{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-4","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"(דדיו) מתפוחים דאתעבידו בעץ אינון (וכל מילין דדיו עץ אינון) ועוד דיו אוכם מלבר \nוחוור מלגו הכי אינון (נ\"א חכמים מארי תורה) מארי תורה וחכמים אוכמים בהאי עלמא \nדאיהו לבר. שפירין בההוא עלמא דאתי דאיהו מלגו ובגין דא דיו לישנא דיו לעבד להיות \nכרבו דיו יו\"ד ידו חכמה ותבונה ודעת דכתב בר נש בידו בדיו. ע\"כ ר\"מ פתח רבי יוסי \nואמר באינון רזין עלאין דמשכנא כתיב: \n \n"},{"index":2,"he":"ספר שמות פרשת כי תשא דף קפז/ב\nפקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקדש. מאן מחצית השקל איהו כגון חצי ההין ודא ו' ממוצע \nבין שני ההי\"ן אבנא למשקל בה דא י' עשרים גרה השקל דא יו\"ד העשיר לא ירבה דא עמודא \nדאמצעיתא לא ירבה ימעיט. דא צדיק לא ימעיט מעשר כד\"א עשר ולא תשע. ממחצית השקל \nדאיהו י'. א\"ל רעיא מהימנא (מלאך) אנת בשמים. רחים אנת ממאריך לית תווהא בכל אינון \nמלין יקירין דיפקון מפומך דהא מאן דאיהו מלכא או ברא דמלכא לית תווהא דיפקון \nמרגלאין בפתוריה מליין סגולות מליין נהורין. לבר נש אחרא איהו תווהא. א\"ל בריך אנת \nרעיא מהימנא מתמן ואילך אימא אנת דעלאין ותתאין נחתו למשמע מינך. אמר ליה אשלים \nמלולך אמר ליה לא אית כען למימר יתיר אימא אנת עד זמנא אחרא. פתח רעיא מהימנא פקודא \nבתר דא לקדש את החדש בגין דסיהרא קדישא איהי כלה דמתקדשת \n \n"},{"index":3,"he":"ספר שמות פרשת כי תשא דף קפח/א\nע\"פ ב\"ד דאיהו גבורה בגין דתמן ליואי דאתמר בהו וקדשת את הלוים ולבתר דאתחזי' סיהרא \nדיאותו לאורה מברך עליה ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח \nפיו כל צבאם ובמי מתקדשת ומתברכת בתפארת בגיןד איהו עטרת תפארת לעמוסי בטן. ע\"כ: \n \n"},{"index":4,"he":"ספר ויקרא פרשת ויקרא דף ג/ב\nפתח ואמר באתי לגני אחותי כלה איהי מלכות אדני. אריתי מורי דא חסד דרגא דאברהם \nדאתמר עליה אלך לי אל הר המור. עם בשמי דא נצח דרגא דאהרן. דכתיב ביה ואתה קח לך \nבשמים ראש. ואינון דרועא ימינא בירכא ימינא ורזא דמלה נעימות בימנך נצח. אינון תרין \nברכן לקבליה. חד מגן אברהם ותניינא עבודה דהוא \n \n"},{"index":5,"he":"ספר ויקרא פרשת ויקרא דף ד/א\nרצה. אכלתי יערי דא גבורה פחד יצחק עם דבשי הוד דרגא דדוד. והיינו דרועא שמאלא עם \nירכא שמאלא. שתיתי ייני עם חלבי גוף וברית יעקב עם שלמה. לבתר אכלו רעים שתו ושכרו \nדודים י\"ב שבטים בי\"ב ברכן. תוספת ברכת המינין. מאן אכיל לה ההוא דאתמר ביה באתי \nלגני אחותי כלה. ואית דפליג לון ברזא אחרא אריתי מורי עם בשמי גוף וברית. יערי עם \nדבשי. שוקא ימינא עם שמאלא. ייני עם חלבי. דרועא שמאלא בימינא דאינון ייני גבורה. \nחלבי חסד. ע\"כ: \n \n"},{"index":6,"he":"ספר ויקרא פרשת ויקרא דף טז/ב\nאמר רעיא מהימנא דוכתין אית בגיהנם רשימין למחללי שבתות בפרהסיא ולא חזרין בתיובתא \nמאותו חלול. וממנן עלייהו ואוף הכי דוכתין אית בגיהנם לאינון דמגלי עריין ולאינון \nדמגליין פנים בתורה שלא כהלכה ולאנון דשפכין דם נקי ולאינון דאומין לשיקרא ולאינון \nדשכבין עם נדה או בת אל נכר או זונה או שפחה. ואוף הכי לעובר על שס\"ה לא תעשה לכל \nחובא אית דוכתא בגיהנם וממנא עליה. ושטן יצר הרע דיליה ממנא על כלהו חובין ודוכתין \nוממנן דיליה. ואי הדר בתיובתא מה כתיב מחיתי כעב פשעיך אתמחו רשימין דרשיעיי' \nדדוכתא דגיהנם מכל חובה וחובה. ואית חובין רשימין לעילא ולא לתתא ואית דרשימין לתתא \nולא לעילא ואית דרשימין לתתא ולעילא. אתמחון לתתא אתמחון לעילא בתר דאהדר בתיובתא \nועוד אוקמוה מארי מתניתין. רשע עונותיו חקוקים לו על עצמותיו. צדיקים זכויותיו \nחקוקים לו על עצמותיו. אמאי בגין למהוי רשימין בין בעלי חוביהון לאשתמודעא בהו וקלא \n"},{"index":7,"he":"נפיק עליה האי רשע איהו ישרפו עצמותיו בגיהנם. ואוקימנא נשמות של רשעים הן הן \nהמזיקים בעולם ודינא דלהון אוקמוה עלייהו מארי מתניתין. דנשמתהון נשרפת ונעשית אפר \nתחת כפות רגלי הצדיקים ובמאי אתוקדון באש דכרסייא דאתמר ביה כרסייה שביבין די נור \nגלגלוהי נור דליק (ונהר דינור נגיד ונפיק) מארבע חיון דאשא דסחרין לכורסייא דדין \nדאיהי אדני. דינא דמלכותא דינא. וההוא נהר אתמר ביה נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי \nנשמתהון דצדיקייא טבלין ומתדכין ביה. ונשמתהון דרשיעי נידונין ביה ואתבעירו קמיה \nכקש לפני אש והיינו אש אוכלת אש. ידיד איהו חמה נרתיקה דיליה אדני \n \n"},{"index":8,"he":"ספר ויקרא פרשת ויקרא דף יז/א\nוהיינו רזא דאוקמוה. לעתיד לבא מוציא הקב\"ה חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה ורשעים \nנדונין בה ומחיוון דכרסייא דדינא הוה נחית אריה דאשא למיכל קרבנין. אינון דממנן על \nכל אבר דחב מחבל קטיגור אחד כמה דאוקמוה. עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד. ומיד \nדנחת אש של גבוה ואוקיד לון לאלין אברים ופדרין ואמורין דפרים וכבשים ועתודים \nועזים. ידו\"ה דנחית כאריה דאשא לאוקדא לון אתוקדון אברים דלהון. אתוקדון מחבלן \nדממנן עלייהו ומתכפרין חובין דישראל דאינון אברים דשכינתא. בההוא זמנא חיוון \nמתקרבין דממנן על זכוון דאינון מכרסייא דרחמי דאיהו תשובה אימא עלאה. ובמה מתקרבין \nבשם ידו\"ד דעאל בהון ובגין דא קרבן לידו\"ד דלית מאן דיכיל לקרב חיון ויסודין לאעלאה \nשלם בינייהו אלא שמיה דקריב בשמיה מים לאש ולא מכבה דא לדא וקריב רוחא לעפרא ולא \nמפריד ליה. בההוא זמנא אינון שלמים חיון ויסודין ואתקריאו קדשים דלית טמאים \n"},{"index":9,"he":"בינייהו. ועוד שלמים דא ה' בתראה דיאוה שלימו דעמודא דאמצעיתא בכל הויות דכלילן ביה \nלכל שית סטרין דיליה דאינון שית ספיראן. ורזא דמלה חתם רום ופנה למעלה. ביה\"ו \nלימינא דחסד. בהו\"י לשמאלא דגבורה. וה\"י בעמודא דאמצעיתא. יו\"ה בנצח. בהוד הי\"ו. \nביסוד וי\"ה. אילנא דאחיד לון כלהו תפארת עץ עושה פרי ובגין דא מקום שיפול העץ שם \nיה\"ו. ואוף הכי בכל הויה ה' בתראה שלמים לה'. ולכל הוויין דאחידן בה כגוונא דא יה\"ו \nעם ה' ידיד הו\"י עם ה' הויה וה\"י עם ה' והיה ואוף הכי שאר הוויין. ואינון ח\"י אתוון \nדשית סטרין דכלילן בצדיק חי עלמין ועם ה' אתעביד חי\"ה ורזא דמלה איהי ה' כגון תיבת \nנח דאתכניש בה מכל מין ומין דאינון שנים שנים שבעה שבעה לקרבנא. שנים שנים ארבעה. \nשבעה שבעה ארבעה עשר הא י\"ח ותיבה ה' בה אשתלים חיה (ס\"א פתח ואמר באתי לגני וגו') \nוצדיק איהו כליל ו' דרגין. ובגין דא תקינו למפתר ביה חלמא בג' שלומות. בג' פדיונות \n"},{"index":10,"he":"דאיהו ו' בחושבן ו' ואיהו סלם דחלמא דיעקב כליל ו' ספיראן. מוצב ארצה שכינתא תתאה. \nודא ה' תתאה וראשו דא י' ביה איהו צדיק שביעי. מגיע השמימה דא אימא עלאה ודא ה' \nעלאה דמסטרא דחלמא ה' שלטא על י' דאיהו רישא דסולמא ה\"י מן אלקים. ובגין דא והנה \nמלאכי אלקים עולים וגו' ולא מלאכי ידו\"ד אתוון כסדרן עולים בחלם דאיהו כתר על ד' \nאתוון דאתפשטותא דלהון מחכמה עד מלכות קדישא בגין דחכמה איהי י'. בינה ה'. שית \nספיראן ו'. מלכות ה' בתראה. חלם כתר על כל אתוון. ע\"כ: \n \n"},{"index":11,"he":"ספר ויקרא פרשת ויקרא דף כ/א\nפקודא דא להביא קרבן על סנהדרי. גדולה שטעו תנאין ואמוראין ע' סנהדרי גדולה היו \nומשה עלייהו ושבעים סנהדרי קטנה הוי ואהרן עלייהו. ובגין דא אמרו מארי מתניתין. משה \nשושבינא דמלכא הוה ודא תפארת מתמן סנהדרי גדולה. אהרן שושבינא דמטרוניתא. ודא מלכות \nה\"א זעירא קרינן ליה כגון אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. ועל שמה אתקרי סנהדרי \nקטנה ומתמן הוו ידעין סנהדרין ע' לשון. דאינון ע' פנים לתורה. דאית שבעים לשון מסט' \nדמלכות הרשעה וכו' כלא בפרודא הה\"ד מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם ללשונותם כלהו \nשבעים לשון בפרודא דאמן דא. אבל באורייתא שבעים פנים לתורה בלשון חד ודא יסוד ו' \nהלכה חדא חכמה זעירא מלכוח רבה ע' לשון כחושבן סוד מן יסוד: \nויסוד איהו לשון הקדש. סוד המרכבה בשבעין קתדראין עלייהו אתמר כל העונה אמן יהא \nשמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה לשון חד איהו שבעים לשון על \n"},{"index":12,"he":"מדה זעירא דחכמה זעירא דאיהי י'. על מדה זעירא דחכמה ב' תרין שפוון דבהון דעת \nותבונה בהון אשתלימו שבעין ותרין ע\"כ: \n \nספר ויקרא פרשת ויקרא דף כד/ב\nפקודא דא. המועל בהקדש צריך להביא קרן וחומש הה\"ד ואת חמישתו יוסף עליו. קרן ו'. \nחומש דיליה ה' ודא קרן היובל קרן דהוה במצחיה דההוא פר דהקריב אדם הראשון. האי איהו \nעקרא דכל קרבניא הקרן קיימת לו לעולם הבא ופירות דיליה בעלמא דין ודא ה' ה' ע\"כ: \n \n"},{"index":13,"he":"ספר ויקרא פרשת צו דף כז/א\nפקודא לעשות העולה כמשפטה ועלה אתמר זאת תורת העולה וגו' חמש אשים הוו נחתין על \nקרבנא. אש אוכל ואינו שותה. אש שותה ואינו אוכל. אש אוכל ושותה. אש אוכל לחים \nויבשים. אש שאינו אוכל ואינו שותה. לקבלייהו אינון זאת תורת העולה חד. הוא העולה על \nמוקדה ב'. על המזבח ג'. כל הלילה ד'. ואש המזבח תוקד בו ה'. ואוקמוה מארי מתניתין \nעולה כולה סלקא לגבוה. ודא בינה ה'. ה' מראות דילה י' בת יחידא ומראה כבוד יי' כאש \nאוכלת ו' אור דבת עינא והיא אש \n \n"},{"index":14,"he":"ספר ויקרא פרשת צו דף כז/ב\nשותה כל מיין דאורייתא ואוכלת כל קרבנין דצלותא ואוכלת לחין ויבשין. אינון פשטי \nדאורייתא דאינון כעצים יבשים ורזי אורייתא אינון כעצים לחים והאי איהו אש אוכלת \nלחין ויבשין. ועוד אוכלת לחים כל קרבנין דהוה קרבין בצלותא על מצות עשה. ויבשין כל \nקרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה. והאי איהו סקילה שריפה הרג וחנק. על מ\"ע \nועל מצות ל\"ת. אלין אינון קרבניא דשכינתא צלותא דפקודין דעשה ול\"ת. ולקבל ה' מראות \nאלין תקינו ה' צלותי ביומא דכפורי ולקבל בת עינא אינון עשרת ימי התשובה י\"ה לקבל \nאור דבת עינא ה' ענויין לקבל ה' בתראה: \nפקודא בתר דא לעשות החטאת כמשפטה. תנאים ואמוראים. אתון דמסטרא דמדות דקב\"ה אתיתו \nדטרחתון סגי לנקאה ברתא דילי דאיהי הלכה מאלין קליפין דערב רב קושיין בישין דלית \nלון תירוץ ולא פרוקא. דעלייהו אתמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות אלא \n"},{"index":15,"he":"אתמר תיקו בהון. וכל תיקו דאסורא לחומרא. ואיהו תיקו חסר ן' דלית ליה תיקון. חסר \nנון דאיהו עלמא דאתי. דתיקו דעלמא דאתי שתיקה כגון שתוק כך עלה במחשבה. ואית קושיין \nדאינון לבושין דהלכה. דאתמר בהון משבצות זהב הה\"ד כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות \nזהב לבושה ואתון פסקין לון בכמה פסקות ולבתר מתקנין ומפרקין לון בכמה פרוקין ואי \nחסר שום פסק ממתנית' כמה דאוקמוה זה חסר מן המשנה אתון מתקנין לון והאי הוא חסרון \nשיוכל להמנות. ואי ייתי טפש ויפיק שום ביש על ההוא אומנא דחתיך לבושין ויימא וכי \nאורייתא איהי חסר והא כתיב תורת יי' תמימה. תמימה בכל אברין דגופא דאינון רמ\"ח \nפקודין הה\"ד כלך יפה רעיתי ומום אין בך. תמימה בלבושהא. ואיך חסר מן המשנה. אתון \nתימרון ליה דוק ותשכח חתיכה ותשכח לה מעורבת בשאר פסקות ומשניות. דארח אומנא למחתך \nלבושין בכמה חתיכות ותלמיד דלאו איהו בקי למקשר ההלכה באנון חתיכות מתחלפי ליה \n"},{"index":16,"he":"פסקות וקושיין ולא אשכח לון פרוקא עד דייתי אומנא ופריק לון כל אלין ספקות דלהון. \nבההוא זמנא הלכה דאיהי ברתא. סליקת קדם מלכא שלימא בכלא בגופא בלבושהא ובתכשיטהא \nואתקיים בה וראיתיה לזכור ברית עולם ולזמנין אית לאומנא תלמיד בקי דישדר ליה לתקנא \nלון. קמו כלהו ואמרו ודאי אנת הוא אומנא רעיא מהימנא דאתמר בך. משה קבל תוקה מסיני \nומתמן ואילך כלהו תלמידים אינון דילך מן יהושע עד סוף כל דרין הה\"ד ומסרה ליהושע \nויהושע לזקנים וזקנים לנביאים עד סוף כלהו. תלמיד בקי דילך מאן הוא הא חזינא דאתמר, \nהכל יהא מונח עד שיבא אליהו. אמר לון ודאי הכי הוא דאיהו תלמיד חבר, דעליה אתמר \nאהרן הכהן. כגוונא דאתמר באהרן הוא יהיה לך לפה \n \n"},{"index":17,"he":"ספר ויקרא פרשת צו דף כח/א\nהכי נמי בריה יהיה לי לפה דאיהי אורייתא דבע\"פ. בגין דהיכי דהוינא בקדמיתא כבד פה \nוכבד לשון. והכי יוקים לי קב\"ה פה באורייתא דבע\"פ וכבד לשון באורייתא שבכתב דלא \nיימרון אלין דלא אשתמודעין לי אחרא איהו. ואליהו הוא יהיה לי לפה ייתי לתקנא כל \nאלין ספיקות ולפרקא לון בההוא זמנא. זאת תורת העולה ברתא דהות מהדקא שפלה בגלותא \nסליקת על כל דרגין דלעילא הה\"ד רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה וסליקו דילה תהא \nלאבא דאיהו לימינא חסד דביה הרוצה להחכים ידרים. מתמן חכמ\"ה כ\"ח מה. אמר חד תנא \nבודאי בגין דא אתמר בך. מוליך לימין משה בגין כלה דילך דלא יהא לך שלימו אלא בה. \nדכד אנת תהא שלימא בה אתמר בך פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. במראה כגוונא \nדכלה דאתפשטת מלבושהא ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ\"ח אברים דילה ולא כסיאת אבר \nחד מנה. והאי איהו במראה רמ\"ח בחושב\"ן (נ\"א אתחזי לה דאתמר ביה) אמר בוצינא קדישא \n"},{"index":18,"he":"בקדמיתא אתחזי לך האי חיזו דאתמר בה במראה דאיהו לך המראה הגדול בסנה דאדכר ביה ה' \nזמנין הסנה וכען אתגלייא לך חיזו דא ברמ\"ח פקודין דאינון בה' חומשי תורה ולא בחידות \nדאינון לבושין דילה דבהון חזו כל נביאי דלית ארח לאתגלאה כלה בקירוב בשר אלא לחתן \nדילה. בההוא זמנא יתקיים בהו ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו כגון אדם \nואשתו דכבר אתעבר ערבוביא בישא ערב רב קושיא בישא מעלמא דאינון עריין דקב\"ה \nושכינתיה עריין דישראל כ\"ש עריין דילך רעיא מהימנא ומהלכה דילך דבגינייהו צריך \nלכסאה רזין דאורייתא כמה דאוקמוה כבוד אלקים הסתר דבר עד דמתעברין מעלמא ולית מלכים \nבלא ישראל כמה דאוקמוה כל ישראל בני מלכים הם בההוא זמנא וכבוד מלכים חקור דבר. אמר \nרעיא מהימנא בריך אנת לעתיק יומין דמתמן אנת כענפא דאתפשט מאילנא הכי נשמתין ענפא \nמניה. תנאים ואמוראין הא ודאי עולה וחטאת ואשם תלת פקודין אינון תלת אבהן שלמים \n"},{"index":19,"he":"מטרוניתא (ס\"א אתר דאיהו תשלומין דכלא כגוונא) אבר דאיהי תשלומין דכל אבר כגוונא \nדיומא קדמאה דחג מי שלא חג ביום ראשון אין תשלומין לראשון. ושאר יומין תשלומין זה \nבזה ובהון וחסרון לא יוכל להמנות אבל מי שלא חג יו\"ט הראשון של חג עליה אתמר מעוות \nלא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות והאי איהו חטאת דמעכב לעולה (מאי טעמא) חטא \nאיהו דכר חטאת נוקבא ולזמנין דהא אתבסם חטאת ואתפרש מעולה בההוא שעיר דאתמר ושעיר \nעזים אחד לחטאת. אשם תלוי אחיד בתרוייהו כמאן דאחיד לכאן ולכאן ואיהו תלוי באמצעיתא \nכגון הכל תלוי עד שיבא אליהו ויפריש לה מתמן. הכי אשם תלוי איהו אחיד בתרוייהו עד \nדיהבין ליה מזונא דיליה שוחד דיליה ויתפרש מתמן ומתקרבין אברין דכלה דא לדא דהכי \nאיהו אשם וחטאת כסרכות דאחידן בריאה ולא מניחין לה לפרחא לסלקא לגבי עילא לנשבא \nברוחא דקודשא. שה איהו לעולה דכתיב ואיה השה לעולה ואתמר ביה שה תמים זכר הה\"ד איש \n"},{"index":20,"he":"תמים. והא צריך למשאל דהא שה איהו לימינא שעיר איהו לשמאלא. דהיינו שעיר עזים אחד \nלחטאת ואית שעיר ואית שעיר. שעיר אחד ליי ושעיר אחד לעזאזל והיינו דכתיב ונתן אהרן \nעל שני השעירים גורלות גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל. ובההוא שעיר אתמר בעשו איש \nשעיר. ודא כבד דנטיל כל אינון שמרים דדם. (דמתמן) שחין אבעבעות פורחות ספחת וכל \nמיני צרעת. והיינו דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה ואינון עונות \nתם. דאיהו לבא וכדין אתפרש מלערבא בלבא וכדין אתבסם ואיהו כבד באילין חובין ולא קל \nלסלקא לגבי יעקב איש תם. חדו מארי מתניתין דמתיבתאן דקא נחתי עם תנאים ואמוראין. קם \nחד מנייהו אמר רעיא מהימנא הב לי רשו למשאל בתר דזכינא למשמע מלין יקירין אלין \nמפומך דאורייתא דא דנפקת מפומך יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה ועכ\"ד הלכה \nהיא וללמוד אני צריך. הא שעיר דעזאזל שפיר אשם תלוי באן אתר איהו. אמר ליה בריך אנת \n"},{"index":21,"he":"ברי שפיר קא שאלת. אלא מה עמודא דאמצעיתא אחיד ביה ימינא ושמאלא דאינון חסד וגבורה \nכגופא דאחיד בין תרין דרועין דבר נש או כנשר דאחידן ביה תרין גדפין לפרחא בהון \nוכיונה דאחידת בה תרין גדפין דאמתילת לאורייתא וגדפין \n \nספר ויקרא פרשת צו דף כח/ב\nדילה למצות עשה. ובהון היא העולה ופרחת לעילא. הכי פקודין דלא תעשה אינון תפישו \nדילה כגון צפרים הנאחזים בפח. וכל תפשין דילה דמעכבין לה לפרחא אתקריאו סרכות כאלין \nסרכות דמעכבי לכנפי ריאה לנשבא. הכי אשם דישראל אחיד בגדפוי דשכינתא דאינון חיון \nדכרסיא דלא תהא עולה בהון בזכוון דישראל לגבי קב\"ה ומעכבין לה ומכבידין גדפהא חי\"ת \nחי\"ת חטאות דלהון ואשם אימא דערב רב סרכא אחידת בכרסיא דתמן מטרוניתא ולא מנחת לה \nלסלקא מגלותא. וזכוון אחידן בה לסלקא אשתארת באוירא כגון סרכא תלויה באוירא ודא \nעמודא דאמצעיתא (דאיהו אוירא). הכי אשם תלוי בצדיק דאיהו אחיד בין שמיא וארעא. חטאת \n"},{"index":22,"he":"איהי יותרת הכבד אכבידת עלה בחטאות דלכלוכין דחובין דישראל. כגוונא דכבד מכביד \nשמרים דאינון דמים על ערקין דלבא. הכי אלין חטאות מכבידין על גדפוי דשכינתא דאינון \nפקודין דעשה דדמיין לכנפי יונה. לא תעשה כד אינון מכבידין על עשה דאינון כד חובין \nדישראל מרובין מזכוון אתמר באורייתא דאיהו גופא ותשלך אמת ארצה ואיהי צווחת נתנני \nיי' בידי לא אוכל קום. נפלה לא תוסיף קום. ובגין דא תקינו תנאים ואמוראים. צלותין \nבאתר דקרבנין לאעברא חטאות ואשמות מינה ובגין דא תקינו צלותא דשחרית כקרבן השחר. \n"}]}
