{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-29","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":29,"title":"קטע 29","hebrewTitle":"קטע 29","segments":[{"index":1,"he":"מניה ואעיל אמהו באתרהא כד\"א תחת שלש רגזה ארץ וגו'. תחת עבד כי ימלוך וגו' ושפחה \nכי תירש גבירתה. מאן שפחה היא כתרא נוכראה דקטל קב\"ה בוכרא דלהון במצרים. דכתיב עד \nבכור השפחה אשר אחר הריחים. אחר הריחים הות יתבת בקדמיתא והשתא האי שפחה תירש \nגבירתה. בכה ר\"ש ואמר מלכא בלא מטרוניתא לא אקרי מלכא. מלכא דאתדבק בשפחה באמהו \n(דילה) דמטרוניתא אן הוא יקרא דיליה. וזמינא קלא לבשרא למטרוניתא ולימא גילי מאד בת \nציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא. כלומר צדיק הוא נושע בגין \nדהוה רכיב עד השתא באתר דלאו דיליה באתר נוכראה ויניק ליה ועל דא כתיב עני ורוכב על \nחמור. עני הוא בקדמיתא. ורוכב על חמור כמה דאוקימנא אינון כתרין תתאין דעמין עכו\"ם \nדקטיל קב\"ה בוכרא דלהון במצרים הה\"ד וכל בכור בהמה והא אוקימנא מלי. כביכול צדיק \nונושע הוא ודאי יתיר מכלא. בגין דעד השתא שארי צדיק בלא צדק והשתא דיזדווגון כחדא \n"},{"index":2,"he":"צדיק ונושע הוא דהא לא יתיב בסטרא אחרא. תאנא הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו'. \nהאי קרא קשיא הצדיק א בד נא בד מבעי ליה מהו אבד אלא אבד ממש. ומאי אבד למטרוניתא \nואתדבק באתר אחרא דאקרי שפחה. אמר רבי יצחק לר\"ש אי ניחא קמיה דמר הא דתנינן דכתיב \nוצדיק יסוד עולם מאן דאמר דעל שבעה קיימי קיימא עלמא ומאן דאמר על חד קיימא עלמא \nהיך מתישרן מלי. א\"ל כלא מלה חד הוא דהא ז' אינון ובהו אית חד קיימא דאקרי צדיק \nוקיימי עליה ועלמא בהאי אתקיימא. וכד אתקיימא עלמא עליה כאילו אתקיים על כולהו \nשבעה. ועל דא כתיב וצדיק יסוד עולם והא אוקימנא מלי בכמה אתר. ותאנא האי שפחה זמינא \nלשלטאה בארעא קדישא דלתתא כמה דהות מטרוניתא שלטא בקדמיתא דכתיב צדיק ילין בה והשתא \nשפחה כי תירש גבירתה בכלא וזמין קב\"ה לאתבא למטרוניתא לאתרהא כקדמיתא. וכדין ממאן \nהוא חדוותא הוי אימא חדוותא דמלכא וחדוותא דמטרוניתא. חדוותא דמלכא בגין דיתוב לה \n"},{"index":3,"he":"ויתפרש משפחה כדקא אמינא. וחדוותא דמטרונית בגין דתיתוב לאזדווגא במלכא הה\"ד גילי \nמאד בת ציון וגו'. ת\"ח כתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם. והיתה לכם מבעי ליה מאי זאת \nהא דאמרן לחקת עולם. בכל אתר ואתר חקת עולם אתקרי גזרה דמלכא דעייל כל נימוסוי באתר \nדא ואסתים לון כמאן דסתים כלא באסקופא חדא. חקת עולם ודאי בהאי זאת \n \n"},{"index":4,"he":"זוהר חלק ג דף סט/ב\nרשים וחקק כל גניזין דיליה וכל טמירין דיליה. בחדש השביעי בעשור לחדש בעשור דייקא \nכמה דאוקימנא. תענו את נפשותיכם. ודאי הכי הוא והא אתמר. נפשותיכם ודאי. דהר בנפשא \nתלייא מלתא. ובגין כך אכילה ושתייה מתשיעאה יתיר מיומא אחרא ואע\"ג דהאי מלה אתמר \nבגוונא אחרא וכלא שפיר והאי והאי מלה חדא וכל חד באתריה והכי הוא. ותאנא בהאי יומא \nכל חידו וכל נהירו וכל וותרנותא דעלמין כלהו תליין באימא עלאה דכל מבועין נגדין \nונפקין מנה. וכדין נהירין כל אינון בוצינין ונהרין בנהירו בחדוותא עד דמתבסס כלא \nוכדין כל אינון דינין אשתכחו בנהירו ודינא לא אתעביד ועל דא תענו את נפשותיכם. אמר \nרבי אבא הא אוקים לה מר מן גופא דמתניתא. לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בקב\"ה דכתיב \nאין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי והא אתמר קרא אחרינא אשכחנא בהאי דכתיב ראה ביתך \nדוד. א\"ל הכי הוא ודאי בית דוד אקרי כמה דכתיב בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. בית \n"},{"index":5,"he":"יעקב כד\"א ובית תפארתי אפאר. לכו ולנכה באור יי' דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את \nהגן ונטע האי גן לאשתעשעא ביה עם צדיקייא דביה שריין. תאנא כתיב אך בעשור לחד \nהשביעי הזה יום הכפורים הוא וגו'. ועניתם את נפשותיכם וכתיב והיתה לכם לחקת עולם \nבחדש השביעי וגו'. אך דכתיב מאי קא בעי הכא. אמר ליה למיעוטא קא אתייא דכיון דאמר \nועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש. אמר (לבתר) אך בעשור. אך עשור מבעי ליה דבעשור \nתלייא מלתא אמר ליה אי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ותנינן אך חלק חציו \nאסור באכילת חמץ וחציו מותר אוף הכא אך בעשור לחדש אימא דחציו אסור במלאכה (נ\"א \nבאכילה) וחציו מותר. א\"ל אוף הכא בועניתם את נפשותיכם תליא דהא ענוי לא אשתכח אלא \nמפלגות יומא ולהלאה ושפיר הוא אך חלק בועניתם את נפשותיכם. א\"ר אלעזר כתיב כי ביום \nהזה יכפר עליכם וגו'. אכפר עליכם מבעי ליה. אלא יכפר עליכם לאכללא יובלא דנגיד \n"},{"index":6,"he":"מבועי לאשקאה בהאי יומא לכל עיבר לארואה כלא ולאשקאה כלא ודא עליכם. כלומר בגיניכון \nלדכאה לכון בהאי יומא דכתיב לפני יי' תטהרו ולא ישלוט עלייכו דינא. ר' יהודה אמר \nזכאין אינון ישראל דקב\"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו דלא ישתכח בהו חובא בגין דיהון \nבני היכליה וידורון בהיכליה. ולזמנא דאתי כתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וגו': \nרבי יהודה פתח שיר המעלות ממעמקים קראתיך יי'. תנינן בשעתא דברא קב\"ה עלמא למברי \nב\"נ אמליך באורייתא אמרה קמיה תבעי למברי האי ב\"נ זמין הוא למחטי קמך. זמין הוא \nלארגזא קמך אי תעביד ליה כעובדוי הא עלמא לא יכיל למיקם קמך כ\"ש ההוא ב\"נ א\"ל וכי \nלמגנא אתקרינא קל רחום וחנון ארך אפים. ועד לא ברא קב\"ה עלמא ברא תשובה אמר לה \nלתשובה אנא בעינא למברי ב\"נ בעלמא על מנת דכד יתובון לך מחוביהון דתהוי זמינא למשבק \nחוביהון ולכפרא עלייהו. ובכל שעתא ושעתא תשובה זמינא לגבי בני נשא וכד בני נשא \n"},{"index":7,"he":"תייבין מחובייהו האי תשובה תבת לגבי קב\"ה וכפר על כלא ודינין אתכפיין ומתבסמאן כלהו \nוב\"נ אתדכי מחוביה. אימתי אתדכי ב\"נ מחוביה בשעתא דעאל בהאי תשובה כדקא חזי. ר' \nיצחק אמר דתב קמי מלכא עלאה וצלי \n \nזוהר חלק ג דף ע/א\nצלותא מעומקא דלבא הה\"ד ממעמקים קראתיך יי'. ר' אבא אמר ממעמקים קראתיך יי' אתר \nגניז הוא לעילא והוא עמיקא דבירא ומהאי נפקין נחלין ומבועין לכל עיבר וההיא עמיקא \nדעמיקתא אקרי תשובה. ומאן דבעי לאתבא ולאתדכאה מחובוי. בהאי עומקא אצטריך למקרי \nלקב\"ה הה\"ד ממעמקים קראתיך יי'. תאנא בשעתא דהוה ב\"נ חב קמי מאריה וקריב קרבניה על \nמדבחא וכהנא מכפר עליה ובעי בעותיה עליה. מתערין רחמי ודינין מתבסמן ותשבוה אריק \nברכאן במבועין דנגדין נפקין ומתברכין כלהו בוצינין כחדא וב\"נ אתדכי מחוביה. ת\"ח \nקב\"ה אפיק עשר כתרין עטרין קדישין לעילא דאתעטר בהו ומתלבש בהו והוא אינון ואינון \nהוא כשלהובא דאחידא בגומרא ולית תמן פרודא לקביל דנא אית עשר כתרין דלא קדישין לתתא \n"},{"index":8,"he":"ואינון אחידן בזוהמא דטופרא דחד עטרא קדישא דאקרי חכמה ועל דא אקרון חכמות. ותאנא \nעשרה זייני חכמות אלין נחתו לעלמא וכלהו אסתאבו (ס\"א אשתאבו) במצרים בר מחד דאתפשט \nבעלמא וכלהו זייני חרשי אינון ומנייהו ידעי מצרים חרשין על כל בני עלמא וכד מצראי \nבעאן למעבד כנופייא בחרשייהו לעובדיהון הוו נפקי לחקלא לטורי רמאי ודבחין דבחין \nועבדין גומין בארעא וסחרין ההוא דמא סוחרניה דהני גומין ושאר דמא מתכנפי בהנהו \nגומין ובשרא שוין עלייהו. וקרבין קרבניהון לאינון זיינין בישין ואינון זיינין בישין \nמתכנשין ומתקרבין כחדא ומתפייסין בהדייהו בההוא טורא. ישראל דהוו בשעבודיהון הוו \nמתקרבין להון ואולפו מנייהו והוו טעאן בתרייהו והיינו דכתיב כמעשה ארץ מצרים אשר \nישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו'. וכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים \nוגו'. תאנא בשעתא דהוו מקרבין להון על גבי חקלא והוו מזמני ההוא דמא ומקרבי \n"},{"index":9,"he":"קרבנייהו הוו מתכנפי כל אינון זיינין בישין וחמאן להון כגוונא דשעירים כלהו מליין \nשערא ומודעי להו מה דאינון בעיין. ת\"ח יצחק מה כתיב ביה ויגש יעקב אל יצחק אביו \nוימושהו אמר דא לא אתעדי (ס\"א הכא לא אתער) אלא מטלא דשמיא דנגיד על ארעא. אמר רבי \nיוסי ומשמני הארץ בכלא ברכיה מ\"ט בגין דחמא ליה בשערא אמר למעבד דא ומשמני הארץ \nאצטריך ולא זוהמא דארעא דהאי זוהמא הוא דארעא וכד טלא דשמיא ומגדא דארעא מתחבראן \nאתעבר האי זוהמא. אמר ר' חייא בתרייתא דאינון כתרין תתאין דלא קדישין האי הוא. הה\"ד \nודורש אל המתים ודא הוא עשיראה דכלא. דתניא א\"ר יצחק אמר ר' יהודה נפשתא דרשיעייא \nאלין אינון מזיקין דעלמא. א\"ר יוסי אי הכי טב להו לחייביא דאתעבדין מזיקין בעלמא. \nאן היא עונשא דגיהנם. אן הוא בישא דזמינא להו בההוא עלמא. אמר ר' חייא הכי תנינן \nוהא אוקימנא מלי נפשתא דרשיעייא בשעתא דנפקין מעלמא כמה גרדיני נימוסין מזדמנין \n"},{"index":10,"he":"לקבלא להו ולאעלאה להו לגיהנם ועאלין להו בתלת דינין בכל יומא בגיהנם לבתר מזדווגי \nבהו ואזלין ושאטין בעלמא ומטען להו לרשיעייא לאינון דקא אסתים תשובה מקמייהו. לבתר \nתייבין להו לגיהנם ואסתאבין (נ\"א ואתדנון) תמן וכך בכל יומא. לבתר דאזלין בהו \nושאטין בהו בעלמא מהדרין לקברייהו וחמן תולעתא דגופא מנקרי בשרא ומתאבלן עלייהו \nואינון חרשין הוו אזלי לבי קברי וחרשי בחרשייהו ועבדין חד צלמא דבר נש ודבחין קמיה \nחד צפירא. לבתר עאלין לההוא \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ג דף ע/ב\nצפירא בההוא קברא וההוא צלמא מתברין (ס\"א מדברין) ליה לארבע סטרין ומעלין ליה לארבע \nזיוויין דקברא. כדין מחרשי בחרשייהו ומתכנפי אינון כנופי ואינון זינין בישין \nומייתין היא נפשתא ועאל בקברא ומשתעי בהדייהו. אמר ר' יצחק זכאין אינון צדיקייא \nבעלמא דין ובעלמא דאתי דהא כלהו קדישין. גופא דילהון קדישא. נפשא דילהון קדישא. \nרוחא דילהון קדישא. נשמתא דילהון קדש קדשים. תלת דרגין אינון כגוונא דלעילא. דתניא \nא\"ר יהודה כתיב תוצא הארץ נפש חיה דא היא נשמתא (עלאה) דאדם קדמאה (עלאה) ת\"ח ג' \nדרגין אינון ואתדבקו כחד. נפש רוח נשמה ועלאה מנייהו נשמה דא\"ר יוסי בכלהו ב\"נ אית \nנפש. ואית נפש עלאה מנפש. זכה בר נש בהאי נפש מריקין עליה עטרא חד דאקרי רוח הה\"ד \nעד יערה עלינו רוח ממרום. כדין אתער בר נש באתערותא אחרא עלאה לאסתכלא בנימוסי מלכא \nקדישא. זכה בר נש ביה בההוא רוחא מעטרין ליה בכתרא קדישא עלאה דכליל כלא דאקרי \n"},{"index":12,"he":"נשמה. דאתקרי נשמת אלוה. ותאנא ברזא דרזין בגו רזא דספרא דשלמה מלכא האי קרא דכתיב \nושבח אני את המתים שכבר מתו. כיון דכתיב ושבח אני את המתים אמאי שכבר מתו אלא שכבר \nמתו בהאי עלמא בפולחנא דמאריהון ותמן כתיב ג' מדורין עבד קב\"ה לצדיקייא חד (ס\"א \nדזכו אינון צדיקייא דלא אשתציאו מהאי עלמא וכד אצטריך) לנפשאן דאינון צדיקייא דלא \nאסתלקו מהאי עלמא ושכיחין בהאי עלמא וכד אצטריך עלמא רחמין ואינון חיין יתבין בצערא \nאינון מצלו צלותא עלייהו ואזלין ומודעין מלה לאינון דמיכין דחברון ומתערין ועאלין \nלבן עדן דארעא דתמן רוחיהון דצדיקייא מתלבשן בעטרין דנהורא ואתייעטו בהו וגזרין \nגזרה וקב\"ה עביד רעותא דלהון וחס על עלמא ואינון נפשן דצדיקייא משתכחין בהאי עלמא \nלאגנא על חייא והאי אקרי נפש ודא לא אסתלקא (ס\"א אשתצי) מהאי עלמא ושכיחא בהאי עלמא \nלאסתכלא ולמנדע ולאגנא על דרא והאי הוא דאמרו חברייא דמתי ידעי בצערא דעלמא ועונשא \n"},{"index":13,"he":"דחייבין די בארעא בהאי הוא דכתיב ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ומדורא תניינא הוא ג\"ע די \nבארעא ביה עבד קב\"ה מדורין עלאין יקירין כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דעלמא עלאה \nוהיכלין בתרין גוונין דלית להון חושבנא ואילנין ועשבין וריחין דסלקין בכל יומא. \nובהאי אתר שארי ההוא דאקרי רוח דאינון צדיקייא ומדורא דההוא רוחא ביה שארי. וכל רוח \nורוח מתלבש' בלבוש יקירא כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דההוא עלמא עלאה. מדורא תליתאה \nההוא מדורא עלאה קדישא דאתקרי צרורא דחיי דתמן מתעדנא ההוא דרגא עלאה קדישא דאקרי \nנשמה. והאי אתדבק לאתענגא בעדונא עלאה עליה כתיב אז תתענג על יי' והרכתביך וגו'. \nותאנא בשעתא דאצטריך עלמא רחמי ואינון צדיקייא זכאין. ההוא נפש דאשתכחנא בעלמא \nלאגנא על עלמא. נפש סליק ואזיל ושאט בעלמא ומודע לרוח. ורוח סליק ואתעטר ומודע \nלנשמה ונשמה לקב\"ה. וכדין חס קב\"ה על עלמא. כדין נחתא מעילא לתתא. נשמה אודע לרוח \n"},{"index":14,"he":"ורוח אודע לנפשא. ובכל שבתא ושבתא וריש ירחא כלהו מתחברן ומתעטרן כחד. עד דאזדווגו \nלמיתי לסגדא למלכא עלאה. ולבתר תייבין לאתרייהו. הה\"ד והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת \nבשבתו יבא כל בשר וגו'. ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחייא אזלי ומודעי להו לנפשייהו \nדצדיקייא ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו. מאי טעמא דשויין רעותא דילהון \nלאתדבקא נפשא בנפשא \n \n"},{"index":15,"he":"זוהר חלק ג דף עא/א\nכדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ומתכנפי ואזלין ושאטין לדמיכי חברון ומודיעי להו צערא \nדעלמא וכלהו עאלין בההוא פתחא דג\"ע ומודיעי לרוח. ואינון רוחין דמתעטרן בגיע מלאכי \nעלאין אזלי בינייהו וכלהו מודיעין לנשמה. ונשמה אודעת לקב\"ה וכולהו בעאן רחמי על \nחיין וחס קב\"ה על עלמא בגיניהון ועל דא אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו וגו'. \nאמר ר' חייא תווהנא אי אית מאן דידע לאודעא להו למתיא בר אנן. א\"ר אבא צערא מודעא \nלהו אורייתא מודעא להו דהא בשעתא דלית מאן דידע בהאי. אפקי אורייתא סמוך לקברי \nואינון מתערי על אורייתא על מה אתגלייא לההוא אתר. כדין דומה אודע להון, א\"ר יוסי \nואינון ידעי דהא עלמא בצערא וחייא לא אתחזון ולא ידעי לאודעא להו. ביה שעתא כלהו \nצוחין על אורייתא דאתקלנא ואתגלייא לההוא אתר. אי בני נשא תייבין ובכאן בלבא שלים \nותייבין קמי קב\"ה. כלהו מתכנשי ובעאן רחמי ומודיעין לאינון דמיכי חברון ועאלין \n"},{"index":16,"he":"ומודעין לרוח דבג\"ע כמה דאמרן ואי אינון לא תייבין בלבא שלים למבעי ולמבכי על צערא \nדעלמא. ווי להון דכלהו מתכנפי לריקא אמרי מאן גרם לאורייתא קדישא דאתגלייא על \nידייהו בלא תשובה. וכלהו אתאן לאתאחדתא (ס\"א לאדכרא) חובייהו בגיני כך לא יהכון תמן \nבלא תשובה ובלא תעניתא למבעי בעותא קמייהו. רבי אבא אמר (ס\"א כלא אתלת) בלא תלת \nתעניתא ר' יוסי אמר אפילו חד ובההוא יומא ובלבד דעלמא יתיב בצערא טפי כדין כלהו \nמזדוגי למבעי רחמין על עלמא. תאנא א\"ר יהודה יומא חד הוו אזלי ר' חזקיה ור' ייסא \nבאורחא ערעו בגוש חלב והוה חריב. יתבו סמוך לבי קברי ור' ייסא הוה בידיה חד חוטרא \n(ס\"א קיטרא) דס\"ת דאתקרע. עד דיתבו אתרגיש חד קברא קמייהו וצוח ווי ווי דהא עלמא \nבצערא שכיח הא אורייתא הכא דאתגלייא. או חייא אתו לחייכא עלן ולכספא בכסופא עלן \nבאורייתייהו. אזדעזעו רבי חזקיה ורבי ייסא אמר ר' חזקיה מאן את. א\"ל מיתא אנא והא \n"},{"index":17,"he":"אתערנא לגבי ס\"ת. דזמנא חדא הוה יתיב עלמא בצערא ואתו חייא הכא לאתערא לן בספר תורה \nואנא וחבראי אקדימנא לגבי דמיכי חברון וכד אתחברו בג\"ע ברוחיהון דצדיקייא אשתכח \nקמייהו דההוא ס\"ת דאייתו לקמן אינון חייא הוה פסול ומשקר בשמא דמלכא על דאשתכח וא\"ו \nיתיר בההוא קרא דושסעת שסע שתי פרסות ואמרו דהואיל ושקרו בשמא דמלכא דלא יתובון \nלגביהון ודחו לי ולחבראי בההיא שעתא מבי מתיבתא. עד דחד סבא דהוה בינייהו אזל \nואייתי ספרא דרב המנונא סבא וכדין אתער רבי אלעזר בר\"ש דהוה קביר עמנא ואזל ובעא \nבג\"ע עלייהו ואתסי עלמא כדין שארו לן. ומן ההוא יומא דסליקו ליה לר\"א מבי קברא דא \nואתייהיב לגבי אבוה לית מאן דאתער למיקם קמייהו דדמיכי חברון דמסתפינא מן ההוא יומא \nדדחו לי ולחברי. והשתא אתיתון לגבן וס\"ת גביכון אמינא דהא עלמא בצערא אשתכח. וע\"ד \nאזדעזענא דאמינא מאן יקדים לאודעא לאינון זכאי קשוט דמיכי חברון. אשתמיט רבי ייסא \n"},{"index":18,"he":"בההוא קיטרא דספר תורה. א\"ר חזקיה חס ושלום לית עלמא בצערא ואנן לא אתינן להאי. קמו \nרבי חזקיה ורבי ייסא ואזלו. אמרי ודאי בשעתא דזכאין לא אשתכחו בעלמא, עלמא לא \nמתקיימא אלא בגיניהון דמתייא. אמר רבי ייסא בשעתא דאצטריך עלמא למטרא אמאי אזלינן \nלגביהון דמיתייא והא כתיב \n \n"},{"index":19,"he":"זוהר חלק ג דף עא/ב\nודורש אל המתים ואסיר. אמר ליה עד כען לא חמיתא גדפא דצפרא דעדן. ודורש אל המתים אל \nהמתים דייקא. דאינון חייבי עלמא דאינון מעמין עכו\"ם דאשתכחו תדיר מתים. אבל ישראל \nדאינון זכאי קשוט שלמה קרא עלייהו ושבח אני את המתים שכבר מתו בזמנא אחרא ולא השתא. \nשכבר מתו. והשתא אינון חיין. ועוד דשאר עמין כד אתאן למתיהון אתיין בחרשין לאתערא \nעלייהו זינין בישין. וכד ישראל אתאן למתיהון אתיין בכמה תשובה לקמי קב\"ה. בתבירו \nדלבא. בתעניתא לקבליה וכלא בגין דנשמתין קדישין יבעון רחמי לקמי קב\"ה עלייהו וקב\"ה \nחייס על עלמא בגיניהון. וע\"ד תנינן צדיקא אע\"ג דאתפטר מהאי עלמא לא אסתלק ולא \nאתאביד מכלהו עלמין דהא בכלהו עלמין אשתכח יתיר מחייוי. דבחייוי אשתכח בהאי עלמא \nבלחודוי ולבתר אשתכח בתלת עלמין וזמין לגבייהו דכתיב עלמות אהבוך אל תקרי עלמות אלא \nעולמות זכאה חולקהון. תאנא כתיב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. והיתה נפש \n"},{"index":20,"he":"אדוני נשמת אדוני מבעי ליה. אלא כמה דאמרן דזכאה חולקהון דצדיקייא דכלא אתקשר דא \nבדא. נפש ברוח. ורוח בנשמה. ונשמה בקב\"ה. אשתכח דנפש צרורה בצרר החיים. אמר רבי \nאלעזר האי דאמרו חברייא גלותא דס\"ת אפילו מבי כנשתא לבי כנשתא אחרא אסיר. וכ\"ש לבי \nרחוב. אמאי לבי רחוב. אמר רבי יהודה כמה דאמרן בגין דיתערון עליה ויתבעון רחמי על \nעלמא. אמר ר' אבא שכינתא כד אתגלייא הכי נמי מאתר לאתר עד דאמרה מי יתנני במדבר \nמלון אורחים וגו'. אוף הכא בקדמיתא מבי כנשתא לגבי כנשתא לבתר לבי רחוב לבתר במדבר \n"}]}
