{"id":"kabala-d3b1399af64e-1-10","bookId":"kabala-d3b1399af64e","part":1,"torah":10,"title":"חלק ג שער ו","hebrewTitle":"חלק ג שער ו","segments":[{"index":1,"he":"חלק ג שער ו \nהשער הששי: \nבמדרגות הנבואה מה ענין הנבואה שבדורות ראשונים, ומה ענין השגת רוח הקדש שאפשר \nלהשיג גם בזמננו זה: \nוענין נבואת הנביאים כך היא, כי הנה נתבאר למעלה איך ארבעה עולמות הן הנקראים \nאצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ולמטה מכולם הוא העולם השפל הנחלק לארבעה יסודות, הן \nוכוחות נפשותיהן היסודית, ונחלקות כעין עשר ספירות. גם נתבאר כי בכל עולם יש אור \nפנימי הם העשר ספירות, וחוצה להם אור מחצב הנשמות, וחוצה לו אור מחצב המלאכים, \nוחוצה לו אור חשוך מחצב הקליפות, וחוצה לו העולם עצמו שהן הרקיעים שבאותו עולם, וכן \nממש הוא בעולם השפל, כי חומר ארבעה היסודות הוא הגוף והעולם. ובתוכו הן שאר האורות \nכל אחד מהם כלול מארבע בחינות הנפש היסודית. גם נתבאר היות מדרגות לאין קץ כי ספירה \nכלולה מעשר ועשר מעשר וכו', באופן שכל עולם יש בו מדרגות לאין קץ: \nוכבר נתבאר איכיות הנבואה בשער חמישי כי מחשבת הנביא מתפשטת ועולה ממדרגה למדרגה \n"},{"index":2,"he":"ממטה למעלה עד הגיעו למקום אחיזת שורש נשמתו, ואז היה מחשב להעלות אור ספירות עד \nאין סוף וממשיך משם אור, וחוזר ומורידו ממעלה למטה במעלות אשר עלה עד הגיעו למטה \nבנפשו השכלית, ונוטלת חלקה באור ההוא כפי שיעור אחיזת שורש נשמתו למעלה, ומשם \nממשיכה בכח המדמה בנפש החיה שבו, ושם מצטירים הדברים בחושים הפנימים אשר בכח המדמה \nאו בחושים החיצונים: \nוהנה המשכת המחשבה ההיא ודאי שלא מאליה היתה עולה, אלא על ידי כונות ויחודים נמסרו \nבידו מאת הנביא המלמדו להתנבא, כענין בני הנביאים עם שמואל ואליהו ואלישע ז\"ל, כדי \nשבאותן היחודים שהיה מיחד היה ממשיך האור והשפע כפי רצונו, זו היא תכלית ענין \nהנבואה: \nעוד שניות היו מלמדים אותם. והם תפילות והזכרת שמות על שומרי הפתחין של הרקיעים ושל \nההיכלות שבכל עולם ועולם מסוף העולמות, שהם הארבעה יסודות והאוירים שבהם, עד רום \nעולם האצילות כנזכר בספר הזוהר פרשת ויקהל בענין עלית התפילות דף ר\"א ע\"ב וכנזכר \n"},{"index":3,"he":"בפרקי היכלות ובברייתות שלהם, ותחלה היו משתמשים לפתוח השערים שבאותה מדרגה ואחר כך \nהיו מייחדים היחוד והתפלה המיוחדת כפי המדרגה ההיא, וכך עולים ממדרגה למדרגה, עד \nהגיעם לשרשם העלית ונוחים שם. ואחר כך היו עוד ממשיכין מחשבותם עד האין סוף וחוזרים \nוממשיכים השפע למטה כנזכר לעיל: \nוענין השוערים והשמות האלו, פירושן הוא, כי היו משביעים בכח שם קדוש אחד שהוא מן \nהספירה שבאותה מדרגה אל המלאך המושרש ונחצב משם והוא הממונה על שער הרקיע עצמו שהוא \nהחומר שבמדרגה ההיא, אשר יש לו גם כן שם ידוע לאותו שער, ופותחו, ואז נכנסת מחשבת \nהנביא דרך שער ההוא מאור לאור עד אור הפנימי של הספירה שבאותה מדרגה, ואז מתפלל \nומיחד היחוד הצריך לשם, וכך עולה ממדרגה למדרגה: \nוהנה זה ענין מראות יחזקאל הנקרא מעשה מרכבה להיות המדרגות מורכבות זו על זו. ותחלה \nנפתחו השמים שערי הרקיעים שהם אורות החומר והכלים שבאותו עולם, ומשם נכנס אל \n"},{"index":4,"he":"הקליפות וזהו שכתוב (יחזקאל א' ד') וארא והנה רוח סערה וגו', וכמו שכתוב בהושע \n(הושע א' ב') תחלת דבר ה' בהושע, רצונו לומר תחלת התגלות דבור הנבואה היה נגלה תחלה \nהקליפה וכוחותיה שהם אשת זנונים וילדי זנונים. ואמנם בהיותו בשמים גם שם היה מתדבק \nוצופה כמו שכתוב (יחזקאל א' א') נפתחו השמים ואראה מראות אלהים, אבל כשהגיע למקום \nהקליפות לא היה נהנה להתדבק בהם, אלא קורע ועובר בהם ואינו נדבק בהם רק ראיה בעלמא \nמוכרחת. וזהו סוד אליהו זכור לטוב (מלכים א' י\"ט) לא ברעש ה' לא באש ה' וגו'. ומשם \nנכנס למחיצת אור המלאכים כנודע, כי בין כל אור ואור יש פרגוד מפסיק, וזהו סוד הנעלם \nשיש בענין החשמ\"ל כי הוא בגימטריא מלבוש, והוא הכלי והחומר של אורות המלאכים, וה' \nיכפר בעדי בגלותי סוד נעלם הזה. ואז ראה עשר כתות המלאכים אשר כולם נחלקים לארבע \nחיות וארבע מחנות שכינה, וזהו שכתוב (יחזקאל א' ה') ומתוכה דמות ארבע חיות, ומשם \n"},{"index":5,"he":"נכנס עד הגיעו אל אור העשר ספירות עצמן, וזהו שכתוב (שם פסוק כ\"ו) ועל דמות הכסא \nכמראה אדם וגו'. ואמנם הכסא עצמו הוא אור מחצב הנשמות בסוד האבות הן הן המרכבה, \nולכן נקרא הנפש כבוד כמו שכתוב (תהלים ל' י\"ג) למען יזמרך כבוד ולא ידום, וכתיב \n(תהלים ד' ג') עד מה כבודי לכלימה וגו': \nוהנה גליתי אליך סוד עמוק כולל עניני המרכבה אשר לא זכו הדורות הקדמונים אלינו, \nוכבר נתבאר למעלה בשער חמישי כי לא כל הנביאים יונקים משרש אחד כי יש להם שורשים \nשאין להם קץ והם ששים ריבוא בכל עולם. וזהו שאמרו רבותינו ז\"ל (שיר השירים רבה פ\"ד \nס\"ב צ\"ב) ששים רבוא נביאים עמדו בישראל וכו' ומשה רבינו ע\"ה כולל כולם ושקול ככולם: \n\n"},{"index":6,"he":"ואמנם דרך כללות נבאר מדרגתם, כי משה רבינו ע\"ה היה עולה עד האצילות ומשם רואה ממש, \nאלא הוא על ידי התלבשו בבריאה לבדה וגם זה אינו אלא בדרך מעבר לבד, כי האצילות לבדו \nהוא נמנע, וזהו סוד (שמות פרק י\"ג) כי לא יראני האדם וחי, ושאר הנביאים היו רואים \nבאצילות על ידי התלבשות גמור באורות הבריאה. ואחר החרבן היה יחזקאל, והתנבא מן \nהאצילות אחר התלבשו בבריאה והבריאה ביצירה התלבשות גמור, ומאז ואילך אין עוד אור \nאצילות ובריאה נגלין כלל. ואל זה כיונו רבותינו ז\"ל (סוטה דף מ\"ח סנהדרין דף ס\"א) \nכי אחר חגי זכריה ומלאכי, פסקה נבואה לגמרי ונשתייר רוח הקדש והוא המשך אורות \nהיצירה עצמם לבדם ומשם ולמטה, וזהו הנקרא בתלמוד (חגיגה דף י\"ד ע\"ב) עלית הפרדס אשר \nהוא היצירה הנקרא עולם מטטרו\"ן, וגם לזה היו שמושים ידועים לפתוח השערים שיש מן \nהעולם השפל והעשיה והיצירה וליחד היחודים והתפלות הנאותים כפי עולם היצירה בעשר \n"},{"index":7,"he":"ספירות שבה: \nוזהו סוד שמוש פרקי היכלות שנשתמשו בו רבי נחוניא ורבי עקיבא ורבי ישמעאל ואנשי \nכנסת הגדולה, ואחר כך נשתכחו גם דרכי השמושים ההם. ועוד אחרת כי נאבד טהרת אפר פרה \nבזמן האמוראים עד זמן אביי ורבא כנזכר בתלמוד (חגיגה דף כ\"ה) ולכן לא נשתמשו מאז \nואילך בעלית הפרד\"ס. ומאז ואילך נשתמשו בשמושי עולם העשיה לבדה, ולהיותו עולם השפל \nמכולם וגם כי המלאכים שבה מעוטן טוב ורובן רע, ולא עוד אלא שהטוב והרע מתדבקים יחד \nמאד, לכן אין בו השגה כלל, כי אי אפשר להשיג טוב לבדו ולכן מעורבת ההשגה בטוב ורע, \nאמת ושקר: \nוזהו סוד ענין קבלה מעשית. ולכן אסור להשתמש בה, כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק \nבטוב, וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא, וגם אפילו שישיג, הוא אמת בתערובת \nשקר, ובפרט כי אין אפר פרה מצויה וטומאת הקליפות מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי \nקבלה מעשית, ולכן שומר נפשו ירחק מהם, כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם, ואף גם \n"},{"index":8,"he":"בעולם הזה קבלה בידינו כי יעני או הוא או זרעו או יחלה בחולאים הוא או זרעו או \nישתמד הוא או זרעו: \nוקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן \nהעולם, וכל זה לסבה הנזכרת כי אין טוב בלתי רע, ולא עוד אלא שמכריחים אותן בעל כרחן \nעל ידי השבעות, ואז מפתים אותן ומטין אותן לדרכים לא טובים עד שמאבדים נפשם, וגדולה \nמזו כי כל דרכי ההשבעות האלו העלימום הראשונים ואין אנו בקיאים היטב בדרכיהן וראוי \nלהתרחק מהם בתכלית: \n \n"},{"index":9,"he":"חלק ג שער ז \nהשער השביעי: \nבהנהגת רוח הקודש בזמננו זה: \nאחר שהזהרנו את האדם בשער שקדם מכל דרכי ההשגה כנזכר לעיל, אל יתיאש האדם. כי הנה \nבפסוק (שופטים ד' ד') ודבורה אשה נביאה, תנא דבי אליהו, מעיד אני עלי שמים וארץ, \nבין איש בין אשה, בין גוי בין ישראל, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו, רוח הקודש \nשורה עליו: \nוהנה באזנינו שמענו ראינו יחידי סגולה השיגו למדרגת רוח הקודש בזמננו זה, והיו \nמגידים עתידות ומהם בעלי חכמה לא נתגלית בדורות שקדמו אלינו, וכדי שלא להרפות ידי \nהבאים אל הקודש להתקדש, אבאר איזה ענינים ואפתח כמלוא פי מחט סדקית וה' הטוב לא \nימנע טוב להולכים בתמים. ותחלה נבאר כמה דברים בעניני ההשגה ובשער השמיני אכתוב סדר \nההנהגה בהם בעזרת ה' יתברך: \nהנה הדרך המובחר שבכולם הוא מה שכתבנו בשם תנא דבי אליהו זכור לטוב והיא הדרך שנהגו \nבה החסידים הפרושים הקדמונים. והוא, לשוב בתשובה עצומה מכל אשר קלקל, ואחר כך ישלים \n"},{"index":10,"he":"נפשו בקיום מצות עשה, ובכונת תפילותיו בתכלית, ובעסק התורה לשמה בזריזות, כשור לעול \nעד יותש כוחו, ובמעוט תענוגים ואכילה ושתיה, ובקימת חצות לילה או פחות מעט, ובהרחקת \nכל המדות המגונות, ובפרישות מכל אדם אפילו בעניני שיחה בטילה, ואחר כך יטהר גופו \nבטבילה תמיד, ואחר כך יתבודד לעיתים ויחשוב ביראת ה', וישים הוי\"ה נגד עיניו תמיד, \nויזהר להיות מחשבתו פנויה מכל הבלי העולם הזה וידבק באהבתו יתברך בחשק גדול, ועל \nידי כן אפשר שיזכה לרוח הקודש באחד מאלו האופנים שנאמר: \nהאחד הוא, שימשוך על נפשו אור עליון משורש נפשו העליונה, כנזכר לעיל בשער חמישי \nותתגלה אליו, וזה הוא רוח הקודש גמור: \nהשני הוא, שעל ידי עסקו בתורה או קיומו איזו מצוה אשר נתבאר בדברי רבותינו ז\"ל \n(אבות פ\"ד מי\"א) כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד ונוצר ממנה מלאך ממש, אך \nבתנאי שיקימנה תמיד וברוב כונה כהלכתה ואז יתגלה אליו המלאך ההוא. וזהו ענין מה \n"},{"index":11,"he":"שנמצא כתוב בספרים ענין המלאכים הנקראים מגידים, אלא שאם לא תהיה המצוה כהלכתה יהיה \nהמגיד ההוא מעורב טוב ברע אמת ושקר: \nהשלישי הוא, שעל ידי חסידות כנזכר לעיל, יתגלה אליו אליהו זכור לטוב וכפי חסידותו \nתגדל גלויו אליו: \nהרביעי היא גדולה מכולם והוא כי יזכה לשיגלה אליו איזו נפש מהצדיקים הנפטרים \nהראשונים, אם מאותן שהם משורש נפשו, כנודע, או מזולתם אלא מפני שעשה איזו מצוה \nכתקונה כמוהו. והזוכה למעלה זו ישיג שיודיעוהו חכמות וסודות גנוזים שבתורה עד \nלהפליא, וכל זה כפי מעשיו: \nהחמישי והיא הגרועה מכולם כי יראה בחלומותיו עניני עתידות וחכמה קרובים אל רוח \nהקדש: \nוהנה הדרך הזאת היא הדרך הישרה, כי כיון שאין האדם משביע ולא מכריח העליונים, כי אם \nבכח מעשיו הטובים ובקדושתו, ודאי שרוח הקודש הטהור ישרה עליו בלי תערובת רע כלל, מה \nשאין כן בהיות האדם מכריח או מבקש דרכי ההשבעה בכח מעשים ותפילות ויחודים שאם יטעה \n"},{"index":12,"he":"בהם כל שהוא, אפשר שיזדמנו לו דברים חיצונים מעורבים: \nעוד יש דרכים אחרים על ידי מעשה, ואבארם בחלק הרביעי, והם להמשיך עליו אחד מחמשת \nאופנים הנזכרים אף אם לא יבואו מעצמן, וצריכים קדושה וטהרה גדולה, כדי שלא יהיה בהם \nתערובת כנזכר. אמנם הדרך הראשונה היו דורכים בה אף בדורות הראשונים, וכמו שכתב \nהרמב\"ן ז\"ל בפסוק (דברים י\"א כ\"ב, ל' כ') ולדבקה בו, ובאגרת הקדושה אשר חבר בפרק \nהחמישי בענין בן עזאי שהיה יושב ושונה והאש מלהטת סביבותיו: \n \n"},{"index":13,"he":"חלק ג שער ח \nהשער השמיני: \nלבאר הנהגת הבא להתקדש בזמננו בדרך קצרה מאד: \nצריך שיזדכך חמשה זכוכים. הראשון, ישוב מכל חטאיו הן במצות לא תעשה, הן במניעת קיום \nמצות עשה, הן בכל דברי סופרים, הן מכל מיני מדות מגונות, ולא ישוב עוד אליהם, ובפרט \nמכל חייבי כריתות ומיתות וחלול השם ובשמירת שבת ומן הנדה ומכל מיני קרי, ומן השבועה \nאפילו באמת, ומהסתכלות בעריות ומלשון הרע ומרכילות ומליצנות ושיחה בטלה, ויתרחק \nמהגאוה והכעס והקפדנות והעצבות, ויתנהג בענוה ובשפלות ויהיה שמח בחלקו: \nהזכוך השני, בקיומו כל רמ\"ח מצות עשה דאורייתא ודברי סופרים, ובפרט קביעות עתים \nלתורה, ותפילה בכונה וברכות המזון ובכל ברכות הנהנין בכונה, ולאהוב כל אחד מישראל \nכבבת עינו ולכבד השבת בכל פרטיו, ובכל לילה יקום אחר חצות להתאבל על ירושלים ולעסוק \nבתורה, וכל מעשיו יהיו לשם שמים, באהבה: \nהזכוך השלישי, הוא בעת שיכין עצמו להתקדש ברוח הקודש: \n"},{"index":14,"he":"הרביעי הוא, בטהרת הגוף בטבילה ובגדים נקיים: \nהחמישי הוא, בעת שיכין עצמו לקבל רוח הקודש אחר אשר הוטבעו בו כל מדות טובות בקנין, \nיכנס בבית יחידי בטבילה ובקדושה, ובמקום שלא יטרידוהו קולות בני אדם וצפצופי עופות, \nואם יהיה אחר חצות הוא יותר נכון לכל הדברים, ויסגור עיניו ויפשוט מחשבתו מכל עניני \nהעולם הזה כאלו יצאה נפשו ממנו כמת שאינו מרגיש כלל, אחר כך יתאמץ ויתחזק בחשק אמיץ \nלהרהר בעולם העליון ולהתדבק שם בשרשי נשמתו ובאורות עליונים, וידמה בעצמו כאלו יצאה \nנפשו ועלתה למעלה, ויצייר עולמות העליונים כאלו עומד בהם. ואם עשה איזה יחוד יהרהר \nבו להמשיך בזה אור ושפע בכל העולמות, ויכוין לקבל גם הוא חלקו באחרונה, ויתבודד \nבמחשבה כאלו נחה עליו הרוח עד שעור מה. ואם לא ירגיש מאומה נראה כי עדין איננו ראוי \nומוכן, ולכן יתחזק עוד מאז ואילך בעבודה ובקדושה ויחזור אחר ימים להתבודד על דרך \nהנזכר עד אשר יזכה ותנוח עליו הרוח: \n"},{"index":15,"he":"וכאשר תחול עליו צריך שיבחין אולי עדין איננו זך ונקי, והרוח הזה הוא סטרא אחרא, או \nעל הפחות תערובות רע בטוב, ומעשה בן עזאי ובן זומא (חגיגה דף י\"ד ע\"ב) בעלותם \nלפרד\"ס יוכיח, וזה יבחן על ידי מה שנגלה אליו, אם כל דבריו אמת או שקר ואמת מעורבין \nאו אם דבריו בדברים בטלים של הבלי העולם הזה, או בדברים שאינן על פי התורה וכיוצא \nבזה, כי אז צריך לדחותו מעליו, וגם להתחזק יותר ויותר בעבודה עד יהיו כל דבריו \nנאמנים וביראת שמים וכו': \nודע כי בתחלה תחול עליו הרוח במקרה לעתים רחוקות, וגם שיהיו דברים נקלים ולא בדברים \nעמוקים וגם שדבריו יהיו מעטים, וכל אשר ילך יתחזק כוחו בכל הפרטים הנזכרים. והנה \nכלל הכל הוא זכוך החומר עד קצה האחרון, ועקירת הרהורי המחשבה וכח המדמה שבו לגמרי, \nויתדבק בעליונים בתכלית הדבוק. והנה צריך שתתבונן בכל מה שכתבנו בחלק ראשון בשער \nהששי כי שם נתבאר סדר הנהגת החסידות יותר בבאור: \n"},{"index":16,"he":" \nחלק ד שער א \nהחלק הרביעי: \nבאופני השמוש בהשגת רוח הקודש: \nכבר בארנו בחלק שלישי שער שביעי כי חמשה אופני השגה הם, רוח הקודש, ונשמות צדיקים, \nומלאכים הנקראים מגידים, ואליהו זכור לטוב, וחלום. וכל אחד מהם אפשר שתושג מאליה, \nעל ידי קדושת האדם ועסקו בתורה מבלי הצטרך מעשה אחר. גם אפשר להשיגם על ידי מעשה \nפרטי, אחר שיוקדם היות האדם ראוי ומוכן להשגה. וענין זה השני יתבאר בחלק הזה מכל \nהנמצא כתוב בספרי השני באופן ההשגה. השלישי בתנאי ההשגה. וכבר כתבתי בספרי הגדול \nהנקרא עץ חיים, כמה יחודים ומיני דרכים נפלאים בענין ההשגה, ואם יגזור השם יתברך \nאכתבם באר היטב בחלק בפני עצמו: \n(אמר המדפיס החלק הזה לא בא להעתקה ולא נדפס כלל, כי מאחר שהכל שמות וצירופים \nוסודות נעלמים אשר לא כדת להביאו על מזבח הדפוס): \nתם ונשלם השבח לאל בורא עולם: "}]}
