת של יד ימין בפרק אמצעי \nומולך ברי\"ח והולך בצינור מנצ\"ח ליסוד וניתן למנשה וברא מזל עקרב בעולם וחודש חשון \nבשנה והדקי\"ן בנפש והוא מן העשיריות: ס - הוא בזר\"ת של יד שמאל בפרק אמצעי ומולך \nבשינה והולך בצינור מת\"ת להו\"ד וניתן לבנימין וברא מזל קשת בעולם וחודש כסליו בשנה \n"},{"index":13,"he":"והקיבה בנפש והוא מן העשיריות: ע\"כ לנ\"ס שהוא דגל הג': ע - הוא בקמיצ\"ה של יד השמאל \nבפרק אמצעי ומולך בכעס והולך בצינור מבינ\"ה לת\"ת וניתן לדן וברא מזל גדי בעולם \nוחודש טבת בשנה והכבד בנפש והוא מן העשיריות: צ - הוא באצב\"ע של יד שמאל בפרק אמצעי \nומולך באכילה והולך בצינור מגבור\"ה לת\"ת וניתן לאשר וברא מזל דל\"י בעולם וחודש שב\"ט \nבשנה והאצטומכא בנפש והוא מן העשיריות: ק - הוא באגוד\"ל של יד ימין בפרק חיצוני \nומולך בשחו\"ק והולך בצינור מבינה לחסד וניתן לנפתל\"י וברא מזל דגים בעולם וחודש \nאד\"ר בשנה והטחול בנפש והוא מן העשיריות: ע\"כ עצ\"ק שהוא דגל הד': \nספר ליקוטי הש\"ס - ליקוטים מעץ החיים ליקוטים לזכירה מעץ החיים ]בפע\"ח שער השבת פרק \nכ\"ד[: דע כי בשעת התפלה תכוון בזה היחוד דהיינו קודם הברכה שתברך אמור השבעתי עליך \nפור\"ה שר של שכחה שתסיר לב טפש ממני ותפיל יתי' על טורא רמתא בשם ארמימ\"ס רמימ\"ס \n"},{"index":14,"he":"מימ\"ס ימ\"ס מ\"ס ס'. ונח מצא חן בעיני ה'. והנה פי' הענין הוא זה כי הלא כבר נודע \nשבע\"ש כל הקליפות כולם הם נגנזים בעומקא דתהומה רבה. ובמוצאי שבת כולם הם יוצאים \nורוצים לשטוף את העולם לולי שאנו אומרים ויהי נועם וגו' כי בפסו' זה יש ה\"פ נ\"ו שהם \nהה' גבורות העולי' אל המנין של מנצפ\"ך שגי' פ\"ר והנה אין הדינים נמתקים כ\"א דוקא \nבשרשם ולכן צריך לכוון באלו הה' פעמים נ\"ו כדי להתיש ולהכניע כח הקליפה והגבורות \nאלו נותן הזעיר הנקרא ו' אל הנוקבא שהיא המלכות הנקרא ה' וע\"כ צריך לכוון לאותיות \nפ\"ר אשר בשם פור\"ה שהם הה' גבורות ואל ו\"ה שיש בשם פור\"ה שהם הזעיר והנוקבא כדי \nלהתיש ולהכניע כח הקליפה שהוא פור\"ה כי השר שלהם פור\"ה שמו ר\"ל פ\"ו מן פור\"ה הם הה' \nאותיות של אלהים וכולם הם דינים. וזה סוד הכתוב שאמר פורה דרכתי לבד\"י כי פור\"ה שהם \nהדינים קשים דרכתי והכנעתי ע\"י שם אלהים שכולו דינין לבדי שגי' הבדלה ר\"ל אשר בשעת \n"},{"index":15,"he":"הבדלה עם הכוונה הנזכרת לעיל מכל אותיות פור\"ה שהם כלולים במלת אלהי' בפשוטו \nואחוריי' והאותיו' כנ\"ל. והנה שם אדם בליעל הוא ארמימ\"ס והוא הולך ונתמעט כנ\"ל כי \nהוא הראש לכל הקליפות והנה בליל שבת בעת הקידוש כשתאמר בא\"י תכוון לשם יהו\"ה דיודין \nשהוא ע\"ב גימ' חס\"ד ובמוצאי שבת בהבדלה תכוין בבא\"י לשם יהו\"ה דע\"ב דאחוריים ותכוין \nג\"כ שם יהו\"ה הפשוט שגימ' כ\"ו ונשאר אז המילוי דע\"ב שהוא מ\"ו כמנין הבדלה והנה השם \nהיותר מעט במספר שם האדם בליעל הנ\"ל הוא מ\"ס שגי' שלו הוא ק' וז\"ש רז\"ל אינו דומה \nמי ששונה פרקו ק' פעמים למי ששונה ק\"א פעמים שגי' שלו הוא מיכאל וז\"ס הכתוב פורה \nדרכתי לבד\"י ומעמים אין איש אתי ר\"ל אין אחד מן הקליפות אתי. ואדרכס באפי שר\"ת של \n\"פותח \"את \"ידך הוא ר\"ת פא\"י שם אחד קדוש ונורא משמות הע\"ב של וי\"סע ו\"יבא וי\"ט \nשגימ' של שם זה הוא כמנין יהו\"ה אדנ\"י אשר בשילוב הוא זה יאהדונה\"י וע\"י כוונת אלו \n"},{"index":16,"he":"אשר זכרנו יתכנעו אז הקליפות הגורמים השכחה ויבא הזכירה בסייעתא דשמיא: מצאתי כתוב \nבספר הרזים ולא נמסר כ\"א לכשרים: הנה ברכת מגן אברהם. כד אזלת בארחא ותרצה שלא \nתתנזק אמור ח\"י פעמים ברעותא דלבא ובכוונה גדולה ובודאי שלא תתנזק: וברכת מחיה \nמתים. כד אית חולה ותרצה לידע אם ימות או לא אמור אותו ח\"י פעמים בכוונה ואי אתער \nחולה ההוא בהאי שעתא יחי' ולא ימות ואי לא אתער ימות בודאי: וברכת הרוצה בתשובה אי \nאית מי שנשתמד קח מי שתוקים הנשאבים קוד' זריחת השמש והב אותן במנא חדתא ואמור \nבאוזן שמאלא דילי' בההוא מנא בלחש י\"ח פעמים ברכה הנ\"ל ולבתר הכי הב לי' למשתי \nמיני' אל ההוא דאשתמד ובודאי יחזור בתשובה: ובברכת המרבה לסלוח אי קאי לקבלי' רוח \nרעה או הרהורים רעים עלה בליבי' צלי בצלא ריקנית ח\"י פעמים ברכה זו ויתבטל: ובברכת \nהגואל אי איכא מאן דלא אצלח יכתוב אותו ויותבי' אותו תחת אסקופה דביתי' אי נמי צלי \n"},{"index":17,"he":"יתי' עלי' י\"א פעמים ברעותא דליבי' בתר צלותך בכוונה ותשב בהצלחה: ובברכת השיבה \nשופטינו אי אית מאן דירצה לעלות לדינא ויצליח יאמר יתי' ח\"י פעמים בתר צלותי' \nויצליח בודאי: ובברכת שובר אויבים וכו' אי אית לך דינא עם שום בריה צלי ח\"י פעמים \nתחות שמיא ולית מאן דאעיק לך: ובברכת על הצדיקים אם תתיירא מליסטים בדרך וכמו כן \nמשלטון שבעיר צלי יתי' ח\"י פעמים אחר צלותך ותנצל בודאי: ובברכת ירושלים אי הוית \nבעקא או אם בעית למעבר במיא צלי יתי' ח\"י פעמים ברעותא דלבא ובכוונה גדולה: ובברכת \nשומע תפלה אם תרצה לשאול שאלת חלום טהר את עצמך וצלי יתי' ח\"י פעמים בתר צלותך \nואתגליא לך בעותך: ובברכת הטוב אי בעית דתיהוי לך חן מקמי ברייתא או מקמא שלטון \nשבעיר צלי יתי' ח\"י פעמים בתר צלותך ותמצא חן: ובברכת עושה השלום אי בעית דניקום לך \nרחמי מן שנאך אמור יתי' ח\"י פעמים בתר צלותך והוא יעבוד רעותך: מצאתי כתוב בספר ישן \n"},{"index":18,"he":"וז\"ל: מעשה בשאלת חלום אשר עשה הרב ר' משה השיירכא זצ\"ל בגזירות המים ובארות שהי' \nבעיר שטראזבערג והי 'זאת תשובתו בראשי תיבות של מלות אלו לעמ\"ל ר\"ת \"לדעת \"על \"מה \n\"לקו עול\"ה ר\"ת \"עניים \"ואביונים \"לא \"הצדיקו ומל\"ח ר\"ת \"ורוב \"מעשרם \"לא \"חלקו \nותר\"ף ר\"ת \"ובלא \"תנאף \"רובם \"פקו שיע\"ו ר\"ת \"שטראזבורג \"יסירו \"עדים \"ויצדקו ולב\"י \n"}]}
