{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-79","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":79,"title":"קטע 79","hebrewTitle":"קטע 79","segments":[{"index":1,"he":"לבר. ר' יצחק אמר כל ב\"נ דאית ליה חולקא בצדיק ירית להאי ארץ כמה דכתיב ועמך כלם \nצדיקים וגו' והאי צדיק חסיד אקרי אמר דוד בתר דבהאי אתר אחידנא חסיד אני. ובג\"כ \nשמרה נפשי לאתקשרא בך: \nרבי חיא פתח עדות ביהוסף שמו וגו'. הא אוקמוה דאוליף שבעין פתקין ולשון הקדש יתיר. \nהה\"ד (שם) שפת לא ידעתי אשמע. אבל מאי עדות. ת\"ח בשעתא דאתתיה דפוטיפר הות אחידא \nבי' לההיא מלה הוה יוסף עביד גרמיה כמאן דלא ידע לישנא דילה וכן בכל יומא עד ההיא \nשעתא בתרייתא דכתיב ותתפסהו בבגדו מאי ותתפסהו אלא בגין דעביד גרמיה כמאן דלא ידע \nלישנא. ורוח הקדש צווח לקבליה לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה. מאי קמ\"ל אלא כל \nמאן דנטיר גרמיה מהאי אתקשר בה בשכינתא ואחיד בההוא עדות ומאי הוא ה' דאתוסף ביה. \nדכתיב עדות ביהוסף שמו אוף הכא י' איתוסף בפנחס על דקני בהאי: \nרבי ייסא פתח על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. את ירושלם מבעי ליה \n"},{"index":2,"he":"כמה דכתיב (שם) אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני. מאי בזכרנו את ציון. לב\"נ דהו\"ל היכלא \nיקירא יאה ושפירא אתו לסטין ואוקידו ליה. צערא דמאן הוא. לאו דמאריה דהיכלא אוף הכא \nשכינתא בגלותא שריא. צערא דמאן הוא לאו דצדיק. ואזלא הא כמה דאוקמוה דכתיב הצדיק \nאבד אבד ממש אוף הכא בזכרנו את ציון בזכרנו ההוא צערא דיליה על זווגהא צערא דיליה \nהוא. אמר רבי ייסא מאן דאוקיר שמא דמאריה בהאי ונטיר האי זכה דיוקיר ליה מאריה על \nכלא מנלן מיוסף דכתיב וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו וכתיב ונתן אותו על כל ארץ \nמצרים \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ג דף ריד/א\nולא עוד אלא כד עברו ישראל ית ימא אדונא דיוסף עאל בגו בקדמיתא ולא הוו מיא קיימין \nעל קיומייהו קמיה חדא הוא דכתיב הים ראה וינוס מאי וינוס אלא ראה ההוא דכתיב ביה \nוינס ויצא החוצה. ת\"ח זכי ליקרא בחייוי וזכי ליקרא במיתתיה. בחייו אמאי בגין ההוא \nזמן דלא בעא לאתדבקא בה דכתיב (שם) וימאן ויאמר אל אשת אדניו. וכתיב ולא שמע אליה \nלשכב אצלה להיות עמה בגין כך זכה בהאי עלמא כיון דכתיב ותתפשהו בבגדו וכתיב וינס \nויצא החוצה זכי לבתר דעאל לגו פרוכתא עלאה והכי אתחזי ליה דידיה נטל בהאי עלמא \nודידיה נטל בעלמא אחרא. פנחס זכי בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי וזכה לקיימא יתיר מכל \nאינון דנפקו ממצרים וזכה לכהנא עלאה הוא וכל בנוי אבתריה. ואי תימא דלא (נ\"א דהא) \nזכה לכהנא עד לא עבד עובדא דא אין (ס\"א לא) דהא אינון דאמרי (דלא) דזכה קודם לאו \nהכי. אלא במאי אוקימנא תחת אשר קנא לאלקיו דמשמע דבגין עובדא דא רווח כהונתא מה דלא \n"},{"index":4,"he":"הוה קודם. ת\"ח כל כהן דקטיל נפש פסיל ליה כהונתיה לעלמין דהא ודאי פסיל ההוא דרגא \nדיליה לגביה ופנחס מן דינא פסיל לכהנא הוה ובגין דקנא ליה לקב\"ה אצטריך לחסא ליה \nכהונת עלמין ליה ולבנוי אבתריה לדרי דרין. א\"ר יצחק ת\"ח רשים הוא פנחס לעילא ורשים \nהוא לתתא עד לא יפוק לעלמא דהא עם אינון דנפקו ממצרים אתמני: \nרבי אלעזר ור' יוסי ור' חייא הוו אזלי במדברא א\"ר יוסי הא דכתיב בפנחס הנני נותן לו \nאת בריתי שלום שלום ממלאך המות דלא שליט ביה לעלמין ולא אתדן בדינוי ואי תימא דלא \nמית ודאי לא מית כשאר בני עלמא ואוריך יומין על כל בני דרא בגין דבהאי ברית עלאה \nאחיד וכד אסתלק מעלמא בתיאובתא עלאה ובדביקותיה שפירא אסתלק משאר בני עלמא: \nרבי אלעזר פתח ואמר ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך יי' וגו'. ת\"ח ווי \nלאינון בני נשא דלא מסתכלאן ביקרא דמאריהון וכל יומא ויומא כרוזא קארי עלייהו ולא \nמשגיחין. אתא ב\"נ לאסתכלא בפקודי אורייתא כמה סניגורין קיימין לאדכרא עליה לטב. אתא \n"},{"index":5,"he":"ב\"נ ואעבד על פקודי אורייתא אינון עובדין קטיגורין עליה לביש קמי קב\"ה. יהושע כהן \nגדול הוה ואוקמוה מה כתיב ביה והשטן עומד על ימינו לשטנו. ומה בהאי כך בשאר בני \nעלמא דלא מסתכלי ביקרא דמאריהון על אחת כמה וכמה. חמי מה כתיב ויהושע היה לבוש \nבגדים צואים ואוקמוה. אבל בגדים צואים ודאי אינון לבושין דאתלבשא ביה רוחא בההוא \nעלמא. זכאה חולקיה דמאן דלבושוי מתתקנין ושלמין בההוא עלמא והא אתמר כל מאן דבעיין \nלאעלא לגיהנם אינון לבושין דמלבשין ליה היך אינון מה כתיב הכא ויהושע היה לבוש בגדם \nצואים ועומד לפני המלאך. מאן מלאך דא מלאך דממנא על גיהנם וממנא על מאן דחמי באינון \nלבושין עד דאתיב קלא ואמר הסרו הבגדים הצואים מעליו. מהכא את לאסתכלא דעובדין בשין \nדב\"נ עבדין ליה אינון לבושים צואים. ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אותך \nמחלצות. אלבישיניה לבושין אחרנין מתתקנן דבהו אסתכל ב\"נ בזיו יקרא דמאריה. ת\"ח \n"},{"index":6,"he":"כגוונא דא פנחס דלא אסתלק מעלמא עד דאתתקנו קמיה לבושין אחרנין דרוחא אתהני בהו \nלעלמא \n \nזוהר חלק ג דף ריד/ב\nדאתי. בשעתא חדא אתפשט מאלין ואתלבש באלין לקיימא דכתיב הנני נותן לו את בריתי \nשלום. עד דהוו אזלי שמשא הוה תקיפא ויתבו תחות צלא דחד טנרא דמדברא אמר ר' אלעזר \nודאי צלא חדוותא דנפשא הוא. אמר רבי חייא לרבי אלעזר הא אתמר וחברייא אתערו בהו. \nא\"ר חייא ודאי הכי הוא אבל אנא אלעזר אלין יומין מראש השנה עד יומא בתראה דחג בעינא \nלמיקם עלייהו. א\"ר שמענא לבוצינא קדישא עלאה מלה בהו. אמר ליה אימא ההוא מלה. א\"ל \nעד לא קאימנא ביה. א\"ר אלעזר אף על גב דחברייא אוקמו מלה ושפיר הוא אבל סדורא דהני \nיומי רזא דחכמתא הוא בין מחצדי חקלא ת\"ח הא אתמר סדורא דיחודא כלא בחד היך הוי והא \nאתמר. פתח ואמר חשף יי' את זרוע קדשו דא דרועא חדא דביה תליא שועה דביה תליא נוקמא \nדביה תליא פורקנא ולמה למיקם לה לכנ\"י מעפרא ולקבלא לה לגביה לאזדווגא כחדא וכד האי \n"},{"index":7,"he":"אתער לקבלה כמה דחילו שריא בעלמא עד דינח ההוא דרועא תחות רישהא לאתחברא כמה דאת \nאמר שמאלו תחת לראש וגו' וכדין ניחא דינא ומכפר חובין. לבתר אתי ימינא לחבקא כדין \nחדוותא שרייא בלעמא וכל אנפין נהירין לבתר אזדווגת בגופא וכדין כלא אקרי אחד בלא \nפרודא כדן הוא שלימו דכלא וחדוותא דכלא ואחדו ודאי מה דלא אשתכח הכי בשאר זמני \nכגוונא דהאי סדורא דהני יומין. מראש השנה עד יומא בתראה דחג. בראש השנה אתער דרועא \nדשמאלא לקבלא לה למטרוניתא וכדין כל עלמא בדחילו בדינא ובעי ההוא זמנא בתיובתא שלים \nלאשתכחא עלמא קמי קב\"ה לבתר אתיאת מטרוניתא ובעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד \nחדוותא ולמטבל בנהרא לדכאה גרמייהו בזווגא דמטרוניתא ביומא אחרא הוא זווגא דילה \nלשוואה שמאלא תחות רישהא (נ\"א רישא דמלכא) כמה דאת אמר שמאלו תחת לראשי. וכדין \nישראל בתעניתא על חובייהו ומכפרא להו דהא אימא עלאה אנהירת אנפהא למטרוניתא בזווגהא \n"},{"index":8,"he":"ומתכפרין כל בני היכלא כיון דשמאלא מקבלה לה בהאי יומא דרישא דמטרוניתא שרייא על \nשמאלא. ביומא קדמאה דחג יתער ימינא לקבלה בגין לחבקא וכדן כל חדווא וכל אנפין \nנהירין וחדוותא דמים צלילן לנסכא על מדבחא ובעיין בני נשא למחדי בכל זינין דחדוה \nדהא ימינא גרים בכל אתר דשארי ימינא חדוותא אצטריך בכלא כדין חדוותא היא לאשתעשעא. \nלבתר ביומא תמינאה חדוותא דאוריתא הוא דהא כדין זווגא דגופא הוא זווגא דכלא למהוי \nכלא חד ודא הוא שלימו דכלא ודא יומא דישראל איהו ודאי ועדבא דידהו בלחודייהו דלית \nביה חולקא לאחרא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב כי עם קדוש \nאתה ליי' אלקיך וגו': \nפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וגו'. ר' יהודה פתח זכר נא \nמי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו תמן תנינן מאן דחמי קשת בגוונוי (ס\"א נהירין) \nאחטריך לברכא ברוך זוכר הברית בגין דדא איהו ברית קיימא קדישא דשוי קב\"ה \n"},{"index":9,"he":" \nזוהר חלק ג דף רטו/א\nרבי יוסי אמר קשת אתא לאגנא על עלמא. למלכא דכל זמנין דבריה חב לקבליה אתא מלכא \nלאלקאה ליה אתגליא עליה מטרוניתא בלבוש יקר דמלכו. מלכא חמילה סליק רוגזא דבריה \nוחדי בה דכתיב וראיתיה לזכור ברית עולם וע\"ד לא אתחזי קשת בעלמא אלא בלבושי יקר \nדמלכו ובשעתא דאית צדיק בעלמא איהו ברית למיקם ברית ואגין על עלמא. לא הוי צדיק הא \nקשת לאתחזאה דהא עלמא איהו קיימא לאובדא אלא בגין קשת דא. ר' אלעזר אמר לעולם לא \nאתלבש קשת דא אלא בלבושא דאבהן קדמאי. ירוק וסומק וחיוור. ירוקא דא לבושא דאברהם \nאצטבע לבושא (ס\"א גוון) דא כד נפק מניה ישמעאל. סומקא דא גוון יצחק דאתיא סומקא \nואצטבע כד נפיק מניה עשו. ואתמשך ההוא סומקא לתתא עד ככבא דמאדים דאתאחד ביה עשו. \nחוורא דא איהו לבושא טבא דעקב דהא לא אשתנו אנפוהי לעלמין. ר' אבא אמר יאות הוא אבל \nהכי אמר בוצינא קדישא. חוור דא אברהם דאתלבן בחוורא דנורא. סומקא דא יצחק ודאי ירוק \n"},{"index":10,"he":"דא הוא יעקב דקימא בין תרין גוונין וכתיב ביה ביעקב לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו \nחורו דהא כל ערסיה שלים הוה והכי הוא לא עתה יבוש יעקב לאתחזאה בגוון סומק כיצחק \nדנפק מניה עשו. ולא עתה פניו יחורו כאברהם לאתחזאה בגוון חוור דנפק מניה ישמעאל. \nאלא נטל גוונין לאתעטרא בהו על אבהן דיליה \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ג דף רטו/ב\nובאלין לבושין מהלבשת קשת בשעתא דאתחזי קמי מלכא. תא חזי רזא דברית קדישא היא את \nיו\"ד דמתעטרא ברשימו עלאה והא (ס\"א ודא) איהו דאתרשים בברית תדיר לעלמין ובגין דקני \nפנחס על ברית אתרשים בשמיה הכא את דא פנחס יו\"ד זעירא איהו יו\"ד דאיהו ברית ודאי \nדנפיק מגו יו\"ד עלאה קדישא וע\"ד איהו קאים בקיומא שלים קמי מלכא קדישא דלא אתאביד \nמגו עלמא והכי הוא נקי מההוא חובא דפעור ולא אתאביד תדיר מגו קדישא דעלמא (ס\"א ולא \nאתאביד מגו עלמא) ואיפה ישרים נכחדו. אלין נדב ואביהו דלא אשתציאו מן ההוא עלמא \nבגיניה: \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ג דף ריז/א\nרבי שמעון הוה יתיב ולעי בפרשתא דא. אתא לקמיה ר' אלעזר בריה. א\"ל נדב ואביהוא מאי \nעבידתייהו בפנחס אי לא הוה פנחס בעלמא כד מיתו ובתר אתא לעלמא ואשלים דוכתייהו שפיר \nאבל פנחס בעלמא הוה (ס\"א וסגן קאי) ונשמתיה ביה בקיומא קאי. א\"ל ברי רזא עלאה הכי \nוהכי הוא דבשעתא דאסתלקו מן עלמא לא הוו מתטמרן תחות גדפי טנרא קדישא. מ\"ט בגין \nדכתיב ובנים לא היו להם דאזעירו דיוקנא דמלכא דהא אינון לא אתחזון לשמשא בכהונא \nרבה. בשעתא דקני פנחס על ברית קדישא ועאל בגו כמה אוכלוסין וסליק לון לגייפין על \nרומחא לעיניהון דכל ישראל כד חמא שבטא דשמעון בכמה אכלוסין דאתו לגביה פרחא נשמתיה \nמניה ותרין נשמתין דהוו ערטיראין בלא דוכתא אתקריבו בה ואתכלילו כחדא ואתהדרת \nנשמתיה כלילא רוחא דאתכליל בתרין רוחין ואתתקפו ביה כדין רווח דוכתייהו למיהוי כהנא \n(רבא) מה דלא (אתחזי) מן קדמת דנא וע\"ד כתיב זכר נא מי הוא נקי אבד דלא אתאביד \n"},{"index":13,"he":"בההיא שעתא ולא אביד רוחיה כד פרחה מניה. ואיפה ישרים נכחדו. אלין בני אהרן דאתהדרו \nלעלמא מה דאבד בחייהון וע\"ד כתיב ביה בפנחס בן בן תרי זמני. פנחס בן אלעזר בן. מה \nכתיב לעילא מפרשתא דא. ויאמר יי' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליי' נגד \nהשמש. וכי על דקטלין בליליא או על דקטלין ביממא ביומא דעיבא כתיב נגד השמש. אמר ר' \nיהודה דתהא מיתתהון באתגלייא כמה דחבו באתגלייא. א\"ר שמעון לאו בגין כך אתמר אלא \nמהכא אוליפנא בדרגא דחב ב\"נ לקב\"ה לההוא אתר אצטריך למעבד תקנתא לנפשיה. אינון חבו \nבברית קדישא דאקרי שמש בגין כך דינא ותקונא דילהון איהו כנגד השמש ולאו באתר אחרא. \nמכאן דלא אצטריך ב\"נ לתקנא נפשיה אלא בההוא אתר דחב לגביה ומאן דלא יעביד הכא לית \nליה תקונא לעלמין כדקא יאות: \nרב חייא פתח ישבעו עצי יי' ארזי לבנון אשר נטע מה כתיב לעילא ויין ישמח לבב אנוש \nוגו'. וכי מאי האי להאי אלא הכי אוליפנא דכתיב (שם) מצמיח חציר לבהמה וגו' וכי שבחא \n"},{"index":14,"he":"דבהמה דאית לה חציר אתא דוד למימר ברוח קודשא. אלא מצמיח חציר אלין אינון שתין אלף \nרבוא דמלאכין שליחן דאתבריאו ביומא תניינא דבראשית וכלהו אשא מלהטא. אלין אינון \nחציר אמאי חציר בגין דצמחין כחציר דא בעלמא דכל יומא ויומא אתקצירו השתא וולבתר \nצמחין ומהדירן כמלקדמין וע\"ד כתיב מצמיח חציר לבהמה. הה\"ד יודע צדיק נפש בהמתו \nותנינן אלף טורין סלקין לה בכל יומא ויומא וכל טורא וטורא שתין רבוא הוי והיא כלה. \nועשב לעבודת האדם אלין אינון נשמתהון דצדיקייא דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא \nאכיל ואעיל לון בגוויה ובזכותהון אתזן כל עלמא מההוא אדם דכתיב ביה ועל דמות הכסא \nדמות כמראה אדם וגו' וע\"ד כתיב האדם ההוא דאשתמודע בגין להוציא לחם מן הארץ לאפקא \nמזונא לעלמא מן הארץ קדישא. ויין דא חמרא עתיקא דנגיד מלעילא ישמח לב אנוש. אנוש דא \nרזא דההוא נער \n \n"},{"index":15,"he":"זוהר חלק ג דף ריז/ב\nדסליק לסיבו ואתהדר כמלקדמין וע\"ד כתיב אנוש כחציר ימיו. להצהיל פנים. אלין אינון \nפנים דאקרון אנפי רברבי ואנפי זוטרי. משמן מנגידו דעלמא דאתי משה ורבו קדישא עלאה. \nולחם לבב אנוש יסעד ההוא לחם דאזילו שחקים וטחנן מנא למיכלא דצדיקייא סתמא ומתמן \nאתנגיד לכמה חיילין דאקרון לבב אנוש וכלא אתא מנגידו עלאה. ישבעו עצי יי' אלין \nאינון אילנין עלאין פנימאין. ארזי לבנון אשר נטע דהא אתעקרו ונטע לון קב\"ה. מאי בין \nעצי יי' לארזי לבנון עצי יי' אלין עץ החיים ועץ הדעת וטוב ורע ארזי לבנון אלין \nחמשין תרעין דאקרון חמש מאות שנה אשר נטע אשר שם צפרים יקננו בטוליהון מקננן \nנשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן. חסדה ברתיה דאברהם אבינו דאקרי \nחסיד ועבד חסד עם כל בני עלמא בג\"כ אקרי חסידה ברושים ביתה בין דרועי עלמא תבא. \nובחבורא קדמאה. רבי אבא ור' יוסי קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא עד דהוו \n"},{"index":16,"he":"יתביולעאן באורייתא א\"ר יוסי הא דא\"ר חייא אנוש כחציר ימיו שפיר קאמר אבל במאי \nאוקימנא סופיה דקרא כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו. א\"ל הכי הוא ודאי \nאנוש כחציר ימיו כמה דאמר כציץ השדה ההוא שדה דאשתמודע כן יציץ דאתחדש ואתהדר \nכמלקדמין. (הכי יציץ וסליק. מ\"ט בגין) כי רוח עברה בו ואיננו. דא הוא רוחא עלאה \nטמירא קדישא גניזא מכלא דכליל ליה בגויה. וכדין ואיננו. ודא הוא רזא דחנוך. דכתיב \nיה ואיננו כי לקח אותו אלקים דא אלקים עלאה. רוח עלאה רוח גניזא טמירא. ולא יכירנו \nעוד מקומו. דהא אתכליל רוחא זעירא ברוחא עלאה מה כתיב בתריה וחסד יי' מעולם ועד \nעולם ועאל ליה כהנא רבא לגו קדש קדשים. ונטיל ליה ואוליד ליה כמלקדמין ואתחדש כנשר \nעולמין. ואתהדר איהו נער עד דהוו יתבי. חמו חד טולא דקיימא עלייהו. אזלא ואתיא אזלא \nואתיא בגו ביתא. תווהו. א\"ר אבא יוסי בני אימא לך מה דהוה לי עם בוצינא קדישא. יומא \n"},{"index":17,"he":"חד הוינן אזלינן בבקעתא דאונו. והוינן לעאן באורייתא. כל ההוא \n \nזוהר חלק ג דף ריח/א\nיומא ומגו תוקפא דשמשא אותבינן גבי חד טינרא בגו נוקבא חדא אמינא ליה מאי האי. דבכל \nשעתא דחייבין אסגיאו בעלמא ודינא שרייא בעלמא זכאין דבהון לקאן עלייהו דהכי תנינן \nבחובא דדרא קדישייא וצדיקייא יתפסון. אמאי אי בגין דאינון דלא מוכיחין לעלמא על \nעובדייהו כמה אינון דמוכיחין ולא מקבלי מנייהו וצדיקייא אתכפיין קמייהו. ואי בגין \nדלא יהוי מאן דיגין על עלמא לא יהון מתין ולא יתפסון בחובייהו דהא חדווה איהו \nלצדיקייא בעבודא דלהון. א\"ל בחובה דדרא ודאי מתפסין צדיקייא והא אוקימנא הני מילי \nאבל בשעתא דיתפסון צדיקייא במרעין או במכתשין בגין לכפרא על עלמא הוי כדין יתכפרון \nכל חובי דרא מנלן מכל שייפי גופא בשעתא דכל שייפין בעאקו ומרע סגי שרייא עלייהו \nשייפא חדא אצטריך לאלקאה בגין דיתסון כלהו ומנו דרועא דרועא אלקי ואפיקו מיניה דמא. \n"},{"index":18,"he":"כדין הא אסוותא לכל שייפי גופא. אוף הכא בני עלמא אינון שייפין דא עם דא. בשעתא \nדבעי קב\"ה למיהב אסוותא לעלמא אלקי לחד צדיקא בינייהו במרעין ובמכתשין ובגיניה יהיב \nאסוותא לכלא. מנלן דכתיב והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו' ובחבורתו נרפא \nלנו. ובחבורתו אקזותא דדמא כמאן דאקיז דרועא ובההוא חבורא נרפא לנו אסוותא הוא לנא \nלכל שייפין דגופא. ולעולם לא אלקי צדיקא אלא למיהב אסוותא לדרא ולכפרא עלייהו (ורזא \nדא צדיק ורע לו). דהא ניחא לסטרא אחרא דדינא שלטא (נ\"א לשלטאה) על זכאה יתיר מכלא \nדלא חייש כדין לכל עלמא ולא אשגח לשולטנא עלאה בהאי עלמא ובעלמא דאתי צדיק \n \n"},{"index":19,"he":"זוהר חלק ג דף ריח/ב\nוטוב לו דלא חייש קב\"ה לכפרא על עלמא. אמינא ליה אלו לא הוו בחד זמנא יאות אבל אית \nצדיק הכא ואית צדיק הכא לדא אית מרעין ומכתשין ולדא אית כל טיבו דעלמא. אמר לי בחד \nמנייהו או תרין סגי דלא בעא קב\"ה לאלקאה כלא (ס\"א כל דמא) כמה דלא אצטריך אלא דרועא \nחדא לאלקאה ולאקזאה למיהב אסוותא לכל שייפין. אוף הכא בחד צדיקא סגי ואי אתקף (ס\"א \nאתיקר) ביה מרע על כל שייפין כדין אצטריך תרין דרועין לאקזאה. אוף הכי אי אסגיאו \nחובין יקירין על עלמא כדין כל זכאין אלקון למיהב אסוותא על כל דרא אבל בזמן דלא \nאסגיאו כל כך כדין חד זכאה אלקי ושאר צדיקיא בשלם דהא לא אצטריך עלמא דילקון כלהו. \nאתסיאו עמא אתסיאו צדיקייא ולזמנין דכל יומיהון קיימין במרעין לאגנא על דרא. מיתו \n"}]}
