{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-50","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":50,"title":"קטע 50","hebrewTitle":"קטע 50","segments":[{"index":1,"he":"לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא אתערו כל מאריהון דדינא. וכל \nעלמא בדינא אתמסר. \n \nזוהר חלק ג דף קלו/ב\nבר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בגוי גלי מצחא \nדרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט \nביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון \nדלא מתכספי בעובדיהון הה\"ד ומצח אשה זונה חיה לך מאנת הכלם. ותניא שערא לא קאים \nבהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב\"ה לאשתעשעא \nעם צדיקייא נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה ונהיר להאי \nמצחא וכדין אתקרי עת רצון. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא \nאתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן \nאלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין אית רשותא \n"},{"index":2,"he":"לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא כדין כלהו משתככין. \nותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא וכלהו אקרון נצח (ס\"א מצחא וכל חד \nאקרי נצח) ובאתוון רצופין (דאפין) הוא מצח. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו \nדתנן נצח נצחים ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב וגם \nנצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם. האי רזא אוקימנא כל ההוא נצח \nדאתפשט בגופא זמנין דתלי על עלמא למידן ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין מ\"ט \nמשום דקאי בדוכתא דאקרי אדם ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי ראש (בהאי מצחא) \nאתחזי ואתגלייא האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ\"ט משום דלא הוה מאתר דאקרי \nאדם דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי \nאדם. ובג\"כ לא אדם הוא להנחם כנצח דבשאר תקוני גופא: \nעינוי דרישא משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל \n"},{"index":3,"he":"עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא \nדמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא \nדעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא \nדעתיק יומין עלייהו ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן \nעינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא הה\"ד רוחצות בחלב. מאי בחלב. \nבחוורא דלעילא קדמאה. (נ\"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא \nדרחמי (ס\"א ובג\"כ צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) וע\"ד \nצלי דוד עורה למה תישן יי' הקיצה. דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא \nדעינוי לאו מתפקחן כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. \nובזמנא דיפקח עינוי יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס\"א ואתזהר) עינא ועביד \n"},{"index":4,"he":"נוקמין בשאר עמין. הה\"ד העירה והקיצה העירה לאתסחאה בההיא חוורא. הקיצה למעבד \nנוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם \nוירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור \nמאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא. דנפקי מאוכמא \n \n"},{"index":5,"he":"זוהר חלק ג דף קלז/א\nדעינא הה\"ד על אבן אחת שבעה עינים. מאן אבן אחת. אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה \nרהיטין דסמכין (נ\"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא \nבעלמא לגלאה ארחין דחייביא הה\"ד שבעה אלה עיני יי' המה משוטטים בכל הארץ. מירוקא \nנפקין שבעה טהירין (ס\"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ\"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא \nומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש דכתיב כי עיניו \nעל דרכי איש וגו'. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא \nעלמא בגינהון וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין \nלהו. הה\"ד ראה ראיתי. ראה לאוטבא לון. ראיתי לנקמא לון מדעקין לון ובגין כך כתיב \nעורה למה תישן יי' הקיצה אל תזנח לנצח. עורה והקיצה תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי \nטבן. רחמי ונוקמין: \nגוונא קדמאה סומקא בגו סומקא כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא \n"},{"index":6,"he":"סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה: \nגוונא תניינא אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא וכד נפיק האי \nאבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי \nלויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא. דכל \nאוכמין סתימין קמיה (ס\"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא \nאוכמא. דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס\"א \nלסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא: \nגוונא תליתאה ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו \nתרין חוטין. חוטא סומקא לסטר חד. וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד \nאסתחר (נ\"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא \n(סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל \n"},{"index":7,"he":"אינון דלתתא (נ\"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו \nכל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הה\"ד שניך כעדר הקצובות שעלו מן \nהרחצה שכלם מתאימות. מאי מן הרחצה מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. שכלם מתאימות \nמתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר שניך כעדר הקצובות ואת אמרת שכלם מתאימות. \nכלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה ודא זמינין \nלמנדע צדיקייא. למחזי ברוחא דחכמתא כד\"א כי עין בעין יראו. אימתי בשוב יי' ציון. \nוכתיב אשר עין בעין נראה אתה יי' וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין \nלטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב כמה דכתיב פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'. ודא \nהכא לטב. ולביש. וכתיב עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו \nלנצח. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא מהו עינך תראנה \n"},{"index":8,"he":"ירושלם נוה שאנן. וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב צדק ילין בה. ובאתר דאשתכח צדק \nלאו שקוט ולאו שאנן הוא. אלא עינך תראנה ירושלם נוה שאנן, נוה שאנן לעתיק יומין \nאתמר (דישגח באלין עיינין) דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי עינא דלא נטיל \nמאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. זבגין כך כתיב עינך תראינה חסד יו\"ד ולא עיניך, ומה \nדאמר ירושלם ולא ציון. הכי אצטריך. לאכפייא \n \n"},{"index":9,"he":"זוהר חלק ג דף קלז/ב\nלדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא כתיב עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה \n(הה\"ד צדק ילין בה דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ\"א דכתיב צדק ילין \nבה דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב עיני יי' אלקיך בה מרשית \nהשנה ועד אחרית שנה. השתא עיני ה' אלקיך בה וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש \nבגין דאית בהו ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא \nעינא דעתיקא דעתיקין. הה\"ד וברחמים גדולים אקבצך. כיון דאמר רחמים מהו גדולים אלא \nאית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון רחמים גדולים. רחמי דזעיר \nאנפין אקרון רחמים סתם. (מהנ\"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובג\"כ \nוברחמים גדולים אקבצך דעתיק יומין: \nתאנא בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא שראן תרין דמעין. וכד בעי \nקודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתכסמא בימא רבא מאן ימא רבא. ימא \n"},{"index":10,"he":"דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס\"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו \nלישראל: \nחוטמא תאנא בצניעותא דספרא חוטמא דזעיר אנפין. בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא \nאתפרשא מלה דכתיב עלה עשן באפו וגו'. עלה עשן באפו בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי \nדנורא. דלית (ס\"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא \nאתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב עלה עשן באפו ולית) תננא בלא אשא ולא \nאשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס\"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת \nאלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא. אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא. \nובין תרי (נ\"א בתרי) גווני. וקרינן ליה אף וחימה ומשחית. ואי תימא אף וחימה כתיב כי \nיגורתי מפני האף והחימה דאינון תננא אוכמא וסומקא. משחית מנ\"ל. דכתיב לפני שחת יי' \nאת סדום ואת עמורה. שחת המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר \n"},{"index":11,"he":"אנפין ואסתלקו לאלף וארבע מאה גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי. בפומא. בדרועוי. בידין. \nבאצבעין. ובג\"כ כתיב מי ימלל גבורות יי' גבורת כתיב כתיב הכא גבורות וכתיב התם לך \nיי' הגדולה והגבורה אלא הכי תאנא כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. \nוכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד \nמנייהו ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר \nגבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב דור לדור ישבח מעשיך וגו'. וכד שארי \nגבורה דא. כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן. (נ\"א ונחתין) עד דנחתן ללהט החרב המתהפכת. \nכתיב כי משחיתים אנחנו את המקום הזה. וכתיב לפני שחתיי' את סדום ואת עמורה. וכתיב \nויי' המטיר על סדום ועל עמורה. אלא הכי תאנא לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מ\"ר \nלמ\"ה והיאך מהפכי והא כתיב אני יי' לא שניתי. אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק רישא חוורא \n"},{"index":12,"he":"(אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלייא כל \nזיינין (ס\"א דינין) דזעיר אפין זמינין וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא \nדתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין. \nורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני. מתערין \nדיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא רעוא דרעוין דלא אתגלי ובג\"כ מהפכין חייביא \nרחמי לדינא. ומה דאמר הכא מאת יי' מן השמים בזעיר אפין אתמר ומשמע דכתיב מן השמים \nאש ומים. רחמי ודינא לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי \nתננא \n \n"},{"index":13,"he":"זוהר חלק ג דף קלח/א\nלאפקא. נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא. חוטמא דעתיקא \nקדישא דהוא אקרי ארך אפים מכלא. והיינו רזא דתנינן יי' יי' פסיק טעמא בגווייהו. \nבכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני פסיק טעמא בגווייהו כגון אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל \nשמואל כלהו פסיק טעמא בגווייהו חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מ\"ט אברהם \nאברהם בתראה שלים קדמאה לא שלים דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא \nבגווייהו דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. יעקב יעקב בתראה שלים קדמאה לא שלים דהשתא \nאתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא \nבתריסר תחומין בשבעין ענפין מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים קדמאה לא \nשלים ופסיק טעמא בגווייהו. שמואל שמואל טעמא פסיק בגויה. מ\"ט. בתראה שלים קדמאה לא \nשלים דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל משה משה לא אפסיק טעמא בגוויהו \n"},{"index":14,"he":"דמיומא דאתיליד שלים הוה דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא. אוף הכא יי' יי' פסיק טעמא \nבגווייהו קדמאה שלים בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא \nרחמין לזעיר אנפין דהכי תנינן כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי \nעתיקא בזעיר אפין כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק כד\"א ותהלתי \nאחטם לך. ותאנא בתרין נוקבין דחוטמא בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא \nדתהומא רבא. ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע \nמאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי. אקרי אש יי' אשא דאכלא ואוקיד כל \nשאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא \nאתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא) וכלא תלייא בחוטמא. בגין כך כתיב וירח יי' את ריח \nהניחח דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. \n"},{"index":15,"he":"והאי (הוא) דכתיב ויחר אף יי'. וחרה אף יי'. וחרה אפי. פן יחרה אף יי' כלא בזעיר \nאפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב הטה אלקי אזנך ושמע האי (ס\"א תאנא בצניעותא דספרא \nדרגא (ס\"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו): \nאודנא דאתעביד תחות שערי. ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד \nברשומי רשימין לגאו. כמה דעביד (ס\"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי) מ\"ט בעקימא. \n(ס\"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב \nוביש) ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין. תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו כי עוף \nהשמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי \nנוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין \nביש. טב דכתיב כי שומע אל אביונים יי'. ביש דכתיב וישמע יי' ויחד אפו ותבער בם אש \nיי'. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש \n"},{"index":16,"he":"קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג\"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי \nרזין דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. \nתניא בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין כדין עייל קלא באודנין \nבההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס\"א ובטש) במוחא. ונפיק בנוקבי דחוטמא. ואתזער חוטמא \nואתחמם (נ\"א ואתקמט) ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ג דף קלח/ב\nכל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא סליק ההוא קלא לעילא \nובטש בריחא דמוחא (ס\"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא \nואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באורנין אתמשכאן ומתערן (ס\"א \nמתערבין) כולי האי בגין כך כתיב וישמע יי' וחיר אפו ותבער בם אש יי'. בההיא שמיעה \nדהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב הטה אלקי אזנך כלומר ארכין. (ס\"א אודנין) שית \nמאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין. וכלא אתקרון אזני יי'. ומה \nדאתמר הטה יי' אזנך. אזנך בזעיר אפין אתמר מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. \nומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס\"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח \nבההוא נוקבא דאודנא דכתיב כי אזן מלין תבחן. וכתיב ובוחן לבות וכליות. ומסטרא \nדאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא. באתר דלבא שארי מתפשט ההוא חללא \n"},{"index":18,"he":"דחמשין תרעין ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. \n(ס\"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא \nבאתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין \nתבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא כמה \nדאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש. ימינא \nושמאלא. רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל \nבקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה שמע כלומר הבן. אשתכח (ס\"א \nואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא \nולמנדע. ת\"ח כתיב. יי' שמעתי שמעתך יראתי וגו' האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא \n(ס\"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב יראתי תמן יאות הוא לדחלא \n"},{"index":19,"he":"ולאתבר קמיה האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב. יי' פעלך בקרב שנים \nחייהו. האי לעתיק יומין אתמר, ובכל אתר דישתכח יי' יי' ביו\"ד ה\"א תרי זמני או באלף \nדל\"ת ויו\"ד ה\"א חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד. וחד שמא \nאקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא. בזמנא דכתיב יי' אלקים דהאי הוא שם מלא. דעתיק \nדכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא שם מלא אקרי. ושאר לא אקרי שם מלא. כמה דאוקימנא ויטע \nיי' אלקים שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יי' אלקים אתקריא שם מלא. יי' יי' כלא הוא \nבכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. יי' פעלך בקרב שנים חייהו לעתיק יומין אתמר. \nמאן פעלך זעיר אפין. בקרב שנים. אינון שנים קדמוניות דאקרון ימי קדם ולא אקרון שנות \nעולם שנים קדמוניות אינון ימי קדם. שנות עולם אלין ימי עולם והכא בקרב שנים מאן \nשנים. שנים קדמוניות. חייהו למאן. חייהו לזעיר אפין. דכל נהירו דיליה מאינון שנים \n"},{"index":20,"he":"קדמוניות אתקיימו ובג\"כ אמר חייהו. ברוגז רחם תזכור. לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין \n"}]}
