{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-55","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":55,"title":"קטע 55","hebrewTitle":"קטע 55","segments":[{"index":1,"he":"לא אשתכח. פתח ר' אלעזר ואמר כתיב ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו' \nכמה חביבין מלי דאורייתא דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי. \nותנינן בתליסר מכילן דאורייתא כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו \nיצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא דהא אורייתא דאיהי \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ג דף קמט/ב\nכללא עלאה אע\"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור אלא לאחזאה \nמלין עלאין ורזין עלאין ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא בגין דההוא \nספור דאורייתא או ההוא עובדא אע\"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא לאו לאחזאה על גרמיה \nנפק בלבד אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק כגון האי דכתיב ותנח התיבה \nבחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי \nבספור דעלמא מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי דהא באתר חד לישרי. אלא ללמד על הכלל \nכלו יצא. וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. ומאן דאמר \nדההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא סור בלבד קאתי תיפח רוחיה. דאיה כי לאו איהי \nאורייתא עלאה אורייתא דקשוט אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא \nחזי מלך ב\"ו לאו יקרא דילהי הוא לאשתעי מלה דהדיוטא כ\"ש למכתב ליה ואי סליק בדעתך \n"},{"index":3,"he":"דמלכא עלאה קב\"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא אלא דאיהו \nכניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו. מלין דהגר. מלין דלבן ביעקב. מלין דאתון. \nמלין דבלעם. מלין דבלק. מלין דזמרי. וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו \nאורייתא. אי הכי אמאי אקרי תורת אמת תורת יי' תמימה. עדותיי' נאמנה. פקודי יי' \nישרים. מצות יי' ברה. יראת יי' טהורה. משפטי יי' אמת. וכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב. \nאלין אינון מלי דאורייתא. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט תורת יי' \nתמימה. וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין (אחרנין) עלאין דההוא מלה דההוא ספור לאו \nלאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי \nותנח התיבה וגו'. האי קרא כך כל שכן אחרנין (ס\"א האי קרא כך איהו והא אתמר) בשעתא \nדדינא תלי על עלמא ודינין שריין וקב\"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא \n"},{"index":4,"he":"כורסייא כמה רשימין אתרשימו ביה כמה פיתקין גניזין בגויה בנו אחמתא דמלכא כלהו \nספרים דפתיחו תמן אתגניזו ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא והאי כורסייא לא אתקן ולא \nשריא אלא בחדש השביעי דאיהויומא דדינא יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה כלהו עברין \nקמי ההוא כרסייא. וע\"ד ותנח התבה בחדש השביעי בחדש השביעי ודאי דאיהו דינא דעלמא. \nעל הרי אררט אלין (סמכי כורסייא) מאריהון דדינין מאריהון דיבבא ויללא וכלהו שליחין \n(ס\"א דכלהו שכיחין) בההוא יומא קמי קב\"ה וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא וכלהו \nקיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן \nקמיה ותקעין בשופר וקב\"ה חיים עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי \nאשרי העם יודעי תרועה וע\"ד בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה ויכוון ביה \nבתרועה ויעביד מלה בחכמתא וע\"ד כתיב אשריה עם יודעי תרועה ולא כתיב תוקעי תרועה והא \n"},{"index":5,"he":"אתמר. אזלו כל ההוא יומא כד רמש לילא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. א\"ר אלעזר \nליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן. עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא \nבגויה נהורא דשרגא ביה שמע חד קלא דהוה אמר בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה \nיאירו שבעת הנרות. הכא נטלא כנסת ישראל נהורא ואמא עלאה \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ג דף קנ/א\nמתעטרא וכלהו בוצינין מינה נהרין בה תרין טופסירין דקיקין פרחין שושבינין (ס\"א \nשבשבין) כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא. שמע ר' יוסי וחדי אתא לגבי ר' אלעזר א\"ל \nר' אלעזר ניעול דקב\"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין. עאלו כיון דעאלו חמו \nתרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. א\"ר אלעזר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך \nיחסיון. קמו אלין ויתכי כלהו וחדו כלהו אמר רבי אלעזר מה יקר חסדך אלקים דאשכחנא \nלכו. חסד עבד לן קב\"ה באתר דא השתא אדליקו בוצינין. פתח רבי יוסי ואמר: \nבהעלותך את הנרות. בהעלותך ממש באדלקותך דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין \nדאינון קשורא חדא ומאן אינון שמן וקטרת כדכתיב שמן וקטרת ישמח לב. דכתיב והקטיר \nעליו אהרן וגו'. וכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה מאי שנא הכא \nבהטיבו ומאי שנא התם ובהעלות אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר בהטיבו כד\"א כי \n"},{"index":7,"he":"טובים דודיך מיין. טובים רווי חמרא כד\"א ונשבע לחם ונהיה טובים. ר' יהודה אמר הטבה \nממשו כד\"א וטוב לב משתה תמיד. ובהעלות דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא \nכדין עלאין עלויא וברכן (ס\"א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. וע\"ד ובהעלות. \nרבי אחא אמר בעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס\"א דסתימא דכלא נהיר) נהיר בנחלא ונחלא נגיד \n(ס\"א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא כדין כתיב בהעלות (נ\"א בהטיבו) בגין דהא מעומקא \nדכלא נפקי בהעלות דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס\"א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד \nמלה וכדין כנ\"י אתברכא וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין: \nרבי יצחק פתח כתיב בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. בית זבול בית זבול \nודאי כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו. כדין אקרי בית זבול ורקיע חד אית \nדאקרי זבול דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא והאי אקרי בית זבול ת\"ח כתיב \nולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך מלמד דאשתתפו כחדא דא נפיק ואגח קרבא ודא \n"},{"index":8,"he":"יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא. ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא \nוכ\"י אקרי ים כנרת והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה דהא לתתא כגוונא \nדלעילא ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא וכלא באתר חד. וע\"ד ירית \nזבולון למיפק לאגחא קרבא ומנלן דהכי הוא דכתיב (שם) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי \nצדק. זבחיצדק ודאי מ\"ט כי שפע ימים יינקו. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון \nחולקא דאורייתא ודאי וע\"ד אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר דברכתא דאורייתא היא \nברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד \nשתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ\"י אחסין חוורא לתכלתא וע\"ד תנינן משיכיר בין \nתכלת ללבן דישתמודען גווני דהא כדין אקרי בק\"ר וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. וע\"ד \nכל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא (חסר תחלת המ' וע' פרשה \n"},{"index":9,"he":"וילך רפו א) באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם. באר דא כנסת ישראל הפרוה שרים דא אבא \nואמא דאולידו לה. כרוה נדיבי העם אלין אבהן דכתיב נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם \nוגו'. בגין \n \nזוהר חלק ג דף קנ/ב\nלאתברכא מנהון ע\"י דדרגא חד ומנו צדיק דקאים עלה וע\"ד אמרינן כד האי באר נטלא \nבסיועא דאבהן נטלא. ואקרי באר ואקרי ים. אקרי באר. בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא \nדאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה כדין אקרי באר דיצחק. באר דמרים והא אוקמוה ים \nכד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא כדין אקרי ים דנחלין אזלן לגווה כד\"א כל הנחלים הולכים \nאל הים והים איננו מלא ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב אזלו מים מני ים דא \nכנ\"י. ונהר יחרב ויבש דא צדיק. וע\"ד כתיב הצדיק אבד וגו' דהוא הוה נהר עלאה ויקירא \nדעייל בגווה והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא \nפסקין מימוי לעלמין דנגיד ונפיק מעדן עלאה והוא עייל בגווה ומלי אגמהא ומתמן ירתין \n"},{"index":10,"he":"עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. ת\"ח בשעתא דאתברכא כנסת ישראל עלמין כלהו \nאתברכן וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה \nדאתמר. כתיב ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'. מלאך האלקים דא כנסת ישראל והא אוקימנא \nדההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה כלא משתכחי ובג\"כ אתמסר \nבאלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא חד קרא כסדרא. וחד למפרע. וחד \nכסדרא. ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'. דא כסדרא בנין דאברהם אשתכח הכא וכל אינון \nדאתו מסטריה ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: \nאמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות וא ות בבית אחד במרובע עם זה הלשון \nותמצאם כולם בסוף חלק שני: \nהכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך \nביממא דכתיב יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי. וע\"ד כתיב ויסע אימתי נטלין \nבמטלנייהו הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. \n"},{"index":11,"he":"תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע\"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי ולגבי ישראל \nברחמי וע\"ד כתיב ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל לקביל אלין ולקביל אלין. ויהי \nהענן והחשך דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי עננא וחשוכא מניה הוא ובגין כך סדורא \nדאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר כגוונא דא: \nכאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון: \nועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב ויהי הענן והחשך דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל \nזה. כתיב זה אל זה אינון דאתו מסטרא דאברתם לא קריבו דא בדא דהא לא יכלין בגין דהאי \nבאר אתדבקא ביצחק כד\"א ויאר את הלילה דכד אתמלייא לאתחברא (ס\"א לאתקפא) ביצחק לא \nקרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה \nבאמצעיתא כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. ותנינן באתר דאבהתא \nאשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו וע\"ד שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע\"ג \n"},{"index":12,"he":"דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי בא\"ר מסטרא דיצחק ואתקשר ביה אתעביד ימא רבא \nתקיפא וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו נטיל לעילא \n \nזוהר חלק ג דף קנא/א\nסליק ונחית לתתא אברהם אתי לקבלא (ס\"א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה \nאל זה לא הוו מתקרבין עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא הה\"ד ויט משה \nאת ידו על הים ויולך יי' את הים ברוח קדים עזה וגו'. מאי ברוח קדים עזה דא רוח יעקב \nעזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. וישם את הים לחרבה ויבקעו המים (נ\"א הוא) \nאריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב הה\"ד ויבקעו המים \nלסטרא דא ולסטרא דא ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות: \nכאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במר ובע עם זה הלשון: \nאלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב וכל אינון דאתו מסטריה וכד אתא יעקב אתחבר באברהם \nונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ועל דא עובדא \n"},{"index":13,"he":"בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד קשורא מחימנא למהוי רתיכא \nשלימתא ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין \nכדקא יאות ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו \nלאורייתא לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין \nלמיהך באורחוי דמלכא קדישא זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי: \nוכאן מצאתי הע\"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרוב ע כל שם ושם מג' אותיות בבית \nאחד ישר הפוך ישר וסימניך יהי אור ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו: \nהא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא לית מאן דיקום \nקמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו שאר צדיקייא משתכחי גבייהו ועל דא שמא דא סליק \nלסטרין אחרנין מתפרשן אע\"ג דכלהו נפקין לארחא חד (כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף \nהספר סימן ח') שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו ג' אבהן וד' אחרנין רישא ואמצעיתא \n"},{"index":14,"he":"בקשורא חדא ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת \nיודין. תליתאה שלימו דכל מהימנותא. רביעאה תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. חמישאה \nטב וביש נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא שתיתאה דינא ברחמי שביעאה בקדמיתא \nאתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי אני \nקיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס\"א אחרא) \nאשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה וכן מדרגא לדרגא וכלהו אתנהגן אבתריה \nדההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. ת\"ח בשעתא דאלין דרגין משתכחי כל \nמהימנותא אשתכח ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל בג\"כ כד נטלא שכינתא באבהתא \nנטלא וכד אלין נטלין כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו וכדין אתעטרת כ\"י כדקא יאות. ת\"ח \nזבולן דקאמרן ירית ים כנרת ים כנרת סתם והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה \n"},{"index":15,"he":"אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא הא אתמר \nעובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה. אמאי הכא זמנא אחרא אלא כיון דנשיאים קריבו \n(לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא \nתקונא עלידא דאהרן דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס\"א תקונין) דילה על ידא דאהרן \nנהרין כלא. ת\"ח מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה והא אוקמוה תריסר \nאינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ג דף קנא/ב\nאתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא וכלא כגוונא דלעילא ומנרתא על את קיימא \nובניסא אתעבידת והא אוקמוה. בעובדא דמנרתא ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא \nדכלא דכתיב שמן וקטרת ישמח לב ואוקימנא דתרי מדבחן הוו, חד פנימאה דכלא והאי קיימא \nלחדוותא. וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר ומאן דחמי ויסתכל \nינדע חכמתא עלאה רזא דמלה אדני ידוד ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. \nאשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא בגין דדינא מהאי \nדלבר אשתכח וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי \nאתער כל דינא אסתלק מהאי ולא יכיל למעבד דינא ובג\"כ קטרת קיימא לבטלא מותנא ועל דא \nקטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא \nדאתי עלייהו כתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו': \n"},{"index":17,"he":"קח את הלוים וגו'. הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס\"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא \nבאתרייהו בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא \nירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא ועל דא אתתא כדאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר ובעייא \nלאתחפייא רישה ולכסי שערהא ואוקימנא והא אתמר וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא \nדדינא. ועל דא בליואי כתיב וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'. ואתמר ליואי \nלא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר\"ש אמר ביומא \nדסלקין ליואי בדוכתייהו בתרין פרים מ\"ט פרים אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להא פרה ב \n- דאקרי פרה אדומה. כהנא כל חילא וכל תקונא ביה תלייא בגין דכל חילא דגופא בדרועא \nימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא \nעלמא (ס\"א מ\"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. ת\"ח כהנא דרועא ימינא \n"},{"index":18,"he":"דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא \nימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא וגופא \nעקרא הוא דכלא: \n: \nזאת אשר ללוים וגו'. ת\"ח ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח בר חמשין שנין סליק לדוכתיה \nואתעטר. וחמש ועשירן יפלח דהא ב\"נ (ס\"א ת\"ח ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה \nואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין \nולהלאה נחית מן תוקפא דאשא דביה וכיון דאשא וחמימותא אתקרר הא פגים לההוא אתר \nדאתקשר ביה ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי \nלאתקפא דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובג\"כ בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל \nסטרין. זכאה הוא ב\"נ דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב\"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא \nדכתיב כי ישרים דרכי יי': \nוידבר יי' אל משה במדבר סיני וגו'. א\"ר אבא מ\"ט אזהר להון הכא על פסחא והא אתמר לחד \n"},{"index":19,"he":"במצרים אלא בשנה השנית הוה דישראל השיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו \nליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר אתא קב\"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא \nקא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך בגין \n \nזוהר חלק ג דף קנב/א\nכך במדבר סיני בשנה השנית לאתקנא להו לדרי דרין. ואע\"ג דהא אזהר להו במצרים השתא \nפקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו וע\"ד בשנה השנית. \nמאיב שנה השנית בחדש הראשון. אלא רזא עלאה היא חד שנה וחד חדש מה בין האי להאי. חדש \n"}]}
