{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-9","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":9,"title":"קטע 9","hebrewTitle":"קטע 9","segments":[{"index":1,"he":"(תהלים י א) למה יהו\"ה תעמוד ברחוק, ומההוא אתר רחוק, הנני מושיעך, ושב יעקב לאתריה \n(לכורסייה), לאזדווגא בכנסת ישראל, ושקט דא יסוד, ושאנן למשרי דיוריה בה. ואין \nמחריד מיצחק, כמה דאת אמר (בראשית כז לג) ויחרד יצחק חרדה גדולה, \n \nזוהר חלק ג דף כא/א\nועל דא, (בראשית לא מב) ופחד יצחק כתיב, וההוא פחד, כד אתער אסתלק יסוד לאתר אחרא, \nהדא הוא דכתיב (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים, בציון דייקא, ועל דא ואין מחריד. \nוהשתא קודשא בריך הוא שזיב לון מרחוק, ואסתיר לן בהאי אתר בהשקט ובשלוה, ואין מחריד \nמכלא, דכד קודשא בריך הוא עביד ניסא, בכלא עביד: \nרבי יוסי פתח, (שופטים ד ח) ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי וגו', מאי קא מיירי, \nאלא אמר ברק, הואיל ורוח קדישא שריא עלה, בזכותה אשתזיב, ולא לישרי עלי נזקא, ומה \nברק סמיך על אתתא לאשתזבה בגינה, אנן דאורייתא עמנא, דהיא שמיה דמלכא קדישא, על אחת \nכמה וכמה. יתבו גו ההוא מערתא כל ההוא יומא, כד רמש ליליא אתנהיר סיהרא במערתא, \n"},{"index":2,"he":"עברו תרי טייעי, וחמריהון טעינן מחמרא ומיכלא לגרמייהו, שארי על מטולא, אמרי האי \nלהאי, נבית הכא, ניהב מיכלא ומשתייא לחמרי, ואנן נעול למערתא דא, אמר ליה חבריה, עד \nלא ניעול, תימא האי קרא דלא מתישבא. אמר ליה, מאי הוא, אמר ליה, מלה חד, דכתיב \n(תהלים נב יא) אודך לעולם כי עשית וגו', מהו כי עשית, ולא כתיב מה, וכתיב כי טוב \nנגד חסידיך, וכי לגבי אחרא לאו איהו טוב, לא הוה בידיה, אמר ווי לטיוענא דשבקנא \nלקודשא בריך הוא בגיניה. רבי חייא ורבי יוסי דהוו יתבי במערתא, חדו, אמר רבי חייא \nלרבי יוסי, ולא אמרית לך, דכד עביד קודשא בריך הוא ניסא, בכלא עביד, נפקו. כד נפקו, \nאקדים רבי חייא ופתח, (ישעיה נז יט) שלום שלום לרחוק, תרי שלמא הכא, חד לרחוק וחד \nלקרוב, וכלא חד, לרחוק דאתעביד קרוב, (תו לרחוק), דא הוא מאריה דתשובה, קודם הוה \nרחוק, והשתא איהו קרוב. תו, רחוק, כד בר נש אתרחיק מאורייתא רחיק הוא מקודשא בריך \n"},{"index":3,"he":"הוא, ומאן דקריב לאורייתא, קריב ליה קודשא בריך הוא בהדיה, והשתא אתחברו עמנא ועולו \nלמערתא, אתו אינון טייעין ואשתתפו עמהון, אשתנקלו לחמרייהו, ואתקינו למיכל, נפקו \nכולהו לפום מערתא. אמר חד מן טייען, לימרו לן מארי דאורייתא האי קרא, אודך לעולם כי \nעשית ואקוה וגו', כי עשית, מהו כי עשית, ולא כתיב מה, וכתיב כי טוב נגד חסידיך, וכי \nלגבי אחרא לאו הוא כי טוב. אמר רבי חייא, כי עשית ודאי, ומה עשית, לעולם, דבגין האי \nעולם דעבד קודשא בריך הוא ואתקן ליה, אודי בר נש לקודשא בריך הוא בכל יומא, ואקוה \nשמך כי טוב נגד חסידיך, הכי הוא ודאי, לקבלי אינון זכאין שמא דקודשא בריך הוא טוב, \nולא לקבלי חייביא, דמבזין ליה בכל יומא, ולא משתדלי באורייתא, אמר ליה, יאות הוא, \nאבל מלה שמענא מבתר כותלא, ומסתפינא לגלאה, אמרו ליה רבי חייא ורבי יוסי, אימא \nמילך, דאורייתא לאו איהו ירותא לאתר חד. אמר לון, יומא חד הוינא אזיל ללוד, עאלנא \n"},{"index":4,"he":"למתא, ואסמכנא גרמאי בתר כותלא חד, ורבי שמעון בן יוחאי הוה בההוא ביתא, ושמענא \nמפומיה האי קרא, אודך לעולם כי עשית, אודך, דוד המלך ע\"ה (לקודשא בריך הוא) אמרו על \nההוא עולם בתראה דאיהו עבד, דדוד מלכא אחיד ביה בההוא עולם, וביה ירית מלכותא. \nואקוה שמך כי טוב, דא קודשא בריך הוא, ביחודא דהאי עלמא דאקרי טוב, אימתי אקרי טוב, \nנגד חסידיך, מאן אינון חסידיך, אלא אית חסד ואית חסד, ואלין אקרון חסדי דוד \nהנאמנים, וכד אלין חסדי דוד אתמליין מההוא טיבו דנגידו דעתיקא קדישא, כדין אקרי \nיסוד טוב, וכדין אשתכח טוב לגבייהו, דהא (ס\"א כד אשתכח, כמה דאיהו ביה) כמה דאשתכח \nדאיהו ביה, הכי איהו מבסם להאי עלמא בתראה, וכלא אשתכח בברכה, ועל דא דוד הוה מחכה \nלהאי דרגא דנהיר להאי עולם דאיהו אחיד ביה. מלין אלין הכי שמענא לון, אבל לא ידענא \nמאי הוא, אתו רבי חייא ורבי יוסי ונשקו ליה ברישיה, אמר רבי \n \n"},{"index":5,"he":"זוהר חלק ג דף כא/ב\nחייא, מאן חפי עינך בעפרא רבי שמעון בן יוחאי, דאנת באתרך, ואנת מרעיש טורייא עלאי, \nואפילו צפורי שמיא וכלא חדאן במלולך, ווי לעלמא בההיא שעתא כד תסתלק מניה. תו פתח \nואמר ההוא גברא, הא מלה אחרא שמענא מניה בההיא שעתא, בקרא דכתיב (דניאל ט יז) ועתה \nשמע אלהינ\"ו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו וגו', למען אדנ\"י, ואמר הכי, אי שמא דא מעליא \n(נ\"א לעילא) מכלא, שפיר הוא, דהכי אמרין עביד בדיל מלכא, אבל שמא דא הא ידיע דהוא \nאתר בי דינא, דמניה נפיק דינא לעלמא, מאן חמא דאמרין למלכא עביד בגין עבדך, או בגין \nמלה זעירא מנך. אלא הכי אצטריך, דשמא דא אתקין ביתא למלכא, ובי מקדשא לתתא, ודא \nאחיד בדא, בגין דאתקשר דא בדא, וכד מקדשא לתתא קאים בקיומיה, האי שמא לעילא קאים \nבקיומיה, ודא הוא כמאן דאמר למלכא בני ביתא דא והיכלא דא בגין דלא תשתכח מטרוניתא \nדיתבא לבר מהיכלה, אוף הכא (שם) והאר פניך על מקדשך השמם למען אדנ\"י, מאי טעמא למען \n"},{"index":6,"he":"אדנ\"י, דלא ישתכח לבר מן דיוריה. תווהו רבי חייא ורבי יוסי, וחדו בההוא ליליא, בתר \nדאכלו, פתח חבריה טייעא ואמר, אימא קמייכו מלה חד דאשתדלנא ביה האי יומא, האי קרא \nדכתיב (תהלים סג א) מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה, דוד אמר שירתא כד הוה עריק \nמחמוי, ומאי אמר (שם) אלהי\"ם אלי אתח אשחרך, צמאה לך נפשי וגו', אלהי\"ם אלי אתה, \nדהא בגבורה אחידא תדירא. אשחרך, וכי דוד היך יכיל לשחרא ליה לקודשא בריך הוא בארעא \nרחיקא, ואתתרך מארעא דשכינתא שריא, אלא אף על גב דאתתרך מתמן, לא שביק דידיה לשחרא \nליה לקודשא בריך הוא. ואנא שמענא, אשחרך, כמאן דאמר איזיל לאתחזאה קמך, בר דלא \nיכילנא, כך אשחרך, בר דאנא לבר מאתר דשכינתא שריא. צמאה לך נפשי, דהא נפשאי וגופא \nדילי תאיבין לגבך, לאתחזאה קמך, ולא יכילנא, בגין דאנא בארץ ציה ועיף בלי מים, דהא \nארץ ציה ועיף אקרי לבר מאתר דשכינתא שריא, בגין דמים חיים לא שכיח הכא, ומאן אינון \n"},{"index":7,"he":"מים חיים, דא שכינתא, דכתיב בה (שיר ד טו) באר מים חיים, ועל דא ארץ ציה ועיף בלי \nמים כתיב. אמרו רבי חייא ורבי יוסי, ודאי אורחא תקינא קמן, עאלו למערתא ודמכו, \nבפלגו ליליא שמעו קל חיותא במדברא דנהמי, אתערו, אמר רבי חייא, הא עידן הוא לסייעא \nלכנסת ישראל, דהיא משבחת למלכא, אמרו כל חד וחד לימא מלה ממה דשמע וידע באורייתא, \nיתבו כלהו. פתח רבי חייא ואמר, (תהלים כב א) למנצח על אילת השחר מזמור לדוד, מאן \nאילת השחר, דא כנסת ישראל דאקרי (משלי ה יט) אילת אהבים ויעלת חן, וכי אילת השחר, \nולא כל יומא, אלא אילת מההוא אתר דאקרי שחר, כמה דאת אמר (הושע ו ג) כשחר נכון \nמוצאו, ודוד מלכא על כנסת ישראל קא אמר דא, דהא לא אמרה כנסת ישראל דא, (ס\"א דאקרי \nאילת אהבים ויעלת חן, והיא אתיא מההוא אתר דאקרי שחר, כמה דאת אמר כשחר נכון מוצאו, \nודוד מלכא על כנסת ישראל קאמר דא), משמע דכתיב על אילת השחר. תא חזי, בשעתא דרמש \n"},{"index":8,"he":"ליליא, פתחין סתימין, דעלאי ותתאי משתכחי (ס\"א משתככי), וכל אינון רחיקין מתערין, \nואזלין ושטאן כל עלמא, ומהדרין על גופי בני נשא, וסחרי לאתרייהו ולערסייהו, וחמאן \nדיוקנא דמלכא קדישא ומסתפי, דהא אתקפו בערסייהו במלי דשמא קדישא, ובני נשא נשמתהון \nסלקין כל חד וחד כדחזי ליה, והא אוקמוה, זכאה חולקהון דצדיקיא דנשמתהון סלקין \nלעילא, ולא מתעכבי באתר אחרא, דלא אצטריך. כד אתפלג ליליא, כרוזא קאים וכריז, \nופתחין פתיחו, כדין רוחא חד דסטר צפון אתער, ואקיש \n \n"},{"index":9,"he":"זוהר חלק ג דף כב/א\nבכנור דדוד, ומנגן מאליו, ושבחת למלכא, וקודשא בריך הוא משתעשע בצדיקייא בגנתא \nדעדן. זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זמנא ואשתדל באורייתא, וכל מאן דקאים בההוא זמנא \nואשתדל באורייתא, אקרי חבריה דקודשא בריך הוא וכנסת ישראל, ולא עוד אלא דאלין אקרון \nאחים ורעים ליה, דכתיב (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, ואקרון חברים \nבהדי מלאכין עלאין ומשריין עלאין, דכתיב (שיר ח יג) חברים מקשיבים לקולך. כד אתי \nיממא, כרוזא קאים וכריז, ופתחין דסטר דרומא אתפתחו, ומתערין כוכבים ומזלות, ופתחין \nדרחמי אתפתחו, ומלכא יתיב וקביל תושבחן, כדין כנסת ישראל נטלא לאינון מלין וסלקא, \nוכל אינון חברים אחידן בגדפהא, ומלייהו אתיין ושריין בחיקא דמלכא, כדין פקיד מלכא \nלמיכתב כל אינון מלין. ובספרא כתיבו כל אינון בני היכליה, וחוטא דחסד אתמשך עלייהו, \nדמההוא חוטא אתעטר בר נש בעטרא דמלכא, ומניה דחלין עלאין ותתאין, הוא עאל בכל תרעי \n"},{"index":10,"he":"מלכא, ולית מאן דימחי בידוי, ואפילו בזמנא דמאריהון דדינא קיימין למידן עלמא, לא \nדיינין עליה דינא, בגין דהא אתרשים ברשימו דמלכא, דאשתמודעא דאיהו מהיכלא דמלכא, \nובגין דא לא דיינין עליה דינא, זכאה חולקהון דצדיקייא דמשתדלי באורייתא, וכל שכן \nבזמנא דמלכא תאיב על מלי דאורייתא. תא חזי רזא דמלה, לא קיימא כנסת ישראל קמי מלכא \nאלא באורייתא, וכל זמנא דישראל בארעא אשתדלו באורייתא, כנסת ישראל שראת עמהון, כד \nאתבטלו ממלי אורייתא, לא יכלא לקיימא עמהון שעתא חדא, בגיני כך בשעתא דכנסת ישראל \nאתערת לגבי מלכא באורייתא, אתקיף חילה, ומלכא קדישא חדי לקבלא לה. וכל זמנא דכנסת \nישראל אתת לקמי מלכא, ואורייתא לא אשתכח עמה, כביכול תשש חילהא, ווי לאינון דמחלשין \nחילא דלעילא, בגיני כך זכאין אינון דמשתדלי באורייתא, וכל שכן בההיא שעתא, דאצטריך \nלאשתתפא בה בכנסת ישראל, כדין קודשא בריך הוא קארי עליה, (ישעיה מט ג) ויאמר לי \n"},{"index":11,"he":"עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. רבי יוסי פתח ואמר, (שם כא יא) משא דומה אלי קורא \nמשעיר, שומר מה מלילה שומר מה מליל, האי קרא אוקמוה חברייא בכמה אתר, אבל משא דומה, \nכל זמנין דישראל אשתכחו בגלותא, אתידע זמנא וקצא דלהון, וזמנא וקצא דההוא גלותא, \nוגלותא דאדום הוא משא דומה, דלא אתגלייא ולא אתיידע כאינון אחרנין. קודשא בריך הוא \nאמר, אלי קורא משעיר, קלא שמענא בגלותא דשעיר, אינון דדחקי בינייהו, אינון דשכבי \nלעפרא, ומאי אמרי, שומר מה מלילה שומר מה מליל, אינון תבען לי על מטרוניתא, מה \nעבדית מן מטרוניתא דילי. כדין קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר, חמו בני \nרחימי דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון, ותבעין לי על מטרוניתא, ואמרי, \nשומר, אנת דאקרי שומר, אן הוא שמירה דילך, אן הוא שמירה דביתך, מה מלילה, מה עבדת \nמלילה, הכי נטרת לה, מה מליל, דהא לזמנין אתקרי לילה, ולזמנין אתקרי ליל, הדא הוא \n"},{"index":12,"he":"דכתיב (שמות יב מב) ליל שמורים הוא, וכתיב הוא הלילה הזה. כדין קודשא בריך הוא אתיב \nלון, הא שמירה דידי אשתכח, דהא אנא זמין לקבלה ולאשתכחא בהדה, הדא הוא דכתיב, אמר \nשומר, ההוא דנטיר ביתא, אתא בקר וגם לילה, דהא בקדמיתא אסתלק לעילא לעילא, וסליק \nלההוא בקר דאזדמן ביה תדירא, השתא אתא בקר, הא זמין לאתחברא בלילה, וגם לילה, הא \nזמינא היא, אבל בגיניכון אתעכבו, ואי אתון בעאן דא, על מה אתון מתעכבי, שובו, שובו \nבתשובה, כדין אתיו, אתו לגבאי, ונהוי כלא במדורא חדא, וכלנא נתוב לאתרנא, הדא הוא \nדכתיב (דברים ל ג) ושב יהו\"ה אלהי\"ך את שבותך, והשיב לא נאמר \n \n"},{"index":13,"he":"זוהר חלק ג דף כב/ב\nאלא ושב, תרין ושב ושב כתיב הכא, אלא חד לכנסת ישראל, וחד לקודשא בריך הוא, הדא הוא \nדכתיב ושב יהו\"ה אלהי\"ך את שבותך, ושב וקבצך מכל העמים: \nפתח ההוא טייעא ואמר, (איוב לח ז) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהי\"ם, תא חזי, \nכד קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, כל מלי דעלמא תתאה, (ס\"א \nעלאה) וכל עלאין ותתאין מתערין לקבליה, וכל אילנין דבגנתא דעדן פתחי שבחא לקבליה, \nהדא הוא דכתיב (ד\"ה א טז) אז ירננו עצי היער מלפני יהו\"ה כי בא, ואפילו עופי דארעא, \nכלהו מרחשי שבחא קמיה, כדין שלהובא נפק ובטש בגדפוי דתרנגולא, וקרי ושבח למלכא \nקדישא, וקרי לבני נשא דישתדלון באורייתא, ובשבחא דמאריהון ובפולחניה, זכאה חולקיהון \nדמאן דקיימין מערסייהו לאשתדלא באורייתא. כד אתי צפרא, פתחין דדרומא נפתחין, ותרעי \nדאסוותא נפקין לעלמא, ורוחא דמזרח אתער, ורחמי אשתכחו, וכל אינון כוכביא ומזלי, \n"},{"index":14,"he":"דממנן תחות שולטניה דהאי בקר, כלהו פתחין שבחא וזמרין למלכא עלאה, הדא הוא דכתיב \nברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהי\"ם, מה בעאן הכא בני אלהי\"ם, דאינון מזמנין \nתרועה בהאי בקר, והא כל דינין אתעברו בזמנא דחסד אתער בעלמא, אלא ויריעו כל בני \nאלהי\"ם, הא אתבר תוקפא דדינין קשיין, ואתבר חילא דלהון, כמה דאת אמר (ישעיה כד יט) \nרועה התרועעה ארץ. וכל כך, בגין דהאי בקר אתער בעלמא, ואברהם אתער ואתי למנטע אשל \nבבאר שבע, מלה דא הכי שמענא לה, בבאר שבע ודאי, וכתיב (בראשית כא לג) ויקרא שם בשם \nיהו\"ה אל עולם. פתח חבריה טייעא ואמר, (שם מד ג) הבקר אור והאנשים שלחו וגו', מאי \nהבקר אור, הכי אוליפנא, מהו בקר, אלא בזמנא דאתי צפרא, ודינין מתעברן, וחסד בעא \nלאתערא, כל אינון דאתיין מסטרא דא, מבקרי (ס\"א מפקדי) לאתרייהו, לזמנא ברכאן לעלמא, \nודא הוא הבקר אור, דהא רחמי מתיישבי בעלמא, וחסד קאי באתריה, כדין הוא בקר אור, \n"},{"index":15,"he":"וכתיב (שם א ד) וירא אלהי\"ם את האור כי טוב. תא חזי, כלא הוא בדרגין ידיען, ליליא \nהא ידיעא, בקר אור הא ידיעא, והוא דרגא עלאה דאשתכח ביה תדירא, אימתי, כד נהיר \nשמשא, שמשא ידיעא, והוא דרגא עלאה דמבסם לכלא ונהיר לכלא, כמה דאת אמר (תהלים פד \nיב) כי שמש ומגן יהו\"ה אלהי\"ם, והאי בקר אור נהיר משמשא, ודא נהיר לליליא, בגין כך \nכלא תליא דא בדא, והאי בקר אור כד אתער, כל בני עלמא אתאחדן באחדותא בחדותא, \nומשתכחי בעלמא, והשתא הא נהיר יממא, עידן רעותא הוא למהך באורחא, בריכו לון רבי \nחייא ורבי יוסי, ונשקו לון ברישייהו, ושדרו לון. אמר רבי חייא לרבי יוסי, בריך \nרחמנא דתקין ארחנא קמן, ודאי קודשא בריך הוא שדר לון גבן, זכאין אינון דמשתדלי \nבאורייתא, ולא ארפין מינה שעתא חדא, נפקו רבי חייא ורבי יוסי ואזלי לארחייהו, אמר \nרבי יוסי, ודאי רחימותא דלבאי קשיר באלין טייעי, אמר רבי חייא, לא תווהנא על דא, \n"},{"index":16,"he":"דהא ביומוי דרבי שמעון אפילו צפרי שמייא מרחשן חכמתא, דהא מלוי אשתמודען לעילא \nותתא. פתח רבי חייא ואמר, (דברים לא טז) ויאמר יהו\"ה אל משה, הנך שוכב עם אבותיך \nוגו', תא חזי, כל זמנא דהוה משה קיים בעלמא, הוה מחי בידייהו דישראל, בגין דלא \nישתכחון בחיובא קמי קודשא בריך הוא, ובגין דמשה אשתכח בינייהו, לא יהא כההוא דרא, \nעד דרא דייתי מלכא משיחא, דיחמו יקרא דקודשא בריך הוא כוותייהו, דאינון אתדבקו מה \nדלא אתדבקו דרין אחרנין. דתנינן, חמאת שפחה חדא על ימא, מה דלא חמאת עינא דיחזקאל \nנביאה, אי אינון אתדבקו כל כך, נשיהון דישראל כל שכן, בנייהו כל שכן, גוברין כל \nשכן, סנהדרין כל שכן, וכל שכן נביאה עלאה מהימנא משה, דאיהו על כלא, והשתא אלין \nטייעי מדברא מרחשין חכמתא כל כך, כל שכן חכימי דרא, כל שכן אינון דקיימי קמיה דרבי \nשמעון, ואולפי מניה בכל \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ג דף כג/א\nיומא, כל שכן וכל שכן רבי שמעון, דהוא עלאה על כלא. בתר דמית משה מה כתיב, (דברים \nלא טז) וקם העם הזה וזנה וגו', כך, ווי לעלמא כד יסתלק מניה רבי שמעון, דמבועי \nדחכמתא יסתתמו מעלמא, ויבעי בר נש מלה דחכמתא ולא ישכח מאן דיימא, וטעאן כל עלמא \nבאורייתא, בגין דלא ישתכח בינייהו מאן דאתער בחכמתא, על ההוא זמנא כתיב, ואם כל עדת \nישראל ישגו, ואם ישגו באורייתא, ולא ינדעון ארחהא, במאי הוא, בגין ונעלם דבר מעיני \nהקהל, דלא אשתכח מאן דידע לגלאה עמיקתא דאורייתא ואורחהא, ווי לאינון דרין דמשתכחי \nכדין בעלמא. אמר רבי יהודה, זמין קודשא בריך הוא לגלאה רזין עמיקין דאורייתא, בזמנא \nדמלכא משיחא, בגין (ישעיה יא ט) דמלאה הארץ דעה את יהו\"ה כמים לים מכסים, וכתיב \n(ירמיה לא לג) ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהו\"ה, כי כלם \nידעו אותי למקטנם ועד גדולם, אמן כן יהי רצון: \n"},{"index":18,"he":"אשר נשיא יחטא ועשה אחת וגו' בשגגה ואשם, תני רבי יצחק, מאי שנא בכל אתר דכתיב בהו \nואם, כמה דאת אמר אם הכהן המשיח יחטא, ואם כל עדת ישראל ישגו, והכא אשר נשיא יחטא, \nולא כתיב ואם הנשיא יחטא, מאי קא מיירי. אלא אלין כהנייא לא משתכחי הכי בחטאה, דהא \nכהן נטיר גרמיה תדירא, בגין דמטולא דמאריה עליה בכל יומא, ומטולא דישראל כלהו, \nומטולא דכל חד וחד, ועל דא תווהא איהו כד יחטא, ובגין כך ואם כתיב, וכן ואם כל עדת \nישראל ישגו, תווהא הוא דכלהו ישתכחו בחובא חד, דאי אלין יחטאון אלין לא יחטאון, \nובגיני כך ואם כתיב, אבל הכא אשר נשיא יחטא ודאי, בגין דלביה גס ביה, ועמא אזלין \nאבתריה, ואתמנון תחותוי, ועל דא אשר נשיא יחטא, כגון דעבר על מצות לא תעשה, והוא \nעביד חד מנייהו, ועל דא לא כתיב ביה ואם, דהא מלוי לא בספקא הוו. רבי יהודה פתח, \n(שמות לה כז) והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלואים לאפוד ולחשן, מאי שנא \n"},{"index":19,"he":"דמלין אלין אקריבו נשיאים ולא בר נש אחרא, והא כתיב (שם ה) כל נדיב לבו יביאה את \n"}]}
