Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

פירוש הגרא לספרא דצניעותא

פרק ב

קטע 13 מתוך 25

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

פרק ב דיקנא כאן חוזר לבאר י"ג תקוני דיקנא בפרטות אחר שביאר פרצופי או"א כמש"ל שהוא חופף עליהם ובמזלא אתכלילן ואח"כ מבאר פרצופי זו"נ: מהימנותא - כמ"ש בא"ר דף ק"ל ע"ב דיקנא כו' מהימנותא דמהימנותא דכלא ושם בדף קל"א ע"א דיקנא יקירא מהימנא שלימא כו': וענין מהימנותא כמו אמונת ישראל שבה משיגין את א"ס ולכן זו"נ נקראין בכל מקום מהימנותא וכן כל האצילות בכללו שהן גילויו ודיקנא הוא ראשית הגילוי לבושין דיקר כנ"ל לכן נקרא מהימנותא כו': דיקנא עד דכלא - כמ"ש לקמן תחלת פ"ג כל מה דאתטמר כו' ובא"ר ד' קל"ב ע"ב ובגין דאיהו יקירא וטמירא כו' ובדף קל"ט ע"א ואיתימא דיקנא לא אשתכח כו' ור"ל שלא נזכר תיבת זקן בפירוש חוץ מזקן כ"ג זקן אהרן כו' כמ"ש שם ד' קל"ב ע"ב ע"ש: ואמר יקירותא כו'. כנ"ל בפ"א יקירו דיקירותא וכמ"ש בא"ר כמש"ל ובא"ז דרפ"ט ע"א בדיקנא דע"ק תלייא כל יקירא דכלא כו' והענין כי הזקן הוא כבוד לאדם כמ"ש הדרת פנים זקן וכמ"ש והדרת

2

פני זקן וכ"ש דיקנא דע"ק סבא דסבין נאמר מפני שיבה תקום ונגד זקניו כבוד ולכן נקרא יקירו דיקירותא: וענין הכבוד כאן הוא כשמתגלה הדיקנא מתגלה רחמיו ונכפין כל הדינין והרשעים כלין ושמו מתגדל בעולם כמ"ש (שמות ל"ג) הראני נא את כבודך כו' אני אעביר כו' ויעבור כו' הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות כו'. וכן בקריעת י"ס אמר לקמן סוף פ"ד דבעא לאוקיר דקניה ונאמר (שם י"ד) ואכבדה בפרעה ובכל חילו כו' כי גאה גאה כו' שמעו עמים כו'. וכן לע"ל שאמר בא"ר דף קל"ד ע"ב ובההוא זמנא דאתער כו' דביה זמין לאוקיר דיקניה כו' ונאמר שם (זכריה י"ד) והיה ה' למלך כו' ונאמר (ישעיה מ"ג) תכבדני חית השדה כו' והגידו את כבודי בגוים כו' (שם בסופו) כי לי תכרע כו' והתגדלתי והתקדשתי (יחזקאל ל"ח). והכל שהרשעים כלים כמ"ש בא"ר דף קל"א ע"ב ואינון תליסר כו' לתברא כו' ושם בדף קל"ב ע"א ומהאי תקונא מתכפיין כו' ושם בדף קל"ד ע"א ובאו במערות

3

צורים כו' ובדף ק"מ ע"א אלא תאנא כל הני כו' ובא"ז ד' רפ"ט ע"ב תשעה כו' לאכפיי' דינין. ובא"ז דף רצ"ה ע"ב כל יקירו כו' דכלהו אכפיין לדינין בשעתא דמזלא כו': מאדנין עד חוורא - כמ"ש שם דף קל"א ע"א תאנא בצניעותא דספרא דהאי כו'. ואמר מאודנין נפקא - ר"ל מתחיל תיכף אצל האזנים וג"כ כל הדיקנא יוצא מאזנים כמש"ל (בפ"א י"ג ע"ב): ואמר בסחרנהא דבסיטא ר"ל סביב פניו כמ"ש שם דף קכ"ח ע"ב בוסיטא דאנפוי כו'. ואמר סליק ונחית חוטא חוורא - שאחר שנחית סביב הפה שהן ה' תיקונים ראשונים סליק ונחית בתיקון ו' וכמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא שתיתאה כו' וסליק כו' ונחית כו' ומשם ואילך בתיקון ח' נחית כו' כמ"ש שם ונחית וסליק וחפי כו' ונחית בשקולא כו' כי התיקון ו' הוא למעלה מתקונים שלפניו כמש"ל (בד"ה חפי). ואמר חוטא חוורא הוא תיקון ח': (הגהה - וכלל כאן כל הי"ג תיקונים בכללות ואמר מאדנין כו' הוא תיקון הראשון כמ"ש

4

למטה מקמי פתחא דאודנין שרי כו' ואמר בסחרנהא כו' כולל כל התיקונים עד תיקון ו' כי בוסיטא הוא כולל כל מקום של הפנים. סליק הוא תיקון ו' עד ח'. ונחית כו' הוא תיקון ח' עד כל י"ג תיקונים שחוטא חוורא הוא ב' מזלות וכל התיקונים שביניהם נכללים באלו הב' מזלות כידוע וכמש"ו): בתליסר מתפרש - כמ"ש שם בתלת עשר כו' כל הענין ואמר שם פתח ר"י ואמר מי אל כו' דתניא תליסר מכילן כו' ואינון תליסר כו' ומפרש והולך למטה: בתליסר מתפרש - כמ"ש שם בתלת עשר כו' כל הענין ואמר שם פתח ר"י ואמר מי אל כו' דתניא תליסר מכילן כו' ואינון תליסר כו' ומפרש והולך למטה: ביקירא דיקירותא עד כ"ש איש - לפי שדיקנא מגיע עד טיבורו ונכללין בו או"א אבל ז"א מטיבורו ולמטה במקום שנסתיים דיקנא. וז"א נקרא אדם כידוע וכמ"ש שם בדף קל"ה ע"א השתא אתתקנו כו' כמראה אדם כו' ובדף קמ"א ע"ב ובכללא חדא כו' אדם כו' ובדף קמ"ב ע"ב ויפל ה' אלקים תרדמה כו' ובדף קמ"ג ע"א והאדם ידע כו' ובהרבה מקומות רבו מלספר.

5

והוא נקרא לבר לפי שעומד מטיבור ולמטה ששם נקרא לבר מגופא שכתרו מטיבורו עד סיום גופו דא"א וכתר לעולם אינו מן המנין ומחכמה ולמטה עומד נגד נה"י שלו שהן נקראין לבר מגופא כמ"ש שם אר"ש חמינא כו' דאינון לבר מגופא כו' ובפרשת פקודי דף רנ"ז ע"ב ירכין דאינון קיימין לבר כו' ע"ש כל המאמר עד סופו ובפרשת א"מ דף נ"ח ע"א ואינון ברייתי כו'. ולכן נקרא ז"א לבר כמ"ש שם דף קכ"ח ע"ב וההוא דלבר אקרי ז"א כו' ושם בדף קל"א ע"ב תאנא מאי דכתיב חכמות בחוץ כו' מתחברן לבר כו' ובדף קל"ג ע"ב אית חסד דגו כו' ועוד לפי שמלביש את א"א מבחוץ כמ"ש שם דף קמ"א ע"ב וייצר מאי צר צורה בגו צורה כו' ובא"ז דף רצ"א ע"ב דכלהו בוצינן כו' נהורא דאתגלייא אקרי לבושא דמלכא נהורא דלגו לגו כו'. ואעפ"י שגם או"א מלבישין את א"א אינן נגלין ואדרבא הם מלובשין בדיקנא דא"א וביה אתכלילן ונקראים על שמו כנ"ל (בד' כ"א ע"ב) וז"ש אדם לבר הוא:

6

ואמר אדם לא כליל הכא ר"ל דאו"א במזלא אתכלילן אבל אדם ז"א לא כמ"ש בא"ז דף רצ"ב ע"א אב ואם מהאי מוחא כו' ז"א בע"ק כו' ור"ל מהאי מוחא ע"י מוחא בדיקנא כמ"ש שם דף רפ"ט ע"ב בטש מאן דבטש בהאי מוחא כו' ובמזלא תליין כו' מכאן כו' אבל ז"א בע"ק תלייא מטיבורו ולמטה: ואמר כ"ש איש - ר"ל צדיק שנקרא איש כמ"ש בזוהר מאן איש דא צדיק כו' וכן בני יעקב קראו אותו איש דבר האיש אדוני הארץ וכן יעקב להגיד לאיש וכן בכל הפרשה שם והוא בעלה דאתתא כמ"ש (תענית ו' ע"ב) דהאי מטרא בעלה דארעא משיצא חתן כו' (שם) בסוד ונהר יוצא מעדן כו' וז"ש כ"ש איש - ואמר אצל איש לא עבר דסליק עד מוחא ואעפ"כ שם לא עבר אע"פ שהוא נהר היוצא מעדן הוא מעדן תתאה דז"א אבל בעדן דחכמה עלאה שהוא במזלא וכ"ש מ"ס אינו מגיע שם. וז"ש לא עבר כו' אפילו בעת סילוקו למוחא כמ"ש בפרשת משפטים דף קי"א ע"ב סליק עד דסליק עד מוחא עלאה כו'. אבל גבי אדם אמר לא ישב כמ"ש

7

(ישעיה מ"ד) כתפארת אדם לשבת בית וכמ"ש בא"ר דף קמ"א ע"ב ואמר בדרך לא זו אף זו לא עבר ולא כו': ואמר ביקירא דיקירותא ההוא כו' לאפוקי יקירא דז"א ששם ישב אדם ת"ת דז"א ונוק' כמ"ש שם דף קמ"א ע"ב באתר דתליין שערי דדיקנא כו' וכ"ש איש שהוא סליק עד מוחא: בתליסר עד מתפרשין - ר"ל בדיקנא בי"ג תקונין שבו נגדין בו י"ג נביעין דמשח רבות והמשח רבות מתחלק ג"כ לי"ג של התיקונים. ואמר בתליסר נביעין מבועין כפל שהם נביעין ממ"ס והן מבועין לדיקנא דז"א כמ"ש שם בדף קל"א ע"א דנגדין ביה י"ג נביעין מבועין כו' ושם בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין כו' ושם וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח כו' ובדף קל"ט ע"א תאנא כד נחית כו' ובא"ז דף רפ"ט ע"ב תלת עשר נביעין דמשחא דרבות כו' ושם בדף רצ"ה ע"א וכד משחא דרבות קודשא כו' ושם ע"ב בהאי דיקנא נגיד כו'. וכן נחית לדיקנא דכהנא רבא כמ"ש בא"ר דף קל"ב ע"ב כד משחא נחית כו' והוא

8

דיקנא דאבא עלאה: ארבע עד לגנתא - ר"ל תשעה מבועין נפקין לז"א ומהן נעשו ט' תיקונים לז"א שהן תמיד בו כמ"ש שם דף קל"ט ע"א תאנא כד נחית מן כו' אתתקן בתשעה תקונין כו' ובדף ק"מ ע"א וכל הני תשעה כו' אינון תשעה מכילן דנהרין מע"י כו' ונחתין כו' ובא"ז דף רצ"ה ע"א שערין אוכמין משחא דרבות כו' בט' תיקונין כו' ובדף רפ"ט ע"ב תלת עשר נביעין כו' וכלהו נפקין כו' אלא תשעה כו'. וז"א נקרא גנתא שעליו נאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ר"ל את ז"א כמ"ש פ' א"מ דף נ"ח ע"א ותאנא ההוא נהר כו' לאשקאה גנתא כו' ושם בדף ס"ה ע"א והאי נהרא אתקרי אם לגנתא ועילא מגנתא כו' ע"ש ובא"ז דף ר"צ ע"ב וההוא נהרא דנגיד ונפיק כו' דאשקי תדיר לגנתא כו' הה"ד ונהר כו' נטיעה דגנתא ודאי אקרי ו' כו' להשקות את הגן דא הוא ו' כו' ואמר לקמן כתיב ויטע כו'. וז"ש תשעה אשקיון לגנתא והוא ע"י הנהר בינה כמש"ל וכמ"ש למטה (ל"ב ע"ב) שכל אלו י"ג תקונים משתכחין בעלמא עלאה

9

שהוא בינה ואח"כ תדשא כו' לז"א ממנה נפקין וע"ש הכתוב להשקות את הגן: ואמר ארבעה בלחודוי אסתמכו ר"ל לנוקבא דז"א והן נגד תקונין של א"א שאין בהם שערות ג' ה' ז' י"ב ותיקוני נוקבא הוא בלא שערות כידוע: והענין כי תשעה דז"א הן ששה ומתפרשין לתשעה כמ"ש בא"ז דף רצ"ה ע"א שתא אינון תשעה אקרון כו' והוא נגד ו"ק דז"א שמתחלקין לתשעה ע"י מוחין כידוע וז"ש שם ואלין שתא כו' תלת אחרנין כו' ובגין דהני תלתא כו'. ואלו שלשה נגד מוחין דז"א לכן הן ביקירו יתיר מכלהו וכלן תליין בהו שהמוחין מתפשטין בכל הגוף וכל הגוף תולה במוחין כמ"ש שם דף רצ"ב ע"ב ובא"ר דף קל"ו ע"א. וכלל כולן הוא דכל הט"ס של ז"א בכללן הוא ו"ק ו' של יו"ד ונוק' הוא ד' של יו"ד והיא נקראת ד' כידוע שכל בניינה מד"ס כידוע. והיא עטרת בעלה ונכללת בג"ס הראשונים שכנגדן ד' אותיות אדנ"י א'י'ן' כח"ב כמ"ש בתיקונים ו ד' מלכות. ולכן כנגדה ד' תיקונים וכמ"ש

10

בא"ז דף ר"צ ע"ב וההוא נהר דנגיד ונפיק כו' אמאי ו"ד כו' דאיהי ארבעה כו' להשקות את הגן דא הוא ו' ומשם יפרד כו' דא הוא ד' כו'. וידוע שאבא נכלל במזל עליון שהוא בחינת דכר ואימא נכללת במזל תחתון שהוא בחינת נקבה ומזל עליון כולל כל הח' תיקונים כידוע. ולכן אבא בתמניא תקונין אתתקן כמ"ש בא"ר דף קל"ב ע"ב דיקנא דכהנא רבא כו' נגד שמנה בגדים. ואמא מקבלת ממזל תחתון ומזל עליון נכלל במזל תחתון כידוע אוירא וניצוצא וכלהו ירית ז"א והשאר ד' שנכללין במזל תחתון ואינן נכללין במזל עליון שהן בחינת נוקבא ירית נוקבא דז"א. ומ"מ ירית ע"י ז"א שגם בו נכלל כל הי"ג תיקונין בשעתא דנהיר ע"ק לז"א כמ"ש לקמן בפ"ג ובא"ר וא"ז והוא כשנהיר מוחא סתימאה למוחא דז"א שאז לו ד' מוחין וכלא כליל מ"ס דא"א שכנגדן ירית עוד ד' תיקונין כמ"ש בא"ר דף ק"מ ע"א ובשעתא דאתמשכן שערי כו' ארבע מוחי כו' וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת כו' ובגין

11

דאתחברן כו' אתמשכן ארבע מבועין מניה כו' והן שני בחינות ג' מוחין שהיו לו מקודם וארבע של עכשיו שהן בחינה אחרת כידוע בסוד מוחין דגדלות ודקטנות שכ"א בחינה בפ"ע ונגד הד' מוחין שנתחדשו לו הן ד' בתי דתפלין כמ"ש שם והן נקראין כתר על ראש ז"א וז"ש (ברכות ו' ע"ב) שהקב"ה מניח תפילין שהן באין לו בתוספת. וכלם יורדים לנוקבא שהיא בחינת כתר כידוע כתר מלכות והן ד' פרשיות דתש"י והן ד' תיקונים הנ"ל וז"ש בא"ז שם ומהאי ו' אשתקייא ד' דאיהי ארבעה ולפי שכלל כל ספירות שלה הוא נקודה א' לכן שם בבית א' משא"כ מוחין דז"א שהן מתתקנין מחג"ת כידוע וכתר ע"ג לכן הן ד' בתים. וז"ס י"ג תיקונין ט' וד' נגד ט' דז"א וד' דנוקבא בסוד א"ח"ד כידוע. והן בכלל ע"ס וד' ספירות בקו האמצעי ד"ת"י"מ כמ"ש לעיל (בדף ב' ע"ד) וכולן מקבלן אימא ואשקי לגנתא ולנוק' כמ"ש למטה ובאמא נוקבא קודמת לדכורא י' על ו' ה' כידוע ולכן חשיב ד' קודם

12

לט' כאן. ואמר בלחודוי אסתמכו - שאינן יורדין עד דאתתקן ז"א בד' מוחין ובי"ג תקונין ועד דאתתקנת נוקבא דז"א אפין באפין שאז אתתקן גולגלתא דילה כנ"ל (בפ"א דף כ"ז ע"ב): מקמי עד בשפירו - כאן מתחיל לפרש י"ג תקונין בפרטות. וזה הוא תיקון א' כמ"ש בא"ר דף קל"א ע"א תקונא קדמאה כו'. וז"ש מקמי פתחא דאדנין כו' ר"ל אצל פתח האזנים ר"ל נגד הנקב של האזנים מכוון שם מתחיל יקירו לאתתקן ר"ל דיקנא שנקרא יקירו כנ"ל (בד' ה' ע"ג): ואמר נחית ר"ל שהתיקון הזה נחית בחד חוטא עד התחלת הפה כמ"ש שם. ולא הוצרך כאן לפרש עד היכן נחית שבראש הפה מתחיל תיכף תיקון השני כמש"ו: ואמר בשפירו ר"ל כמ"ש שם בחד חוטא בשקולא טבא כו' ושם בע"ב תקונא קדמאה הא תנינן דכל שערא ושערא כו' ושם בדף קל"ב ע"א תקונא קדמאה כו' ולא אתדבק כו': ברישא עד להאי רישא - הוא תיקון השני כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא ב' כו' וז"ש ברישא דשפוון ר"ל בשפה העליונה. מהאי כו' ר"ל מראש אחד של השפה עליונה עד ראש השני של

13

אותה השפה: קאים עד פשע - הוא תיקון ג' כמ"ש שם תקונא תליתאה כו' ושם דף קל"ג ע"א ותאנא בתקונא קדמאה דדיקנא כו' שם עד תקונא רביעאה ע"ש. וז"ש קאים ארחא כו' ור"ל שעומד הארח תחת שני נקבי החטם. ואמר קאים שאין מגיעין עליו השערות. ואמר דנפיק ר"ל שיוצא מתחת נקבי החטם עד הפה והוא תחת הנקבים של החטם לבד לא תחת דופני החוטם ולכן אמר תחות תרין כו': ואמר לאעברא חובא כו' כמ"ש בא"ר שם אמאי אתפסק משום כו' והאי כו' ושערא לא כו' למיתן כו'. והענין כמ"ש שם דף ק"ל ע"ב מחד נוקבא חיין ומחד כו' וקרינן ליה סליחה והיא כו' ולכן אין שער שם כדי שיעבור רוחא דחוטמא ויאמר סלחתי ושם בדף קל"ג ע"א מאי בין האי כו' בא"א כתיב עובר כו' ושם דתניא ארחא כו' ושם ע"ב לעילא עובר כו' יהיב אתרא כו' תנא בכל אתר כו' ושם בדף ק"מ ע"ב ותאנא נשא עון אתקרי כו' אבל משום כו' לא אתקרון כו' ושם דתנא האי אורחא כו': ואמר דכתיב ותפארתו כו'. ר"ל שהאי תקונא נקרא

14

תפארת כמ"ש שם דף קמ"א ע"א ותאנא האי הוד כד כו' ועובר על פשע כו' ובצניעותא דספרא כו' תפארת הוא עובר על פשע דכתיב כו' וכד אתתקל כו'. ואמר עבור כו' שתיקון הזה הוא מי"ג תקונין שנקרא ועובר על פשע כמ"ש שם דף קל"א ע"ב דתניא תליסר מכילן כו' ועובר על פשע תלת ושם בדף קל"ג ע"א ותאנא בתיקונא קדמאה דדיקנא ותניינא כו' ור"ל שב' תיקונים ראשונים אינן אלא הזמנה לתיקון ג' הזה שתיקון הראשון מי אל כמוך הוא חזקו לאכפייא דינין דלא שלטין וסובל הכל כמ"ש שם דף קל"ב ע"א וכן נשא עון תיקון השני שסובל והוא יותר מתיקון הא' שתיקון הא' ביכולתו לסבול וכאן סובל וכולם הזמנה לתיקון זה שכאן מוחל ועובר על פשע. וכן בי"ג דלתתא דז"א כד מתתקנין הוא אל רחום וחנון כו' כמ"ש שם דף קל"א ע"ב לקביל דא אל כו' וחנון הוא תיקון שלישי והוא יותר רחמים מרחום כידוע והוא העברת הפשע. ואמר על פשע כמ"ש שם דף קל"ג ע"א תאנא בצניעותא דספרא מהו

15

כו' שפע דאקדים כו' ור"ל שעובר אות ש' על אות פ' ונעשה שפ"ע ונחית לז"א ואז מתהדר לרחמים כמ"ש שם דף ק"ל ע"ב דביה נשיב רוחא לז"א וקרינן ליה סליחה ואם לאו ח"ו אז נשאר פשע ואין עובר האי ארחא כמ"ש שם דף קל"ג ע"א לא זכו פשע כו' לא זכו עומד ולא עובר כו'. וז"ש עבור לז"א ויסלח ואז על פשע שיקדום כנ"ל: תחות שפוון עד אחרא - הוא תיקון ד' כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונ' רביעאה כו' ושם בדף קל"ג ע"א תקונא רביעאה כו' וז"ש תחות שפוון כו' ר"ל תחת השפתים הוא השפה תחתונה שערות שם מצד א' עד צד השני וז"ש אסחר כו'. ולא הוצרך לומר כאן מהאי רישא כנ"ל בתיקון ב' לפי שתיקון ב' נסתיים בתחלת שפה התחתונה ושם מתחיל תיקון הד' וז"ש אסחר שסובב נגד השפה עליונה עד ראשית השפה ששם מתחיל תיקון הב' ולכן לא הוצרך לפרש התחלת תיקון הזה: ארחא עד תחותוי - הוא תיקון ה' כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא חמישאה כו' ושם דף קל"ג

16

ע"א תקונא חמישאה כו': ואמר נפיק תחותוי ר"ל תחת הראשון תיקון ג' כמ"ש שם דף קל"א ע"א בשקולא דארחא דלעילא כו' ובדף קל"ג ע"א דתניא ארחא כו' והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא כו' וז"ש תחותוי ואע"ג שאין נזכר כאן תיקון ג' כיון שאמר אחרא משמע אחר לראשון: חפי עד דלעילא - הוא תיקון ששי כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא שתיתאה כו'. ובדף קל"ג ע"ב תקונא שתיתאה כו' ואמר חפי תקרובתא דבוסמא ר"ל שמכסין את הלחיים שנקראים ערוגת הבושם כמ"ש לחייו כערוגת הבושם כמ"ש שם דף קל"ט ע"א וחפי בתקרובתא דבוסמא מאי תקרובתא דבוסמא כד"א כו' ושם בדף קל"א ע"א תרין תפוחין בתקרובתא כו' לא אתחזי מכל אנפי תקרובא כו' ובדף קל"ג ע"ב אינון תרין תפוחין דתקרובא כו' ובדף ק"מ ע"ב בעילעוי בתקרובא דבוסמא ובא"ז דף רצ"ה אנפין כתרין תקרובין דבוסמא כו' באלין תקרובין דבוסמא שארי כו': ואמר לרישא דלעילא ר"ל שהתיקון הזה מתחיל תיכף אחר תיקון שקודם תיקון ה'

17

בשפה התחתונה עד התיקון ח' שהוא מזלא המתחיל בשבולת הזקן וזה התיקון הוא בצדדי זה התיקון וסליק לעילא עד ראש הפה ששם נסתיים תיקון הראשון וז"ש לרישא דלעילא ר"ל עד ראש השפה העליונה כמ"ש שם וסליק ונפיק מלרע לעילא לרישא דפומא כו' עד רישא כו' ובדף קל"ג ע"ב וסליק מלרע לעילא כו'. ואמר שם לרישא דפתחא תתאה דפומא ר"ל שהולך למטה באורך וברוחב עד מקום שנסתיים ארחא תתאה והוא בשבולת הזקן והולך בשני צדדי הפנים והן תקרובתא דבוסמא. ומ"ש תקרובתא כו' ולא אמר תקרובין דבוסמין הוא כמ"ש לחייו כערוגת הבושם וכמ"ש שם דף קל"ט ע"א מאי תקרובתא דבוסמא כד"א כערוגת הבושם ולא ערוגות והוא לפי שמגיעין כא' שאלו השערות מגיעין לא' תחת ארחא תתאה וכן הלחיים מגיעין שם כא' בשבולת הזקן תחת הארחא. ולכן למטה אצל התפוחים אמר תרין תפוחין שאין מגיעין כא': תרין עד בוצינין - הוא תיקון ז' כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא שביעאה כו'. ובדף קל"ג

18

ע"ב תקונא שביעאה כו'. ואמר תרין כנ"ל. תפוחין כמ"ש שם כתפוח כו' מה תפוח כו' ואמר