{"id":"kabala-d3b1399af64e-1-7","bookId":"kabala-d3b1399af64e","part":1,"torah":7,"title":"חלק ב שער ז","hebrewTitle":"חלק ב שער ז","segments":[{"index":1,"he":"חלק ב שער ז \nהשער השביעי: \nבקיום מצות עשה ובקיום מנהגים טובים: \nציצית כבר ידעת כי היא שקולה ככל התורה ובגימטריא ת\"ר ועם י\"ג חוליות הרי תרי\"ג, גם \nכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה', מגיד ששקולה ככל המצות: \nתפילין מי שאינו מקיימן נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין שאינו קם בתחית המתים. והמניחן, \nכל המזיקים ואומות העולם יראים ממנו, ועליו נאמר (דברים כ\"ח י') וראו כל עמי הארץ \nכי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, רבי אלעזר אומר אלו תפילין של ראש, ולעתיד לבוא, \nעליהם נאמר (ברכות דף י\"ז ע\"א) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם: \nקריאת שמע כבר ידעת כי היא יחודו של מקום שהוא שורש לכל המצות, גם יש בה רמ\"ח תיבות \nכי על ידי קריאתה נתקנים רמ\"ח איברי הנשמה, גם אמרו רבותינו ז\"ל (מנחות דף ל\"ט ע\"ב) \nהקורא קריאת שמע פעמים בכל יום כאלו מקיים כל התורה כולה שנאמר (יהושע א' ח') והגית \nבו יומם ולילה: \nתפלה אמרו רבותינו ז\"ל (ברכות דף ל\"ב ע\"ב) דברים שעומדים ברומו של עולם, וכמו שידעת \n"},{"index":2,"he":"כי היא גדולה מכל הקרבנות שנאמר (ישעיה א' י\"א) למה לי רוב זבחיכם וגו' וכתיב גם כי \nתרבו תפילה מכלל שגדולה מהם, וכמו שהקרבנות מכפרים, התפילה גם כן מכפרת עונותיו של \nאדם. ובספר הזוהר פרשת ויקהל (ר\"א ע\"ב) צלותא יקירא מכל פולחנין ומכל קורבנין, \n[תפלה מכובדת יותר מכל עבודות ומכל קרבנות]: \nמזכי לחיביא אמרו רבותינו ז\"ל (אליהו רבא ספ\"ח) למה זכה אלקנה להעמיד שמואל ששקול \nכמשה ואהרן, מפני שהיה עולה לרגל ומעלה לבני אדם הרבה עמו ומזכה אותן, וכן שמואל \nבנו נוהג אחריו, כמו שכתוב (שמואל א' ז') וסבב בית אל והגלגל וגו' ושפט את ישראל \nותשובתו הרמתה כי שם ביתו, ואברהם לא זכה לכל מעלותיו אלא משום (בראשית י\"ב ה') ואת \nהנפש אשר עשו בחרן, וכתיב (שם י\"ח י\"ח) ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' כי ידעתיו \nאשר יצוה וגו', ושמרו דרך ה' וגו', וכל ראשי הדורות אינן זוכין או אינן נענשים אלא \nעל סבה זו: \nובספר הזוהר ריש פרשת תרומה (קכ\"ח ע\"ב) הגדיל לספר בשבח מצוה זו ואמר, זכאה בעי \n"},{"index":3,"he":"למרדף בתר חיבא ולמקני ליה באגר שלים וכו' ודא איהו שבחא דיסתלק ביה יקרא דקודשא \nבריך הוא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכלא וכו', ועל דא כתיב באהרן (מלאכי \nפרק ב') ורבים השיב מעון, וכתיב (שם) בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו', ואיהו \nאסתלק בשלשה סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא, ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה \nאתו החיים והשלום, וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי ועאל \nבתליסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה, ועליה כתיב (תהלים קי\"ב ב') גבור בארץ יהיה זרעו \nוגו', הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, זרח בחשך אור לישרים. כדין מלכא קדישא \nבריך לדיוקנא דההוא בר נש בכל ברכאן דבריך לאברהם כד עבד נפשין דחיביא וכו' ואיהו \nעאל לשבעין עלמין גניזין דלא זכה בהו בר נש אחרא. ואלמלא הוו ידעי בני נשא כמה \nתועלתא וזכו גרמי לצדיקיא וזכאן בגינייהו, הוו אזלי אבתרייהו ורדפי כמאן דרדיף בתר \n"},{"index":4,"he":"חיין וכו': \n[תרגום - בספר הזוהר תחילת פרשת תרומה אמר זכאי צריך לרדוף אחר אנשים חייבים ולקנות \nאותם בשכר שלם וזה הוא השבח שיתעלה בו כבוד הקדוש ברוך הוא יותר משבח אחר, ועלייה \nזו היא יותר מהכל, ועל זה כתוב באהרן, ורבים השיב מעון. וכתוב בריתי היתה איתו \nהחיים והשלום, ואותו בן אדם מתעלה בשלשה עליות מה שלא עולה כן בן אדם אחר. ועל בן \nאדם זה כתוב בריתי היתה אתו החיים והשלום וזוכה לראות בנים לבניו וזוכה בעוה\"ז \nוזוכה לעוה\"ב, ועולה בשלש עשרה שערים ואין מי שימחה בידו ועליו כתוב גבור בארץ יהיה \nזרעו. הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים, כאשר המלך הקדוש \nמברך לדיוקן של אותו בן אדם מברך אותו בכל הברכות שבירך לאברהם כאשר עשה נפשות \nלחייבים, והוא עולה לשבעים עולמות נעלמים שלא זכה בהם בן אדם אחר, ואילו היו יודעים \nבני אדם כמה תועלת וזכות נמשך לצדיקים וזוכים בעבורם, היו הולכים אחריהם ורודפים \n"},{"index":5,"he":"כמי שרודף אחר חיים]: \nמשא ומתן באמונה, כבר נתבאר (בשער ה') בענין הרמיה, עיין שם. גם ידעת כי תחלת דינו \nשל אדם אחר שנפטר, הוא, נשאת ונתת באמונה (שבת דף ל\"א ע\"א): \nצדקה נתבאר בישעיה (נ\"ח ז') הלא פרוס לרעב לחמך וגו' אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר \nהנני, וכתיב (דברים ט\"ו י') כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך, וכתיב (משלי כ\"א י\"ד) \nמתן בסתר יכפה אף (משלי פרק י\"ז) וצדקה תציל ממות, וכתיב (תהלים קי\"ב ג' וט') \nוצדקתו עומדת לעד. ואין עבירה מכבה אותה כשאר מצות, וגורמת חיים לאדם כמעשה דבנימין \nהצדיק הנזכר לרבותינו ז\"ל (ב\"ב דף י\"א ע\"ב): \nכבוד שבת נודע כי שבת שקולה ככל התורה, וכמו שנתבאר בשער הזה בתחלתו בענין שבת, \nעיין שם. וכתיב (ישעיה נ\"ח י\"ג) אם תשיב משבת וגו' וקראת לשבת עונג וגו' והרכבתיך \nעל במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך. ומעשה (שבת דף קי\"ח ע\"א) ביוסף מוקיר שבי \nדזכה ליקח כל העושר המופלג של אותו גוי. ומעשה (שם) דאדם אחד שהיה אוכל על שלחן זהב \n"},{"index":6,"he":"משאוי ששה עשר בני אדם ועליו כל מיני מגדים שנבראו מששת ימי בראשית, אמרתי לו, בני \nבמה זכית לכל העושר הזה, ואמר קצב הייתי ואם הייתי שוחט בהמה נאה הייתי אומר זו \nלשבת וכו', ואמרו רבותינו ז\"ל עשירים שבחוצה לארץ במה הם זוכים מפני שמענגים את \nהשבת: \nלמול את הבן, אם מזכי לחייביא בארנו גודל שכרו לאין קץ מכל שכן להכניס בנו תחת כנפי \nהשכינה שקודם לאחרים: \nגמילות חסדים ובקור חולים, והבאת שלום, והכנסת אורחים, הן מאלו דברים שאדם אוכל \nפרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא, והעוסק בתורה ובגמילות חסדים אומר \nהקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין האומות, והיא מדתו של אברהם \nכמו שכתוב (מיכה ז' כ') תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, וכתיב (משלי כ\"א כ\"א) רודף צדקה \nוחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, ואביי דאתא מדבית עלי (ר\"ה דף י\"ח ע\"א) דעסק בגמילות \nחסדים הוסיפו לו עשרים שנה יותר מרבה בר נחמני רבו, ומצילין מדינה של גיהנם ודין \n"},{"index":7,"he":"חבוט הקבר כנזכר לעיל בשער ב': \nקביעות עתים לתורה נתבאר בשער ה' בענין הליצנות, ונודע כי תלמוד תורה שקולה כנגד כל \nהמצות ותחלת דינו של אדם, קבעת עתים לתורה שנאמר (משלי כ\"ח י\"ז) פוטר מים ראשית \nמדון: \nואלו הם מנהגים טובים: \nקריאת שמע שעל המטה, ידעת מה שאמרו רבותינו ז\"ל (זוהר ח\"ג דף רי\"א ע\"א) כל הקורא \nקריאת שמע על מטתו הורג כמה רבבות מזיקין המצויין בלילה ובפרט בעלות הנפש למעלה, \nוכמו שכתוב (תהלים פרק קמ\"ט) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממות אל בגרונם \nוגו': \nקימה אחר חצות לילה, זולת היותו מכלל אבלי ציון וירושלים שנאמר עליהם (ישעיה פרק \nס\"ו) שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, כי גם הקדוש ברוך הוא באותה שעה מתאבל ושואג \nכארי. גם בעסקו אז בתורה אמרו רבותינו ז\"ל (שה\"ש רבה ה' ז') אין רנה של תורה אלא \nבלילה, ואמרו רבותינו ז\"ל (ע\"ז דף ג' ע\"ב) כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך \n"},{"index":8,"he":"עליו ביום, ואמרו רבותינו ז\"ל (תמיד דף ל\"ב ע\"ב) כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו. \nוכתיב (איכה ב' י\"ט) קומי רוני בלילה, ולא זכה דוד המלך ע\"ה להיות חי וקים בעולם \nהזה ובעולם הבא אלא על זה הדבר כמו שכתוב (תהלים קי\"ט י\"ט) חצות לילה אקום להודות \nלך. ובכל ספר הזוהר נתבאר שבחי המצוה הזו לאין קץ, גם משרה רוח הקודש על האדם כנזכר \nשם בפרשת שמות (י\"ח ע\"ב): \n \n"},{"index":9,"he":"חלק ב שער ח \nהשער השמיני: \nנקרא שער התשובה ויתחלק לשלשה חלקים, החלק הראשון במצות עשה: \nהחמורות שבכולם הן מצות עשה דקרבן פסח ולמול את עצמו, שיש בבטולם כרת. יותר מזה, \nמצות עשה שיש בבטולם לא תעשה וכרת כגון להתענות ולשבות ממלאכה ביום הכפורים. למעלה \nמזה, לשבות ממלאכה בשבת שיש בבטולה לא תעשה וסקילה. למעלה מזה, לפרות ולרבות שאפילו \nיש בידו תורה ומצות כחזקיהו, ימות בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא, וכן מצות עשה \nלהניח תפילין, אם היה קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם, אינו קם בתחית המתים, ונקרא \nמפושעי ישראל בגופן. גדולות שבכולם המפיר ברית מחמת להכעיס: \nומצות עשה לידע שיש אלוה, וכופר בעיקר שאין להם חלק לעולם הבא: \nעוד יש מצות שאוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא, כבוד אב ואם, \nוגמילות חסדים בגופו ובממונו לעניים ולעשירים, והוא לשמח חתן וכלה ולבקר חולים, \nולקבור מתים, ולנחם אבלים, ולהלביש ערומים, ולהכניס אורחים, ועיון תפלה בכונה, \n"},{"index":10,"he":"והבאת שלום בין אדם לחבירו ומכל שכן הוא עצמו עם חבירו, ובכלל זה הדן את חבירו לכף \nזכות, ותלמוד תורה כנגד כולם ובכלל זה השכמת בית הכנסת והמגדל בניו לתלמוד תורה: \nהחלק השני: \nבעונש מדות האסורות ובעונש מצות לא תעשה: \nהמדות רעות היותר חמורות הן שתים, הכעס שקולה כעובד עבודה זרה וטורף נפשו באפו \nונעקרת משם והולכת לה ומתחלפת בנפש אחרת רעה. למעלה ממנה הגאוה וגסות רוח, היא \nשקולה כעבודה זרה וכאשרה וכתועבה וככופר בעיקר, וכאילו גילה כל העריות כולם, ואין \nעפרו ננער בתחית המתים. ואמנם בעונש מצות לא תעשה יש מהם באסור לאו ואין לוקים \nעליהם, כגון לאו שאין בו מעשה ושנתק לעשה. למעלה מהם אותם שלוקים עליהם: \nושתי חלוקות אלו וכן בטול כל מצות עשה זולת החמורות הנזכרים לעיל כולם נקראים \nעבירות קלות, וכל מצות עשה החמורות הנזכרים לעיל וכן כל מצות לא תעשה זולת שתי אלו \nהחלוקות הנזכרות כולם נקראים עבירות חמורות ויש בהם מדרגות רבות ואלו הם, כל חייבי \n"},{"index":11,"he":"כריתות ומיתות בידי שמים ומיתות בית דין. ולא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, אף על פי \nשאין בו כרת, בבחינה אחת חמור מכולן כי נפרעים ממנו וממשפחתו ומכל העולם אפילו ממי \nשאין בידו למחות. וענין חלול השם (יומא דף פ\"ז ע\"א), ועד היכן תכלית חלול השם אמר \nרב כגון אנא אי שקילנא בשרא ולא יהיבנא דמי לאלתר, רבי יוחנן אמר כגון אנא אי \nמסגינא ארבע אמות בלא תורה ותפילין, משום חולשא, ומאן דחזי לא ידע דהוי משום חולשא \nולומד ממני להתבטל מתורה ותפילין, רבי ינאי אומר כל שחבריו מתבישים ממנו מפני שם רע \nשיצא עליו, אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלהיך (דברים ו' ה') שיהא שם שמים מתאהב על \nידך שיהא קורא ושונה כו', ומשאו ומתנו באמונה ודבורו בנחת עם הבריות, ואם אין משאו \nומתנו באמונה שם שמים מתחלל על ידו: \nוכל אלו אם לא עשה תשובה ומת נדון בגהינם, ולבסוף משם מצפצפים ועולים, ויש להם תקנה \nותחית המתים ועולם הבא: \n"},{"index":12,"he":"למעלה מזה פושעי ישראל בגופם, קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם שנתעצל מלהניחם והיה \nיכול להניחם, כי אם היה להכעיס נקרא מין או לפחות מומר, וזה אם מת ולא שב נדון \nבגיהנם שנים עשר חדש ואחר כך גופו כלה ונשמתו נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי \nהצדיקים בעולם הבא: \nלמעלה מזה הם אלו שאין להם חלק לעולם הבא כלל, וגהינם כלה והם אינם כלים אף על פי \nשיש בידם תורה ומעשים טובים ולא עשו תשובה ומתו כדואג האדומי אביר הרועים, ואלו הם, \nהמינים, והם תלמידים אותן המהפכים דברי תורה למינות, וכן המומר לעבודה זרה בלבד אף \nעל פי שמודה בכל המצות והוחזק בעבודתם תמיד, והמומרים וכן המומר על איזו עבירה משאר \nעבירות להכעיס ואפילו לתאבון, והפורק עול שהוא הכופר בעיקר והוא אומר שאין אלוה, \nוכן האומר יש תורה מן השמים ואיני סופנה כלומר ואיני מקיימה, והאומר אין תורה מן \nהשמים ואפילו בפסוק אחד או בדקדוק אחד של חסרות ויתירות או בקל וחומר אחד או בגזרה \n"},{"index":13,"he":"שוה אחת, ויש אומרים אפילו בתורה שבעל פה או בדברי סופרים, והאומר אין תחית המתים \nמן התורה, כלומר שאין ענינה רמוז בתורה אף על פי שמאמין בתורה ושיש תחית המתים, \nוהמגלה פנים בתורה שלא כהלכה כגון מנשה שהיה דורש בהגדות של דופי וכי מה היה לו \nלמשה לכתוב בתורה ואחות לוטן תמנע וכיוצא בו, וכן העובר על דברי תורה ביד רמה \nבפרהסיא כיהויקים, והמפר ברית בשרו שאינו מוהל עצמו להכעיס, וכן המושך בערלתו \nלהראות כערל, והחוטא וגם מחטיא את הרבים כירבעם אפילו בחטא הקל, והאפיקורוס והוא \nהמבזה תלמיד חכם בפניו, וכן תלמיד דיתיב קמי רביה ואומר דבר זה אסור הוא או מותר \nדרך פשיטות ולא דרך שאלה, וכן המלגלג על רבו כשדורש איזו דבר של גוזמא ואינו מאמין \nלדבריו, וכן המבזה תלמיד חכם שלא בפניו כגון אלו האומרים דרך גנות הני רבנן או כאלו \nהאומרים מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו שנו, או כאלו האומרים מאי אהנו לן רבנן \n"},{"index":14,"he":"כלום אסרו לנו יונה או שרו לן עורבא, או תלמיד שקורא לרבו בשמו ואינו אומר מורי \nורבי, וכן המבזה לחבירו בפני תלמיד חכם, והמוסרים, בין שמסר ישראל ביד הגוי להכותו \nאו שמסר ממונו, ופרנס המטיל אימה יתירה על הצבור להתגאות ולא לשם שמים, והמבזה את \nהמועדות שעושה מלאכה בחולו של מועד דרך בזיון שאינו מאמין באיסור זה ולא משום הנאת \nעצמו, והמלבין פני חבירו ברבים בפניו, והמתכבד בקלון חבירו, ונראה לי כי גם זה \nבפניו, והקורא בספרים חיצונים כגון ספר בן סירא וספרי בן לענה שהם דברי הבאי \nומושכים לבו של אדם בהם ועל ידי כן מתבטל מדברי תורה וכגון ספרי המינין, אבל ספרי \nמירם וכל שאר מיני ספרים שלהם אינם אלא כקורא באגרת, כמו שאמרו בירושלמי (סנהדרין \nפ\"י ה\"א) והלוחש על המכה וקורא פסוק אחד ורוקק, ולא מבעיא פסוק דכל המחלה שיש בו \nזכירת חולי ורפואה ושם שמים אלא אפילו כגון ויקרא אל משה וכו', וההוגה את ה' \n"},{"index":15,"he":"בגבולין באותיותיו ופירשו בירושלמי שם שאינו מזכירו בכנויו, כמו שכתוב זה שמי וזה \nזכרי, ובתלמודא דידן (ע\"ז דף י\"ח) דוקא בחבורת בני אדם, והבוזה דבר השם והוא המזכיר \nדברי תורה במקום מטונף, וכן מי שקורא מקרא ואינו משגיח על המשנה שהיא פירוש המקרא, \nוכן הלומד תורה ואינו מלמדה, זולתי בסתרי תורה שכתוב בהם (משלי כ\"ז כ\"ו) כבשים \nללבושך רק לחסידי הדור הראויים לכך, וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק בה אלא \nבסחורה ובמילי דעלמא, והרכיל והוא הטוען דברים מזה ומוליך לזה אף על פי שאינם דברי \nגנאי ואף על פי שהוא אמת כענין דואג לדוד, והמספר לשון הרע שמספר בגנות חבירו אף על \nפי שהוא אמת, והמוציא שם רע על חבירו והמספר בגנותו ואינו אמת, ושלשה אלו הרכיל \nובעל לשון הרע והמוציא שם רע הם כאלו כפר בעיקר וחמורים ושקולים כשלש עבירות \nהחמורות שבכל התורה והם עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, המלוה ברבית ולא \n"},{"index":16,"he":"החזירו אינו קם בתחית המתים, והמחלל שבת נדון בגיהנם לדורי דורות, והמבטל פריה \nורביה במזיד ומת בלא בנים מת בכרת בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא: \nשלשה יורדים לגיהנם ואינם עולים לעולם, הבא על אשת איש והמכנה שם רע לחבירו אף על \nגב דמורגל בו ואינו מתביש אלא שהוא מתכוין להכלימו, ושניהם יש להם חלק לעולם הבא, \nאך המלבין פניו ממש, אין לו חלק לעולם הבא: \nארבעה דברים אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא, עבודה זרה, גלוי עריות, \nושפיכות דמים, ולשון הרע שקולה כשלשתם, ולא עוד אלא שאין לו חלק לעולם הבא. גדולה \nמכל העבירות המוציא זרעו לבטלה ששופך דמי זרעיות עצמו עד סוף העולם וגם כל העבירות \nנתקנים בתשובה אבל זו אין לה תשובה כנזכר בספר הזוהר פרשת ויחי (רי\"ט ע\"ב) ויש \nגורסים אי לא בחילא דתיובתא יתיר ותדיר: \nעבירות שבין אדם לחבירו קלות מכל עבירות שבין אדם למקום ובבחינה אחרת חמורות מכולם \n"},{"index":17,"he":"כי אין להם שום תקנה עד שירצה את חבירו וימחול לו בין באונאת דברים בין באונאת \nממון: \nהחלק השלישי: \nבתשובת עבירות שבין אדם למקום: \nאין לך שום עבירה אפילו הכופר בעיקר, עומד בפני התשובה ואפילו עשה תשובה בשעת \nמיתתו. וארבעה חלוקי כפרה הן, עבר על מצות עשה הקלות ועשה תשובה לא זז משם עד \nשמוחלים לו, עבר על מצות לא תעשה הקלות, תשובה ויום הכפורים מכפרים, עבר על החמורות \nוהן חייבי כריתות ומיתה בידי שמים בין במצות עשה בין במצות לא תעשה וחייבי מיתות \nבית דין חוץ מחלול השם, תשובה ויום הכפורים ויסורים מכפרים, עבר על חלול השם או על \nהחמורות מכולם כגת פושעי ישראל בגופן וכל היורדים לגיהנם ואינם עולים וכל שאינם \nקמים בתחית המתים וכל אותם שאין להם חלק לעולם הבא כנזכר לעיל באורך בשני חלקים \nהנזכרים, תשובה ויום הכפורים ויסורים ומיתה מכפרים: \nהיסורים מכפרים הם כל מיני יסורים, ועד היכן תכליתם, עד אפילו שנהפך לו חלוקו וטורח \n"},{"index":18,"he":"להפכה כדי ללובשה, וכן אם הטיל ידו בכיס להוציא שני דינרים ועלה אחד וצריך להטיל \nידו פעם שניה: \nהתשובה היא כגון שבאה לידו אותה העבירה עצמה שחטא בה ולא עשאה פעם ושתים, כגון \nבאותה אשה ובאותו פרק וזמן כיוצא בו ובאותו מקום הראשון וכיוצא בו, ואם שב מאהבה או \nאפילו מיראת העונש, העון נעקר מעקרו כלא היה, ואם שב מחמת שבאו עליו יסורים, אין \nהעון נרפא לגמרי ונקרא בעל מום: \nוהתשובה צריכה ודוי דברים, ועקר הוידוי הוא חטאתי עויתי פשעתי, אבל חטאנו אנחנו \nואבותינו כו'. ובגמרא דידן (יומא דף פ\"ז ע\"ב) ובירושלמי (סוף יומא) נוסח וידוי, \nואקצר ואוסיף בו דברים. רבונו של עולם עויתי פשעתי והרע בעיניך עשיתי ובדעת רעה \nהייתי עומד, ובדרך רחוקה הייתי מהלך, והריני מתחרט מהם והלואי שלא עשיתים ומה \nשעשיתי לא אעשה עוד, יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכפר לי על כל פשעי \nותמחול לי על כל עונותי, ותסלח לי על כל חטאותי, שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום \n"},{"index":19,"he":"שנברא העולם עד היום הזה, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, בין באסורי תורה בין \nבאיסורי דברי סופרים ותקנותיהם וסייגיהם ומנהגותיהם, כי אתה הוא הרוצה בתשובה, יהיו \nלרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי: \n \n"}]}
