{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-8","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":8,"title":"קטע 8","hebrewTitle":"קטע 8","segments":[{"index":1,"he":"בני עלמא. ווי לאינון דלא משגיחין ולא מסתכלין בעובדיהון דהא לגבייהו קיימין אלין \nסהדי מלכא ומשגיחין וחמאן כל מה דאינון עבדין וקאמרי דהא אינון סלקי וסהדי קמי מלכא \nוהאי סנטירא קאים קמי מלכא ותבע דינא פלוני עבר דינא פלוני עבד כך. והא הכא סהדי. \nועד דקב\"ה לא שאיל לון לית לון רשו לסהדא. כדין אינון סהדי סהדותא. וכלא אכתיב קמי \nמלכא בפתקא. בבי מלכא אית חד היכלא היכלא דא מליא אשא חוורא והאי אשא מתגלגלא בפלקא \nולהיט שביבן והאי לא פסיק לעלמין. לגו האי היכלא אית היכלא אוחרא מליא אשא אוכמא \nדלא פסיק לעלמין תרין סופרין קיימין תדיר קמי מלכא. בשעתא דדינא סהדין כל סהדי קמי \nמלכא. אינון סהדין (נ\"א סופרין) נטלין \n \n"},{"index":2,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף צט/ב\nמההוא פלקא דאשא חוורא וכתבי עליה בההוא אשא אוכמא. וכדין מלכא אחמיץ דינא עד זמנא \nידיעא דילמא בין כך ובין כך יהדרון בתשובה. אי יהדרון פתקין נקרעין ואי לאו מלכא \nיתיב וכל אינון דבי זכותא קיימי קמיה. כרוזא קם וכריז פלוני עבד כך מאן יוליף עליה \nזכות. אי אית מאן דיוליף עליה זכות יאות. ואי לאו הא אתמסר לסנטירא וכלא ידע קב\"ה \nאמאי אצטריך לכל דא אלא בגין בגין דלא יהא פטרא דפומא לבני עלמא אלא לאחזאה דכלא \nעביד בארח קשוט וניחא קמיה מאן דאשתזיב מן דיניה. ואי תימא מנ\"ל האי אתמסר לחכימין. \nואפי' למאן דלא ידעי מאן דבעי לאסתכלא ישגח במה דאיהו באתגלייא וידע במה דאיהו \nבסתרא דהא כלא כגוונא חדא כל מה דפקיד קב\"ה בארעא כלא איהו כגוונא דלעילא. יומא \nדר\"ה איהו יומא דדינא ומלכא יתיב בכרסייא דדינא סנטירא קא אתי וחפי פתחא דמלכא ותבע \nדינא. ואע\"ג דקב\"ה רחים ליה לדינא כד\"א כי אני יי' אוהב משפט נצח רחימוי דבנוי \n"},{"index":3,"he":"לרחימו דדינא. ובשעתא דסנטירא קם למטען מלין עלייהו. פקיד למתקע בשופר בגין לאתערא \nרחמי מתתא לעילא בההוא שופר סלקא ההוא קלא כלילא באשא ורוחא ומיא. ואתעביד מנייהו \nקלא חדא ואתער קלא אחרא לעילא. כד ההוא קלא אתער מעילא ומתתא כדין כל טענות דקא \nטעין ההוא מקטרגא מתערבי ביומא דר\"ה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו לאטעמא ליה \nתבשילין דכל עלמא כפום ארחוי. דהא בההיא שעתא ותכהין עיניו מראות דנפיק מניה מאן \nדאחשך אפי בריין ואתפרש ושכיב על ערסיה דדינא וקרי לעשו ואמר וצודה לי צידה ועשה לי \nמטעמים והביאה לי. ורבקה אמרה אל יעקב בנה רחימא דנפשה בנה רחימא דאתמסר לה מיומא \nדאתברי עלמא. ופקידת ליה לאתערא איהו באינון מטעמים דיליה. ויעקב אתער \n \n"},{"index":4,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף ק/א\nמתתא מתלבש בצלותין ובעותין. והקול קול יעקב בההוא שופר דקא סליק ואתער יעקב לגביה \nואתקריב בהדיה ויש לו ויאכל ואתכליל דא בדא. כיון דאתכליל בהדיה ויבא לון יין דא \nיין דמנטרא יין דהוא חדו דלבא רזא דעלמא דאתי כדין וירח את ריח בגדיו צלותא דסלקין \nובעותין ויברכהו. נח רוגזא וחדי לבא וכלא איהו רחמי. כיון דאיהו אתכליל ביעקב כל \nאינון חיילין ותוקפין ורוגזין דהוו זמינין אתבדרו ולא אשתכחו תמן וישראל נפקין מן \nדינא בחדוה ובברכאן. ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ביומא דא בחדוה \nובברכאן עלאין ועשו אחיו בא מצידו טעין טועני מעובדי דעלמא. ויעש גם הוא מטעמים \nחדיד לישניה למטען טענות. אתקין סהדי ויבא לאביו ויאמר יקום אבי יתער בדינוי. ויאכל \nכמה עובדין בישין דכל עלמא דקא אשכחנא ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד דהא לא יכיל \nלאתפרשא מכללא דיעקב דאיהו בחדוה. ויאמר מי איפה הוא הצד ציד בכמה צלותין ובעותין \n"},{"index":5,"he":"ואוכל מכל בטרם תבא ואברכהו גם ברוך יהיה. כשמוע עשו את דברי (יצחק) אביו ויצעק \nצעקה וגו'. דחמי דהא צידו לא הוה כלום. עד לבתר אמר ליה הנה משמני הארץ יהיה וגו'. \nאלין תקיפין ואכלוסין דשאר עמין ודא קשיא ליה מכלא. וישטום עשו את יעקב למיזל \nאבתריה ולקטרגא ליה תדיר. ויעקב אזיל באינון יומין דבין ר\"ה ליום הכפורים עריק \nלאשתזבא מניה. תב בתיובתא שוי גרמיה בתעניתא עד דאתי ר\"ה וי\"ה כדין ידעי ישראל דעשו \nבא ועמו ארבע מאות איש כלהו מקטרגי זמינין לקטרגא לון ויירא יעקב מאד ויצר לו סגי \nבעלותין ובעותין ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי וגו'. עד דנטיל עיטא ואמר כי \nאמר אכפרה פניו במגחה ההולכת לפני ויקח מן הבא בידו מנחה וגו' עזים מאתים ותישים \nעשרים וגו' גמלים וגו' כך הוא סטרא דיליה גמלים הוא נחש כמין גמל. בשעתא \n \n"},{"index":6,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף ק/ב\nדפתי סמאל לאדם ארכיב על נחש כמין גמל. תנינן מאן דחמי גמל בלחמיה מיתה נקנסה עליו \nמלמעלה ואשתזיב מינה. וכלא חד. וכדין אהדר עשו אפטרופוסא דיעקב ויעקב לא בעא דובשיה \nועוקציה. יעבר נא אדוני לפני עבדו. כדין וישב ביום ההוא עשו לדרכו אימתי בשעת נעילה \nדהא אתפרש מעמא קדישא וקב\"ה שביק לחוביהון וכפר עלייהו. כיון דההוא מקטרגא אזל \nבההוא דורונא ואתפרש מנייהו בעי קב\"ה למחדי בבנוי מה כתיב ויעקב נסע סכתה ויבן לו \nבית וגו'. על כן קרא שם המקום סכות. כיון דיתבו בסכות הא אשתזיבו מן מקטרגא וקודשא \nבריך הוא חדי בבנוי. זכאה חולקהון בהאי עלמא ובעלמא דאתי: \n \n"},{"index":7,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף קא/א\nפקודא דא לאתענאה ביומא דכפורי לאכנעא גופא ונפשא ברזא דה' ענויין דה' דרגין דיומא \nדכפורי דהא מקטרגא קא אתי לדאדכרא חוביהון כמה דאתמר וכלהו בתיובתא שלימתא קמי \nאבוהון כלא כמה דאתמר בכמה דוכתי. ע\"כ: \nפקודא למפלח כהנא וכו' סגיא: \n \n"},{"index":8,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף קג/ב\nבסכות תשבו שבעת ימים וגו' פקודא (מה) דא לישב בסכה והא אוקימנא בגין לאחזאה דישראל \nיתבי ברזא דמהימנותא בלא דחילו כלל דהא מקטרגא אתפרש מנייהו וכל מאן דאיהו ברזא \nדמהימנותא יתיב בסכה כמה דאוקימנא דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסכות. מאן דאיהו \nברזא דמהימנותא ומזרעא ושרשא דישראל ישבו בסכות. ורזא דא אתמר בכמה דוכתי: \n \n"},{"index":9,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף קד/א\nפקודא דא ליטול לולב בההוא יומא באינון זינין דיליה והאי רזא אוקימנא ואוקמוה \nחברייא כמה דקב\"ה נטיל לון לישראל בהני יומין וחדי בהון. אוף הכי ישראל נטלי ליה \nלקב\"ה לחולקהון וחדאן ביה. ודא הוא רזא דלולב ומינין דביה דאיהו רזא דיוקנא דאדם \nוהא אתמר. ע\"כ: \n \n"},{"index":10,"he":"ספר ויקרא פרשת בהר דף קח/ב\nובשנה השביעית שבת שבתון וגו'. פקודא דא לשבות בשנה השביעית ואבתריה לשבות בשביעי. \nואבתריה להשמיט כספים בשביעית ואבתריה למנות שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע \nשבתות השנים תשע וארבעים שנה. הכא רזא דכל שביעיות מסטרא דשכינתא דאתקריאת שבע. \nמסטרא דצדיק. דאיהו שביעי לבינה ואיהי בת שבע מסטרא דאימא עלאה דאתמר בה שבע ביום \nהללתיך. שבע שמהן אינון אב\"ג ית\"ץ ובהון מ\"ב אתוון כלל אתוון ותיבין הם תשע \nוארבעין. אימא עלאה שנת החמישים שנה דבה וקראתם דרור. בה תהא שכינתא תתאה דרור פדות \nושביתה לישראל דאתמר בהון והיה זרעך כעפר הארץ. כל ספירה מאלין שבע שית גדפין \nדאינון שית אתוון לכל חד ובהון קב\"ה (ושכינתיה) בכל ספירה מאלין שבע בשתים יכסה \nפניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף. ובינה איהי אחת ושכינתא תתאה שבע. ולעילא \nמבינה אחת ואחת הא עשר ספירן שתים ג' וד' וה' וו' וז' כאן וילך הלוך וגדל. מסטרא \n"},{"index":11,"he":"נוכראה. והמים היו הלוך וחסור אימתי. באתר דשכינתא תתאה שריא בז' הה\"ד ותנח התיבה \nבחדש השביעי דא שכינתא תתאה בשבעה עשר יום לחדש איהי שביעאה ועשיראה דסליקת בהון \nאהי\"ה דאיהי בינה שנת היובל איהי אהיה אשר אהיה תרין זמנין אהי\"ה חושבן מ\"ב ותמניא \nאתוון בהון חמשין דבהון פקודא לחשוב שנת היובל. וביה פקודא לחזור לאחזתו ביובל בשנת \nהיובל הזאת תשובו וגו' כל חד יחזור ביה לדרגא דיליה דנשמתיה אחיזא מתמן כמה דאוקמוה \nוהרוח תשוב אל האלקים וגו'. שמיטה שכינתא תתאה דאיהי משבע שנין. יובל אימא עלאה \nבינה איהי לחמשין שנין ובה אתייחסין ישראל במפקנותהון מן גלותא הה\"ד ואיש אל משפחתו \nתשובו. כגוונא דמפקנו דמצרים דאינון מארי תורה בה אתמר בהון וחמושים עלו בני ישראל \nואוקמוה. אחד מחמשים ושכינתא תתאה איהי גאולת בתי ערי חומה אתמר בה ובתי ערי \nהחצרים. דתרי בתי אית בלבא אם אינון ממארי תורה אתקריאו בתי ערי חומה כגוונא דאתמר \n"},{"index":12,"he":"במפקנו דמצרים והמים להם חומה מימינם \n \nספר ויקרא פרשת בהר דף קט/א\nומשמאלם. לאחרים דלא אינון מארי תורה אתקריאו בתי החצרים. א\"ר שמעון והא אשכחנא \nחצרים דאתמר ביה ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך ובכל אתר המלך סתם דא \nקב\"ה. ותעמוד אין עמידה אלא צלותא. נכח בית המלך נכח בית המקדש דכל ישראל צריכין \nלצלאה צלותא דלהון לתמן למהוי נכח בית המקדש. הכא מאן חצר הפנימית ודאי תרין אינון \nחצרות בית יי'. אמר ליה בוצינא קדישא תרין חצרים אינון חצוניים דלבא ואינון תרין \nאזנים דלבא ותרין בתים פנימיים תרין בתי דלבא ותרין אינון בתי גוואי ותרין אינון \nבתי בראי. ובזמנא דיהא פורקנא. גאולה תהא לכלהו לאינון קריבין ללבא דאיהו שכינתא \nולאלין רחיקין דאתקריבו הה\"ד שלום שלום לרחוק ולקרוב ואוקמוה לרחוק מעבירה ולקרוב \nממצוה. בההוא זמנא. פקודא לתקוע שופר תרועה ביובל הה\"ד כנשוא נס הרים תראו וכתקוע \n"},{"index":13,"he":"שופר תשמעו כגוונא דבתקיעת שופר דיובלא כלהו עבדין נפקי לחירות הכי בפורקנא בתרייתא \nבתקיעת שופר מתכנשין כל ישראל מארבע סטרי עלמא דאינון עבדין דיובלא דמארי תורה אית \nבהון עבדין על מנת לקבל פרס ואתקריאו עבדי מלכא ומטרוניתא אבל בנוי דמלכא קדישא \nואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי דאינון גדפי חיוון דמרכבתא: \nפקודא בתר דא לתת ללוים ערים לשבת ובגין דאינון לא אשתתפו בעגלא קב\"ה חלק לון לגביה \nלמהוי מנגנין ליה בכמה מיני נגון. דכהנים בעבודתן ולוים לשירם ולזמרם וישראל \nלנויהם. כהנים בעבודתם דאית תמן כמה פקודין. פקודא חד לעשות שמן המשחה. ב' לויים \nשומרין במקדש. ג' ישראל לירא מן המקדש. ד' עבודת הלוים בבית המקדש. ה' להקטיר קטרת \nפעמים. ו' כהנים תוקעים בחצוצרות במקדש. ז' לקדש זרע אהרן במקדש. ח' ללבוש בגדי \nכהונה במקדש. ט' רחיצת ידים ורגלים לעבוד במקדש. י' להיות הכהנים עושים קרבנות \n"},{"index":14,"he":"במקדש. י\"א לפדות פסולי המוקדשין. י\"ב קרבן היולדת ביום השמיני. י\"ג למלוח קרבנות \nבמקדש י\"ד לעשות העולה כמשפטה. ט\"ו לעשות החטאת כמשפטו. ט\"ז אכילת קדשים כמשפט \nלכהנים י\"ז אכילת שירי מנחות. י\"ח לעשות מנחות כמצותן. י\"ט להביא קרבנות לב\"ה. כ' \nלהביא נדר או נדבה לבית המקדש. כ\"א להביא קרבנות קדשים תמורות וולדות. כ\"ב להקריב \nשני תמידין כהלכתן. כ\"ג להדליק אש תמיד על המזבח. כ\"ד לעשות תרומת הדשן. כ\"ה להדליק \nנרות המנורה. כ\"ו להקריב מנחה בכל יום, כ\"ז להקריב מוסף בשבת. כ\"ח להסדיר לחם \nולבונה. כ\"ט להקריב קרבן מוסף בר\"ח. ל' להקריב בשבע' ימי פסח. ל\"א להקריב ביום \nהעומר כבש לעולה. ל\"ב להקריב (קרבן) העומר (היינו ספירת העומר) ל\"ג להקריב קרבן \nמוסף בשבועות. ל\"ד להקריב שתי הלחם בשבועות. ל\"ה. להקריב מוסף בר\"ה, ל\"ו להקריב \nמוסף ביום הכפורים. ל\"ז להקריב מוסף בז' ימי החג. ל\"ח להקריב מוסף בשמיני עצרת. ט\"ל \n"},{"index":15,"he":"לשרוף את הנותר באש. מ' לשרוף קדשים שנטמאו. מ\"א לעבוד כהן גדול ביום הכפורים. מ\"ב \nהמועל בהקדש קרן וחומש. מ\"ג (ס\"א להביא החוטא קרבן חטאת על חטאו) קרבן חטאת. מ\"ד \nאשם תלוי על ספקו. מ\"ה קרבן אשם ודאי על הידוע. מ\"ו קרבן עולה ויורד. מ\"ז קרבן \nסנהדרי גדולה שטעו. מ\"ח להקריב הזב אחר שיטהר. מ\"ט קרבן זבה אחר שתטהר. נ' קרבן \nיולדות. נ\"א קרבן מצורעים. מתמן ואילך שאר פקודין: \nמארי מתיבתאן באומאה עלייכו לא תעדו מני עד דאתקין קרבנין לקב\"ה דשכינתא איהי קרבן \nליי' בכל אבר ואבר דמלכא בחבורא שלים בדכר ונוקבא. בכל אברים דאינון מנהון ברישא \nעיינין בעיינין אודנין \n \n"},{"index":16,"he":"ספר ויקרא פרשת בהר דף קט/ב\nלגבי אודנין חוטמא אנפין באנפין פומא בפומא כגון וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו \nובדא הוה מחיה הילד והכי ידין דמלכא עם ידין דמטרוניתא גופא בגופא בכל אברים דיליה \nקרבנא שלים. דב\"נ בלא אתתא פלגו גופא איהי ושכינתא לא שריא עליה. הכי (ס\"א כד) קב\"ה \nלאו איהו בקורבנא עם שכינתא בכל ישראל דאינון אנשי מדות דאינון אברים דילה עלת \nהעלות לא שריא תמן וכאלו לא הוה קב\"ה חד בתר דלאו איהו עם שכינתיה. ובחוצה לארץ \nדשכינתא מרחקא מן בעלה אתמר כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. כגין דלית \nתמן קרבנין בחוצה לארץ. ולזמנא דקב\"ה מתקרב עם שכינתיה אתקיים ביה האי קרא ביום \nההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד. ועלת העלות שריא עלייהו. אע\"ג דתקינו אבהן צלותין באתר \nדקרבנין. האי איהו לקרבא נפשין וריחין ונשמתין דאינון שכלים לקב\"ה ושכינתיה כאברין \nלגבי גופא אבל מסטרא דכרסיין ומלאכין דאינון גופין ואברין דלבר ממלכא ומטרוניתא לית \n"},{"index":17,"he":"תמן קרבנא ובגין דא אתמר בכרסייא ויאמר כי יד על כס יה (כס חסר מכס א) (נ\"א ה\"ו חסר \nמשם הוי\"ה) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואברין בפרודא מן גופא. איהו לגו \nואינון לבר הה\"ד הן ארלם צעקו חוצה. חוצה ודאי יהא רעוא דילך לאחזרא לן לבי מקדשא \nלקיים צלותא דאוקמוה קדמאי יהי רצון מלפניך יי' אלקינו ואלקי אבותינו שתעלנו בשמחה \nלארצנו ותטענו בגבולנו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן כל חד \nבסדורא דיליה ומוספין כהלכתן דכען לבר מארעא דישראל לית תמן קרבנין כגופין דבריאה \nדקב\"ה ושכינתיה מסטרא דאצילות דיליה לית תמן פרודא ואפרשותא. דשכינתא איהי יחודיה \nוברכתיה וקדושתיה ולא אתקריאת גופא אלא כד אתגשמו בכרסיין ומלאכין דבריאה כנשמתא \nדאתלבשא בגופא שפלה. ובגין דא כד שכינתא איהי לבר מהיכלא דבי מקדשא ולבר מכרסיין \nדילה כביכול כאלו לא הוה חד עמיה מסטרא דכסא עליון דאיהו גופא לקב\"ה ומלאכין דתליין \n"},{"index":18,"he":"מניה כאברין דתליין מן גופא דאינון דכירין ונשמתין דאתגזרו מניה דכורין. כסא תניינא \nגופא דשכינתא וכל נשמתין דתליין מניה נוקבין. ומלאכין דתליין מההוא כרסייא נוקבין. \nוקריבו דלהון בקב\"ה ושכינתיה הכי יחוד קב\"ה ושכינתיה אע\"ג דאינון כנשמתין לגבי \nכרסייא ומלאכין הכי אינון לגבך עלת העלות כגופא דאנת הוא דמיחד לון ומקרב לון ובגין \nדא אמונה דילך בהון ואנת לית עלך נשמתא דתהוי אנת כגופא לגבה דאנת הוא נשמה לנשמות \nולית נשמה עלך ולא אלהא עלך אנת לבר מכלא ולגו מכלא ולכל סטרא ולעילא מכלא ולתתא \nמכלא ולית אלהא אחרא עילא ותתא ומכל סטרא ומלגו דעשר ספירן דמנהון כלא ובהון כלא \nתליא ואנת בכל ספירה בארכה ורחבה עילא ותתא ובין כל ספירה וספירה ובעובי דכל ספירה \nוספירה ואנת הוא דמקרב לקב\"ה ושכינתיה בכל ספירה וספירה ובכל ענפין דנהורין דתליין \nמנהון כגרמין וגידין ועור ובשר דתליין מן גופא. ואנת לית לך גופא ולא אברים ולית לך \n"},{"index":19,"he":"נוקבא. אלא אחד בלא שני. יהא רעוא דילך דתקרב אנת שכינתיה לגבי קב\"ה בכל דרגין \nדאינון אצילות דילה דאינון נשמתין דבעלי מדות. נשיאי ישראל חכמים נבונים חסידים \nגבורים אנשי אמת נביאים צדיקים מלכים כלהו דאצילות. דאית אחרנין דבריאה. דשכינתא \nאיהי קרבן. שמן המשחה. מימינא שמן למאור כגון את המאור הגדול. שמן משחת קדש איהו \nמסטרא דשמאלא דאתמר בה וקדשת את הלוים. שמן כתית איהו מסטרא דצדיק דאיהו כתיש \nכתישין מאברין דאינון זיתים לאחתא משחא לגבי פתילה. פתילא תכלא וגבורה מתמן איהי \nיראה ולוים שומרים המקדש ומתמן פקודא לירא מן המקדש ואיהו מצות עבודת הלוים במקדש \nבכ\"ד משמרות לוים דבהון לוים בשירה ובזמרה הוו מזמרין קדמך לסלקא שכינתא דאיהי שירה \nוזמרה הון ליי'. כ\"ד עם שירה וזמרה כ\"ו כחושבן ידו\"ד. ואבתריה פקודא איהו מצות קטרת \nתמיד לקב\"ה וקטרת כקרבנא. והפשיט את העולה ונתח אותה לנתחיה. ואמורין ופדרין דאינון \n"},{"index":20,"he":"מתאכלין כל הלילה \n \nספר ויקרא פרשת בהר דף קי/א\nאינון כפרה דאברין דגופא ונפשיה דלא יתוקדון בגיהנם ולא יתמסרון בידא דמלאך המות \nובגין דב\"נ חב ביצר הרע דאיהו צפוני הכי שחיטתו בצפון לשזבא ליה מההוא צפוני \nובקרבנין טול בהו קל וחומר מנביאים דאע\"ג דתורה איהי שם ידוד ונבואה דאתמר בה רוח \nיי' תניחנו עם כל דא לאו כל מארי תורה שקילין ולאו כל נביאים שקילין. דאית נביאים \nדנבואה דלהון בלבושין דמלכא והכי הוא אורייתא דבע\"פ. כמה מארי ספקות ופרוקין בלבושא \nדמלכא. ואית אחרנין דסלקין יתיר באברים דגופא דמלכא דאתמר בהון. ואראה וראיתי. \nבמראה בעיינין. יי' שמעתי שמעך יראתי בשמיעה. יחזקאל אסתכלותיה ונביאותיה מעיינין. \nחבקוק מאודנין בשמיעה. ובנין דא יחזקאל חזא כל אלין מראות דמרכבה בראייה בעין השכל. \nחבקוק בשמיעה. ואית נבואה דנבואתיה בפומא הה\"ד ויגע על פי. נבואה אחרא מרוחא דחוטמא \nהה\"ד ותבא בי הרוח. ואית דנבואתיה ביד הה\"ד וביד הנביאים אדמה. ואחרנין לפנים בחיי \n"},{"index":21,"he":"המלך ואחרנין לפני ולפנים. והכי באורייתא פשטי\"ם ראיו\"ת דרשו\"ת סודו\"ת דסתרי תורה \nולעילא סתרי סתרים. לא הכי בקרבנין אע\"ג דקרבנין כלהו לידוד. איהו נטיל כלא ופליג \nקרבנין למשריין דיליה. מנהון פליג לכלבים אינון קרבנין פסולין דיהיב להון לסמאל כלב \n"}]}
