{"id":"kabala-dec14477afb8-1-18","bookId":"kabala-dec14477afb8","part":1,"torah":18,"title":"קטע 18","hebrewTitle":"קטע 18","segments":[{"index":1,"he":"וכחול ארבה ימים. והא אוקימנא: \nמדיד אלף,ושארי מרישא דעזקא דלעילא, דיוקנא רזא דאדם. מדיד ברישא, לאתפשטא לתתא \nבאורכא: \nההוא רישא שארי מלעילא, ומדיד בעיגולא, לתרין סטרין. סטרא חדא תלת מאה זרתין, \nופלגא, וחד שליש. סטרא דא קיימא בחמש מזלגין, דעיילי לסטרא תניינא, ומתדבקן אלין \nבאלין. ומשחתא דאלין מזלגין דעיילי דא בדא, תלת מאה טפחים, וחד זרתא ופלגא. מתדבקן \nאלין באלין, לקשרא סטרא דא בסטרא תניינא: \nסטרא תניינא, מדיד בוצינא באתפשטות, ואתעביד משחתא תלת מאה זרתין, ופלגא, וחד שליש, \nכההוא סטרא קדמאה. אשתכח עיגולא דרישא דא, שית מאה וחד זרתין, ותרין שלישים. משחתא \nדאינון מזלגין, שית מאה טפחים ותלת זרתין: \nדהא הוא עיגולא דרישא, דאיתפשט בוצינא ומדיד לתתא, לאורכא אשתכח בההוא בוצינא \nבמדידו, שית מאה אלףין עלמין, ושתין רבוא אחרנין. דא איהו אתפשטותא דבוצינא, למיעבד \nמשחתין לעיגולא ואורכא. והכא איהו קשרא חדא לתתא, וקשרא לעילא: \n"},{"index":2,"he":"קו המדה מדיד אלף. ושארי מעומקא דגופא לגו, ואתפשט בוצינא, ומדיד לאורכא בעומקא. \nוקשר חמש מאה אלפין עלמין במעוי לגו. כד\"א, מעיו עשת שן מעולפת ספירים: \nמעולפת, דא היא בוצינא, עד דלא אתפשטת, דאיהי מעולפת לאתפשטא, ולמיעבד מדידו, ודא \nאיהו מדידו דבוצינא בהאי סטרא, רומא ופותייא. ברזא דנפיק מבוצינא אתפשטותא חדא, \nדאיהו רומא ופותייא, תלת מאה אלפין זרתין, לאתפשטא בתלת מאה עלמין. ובין עלמא \nועלמא, תלת מאה אלף טפחים. וכלהו קיימי ברומא ופותייא, ברזא דבוצינא דקדינותא. \nוקיימא האי בשית סטרין, אלין שית סטרין דעלמא, דכלהו קיימין בהאי בוצינא, באתפשטותא \nדא: \nוהכא אתקשר קשרא חדא לתתא, וקשרא חדא באמצעיתא, וקשרא חדא לעילא. אתקשרו אלין לתלא \nקשרין, באתר דא בבוצינא. אשתכח בוצינא דא, ברזא דלעילא ואמצעיתא ותתא, למיעבד \nמשחתא: \nתלת קשירין אלין אתקשרין בבוצינא, וקיימא אלין תלתא בסטרא דאורכא, ואלין עבדין תלתא \n"},{"index":3,"he":"אחרנין, בסטרא דאורכא: \nאלין תלת קדמאי, קיימי גו משחתא, כל קשרא וקשרא, קאים במשחתא, שית מאה אלף עלמין, \nושית זרתין, ושית טפחים. וכלהו קיימין בקיומא: \nאשתכחו תלת קשרין קדמאי, דאינון תמני סרי מאה אלפי עלמין, ותמני סרי זרתין, ותמני \nסרי טפחים. ודא איהו רזא דבוצינא בסטרא דא. וכן כגוונא דא קיימין תלת קשרין אחרנין: \n\n"},{"index":4,"he":"וכלא קיימא ברעותא דמשחתא דבוצינא, דסלקא עד א\"ס. משחתא דבוצינא אתפשטת מקשרין \nאלין, וסליק וקשיר כלא בקישורא חדא גו משחתא בשלימו חדא. אתהדרת אתפשטותא, וקיים גו \nרומא ועיגולא ורבועא, וסליק וקשיר לעילא חד קשרא. לבתר נחית וקשיר לתתא קשרא חדא, \nוקיים כלא: \nאשתכח רזא דבוצינא, בכל הני קשרין, ובכל הני מדידין, משחתא חדא, וקשרא חדא. וההוא \nקשרא כד סלקא וקשיר חד קשרא, עביד משחתא, וקאים בקיומא, ונעיץ נעיצו דמהימנותא. כד \nנחית וקשיר חד קשרא עביד משחתא וקאים בקיומא ונעיץ נעיצו דמהימנותא: \nרבועא קיימא על עיגולא, ועיגולא על אורכא, ואורכא על עומקא, ועומקא על רומא, ורומא \nעל פותיא. וכלא ברזא דבוצינא, למיעבד מדידו: \nקיימא בוצינא, ואהדר לאתפשטא כמלקדמין, כד קשיר קיומא זמנא חדא איהו מעולפת, בזמן \nדאיהי מעולפת, כדין רשים כל גוונין באינון אתרין דאתחזיין, חיור וסומק וירוק ואוכם. \nואלין אינון ארבע גוונין, דאתקינת בוצינא, ואנהירת בנהירא דנעיץ ונפקא, ודא הוא \n"},{"index":5,"he":"מעולפת ספירים, ספירים דנהירין: \nאהדרת בוצינא ואתפשטת כמלקדמין, ונטה קו ועביד מדה. ומדיד אלף לסטר דא, ואלף לסטר \nדא, וכן לארבע סטרין. לקבל קיומא דאתוון ידו\"ד, דאינון ד' אתוון. אתפשטת בוצינא, \nומדיד גו גוונין לקיומא, בנציצו, לאורכא ולרומא ולעומקא ולפותייא. נציצו דימינא \nבגוון חיור, ברזא דבוצינא במשחתא: \nשבע מאה אלף עלמין, ושית מאה ותליסר זרתין. וכן בכל אינון סטרין, בכל אינון גוונין: \n\n"},{"index":6,"he":"כד מדידו דההוא גוון אוכם, דקיימא בגריעותא, לאתחברא בגוון חיור, וכד מתחברן אלין \nתרין גוונין כחדא, כדין אינון משחתא חדא. אשתכחו אלין גוונין במדידו דמשחתא, לארבעה \nסטרין דגוונין, תמניא כההוא פשיטו דגוונין, קיימאן במדידו לאורכא, לעילא, ותתא, \nועשרין אלף עלמין, ואלף ומאתן ואלף ומאתן, מהאי סטרא ומהאי סטרא, ותריסר זרתין: \nעד הכא פשיטו דרזא דבוצינא לעילא, במדידו בכל סטרין, לאורכא ופותייא, לעומקא ורומא. \nבהני ארבע, קיימין כל משחתין, ברזא דבוצינא, ואתקנא לקיימא תדיר בקיומא, גו רעותא, \nואתפשטותא דלבא, ומוחא, ורוחא. מאן דבעי למיעבד מדידו בשיעורא דא, ולנטלא בוצינא \nדקרדינותא בידיה, ולאתפשטא ביה בכל הני סטרין, ועביד משחתא דא. זכאה חולקיה, דכל רז \nלא אניס ליה, וכל מלה דחכמתא עילאה לא יסתלק מניה. עד הכא קיימא בוצינא ברזא דחכמתא \nעילאה: \nאלין דקיימין בבוצינא דקרדינותא, אינון שבע עשרה קשרין. באלין י\"ז קשרין, קיימא רזא \n"},{"index":7,"he":"דמשחתא, ולנטלא מטלנין, ואתפשטותא דבוצינא, בין קשרא וקשרא, לסטרא דא ולסטרא דא. \nוכלהו שבסרי קשרי, כלהו קיימין בכל משחתין, דאורכא ופותייא ועומקא ורומא. מקשרא דא \nלקשרא דא, קיימין כלהו רזין בכל משחתין: \nואינון קשרין תליסר, וכל אינון אחרנין, כלהו קיימין בכללא חדא, וכלהו ברזא חדא, \nלקביל ארבע אלין דקאמרין, ולקביל ארבע גוונין, ולקביל רזא דארבע אתוון: \nמכאן ולהלאה אתפשט בוצינא, וקיימין קשרין אחרנין בבוצינא, למיעבד משחתין אחרנין, \nברזא דתלת שמהן. ומנייהו קיימין ב' שמהן לבוצינא גו משחתא. ואינון תלת שמהן דקאמרן, \nאינון ידוד אלקינו ידוד. אשתארו תרין שמהן לבוצינא, ואינון ידוד אלקינו: \nהשתא בבוצינא דא, איהו אשחתא דלא עמיק גו עומקא, וקיימא רז דא באמצעיתא. השתא \nבוצינא דההיא מעולפת, אתפשטת בתלת סטרי דרזא למעבד משחתא. הכא קיימא בוצינא \nואתתקנת. בגין דהכא איהו משחתא אחרא, בר מאינון משחתין: \n"},{"index":8,"he":"תיקונא דבוצינא דאתתקנת, עד לא אתפשטת, אתקנת מגו טמירו דא\"ס, סלקא ונחתא, ואתגניז \nביה מה דאתגניז, ופשיט לה, תלת ארגוונין ביה אתחזיין, ואינון הוו תיקונא לאתפשטא, \nולמיעבד משחתא: \nאתתקנת בגניזו דבניז, בגוון אחרא. למיעבד שפירו ותיקונ דאדם. לאתקנא גו משחתא, \nבשפירו, בתיקונא, לאתחפייא מה דטמיר לגו: \nשארי בוצינא לאתפשטא, ואתעביד חד קשרא לעילא, ההוא קשרא אסתלק גו ההיא אתפשטותא, \nמגו דההוא מעולפת. כד שארי ואתפשטת, קשיר קשרא חדא, וההוא קשרא אלף אמין ביה. מההוא \nקשרא אתפשטת בוצינא חד זרתא ופלגא, ומדיד מדידו לאורכא, אלף ושית מאה עלמין: \nההוא אורכא קשרא מכאן, וקשרא מכאן. ונטיל ההוא אורכא, גו ההוא טמירו דאין סוף, עד \nדמטו לחד מגדלא דפרחא באוירא. כיון דמטא התם, אתפשטת בוצינא, וקיימא לאנחא ההוא \nמשחתא, בקשירו דא, ואתעבידת בוצינא דלא אתידע, עד דאתמשח האי משחתא, דהאי אתגניז \nבגו ההוא גניזו. לבתר בטש ליה לבר, כד נפקא, אשתכח ביה אלף אלפין, וארבע מאות רבוא \n"},{"index":9,"he":"עלמין, וכמה רזין אחרנין, כלהו קיימין בהאי משחתא: \nלבתר אתפשטת מהאי אתר, ומדיד בריבועא חמש קשרין. וכל קשרא וקשרא, אית ביה חמש מאה \nאלף עלמין. כל קשרא וקשרא קיימא, ברזא דההוא גניזו. קשרא קדמאה שארי, ואתפשט בוצינא \nעד קשרא תניינא, בגו ריבועא אלף אמין. מהאי קשרא אתפשטת בוצינא עד קשרא תליתאה, אלף \nאמין אחרנין. מהאי קשרא עד קשרא רביעאה לעומקא, אלף אמין מהאי קשרא לעומקא גלתתא, \nאלף אמין. אשתכחו אלין קשרין באלין משחתין תמניא אלף עלמין: \nוהכא במשחתא דא, אתעביד דא כורסייא למשחתא עילאה קדמיתא דקאמרן. והכא קיימא \nואתיישבא משחתא דקמאה, דאתעביד בבוצינא לקיומא לאשראה בה. דא משחתא דאמצעיתא, דלאו \nאיהו גניזא כקדמאה: \nבהאי משחתא דרזא דאדם דקאמרן, בוצינא קיימא ועביד משחתא בגו אתפשטותא דא, ועביד \nמדידו דקשרא דקיימא, דלא נטיל לעלמין. וקשרא דא קיימא לתתא, ועביד בהאי קשרא משחתא, \nלההוא מדידו דקיימא בשפירו, ואתקין ומדיד משחתין, מגו רעו דגניז. ומשיך ההוא מדידו \n"},{"index":10,"he":"לתתא: \nוע\"ד אחסין משה ירותא דאתכליל בגו רזא דאתמשכותא דא, דאתמשך לתתא. וע\"ד אכליל גרמיה \nבמשחתא דא, דהיא קיימא במשיכו דאמצעיתא. משחתא דא קיימא בקיומא, עד קיימא קדישא \nדקאמרן, ותמן אשתכחו משחתין ברזא דבוצינא, כמשחתא דלעילא: \nמכאן ולהלאה אתפשטו ברזא דמהימנותא, לאשתכחא ולמהוי קיומא דכלא, לכל אינון רתיכין \nעילאין ותתאין: \nעד כאן רזא דבוצינא, קו המדה, גו רזא דעלמא עילאה, לאשתכחא קיומא בכל אינון קיומין \nורזין עילאין. זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי, דאינון יכלי לאתדבקא \nברזא דמאריהון כדקא חזי: \nמכאן ולהלאה, שארי בוצינא לאתפשטא גו רזא דמהימנותא. וההוא פשיטו קדמאה דמשחתא, \nאגניז ואסתלק. אתנהיר ואתנציץ: \nכלא מגו רזא דבוצינא, מההוא משחתא. אוירא חדא נפקא מגו בוצינא. וההוא אוירא סלקא \nונחתא, ועביד חד פשיטו אחרא, משנייא מקדמאה, וההוא פשיטו איהו דנפקא מגו ההוא \nאוירא: \nברזא דבוצינא דקיימא ולא קיימא, נפקא חד פשיטו דההוא בוצינא, דנפקא, ומשיך לאתעטרא \n"},{"index":11,"he":"לתתא ההוא משחתא. בגין דהכא לתתא, קיימא משחתא לאתעטרא ולאתקיימא: \nבוצינא נפקא ואתפשטת, ברזא דההוא אוירא דנפקא, ומדיד מגו תלת מאה ושתין וחמש \nגוונין, בסוספיתא דדהבא כספא נחשא ופרזלא. ונפקא מגו קשרא חדא, דקיימא לחברא בין \nעילא ותתא. וההוא קשרא אפיק כל גוונין, ברזא דמשחתא דשרביטא: \nמהאי קשרא ולתתא, אתפרשן משחתין לכמה סטרין. וההוא פשיטו דנפק מגו ההוא קשרא, מחבר \nלון כחדא: \nקשרא דא אתקשר לעילא, בההוא פשיטו דמשחתא עילאה דטמיר וגניז, ואתקיים בקיומה \nדבוצינא דנהיר וקיים. כולא אתקשר לתתא, בההוא נהורא דלא נהיר, דקיימא לאנהרא ברזא \nדמהימנותא, לואתחברא דא בדא. האי קשרא קאי בין עילא ותתא: \nשבע אלפי עלמין, קיימין בנהירו דמשחתא, בההוא קשרא. האי קשרא נהיר באינון גוונין, \nלתתא, כגוונא דלעילא. אינון גוונין נהרין מגו ההוא קשרא, וקיימין כלהו במדידו \nדמשחתא, בההוא פשיטו דאתפשט, ואתקיימן כלהו בקיומא בשלימו לאתעטרא. האי פשיטו כד \n"},{"index":12,"he":"אתפשט ומדיד, כולא אתתקן לאתחברא דא בדא: \nאתפשט פשיטו דנפקא מגו בוצינא, ועביד משחתא, לימינא ושמאלא, לעומקא ורמא, לאורכא \nופותייא. משחתא קדמאה לימינא בההוא פשיטו. ההוא דנפקא מגו קשרא ההוא דקאמרן. וההוא \nפשיטו איקרי בוצינא זעירא, וקיימא למדחתא דכמה שייפין, לחברא לון כחדא, ולקשרא לון \nבקישורא חדא בההיא משחתא דלעילא, למהוי כלא ברזא דמשחתא חדא: \nאתפשט ההוא פשיטו לימינא, ועביד משחתא. שארי גו עיגולא, מדיד אלף בההוא פשיטו. ההוא \nפשיטו מדיד בעיגולא, ועביד קשרא מההוא קשרא דלעילא, עד האי פשיטו, תרי אלפי אמין \nלסטר ימינא, ותרי אלפי אמין לסטר שמאלא, ותרי אלפי אמין לכל סטר: \nעיגולא דשארי מדיד, ועביד קשרא כדקאמרן, בתחום תרי אלפי אמין, גו משחתא, מתפשט מגו \nנקודה דקיימא בין שאר חיילין, ומדיד תרי אלפי מילין לכל סטר. שארי בההוא עיגולא, \nאלף ותשע מאה זרתין ופלגא: \nבההוא פשיטו, שארי ומדיד בעיגולא, ועביד תרין קשרין, משירותא דא, עד סופא דהאי \n"},{"index":13,"he":"מדידו. בגין דאתר דא לא קיימא ברבוער, ידו\"ד, דא משחתא דפשיטו דנפקא מגו קשרא \nעילאה, ברזא דבוצינא. דארי בעיגולא, ומשיך ונטי לתתא, עד סטרא דקשרא לתתא: \nאהדר ומדיד מסטרא דא לסטרא דא, בגו עומקא דההוא עיגולא, ולא קשיר קשרא. ומדיד \nבמשיחו לתתא, משחתא דהאי משירותא דעיגולא, אלף אמין ותריבר אלפין זרתין: \nשארי ומדיד, מגו רומא ועמקא ואורכא ופותייא, ברזא דדיוקנא דאדם, בשפירו חיזו \nדנוקבא, ומדיד בעיגולא דרישא, בסטרא חדא בההוא פשיטו. ההוא פשיטו אתפשט ומדיד \nבעיגולא דרישא, בלא פלגו כלל: \nומדיד בסטרא דרומא בעיגולא. ואתפשט ומשיך לתתא, וקשיר קשרא. מדיד מרישא בעיגולא, \nבשיעורא דתלת אלף, אמין כלילן כחדא. ואתמשך ואתפשט לתתא, בלא קשירו. וההוא שיעורא, \nשית אלף סטרין דעלמין, ושית אלף טפחים, בעיגולא: \nגו פשיטו דבוצינא דנפקא, אתפשטת האי דנפק מגו האי קשרא עילאה, דרשא דבוצינא, ומדיד \nבעיגולא לסטרא רביעאה, ועביד משחתא, ומדיד אלף לסטרא ימינא. משחתא דהאי סטרא \n"},{"index":14,"he":"דימינא, לתרע דרומא, מדיד אלף ואלף ואלף ואלף, בההוא סטרא, דד' סטרין דעלמא, אשתכחו \nארבע אלף. וכן אתפשט האי פשיטו לכל סטרין: \nבתרע מזרח, קיימא פשיטו אחרא, דנפקא מהאי פשיטו דמדיד אשחתא, וקיימא ההוא פשיטו \nאחרא באמצעיתא, ומדיד אלף, בההוא סטרא באמצעיתא: \nועמיק בעומקא, ומדיד מדידו ברזא דמהימנותא, ברזא דשית סדרי משנה. ואלין שית סדרין, \nקיימין בההוא עומקא דרזא דבוצינא, דההוא פשיטו. אלין שית סדרין, קיימין גו מדידו \nדשנה. שנ\"ה, איהו סימן, ברזא דאינון שית סדרין דמשנה, דקאמרן: \nהאי פשיטו קדמאה, דנחתא ונפיק מגו ההוא קשרא דקאמרן, אורכא דיליה מיעבד משחתא. ביה, \nאיהו אלפי אלפין רבוון עלמין, עד ההוא נציצו בתראה, דלית ביה נהורא כלל. ורזא לבני \nמהימנותא למיעבד משחתא. איהו רזא דכתיב אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי \nיקומון. בהאע איהו רזא למשחתא, כדקאמרן: \nפשיטו תניינא דקאמרן, דנחתא ונפיק מגו האי פשיטו קדמאה, ואיהו קיימא באמצעיתא, \n"},{"index":15,"he":"אורכא דיליה, למיעבד ביה משחתא בההוא סטרא, אלף רבוא עלמין, ושבע מאה אלף וחמשה \nושבעין. וסימנך, ואת האלף, ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים: \nזכאין אינון דידעין לאפקא רזין עילאין גו מהימנותא, וידעי למיעל לימינא ולשמאלא \nכדקא יאות בלא כסופא. וע\"ד כתיב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע: \nבוצינא דקרדינותא, כד עביד משחתא, אתכנש לגויה, וקיימא בכל דרגא ודרגא, בההוא כנישו \nוקיים לון. לבתר, קיימא וסלקא מעולפת, עד דסלקין ואתגניז, ואתטמר ולא אתיידע. וכלא \nאשתאר בקיומא, כדין נהיר מה דנהיר, ואפיק נחלין ומיין, לרוואה כולא. עד הכא רזא \nדבוצינא דקרדינותא, לאחדא בה בכל סטרי מהימנותא: \nבוצינא דקרדינותא, קיימא גו טמירין, וסלקא ונחתא. מאן דידע רזא דחכמתא, יכיל לאדבקא \nולמיעבד משחתין בכלהו סטרין, עד דידע ברזין עילאין, ברזין דמאריה, ברזין דחכמתא, \nבגין למנדע ולאדבקא. מאן דידע ואסתכל, זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. בגין דהא \n"},{"index":16,"he":"כללא דא, יתקן רגלוי דבר נש, לעאלא בפרגודא, ולמיהך באורח מישר, זכאה איהו בעלמא \nדין, וזכאה איהו בעלמא דאתי. ע\"כ קו המדה. \n \nפרשת כי תצא מאמר כי תצא למלחמה על אויביך\nכי תצא למלחמה על אויביך. ר\"ש פתח, זנח ישראל טוב אויב ירדפו. מאי זנח ישראל טוב. \nדא יצר הטוב, דשלמה מלכא קרייה טוב. דכתיב, טוב ילד מסכן וחכם. אויב ירדפו, דא יצר \nהרע, דאיהו שנאיה דב\"נ, דשלמה מלכא קרייה שונא. דסגיאין שמהן אית ליה, דכתיב, אם \nרעב שונאך האכילהו לחם. ודא היא אורייתא קדישא. כד\"א, לכו לחמו בלחמי: \nוע\"ד בעי ב\"נ לשוואה מלין דאורייתא עליה, בגין דיהא תבירא ביה, דלית ליה קטרוגא \nליצר הרע, בר מלין דאורייתא. וע\"ד כיתב, והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על \nלבבך. על תרי יצריך: \nא\"ל רבי יהודה, יצר הטוב מאי בעי מלין דאורייתא. א\"ל, ימר הטוב אתעטר בהו, ויצר הרע \nאתכנע בהו: \nוע\"ד כי תצא למלחמה על אויביך דא איהו יצה\"ר. דאנן צריכין למיפק לקבליה במלין \n"},{"index":17,"he":"דאורייתא, ולקטרגא ליה, וכדין יתמסר בידא דב\"נ. כמה דאתמר, ונתנו ה' אלקיך בידך \nושתיב שביו: \nא\"ר שמעון, ווי על דא ווי על דא, תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם. דהא יצר הטוב \nאשתבאי בידיה, ואיהו מלך עליה: \nאשת יפת תאר, דא היא נשמתא. כד\"א, אשה יראת ה' היא תתהלל. דהא בכל יומא ויומא, \nאינון סיען ומנהיגין דנשמתין, ואינון סיען ומהיגין דיצר הרע, אינון בקטרוגא תדירא, \nמקטרגין אלין באלין, וכל שייפין דגופא בצערא בינייהו, בין נשמתא ובין יצה\"ר: \nוהבאתה אל תוך ביתך, דאתתרכת מתמן. ושפחה כי תירש גבירתה. וכבר אוקימנא מלין. וגלחה \nאת ראשה ועשתה את צפרניה, ותדכי מההוא זוהמא דאטיל בה נחש: \nוהסירה את שמלת שביה, מאינון כסו דמסאבא וזינין בישין מחובא דעגלא. דהא בקדמיתא \nהויא להו לבושי קודשא, דקבילו בטורא דסיני. וכד עבדו ית עגלא, אעדו מנייהו אינון \nלבושי יקר, דכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב: \n"},{"index":18,"he":"ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, דא היא ירחא דאלול, דביה סליק משה לטורא, למבעי \nרחמין קמי קב\"ה, בגין דישתביק לישראל על חובא דעגלא. ובגין דא ובכתה את אביה ואת \nאמה ירח ימים, בגין דגלי ערייתא דקב\"ה וערייתא דאורייתא. כד\"א, ערות אביך וערות אמך \nלא תגלה. וע\"ד אמר, פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך: \nוהוו ישראל רחיקין ממלכא כל ההוא זמנא, עד יומא דכפורי, דנחית משה מן טורא, והוו \nישראל בתעניתא כל ההוא יומא. וכדין אתדבק מלכא במטרוניתא. כד\"א, ואחר כן תבא אליה \nובעלתה והיתה לך לאשה: \nוגזרו קיימא עם קב\"ה, דלא יפלחון עוד פולחן נוכראה. כד\" הנה אנכי כורת ברית נגד כל \nעמך וגו'. וכתיב תמן, אלהי מסכה לא תעשה לך. ועל דא ומכר לא תמכרנה בכסף, לא תשקר \nבנשמתך, בגין דחלן דכסף. כד\"א, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם: \nזכאין אינון ישראל, דקב\"ה גזר עליהון תעניתא ביומא דין דכתיב, כי כל הנפש אשר לא \n"}]}
