{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-7","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":7,"title":"קטע 7","hebrewTitle":"קטע 7","segments":[{"index":1,"he":"דא קודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב, וכתיב (שמות \nט כז) יהו\"ה הצדיק, וכתיב (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב. כארז בלבנון ישגא, מהו \nארז, דא קודשא בריך הוא, דכתיב (שה\"ש ה טו) בחור כארזים (דיתיב על כרסייא דיעקב \nשלימא). בלבנון ישגא, בלבנון ודאי, ודא הוא עדן דלעילא, דעליה כתיב (ישעיה סד ג) \nעין לא ראתה אלהי\"ם זולתך, והאי ארז בההוא אתר עלאה ישגא. ודא בגלותא בתראה, הוא \nכהאי ארז דאתעכב לסלקאה, ומשעתא דסליק עד דקאים בקיומיה, הוא יומא ושירותא דיומא \nאחרינא, עד דעביד צל בנהורא דיממא. וארז לא סליק אלא בעדונא דמיא, כמה דאת אמר, \n(במדבר כד ו) כארזים עלי מים, כך ארז בלבנון ישגא, דמתמן נפיק מבועא ונהרא דמיא \nלאשקאה, וארז דא קודשא בריך הוא, דכתיב (שיר ה טו) בחור כארזים. שתולים בבית יהו\"ה, \nלזמנא דמלכא משיחא, בחצרות אלהינ\"ו יפריחו, בתחיית המתים, עוד ינובון בשיבה, בההוא \n"},{"index":2,"he":"יומא דישתכח עלמא חרוב, דשנים ורעננים יהיו, לבתר, דכתיב (ישעיה סו כב) השמים \nהחדשים והארץ החדשה, וכדין (תהלים קד לא) ישמח יהו\"ה במעשיו כתיב, וכל כך \n \nזוהר חלק ג דף טז/ב\nזהר: \nלמה, להגיד כי ישר יהו\"ה צורי ולא עולתה בו. תו פתח ואמר, (משלי טז כח) איש תהפוכות \nישלח מדון ונרגן מפריד אלוף, איש תהפוכות ישלח מדון, כמה דאמרן, חייביא עבדי פגימו \nלעילא, ונרגן מפריד אלוף, מפריד אלופו של עולם, ודא קודשא בריך הוא. דבר אחר, איש \nתהפוכות ישלח מדון, מהו ישלח, ישלח לאינון נטיען, מדון, דינקן מסטרא דדינא, ונרגן \nמפריד אלוף, כמה דאמרן, חייביא עבדין פגימו לעילא, מפריד, דיחודא לא אשתכח, מפריד \nלמטרוניתא ממלכא, ולמלכא ממטרוניתא, ובגין כך לא אקרי אחד, דאחד לא אקרי אלא כד \nאינון בזווגא חדא, ווי לאינון חייביא דעבדין פרודא לעילא. זכאין אינון צדיקייא \nדאינון מקיימין קיומא דלעילא, וזכאין אינון מאריהון דתשובה, דתייבין כלא לאתרייהו. \n"},{"index":3,"he":"ועל דא תנינן, אתר דבעלי תשובה יתבי, צדיקים גמורים לא יתבי ביה, מאי טעמא, אלא \nאינון אתתקנו באתר עלאה, באתר דשקיו דגנתא משתכח מתמן, ודא הוא תשובה, ועל דא אקרון \nבעלי תשובה, ואלין אתתקנו באתר אחרא דאקרי צדיק. ועל דא אלין יתבין באתר עלאה, \nואלין יתבין באתר זוטרא, מאי טעמא, אלין תייבין מיא לאתרייהו מאתר עלאה דנהרא \nעמיקא, עד ההוא אתר דאקרי צדיק, וצדיקים גמורים נגדין לון, מההוא אתר דאינון יתבי, \nלהאי עלמא, ועל דא אלין עלאין, ואלין תתאין, זכאה חולקיהון דמארי תשובה, וזכאה \nחולקיהון דצדיקייא, דבגיניהון עלמא מתקיימא. הדא הוא דכתיב, והיה כי יחטא ואשם \nוגו', מה כתיב לעילא, או מצא אבדה וכחש בה וגו' דהא בגין דא אסתלק קודשא בריך הוא \nמכלא, כביכול קודשא בריך הוא לא אשתכח בקיומיה, דהא כנסת ישראל אתפרשא מאתרהא, הדא \nהוא דכתיב (ירמיה ז כח) אבדה האמונה, מאי אמונה, דא כנסת ישראל, כמה דאת אמר (תהלים \n"},{"index":4,"he":"צב ג) ואמונתך בלילות, אבדה האמונה, כמה דאת אמר (ירמיה ט יא) על מה אבדה הארץ, \nוכלא חד. והא אוקימנא, אבדה, ולא נאבדת ולא אבודה, כגוונא דא (ישעיה נז א), הצדיק \nאבד, אבוד או נאבד לא כתיב, אלא אבד, הדא הוא דכתיב אבדה האמונה, בגין כך, והשיב את \nהגזלה או את האבדה וגו': \nרעיא מהימנא: \nאמר רעיא מהימנא, דוכתין אית בגיהנם רשימין למחללי שבתות בפרהסיא, ולא חזרין \nבתיובתא מאותו חלול, וממנן עלייהו, ואוף הכי דוכתין אית בגיהנם לאינון דמגלי עריין, \nולאינון דמגליין פנים בתורה שלא כהלכה, ולאינון דשפכין דם נקי, ולאינון דאומין \nלשיקרא, ולאינון דשכבין עם נדה או בת אל נכר או זונה או שפחה, ואוף הכי לעובר על \nשס\"ה לא תעשה. לכל חובא אית דוכתא בגיהנם, וממנא עליה, ושטן יצר הרע דיליה ממנא על \nכלהו חובין ודוכתין, וממנן דיליה, ואי הדר בתיובתא מה כתיב, (ישעיה מד כב) מחיתי \nכעב פשעיך, אתמחו רשימין דרשיעיא דדוכתא דגיהנם מכל חובה וחובה. ואית חובין רשימין \n"},{"index":5,"he":"לעילא ולא לתתא, ואית דרשימין לתתא ולא לעילא, ואית דרשימין לתתא ולעילא, אתמחון \nלתתא אתמחון לעילא, בתר דאהדר בתיובתא. ועוד אוקמוה מארי מתניתין, רשע עונותיו \nחקוקים לו על עצמותיו, צדיקים זכויותיו חקוקים לו על עצמותיו, אמאי, בגין למהוי \nרשימין בין בעלי חוביהון, לאשתמודעא בהו, וקלא נפיק עליה האי רשע איהו, ישרפו \nעצמותיו בגיהנם. ואוקימנא, נשמות של רשעים הן הן המזיקים בעולם, ודינא דלהון אוקמוה \nעלייהו מארי מתניתין, דנשמתהון נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים. ובמאי \nאתוקדון, באש דכרסייא, דאתמר ביה (דניאל ז ט) כרסייה שביבין די נור, גלגלוהי נור \nדליק, (ונהר דינור נגיד ונפיק) מארבע חיון דאשא דסחרין לכורסייא דדין דאיהי אדנ\"י, \nדינא דמלכותא דינא. וההוא נהר אתמר ביה, נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי, נשמתהון \nדצדיקייא טבלין ומתדכין ביה, ונשמתהון דרשיעי נידונין ביה, ואתבעירו קמיה כקש לפני \n"},{"index":6,"he":"אש, והיינו אש אוכלת אש. יהו\"ה איהי חמה, נרתיקה דיליה אדנ\"י, \n \nזוהר חלק ג דף יז/א\nזהר: \nאם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם, רבי אבא פתח, (שיר א ז) הגידה לי שאהבה נפשי וגו', \nאם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך וגו', הני קראי אוקמוה חבריא במשה, בשעתא דהוה \nסליק מעלמא, דאמר (במדבר כז טז) יפקוד יהו\"ה אלה\"י הרוחות לכל בשר וגו', אשר יצא \nלפניהם וגו', ותנינן, דעל גלותא אתמר. ותא חזי, הני קראי כנסת ישראל אמרן למלכא \nקדישא, הגידה לי שאהבה נפשי, כמה דאת אמר (שיר ג ג) את שאהבה נפשי ראיתם, ולמלכא \nקדישא אתמר, אנת שאהבה נפשי איכה תרעה. בספרא דרב המנונא סבא אמר, כל זמנא דכנסת \nישראל אשתכח ביה בקודשא בריך הוא, כביכול קודשא בריך הוא בשלימו, ורעי ברעותא ליה \n(ולאחרנין זן ליה) לגרמיה, מההוא יניקו דחלבא (ס\"א דמלכא) דאימא עלאה, ומההוא יניקו \nדאיהו יניק, אשקי לכל שאר אחרנין ויניק לון. ואוליפנא, דאמר רבי שמעון, כל זמנא \n"},{"index":7,"he":"דכנסת ישראל אשתכחת בקודשא בריך הוא, קודשא בריך הוא בשלימו בחדווה, ברכאן ביה \nשריין, ונפקין מניה לכל שאר אחרנין. וכל זמנא דכנסת ישראל לא אשתכחת ביה בקודשא \nבריך הוא, כביכול ברכאן אתמנעו מניה, ומכל שאר אחרנין, ורזא דמלתא, בכל אתר דלא \nאשתכח דכר ונוקבא ברכאן לא שראן עלוי, ועל דא קודשא בריך הוא געי ובכי, כמה דאת אמר \n(ירמיה כה ל) שאג ישאג על נוהו, ומאי אומר, אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי \nוכו'. ובשעתא: \nרעיא מהימנא: \nוהיינו רזא דאוקמוה, לעתיד לבא מוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין \nבה, ורשעים נדונין בה. ומחיוון דכרסייא דדינא הוה נחית אריה דאשא למיכל קרבנין, \nאינון דממנן על כל אבר דחב, מחבל קטיגור אחד, כמה דאוקמוה, עשה עבירה אחת קנה לו \nקטיגור אחד. ומיד דנחת אש של גבוה, ואוקיד לון לאלין אברים ופדרין ואמורין, דפרים \nוכבשים ועתודים ועזים, יהו\"ה דנחית כאריה דאשא לאוקדא לון, אתוקדון אברים דלהון, \n"},{"index":8,"he":"אתוקדון מחבלן דממנן עלייהו, ומתכפרין חובין דישראל דאינון אברים דשכינתא. בההוא \nזמנא, חיוון מתקרבין דממנן על זכוון, דאינון מכרסייא דרחמי דאיהו תשובה אימא עלאה. \nובמה מתקרבין, בשם יהו\"ה דעאל בהון, ובגין דא קרבן ליהו\"ה, דלית מאן דיכיל לקרב \nחיון ויסודין לאעלאה שלם בינייהו, אלא שמיה, דקריב בשמיה מים לאש, ולא מכבה דא לדא, \nוקריב רוחא לעפרא, ולא מפריד ליה. בההוא זמנא אינון שלמים חיון ויסודין, ואתקריאו \nקדשים, דלית טמאים בינייהו. ועוד שלמים דא ה' בתראה, דאיהו שלימו דעמודא דאמצעיתא, \nבכל הויות דכלילן ביה לכל שית סטרין דיליה, דאינון שית ספיראן, ורזא דמלה, חתם רום, \nופנה למעלה ביה\"ו לימינא דחסד, בהו\"י לשמאלא דגבורה, וי\"ה בעמודא דאמצעיתא, יו\"ה \nבנצח, בהוד הי\"ו, ביסוד וה\"י. אילנא דאחיד לון כלהו, תפארת, עץ עושה פרי, ובגין דא \n(קהלת יא ג) מקום שיפול העץ שם יה\"ו. ואוף הכי בכל הוי\"ה, ה' בתראה שלמים לה, ולכל \n"},{"index":9,"he":"הוויין דאחידן בה, כגוונא דא, יה\"ו עם ה' יהו\"ה, הו\"י עם ה' הוי\"ה, וה\"י עם ה' \nוהי\"ה, ואוף הכי שאר הוויין. ואינון ח\"י אתוון דשית סטרין, דכלילן בצדיק חי עלמין, \nועם ה' אתעביד חי\"ה, ורזא דמלה איהי ה', כגון תיבת נח דאתכניש בה מכל מין ומין, \nדאינון שנים שנים שבעה שבעה לקרבנא, שנים שנים ארבעה, שבעה שבעה ארבעה עשר, הא י\"ח, \nוהתיבה ה' בה אשתלים חיה. וצדיק איהו כליל ו' דרגין, ובגין דא תקינו למפתר ביה \nחלמא, בתלת שלומות, בתלת פדיונות, דאיהו ו' בחושבן ו', ואיהו סלם דחלמא דיעקב, כליל \nו' ספיראן. מוצב ארצה, שכינתא תתאה, ודא ה' תתאה, וראשו דא י', ביה איהו צדיק \nשביעי, מגיע השמימה, דא אימא עלאה, ודא ה' עלאה, דמסטרא דחלמא ה' שלטא על י', דאיהו \nרישא דסולמא, ה\"י מן אלהי\"ם, ובגין דא (בראשית כח יב) והנה מלאכי אלהי\"ם עולים \nוגו', ולא מלאכי יהו\"ה, אתוון כסדרן עולים בחולם, דאיהו כתר על ד' אתוון, דאתפשטותא \n"},{"index":10,"he":"דלהון מחכמה עד מלכות קדישא, בגין דחכמה איהי י', בינה ה', שית ספיראן ו', מלכות ה' \nבתראה, חולם כתר על כל אתוון. (ע\"כ הרעיא מהימנא): \n \nזוהר חלק ג דף יז/ב\nדכנסת ישראל נפקת בגלותא, אמרת קמיה, הגידה לי שאהבה נפשי, אנת רחימא דנפשאי, אנת \nדכל רחימו דנפשי בך, איכה תרעה, איך תזון גרמך מעמיקא דנחלא דלא פסיק, איך תזון \nגרמך מנהירו דעדן עלאה. איכה תרביץ בצהרים, איך תזון לכל אינון אחרנין דאשתקיין מנך \nתדירא, ואנא הוינא אתזנא מנך בכל יומא, ומתשקיא, ואשקינא לכל אינון תתאי, וישראל \nאתזנו בי. והשתא שלמה אהיה כעוטיה, איך אהוי מתעטפא בלא ברכאן, כד יצטרכון אינון \nברכאן ולא ישתכחון בידי. על עדרי חבריך, האיך איקום עלייהו, ולא אהיה רעיא להו וזנא \nלהו, עדרי חבריך אלין אינון ישראל, דאינון בני אבהן דאינון רתיכא קדישא לעילא. אמר \nליה קודשא בריך הוא, שבוק אנת דידי, דהא דידי מלה טמירא הוא לאתידע, אבל אם לא תדעי \n"},{"index":11,"he":"לך, לגרמך, הרי לך עיטא, היפה בנשים, כמה דאת אמר (שיר א טו) הנך יפה רעיתי, צאי לך \nבעקבי הצאן, אלין אינון צדיקייא, דאינון נדשין בין עקבין, ובגיניהון יהיב לך חילא \nלקיימא. (ועל כל דא) ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, אלין אינון תנוקות של בית \nרבן, דעלמא מתקיימא בגינהון, ויהבין חילא לכנסת ישראל בגלותא, משכנות הרועים, אלין \nבתי רבן, אתר בית מדרשא, דאשתכח אורייתא בהון תדירא. דבר אחר, אם לא תדעי לך היפה \nבנשים וגו', תא חזי, בשעתא דצדיקייא אשתכחו בעלמא, ואינון תנוקות של בית רבן \nמשתכחי, ולעאן באורייתא, יכלא כנסת ישראל לקיימא עמהון בגלותא, ואי לאו כביכול היא \nואינון לא יכלי לאתקיימא בעלמא. ואי זכאין אשתכחו, אינון אתפסן בקדמיתא, ואי לאו \nאינון גדיין דעלמא מתקיימא בגיניהון, מתפסין בקדמיתא, וקודשא בריך הוא סליק לון \nמעלמא, אף על גב דלא אשתכח בהו חובה, ולא דא בלחודוי, אלא רחיק מניה לכנסת ישראל, \n"},{"index":12,"he":"ואתגליא בגלותא. הדא הוא דכתיב, אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם, אמאי יחטא, לאשמת \nהעם, בגין חובי עלמי דגרמו האי, לאשמת העם ודאי, ולא לאשמה דיליה, יחטא, יגרע טוביה \nודאין דיניה בכלא, כמה דאת אמר (מ\"א א כא) והייתי אני ובני שלמה חטאים. דבר אחר אם \nהכהן המשיח, דא קודשא בריך הוא כדקאמרן, יחטא, יגרע מן כנסת ישראל ומעלמא, דלא יהיב \nלון ספוק ברכאן, אמאי איהו, לאשמת העם ודאי, בגין חובה דעמא היא: \nאם הכהן המשיח יחטא, רבי יצחק פתח, (שמות לב יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, \nהאי קרא קשיא, הכי מבעי ליה למכתב, זכור לאברהם וליצחק ולישראל, מאי ליצחק. אלא הכי \nתנינן, בכל אתר שמאלא אתכליל בימינא, ובכללא דימינא הוא, דהאי ימינא אתתקנת לעלמין \nלאכללא ביה שמאלא, ועל דא לא פליג, בגין לאכללא ליה ביה באברהם, ובגין כך לאברהם \nליצחק (דייקא) כללא חד, (אבל) ולישראל, דהא בתרוייהו אחיד לון בגדפוי (ס\"א בכתפוי), \n"},{"index":13,"he":"והוא שלים בכלא. אשר נשבעת להם בך, אומאה אומי קודשא בריך הוא לאבהן, באבהן דלעילא, \nהדא הוא דכתיב אשר נשבעת להם בך, באינון דלעילא, באינון דשראן בך. ותדבר אליהם ארבה \nאת זרעכם וגו', אשר אמרתי, אשר אמרת מבעי ליה, אלא קודשא בריך הוא אמר כך לאבהן \nזמנא ותרין זמנין. אשר אמרתי, דצביתי ברעו נפשי, דהא אמירה רעותא הוא, הדא הוא \nדכתיב (מ\"א ח יב) אדנ\"י אמר לשכון בערפל, ועוד (ש\"ב כ ד) מה תאמר נפשך ואעשה לך. \nונחלו לעולם, מאי לעולם, עולם דלעילא, דאחידא ביה ההיא ארץ, ואתזנת מההיא עולם, ואי \nהאי ארץ אתרכת, במאי הוא, לאשמת העם הוא דהוי. רבי יצחק אמר, אם הכהן המשיח יחטא, \nדא כהן דלתתא דאתתקן לעבודה, ואשתכח ביה חטאה, לאשמת העם הוא דהוי ודאי, ווי לאינון \nדסמיכין עליה, \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ג דף יח/א\nכגוונא דא שליחא דצבורא דאשתכח ביה חטאה, (בגין דעמא לא אשתכחו זכאין קמי קודשא \nבריך הוא), ווי לאינון דסמכין עליה. אמר רבי יהודה, וכל שכן כהנא, דכל ישראל ועלאין \nותתאין כלהו אחידן (נ\"א מחכאן) ומצפאן לאתברכא על ידוי, דהא תנינן, בשעתא דכהנא \nשארי לכוונא מלין, ולקרבא קרבנא עלאה, כלא אשתכחו בברכתא ובחדוותא, ימינא שארי \nלאתערא, שמאלא אתכליל בימינא, וכלא אתאחיד ואתקשר דא בדא, ואתברכן כלהו כחדא, אשתכח \nדעל ידא דכהנא מתברכאן עלאי ותתאי, והא אוקמוה, ובגין כך בעי לקרבא קרבנא עליה, \nבגין דיתכפר חוביה. אמר רבי יוסי, הא תנינן דעל ידא דכהנא אתכפר חובא דבר נש, כד \nקריב קרבנא, השתא דאיהו חטי מאן מקריב עליה, ומאן יכפר עליה, אי תימא דאיהו מקריב \nעל נפשיה, הא איהו אתקלקל, ולאו איהו כדאי דיתברכון עליה עילאי ותתאי, תתאי לא \nיתברכון על ידיה, כל שכן עלאי. אמר רבי יהודה, ולא, והא כתיב (ויקרא טז ו) וכפר \n"},{"index":15,"he":"בעדו ובעד ביתו, אמאי בעיא לכפרא עליה, בגין דאיהו חב יכפר על גרמיה, דכתיב וכפר \nבעדו. אמר רבי חייא, הא ידיע באן אתר אתקשר כהנא רבא, ובאן אתר אתקשר כהנא אחרא, \nוההוא דאקרי סגן ידיעא, בגין כך כהן אחרא קא מקריב קרבניה בקדמיתא, וסליק ליה עד \nההוא אתר דאתקשר ביה, בתר דכהנא סליק לההוא אתר, לא מעכבין ליה לסלקא לאתריה \nולאתכפרא חוביה, ועל דא אחרא קא מקריב עליה קרבניה, כיון דאחרא הוא מקריב, ולא \nמסתפקין כל כך על ידיה, לבתר איהו מקריב, ואינון עלאין כלהו מתחברן לכפרא חוביה, \nומלכא קדישא אסתכם על ידייהו, כגוונא דא המתפלל וטעה יעמוד אחר תחתיו. רבי אלעזר \nורבי אבא הוו יתבי, אמר רבי אלעזר, חמינא לאבא ביומי דראש השנה ויום הכפורים, דלא \nבעי למשמע צלותא מכל בר נש, אלא אי קאים עליה תלתא יומין קודם לדכאה ליה, דרבי \nשמעון הוה אמר הכי, בצלותא דהאי בר נש דאנא מדכינא, אתכפר עלמא, וכל שכן בתקיעה \n"},{"index":16,"he":"דשופרא, דלא מקבל תקיעתא דבר נש דלאו איהו חכים למתקע ברזא דתקיעה. דתנינן, רבי \nייסא סבא אמר, הני תקיעתא כסדרן, קדמאה כלילא מכלא, תניינא חדא כסדרא וחדא כסדרא, \nגבורה גדולה בינייהו, תליתאה חד הכא וחד הכא, גבורה בינייהו, פוסקא סלקא, קומטרא \nנחתא, חד תקיפא וחד רפיא, והא אוקמוה, ואינון עשרה ואינון תשע, חד כללא דכלא. ובהאי \nיומא מתעטרא יצחק, והוא רישא לאבהן, בהאי יומא כתיב (ישעיה לג יד) פחדו בציון \nחטאים, בהאי יומא יצחק אתעקד, ועקיד כלא, ושרה מלילת (ס\"א מיללת), וקול שופרא תקיף \nלחדא, זכאה חולקיה מאן דעבר בינייהו ואשתזיב מנייהו. אמר רבי אבא, בגין כך קרינן \nפרשתא דיצחק בהאי יומא, דבהאי יומא אתעקד יצחק לתתא, ואתקשר בההוא דלעילא (נ\"א \nבאברהם), אימתי אתקשר, בשעתא דכתיב (בראשית כב ט) ויעקוד את יצחק בנו וגו'. אמר רבי \nאלעזר, בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם, דכתיב (שם א) והאלהי\"ם נסה את אברהם, מאי נסה, \n"},{"index":17,"he":"כמה דאת אמר (ישעיה מט כב) ואל עמים ארים נסי, (שמות יז טו) ויקרא שמו יהו\"ה נסי, \nמאי קמשמע לן, בגין דאשתכליל ימינא ואשתלים, הדא הוא דכתיב, והאלהי\"ם נסה את אברהם, \nוהאלהי\"ם דייקא, ודא הוא (בראשית לא מב) ופחד יצחק. רבי אבא אמר, כתיב (תהלים עה ח) \nכי אלהי\"ם שופט זה ישפיל וזה ירים, כי אלהי\"ם שופט, אלמלא דאעבר דינא דיצחק באתר \nדיעקב שארי, (ס\"א ואתסי) ואתכסי (ס\"א ואתסחי) (ס\"א ואתבסם) תמן, ווי לעלמא דיערע \nבדיניה, ורזא דמלה (ישעיה סו יז) כי באש יהו\"ה נשפט, ודא הוא אתבסמותא דעלמא, וכיון \nדעאל באתרא דיעקב, ויעקב אחיד \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ג דף יח/ב\nביה, כדין שכיך אשא, ואצטננו גומריה. לבר נש דהוה רגיז, וחגר וזיין גרמיה ונפק \nברוגזיה לקטלא לבני נשא, חד חכימא קם על פתחא ואחיד ביה, אמר אלמלא לא אחיד בי \nואתתקף בי, הא קטולא בבני נשא אשתכח, בעוד דאתתקפו דא בדא, ואחיד דא בדא, אצטנן \nרוגזיה על דנפק לקטלא, נפק לאוכחא, מאן סביל רוגזא ותוקפא דדינא דההוא בר נש, הוי \nאימא דא דקאים אפתחא. כך, אמר קודשא בריך הוא לישראל, בני, לא תדחלון, הא אנא קאים \nעל פתחא, אבל אזדרזו בהאי יומא והבו לי חילא, ובמה, בשופר, דאי אשתכח קול שופר כדקא \nיאות, ומכווני ביה לתתא, ההוא קלא סליק, וביה מתעטרי אבהן, וקיימי במשכניה דיעקב, \nועל דא בעי לאזדהרא בשופרא, ולמנדע בההוא קלא, ולכונא (ביה). ולית לך קלא בשופרא \n"}]}
