Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הזוהר — עותק נוסף

קטע 57

קטע 57 מתוך 92

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

ואצלתי מן הרוח וגו'. ת"ח דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה בזמנא אוחרנא דבעא מיתה לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובג"כ קבילו מניה. וע"ד אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא ובג"כ אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה וע"ד אמר אדני משה כלאם מאי כלאם מנע מנהון אינון מלין כד"א ויכלא העם מהביא. ויכלא הגשם מן השמים. מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב המקנא אתה לי וגו'. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו

2

עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. פתח ואמר יש דעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. יש רעה דא איהי תוקפא בישא מדי אמאי איהי רעה קרא דבתריה אוכח דכתיב איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים וגו'. האי קרא קשיא כיון דכתיב ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה אמאי ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו דהא אינו חסר לנפשו כלום. אלא רזא איהו וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. ת"ח אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא השתא האי קרא הכי קאמר דב"נ אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה

3

זוהר חלק ג דף קנו/א קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן מאי קרן ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בג"כ בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה וע"ד איבא דיליה אכיל ב"נ דזכי בהאי עלמא והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא. כדין ולא ישליטנו האלקים לאכל ממנו ולמזכי בההוא עותרא ודאי איש אחר יאכלנו כד"א יכיל וצדיק ילבש. בג"כ בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב אם ככה את עושה

4

לי הרגני נא וגו' וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מנוה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה. אמאי. א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. ת"ח משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דא"ל קב"ה למשה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח. דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאחדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי ונפשנו קצה בלחם הקלוקל אמר אי הכי הוא הא דרגא דילי פגים. דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים אמר ואם ככה את עושה ליה רגני נא הרוג דחשיבנא נוקבא במכילא דילה (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא וע"ד אמר ואל אראה (אחותי) ברעתי (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה כדין ויאמר יי' אל

5

משה אספה לי שבעים איש את שאיל אתר דמותא לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך וע"ד כתיב ואצלתי מן הרוח אשר עליך דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה וע"ד ושמתי עליהם בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים זכא החולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה עליה כתיב ישמח אביך ואמך וגו'. ישמח אביך דא קב"ה ואמך דא כנסת ישראל. ותגל יולדתך דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה(דכתיב פה אל פה אדבר בו והא אוקימנא בכמה אתר): ויצעק משה אל יי' (לאמר) אל נא רפא נא לה. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא מחד סרי אתוון ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי

6

זוהר חלק ג דף קנו/ב לאטרחא יתיר בג"כ קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב ובאו ורננו במרום ציון וגו'. וכדין ובא לציון גואל וגו' ברוך יי' לעולם אמן ואמן ימלוך יי' לעולם אמן ואמן: וידבר יי' אל משה לאמר. שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'. רבי חייא פתח המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו שחר כתיב ה"א אתרחקא משחר מ"ט. אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל כדין אתחלש תוקפיה כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא) וכדין בעי ב"נ לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה כיון דעאל ליליא פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח וכמה חבילין טריקן

7

(אזדריקו) אתפשטו בעלמא וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא) ומודעין לון מלין מנהון כדיבן ומנהון קשוט ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. ת"ח כד אתער רוח צפון כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין דשימין ביממא. ת"ח שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך ואינון אתוון דמנצפך כליל לון אוקמוה לסרבה המשרה נ' הוה אסתים להאי ולהאי כדין כתרין כלילן הוא ו' (נ"א י') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים

8

מבועהא בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. כל"ך. וסימן כלך יפה רעיתי ומום אין בך ן' דכר ונוקבא כליל כחדא דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית ואוקימנא באלין תרין אתוון ס' ן' אתכללו תריסר אתוון סליק מנייהו תרי חד לאתר חד וחד לאתר חד כל"ך סעפ"ה יאע"וצה. הכי אתגליפו אתוון ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין ה' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין ידעת השחר מקומו דידע לאעלאה לארעא א"ל קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא אתכליל סיהרא

9

זוהר חלק ג דף קנז/א בגוויה השתא דאנת שמשא היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה שלח לך אנשים לגרמך בגין למנדע. ת"ח משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא. לאו הכי אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק ושלח לאלין מאללי כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ. וכתיב ויראהו יי' את כל הארץ. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון היש בה עץ וכי מה הוא דקאמר ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ. הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי עץ דא אילנא דחיי ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן ואי לא לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא

10

כתיב וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת. מאן עצים הכא ומאן הוא דא אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הה"ד כי בחטאו מת בחטא ו' מת (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא וע"ד לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה וע"ד אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב כן בנות צלפחד דוברות אתידע דהא אתכפר חוביה. ת"ח ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. וע"ד אמר שלמה דבש מצאת אכול דייך וגו'. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא.

11

וע"ד ארן חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט וע"ד בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובג"כ אמר היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח: שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב. כצנת שלג ביום קציר דאהני לגופא ולנפשא ציר נאמן לשולחיו. אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע ונפש אדוניו ישיב. דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע ונפש אדוניו ישיב. רבי חזקיה ור' ייסא הוו אזלי בארחא אמר רבי ייסא לר'

12

חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני

13

זוהר חלק ג דף קנז/ב מהימנותא אשתכח ביה. א"ל ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד ב"נ דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא ב"נ השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא ב"נ אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. א"ל האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה

14

האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לכרם האלקים ולראות שהם בהמה המה להם. אמרתי אני בלבי וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. על דברת בני האדם על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי לבדם האלקים בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא ולראות שהם בהמה המה להם. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא וע"ד המה להם ולא לאחרנין ומה

15

דעתא דלהון כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא קרא אבתריה ואמר. ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא רוח בני האדם העולה היא למעלה לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא העולה היא למעלה. ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה בצלם אלקים עשה את האדם וכתיב נר יי' נשמת אדם. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יי' דוחה. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין

16

תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יי' הללויה. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. זוהר חלק ג דף קנח/א תו אסר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש. זה רע ודאי. מאי זה רע דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הה"ד כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. על דא אמר זה רע דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הה"ד ואחריו אל המתים. ת"ח קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר ובחרת בחיים למען תחיה (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי

17

מהימנותא מאי קא אמרי כי מי אשר יבחר וגו'. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת. היך יהא לן חיין בההוא עלמא וע"ד זה רע ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. א"ל תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל. ת"ח מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. אזלו רבי

18

חזקיה ור' ייסא עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא ב"נ אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדדו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. ת"ח אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כד"א כנען בידו מאזני מרמה. וכנען כתיב עליה ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה בא ברוך יי' ברוך יי' ממש ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

19

וישלח אותם משה וגו'. כלם אנשים. כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: זוהר חלק ג דף קנח/ב