{"id":"kabala-da067340de39-1-2","bookId":"kabala-da067340de39","part":1,"torah":2,"title":"קטע 2","hebrewTitle":"קטע 2","segments":[{"index":1,"he":"ולא חדוש ולא חלוף, ואנו רואים מתוך הכתוב שהוא אוחז דרך גבול ויעל וירד ויבא וילך \nוידבר ויאמר וכל כיוצא בזה. ואם תאמר כל זה נאמר להשגת השכל, כבר ידעת כי השכל יש \nלו גבול אם כן כל הדברים הנמצאים בכתוב נאמרים על הגבול אע\"פ שהגבול מבלי גבול, \nוהגבול הזה הם הספירות וכל סדרי בראשית וסדרי המצות שהם על סדר הספירות מעידות על \nזה, וכ\"ש סדרי הקרבנות שכתוב בהן (במדבר כח, ב) את קרבני לחמי לאישי זה יעיד שיש \nרחוק שהוא מתקרב מדבר לדבר עד שהוא מגיע לכח העליון, וכל זה לא יתכן בלתי ספירות \nוסדורן במורגש במוטבע במושכל, כי לשון עליה וירידה שהיא מדרך הטבע והריח תריח שכתוב \nבו (בראשית ה, כא) וירח יי' את ריח הניחח שהוא מדרך ההרגש והשגת החכמה שכתוב (קהלת \nה, א) מי כהחכם שהוא מדרך השכל כל אלה יש להם גבול, ומה שאין לו גבול אין להגבילו \nולהמשילו בכל אלה. וסדר הספירות שהוא גבול מבלי גבול נקרא בב\"ר (ג, ז) סדר זמנים \n"},{"index":2,"he":"כמו שאמרו (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בקר מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן והם \nנקראים סדר בראשית עכ\"ד: \nואחר שעוררתיך על הדברים האלה דברי אלהים חיים עוד ראיתי לעוררך על קבלת המלאך \nהדובר אבי החכמה אשר האיר העולם בספרו הקדוש הוא המאור הקדוש רשב\"י ע\"ה, ומדבריו \nתעמוד על קרן האורה בהכרח אצילות הספירות. ותחלה אודיעך מה שבא בזה בספר רעיא \nמהימנא (זוהר ח\"ב מב, ב) כתוב שם בזה הלשון, דאפילו האי תמונה לית ליה באתריה אלא \nכד נחית לאמלכא על בריין דיתפשט עליהו יתחזי לון לכל חד כפום מראה וחזיון ודמיון \nדילהון והאי איהו וביד הנביאים אדמה (יהושע יב, יא), ובגין דא איהו יימא אף על גב \nדאנא אדמה לכו בדיוקניכו אל מי תדמיוני ואשוה (ישעיה מ, כה), דהא קודם דברא דיוקנא \nוצייר ציורא הוה איהו יחידי בלא צורה ודמיון, ומאן דאשתמודעאן קודם בריאה דאיהו לבר \nמדיוקנא אסיר למעבד ליה צורה ודיוקנא בעלמא לא באת י' ולא באת ה' ואפילו בשמא מפרש \n"},{"index":3,"he":"ולא בשום אות ונקודה בעלמא, והאי איהו כי לא ראיתם כל תמונה (דברים ד, טו) מכל אבר \nדאית ביה תמונה ודמיון. אבל בתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן \nואתקרי בההוא דיוקנא יהו\"ה כדי דאשתמודעון ליה במדות דיליה קרא א\"ל אלהי\"ם שד\"י \nצבא\"ות ואהי\"ה כדי דישתמודעון ליה בכל מדה ומדה איך אתנהיג עלמא בחסד בדינא כפום \nעובדי בני נשא דאם לא אתפשט נהוריה על כל בריין איך אתשמודעון ליה ואיך יתקיים מלא \nכל הארץ כבודו. ויי למאן דישוה ליה לשום מדה אפילו מאינון מדות דיליה כל שכן לבני \nאדם אשר בעפר יסודם דכלים ונפסדים. אלא דמיונא דיליה כפום שולטנותיה על ההיא מדה. \nע\"כ: \nוהריני מאיר עיניך בפירושו, כי באמרו דאפילו האי תמונה הכוונה על אותיות ההויה \nאותיות השם הגדול שאמר עליו (שם ע\"א) ולית בריה דלא רשים בהאי שמא בגין לאשתמודעא \nלמאן דברא ליה והאי איהו י' דיוקנא דרישא דכל בריה וכו'. אמר שאפילו זאת התמונה לית \n"},{"index":4,"he":"ליה באתריה שבמקומו אין שם שום תמונה ודמיון וצורה אפילו דמיון נקודה אחת כלל אלא \nכד נחית וכו', אבל כשרצה להגלות ולהראות מלכותו על הבריות כדי שיתפשט אורו ואלהותו \nעליהם וזה אי איפשר כי אם מדרך הנבואה היה נראה ונגלה עליהם לכל אחד כפי מראה וכו' \nכלומר כפי השגת כל אחד מהם ודמיון צורתם, וזה אמרו והאי איהו וביד הנביאים אדמה, \nוכל זה בערכם וכפי יחסם ודמיונם לא שיש במקומו דבר מכל זה חלילה, והוא אמרו ובגין \nדא איהו יימא אף על גב דאנא אדמה לכו וכו' אלא שהוכרח כן להראות אלהותו ומלכותו \nלבריות: \nוביאר עוד זה באמרו אבל בתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה, פי' הכוונה על \nאצילות הספירות אשר נתקן על תכונת אדם היושב על הכסא כידוע לחכמי לב, והוא המרכבה \nהעליונה מרכבת הרוכב בשמי שמי קדם נחית תמן הוא נגלה באצילותו והוא כנשמה לו. ולפי \nהתפשטותו באצילותו נקרא בשם המורה על דיוקן האצילות ההוא והוא שם יהו\"ה הכולל כל \n"},{"index":5,"he":"האצילות, כי אין סוף כפי עצמו אין לו שום שם כלל. וביאר הטעם שהוא נקרא בשם זה עם \nשאינו לו שם כפי עצמו כדי דאשתמודעון ליה במדות דיליה. הנה ביאר תכלית הביאור כי \nהוכרח אצילות הספירות כדי שבאמצעותו יגלה ויראה ייחוד ואלהות האין סוף כי בזולת זה \nלא היה היכרא בכבודו. והיותו נקרא בשם יהו\"ה אחר אצילות הספירות הנכללים בזה השם, \nלהורות באצילות הזה על מציאות והיותו ייחוד האין סוף, וכשפועל בהם נקרא בשם זה \nלהורות על שהאציל מאורו כל המדות הנכללות בשם המיוחד הזה, והוא כולל שאר שמות הקדש \nהמורים על המדות כל אחד כפי המדה שפועל בה ומנהיג בה העולם כפי הצורך וכפי מה \nשמעוררים יצורי מטה ובזה הוא נודע ומתפרסם בעולמו, ולה הוצרכו המדות להיותם בגוף \nומלבוש לשמות אשר בהם מנהיג העולם אשר על ידם הוא נודע פעם בחס\"ד פעם בדי\"ן כפי \nהמצטרך לפי מעשיהם, והוא אמרו לבאר כל זה כדי דאשתמודעון ליה במדות דיליה נקרא א\"ל \n"},{"index":6,"he":"אלהי\"ם שד\"י צבאו\"ת אהי\"ה כדי דישתמודעון ליה בכל מדה ומדה וכו': \nהנה גלה לנו בזה הכרח אצילות הספירות, כי בזולת זה לא היה נודע ונגלה אלהות האין \nסוף ויכלתו וייחודו, ובהאצילו מאורו הספירות נתפ שט ונגלה כל זה בעולם ואז נודע \nונגלה. והוא שהוסיף לבאר באמרו דאם לא אתפשט נהוריה על כל בריין והוא אור ההנהגה \nבאמצעות מדותיו איך אשתמודעון ליה ואיך יתקיים מלא כל הארץ כבודו. הנה ביאר כי הסבה \nבכל זה הוא אצילות המדות: \nאם כן עלה בידינו אמיתת הכרח ישות והיות הספירות: \nואמר עוד אלא דמיונא דיליה כו', חזר לבאר הדמיון במשל נאה ומתיחס. אמר כי אין לו \nשום דמיון חלילה ומה שנראה מן ההנהגה פעם כך ופעם כך לא כפי עצמו וערכו, כי אינו \nמוגבל ולא ישתנה כלל, אלא הוא כפי המדה שהוא מושל ומנהיג בה פעם א\"ל כשמנהיג עולמו \nבחס\"ד כפי מעשיהם. פעם אלהי\"ם כשמנהיג עולמו בדין כפי מעשיהם, והכל לגלות אלהותו \nולהודיע יכלתו בעולם. ולהודיע זה הוכרח אצילות הספירות מה שלא היה כן אם לא נאצלו, \n"},{"index":7,"he":"כי כבר הודעתיך כי אין סוף אין לומר בו שום דבר שישמע ממנו גבול או שנוי שהוא אינו \nגבול, כי כל מוגבל משתנה וכל הדברים המתנהגים בהם הנבראים מורים על הגבול ויש בהם \nשנוי, ולהעלות מן האין סוף כל גבול ושינוי והפוך צריך שיאצל מאורו דבר יהיה שרש לכל \nאלה הדברים מצד הנבראים שאי אפשר להם בזולת גבול ושינוי והפוך ושאר המקרים, ולזה \nהוכרח אצילות הספירות שיהיה באמצעותו מקום לכל זה. ובזה יש מקום לבריאת העולם \nולמקריו וחלופיו וגם לתורה ולמצותיה כמו שכתבתי. והרי זה מופת חותך על הכרח שיש שם \nספירות: \nעוד כתוב שם עילת העילות עביד עשרה ספירות וקרא לכת\"ר מקור אין סוף לנביעו דנהוריה \nובגין דא קרא לגרמיה אין סוף ולית ליה דמות וצורה ותמן לית מנא למתפס ליה למנדע ביה \nידיעה כלל ובגין דא כתיב (עי' חגיגה יא, א) במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל \nתחקור. לבתר עבד מנא זעירא ודא י' ואתמלי מניה וקרא ל(י)ה מעין נובע חכמ\"ה. לבתר \n"},{"index":8,"he":"עבד מנא רברבא וקרא לה ים וקרא לה בינ\"ה והוא קרא ליה מבין ביה חכם מעצמו מבין \nמעצמו כי החכמ\"ה לא אתקריאת מגרמה אלא על שם ההוא חכם דאמלי לה מנביעו דיליה. ואיהי \nלא אתקריאת בינה מגרמה אלא על שם ההו' מבין דאתמליא היא מניה דאם הוא אסתלק מינה \nאשתארת יבשה הה\"ד (איוב יד, יא) אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש. לבתר והכהו לשבעה \nנחלים (ישעיה יא, טו) עבד לה שבעה מנין יקירין וקרא לון גדול\"ה גבור\"ה תפאר\"ת נצ\"ח \nהו\"ד יסו\"ד מלכו\"ת. וקרא גרמיה גדול בגדול\"ה וחסיד. וגבור בגבור\"ה ופאר בתפאר\"ת \nובנצח מארי נצחן קרביא ואיהו נצח נצחים. ובהו\"ד קרא שמיה הוד יוצרנו. וביסו\"ד קרא \nשמיה צדיק ויסוד כלא סמיך ביה כל מנין וכל עלמין ובמלכו\"ת קרא שמיה מלך. ולו \nהגדול\"ה והגבור\"ה והתפאר\"ת והנצ\"ח וההו\"ד כי כ\"ל דאיהו צדיק ולו הממלכה דאיהו \nמלכו\"ת כלא ברשותיה למחסר במנין ולאוספא בהון נביעו ולמחסר כפום רעותיה ביה לית \n"},{"index":9,"he":"עליה אלא אחרא דאוסיף ביה וגרע ביה ע\"כ: \nולמען חפצתי צדקך אגיד לך תעלומות חכמה בפירושו וממנו תעמוד עוד על תשובת שאלתך \nואועילך בו למקצת שאלות ג' וד': \nאמר כי עילת העילות עביד עשרה ספירות אל תטעה באמרו עביד שמא ח\"ו הספירות ברואות \nחלילה לאבי החכמה ע\"ה להאמין כן, אבל הוציא האצילות בלשון עשיה כענין אשר עשה לנו \nהנפש הזאת (ירמיה לח, טז) והנפש אור אצול מהפנים הפנימיים. ועוד לקח לשון עשייה \nשהוא ענין תיקון לומר שנתקן האין סוף בהם לתיקון העולמות וצרכם וכמו שכתבתי ולפיכך \nהאצילם מאורו. וקרא לכת\"ר מקור אין סוף מכאן יתבאר לך כי הכתר אינו אין סוף כמו \nשטעו בזה רבים ונכבדים אבל הוא נאצל ממנו. ובגין דא קרא לגרמיה אין סוף הוא אשר \nדברתי אליכם כי האין סוף אין לו שם כפי עצמו שאפי' שם אין סוף אין ליחסו לו על \nהאמת, אבל כשהאציל אצילותו נקרא על שמו וכל השמות מושאלים לו כשפועל בהם, וכפי המדה \n"},{"index":10,"he":"שפועל בה כך נקרא באותה שעה, וכמו שאמרו חז\"ל בואלה שמות רבה לפי מעשי אני נקרא \nוכמו שכתבתי בחבורי הגדול (פ\"ג, ו), ואם כן אין סוף הוא כנוי לכ\"ע אלא שהושאל \nלעילתו מצדו: \nולית ליה דמות וצורה, כלומר לכ\"ע ומהתעלמותו ראיה על התעלמות עילתו ואין ביניהם אלא \nשזה עילה וזה עלול, והוצרך כן להעיד על מעלת העילה יתברך שאין שום דבר ושם תופס בו \nכלל ואין במקומו שום דמות וצורה כלל חלילה וכמו שביאר לעיל תכלית הביאור: \nותמן לית מנא למתפס ליה, ר\"ל שמצד אצילות כ\"ע עדיין אין היכרא במעלת האין סוף \nלהתעלמותו והוא אמרו למנדע ליה ידיעה כלל ובגין דא כתיב במופלא ממך כו', ואין שם \nכלי עדיין בו יוכר ויודע כי האצילות הראשון מופלא ומכוסה בתכלית כי הוא אור שאינו \nנתפס ואם הוא כן כל שכן עילתו: \nלבתר עבד מנא זעירא ודא י' היא החכמ\"ה והיא גדולה שאין לה חקר ועליה נאמר (איוב כח, \nכא) ונעלמה מעיני כל חי. ולדקותה והעלמה אמר בה מנא זעירא כלומר למיעוט השגתה ואין \n"},{"index":11,"he":"אות שתורה עליה לדקותה יותר קטנה מאות י' שבשם. והנה נמשך האצילות מהמופלא אל הנעלם \nועדיין הוא בתכלית ההעלם ואין הכוונה עדיין נשלמת בהעלם כזה כי אם מצד האין סוף \nלהורות על תכלית פליאתו והעלמו, אבל לצורך הנבראים אין להם בהם סמך וקשר כלל ולא \nתפיסה לבריאתם כפי ערכם והבדלם וחילופיהם והשינוי המתחדש בהם. וכבר כתבתי כי כל זה \nוהדומה צריך שיהיה לו שרש למעלה ובאופן אחר לא יתקשרו התחתונים בעליונים ולא תתפשט \nבהם ההשגחה והידיעה פעם לטוב פעם לרע כפי מעשיהם, ולזה הוצרך אצילות אחר יותר נגלה \nונרגש בו יהיה מקום לכל זה, ר\"ל שיהיה מקור ימשכו ממנו מדות יהיה בהם די ושלמות \nושרש לכל הנבראים. ולזה אמר ל(ב)תר עבד מנא רברבא וקרא לה ים וקרא לה בינ\"ה. הנה כי \nעם שהיא עמוקה ודקה בתכלית בערך הקודמים לה היא רברבא כערך י' עם ה'. והיא ה' \nראשונה שבשם וממנה התחלת ההיפוכים. הלא תראה הי' גוף אחד מיוחד בלתי מתפרד, אבל ה' \n"},{"index":12,"he":"עם שהיא מעידה במספרה ומורה על המקור שיצאה ממנו הנה היא מורכבת משלשה ווי\"ן וחוברו \nבה השניה בגוף אחד שהוא ד' להורות על ייחוד הקודמים בה, ונפרדה בה הו' האחת להורות \nעליה שהיא ר\"ל בינה בין הגלוי וההעלם, ובזה היא סבת ההיפוכים כלם וממנה נאצלו והם \nשאר המדות הכלולות ממנה בפנים ואחור כמו שידעת, ולפיכך נרשמה באות ה' שהיא ד\"ו \nלהורות על מה שהאצילה שהם הששה קצוות כמנין ו' ועל האחרונה שהיא ד' כמו שידעת: \nכי החכמ\"ה איהי לא אתקריאת מגרמה אלא על שם ההוא חכם דאמלי לה מנביעו דיליה. תן לבך \nועיני שכלך אם הם מאוכלי שולחנך ותבין מזה פנה גדולה בייחוד הנעלם, כי אם נאצלו \nהמדות לא נפרדו אבל נשארו במאציל בייחוד גמור ולקח המשל בחכמ\"ה ובינ\"ה, כי הראשונה \nידוע הוא ואמר שאם נקראת חכמ\"ה ובינ\"ה לא מצד עצמם חלילה כי היה נראה בזה שהם \nנפרדות והם רשות לעצמם, אבל נקראו כן על שם שנשארו מיוחדות בחכם מעצמו ומבין מעצמו \n"},{"index":13,"he":"וממנו נשאו שם זה מצד המלאם ממנו להיותם בייחוד גמור בו, והביא על זה מופת גמור \nוראיה ברורה באמרו דאם הוא אסתלק מינה אשתארת יבשה. ואלו היתה נקראת כן מעצמה מה \nיתן לה ומה יוסיף הסתלקותו ממנה, אבל זה מעיד שאינה מעצמה כלום כי אם מצד המאציל \nשנשארה בו שעם שנאצלה לא נפרדה, ולפיכך תקרא חכמה מצד החכם שהיא מתמלאת ממנו וכן \nבינ\"ה, ונמצאת למד כי הם בו והוא בהם בייחוד אמיתי כי הוא החכמה והוא התבונה והוא \nהדעת ואינן זולת עצמו וגם לא זו זולת זו לא כמו שהם בנבראים כי הם זולת החכמה \nוהתבונה והם זולתם ובלתם, והוא אמרו כאן חכם מעצמו מבין מעצמו כלומר שהם עצמו ואינן \nדבר חוץ ממנו. וכמו שבהיותם המדות והספירות בחביון אין סוף היו באחדות ובהשואה \nגמורה בתכלית מה שאיפשר, כן אחר שהאצילם מאורו נשארו בו באחדות ההוא עצמו ולא היה \nבזה כי אם גלוי מה שהיה נסתר וכמוס בחביון אין סוף ואין בו שום חדוש ושינוי ויציאה \n"},{"index":14,"he":"מן הכח אל הפועל כמו שאבאר עוד בס\"ד. וממה שכתבתי (ב)זה יתבאר למשכיל כי הספירות הם \nעצם האלהות וכבר הכרחתי והוכחתי זה בחיבורי הגדול: \nואחר הדברים והאמת האלה תפול בכאן קושיא חזקה, שאם כן שהם עצם האלהות איך אמר דאם \nהוא אסתלק מינה והיא עצמו והוא היא ואיך יצוייר שהדבר יסתלק מעצמוה ויש להשיב בזה \nשאין באמרו דאם הוא אסתלק משמעות שום סלוק ופרוד חלילה, כי לא אמר אלא דאם וידוע כי \nאין בזה הלשון חיוב סלוק. ואמר זה להעיר על מה שכתבתי למעלה שאינה דבר לעצמה חלילה \nכי היא ברשות המאציל והיא הוא לא זולת זה: \nעוד ראיתי להועילך בסוד זה הענין בטעם עמוק אמיתי למען תלך לבטח דרכך: \nדע כי הסלוק או החנות והחבור הוא נאמר בערך הנבראים כפי התעוררותם לטוב או לרע כן \nמעוררים למעלה. וזה כי כשפועלים פעולות החסד הנה מעוררים המדה ההיא ונותנים לה מקום \nוכביכול מוסיפים בה כח לפעול פעולות החסד בעולם כפי התעוררותם, וזה סוד באלהים נעשה \n"},{"index":15,"he":"חיל (תהילים ס, יד) והרי זה מורה ייחוד וחבור הנשמה הטהורה יתברך בכחותיו. וכן \nכשהבריות מתגברים על יצרם וכובשים אותו לעשות רצון קונם הנה מעוררים המדה ההיא \nנותנים לה מקום וכביכול מוסיפים בה כח לפעול פעולות הגבורה בעולם כפי התעוררותם. \nוכשהבריות מעוררים פעולות מגונות ועוברים על רצון קונם כביכול מחלישים הכחות ההם \nומסלקים אותם מלפעול פעולותיהם, כי כפי התעוררות למטה מתעורר למעלה וזה סוד צור \nילדך תשי (דברים לב, יח). ואין הנשמה פועלת בכחותיה הפעולות המתחייבות ל(ב)ל כח \nמכחותיה, וזה משל הסלוק והפרוד לא שיש שם דבר מזה חלילה כי הנשמה כחותיה אדוקים בה \nוהם עצם הנשמה ואיך יסתלק הדבר מעצמו, זה לא יצוייר בשום פנים אם לא שהענין הוא כמו \nשהמשלתי והוא האמת בעצמו: \nאמר עוד והכהו לז' נחלים עבד ליה ז' מנין כו'. כי בג' ראשונות להתעלמותם ודקותם לא \nהיה לנבראים התבוננות וקיום בהם, אבל הוצרכו בהכרח להעיד על התעלמות מופלא המופלא \n"},{"index":16,"he":"ועל ייחודו ולהשלים הכוונה באחרונות לתשלום עשר ספירות, כי כל שלשה שהיה מאציל \nראשונה מאורו היו בהכרח בתכלית ההעלם ולטעם הנזכר, ולכן אין להשיב למה נאצלו אלו \nומהבנין ולמטה צורך העולם והנבראים: \nודקדק אמרו עבד ליה כי כל פעל יי' למענהו (משלי טז, ד) ודרשו רז\"ל (ילקו\"ש שם \nתתקגז) לקלוסו דבר אחר לעדותו, וכמו שכתבתי עניינו בחיבורי הגדול (ח\"א פ\"י), \nוכביכול לו לצרכו כי לולא אצילותו לא היה ניכר ייחודו ואלהותו. וביאר צורך וחיוב זה \nבאמרו וקרא גרמיה גדול בגדולה וחסיד וגבור בגבורה וכו'. הרי ביאר שעם שכפי עצמו אין \nלו שום שם שיורה עליו למעלתו ולהעלמו וכ\"ש שום כנוי, הנה לצורך הנבראים ולקיומם \nוכדי שיכירו כבודו האציל האצילות למען יהיה לו מקום וכלי להתלבש בו לפעול באמצעותו \nבנבראים כפי התעוררות פעולותיהם, וכל זה אין מחייב רבוי בעצמו חלילה לפי שהוא בהם \nוהם בו בייחוד שוה אמיתי ואינן דבר נוסף על העצם ולפיכך הותר לנו לתארו בהם, וכבר \n"},{"index":17,"he":"הארכתי בזה בחיבורי יעויין שם. ובמה שפירשתי נשלמה הכוונה במאמר הקדוש הזה ועלה \nבידינו כהוגן: \nובספר התיקונין (בהקדמה יז, א) פתח אליהו ואמר רבון עלמין דאנת חד הוא ולא בחושבן. \nאנת הוא עילאה על כל עילאין סתים על כל סתימין. לית מחשבה תפסה בך כלל. אנת הוא \nדאפיקת י' תיקונין וקרית לון י' ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין (ד)לא אתגליין \nועלמין דאתגליין ובהון אתכסיית מן בני נשא. ואנת הוא דקשיר ומייחד לון ובגין דאנת \nמלגאו מאן דאפריש חד מחבריה מאלין י' ספירו' אתחשיב ליה כאלו אפריש בך ע\"כ: \nהנה ביאר כי לפי שאין מחשבה תופסת בעילות העילות ואין לומר עליו לא יש ולא אין \nהוציא מאורו י' תיקונין ונקראו תיקונין לפי שהם תיקון לו להורות ייחודו ואלהותו \nוקראן י' ספירות ועוד הוכרח אצילותן לאנהגא בהון כל העולמות מה שלא היה איפשר בלתי \nאצילותן שיבראו העולמות ולא הנהגתן. ואמר ובהון אתכסיית וכו' כי אחר אצילות י' \n"},{"index":18,"he":"ספירות נעלם ונתכסה מבני נשא, כי לא בא עליו שום רמז בתורה ולא בדברי החכמים ולא \nיושג כלל, כי כבר אמר עליו שהוא סתים מכל סתימין ולית מחשבה תפסה ביה כלל, ולא נודע \n"}]}
