{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-82","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":82,"title":"קטע 82","hebrewTitle":"קטע 82","segments":[{"index":1,"he":"דאשתארו ביה. מלבא אתי כל בריאותא לכל אברין דהכי הוא כיון דלבא נטיל כל זכיכו \nוברירא וצחותא כבד נטיל כל מה דאשתכח ואשתאר מן לכלוכא וטנופא וזריק לכל שאר שייפין \nדאינון שאר עמין עכו\"ם אחרנין בעל כרחיהו ומפסולות דפסולת דכבד נטל טחול דאתמר ביה \nיהי מארת. מארת יי' בבית רשע: \nיש כאן רעיא מהימנא אמר רבי פנחס אורחא דא הוה מתקנא לי למשמע מלין אלין מעתיק \nיומין זכאה עלמא דאנת שארי בגויה ווי לעלמא דישתארון יתמין ולא ידעין מלי דאורייתא \nכדקא יאות ודאי הכי הוא דכבד נטיל כלא טב וביש. ואע\"ג דמשטטא ולקיט כל חוביהון \nדישראל ה\"נ זכיין דלהון לקיט בגין לקיימא קורציה וכלא האי והאי מקריב לגבי לב. \nואורחוי דלב לא נטיל אלא זכיכו וברירו וצחותא דכלא כמה דאמרת ושאר טנופא ולכלוכא \nאהדר לכבד ונטיל כלא בעל כרחיה דכתיב ונשא השעיר עליו וגו'. מלה דא אהדרנא בגין \nדיתבסם לפומי כמתקא דדובשא זכאה חולקי דזכינא להאי למחמי דא בעיני. אוף הוא פתח \n"},{"index":2,"he":"ואמר יי' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו' האי קרא אמר דוד בשעתא דהוה אזיל על כיף \nנהרא (והוה אמר) רבש\"ע כלום הוה ב\"נ בעלמא דאודי ומשבח למאריה כוותי אזדמנת ליה \nצפרדע א\"ל דוד לא תתגאה דאנא עבדית יתיר מנך דמסרית גופאי על מימרא דמארי דכתיב \nושרץ היאור צפדעים והא אוקמוה ותו דאנא משבח ומזמר ליליא ויומא בלא שכיכו. בההיא \nשעתא אמר דוד יי' לא גבה לבי ולא רמו עיני יי' לא גבה לבי (כאן חסר) דא הוא קרבנא \nדבכל יומא ובכל זמן וזמן לגבי קב\"ה דאתכלילת כנ\"י ביה בין כל שאר אכלוסין וכל אילין \nפולחנין אפיקו לה מבין גובין ומבין \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ג דף רלג/א\nשאר עמין כך ישראל כל זמן דאינון אטימי לבא ולא פתחין בתיובתא לא סלקין ריחא ולא \nאפיק לון מגו גובין אבל כד פתחין בתיובתא מיד סלקין ריחא ויפיק לון מבין ויתהני בהו \nכנסת ישראל דכתיב פתחי לי אחותי רעיתי דכל זמן דשושנה אטימא לית לה ריחא ולא סליקא \nמבין גובין ודיורהא בינייהו כמה דאתמר. וקב\"ה לא שדר לן למהך אורחא דא אלא לאוליף \nמלין אלין. עד דהוו יתבי אתא נשרא ומאיך ונטיל חד שושנה מבינייהו ואזלת ואמרו מכאן \nולהלאה נהך לאורחין. קמו ואזלו עד הכא אורחא דר' פנחס ור\"ש אזל ליה איהו ור' אלעזר \nושאר חברייא ור' פנחס ושאר חברייא. פתח ואמר ר' פנחס על זה למנצח על שושן עדות מכתם \nלדוד ללמד מאי ללמד לאולפא לבני עלמא חכמתא והא אוקמוה. שושן עדות אלין סנהדרי \nגדולה דכתיב בה סוגה בשושנים מכתם לדוד סימנא דאחזיאו ליה לדוד כד שדר ליואב לארם \nנהרים ולארם צובא לאגחא בהו. א\"ר פנחס דא איהו שושן עדות דקיימא כא הא ככביא בשמיא \n"},{"index":4,"he":"שכינתא עלן ודרגין עלאין בהדה וסייעתא קדישא לתושבחתא דא איהו שושן בשלימו כדקא \nיאות. קמו ואזלו אלין הכא ואלין הכא אזל ליה ר' פנחס ובת בכפר עקימין ור' יצחק ור' \nחייא בהדיה. עד דאקדימו למיזל יתבו ומחכו לנהורא דצפרא זקיף עינוי ר' חייא וחמא \nאלין כוכבייא דשרביטא דקא מרהטן ואזלן אמר ודאי בכמה זמנין שאלנא על אלין כוכבייא. \nא\"ר פנחס אלין כוכבייא דשרביטא ידיען בסוכלתנו דחברייא דהא קב\"ה ברא כל אינון כוכבי \nרקיעא רברבין וזעירין. וכלהו אודן ומשבחן לקב\"ה (דכתיב מונה מספר לככבים). וכד מטא \nזמנייהו לשבחא קרא לון קב\"ה בשמא דכתיב לכולם בשם יקרא וכדין רהטי ואושיטו שרביטא \nדנהורא לשבחא למאריהון בההוא אתר דאתפקדן הדא הוא דכתיב (שם) שאו מרום עיניכם וראו \nמי ברא אלה. וגו'. אדהכי אתא נהורא קמו ואזלו. עד דהוו אזלי אתא נשרא רברבא אסחר על \nרישייהו וקיימא עלייהו. א\"ר פנחס ודאי עידן רעותא הוא השתא בה שעתא אתפתחו תרעי \n"},{"index":5,"he":"דרחמי לכל אינון בי מרעי והוא זמנא לאסוותא לון ואע\"ג דאינון אסירין למלכא (ס\"א \nדמלכא) דהא נשרא דא סימנא דרחמי איהו. פתח ואמר כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וגו'. \nליכא בעלמא מאן דאיהו ברחמי על בנוי כנשרא והא אוקמוה דכתיב ויאכלוה בני נשר דאיהו \nרחמנא על בנוי. ומגו דהשתא עידן דרחמי אתא נשרא דא ואסחר עלנא בשעתא דא איהו רחמי \nלכל אינון בי מדעי ודא איהו דכתיב יי' בקר תשמע קולי ודא בקר דאברהם ואתערותא \nדיליה. אדהכי אסחר נשרא ואעבד לקמייהו. א\"ר פנחס נשרא נשרא מה אנת לגבן אי בשליחותא \nדמרך אתית הא אנן הכא אי בגין מלה (ס\"א סימנא) אחרא אתיתא הא אנן הכא זמינין. אתרם \nנשרא לעילא ואתכסי מנייהו ואינון יתבו א\"ר חייא הא דשלמה מלכא זוטרתי (ס\"א תיוהא) \nהוא דתנינן נשרא רברבא הוה אתי לגביה שלמה מלכא מכל יומא ויומא והוה שלמה מלכא רכיב \nעל גדפהא ואוביל ליה ד' מאה פרסי בשעתא חדא לאן אוביל ליה לתרמו\"ד במדבר בהרים. אתר \n"},{"index":6,"he":"חד איהו לגבי טורי דחשוכא דאקרי תרמוד במדבר ולאו איהו אתר דתרמודאי אלא תרמוד \nדאיהו במדבר בהרים ותמן מתכנשי כל רוחין וסטרין אחרנין. וההוא נשרא הוה טאס לתמן \nבשעתא חדא כיון דקאים על ההוא דוכתא אגבה נשרא ושלמה כתב פתקא וארמי תמן ואשתזיב \nמאינון רוחין ונשרא הוה מסתכל גו חשוכא דטורין לאתר דתמן עזא ועזאל דאינון תמן \nאסירין בשלשלאי דפרזלא נעיצן גו תהומי ולית יכילו (ס\"א רשו) לב\"נ בעלמא \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ג דף רלג/ב\nלמיעל תמן ואפי' עופי שמיא בר בלעם וכיון דנשרא מסתכל גו חשוכא רברבא מאיך לתתא \nונטיל ליה לשלמה מלכא תחות גדפהא שמאלא ומכסייא ליה וקיימא על אלין שלשלאי ואזלא \nומקרבא לגבייהו ושלמה כדין אפיק עזקא (ס\"א שורטינא) דחקיק עליה שמא קדישא ושוי \nבפומא דנשרא ומיד אינון הוו אמרי כל מה דבעי שלמה מלכא ומתמן הוה ידע שלמה חכמתא \n(עלאה) הה\"ד ויבן וגו' את תרמוד במדבר בארץ וכי בניינא הוה עביד בארץ אלא מהו ויבן \nאסתכל בסכלתנו וידע לההוא דוכתא למנדע ביה חכמתא (עלאה כד\"א ויבינו במקרא) עד דהוו \nיתבי הא נשרא אתיא לגבייהו ושושנה חדא בפומה ושדי קמייהו ואזלת לה חמו וחדו. א\"ר \nפנחס ולאו אמינא לכו דנשרא דא בשליחותא דמארה אזלא ואתיא. שושנה דא איהי שושן עדות \nדקאמינא וקב\"ה שדר ליה לגבן. פתח כמלקדמין ואמר למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד \nוכי שושן עדות מאי סהדותא סהיד אלא שושן דא איהי סהדותא למעשה בראשית ואיהי סהדותא \n"},{"index":8,"he":"לכנ\"י סהדותא ליחודא עלאה ודא איהו בגין דשושנה דא אית בה תליסר עלין וכלהו קיימין \nבעקרא חדא ואית בה חמש עלין לבר תקיפין דחפיין לדא שושנה ואנינו עלה וכלא ברזא \nדחכמתא הוא תליסר עלין אלין תליסר מכילן דרחמי דירתא כנסת ישראל מלעילא וכלהו אחידן \nבעקרא חדא (ד\"א דאינון י\"ג תיקונין דדיקנא תתאה דא\"א דאינון י\"ג תיקו' עלאין דז\"א) \nואיהו ברית חדא ודוגמא דברית יסודא (ס\"א יחודא) דכלא חמש תקיפין דחסרן עליה אלין \nחמשין תרעין חמש מאה שנין (דיסודא יסודא (נ\"א בבי מקדשא) ברית קדישא) דאילנא דחיי \nאזלא בהו סהדותא לעובדא דבראשית כל עובדא דבראשית כלהו (ס\"א חמש קדיא) דאילנא דחיי \nאזלא בהו סהדותא לעובדא דבראשית תייבין וכו'). תיבין ידיען בסוכלתנו וקיימא בחושבנא \nאלקים דמעשה בראשית אחזי לעילא ואחזי לתתא אחזי לעילא ברזא דעלמא דאתי ואחזי לתתא \nברזא דכנסת ישראל. שושנה סהדותא לעובדא דבראשית דקיימא בכל הני סימנין דכתיב (ס\"א \n"},{"index":9,"he":"דא) בראשית ברא אלקים דא שושנה תליסר עלין (נ\"א אינון) תליסר תיבין עד אלקים תניינא \nואינון את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח הא תליסר עלין \nדשושנה. חמש תקיפין דסחרן לאלין אינון מרחפת על פני המים ויאמר הא חמש אחרנין לבתר \nיהי אור הא עיקרא ושרשא דשושנה דכלא ואחידן בה. סהדותא ליחודא. חמש עלין תקיפין \nשרשין ויחודא דאחידן ביה תריסר עלין דשושנה אחד דא היא עיקרא ושרשא דכלהו אחידן ביה \nרזא (ס\"א סהדותא ליחודא חמש תיבין שמע ישראל יי' אלקינו יי' אינון חמש עלין תקיפין \nדשושנה. שרשא ויסודא דאחידן ביה דא הוא אחד ואיהי עיקרא ושרשא דכלהו אחידן ביה. \nתליסר עלין אלין רזא) דתליסר בחושבנא גושפנקא דמלכא. ת\"ח כגוונא דשושנה בין החוחים \nהכי אינון ישראל בין עמין עכו\"ם. והכי כנסת ישראל בין שאר אכלוסין רברבן ממנן כל \nזמן דשושנה קיימא אטימא דלא פתיחא לית בה ריחא ולא סלקין לה ולא מפקין לה מגו \n"},{"index":10,"he":"גובין. בשעתא דשושנה פתיחא סלקא ריחא כדין אפיקו לה מגו גובין. ויתהני בהו כ\"י \nשנאמר פתחי לי אחותי רעיתי וקב\"ה לא שדרה לן אלא למיהך לאורחן. ובחבורה קדמאה אמר \nר' אלעזר לאבוהי הא שמענא אלין שייפין אטימין ברזא דקרבנין שייפין אחרינן רזא דלהון \nמאי. א\"ל רבי \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ג דף רלד/א\nשמעון לר\"א. אלעזר ברי כל שאר שייפין דלגו רזא עלאה איהו ת\"ח לבא הא אתמר אבל לב דא \nאיהו נורא דדליק ואלמלא דזמין לגביה מלכא עלאה כנפי ריאה דאתיין לקמיה רוחא מרוחא \nדנשיב מגו בוסמין עלאין הוה אוקיר לעלמא ברגעא הדא. פתח ואמר ויי' המטיר על סדום \nועל עמורה גפרית ואש אמאי אוקיד לון בגין דכנפי ריאה לא נשיבו בההיא שעתא. וסתרא \nדכנפי ריאה. דא כנפי יונה נחפה בכסף ואינון רפאל וצדקיאל ועלייהו אתמר עושה מלאכיו \nרוחות לנשבא תדיד קמי מלכא (ס\"א לבא): \nיש כאן רעיא מהימנא טחול פתח בוצינא קדישא ואמר ואראה את כל העשוקים שנעשו תחת השמש \nוהנה דמעת העשוקים מאן אינון עשוקים אלין ינוקין דאינון בתוקפא דאמהון דסלקין מעלמא \nע\"י מלאך המות וכי מלאך המות קטיל לון דאיהו עושק אלא הדר ואמר ומיד עושקיהם כח \nואין להם מנחם מאן ההוא כח דא הוא דכתיב יהי מארת ברקיע השמים ודא הוא מארת חסר ואו \n"},{"index":12,"he":"ודא לילית דאיהי ממנא דההוא עושק ואיהי אקרי טחול ואיהי אזלת וחייכא בינוקי ובתר \nעבדת בהו רוגזא ודמעה למבכי עלייהו טחול לזינא דכבד אזלא דא אברי בשני ודא ברביעי \nבעובדא דבראשית ובג\"ד לית סימנא טבא בשני וברביעי כבד מותא דרברבי טחול מותא \nדזוטרי: \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n"},{"index":13,"he":"זוהר חלק ג דף רלד/ב\nקיבה איהו דרגא חד משתין דמותא ודא אתקרי תרדמה עסטיראה (נ\"א עסירטא) דרגא שתיתאה \nדמלאך המות. ומגו דאתי מרחיק איהו מסטרא דמותא. ולאו מותא. רמזא חדא משתין דמותא: \nיש כאן רעיא מהימנא \n \nזוהר חלק ג דף רלה/א\nאצטומכא דא נטיל ושחיק ומשדר לכל סטרין דלתתא ומניה אתזני תתאי מאינון שתין שמרים \nלתתא כל אינון רוחין וסטרין אחרנין דאיתזנו בליליא מאינון אברים ופדרים ושאר נטלין \nכל שייפין ונטיל כלא כבד וקריב ללב כמה דתאמר ודא איהו דכתיב ופני אריה אל הימין \nועל דא אתחזי על מדבחא כגוונא דאריה אכיל קרבנין מכאן ולהלאה כל שאר שייפין ברזא \nדגופא כגוונא דלעילא: \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ג דף רלה/ב\nקנה שית עזקאן בקנה מתחבראן כחדא ואינון אקרון בני אלים מפקי רוחא לנשבא על עלמא \nואתיין מסטרא דגבורה וכד אינון מתחברן כחדא אינון כגוונא דשופר ואלין אקרו שופר \nשופר של איל של יצחק אלים בני בשן הבו ליי' בני אלים אלים דיצחק ומפקין רוחא וקלא \nוההוא קלא נפיק ואערע בעבי מטרא ואשתמע לברייתא לבר וע\"ד כתיב ורעם גבורותיו מי \nיתבונן דודאי מסטרא דגבורה קא אתיין ובגין דא (ס\"א ומה אמר ההוא קלא קול יי' על \nהמים אל הכבוד וגו') אל הכבוד הרעים יי' על מים רבים אל יי' רועם לא כתיב אלא אל \nהכבוד הרעים על ידא דבני אלים ולית מאן דידע בשבחא דהאי קלא הה\"ד מי יתבונן: \nיש כאן רעיא מהימנא ושט דבלע מיכלא ומתמן עאל לכלהו שייפין דאיהי (ס\"א דא איהו רזא) \nבדרגא דאשים. אשים אינון קרבין מיד ובלעי ונטלי כליל (ס\"א כלא) מגו אשא עלאה דכליל \nלאשים ורזא דא אשי יי' ונחלתו יאכלון. אלין אכלין ובלעין ושאר לא אכלין הכי וכל בני \n"},{"index":15,"he":"עלמא (ס\"א לבר) לבד לא ידעין איך אכלין ולאו רזא דלהון אלא דרגין דלגו אינון ידעין \nונטלין מנייהו. ושט לית ליה בדיקה מבחוץ דלא ידעי אלא מבפנים ידעי ונטלי עד דעאל \nלבי טוחנא ואשתחיק ואתבשל ונטיל כלא כבד כמה דאתמר מאלין אשים נפקי דרגין דאקדמי \nונטלי מכבד בקדמיתא (ומכאן אינון אלין) הטוחנות אכלי קרבין וטחני וע\"ד מדאתחרב בי \nמקדשא כתיב ובטלו הטוחנות כי מעטו אלין טחנין בקדמיתא כיון דאתטחנן אינון דשלטי \nעלייהו בלעי ונטלי ואקורן וש\"ט. אמאי. אלא ושט דיוקנא דוא\"ו \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ג דף רלו/א\nאיהו ושט כפוף ולבתר שט למיכל משתיא חמרא ומיא דכתיב שטו העם ולקטו מיכלא למיכל \nמשתיא חמרא ומיא נסוכא דיין ונסוכא דמים בהאי ושט עאל ואשתאיב בריאה אלין שרפים \n(ס\"א שייפין) בשלהוביתא דלהון נטלי משתיא ואקרון ריאה בחבורא חדא ואשתאיב כלא בהון \nוכל אלין נטלין כל חד וחד כדקא חזיליה ומדחרב בי מקדשא ובטלו הטוחנות כי מעטו כלהו \nדאזעירו דיוקנייהו ומזונייהו ולית יומא דלית ביה מארה. ארים קליה ר\"ש ואמר ווי \nירושלם קרתא קדישא ווי לעמא דכל טבאן אלין אבדין רברבן גיברין ממנן אזעירו \nדיוקנייהו על דא בכו חברייא אמרו ווי רבי כד תסתלק מן עלמא מאן יגלה רזין סתימין \nעמיקין כאלין דלא אשתמעו מן יומא דשלמה מלכא ועד השתא זכאה דרא דשמעין מלין אלין \nוזכאה דדא דאנת בגוויה ווי לדרא דישתארון יתמיך מנך: \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ג דף רלז/ב\nקחו מאתכם תרומה. ת\"ח בקדמיתא כתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו כלא בכלל כיון דאינון \nערב רב עבדו דא ומיתו מנייהו אינון דמיתו בעא קודשא בריך הוא לאתפייסא בהדייהו \nדישראל. אמר לון אתחברו כלכו לסטר חד חדא הוא דכתיב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל \nבלחודייהו אמר לון בני בכון אנא בעי למשרי עמכון תהא דיורא דילי וע\"ד (שם) קחו \nמאתכם תרומה מאתכם ולא מאחרא לא בעינא דתהא שתופא לאחרנין בהדי ולא בהדייכו ובג\"כ \nכלהו אשתציאו. אוף הכא הא אינון מאינון נזעא בישא הוו ויהיו המתים. המתים ודאי מתים \nולא מישראל ובג\"כ מנה לון דכתיב שאו את ראש בני ישראל ארימו רישייהו. א\"ר אלעזר אבא \nכמה יאות הוא אי לא אשכחנא פלוגתא על דא. אמר ליה ברי אימא א\"ל והא כתיב ויצמד \nישראל לבעל פעור ותנינן דאתחברו ישראל בהדיה כצמידא דא דאתחבר בב\"נ בקשוטוי הכי \nאתחברו ישראל בבעל פעור. א\"ל אלעזר הכי הוא ויצמד ישראל לבעל פעור אלא אנא לא אמרית \n"},{"index":18,"he":"דאתדכו ישראל מההוא חובה אלא דאתדכו ממותא דלא שריא עליהו מותא. א\"ל והא כתיב (שם) \nקח את כל ראשי העם והוקע אותם א\"ל ראשי העם ודאי ולא ראשי בני ישראל ומן העם אית לן \nלמילף כתיב הכא העם וכתיב התם וירא העם. (שם) ויקהל העם. (שם) ויפול מן העם אבל ת\"ח \nויצמד ישראל לבעל פעור ולא פלחו ליה אבל מן סיפיה דקרא אוכח דכתיב ויאכל העם \nוישתחוו ולא כתיב ויאכל וישתחו ישראל. אלא העם כיון דכתיב ויצמד ישראל מאי ויאכל \nהעם. אלא ההוא זרעא בישא הוו חובה דישראל \n \n"},{"index":19,"he":"זוהר חלק ג דף רלח/א\nמהו דכתיב ויצמד ישראל לבעל פעור. ת\"ח ויצמד ישראל בבעל פעור לא כתיב אלא לבעל פעור \nקשוטין ותוקפא יהבו לבעל פעור בלא דעתא בגין דפולחנא דפעור הוא למפרע גרמיה ולאפקא \nקמיה צואה רותחת. וההוא עיבידתא אהני ליה ואתתקף מניה. וישראל כיון דחמו דא חשיבא \nדזלזולא דיליה איהו וקלקולא דיליה דהא בע\"ז כתיב צא תאמר לו ואינון בגין זלזולא \nדע\"ז פרעו גרמייהו בלא ידיעה ועל הני כפר פנחס ובטל מותנא דכתיב ויכפר על בני \nישראל. ומה כתיב (בדף הקודם ע\"ש): \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n"},{"index":20,"he":"זוהר חלק ג דף רלט/א\nעל פי הגורל תחלק נחתו בין רב למעט. ר' יהודה פתח ואמר ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים \nהוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע וגו'. שלמה מלכא דחכמתיה יתיר על \nכל בני עלמא לא ידענא כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם ואיהו אמר ידעתי מה דלא \nידע ב\"נ אחרא אלא ודאי שלמה מלכא חכמתיה סלקא על כל בני עלמא ומה דאיהו ידע לא ידעי \nכל שאר בני עלמא. ת\"ח שאר אומני דעלמא כד איהו עביד עבידתא אשגח ביה ואסתכל זמנא \nותרין זמנין ועביד ליה ולבתר אוסיף עליה או גרע מניה וקב\"ה לאו הכי אפיק עבידתא \nלאמתו מתהו דלית בה ממשות כלל ואיהו ממש אתתק כדקא יאות ולא אצטריך לאוספא ולאגרעא \nמניה בגין כך כתיב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. תו כל אשר יעשה האלקים \nלתקונא דעלמא ודאי הוא יהיה לעולם. ר' יצחק אמר אי הכי מהו והאלקים עשה שייראו \nמלפניו. אלא האי קרא הכי אוליפנא והוא רזא עלאה בין חברנא האי קרא הכי מבעי ליה. כי \n"},{"index":21,"he":"כל אשר עשה האלקים הוא יהיה לעולם מהו כל אשר יעשה והא כתיב מה שהיה כבר הוא ואשר \nלהיות כבר היה ואת אמרת כל אשר יעשה אלא מקרא אחרא אשתמע. כתיב עין לא ראתה אלקים \nזולתך יעשה למחכה לו יעשה עשית מבעי ליה למחכה לו לך מבעי ליה אלא אתר עלאה הוא \nדנגיד ונפיק ואדליק בוצינין כלהו לכל עיבר ואקרי עולם הבא ומניה נפיק חד אילנא \n \n"},{"index":22,"he":"זוהר חלק ג דף רלט/ב\nלאתשקיא ולאתתקנא והאי אילנא עלאה ויקירא הוא על כל שאר אילנין והא אוקמוה וההוא \nעולם הבא דנגיד ונפיק אתקין ליה להאי אילנא תדיר אשקי ליה ומתקן ליה בעבידתיה מעטר \nליה בעטרין לא פסיק מבועי מניה לעלם לעלמי עלמין. בההוא אילנא תליא מהימנותא ביה \nשריא מכל שאר אילנין קיומא דכלא ביה ועל דא כתיב כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה \nלעולם. ודאי הוא היה הוא הוה והוא יהא עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ועל דא \nבאורייתא כתיב לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו דאילנא דא דאורייתא הוא ואתר דא אתקין \nהאלקים תדיר. האלקים סתם דא גבורה מאין סוף ומאין חקר כד\"א אין חקר לתבונתו. האלקים \n"}]}
