רעיא מהימנא
קטע 22
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
לאתערותא דמשיח ראשון ושש לאתערותא דמשיח שני אשתארו ו' שנים לע"ב לקיים בהו שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה דאתמר קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה אם כן מה כתיב לעיל רנו ליעקב שמחה. אלא ארבע גאולות עתידין למהוי לקבל ארבע כוסות דפסח בגין דישראל מפוזרין בארבע פנות עלמא ואינון דיהון רחוקין מאומין אקדימו לרנו ותניינין לשתין ותליתאין לשתין ושית ורביעאין לע"ב ופורקנין אלין יהון בארבע חיון בשם ידוד דרכיב עלייהו הה"ד כי תרכב על סוסך מרכבותיך ישועה דלקבלייהו יתער לתתא ארבע דגלין ותריסר שבטין. ברזא דידוד מלך ידוד מלך ידוד ימלוך לעולם ועד תריסר אתוון אינון לקבל תריסר שבטין וי"ב אנפין דתלת אבהן דאתמר עלייהו האבות הן הן המרכבה ואינון עשר שבטין אלף שנין תרין שבטין מאתן שנין ומי"ב אתוון תליין ע"ב שמהן דאינון ע"ב שנין בתר אלף ומאתן ואינון כ"ד לכל חיה מתלת חיון כ"ד רזא דיליה וקרא זה
אל זה ואמר ואינון תלת כתות מן כ"ד צורות כת אחת אומרת קדוש וכת תניינא אומרת קדוש וכת תליתאה אומרת קדוש מיד אתער שמאלא במ"ב אתוון דעבד דינא בעמלק. כי יקרא קן צפור לפניך בדרך מארי מקרא בכל עץ מארי משנה דאינון כאפרוחים דמקננין בענפי אילנא. אית דאמרי בכל עץ אלין ישראל
ספר במדבר פרשת פנחס דף רנב/ב דאתמר בהו כי כימי העץ ימי עמי. או על הארץ אלין מארי תורה (ד"א משנה) דאתמר בהו על הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אפרוחים אלין פרחי כהונה. או ביצים אלין דזן קב"ה מקרני אמים ועד ביצי כנים. והאם רובצת על האפרוחים בזמנא דהוו קרבין קרבנין. מה כתיב לא תקח האם על הבנים. חרב בי מקדשא ובטלו קרבנין מה כתיב שלח תשלח את האם וגלו הבנים והיינו ואת הבנים תקח לך מסטרא דא דאת ו' דאיהו עולם ארוך דאתמר ביה (שם) למען ייטב לך והארכת ימים. לעולם שכלו ארוך ובאתר דקרבנין תקינו צלותין ומצפצפין בקלין דשירין. בקול דק"ש לגבי עמודא דאמצעיתא דאיהו לעילא דהא אימא וברתא בגלותא ומיד דנחית קשרין לה בברתא דאיהי יד כהה למהוי קשיר ו' עם ה' בשית ספיראן מיד מלחשין לגבי חכמה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אח"ד כבו"ד גי' מ"ה מן חכמה דנחית ליה לגבי אמה ומיד דנחית קשרין ליה עמא בקשורא דתפילין דרישא ובג"ד בארבע
פרשיין דתפלין קדש לי חכמה. והיה כי יביאך בינה שמע ישראל תפארת. כליל ו' ספירן בשית תיבין. והיה אם שמוע מלכות יד כהה. צלותא כתר כ' על רישיה אין קדוש כידוד דסנדלפון קושר כל צלותין ועביד לון כתר. בההוא זמנא צריך לסדרא מגור' (ס"א פתורא) לסעודתא דמלכא ומשכנא ומנרתא וארונא ומדבחא וכל מיני שמושא דביתא דמלכא ולאו בתר פתורא אזלינן דלאו עובדא דקב"ה דלא אזלינן אלא בתר פתורא דאיהו עובדי ידוי דקב"ה דאיהו שכינתיה. משכן דיליה פתורא דיליה מנרתא דיליה ארונא דיליה מדבחא דיליה איהי כלילא מכל מאני שמושא למלכא עלאה. אנה אינון דמתקני חמרא ונהמא דמלכא עלאה דאתמר בהו את קרבני לחמי לאשי דלית לקרבא ליה לגביה אלא אלין דאתקריאו אשי יי'. ובג"ד את קרבני לחמי לאשי. דעליה אתמר לכו לחמו בלחמי ואתקרי לחם הפנים דאינון י"ב אנפין יברכך ידוד יאר ידוד ישא ידוד תריסר אנפין דתלת חיון מאי לחם דאלין פנים דא נהמא
דאדם דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואית ליה נהמא בארבע אנפין דאינון ארבע אתוון ידוד האי נהמא דפתורא דמלכא איהו סלת נקיה. כבשן דיליה דאופה ביה נהמא שכינתא תמן אתבשל ואשתלים ובג"ד אין בוצעין אלא מאתר דגמר בשולא כגוונא דשלימו דפרי איהו גמר בישולו. והאי איהו אדני גמר ושלימו דידוד דאיהו לחם הפנים אלקים כבשן דיליה דאיהי כבושה תחות בעלה ובגינה אתמר והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יי' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן. ולא ככבשן דאש דהדיוט אלא ככבשן דביה כבש רחמיו לעמיה כד מצלין ובעון בעותין כן יכבשו רחמיך את כעסך וביה כבשי דרחמנא למה לך. ובנהמא דאורייתא אית סלת דיהב ליה מלכא לאינון דאתמר עלייהו כל ישראל בני מלכים. מיכלא דצדיקייא. ואית נהמא דאורייתא דאיהו פסולת לאינון עבדין ושפחות דבי מלכא ובג"ד במטרוניתא אתמר ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה דאינון מארי מתניתין ובג"ד אתמר במיכלא דמלכא ועשירית
האיפה סולת ודאי ודא יו"ד מן אלקים איהי עשירית ודא סלת דהיכלא דמלכא ואשתבחת (ד"א דמיכלא דמלכא אשתכחת). קום בוצינא קדישא אנת ורבי אלעזר ברך ורבי אבא ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי חייא ורבי יודאי לתקנא דורונא למלכא ולקרבא כל אברין דאינון ישראל קרבנין לקב"ה ההוא דאתקרי נשמה לגבי אברים שכינתא קדישתא אש של גבוה. דאחיד בעצים דאתקריאו עצי העולה דאינון עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע עצי הקדש אתקריאו אינון מארי תורה דאתאחידת בהון אורייתא דאתמר בה הלא כה דברי כאש נאם יי' ואתמר בה עולה ליי' קרבן ליי' אשה ליי' ואתמר את קרבני לחמי לאשי. והא כתיב דלית לקרבא קרבן אלא לטי' מאי ניהו את קרבני לחמי לאשי. אלא ארחא דמאן דקריב דורונא למקרב ליה למלכא ולבתר איהו פליג ליה למאן דבעי אוף הכי ישראל מקריבין אורייתא לקב"ה
ספר במדבר פרשת פנחס דף רנג/א דאיהו לחמו ואיהו יינו ואיהו בשר דיליה ואתמר בה עצם מעצמי ובשר מבשרי בשר קדש דאוקמוה עלה מארי מתיבתאן בבשר היורד מן השמים עסקינן. קב"ה מאי עביד מההוא דורנא למלכא דאכיל על פתורא דקרבין על פתוריה מכל מין ומין סלת ובינוני ופסולת ואיהו פליג מפתוריה לכל מארי סעודתא לכל חד כדקא יאות על ידי ממנן דיליה. ומההוא נהמא דאיהו סלת דמלכא אכיל איהו מני למיהב לאינון דרחימין גביה הה"ד את קרבני לחמי לאשי ריח נחוחי דהיינו אשי יי' ונחלתו יאכלון (ודא הוא ההוא דאתמר ביה לכו לחמי בלחמי ושתו ביין מסכתי) האי איהו מסטרא דאילנא דחיי. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע מני למיהב בינוני למלאכים ופסולת לשדין ומזיקין דאינון משמשין לסוסוון ולפרשיין דמלכא. ואוףהכי דפרשין דמלכא הוו מארי משנה דאינון כמלאכים משמשין לון שדים יהודאי דאינון רשימין באות שדי (ס"א באת י') ואית שדין ומזיקין מסטרא דמסאבו דאתקריאו שדים עכו"ם
וזה לעומת זה עשה האלקים ובגין דא אמרו מארי מתניתין דאינון ג' מינין מינייהו. חד מין דלהון כמלאכי השרת ומין תניינא כבני אדם ומין תליתאי כבעירן ואית בהון חכימין באורייתא דבכתב ודבעל פה. אתקרי יוסף שידא על שם דאוליד ליה שד ולאו למגנא אמרו מארי מתניתין אם הרב דומה למלאך יי' צבאות תורה יבקשו מפיהו. ואשמדאי מלכא הוא וכל משפחתיה הא אוקימנא דאינון שדין יהודאין דאתכפיין באורייתא ובשמהן דאורייתא. ובני אהרן בגין דעריכו קרבנהון בגין דא אתענשו דכלהו קרבנין אע"ג דאתקריבו לגבי מלכא איהו פליג לון לכל חד כדקא חזי ונטל לחולקיה מה דאתחזי ליה: וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה וגו'. רבי אבא אמר יום הבכורים אינון בכורים עלאין דאורייתא הה"ד ראשית בכורי אדמתך תביא וגו'. אמר ר"מ כגוונא דבכורים לאמהון אוף הכי אתקריאו פירות בכורים דפירות דאילנין כבכורה בתאנה הכי ישראל קדמונים ובכורים לקב"ה מכל אומין דעלמא הה"ד קדש ישראל לידו"ד וגו'. ובג"ד אתמר בהון תביא
בית ידוד אלקיך ובגין דא אומין עכו"ם דאתמר בהון ויאכלו את ישראל בכל פה יאשמו רעה תבא אליהם. אוף הכי ו' דכליל שית ספיראן ואיהו בן י"ד אתקרי בכ"ר וכל ענפין דנפקין מניה דבהון ראשין כגוונא דא אתקריאו בכורים. ו' איהו נהר מאינון בכורים עלאין וההוא נהר נפיק מעדן. ודא איהו דאורייתא תלייא ביה וכד נפיק נפקי כל רזין דאורייתא ובגין דאיהו אילנא דחיי אורייתא הדא הוא (נ"א חדא היא) דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה ופקודין דילה דמיין לאיבא פרי דאילנין אצטריכו לאייתאה: אמר רעיא מהימנא ואי תימרון אמאי בכורים דלהון אתקריאו מנחה חדשה משית ירחין לשית ירחין ומבר נש דאתמר ביה כי האדם עץ השדה לתשע ירחין או לשבעה ובעירא אוף הכי שבעת ימים יהיה תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לידוד לקרבא קרבנא קדם יי' ועוד ספיראן בהון שם ידוד וכל כנויין דיליה אמאי אתקריאו בשם חיון. אלא מנחה חדשה בארח רזא דא שכינתא משית ירחין לשית ירחין אינון שית ספיראן דאתקריאו שנים קדמוניות
לבריאת עלמא דאינון שיתא אלפי שנין הוי עלמא מסטרא דאימא עלאה. ומסטרא דאימא תתאה אתקריאו ירחין ובגין דקדמו לעלמאו כל בריין אתקריאו בכורים ושכינתא מנחה חדשה מסטרא דחיה דאתמר בה ודמות פניהם פני אדם ואיהו תשע לחשבון זעיר דחנוך איהו בר נש ספר במדבר פרשת פנחס דף רנג/ב דאתייליד לתשע ירחין דעובדא דאיהי עשיראה ובדא כליל מכלהו ואתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו י' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ דאיהו ו' ואיהו י' סליק על ו' כאיבא דסליק על ענפא דאילנא ואע"ג דכמה ענפין אית באילנא וכמה תאנים עלייהו אינון דאקדימו בקדמיתא אתקריאו בכורים אלין אינון רישין דכלהו כגוונא דלהון אתמר שאו שערים ראשיכם שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. שאו את ראש כל עדת בני ישראל. שאו שערים ראשיכם. שערים אלין אינון חמשין תרעין דבינה דאיהי מתיבתא דלעילא ושאו פתחי עולם דמתיבתא תתאה דכל מאן דאשתדל באורייתא לסוף מתנשא הה"ד אם נבלת בהתנשא
ואוקמוה מארי מתני' כל המנבל עצמו על דברי תורה לסוף מתנשא. ויבא מלך הכבוד. ולית כבוד אלא תורה מחכא מאן דיליף אורייתא דאתקריאת כבוד אקרי מלך ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר אלא מלך בתרין עלמין בדיוקנא דמאריה ובגין דא כפול פסוקא תרין זמנין חד מי זה מלך הכבוד תניינא מי הוא זה מלך הכבוד. שאו שערים ראשיכם. מאי ראשיכם תרין זמנין אינון חיון דמרכבתא עלאה וחיון דמרכבתא תתאה: ובחבורא קדמאה: אמר רעיא מהימנא מלין אלין כמה סתימין אינון למאן דלא ידע וגליין למאן דידע בהו. ודאי ההוא צפורא איהו שכינתא. קן דילה דא בי מקדשא. וישראל אינון אפרוחין דאימא יתבא עלייהו הה"ד והאם רובצת על האפרוחים ואינון מארי משנה דפרחין בפקודין דילה או ביצים אינון מארי מקרא. ובזמנא דחבו ישראל ואתחריב בי מקדשא מה כתיב שלח תשלח את האם הה"ד ובפשעיכם שלחה אמכם ואינון מארי שיתא סדרי משנה כתיב בהו ואת הבנים תקח לך
דאינון שית מסטרא דשית בנין דתחות אימא עלאה דאינון בשית תיבין דק"ש או בשית סדרי משנה אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים וקשרין לון בקשרין דתפלין על רישא ועל דרועא. ובמאי נטלין בנין בכמה צפצופין דקלין דק"ש ולבתר לחשין בלחישו בצלותא דחשאי לגבי אימא וברתא. ואינון ה' ה' ונחתין לגביה ו' בקשר דיליה דאיהו יו"ד ושריא ה' עלאה על ו' תפלין על רישיה ה' זעירא נחת לגבי י' דאיהו יו"ד ושריא ה' עלאה על ו' תפלין על רישיה ה' זעירא נחת לגבי י' דאיהו קשר דה' עלאה על ראש ו' ואיהו ו' קשר עמה בה' דיד כהה ובג"ד אפרוחים מסטרא דאת ו' כליל ו' סדרי משנה. או ביצים אלין מארי מקרא דאתמר עלייהו בן ה' שנים למקרא ודא ה' בנין מסטרא דבן י"ח אלין
ספר במדבר פרשת פנחס דף רנד/א מארי קבלה עלייהו אתמר לא תקח האם על הבנים. ומארי קבלה אינון מארי תלמוד ואתמר עלייהו ושננתם ואוקמוה מארי מתניתין אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם דאינון שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. ורזא דמלה כי יקרא קן צפור לפניך בדרך במארי מקרא. ועשית מנורת זהב טהור. הא אוקמוה ועשית מנורת כלל זהב פרט מקשה כלל וכמה מקראין מארי מתניתין אינון מרבין וממעטין כגון ריבה ומיעט. אוף הכי אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם ודרשינן מניה שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד כדאיתא בקדושין. אוף הכי ביום כלת משה כלת דרשינן ביה. אי תימא דדרשינן לון מנהון. כיצד מאלפא ביתא ולא מעצמן דאנון לית לון רשו לאוספא ולא למגרע אות מניה (דהיא ו') או לאחלפא את דא באת אחרא הא כתיב כלות מלא באורייתא מאן יהיב לון רשות למגרע אות מניה דהוא ו' הא לא אית הכא מלה דאתחליף באלפא ביתא אלא על אלין תיבין חסדין דאינון מלאים ומלאים דאינון חסרים ועל
כל פירושין דיכלין למעבד לקשטא כלה בתכשיטין דילה קב"ה מני למעבד כמה דיימרון ולמהוי מאמין לון הה"ד על פי התורה אשר יורוך. לאומן דחתךמאני לבושין דמלכותא ועבד מנהון חתיכן סגיאין אינון דידעין אתרין דחסרין אלין חתיכות או אלין דמשתארין אינון מתקנין אינון לבושין ושוין אינון חתיכות דאתוספן באתר דמעוטין וחתיכות דאינון מעטין מוסיפין עלייהו והאי איהו על פי התורה אשר יורוך. ואי תימא אי כך הוא מאי איהו דלזמנין טעי חד מנייהו ויימא הדרי בי. אלא עד דיעבדי הוראה מההיא מלה דחולקין עלה יכיל ההוא דאקשי עלה למימר הדרי בי דלא כל מפרקי תכשיטין דכלה ידעין בחתיכות לאן אזלן עד דיהא פסק על בורייה פרוקין דהלכות על בורייהון. מנורה שבע בוצינין דילה את שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך לקבל
ספר במדבר פרשת פנחס דף רנד/ב שי"ן דתלת ראשין ש ושי"ן דארבע ראשין דתפילין ש ואינון לקבל ז' ברכאן דק"ש ש דאינון בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לבתר כהנא רבא בעבודה דמשמש בכנפי מצוה פעמונים ורמונים אינון קשרין וחוליין וציץ תפילין מתמן ואילך ועשית מזבח מקטר קטרת: פתח רעיא מהימנא (ד"א ר"ש) ואמר כתי' בפרשתא דא והקרבתם אשה עולה ליי' ואוקמוה דעולה לאשים ובג"כ סמך עולה לאשה ועוד אוקמוה דלית עולה אתיא אלא על הרהור הלב ודאי כל קרבנין לא אתיין אלא לכפרא כל קרבנא וקרבנא על כל אברין דב"נ כפום ההוא חטא דההוא אבר. על טפין דמוחא עוגות מצות כי לא חמץ. אי זריק טפין קדמאין קדם דאחמיצו באתר דלאו דיליה ועל אלין דאחמיצו וזריק לון באתר דלא אצטריך צריך לאייתאה עלייהו לחם חמץ ואינון לחמי תודה הכי הוו מנהון חמץ ומנהון מצה. פרים מסטרא דדינא כבשים ואילים ועתודים ועזים בגין דאינון אנפי דשור כלהו שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת
בצפון שחיטה וקבלה וזריקה כלם בצפון לבסמא מדת הדין דאתי לבית דין מסטרא דגבורה. בית דין הגדול מסטרא דגבורה דתמן בינה. בית דין הקטן מסטרא דמלכות וכל אינון שופכי דמים למצוה אינון מסטרא דגבורה ומה דאוקמוה עולת שבת בשבתו ולא בשבת אחרא בגין דעבד יומו בטל קרבנו דקרבן דוחה שבת ואדליק אש בשבת בגין דאיהו אשא קדושה דכל אש דקרבנין איהו קדש ושבת קדש אהידן דא בדא אבל אש דחול אסיר לאחדא ליה בקדש ובג"ד מני לון לישראל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת דהאי איהו כלאים דטוב ורע. ובשבת דשלטא אילנא דחיי דלית ביה תערובת (אסיר לאבערא ביה אש דחולין דהאי אש דחולין דטומאה ולא דחולין דטהרה) וחולין דטהרה אסיר לערבא באש דקדושה כל שכן חולין דטומאה דאסיר לערבא לון בקדושה אוף הכי כל קרבנין אתקריאו בשר קדש. וכל קרבנין דכל מין אית בהון חולין דטהרה ואית בהון
ספר במדבר פרשת פנחס דף רנה/א קדש וקדש הקדשים. ורזא דאית הפרש בין קדש לקדש הה"ד והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים אוף הכא אשות דקרבנין לאו אינון שוין דאש של גבוה מקודש מאש דקדש דלתתא דאתקרי אש עצי הקדש או אש בשר הקדש. ואשא דקודשא אית ביה הפרשה לבין אש הדיוט אף על גב דאוקמוה עליה דמצוה להביא מן ההדיוט אף על גב דאית אש דקודשא דכל חד צריך לאתריה. ומתלא אמתילו ישראל קדמאי להאי רזא ישראל (נ"א ישראל אמתילו להאי דהא ישראל בכלל) אתקריאו מלכים כמה דאוקמוה כל ישראל בני מלכים אבל כד הוו עאלין לבי מקדשא כל חד שרייא באתריה כדקא יאות ליה אוף הכי כל קרבנין לאו אינון שוין דאף על גב דבכולהו כתיב קרבן ליי' איהו פליג כלא כל חד וחד כדקא יאות ורזא דא אשתמודע בפרי החג דהוו קריבין לון ישראל קדם יי'. אמר בוצינא קדישא קום רעיא מהימנא משנתך דאנת ואבהן ישני עפר אתקרון דעד כען הויתון משתדלין באורייתא באינון ישנים במשנה דאתמר בהון על הארץ
תישן. וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לידוד אתון אינון (בני) בכורים דשכינתא ובעובדין דלכון איהי אתחדשת בצלותין דאבהן בכל יומא דאוקמוה מארי מתניתין תפלות כנגד אבות תקנום ובק"ש דאמר רעיא מהימנא שמע ישראל ואוקמוה כל הקורא ק"ש בכל יום כאלו הוא מקיים והגית בו יומם ולילה. ודאי בצלותין דלכון בקריאת שמע דלכון שכינתא איהי אתחדשת קמיה דקב"ה ובג"ד והקרבתם מנחה חדשה לידוד בצלותין דאינון באתר דקרבנין באן קרבנין דצלותין איהי מתחדשת. בשבועותיכם דהיינו שבועות דביה מתן תורה ואתקרי חמשים יום לעומר וביה שבעה שבועות מסטרא דההוא דאיתמר ביה שבע ביום הללתיך ואיהי מלכות כלה. כלילא משבע ספירן כלילא בבינה דאיהי אתפשטת בה' ספיראן לחמשין יסוד כל כלול מאלין חמשין כל"ה כ"ל ה' כלילא מחמשים כלהו נבלעים בגו חמשים חכמה דאיהי י' עלאה מובלעת בגו חמשין ה' זמנין עשר ה' בינה י' חכמה עשר זמנין ה' היינו חמשין
ובחושבן כ"ל ובחשבן י"ם ואיהו ים התורה. מקורא דיליה כתר דלית ליה סוף שאר ספיראן אתקריאו על שמה שבעת ימים ומלכות ים סוף סוף דכל ימים ובג"ד דאינון חמשין שבע