{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-28","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":28,"title":"קטע 28","hebrewTitle":"קטע 28","segments":[{"index":1,"he":"דינין מתערין בעלמא ובהאי יומא בעי כהנא לדכאה כלא ולאתעטרא (ס\"א ולאתערא) כתרא \nקדישא דיליה דהיא רישא דמלכא בגין דייתי מלכא לאשראה במטרוניתא וכד רישא דמלכא נטיל \nכלא נטיל וייתי לאזדווגא במטרוניתא ולאתערא חידו וברכאן בעלמא. (ס\"א בגין דייתי \nמלכא לאזדווגא במטרוניתא ולאתערא חידו וברכאן בעלמא וכד רישא דמלכא נטיל כלא נטיל) \nאשתכח דכל שלמא (נ\"א שלימו) דעילא ותתא בכהנא תליא דאי אתער כתרא דיליה כלא אתער \nוכלא בשלימו אשתכח וע\"ד כתיב וכפר על הקדש בקדמיתא וכפר על הקדש לאסגאה שלמא בעלמא \nולאסגאה חידו בעלמא. וכד חידו דזווגא אשתכח במלכא ובמטרוניתא כל שמשין וכל בני \nהיכלא כלהו אשתכחו בחידו (וכל חידו דעלמא) וכל חובין דחבו קמי מלכא אתכפר להו. הה\"ד \nמכל חטאתיכם לפני יי' תטהרו. ובג\"כ כתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש \nעד צאתו. בשעתא דעאל לזווגא להו. ובשעתא דמזדווגין מלכא ומטרוניתא ההיא שעתא וכפר \n"},{"index":2,"he":"בעדו ובעד ביתו: \nתאנא וכל אדם לא יהיה באהל מועד. רבי יצחק פתח וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי \nיצחק וגו'. האי קרא אוקמוה ת\"ח בשעתא דישראל בגלותא כביכול קב\"ה עמהון בגלותא דהא \nשכינתא לא אתעדי מנייהו לעלמין. ת\"ח בזמנא דישראל אשתכחו בגלותא דבבל שכינתא \nבינייהו שרייא ותאבת עמהון מן גלותא. ובזכות אינון צדיקייא \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ג דף סו/ב\nדאשתארו בארעא שארת בארעא ולא אעדי מנייהו לעלמין. א\"ר יהודה דאתהדרת מטרוניתא \nבמלכא ואתהדר כלא בהלולא דמלכא בג\"כ אקרון אנשי כנסת הגדולה כנסת הגדולה ודאי. תאנא \nבכל זמנא דישראל בגלותא אי אינון זכאין קב\"ה אקדים לרחמא עלייהו ולאפקא לון מגלותא. \nואי אינון לא זכאין מעכב לון בגלותא עד ההוא זמנא דאתגזר וכד מטא זמנא ואינון לא \nאתחזיין. קב\"ה אשגח ליקרא דשמיה ולא אנשי להו בגלותא הה\"ד וזכרתי את בריתי יעקוב \nוגו'. אלין אבהן דכלא רזא דשמא קדישא. רבי חייא אמר מאי טעמא יעקב קדמאה הכא. אלא \nבגין דיעקב כללא דאבהן והוא אילנא קדישא בג\"כ ו' דשמא קדישא ביה אחידא והכי קרינן \nיעקוב בו'. רבי יצחק אמר וא\"ו באתווי י\"ג מכילן דירית ירותא די\"ג מבועין דמבועא \nסתימא קדישא. רבי אבא אמר וא\"ו אמאי כליל ו' א' ו' אלא ו' דיתיב על כורסייא כד\"א \nועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. א' סתים בגויה ולא אתגלייא ודא הוא \n"},{"index":4,"he":"דכתיב בי נשבעתי (קל א) נאם יי' בג\"כ כתיב ולא אקרי. בתראה כללא דקדמאה. בתראה הא \nאוקימנא (נ\"א ו' בתראה כללא דו' קדמאה ו' בתראה) דא יה\"ו יסוד דאיהו סיומא דגופא \nוכללא דיליה. וע\"ד כלילן אתוון דא בדא וא\"ו רישא וסיומא כמה דאוקימנא. ותאנא תרין \nאתוון אינון כהאי גוונא וא\"ו דאמינא נו\"ן אוף הכי ואע\"ג דאוקמוה מלה נו\"ן הכי \nמתפרשא. נ' כפופה דא מטרוניתא. וסמיכא לה ו' דאיהו יסוד בגין לאתברכא מניה. ן' \nפשוטה אתפשטותא דתפארת ועל דא כלילן אתוון ומתאחדן דא בדא. ואי תימא אמאי אהדר ו' \nאנפוי מנו\"ן כפופה ואהדר אנפיה לגבי ן' פשוטה אלא בגין יקרא דמלכא אהדר אנפוי \nלקבליה דמלכא. ותאנא מ\"ם לא כליל בגויה את אחרא (בגין) אלא מ' פתוחה ם' סתומה. מ' \nפתוחה דהוא כד דכר אתחבר עמה. ם' סתומה יובלא, דהא סתימין ארחהא. ואע\"ג דמתפשטין \nלזמנין. ואית דמתני בהאי כד\"א גן נעול אחותי כלה גן נעול מעין חתום א\"ר יצחק בשעתא \n"},{"index":5,"he":"דמלכא קדישא אדכר להו לישראל בגין שמיה ואהדרת מטרוניתא לאתרהא (כדין) כתיב וכל אדם \nלא יהיה באהל מועד בבאו לכפור בקדש. כך כהנא בשעתא דעאל ליחדא שמא קדישא ולכפרא \nבקודשא לזווגא למלכא מטרוניתא כתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד וגו'. תאנא ר' יהודה \nאמר כהנא אתער שלמא בעלמא לעילא ותתא ותניא עאל בדרגא חד אסחי גופיה. נפיק מהאי \nדרגא לדרגא אחרא אסחי גופיה אחיד שלמא בהאי ובהאי, קדש ידוי ומתברכאן כחדא. ובכלא \nבעי לאחזאה עובדא ובעי לאחזאה לבושוי דיתלבש כגוונא דעובדא דיתכוון עד דיסדר כלא \nכמה דאצטריך ויתברכון עלאי ותתאי. תאנא ר\"ש פתח (ד') יו\"ד בגליפוי אתוון בסטרין \nאתקשרן ביו\"ד יו\"ד אזיל ליו\"ד (ס\"א לוי,) יו\"ד סליק ביו\"ד יו\"ד אזיל לוי\"ו מתכנשי \nבהו ומכוון דעתא. אתחבר ה' בוא\"ו. ה' עלאה אחיד תרעוי (ס\"א בתרעוי) בגלופי תכסיסין \nאחדא בנהירו אלף וחמש מאה ושבעין אכסדרין סתימין. סליק ה' ואתעטר חמשין זמנין לן' \n"},{"index":6,"he":"תרעין קיימין דקיימין. כד אתגלף בעטרוי נהרין אנפין דמלכא וא\"ו אתפשט לע\"ב גליפין. \nמעטר ה' לו' (נ\"א מתעטר ביו\"ד ה' לו') בע' אלף וה' מאה כתרין דמתעטרן בחד כתרא הה\"ד \nבעטרה שעטרה לו אמו. ו' בתרין רישין רישא דגולגלתא גליפא רישא קוצא חד לעילא וקוצא \nחד לתתא וי' נחית לו' (ס\"א וא\"ו נחית לוא\"ו) גליפא דגלופין בגווייהו שבעין אנפין \nדעטרין מעילא לתתא ביה טאסין גביעין ופרחין דא סליק ודא נחית. מתגלפין חד בחד אתקשר \nי' בה' ה' בו' ו' בה' (ס\"א ו' בה' ה' בו' ו' בו' ו' בה') דא אחיד בדא כד\"א ותשב \nבאיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב. וכתיב איתן מושבך ושים בסלע קנך כדין \nאתקשר \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ג דף סז/א\nכלא חד בחד דא בדא נהרין מפתחן ונהרין אנפין כלהו. כדין כלהו נפלין על אנפייהו \nומזדעזען ואמרי בריך שמא יקרא מלכותיה לעלם ולעלמי עלמין. קלא מתקשר עמיה דכהנא \nוהוא אתיב לגבייהו ואמר תטהרו. תטהרו לא אמרין שאר כהני ועמא בר כהנא רבא כד אתקשר \nביה ההוא קלא. תאנא מכל חטאתיכם לפני יי' כיון דכתיב מכל חטאתיכם אמאי לפני יי'. \nאלא א\"ר יצחק לפני יי' ממש. דתניא מרישא דירחא ספרין פתיחין ודייני דיינין. בכל \nיומא ויומא בתי דינין אתמסרן לאתפתחא בדינא עד ההוא יומא דאקרי תשעה לירחא. בההוא \nיומא סלקין דינין כלהו למארי דדינא ומתקני כרסייא עלאה דרחמי למלכא קדישא. בההוא \nיומא בעאן ישראל לתתא למחדי בחדוותא לקדמות מאריהון דזמין ליומא אחרא למיתב עלייהו \nבכורסייא קדישא דרחמי. בכורסייא דוותרנותא. וכל אינון ספרין דפתיחין קמיה וכתיבין \nקמיה כל אינון חובין הוא מזכי לון ומדכי לון מכלהו הה\"ד מכל חטאתיכם לפני יי' \n"},{"index":8,"he":"תטהרו. לפני יי' ממש. אינון דאמרין קרא עד הכא אמרין ולא יתיר. ולית רשו לאחרא \nדלימא תטהרו אלא כהנא רבא דפלח פלחנא וקשר שמא קדישא בפומיה וכד הוה אתקשר ומתברך \nבפומיה ההוא קלא נחית ובטש ביה ואתנהר מלה בפומיה דכהנא ואומר תטהרו. פלח פולחנא \nומתברכין כל אינון עלאין דאשתארו. ולבתר אסחי גופיה וקדש ידוי לאעלא בפולחנא אחרא \nקדישא. עד דיתכוון למיעל לאתר אחרא עלאה קדישא מכלא. ג' שורין סחרין ליה כהני אחוי. \nוליואי ומכל שאר עמא כלהו (ברכאן קמיה) וזקפין ידין עליה בצלותא. וקטרא דדהבא זקפא \nברגליה, נטיל ג' פסיען וכלהו קיימין בקיומייהו ולא נטלין בתריה (הוה אקטיר בקטורת) \nנטיל ג' פסיען אחרן (רשימא בלבא) אסחר לדוכתיה. נטיל ג' פסיען אסתים עיינין ואתקשר \nלעילא. עאל לאתר דעאל שמע קול גדפי דכרובייא מזמרין ואקישן גדפין פרישאן לעילא הוה \nאקטיר קטורת משתככא קול גדפייהו ובלחישו אתדבקן. אי כהנא זכי דהא לעילא בחידו \n"},{"index":9,"he":"אשתכח. אוף הכא בההיא שעתא נפיק רעוא דנהורא מתבסמא מריחין דטורי אפרסמונא דכייא \nדלעילא ואזלא בכל ההוא אתר אעיל ריחא בתרי נוקבי דחוטמיה ואתיישבא לבא כדין כלא הוא \nבלחישו ופטרא לא אשתכח תמן. פתח כהנא פומיה בצלותא ברעותא בחדוותא וצלי צלותיה. בתר \nדסיים זקפין כרובייא כמלקדמין גדפייהו ומזמרין כדין ידע כהנא דרעותא הוו ועידן \nחדוותא לכלא ועמא ידעין דאתקבל צלותיה כמה דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. \nוהוא תב לאחוריה וצלי צלותיה. זכאה חולקיה דכהנא דהא על ידוי חדו על חדו אשתכח ההוא \nיומא לעילא ותתא על ההיא שעתא כתיב אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי' אלקיו: \nוהיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם וגו. ר' חייא פתח \nנפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך וגו'. נפשי אויתיך בלילה נפשי אותך בלילה \nמבעי ליה מאי נפשי אויתיך אף רוחי בקרבי אשחרך. ישחרך מבעי ליה. אלא הכי תאנא קב\"ה \n"},{"index":10,"he":"רוחא ונפשא דכלא וישראל אמרי נפשי ורוחי אנת. בגין כך אויתיך לאדבקא בך ואשחרך \nלאשכחא רעותך. ר' יוסי אמר בשעתא דב\"נ נאים בערסיה נפקא נפשיה סלקת ואסהידת ביה \nבב\"נ על כל מה דעבד בכל יומא גופא אמר לנפשא נפשי אויתיך בלילה \n \nזוהר חלק ג דף סז/ב\nאף רוחי בקרבי אשחרך. ד\"א נפשי אויתיך אמרה כנסת ישראל קמי קב\"ה נפשי אויתיך בלילה \nבעוד דאנא בגלותא ביני עממיא ומניעא נפשי מכל בישתא (נ\"א ורוינא נפשי מכל פיסתא) \nדקוטרא בני עממיא. נפשי אויתיך בגין לאתבא לאתרי. אף רוחי בקרבי אשחרך כלומר אע\"ג \nדאינון משעבדין לבני בכל שעבודא. רוחא קדישא לא אתעדי מנאי בגין למשחר לך ולמעבד \nפקודיך. רבי יצחק אמר אמרו ישראל קמי קב\"ה בעוד דנפשי בי אויתיך בלילה מאי טעמא \nבלילה אלא בגין דהאי נפש בהאי שעתא אצטריך לחמדא לך. אף רוחי בקרבי אשחרך. כד אתער \nבי רוחא קדישא אשחרך באתערותא למעבד רעותך. כי כאשר משפטיך לארץ. בזמנא דמשפט נחית \n"},{"index":11,"he":"בארעא לבשמא עלמא. כדין צדק למדו יושבי תבל. כלומר יכלין למסבל דינא דצדק ולא ישתצי \nעלמא מניה. אימתי צדק למדו יושבי תבל, כאשר משפטיך לארץ. ר' חזקיה אמר נפשי אויתיך \nבלילה דא כנסת ישראל. אף רוחי בקרבי אשרך דא קב\"ה: \nרבי אבא הוה יתיב קמיה דר' שמעון קם ר' שמעון בפלגו ליליא למלעי באורייתא. קמו רבי \nאלעזר ורבי אבא עמיה. פתח רבי שמעון ואמר כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג \nאליך אלקים. האי קרא אוקמוה חברייא זכאן אינון ישראל מכל עמין דקב\"ה יהב לון \nאורייתא קדישא ואורית לון נשמתין קדישין מאתר קדישא בגין למעבד פקודוי ולאשתע' \nבאורייתא. דכל מאן דאשתעשע באורייתא לא דחיל מכלא דכתיב לולי תורתך שעשועי אז אבדתי \nבעניי. מאן אינון שעשועי. אורייתא. דאורייתא שעשועים אקרי דכתיב ואהיה שעשועים יום \nיום. ודא הוא דתנינן קב\"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן. מאי לאשתעשעא בגין \nלמחדי בהו. דתנינן זכאין אינון צדיקייא דכתיב בהו אז תתענג עלי יי' בגין לאתענגא \n"},{"index":12,"he":"מההוא שקיו דנחלא כד\"א והשביע בצחצחות נפשך כביכול קב\"ה משתעשע בהו מההוא שקיו \nדנחלא דמתענגי בהו צדיקיא. ועל דא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא. וכל מאן דאשתדל באורייתא \nזכי לאשתעשעא עם \n \nזוהר חלק ג דף סח/א\nצדיקיא מההוא שקיו דנחלא. תאנא כאיל תערוג על אפיקי מים. דא כנסת ישראל כד\"א אילותי \nלעזרתי חושה. תערוג על אפיקי מים ודאי לאשתקיא משקיו דמבועי דנחלא על ידי דצדיק. \nתערוג כד\"א לערוגת הבושם. כן נפשי תערוג אליך אלקים. לאשתקייא מנך בעלמא דין ובעלמא \nדאתי. מבועי נחלא מאן אינון מבועא חד לעילא דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן \nוגו'. ומתמן נגיד ונפיק ומשקי גנתא וכל אינון נחלין נגדין ונפקין ומתכנשין בתרי \nמבועין דאקרון נצח והוד ואלין אקרון אפיקי מים בההוא דרגא דצדיק דמיניה נגיד ונפיק \nומשתקייא גנתא. בגין כך איל וצבי כחדא משתכחי (נ\"א איל וצבי אקרון עטרת ויסוד) צדק \nוצדיק. תאנא כתיב קול יי' יחולל אילות. אילות אילת כתיב חסר דא אילות השדה (נ\"א דא \n"},{"index":13,"he":"אילת השחר) (ד\"א אילות השדה) דתניא בפלגות ליליא בשעתא דקב\"ה עאל לגנתא דעדן \nלאשתעשעא עם צדיקיא האי קול נפיק וכאיב כל אינון אילתא דסחרני כורסייא יקירא קדישא \nהה\"ד ששים גבורים סביב לה. ד\"א יחולל אילות כד\"א חוללה ידו נחש בריח. ויחשוף יערות \nכד\"א ביערת הדבש. וכתיב אכלתי יערי עם דבשי וינקא להו כאמא דינקא לבנין. אמר ליה ר' \nאבא נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. אויתיך אותך מבעי ליה אשחרך ישחרך מבעי \nליה א\"ל הא אוקמוה כד\"א אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש. ת\"ח נפשא ורוחא \nאשתמודע (ס\"א אשתעי ס\"א אשתתפי) כחדא לעלמין. תנא פולחנא שלימתא דבעי ב\"נ למפלח \nלקב\"ה כמה דתנינן ואהבת את יי' אלקיך וגו' דירחים ליה לקב\"ה רחימותא דנפש ממש ודא \nהוא רחימותא שלימתא רחימותא דנפשיה ורוחיה. כמה דאתדבקו אלין בגופא וגופא רחים לון. \n(ס\"א כדין) כד יתדבק ב\"נ לרחמא ליה לקב\"ה רחימותא דנפשיה ורוחיה לאדבקא ביה. הה\"ד \n"},{"index":14,"he":"נפשי אויתיך בליליה (כלומר) נפשי ממש. אף רוחי בקרבי אשחרך אתדבקא בך ברחימותא \nסגיאה. בלילה דבעי ב\"נ מרחימותא דקב\"ה למיקם בכל ליליא לאשתדלא בפולחניה עד דיתער \nצפרא ויתמשך עליה חוטא דחסד. דתניא זכאה חולקיה דההוא ב\"נ דרחימותא דא רחים ליה \nלקב\"ה והני (אינון) זכאי קשוט דמרחמין ליה לקב\"ה הכי. עלמא מתקיימא בגיניהון ושלטין \nעל כל גזירין קשין דלעילא ותתא (נ\"א היא) (בגין דיתקיים עלמא בגיניהון). תאנא ההוא \nזכאה דאתדבק ברוחיה ונפשיה לעילא במלכא קדישא ברחימותא כדקא יאות. שליט בארעא דלתתא \nוכל מה דגזר על עלמא אתקיים. מנ\"ל מאליהו דכתיב חי יי' אשר עמדתי לפניו אם יהיה \nהשנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. ת\"ח בשעתא דאתיין נשמתין קדישין מעילא לתתא \nואיגון זכאי עלמא משלפי להו ממלכא ומטרוניתא זעירין אינון דבההוא שעתא דנחית קיימא \nקמי מלכא ורעותא דמלכא לאסתכלא בה כמה דאוקימנא בשעתא דנשב קודשא בריך הוא רוחא בכל \n"},{"index":15,"he":"חילא וחילא דשמיא כלהו חיילין אתעבידו וקיימי בקיומייהו הדא הוא דכתיב וברוח פיו כל \nצבאם. ומנייהו אתעכבו עד דקודשא בריך הוא \n \nזוהר חלק ג דף סח/ב\nאחית להו לתתא. ותאנא מיומא דאתברי עלמא קיימי קמיה דקב\"ה ואתעכבו עד דמטא זמנא \nלאחתא לון בארעא ואלין שליטו לעילא ותתא הה\"ד חי יי' אשר עמדתי לפניו. אשר אני עומד \nלא כתיב אלא אשר עמדתי. לבתר אהדר לאתריה וסליק לאדריה ואינון אחרנין לא סלקין עד \nדימותון. בגין דלא קיימו קודם לכן כאינון אחרנין. ובגין כך אליהו אתעביד שליחא \nמלאכא לעילא. ואלין דמתדבקין יתיר למלכא. אשכחנא בספרא דאדם קדמאה דכל רוחין קדישין \nדלעילא עבדין שליחותא וכלהו אתיין מאתר חד. דנשתמהון דצדיקייא מתרי דרגין דכלילן \nבחד ובג\"כ סלקין יתיר ודרגיהון יתיר והכי הוא. וכל אינון דהוו טמירין תמן נחתו \nוסליקו בחייהון כגון חנוך דלא אשתכח ביה מיתה והא אוקימנא מלה דא בחנוך ואליהו. \nותאנא מאה ועשרין וחמש אלף דרגין (ס\"א לצדיקייא) לנשמתהון דצדיקייא סליקו ברעותא עד \n"},{"index":16,"he":"לא אתברי עלמא דקב\"ה מזמנא להו בעלמא דין בכל דרא ודרא וסלקין וטאסין עלמא ומתקשרי \nבצרורא דחיי. וזמין קב\"ה לחדתא עלמא בהו. עלייהו כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ \nהחדשה וגו': \nתענו את נפשותיכם. נפשותיכם קאמר. בגין דישראל משתכחין קמי מלכא קדישא זכאין ויהא \nרעותא דלהון לגבי קב\"ה ולאתדבקא ביה בגין דיתכפר להו חובייהו. ועל דא מאן דאכל ושתי \nבתשיעאה ומענגא נפשיה במיכלא ומשתיא אשתכח בעשיראה ענויא דנפשא בתרין חולקין ואשתכח \nכאילו אתענית שיעאה ועשיראה את נפשותיכם לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא \nלאתכפרא על חוביהון. תאנא כי ביום הזה יכפר עליכם. ביום הזה. היום הזה מבעי ליה אלא \nביום הזה דייקא דביה אתגלי עתיקא קדישא לכפרה על חוביהון דכלא. ד\"א תענו את \nנפשותיכם. ר' אבא פתח ואמר עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו' עיר קטנה. הא אוקמוה אבל \nעיר קטנה כד\"א עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחיל וגו'. וכתיב ולא אבא בעיר. עיר \n"},{"index":17,"he":"קטנה זעירא היא. דהיא בתראה מכלא תתאה מכלא שורוי רברבין תקיפין קדישין. עיר הקדש \nאקרי ואנשים בה מעט זעירין אינון דזכאין לסלקא לגווה ולמשרי בה. כד\"א מי יעלה בהר \nיי' ומי יקום במקום קדשו וגו'. ועל דא אנשים בה מעט. ובא אליה מלך גדול דא קב\"ה \nלאזדווגא בה ולמשרי בה. וסבב אותה כד\"א ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב וגו'. \nובנה עליה מצודים גדולים. דבנה שורוי רברבין תקיפין יאיאן ושפירין (ס\"א מכל אבנין \nיקירין) קדישין עיר הקדש אקרי. וכל ויקרא דמלכא עייל בגווה ובג\"כ היא בלחודהא כלילא \nמכל עטרי דמלכא וכל עטרי מלכא בה מתעטרין. בג\"כ ואנשים בה מעט כתיב. ומצא בה איש \nמסכן וחכם. הה\"ד נקי כפים ובר לבב. מסכן כד\"א ויבן ערי מסכנות לפרעה מתעטר בעטרין \nתקיפין בעטרי אורייתא בעטרי פקודי אורייתא דמלכא. וחכם דזכי בה בהאי חכמה וחכם דהוא \nחכים יתיר מכלא לעיינא בפולחנא דמאריה בגין למזכי בה ולאעלא בה. הה\"ד ומלט הוא את \n"},{"index":18,"he":"העיר בחכמתו. ומלט כמו אמלטה נא ואראה את אחי. אמלטה נא שמה. אוף הכא ומלט הוא את \nהעיר בחכמתו. ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. ואדם לא זכר למעבד פקודי אורייתא \nלאשתדלא באורייתא כההוא גבר מסכנא דאתחבר בכלא \n \nזוהר חלק ג דף סט/א\nבגין למזכי בה ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה. דהא בההוא עלמא לא יהבין רשו למיעל בר \nהני זכאי קשוט הני דמשתדלי בה באורייתא יומא ולילי ומתעטרי בפקודי אורייתא בהאי \nעלמא למיעל בהו לעלמא דאתי. וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים. דהא בני נשא לא \nמסתכלין ביה ולא בעאן לאתחברא ביה ולאצית למלוי. דתאנא כל מאן דאצית למלוי דאורייתא \nזכאה הוא בהאי עלמא וכאילו קביל תורה מסיני. ואפילו מכל בר נש נמי בעי למשמע מלוי \nדאורייתא. ומאן דארכין אודניה לקבליה. יהיב יקרא למלכא קדישא ויהיב יקרא לאורייתא. \nעליה כתיב היום הזה נהיית לעם ליי' אלקיך. תאנא יומא חד הוו אזלי חברייא עמיה דר\"ש \n"},{"index":19,"he":"אר\"ש חמינא אלין עמין כלהו עלאי וישראל תתאי מכלהו מ\"ט. בגין דמלכא אשדר מטרוניתא \n"}]}
