רעיא מהימנא
קטע 3
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
דאקדים בתשרי דאוקמוה ביה מארי מתניתין בתשרי עתידין להגאל. תהא דוחה בגין דלא ימות משיח בן אפרים דוחה מרומי דאיהי שמאל. עד דיקרב ימין: פסח דרועא ימינא לקיים בה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות והאי איהו בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל לקיים בהון ובחסד עליון רחמתיך אמר גאלך יי'. ולבתר נטלי כלהו מגבורה דמניה משיח בן אפרים לנטלא נוקמא משנאוי דהכי בעי לנקאה עבורא דאינון ישראל בימינא ולבתר לאוקדא קש בשמאלא הה"ד והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום וכנישו דעבורא דא עמודא דאמצעיתא ביה ויאסף (אל עמיו) לאן אתר לביתא דא שכינתא אבל בדרגא דמשיח בן יוסף איהו דקא רמיז עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה דעלייהו אתמר בפרח רשעים כמו עשב וגו'. מפסח ועד תשרי יהא פורקנא דאיהו עד. ומתמן ואילך יהא השמדה דלהון (שם) להשמדם (פרקנא) עדי עד. (נ"א ולא עד בכלל אלא עד דמטי לעד מתמן ואילך להשמדם עדי עד) כד מטו לתשרי
דאיהו שור ביה כלחוך השור וסמיכה (ס"א דישראל ומטו דלהון בימינא וכו') דלהון דישראל בימינא דאיהו אריה. אבל קימה דלהון בגופא דאילנא והאי איהו כל הכורע כורע בברוך צדיק דאתמר ביה ביוסף הצדיק והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי והאיא יהו חי יי' שכבי עד הבקר וכל הזוקף זוקף בשם דרגא דמשה רבינו לעילא. (ס"א ובמשה) ומשה לתתא ביה יקומון כל ישראל כאברין דגופא דביה כלהו זקיפין בעמידה ובהאי איהו כל הזוקף זוקף בשם בגין דעליה אתמר ואדעך בשם. יהון משיח בן דוד דאיהו אריה מימיניה ומשיח בן יוסף דאיהו שור משמאליה. מימינא אברהם משמאלא יצחק ואיהונשר באמצעיתא שלשלת דלהון מסטרא דיעקב ש דמשה קדושה לך ישלשלו מסטרא דאריה ג' אנפין דאבהן אתקריאו אריות בקר. מסטרא דשמאלא אתקריאו פרים מנגחים. ומסטרא דאמצעיתא אתקריאו נשרים ועלייהו אתמר ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. הא אינון ט' עשיראה ורביעאה (אדם מה שמו) דמשה דרכיב
על תלת חיוון ואתמר בישראל וירדו בדגת הים ממנן דימא בסטרא דנחש דהוה שרה דמצרים דאתפשט בגלותא בתראה מים עד ים ובעוף השמים ערבוביא בישא. עמלקים נפילים תערובת דכל אומין בכל סטרא בגלותא בתראה בין בישראל בין בישמעאל בין בעשו (באומות העולם). ובבהמה אלין בני עשו דשולטנתהון בכל הארץ ויתקיים במשיח וירד מים עד ים ומנהר עד אפי ארץ והכי בב' משיחין והכי בישראל וכלא בזכות מ"ה (שמו) דמשה. וייתון נס דמשיח בן דוד מיהודה אריה רשים עליה ונס דמשיח בן יוסף שור רשים עליה ונס דשילה אריה לימינא שור לשמאלא נשר באמצעיתא ואדם על כלהו וד' אנפין לכל חד ד' שבטין דג' חיון י"ב ולגבי אדם דאיהו מה שמו בני משה דבההוא זמנא יתקיים במשה ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו בההוא זמנא מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה ואשר להיות כבר היה והאלקים יבקש את נרדף. ישראל דאתמר בהון ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם הוו נרדפים קדם ערב רב זאבים
בישין הא בנימין זאב יטרף לגבייהו דטריף לון ויתקיים בההוא זמנא בבקר יאכל עד דהיינו עד כי יבא שילה ודא בקר דאברהם ולערב יחלק שלל דא ערב דיצחק דתמן תרין משיחין. בחד ייכול (ס"א ממונא) ממנא דאומין דעלמא ובחד יחלק לון לישראל. ישראל דאינון אילת נרדפין קדם רשיעיא אריות. ויתער נפתלי דאיהו אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. יתער בימינא
ספר שמות פרשת משפטים דף קכ/ב דאיהו אריה משיח בן דוד דאתמר ביה גור אריה יהודה מטרף בני עלית ויחזקון (ד"א ויחזור) על אומין דעלמא כרע שכב עלייהו למטרף לון. מי יקימנו בההוא זמנא נחזי מאן הוא אלה אחרא דיקים ליה מלטרוף עלייהו או אומה ולישן. וישראל דהוו כיונה נרדפין קדם נשר מסטרא דעופין דאומין דעלמא. בההוא זמנא יתער נשר ויתפרש גדפהא על ערבובי דאומין ועשו וישמעאל דאינון עמלקים וערבוביא בישא דישראל וטריף לון דלא ישתאר חד מנייהו לקיים מה שנאמר בישראל יי' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. מתמן ואילך. אין מקבלים גרים כמה דאוקמוה מארי מתניתין אין מקבלים גרים לימות המשיח. ואומין עכו"ם דעלמא דישתארון יתער קב"ה חיה דאדם לשלטאה עלייהו לקיימא בהון כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו לקיים בישראל וירדו בדגת הים וגו' ומוראכם וחתכם וגו'. ומסטרא דתבואות ה' מיני נהמא תבירין מכלהו ואינון חטה ושעורה וכסמת ושבלת שועל ושיפון אמתיל לון
לישראל הה"ד קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה בה'. כד יפקון מגלותא הכי יהון תבירין עד דיתבריר אוכל מתוך פסולת דהיינו קש ערב רב עד דיתבררו וישתמודעו ישראל בינייהו כבר דאתבריר מגו מוץ ותבן. ועד דיתברירו מנייהו י' דאיהו מעשר לא שריא על ה' דאיהו נהמא דה' מינין לקיימא אומאה כי יד כס ידו"ד. ובגיןד א מוץ ותבן אינו מחוייב במעשר עד דיתבריר לבתר דיתבריר מתכנשין לההוא אתר דאקרי ירושלם כמה דחטה דבתר דאתבריר קש ותבן מכניסין לה לאוצר הכי יתכנשון ישראל דאינוןב ר לירושלם דאיהי בנויה על הר יי' דאתמר בה מי יעלה בהר יי' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב. נקי כבר דאיהי עבורא כד בריר מגו פסולת. בההוא זמנא נשקו בר כדבקדמיתא דאתמר ביה ישקני מנשיקות פיהו. בר תרגום בן. בההוא זמנא דיהון נקיים כבר מגו קש ותבן. שריא שמיה עלייהו וקרא לון בני בכורי ישראל. והכי מכל אילנין לית תביר כגפן בנטיעו דיליה תביר. בענבים
דיליה תביר דאינון כתישין בין רגלין. והכי זית זיתים דילה כתישין. בגלותא אמתילו ישראל בהון הה"ד גפן ממצרים תסיע וכן בגלות רביעאה כי כרם יי' צבאות בית ישראל. וכגוונא דא לזית משולים ישראל זית רענן יפה פרי תאר ובגין דא אשתך כגפן פוריה בירכת ביתך בניך כשתלי זיתים סמיך דא לדא בגין דאינון תבירין בגלותא. ולבתר דיהון נקיים מגו פסולת יתקדשון לבי מקדשא ביין לנסכא על גבי מדבחא וזיתים לאדלקא בוצינא שרגין למנרתא. ומאן זכה להאי. יין דלא יתנסך לכו"ם. דערב רב אינון יין דנתנסך לכו"ם ומנהון משומדים מינים אפיקורסים משומדים לעבירות שבכל התורה כלה. וישראל דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם עד דיהון דרוכין בין רגלייהו בגלותא לא אתברירו מנייהו ובגינייהו אמר דוד ע"ה למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני. ועלייהו אמר שלמה צאי לך בעקב"י הצאן ביעק"ב דעליה אתמר לגבי נחש הקדמוני דפתי לחוה הוא ישופך ראש ואתה
תשופנו עקב. בתר דיפקון מן גלותא נמשלים לתפוחים ולכל ריחין טבין כגוונא דמפקנו דמצרים דכתיב ביה תחת התפוח עוררתיך: פקודא בתר דא להביא בכורים ואבתריה להתודות על הבכורים ואבתריה להתודות על המעשר ומארי מתניתין מקשים על המעשר דאייהא קדם לקיטתו או אחר לקיטתו עשורו כגון אתרוג דאתמר ביה באילן הלך אחר חנטה. אית מאן דאמר אחר בשול הפירות. ואתרוג מקצתו דומה לאילן ומקצתו לתבואה דאינון זרעים דאתמר בהון דלאחר לקיטתו עשורו דאילן לאו איהו אלא עד אחר גמר בשולו. ובג"ד תקינו המוציא
ספר שמות פרשת משפטים דף קכא/א מאתר דבשולו יפה לאפקא פת שרוף אלא ממקום שהוא מוטעם. והכי תבואה בתר לקיטתו איהו כבישול פירות. וישראל אינון משולים לאילן ולתבואה דאתמר בהון ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלקיך והכי ראשית גז צאנך תתן לו דאינון ישראל דאתמר בהון ואתן צאני. והכי ישראל. קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה לאחר לקיטתו מן גלותא עשורו ואתקריאו קדש ליי' וישראל אתקריאו אילנא רבא ותקיף ומזון לכלא ביה. ביה אורייתא דאיהי מזונא לעילא. ביה צלותא דאיהי מזונא לתתא (נ"א לעילא) ואפי' מלאכין לית לון מזונא אלא בישראל דאי לאו דישראל יתעסקון באורייתא לא הוה נחית לון מזונא מסטר דאורייתא דאמתילא לעץ הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה ולאיבא דאיהי מצוה והכי אורייתא אמתילא למיא והני לאשא ולא הוה נחית מיא מלעילא וחמה דאיהי אשא לא הוה נחית (ס"א מלעילא) לבשלא פירות האילן אלא בגין ישראל ובגין דא אתמר בישראל התאנה חנטה פגיה אלין מארי
מצות. והגפנים סמדר נתנו ריח כד פתחין בתיובתא. ומיד אתמר בישראל קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך מן גלותא. ובגין דא באילן דאיהו עץ החיים באורייתא באלין דמשתדלין בה אזלין בתר חנטה ומעשרין ליה דשריא יו"ד עלייהו דאיהי חכמ"ה א' מי' ובה מתכנשין ה"ה דאינון פירות האילן. ומאן אילן ו' אבל שאר עמא אחר לקיטתו מן גלותא עשורו. אינון צדיקים דאתמר בהון ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. הדר בעובדיהון דאחידאן במארי תורה ומצות אחר לקיטה אזלין לגבייהו (ד"א ולגבי זרעים דתבואה ואחר חנטה אזלינן לגבייהו) כאילן. ובגין דא אוקמוה במסכת קדושין קמ"ל דאתרוג כירק מה ירק דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עשורו אוף אתרוג נמי דרכו ליגדל וכו' ומסטרא דחכמה אין מים אלא תורה ובאתר אחרא לעילא. והא דתנן אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים הא אתרוג אחיד ב' סטרין ואתרוג איהו דיוקנא דלבא דאחיד לעילא ואחיד לתתא. אחיד לעילא הלב רואה אחיד
לתתא בדעת. כמה דאוקמוה הלב יודע. דעת איהי אילנא. תורה איבא דיליה. עיינין דאינון פקודין דבהון הלב רואה. ע"כ. שלח לך דף קעד א' ראשית עריסותיכם וכו': ספר שמות פרשת תרומה דף קנז/ב תנאין ואמוראין אתכנשו כלכו דהא קא מטו שעתא לתקנא ביה מאני מלכא (ס"א לאזהרא ולאתתקנא) לאנהרא לאתתקנא קמיה דאינון משכנא מנרתא פתורא מדבחא כיור וכנו ארון וכפורת וכרובים וכלא בשקל. ובגין דא מני לישראל זה יתנו. קם תנא חדא ואמר (ודאי) רעיא מהימנא ודאי הכי הוא ולך מני למעבד כלהו הדא הוא דכתיב ועשית מנורה. ועשית שלחן. והכי בכלא וראה ועשה ומכלא לא אתקשי לך למעבד אלא תלת מלין דרשימין באתוון דשמך מ"נורה ש"קלים ה"חדש אמאי אתקשי לך. א"ל סבא סבא אתון מפיקין
ספר שמות פרשת תרומה דף קנח/א קושיא דא דאתקשי לי מן מקשה תיעשה המנורה. ודאי מאנא דקב"ה איהי שכינתא דאיהי מאנא לשמשא לבעלה איהי מנרתא דיליה דאתמר ביה שבע ביום הללתיך דאינון הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד יסוד ומלכות שבע כלילא משבע דרגין אלין שלשת קני מנורה מצדה האחד גופא ותרין דרועי דמלכא איהו נר מצוה לאנהרא בהון. ושלשה קני מנורה מצדה השני אינון תרין שוקין וברית ואיהו נר מערבית לאנהרא בהון מנרתא דמלכא אתקריאת ואיהי נר לאנהרא ביה נר מצוה דאתמר ביה מצות יי' ברה מאירת עינים. ומאן רישא דמנרתא בינה ה עלאה דאית לה תלת קנין בדיוקנא דא ה תלת ווי"ן דאינון תלת אבהן. ה תנינא ג' קנים תניינין בדיוקנא דא ה (ס"א תלת ווין) דאינון נצח הוד יסוד. ו מנרתא דאמצעיתא בן ידו"ד על שמיה אתקרי בינה איהו כליל ו' קנין לתתא בחושבן ו' בו' קנין דיליה. י אשת חיל עטרת בעלה תגא דספר תורה כצורת ז' מסטרא דעלמא דאתי לאו איהי מאנא לגביה ולאו
משמשא לגביה אלא עטרה על רישיה אבל בעלמא דין איהי כגוונא דא הו"הי איהו מאנא תחותיה שמושא דיליה בכל ספירה דיליה בכל אבר דיליה בכל מדה דיליה. ובגין דא י' דא לזמנין איהי תחותוהי לזמנין על רישיה לזמנין באמצעיתא. על רישיה ידו"ד אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה ודא להעלות נר תמיד דאיהו י' על הו"ה מסטרא דמנרתא. באמצעיתא מחצית השקל הה"ד זה יתנו כגוונא דא ידו"ד. בסופא במשכנא כגוונא דא הוה"י חמש אמות ארך מסטרא דה' עלאה וה' אמות רחב מסטרא דה' תתאה. ואמה ו'. וחצי האמה י' וכלא אתרמיז באת ו'. ודא איהו רזא אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים דאתרמיז בהאי שמא יו"ד ה"י וא"ו ה"י. וכל שם דשליט ה' על י' נוקבא איהו מסטרא דשמאלא ואע"ג דמסטרא דאת י' איהי ברישא. בתר דבתרין ההי"ן איהי בסופא כגוונא דא ה"י ה"י אתדן לרוב ונוקבא איהי אלא י' על ה' תגא תחות ה' שמוש כ"ש תחות ו' ובגין דלא עבידנא קצוץ
ופרוד ביחודא דלעילא דכלא יחודא חד נתקשה לי למעבד (או תגא או אמצעי או שמושא) וקב"ה דידע כל מחשבתין אמר בתר דדא לטוב אתכוון דלא למעבד קצוץ ופרוד ת"יעשה המנ"ורה תיעשה מעצמה כגוונא דשכינתא מעצמו דקב"ה בלא פרודא. שאר מאנין דבהון איהי שכינתא שמוש ויעש בצלאל. ובכל אתר דשכינתא תתאה איהי עטרא דעמודא דאמצעיתא כד נטילת מן בינה דאיהו עלמא דאתי ודאי לית ידיעא לב"נ בקב"ה ולא בכל מדות דיליה עד דיעול בהאי תרעא דאתמר עלה זה השער ליי' באות ל' דאיהי יי' איהי כלילא מכל ספירה ומכל אתוון דשמהן מפורשים ונסתרים. איהו נקודה בכל את ואת שמושא תחות בעלה ואיהי עטרה על רישיה מסטרא דיליה דטעמי כגון סגול נקודה תחות ירכי מלכא והארץ הדום רגלי. ואיהי באמצעיתא עמיה מחצית השקל בשורק. ואיהי עטרה על רישיה מסטרא דסגולתא זרקא מקף. שופר הולך. סגולתא בההוא זמנא איהי כתר על רישא דמלכא. כתר יתנו לך יי' אלקינו. איהי
ידיעת ההוא דאתמר ביה במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. דבה אשתמודע דאיהו ראשון לעילא בתגא דהיינו סגולתא ואיהו אחרון בסגול ומבלעדיו אין אלקים בשורק. וכלא בה אשתמודע (לתתא). מאן דאתדבק בה לתתא איהי מסלקא ליה לעילא. ומאן דבעי לאסתלקא עלה לאדבקא לעילא מינה איהי משפילתו לתתא מינה ולית ליה חולקא בה. ובגין דיעקב אשתמודע בה אוליף
ספר שמות פרשת תרומה דף קנח/ב לה לבנוי ומני דלא יבקשון לסלקא לדרגא לעילא מינה. דאיהי כלא עילא ותתא ואמצעיתא הה"ד וזאת אשר דבר להם אביהם. נביא דהוה אשתמודע בה צווח ואמר למארי תורה חכמים באורייתא ועתירין בה ושמחים בחלקם. צווח לגבייהו ואמר כה אמר יי' אל יתהלל וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. דוד דהוה ידע בה אמר אם תחנה עלי מחנה וגו'. בזאת אני בוטח וירמיה חזא גלותא אריך וסמאל (נ"א אתא) ונחש וכל ממנן דשבעין אומין ברבו רבוון דנחתי על ישראל וחזא האי קרא דאמר קב"ה ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' אמר נביא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל. ואשר לא שת לבו גם לזאת עליה אתמר וכסיל לא יבין את זאת וזאת ליהודה ויאמר שמע יי' קול יהודה בגין דנטיר מאי דמני ליה אבוי זכה למלכו. ודוד בגיניה אסתלק למלכו דטרח כל יומוי עלה. אמר בוצינא קדישא עלה אתמר וזאת התורה אשר שם משה וגו'. בה אזהרת לישראל בשעת מיתתך. בה ברכת לישראל בכל
שבט ושבט הה"ד וזאת הברכה אשר ברך משה וגו' ובגין דא אוקמוה חברייא מארי מתניתין דכתיב זאת התורה אדם כי ימות באהל ואמרו עלה מאי כי ימות באהל אלא אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ולית מיתה אלא עוני דעני חשוב כמת דאיהו קרבן עולה ויורד. מסטרא דעשיר עולה ודאי דאסתלק עליה. דכל עתירין כל טיבו דעבדין כלהון (ס"א רובא דלהון) לזכאה להון לעלמא דאתי ותמן איהי תגא על רישייהו. בינוני דפלח למזכי בתרין עלמין איהו מחצית השקל עמיה בעלמא דאתי כגון מצה דאתפליג חציה תחת המפה לאפיקומן בתר סעודה וחציה למצוה קדם סעודה ומסטרא דא נאמר באסתר מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. אבל מאן דאיהו עני דממית גרמיה בגין שכינתיה דקב"ה איהו נחית עליה והאי הוא דאמר דוד כי רם יי' ושפל יראה והנביא אמר כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו וגו' ואת דכא ושפל רוח דאף על גב דאנא מרום וקדוש אשכון
בגין ההוא דאתעביד דכא ושפל רוח בגין שכינתא לסלקא לה משפלות' דילה עטרא לרישיה אנא נחית לדיירא עמיה. ובתר דבעלה דשכינתא נחית על בר נש איהי נחיתת מעל רישיה ויהיבת אתרא דרישא לבעלה ונחיתת לרגלוי דמלכא. ורזא דמלה השמים כסאי והארץ הדום רגלי. דמיומא דירית בר נש נשמתא כלילא מקב"ה ושכינתיה יתקרי בריה מנ"ל מהאי קרא דאמר דוד בספר תהלים אספרה אל חק יי' אלי בני אתה אני היום ילדתיך א"ל בוצינא קדישא. רעיא מהימנא מאי היום ילדתיך אלא בגינך אמר דוד ברוח קדשא אני היום ילדתיך. הן עוד היום גדול בההוא דאתמר ביה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אנת קיימת בשכינתא ואהבת את יי' אלקיך בכל לבבך דהיינו גופא. ובכל נפשך דהיינו נשמתא. דחמש שמהן אית לה. נשמה. רוח. נפש. חיה יחידה ובכל מאדך בכל ממונא דילך קב"ה ושכינתיה לא יזוז מינך בכל אלין. אנת חשבת דאפילו הוו כל עלמין תחות רשותך הוית יהיב לון לאקמא לשכינתא בקודשא ב"ה
ולאמלכא ליה בשכינתיה על כל ממנן דאומין דעלמא ולבתר לסלקא ליה ושכינתיה. בדיוקנא דילך כלילא מכל מדות טבין בכל עלמין ובמשריין עלאין ותתאין ועל כל ישראל מחשבה ספר שמות פרשת תרומה דף קנט/א טובה הקב"ה מצרפה למעשה. בתר דאנת בריה על כל דחשבת למרך יקיים על ידך ולא תזוז מניה לעלמין אלא תהא בדיוקניה בכלא. ואנת בגלותא גניז מבני נשא. ואנא מעלמא דא שליחא דקב"ה למימר מלין אלין קדמך ואנא מצוה מניה דלא למזז מינך בכל עת ושעתא דאנת בעי. אנא וכל תנאין ואמוראין דמתיבתאן. קום אשלים פקודין דמרך. פתח ואמר ועשו ארון עצי שטים. ס"ת עמודא דאמצעיתא ארון דיליה שכינתא. מבית ומבחוץ תצפנו לקב"ה בשכינתיה מלבר ומלגו וכלא חד. מה דלאו הכי בארון דהאי עלמא דאורייתא אורייתא חביבא מכלא. הה"ד לא יערכנה זהב וזכוכית. ומסטרא אחרא אפילו בהאי עלמא אחזי דכלא חד דיו ועץ