{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-56","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":56,"title":"קטע 56","hebrewTitle":"קטע 56","segments":[{"index":1,"he":"דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו \nביה: \nר\"ש אמר ווי לההוא ב\"נ דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. \nדאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו \nאי לאחזאה מלה דעלמא אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר. אי הכי \nנזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין \nאינון ורזין עלאין. ת\"ח עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא מלאכי \nעלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו עושה מלאכיו רוחות. (האי באתר עלאה) בשעתא דנחתין \nלתתא (אע\"ג דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי \nעלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך אורייתא דברא להו \nוברא עלמין כלהו וקיימין בגינה עאכ\"ו כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני \n"},{"index":2,"he":"לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל. וע\"ד האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. \nמאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא \nבעלמא דאתי בגין כך אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. מה דתחות לבושה \nדאורייתא. ת\"ח אית לבושא דאתחזי לכלא ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי \nלון שפירא לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא גופא. חשיבותא דגופא נשמתא. כהאי \nגוונא אורייתא אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון גופי תורה האי גופא מתלבשא \nבלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו \nספור דאורייתא ולא ידעי יתיר ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין \nיתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה \nאינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא אורייתא ממש \n"},{"index":3,"he":"(ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. ת\"ח הכי נמי לעילא \nאית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא וכנסת ישראל \nדא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל וע\"ד איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן דא \nתפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא דא איהו עתיקא קדישא וכלא אחיד דא \nבדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי \nבלבושא דא לא יתיר זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב \nאלא בקנקן כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. וע\"ד לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית \nתחות לבושא וע\"ד כל אינון מלין וכל אינון ספורין לבושין אינון: \nויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו. מאי ויעשו אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי \nעובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו \nהוא עביד ליה והא אתמר: \n"},{"index":4,"he":" \nזוהר חלק ג דף קנב/ב\nאיש איש כי יהיה טמא וגו'. איש איש תרי זמני אמאי אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא \nנשמתא עלאה והוא פגים גרמיה. דלא שרייא עלוי שכינתא (ס\"א שירותא) (ס\"א נשמתא) עלאה \nמ\"ט בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה וע\"ד איש איש. איש דיתחזי למהוי איש והוא \nמסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא: \nאו בדרך רחוקה דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא וכלהו אתיין לאחזאה מלה. \nמאי בדרך רחוקה בגין דב\"נ דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה \nלעילא הא איהו בדרך רחוקה. מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה הא בדרך רחוקה \nאחיד דאתרחק (נ\"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. א\"ר יצחק \nוהא כתיב כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה דאתחזי תרין מלין. משמע דכתיב או. אמר ר' \nיוסי כאן עד לא מסאבין ליה. כאן בתר דמסאבין ליה ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי \n"},{"index":5,"he":"עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא \nתניינא עביד אי לא מתקן גרמיה. לא אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה הא ירחא תניינא \nלמעבד פסחא מכאן כל ב\"נ דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים \nבירחא תניינא. לאו הכי דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא \nולשמשא כחד ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא לא תימא יסודא עלאה \nדצדיקא דעלמא אלא יסודא דאבן טבא כד\"א אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה והאי הוא אבן \nדשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא אבל לאו \nאיהו כמאן דנטיל ליה במזניה. מאי טעמא דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא \nנחית בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ג דף קנג/א\nנחית מעילא לתתא בג\"כ שוין בכלא ולא שוין דדא סליק ולא נחיה ודא נחית ולא סליק. \nבגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה שבחא יתיר אית ליה זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא \nדזכאן באורייתא וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא \nדין ובעלמא דאתי: \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ג דף קנג/ב\nוביום הקים את המשכן. ר' חייא פתח פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום \nבכבוד. פזר נתן לאביונים. מאי פזר כד\"א יש מפזר ונוסף עוד. יכול פזור בעלמא קמ\"ל \nפזר נתן לאביונים כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי ונוסף עוד בכלא ונוסף עוד \nבעותרא. ונוסף עוד בחיי האי קרא הכי מבעי ליה יש מפזר ויוסף עוד מאי ונוסף אלא ההוא \nאתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר \nרבי חייא קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא \nוכדין אשתכח חיים וחדו לעילא ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה ההוא אילנא דחיי \nקאים עליה וההוא אילנא דמותא אנין עלוי ובגין כך ונוסף עוד (כד\"א) צדקתו \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ג דף קנד/א\nעומדת לעד. מאי עומדת לעד עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים כמה דאיהו יהיב \nליה חיים ואתער לגבי חיין. ה,נ יהבין ליה ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין \nעליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. קרנו תרום בכבוד. ת\"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. \nובמה בכבוד דלעילא דהאי ב\"נ נדים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא \nאמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא ומשח \nרבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין ונהרין כלהו מאן דגרים דא גרים ליה (בההוא עלמא \nדאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי הה\"ד וצדקה תציל ממות וכתיב וארח \nצדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום: \nעשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'. רבי שמעון פתח ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא \nהחיות מעל הארץ ינשאו האופנים. ובלכת החיות בקוזפירא דלעילא הוו אזלי דאי תימא דהאי \n"},{"index":9,"he":"לעילא לעילא לאו לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין זיקא מארבע זיקין \nבד' מדורין ובד' סטרין בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין \n(נאש\"ר) כמראה החיות דאינון ארבע זויין דגלין פרישן ארי\"ה נש\"ר. שו\"ר. אד\"ם דכליל \nכלהו ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא: \nדגלא קדמאה משריא מזיינא ארי\"ה מיכא\"ל רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא \nדשמשא אזיל במטלנוי בנהירו תרין ממנן תחות ידיה. יופי\"אל. צדקי\"אל. חד לאורתא (נ\"א \nלאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל כד אלין נטלין נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא \nדימינא וכלא חד לסטרא שמאלא שמשא אזיל (ס\"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר \nומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה \nימינא כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי\"ה ואיהו \nבינייהו באמצעיתא כד געי האי אריה מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין \n"},{"index":10,"he":"מדחילו דיליה מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאהי. דרגין דגיהנם לתתא \nכדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא וע\"ד כתיב אריה שאג מי לא יירא. געי \nתניינות תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא כל מאריהון דדינא \nלתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כד\"א ידך \nבעורף אויביך. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן \nכחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין כלהו נהירין בחוורא \nדשמשא חד לסטר מזרח נהיר בחדו וחד לסטר מערב (ס\"א דא כניש) דאתכניש נהוריה וחד לסטר \nצפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא \nימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס\"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא \nוכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה אלין \n"},{"index":11,"he":"אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות \nאלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא \nדאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה בר כל \n \nזוהר חלק ג דף קנד/ב\nאלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו חמשין ושבעה \nאלף וארבע מאה כגוונא דנטיל ימינא הכי נמי נטיל שמאלא הכי נמי מקמייהו הכי נמי \nמבתרייהו כיון דנטיל האי קדמאה והורד המשכן וכלהו ליואי אמרי שירתא מארי דתושבחן \nכלהו מסטריה כדין כי רוח החיה באופנים כתיב. דגלא תניינא משרייא מזיינא נש\"ר \nאוריא\"ל דרו\"ם. תרי ממנן עמיה שמשיא\"ל חסדיא\"ל. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין \nמקמיה כמה משריין סלקין בכל סטרין כל חד וחד בתוקפא דשמשא רוחא דרוחא פנימאה נפיק \nוההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כד\"א המבינתך יאבד נץ יפרוש \n"},{"index":12,"he":"כנפיו לתימן כגוונא כדוגמא כעין כנשר יעיר קנו האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל \nמארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס\"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה \nציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל אושיט גדפא ימינא כניש לכל \nחילוי תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש\"ר וארי\"ה כחדא. ארים קלא כלהו \nאחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין \nוכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא \nתנינא חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין \nמאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי כל \nחילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין \nכולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא \n"},{"index":13,"he":"דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. \nבשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא \nבמטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. ת\"ח כד אלין נטלין מה \nכתיב ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי \nנמי כלהו. דגלא תליתאה שור גבריאל צפון תרין ממנן עמיה קפציא\"ל חזקיא\"ל האי שור \nמסטרא דשמאלא קרנוי סלקין בין תרין עינוי רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור \nדליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי \nשריקין (ס\"א טריקין) כלהו געאן ושטאן קמיה וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה דהא \nכל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה כד צחי אזיל \nלגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב כל \n"},{"index":14,"he":"אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא: \nואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו לא יכל עלמא למסבל. חשוכא \nדשמשא תמן אשתכח לא אשתכח נהירו כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא וההוא נהר \nדדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא \nאשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ\"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד \nלאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא בתרי \nאשי אשתכחת אורייתא. ת\"ח אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא \n \n"},{"index":15,"he":"זוהר חלק ג דף קנה/א\nאיהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס\"א \nאתחברו) במשריין אלין חושבן דלהון. רישא חדא שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' \nארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה תלת וחמשין אלף וארבע מאה בר כל אינון דרגין \nאחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא כלהו דרגין על דרגין בר כמה גרדיני נמוסין \nדאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא \nרביעאה. דגלא רביעאה אד\"ם רפ\"אל מערב בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה \nעליה אתסי האי (ס\"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא. וכפית לון \nדלא יוקיד עלמא בתר דא שריא קול דממה דקה דינא (ס\"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה \nדהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא סליק מאן דסליק שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר \nבגין כך ותקעתם תרועה בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר \n"},{"index":16,"he":"צפון ובג\"כ סטר צפון לאחורא. ת\"ח שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח \nומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון וע\"ד אינון מכסף ובג\"כ וביום שמחתכם \nובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות סתם בין לעילא בין לתתא זכאין אינון ישראל דקב\"ה \nבעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב\"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו \nהה\"ד ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו': \nויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס\"א \nמנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה \nנוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. ויהי בנסוע הארון אמאי \nאתהדר לבתר כגוונא דא. ת\"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה \nחברייא דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'. אלא מה כתיב לעילא וארון ברית \nיי' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה כיון דהוה נטיל ארונא נו\"ן נטיל עליה \n"},{"index":17,"he":"(נ\"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. ת\"ח חביבותא דקב\"ה לגבייהו דישראל דהא \nאע\"ג דאינון סטאן מארח מישר קב\"ה לא בעי לשבקא לון ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו \nדאי לאו הכי לא יקומון בעלמא, ת\"ח ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין לא הוה \nמתפרש מניה ונטיל עמיה ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי \nאיילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. וע\"ד בנסוע הארון נו\"ן אסחר אנפין \nלקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא וע\"ד כד ארונא הוה נטיל משה אמר קומה יי' לא \nתשבוק לון אהדר אנפך לגבן כדין נו\"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה \nמישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר \nלגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא אבל הכא לא אהדר אנפוי \nמישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס\"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא \n"},{"index":18,"he":"והאי בארח מישר לגבי ארונא אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו ומה עביד בשעתא דשארי \nארונא למשרי אמר משה שובה יי' כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין \nלקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובג\"כ) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא \n \nזוהר חלק ג דף קנה/ב\nלארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב ויהי העם כמתאוננים אמר רבי אלעזר אנא \nדאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. א\"ל שפיר קאמר \nאבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי: \nוהמן כזרע גד הוא. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כד\"א גד גדוד יגודנו. מה \nזרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. ד\"א \nכזרע גד הוא. כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס\"א ואתנשים) (ס\"א \nואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. ועינו כעין הבדולח. כההוא בדולחא דאיהו חוור \n"},{"index":19,"he":"כגוונא דימינא (ס\"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל \nלכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי \nיצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב אם ככה את עושה לי את \nאתה מבעי ליה אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר וההוא אתר דנוקבא איהו בגין כך אמר \nהרגני נא הרוג ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא וע\"ד \nאתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר את ולא אמר אתה והכי מבעי ליה. מיד: \nויאמר יי' אל משה אספה לי שבעים איש וגו'. א\"ל קב\"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך \n"}]}
