{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-5","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":5,"title":"קטע 5","hebrewTitle":"קטע 5","segments":[{"index":1,"he":"וצלותא דמנחה כקרבן בין הערבים. וצלותא דערבית כאמורים ופדרים דהוו מתאכלים כל \nהלילה. ותלת אבהן דתקינו תלת צלותין. לקבל מרכבתא דאינון קטירין בה כמה דאוקמוה \nהאבות הן הן המרכבה דאינון פני אריה אל הימין לארבעתם וגו' ע\"כ: \nועוד אש תמיד תוקד על המזבח דא אורייתא דאתמר בה הלא כה דברי כאש נאם יי'. לא תכבה \nודאי דעבירה אינה מכבה תורה אבל עבירה מכבה מצוה ומאן דעביד עבירה דמכבה מצוה דאיהי \nנר הכי מכבה נר דיליה. דאתמר בה נר יי' נשמת אדם מגופיה והאי הוא כבוי דאשתאר גופא \nבחשוכא. והכי מאן דסליק שכינתא מאתרהא גרים כבוי (לכל העולם) וחשוכא לההוא אתר. \nוחשוכא איהי עבירה ושפחה כי תירש גבירתה וסליקו דמצוה מסטרא דעמי הארץ להון מכבה \nמצוה לקיים בהון ורשעים בחשך ידמו. אבל לגבי מארי תורה לית ליה כבייה עולמית בהון \nדנהרין לה בכמה רזין דאורייתא דאור ר\"ז אתקרי ומצות דאורייתא דמקיימין לה רבנן תורה \n"},{"index":2,"he":"איהו לגבייהו לילה ויומם לא תכבה עלייהו בגין דמקיימין בה והגית בו יומם ולילה. \nועשן דסליק מפומייהו במלי דאורייתא איהו עשן המערכה דמסדרין לה ומעריכין לה לגבי \nבעלה כגון בהעלותך את הנרות דאתמר בהון להעלות נר תמיד. ובעשן המערכה וענן הקטרת \nדאורייתא עשן דילה יתער מלבא לגבי חכמתא דאיהו כמוחא כגוונא דעננא דאתערותא דעננא \nמלבא הה\"ד ואד יעלה מן הארץ ולבתר והשקה את כל פני האדמה. הכי יתער עשן מבינה. \nדאיהו בלבא דאוקמוה לגביה. הלב מבין וסליק לגבי חכמה דאיהי \n \n"},{"index":3,"he":"ספר ויקרא פרשת צו דף כט/א\n(נ\"א במוחא) כמוחא. ומאי עשן דא (דעת) עמודא דאמצעיתא. דעת לב מבין דעת לבתר דנחית \nעשן חכמה לגבי בינה דאינון דא לשמאלא ודא לימינא איהו נחית מלא מאבא ואמא מלא י\"ה \nלאוקדא עצים דאינון ת\"ח מסטרא דעץ חיים דאינון אברים דגופא דתמן ה' העצים ודאי \nלאוקדא לון בשלהובין דאורייתא דאתמר ביה הלא כה דברי כאש נאם יי' בשלהובין דנר מצוה \nברחימו. ע\"כ: \nתרומה קנז ב תנאין ואמוראין כו'): \n פקודא (שייך לדף קיב) להקריב בכל יומא תמידין ואבתריה להדליק אש הה\"ד אש תמיד \nתוקד על המזבח לא תכבה ואבתריה תרומת הדשן ואבתריה קרבן נדר או נדבה. תנאים \nואמוראים כל אלין תמידין אינון מדות דקב\"ה דצריכי למהוי לון נייחא ואף על גב דכל \nספירין כלהו חד מ\"מ כל ספירה וספירה ממנא על שבתות וזמנין ויומין טבין וההיא מדה \nדשלטנותא דההוא זמנא כל ספירן אתכלילו בה ואתקריאו כלהו ע\"ש ההיא מדה. בחסד חסדים \n"},{"index":4,"he":"בגבורה גבורות והכי בכל מדה. ואית השבתת מלאכה כגון שור דאית ליה עול וחמור דאית \nליה משאוי בין עול מלכות שמים כגון תפילין בין עול מלכות עכו\"ם כפום עובדייהו. \nבאלין יומין אית לון השבתת מלאכה ונייחא. מאן דלא אתעסק באורייתא ובפקודין אית ליה \nעול מלכות עכו\"ם ומאן דאתעסק באורייתא ובפקודין אית לון עול מלכות שמים. דאיהו ה' \nבתראה מלכות שמים. אתקריאת עול מצות איהי ודאי בגין דבה אתבריאו כל בריין דשמיא \nוארעא הה\"ד אלה תולדות השמים והארץ בההבראם בה' בראם. וכד ייתי שבת וי\"ט נחתת בינה \nדאיהו יד\"ו. על ה' דאיהו מלכות שמים נשמה יתרה. ואיהו חרות על הלוחות. אנכי ביציאת \nמצרים. ופרישת גדפהא על ברתא ועל משריין דילה ואית לון נייחא ואתמר במשריין דסמאל \nונחש וראו על עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך ויראו ממך. אות תפילין ואות שבת ואות \nדיומין טבין ואות ברית כלהו שקילין. ואית אות דשד\"י דאיהו מטטרו\"ן. עבד. וכמה עבדין \n"},{"index":5,"he":"תליין מניה דממנא על אלין דעבדין פקודי על מנת לקבל פרס. מטטרו\"ן ומשריין דיליה \nממנן עלייהו בגינייהו אתמר למען ינוח שורך וחמורך ועבדך ואמתך אבל אינון דעבדין \nפקודין שלא על מנת לקבל פרס אינון בנוי דמלכא ומטרוניתא. ואינון כתרין ותגין על \nרישא דעבדין ביומין דחול. ובגינייהו אתמר. ודאשתמש בתגא חלף והזר הקרב לגבייהו יומת \nדשבתות אתקריאו לגבי עבדין. ובגין דא אם כבנים אם כעבדים. אם כבנים דאתמר בהון בנים \nאתם ליי' אלקיכם. אם כעבדים כי לי בני ישראל עבדים ולא שאר אומין. אבל אינון חייביא \nדלא משתדלין באורייתא ומצות ולית עלייהו עול תורה ועול תפילין ושאר פקודין אינון \nעבדין לאומין דעלמא ומשתעבדין בהו. כגון עבדים היינו לפרעה במצרים. ואי נטרי שבתות \nוימים טובים אתמר בהו ויוציאנו יי' אלקינו. ויתקיים בהו למען ינוח שורך וחמורך חמור \nבתורה ובמצות וינפש בן אמתך. ובהמתך עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות \n"},{"index":6,"he":"אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע יי'. אם הוא כסוס דרכיב עליה מאריה. וסביל \nליה ולא מבעט במאריה ומאי סבילו דע\"ה לת\"ח בגין דת\"ח כיום שבת. צריך איהו דלית ליה \nמדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה ואתנהיג ביה כפום רעותיה לשמשא ליה ולאתנהגא \nבפקודין כפום רעותיה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע יי' יושיע ליה משוד וגזלה יושיע \nליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחט ליה בסכין פגום דיליה. וכל מאן דשחיט בסכין \nפגום נבלה איהו דאתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל. ונפש דת\"ח אתקריאת שבת \nמלכתא נפש יתירה דשבת. ועונג דיליה נשמת חיים ורוח שכלי ואינון נשמה יתירה רוח \nיתירה על נשמה ורוחא ונפשא דאינון עבדין דשלטין בגופא דיומין דחול נשמה יתירה נשמת \nכל חי כתר בראש צדיק דאיהו יום שבת ובהאי נשמה יתירה תהלל יה דאינון אבא ואמא דעלה \nאתמר עין לא ראתה אלקים זולתך בגין דאיהו מרכבה לעלת העלות דאיהו מכוסה ולא שליט \n"},{"index":7,"he":"עליה עינא. ובגין דא עין לא ראתה רוחא יתירה נהר דנפיק מעדן מבין אבא ואמא ומהלכו \nחמש מאה שנין. ומטי לשתיתאה דאיהו צדיק. להשקות את הגן דאיהי נפש יתירה מלכות נשמה. \nדשלטא ביומין דחולא על עבד יי' איהי מכסא הכבוד כמה דאוקמוה \n \nספר ויקרא פרשת צו דף כט/ב\nמארי מתניתין. כל הנשמות גזורות מתחת כסא הכבוד ורוח דשלטא ביומי דחול על עבד יי' \nאיהי מעבדא דמלכא מטטרו\"ן. כליל שית סדרי משנה. ואיהי שש מעלות לכסא. ונפש דשליט \nבחול איהי מכסא דין סנדלפון תכלת שבציצית. כמעשה לבנת הספיר. אבל ברתא דמלכא. בפסח \nאיהי נפש השכלית ליל שמורים מצה שמורה ורוח שמור לקבליה איהי י\"ט ואיהי יום שבת \nזכור ושמור. בגין דאיהי אצילות ממלכות והכי ת\" בנוי דמלככא ומטרוניתא אתקריאו שבתות \nוימים טובים ולית לון מדלהון דלאו אינון בעלי מלאכה כשאר עבדין בנוי דחולין. אגרא \nדלהון בעלמא דין ובעלמא דאתי לענגא לון בכל מיני מאכל ומשתה ולאוקרא לון בלבושין \n"},{"index":8,"he":"שפירין כגוונא דשבת דאתמר ביה כבדהו בכסות נקיה. כל מה דעבד בר נש לשבתות וימים \nטובים אית למעבד לון. ומאן דמחלל שבת חייב סקילה. והכי מאן דאשתמש בתגא חלף. והכי \nהוא המשתמש במי ששונה הלכות. דמחלל תורתיה. וכל שכן המבזה ליה כאילו מבזה שבתות \nומועדות ואוקומוה מארי מתניתין. כל המבזה את המועדות כאלו כופר בעיקר. וכגוונא דכל \nמאני בית המקדש. ואתקריאו קדש. הכי כל אינון דמשמשי תלמידי חכמים אתקריאו קדש \nותלמידי דרב דאינון לקבל אברים דגופא. אתקריאו קדש קדשים. ורזא דמלה קא רמיז בהון \nוהבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים. ומטטרו\"ן את ומשריין דילך צריכין \nלקרבא לון קרבנא קדם יי' בכל ליליא עשייה לקבל עליה עול מלכות שמים דא קבלת יסורין \nדעניות לת\"ח איהו מות לגופא דבעירן. דמזונא דאורייתא. איהו מזונא דנשמתא ורוחא \nונפשא שכליים דאינון כהן לוי וישראל. כהן ביה י' חכמה ודאי. לוי ביה ה' תבונה. \n"},{"index":9,"he":"ישראל ביה דעה ודא ו'. נפש יתירה ה' בתראה. רמ\"ח מ\"ע ושס\"ה לא תעשה. ותורה דא אדם \nהדא הוא דכתיב זאת התורה אדם ודא כליל שמא מפרש יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א האי איהו אורייתא \nמזונא לאדם בארבע אנפין דיליה. מזונא דבעירן נהמא וחמרא ובשרא וכל מיני פירות זה \nלעמת זה עשה האלקים. וצריך בר נש לקרבא בכל ליליא קרבן נפשא ורוחא ונשמתא דבעירן \nקדם יי' ויתודה בכמה מיני ודויין ויסלק לון במחשבתיה קרבנא קדם יי' לאפקא לון בק\"ש \n(כלב אחד) לקמי קב\"ה ויפיק רוחיה דדפיק בערקין דלבא. נפש יכוון בשריפתה ובשחיטתה \nובנחירתה דהוו נחירין כהניא הה\"ד ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל והיינו חנק. \nותלתא מיתות אלין הוו כמרה סומקא ירוקא אוכמא. דאינון בכבד במרה בטחול ואינון כתלת \nקליפין דאגוזא. וקודם דא יתקן מזבח אבנים ויכוון למעבדה סקילה ממרה חוורא דשלטת \nבכנפי ריאה באינון סרכות דאלין בעירן תפוסין תמן. ונחיתת אשא תכלא וישצי לון ויהון \n"},{"index":10,"he":"חיון ובעירן ועופין דכיין לקרבא ליי' ולשרייא שמיה עלייהו. בההוא זמנא יתקיים בהו \nואתם הדבקים ביי' אלקיכם חיים. ויהון כסוסיא דרכיב מאריה עלייהו הה\"ד כי תרכב על \nסוסיך מרכבותיך ישועה ובההוא זמנא אדם ובהמה תושיע יי'. ות\"ח איהו שקיל לכל מארי \nתורה והכי צריך למהוי שקיל גרמיה מסטרא דאורייתא ומסטרא דאברים דגופא צריך למישקל \nגרמיה לכל עמי הארץ כמה דאוקמוה מארי מתניתין. לעולם יראה אדם עצמו כאלו כל העולם \nכלו תלוי בו ויכוין בנפשיה וברוחיה ובנשמתיה למעבד לון קרבנין עם כל בני עלמא וקב\"ה \nמצרף מחשבה טובה למעשה. ובדא אדם ובהמה תושיע יי' קמו כלהו תנאין ואמוראין לגביה \nואמרו כלהו בקלא חדא אנת הוא רעיא מהימנא דאית לך רשו למעבד כל דא דאנת שקיל לכל \nישראל ובג\"ד שלח לך קב\"ה בינייהו ע\"כ: \nקכ\"א ב' מבן שלשים שנה וכו': \n \n"},{"index":11,"he":"ספר ויקרא פרשת צו דף לג/א\nפקודא דא לשרוף קדשים באש ואבתריה והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף. תנאין \nואמוראין. בסתרי תורה אית קדש ואית קדשים ואית קדש קדשים. מה הנאה אית לקב\"ה בקדשים \nדאתוקדו. אי תימא בגין יצחק דבשעתא דישראל בעקו סליק אפרו של יצחק קמיה. דאי חייבין \nשרפה אשתזיבו בגיניה. האי לדרשא איהו. ואי תימרון בגין (צדיקייא) (נ\"א ואי בגין) \nבני אהרן דהוו שרפת קדשים דכתיב בהון ותצא אש מלפני יי' ותאכל אותם וימותו ומיתתהון \nכפרה לישראל כמו שריפת קדשים אוף דא לדרשא קא אתי. אלא תלת אשין בשרגא. אשא חוורא \nואשא אוכמא אשא תכלתא. לקבל תורה נביאים וכתובים לקבל כהן לוי וישראל. ותכלת איהי \nשכינתא. קריבא לן ואיהי אחידא באינון פתילות בכנפי מצוה. דאתמר בהון ועשו להם ציצית \nוהאי תכלת דאיהי שכינתא איהי דינא. דאכילת קרבנין ועלוון. אי אשכחת בני נשא דאינון \nעצים יבשים כגוונא דאינון פתילות יבשין בלא משחא דאיהי אורייתא רחמי איהו לון \n"},{"index":12,"he":"(דלידונין) שריפה ואוקידת לון. ובגין דעמי הארץ אינון בעירן כמה דאוקמוה. דאינון \nשקץ. תכלת דאיהי אדני. אוקידת לון בגין דקריבין לגבה עם שרץ דאיהו יצר הרע זר הה\"ד \nוהזר הקרב יומת. ואי במיתתהון חזרין בתיובתא כד שחיט לון. (נ\"א כד שחיט לון מלאך \nהמות. מיכאל) מלאך מיכאל דאיהו כהנא רבא. אריה דאכיל קרבנין נחית עלייהו. לקרבא לון \nקרבנא קדם יי' וקדם דתפוק נשמתיה מתוודה בכמה ודויין. וכד נפיק נשמתיה. הוא הוה \nמתכוין לגמור את השם שמע ישראל וברוך שם לקרבא נשמתיה מאנא (נ\"א קרבנא) לשם ידו\"ד \nוצריך למתודה לקב\"ה לקבלא לקרבא ה' בשמיה דאכיל ושצי ולאחזרה בתיובתא לגבי יה\"ו \nאהי\"ה כחושבן מ\"ב דאדנ\"י קרינא ליה דינא דמלכותא דינא. ויכוון בשמא מפרש דאיהו יו\"ד \nה\"א וא\"ו ה\"א בלב אחד וביה יפוק רוחיה בנפש דיליה מקבל עליה מיתה ויסורין ובנשמתא \nמודה בכמה ודויין ומתחרט. בנפש מקבל עליה מיתה שחיטה שריפה ואי צריך ארבע מיתות בית \n"},{"index":13,"he":"דין דאינון סקילה שריפה הרג וחנק מקבל ליה מאדנ\"י בנפש דיליה. ובנשמתיה מודה בכמה \nודויין וחוזר בתיובתא לגבי אהיה דאחיד בתרין שמהן ידו\"ד ידו\"ד במחשבתיה יכוין לאפקא \nודוי וקבלת מיתה עליה בלב אחד דאיהו שמא מפרש כגוונא דא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א (כבוד) \nביה כהנים כורעים ומשתחוים על פניהם ואומרוים בשכמל\"ו. כבוד איהו ל\"ב בחושבן וביה \nהיה מתכוין לגמור את השם. (וא\"ו איהו אחד בלב). ותנאין ואמוראין אי תימרון וכי עם \nהארץ מנא ידע דא. אלא ודאי עם הארץ איהו כשור או שה או עז או (פר) תור או יונה מה \nבעירן לא ידעי אורייתא דאיהי שם ידוד הכי עם הארץ לא ידע, אלא מיכאל כהנא רבא איהו \nעביד ליה עולה וקרבנא קדם יי' ואיהו מכון בשמא מפרש בסליקו דרוחיה דתיפוק בלב אחד \nכגוונא דכד נפיק רוחא דבר נש בכל ליליא ובין דא אוקמוה רבנן. שוב יום אחד לפני \nמיתתך דבכל יום ויום צריך בר נש לאהדרא בתיובתא ולממסר רוחיה לגביה דיפוק באחד הדא \n"},{"index":14,"he":"הוא דכתיב בידך אפקיד רוחי. ואם הוא ת\"ח עליה אתמר יודע צדיק נפש בהמתו. דלית חכם \nכמו כהנא כמה דאוקמוה. הרוצה להחכים ידרים. ואם ת\"ח הוא צריך שיהא ביה חסד ועם י' \nדאיהו חכמה. חסיד. ומאן \n \nספר ויקרא פרשת צו דף לג/ב\nדלית ביה חכמה לאו איהו חסיד. ובגין דא אוקמוה. ולא עם הארץ חסיד. ואי אית ביה ה' \nחמשה חומשי תורה דאתייהיבו משמאלא. אתקרי גבור בתורה וירא חטא. ואי איהו בור אתמר \nביה אין בור ירא חטא. ומאן דזכי לתפארת דאיהו ו'. ואיהו חכם מבין תורה וירא חטא \nירית מלכותיה דאיהו ה\"א מצות המלך אי עביד פקודי מלכא כיון דזכי לשם ידו\"ד זכי לשמא \nמפרש. דאתקרי אדם ודא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א בההוא זמנא שליט על גופיה דאיהו שותפו דנפש \nהבהמית ורוח הבהמית. דבנפש הבהמית עשיית הבלי עלמא רוח ממללא בהבלי עלמא. (נשמה דבה \nכל הרהורין ומחשבות דהבלי עלמא) ות\"ח שליט עלייהו הה\"ד וירדו בדגת הים ובעוף השמים \nובבהמה ובכל הארץ מאי ובכל הארץ דא גופא עולם קטן. ודחלין מניה הה\"ד ומוראכם וחתכם \n"},{"index":15,"he":"מסטרא דימינא שליט עלייהו ביה וירדו כד\"א וירד מים עד ים מסטרא דשמאלא דחלין מניה \nהה\"ד ומוראכם וחתכם. ועליה אתמר יודע צדיק נפש בהמתו. בתר דאיהו צדיק לא יהיב ליה \nשכר מצוות לית ליה אגרא בעלמא דא. ולא מזונא לבעירן דעני חשוב כמת. איהו עם שכינתא \nבקביעו דילה עמה על כלא כי יי' אלקיך אש אוכלה הוא. האי אש צריך ליה תמיד עמה דלית \nליה כבייה דאיהו אכיל כל קרבנין דצלותין ומלין דאורייתא דאיהי שכינתא איהו פרנסה \nדיליה ובמה בצלותין הה\"ד פתחי לי. פתחי לי בצלותא דאתמר בה אדני שפתי תפתח דאיהי \nאחותי רעיתי ולית רעיתי אלא פרנסתי דבה מתקנין מאכלין דקרבנין דמלכא בנין קדישין \nבכמה מיני מאכלים בנהמא דאורייתא דאתמר בה לכו לחמו בלחמי מימינא ובחמרא דאיהו יינא \nדאורייתא משמאלא בנסוך המים ויין דאורייתא דבכתב ובע\"פ מעמודא דאמצעיתא דכליל \nתרווייהו בבשרא דאיהי בשר הקדש בכמה קרבנין דעלה אוקמוה מארי מתניתין. בבשר היורד \n"},{"index":16,"he":"מן השמים עסקינן מאי מן השמים עמודא דאמצעיתא דעלה אתמר ובשר מבשרי ודא בשר הקדש \nדאדליקת בכמה שלהובין מסטרא דגבורה ברחימו דבעלה. אתוקדת ברחימו דאהבה בק\"ש ברחימו \nדיחודא דליליא ויומם לא תכבה. וחברייא בחייכון אל תתנו דמי לו לקב\"ה. למהוי איהו \nבשלהובין דרחימו דיחודיה דק\"ש לקיימא ביה אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה ע\"כ: \nועוד אש תמיד וכו' כח ב לית מצורע אלא ההוא דאתעביד בזיבותא. דחמש דמים אינון. דדם \nנדה מסאבין דאינון כלהו דם טמא. וה' דמין דכיין ומאן דאעבר עלייהו כאלו אעבר על עשר \nדברות דאינון כלל תרי\"ג פקודין. ושפחה יצר הרע איהי מלייא מומין. ובג\"ד כל אשר בו \nמום לא יקרב ובגין דא כהנא לא הוה צריך לקרבא לגבי מאן דאית ביה מומא מכל מומין \nדעלמא. בגין דמטרוניתא אתמר בה כלך יפה רעיתי ומום אין בך. הכי לא צריך לקרבא לגבה \nמאן דאית ביה מום ואוף הכי לא צריך למקרב לגבה זר והזר הקרב יומת והיינו ממז\"ר מום \n"},{"index":17,"he":"זר. מום נוקבא זר זכר. ובגין דא מני ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. ועל אינון \nדקריבין לה כתיב בהון ויקריבו לפני יי' אש זרה אשר לא צוה אותם ותצא אש מלפני יי' \n \nספר ויקרא פרשת צו דף לד/א\nותאכל אותם וימותו. וקרבן דאתוון אינון י' באיש ה' באשה. ו' בבן חתן. ה' בכלה. זכאה \nאיהו מאן דאקריב אתוון דידו\"ד ביה ובאתתיה ובבריה ובברתיה בקדושה ובברכה בנקיו \nבענוה ובבשת פנים בכל מדות טבין דכתיבין על מארי מתניתין ומתחממין באשין קדישין \nדאיש ואשה דאינון אש עולה ויורד. אש קדש דעצי המערכה דאינון עצי הקדש אברין קדישין \nואש של גבוה נחית דאיהו קדש הקדשים ובגין תרין אשין אלין אמר נביא באורים כבדו יי'. \nדאינון אשין דשכינתא דבה כתיב כי יי' אלקיך אש אוכלה הוא ואינון אש עלאה כסא רחמים. \nאש תתאה כסא דין. ואינון בינה ומלכות. מלכות אש עולה. בינה אש יורד. ידו\"ד עמודא \nדאמצעיתא אחיד בתרווייהו. בינה יה\"ו ה' מלכות. תפארת כד אחיד לון שריא עליה חכמה \n"},{"index":18,"he":"דביה כ\"ח מ\"ה. מ\"ה איהו יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א כ\"ח דיליה יו\"ד וא\"ו דל\"ת ה\"א אל\"ף וא\"ו \nאל\"ף וא\"ו ה\"א אל\"ף וכלהו מ\"ב אתוון משתכחין בבר נש ובאתתיה ובבנוי. ובגין דא לית \nבר נש שלים אלא בבן ובת. ומאן דלית ליה בן דאיהו ו' אסתלק י' מיניה ומאן דלית ליה \nבת דאיהי ה' אסתלק ה' עלאה דאיהי אם מן בת זוגיה. דאתוון לא שריין דא בלא דא ובג\"ד \nבאיש ואשה בן ובת דאתעבידו כדקא יאות שריא עלייהו ידו\"ד ואתקריאו (ס\"א בנים לקב\"ה \nהה\"ד) בנים אתם לידו\"ד אלקיכם. ע\"כ: \n \n"},{"index":19,"he":"ספר ויקרא פרשת שמיני דף מב/א\nדגים וחגבים אינם טעונין שחיטה אלא אסיפתם היא היא המתרת אותם. הכי מארי מתיבתא אין \nצריכין שחיטה. אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו מה נוני ימא חיותן בימא אף \n"}]}
