{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-52","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":52,"title":"קטע 52","hebrewTitle":"קטע 52","segments":[{"index":1,"he":"ערף ולא עפוי ובזמנא דאגח (ס\"א דנצח) קרבי אתחזי. משום לאחזאה גבורתא. דהא תנינן \nאלף עלמין אתאחדין מניה הה\"ד אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים ואלף המגן רזא \nהוא. בצניעותא דספרא כל שלטי הגבורים דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. תקונא \nתשיעאה דאתמשכן (ס\"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא \nשפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין. \nוכללא דכלהו באינון דתליין. וכלא אתמשך (חסר כאן). ועל דא כתיב תפארת בחורים כחם. \n(ונראה על הים כבחור טוב) הה\"ד כתיב בחור כארזים כגיבר עביד גבוראן ודא הוא תפארת \nחילא וגבורתא ורחמי: \nתנא אר\"ש כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא ולא \nלאינון דלא עאלו (נ\"א (ס\"א ולא) דעאלו ולא נפקו) אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן \nדעייל ולא נפיק טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין. עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד \n"},{"index":2,"he":"כלא הוה. כלא הוי כלא יהא. לא ישתני. ולא משתני. ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. \nאשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא \n \nזוהר חלק ג דף קמא/ב\nדאתחזי בגוונוי כהאי דיוקנא (נ\"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי אלא כעין \nהאי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם. הוי \nדיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין. אתקין \nעתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי \nלהאי. כלא הוא במתקלא חדא אבל מכאן (נ\"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ\"א אתפשטן רחמי) \nומכאן (נ\"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא \nאתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב סוד יי' ליראיו. כתיב וייצר יי' אלקים את האדם \nבתרי יודי\"ן. אשלים תקונא גו תקונא טברקא דגושפנקא. ודא הוא וייצר. תרין יודין למה. \n"},{"index":3,"he":"רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. וייצר מאי צר. צר צורה בגו צורה (ודא הוא \nוייצר). ומהו צורה בגו צורה. תרין שמהן דאתקרי שם מלא יי' אלקים. ודא הוא רזא דתרין \nיודי\"ן דוייצר דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים יי' אלקים ובמה אתכלילו בדיוקנא \nעלאה דא דאקרי אדם. דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב את האדם דכליל דכר ונוקבא. את \nלאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא) עפר מן האדמה. דיוקנא בגו דיוקנא. ויפח \nבאפיו נשמת חיים טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה. בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים \nדסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הה\"ד (שם) ויפח באפיו נשמת חיים) נשמתא דכל חיי \nדעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. ויהי האדם לנפש חיה לאתרקא ולעילא \nבתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ\"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. \nבגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא. ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק \n"},{"index":4,"he":"האי יחודא מן עלמא כמאן דפסיק נשמתא דא. ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך \nישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר \nונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי \nדדיקנא דאתקרון (נ\"א אתקרי) תפארת. ואתפשט האי תפארת ותקין תרין חדין ואשתליף \nלאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא \nאתעבידו בהאי תפארת. ואקרי אדם דכר ונוקבא. הה\"ד כתפארת אדם לשבת בית: \nכד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא \nדנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני הה\"ד ודלת ראשך כארגמן. מהו \nארגמן. גווני דכלילן בגו גווני. תאנא אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר \nבגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי \n"},{"index":5,"he":"תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אחר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא \nבהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי. ואתקרון בעלי מיעיין. דכתיב על כן \nהמו מעי לו רחם ארחמנו נאם יי'. תאנא האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט \nרחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס\"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא \nבסטרא דדינא. תאנא אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה \nמנהון לגו ומנהון לבר. מנהון רחמי. ומנהון דינא. כלהו \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ג דף קמב/א\nדדינא אתאחדו בדינא דאחורוי דנוקבא אתפשטה תמן. ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא חמשה \nערייתא (נ\"א תקונין) אתגליין בה. בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ\"א בסטרא דדינא \nודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא קול באשה ערוה. שער באשה \nערוה. שוק באשה ערוה. יד באשה ערוה. רגל באשה ערוה. דאע\"ג דתרין אלין לא שניוה \nחברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון: \nותאנא בצניעותא דספרא אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי \nהויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה \nדאתקרי יו\"ד. וכיון דאתגלייא יו\"ד פומיה דאמה אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא. \nדאתקרי ותלי (נ\"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו\"ד \nדפום אמה. ות\"ח דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו\"ד דאמה. וכיון דאתגלי \nאקרי שלים הה\"ד התהלך לפני והיה תמים תמים ממש. וכתיב ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני. \n"},{"index":7,"he":"מאי קא מיירי רישא וסיפא. אלא כל דגלי האי יו\"ד ואסתמר דלא עייליה ליו\"ד ברשותא \nאחרא. ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא. דכתיב ובעל \nבת אל נכר. ובגין כך כתיב ואהיה תמים לו דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו\"ד. ואשתמרה \nמעוני. וכיון דאתפשט אמה דא. אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע \nבנוקבא באתר חד וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה. \nאתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן. בהאי חסד \nדכליל בחמש חסדין. חסד ימינא גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי אדם כליל מתרין \nסטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא דינא ורחמי. תאנא עד לא זמין תקונוי \nדמלכא. עתיקא דעתיקין. בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא. \nולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא. בהאי אמה דאקרי חסד. \n"},{"index":8,"he":"הה\"ד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. \nאשר היו לא כתיב אלא אשר מלכו) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד. ואתישב \nבפומא דאמה הה\"ד וימת דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא אי הכי דדינא \nכלהו והא כתיב וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר והא לא אתחזי דינא. דתנינן רחובות \nהנהר איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא. תאנא \nכלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי שאול מרחובות הנהר דא הוא חד סטרא דאתפשט \nונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו \n(דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב וימלוך תחתיו הדר מאי הדר חסד \nעלאה. ושם עירו פעו מאי פעו. בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. ושם אשתו מהיטבאל. \nבכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי אשתו מה דלא כתיב בכולהו. מהיטבאל אתבסמותא דדא בדא. בת \n"},{"index":9,"he":"מטרד. תקונין דמסטר גבורה. בת מי זהב אתבסמו ואתכלילו דא בדא מי זהב רחמי ודינא. \nכאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא חד ימינא חד \nשמאלא דרועא קדמאה (ס\"א קדישא) \n \nזוהר חלק ג דף קמב/ב\nתלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו ס\"ד. אלא ג' קשרין בימינא וג' \nקשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובג\"כ דרועא לא כתיב אלא \nחד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא ימינך יי'. ימין יי' אתקרי בג' קשרין דאבהתא \nדאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כלהו ג' \nמתפשטין ומתקשרן בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא ובגין כך \nתאיב דור ואמר שב לימיני משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. \nובגין כך כתיב שם לימיני משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. \nובגין כך כתיב אבן מאסו הבונים וגו' משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב ותנוח ותעמוד \n"},{"index":10,"he":"לגורלך לקץ הימין כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא \nימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט \nידיה (ס\"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין \nחייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט \nדרועא יד ימינא הוא אבל אתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה נ\"א תלת קשרין אתקשרו ביה \nואתכלילו תלת קשרין דימי נא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. \nואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל \nגופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא \nאתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת \nאחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' \n"},{"index":11,"he":"אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי חדא הוא דכתיב ימינך יי' \nנאדרי בכח ימינך יי' תרעץ אויב בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת \nמאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי זרוע \nיי' מהאי ומהאי תלייא זרועא והאי והאי אקרי תפארת דכתיב מוליך לימין משה הא ימינא. \nזרוע הא שמאלא דכתיב (שם) זרוע תפארתו דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה \nוחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשא אלפין \nמארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא \nדאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע\"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ\"א וכתיב) והנה \nידי עמך. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל \nעלמא. ואקרון יד יי' עלאה. יד יי' תתאה. ואע\"ג דבכל אתר יד יי' שמאלא זכו ימין יי'. \n"},{"index":12,"he":"אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יי' תתאה. תאנא כד מתערין דינין \nקשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב סוד יי' ליריאיו: \nותאנא בצניעותא דספרא דכל דינין דמשתכחין מדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסופא וכל \nדינין דמשתכחין מנוקבא נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא לא יכלין \nעלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד \nפריש לון אפיל דודמיטא לזעיר אפין ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי ואתקין לה כל תקונהא \nואצנעא ליומא דיליה. למיתהא לדכורא הה\"ד ויפל יי' אלקים תרדמה על האדם ויישן. מהו \nויישן האי הוא דכתיב עורה למה תישן יי'. ויקח אחת מצלעותיו מאי אחת. דא היא נוקבא. \nכד\"א אחת היא יונתי תמתי וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הה\"ד ויסגור בשר \nתחתנה וכתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ובשעתא דבעא למיעל שבתא \nהוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון. אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. \n"},{"index":13,"he":"בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא \n\n \nזוהר חלק ג דף קמג/א\nואתחברו אפין באפין. מאן ייעול בינייהו מאן הוא דיקרב בהדייהו. (בגין כך סתימא דמלה \nעונתן של ת\"ח דידעין רזא דנא משבת לשבת) וכד אתחברו אתבסמו דא בדא יומא דכלא אתבסם \nביה. ובג\"כ אתבסמו דינין דא בדא ואתתקנו עלאין ותתאין ותאנא בצניעותא דספרא בעא \nעתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין. ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא \nדינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין \nותאמר קניתי וגו' ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת וחויא תקיפא אטיל בה \nזוהמא דדינא קשיא. ובג\"כ לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא נפק \nתקיף קשיא. תקיף בדינוי. קשיא בדינוי. כיון דנפק אתחלשת ואתבסמת. בתר דא. אפיקת \nאחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס\"א אתערעו) \n"},{"index":14,"he":"קמיה (ס\"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה) ת\"ח מה כתיב (שם) ויהי בהיותם בשדה. בשדה \nדאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי שדה דתפוחים. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה \nואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב\"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא \nרבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין ומנהון נחתין נשמתין לעלמא \nאינש לפום אורחוי. ואע\"ג דטמירין אינון. מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד ומהאי \nגופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא ס\"ד אלא דא לסטרוי \nודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי אדם דכליל \nכלא אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס\"א דאתכלא). זכאין אינון \nצדיקייא (נ\"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה רוח דכל \nקדישין עלאין אתכללן ביה אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו זכאין אתון \n"},{"index":15,"he":"מאריהון דמארין מחצדי חקלא דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין \nבאפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי הה\"ד וידעת היום והשבות אל לבבך \nוגו'. יי' עתיק יומין. הוא האלקים וכלא הוא חד בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא: \nאמר ר\"ש חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא עלאין לתתא דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה \nכללא דכלהו (חסר). תאנא כתיב וצדיק יסוד עולם דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא \nדכתיב שוקיו עמודי שש. ותאנא בצניעותא דספרא. באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. \nובאם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני \nתקונין. (ס\"א דיוקנין) בפרט באצבען דידן חמש כנגד חמש. כתרין תתאין. באצבעין דרגלין \nדאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו. דאינון לבר מגופא. ובג\"כ לא הוו \nבגופא. דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי ועמדו רגליו ביום ההוא. אלא רגליו דגופא \n"},{"index":16,"he":"מאריהון דדינין (ס\"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון בעלי רגלים. ומנהון תקיפין. \nומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא כל אינון תקוני דלעילא דבגופא \nקדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא. ומתאחדן דא בדא. ואשקון דא לדא. \nכמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא. להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא ואינון \nמשקין (ס\"א קסטין) דגופא. (נ\"א לגופא). אשקיין דא לדא מנהרין דא לדא. עד דאנהירו \nכלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. תאנא כל אינון כתרין \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ג דף קמג/ב\nדלא אתכללו בגופא כלהו רחיקין ומסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון \nמלין. תאנא מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים. אלא משום דחמן בהו גופא קדישא \nולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא. \nלא דח\"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב וגוייתו \nכתרשיש. וכתיב וגבום מלאות עינים. והאיש גבריאל כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון \nבכללא דגופא דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא כלהו מרוחא דשמאלא \nדלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובג\"כ כלהו מסאבין \nואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין \nדנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא \nובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב מחוץ למחנה \n"},{"index":18,"he":"מושבו. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר. \nומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. \nושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא כיון \nדאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא. אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא \nדכלא. ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא \nקדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא \nשכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב\"ה לעילא. קב\"ה לתתא) ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. \nובכלהו לא אתחזי אלא חד קק\"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו. דכלא הוא חד גופא. תאנא \nכיון דאתבסמו דא בדא כתיב תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף) אתקשרו דינא ורחמי (ס\"א \nאתבסמא דינא ברחמי) ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא כהאי תמר \n"}]}
